פורום נשואים טריים (עמוד 569)

יש כל מיני סוגי התמכרויות למשל עישון,הימורים התמכרות לקניות ועוד

אדם שמכור לעישון קשה לו מאד להפסיק את זה אפילו שהוא יודע שזה גרוע לבריאות (ואפילו מרגיש על עצמו שזה מקשה על הנשימה ועוד) כי יש חומר בסיגריות שממכר והגוף דורש את זה שוב ושוב.

אבל באיטרנט זה נראה שזה בשליטת האדם אני אראה מתי שארצה ואפסיק מתי שאחליט, אבל יש אנשים שיושבים על האיטרנט שעות , הרבה פעמים במקום לישון בלילה ,במקום ללכת לעבודה , במקום לעשות דברים מועילים  וכשזה מעבר לשעות הפנאי ולסטנדרט אז זה מפריע למהלך החיים התקינים. והיום מגדירים את זה כהתמכרות זאת אומרת שזה ללא שליטת האדם .

וזה מה שרציתי לשאול אם גם אתם מכירים את התופעה , מה עוד ידוע לכם עליה , אם זה ממש בלי שליטה של האדם, וכמה סיכויים לצאת מזה ?

גם בעישון יש מקום לשליטת האדם, וכפי שרואים שבשבתות לא מעשנים.

 

יש כאן אפקט של "התמכרות", כלומר: תחושה שמכה בתוך האדם לשוב אליה.

 

אדם יכול להשתלט, להתאמץ לתפוס שליטה, ולהחזיר את ההרגל ל"שליטה". צריך להיות חזק ביעד, לקבוע דרך ולתרגל אותה בלי "חכמות"..

על התגובות!

[שמעתי שלאחרונה אפילו "הוכר" כהתמכרות ע"י איזה איגוד אמריקאי]

 

ורצוי - גם אפשרי - לצאת מזה.  יש לאדם בחירה.

מנסיון (:

 

כשאת מאוהבת בבפנים, זה נהיה שולי.

 

אבל זה תלוי אם הוא דוחה אותך או שאת פשוט לא אוהבת את איך שהוא נראה.

 

בעלי היה פשוט לא יפה עד מכוער בעיני, אבל הוא כזה מדהים, שזה כבר לא עניין אצלי.

 

אני שמחה בו עד עמקי נשמתי.

אם כל השאר נראה לך מתאים, תמשיכי ותראי אם מתפתח גם רגש,

ואם מתפתחת גם משיכה.

שתפי דמות שאת מעריכה (לא חברה)

ותתמודדי עם הדברים לפני החתונה (זה לא אומר לאהוב את המראה אלא לקבל החלטה ולהשלים איתה)

כי אני מכירה גם זוג חברים שהתגרשנו לאחר 3 שנים (עם ילד)

בגלל בעיה דומה שלא הצליחו להתגבר עליה גם לאחר החתונה.

הבעיה היתה שלא התמודדו עם הדברים קודם וניסו להתעלם מזה.

 

אז הכל אפשרי - תלוי באנשים ותלוי בסיטואציה,

ותלוי כמובן - אם זה הזיווג שלך.

 

אם כן - זה דבר שולי שמקבל משמעות אחרת אחרי שמכירים את האישיות.

בהצלחה!

אם החיצוני מפריע לך, תבדקי טוב. עד שזה לא חולף או שאת מרגישה איתו יותר בנוח.

תחשבי פעמיים כי אחרי החתונה זה כן משפיע!!!

אחד מהדברים שאני חושב שבסיסים זה משיכה. ומשיכה נוצרת גם מראה נאה.

שאתה יושב עם בן\הבת זוג וכיף לך להסתכל עליו ולדבר איתו. זה דברים בסיסים.

אם אין את ההנאה הזאת, וזה לא נוצר אחרי מאמץ, לא להתפשר על זה.

אחרי הנישואין הקושי הוא הרבה יותר גדול ושאין את המשיכה הזאת, זה ממש קשה.

יש לנו יצר רע, וצריך לדאוג גם לו במערכת הזאת.

ולבדוק טוב טוב כיצד החלק של המשיכה מתפתח אצלך לפני אירוסים...

 

יש הבדל כמובן בין סלידה לבין אי משיכה; אם ממש קשה לך עם המראה זה כבר בעייתי יותר ויש מקום לשקול את המשך הקשר...

אם לעומת זאת את לא מרגישה משיכה אבל לא מפריע לך המראה- כדאי להמשיך את הקשר ולחזק אותו כי פעמים רבות מתפתחת המשיכה עם הרגש- כמו שכתבו לך פה...

 

מה שכן מניסיון כאוב אל תתארסי לפני שתפתרי את העניין לכאן או לכאן, הכרתי בחורה שהייתה בסיטואציה דומה ושבועיים לפני החתונה פרצה בבכי כשהבינה שהיא לא מצליחה להתגבר על המראה- חבל על כאב הלב לשני הצדדים...

 

וזה בהחלט לא אוטומטית משתנה ומתפחת אחרי חתונה אצל כל אישה...

כלל בחיים! אנחנו לא נשנה אף אחד, לא את ההורים, לא את הילדים שלנו, לא את הבוס והכללים בעבודה ובטח לא את בן הזוג! אם את מקבלת אותו ככה אז תתחתני איתו ואם את לא מקבלת אותו ואת רוצה לשנות אותו אז צאי מהסרט הזה...

שאלתי אם ההרגשה שלי יכולה להשתנות אחרי החתונה.

תודה אנשים. עוזר לי לשמוע את ההכוונות שלכם. בבקשה, אשמח לשמוע עוד תשובות.

יצאתי עם מישהו שלא כזה אהבתי את המראה שלו, וכל דייט מחדש אמרתי לעצמי "הלוואי ואני אראה אותו ואוהב את מה שאני רואה"- וזה לא קרה.. וכמעט התארסנו! כי התעלמתי מזה וחשבתי שמה שיש בשכל זה מה שחשוב. וב"ה הקב"ה שלח לו תבונה לחתוך את זה לפני שזה קרה. ורק אח"כ הבנתי שהרגש הוא כ"כ חשוב (אצלי לפחות. יש כאלו שגורסים שאפשר להתחתן רק משכל. אני לא ביניהם) והמראה הוא גם כ"כ חשוב.

בדייט הראשון עם בעלי הדבר הראשון שעלה לי בראש שראיתי אותו היה "איזה יפה הוא"! איזה כיף לצאת עם בחור שאני אוהבת את המראה שלו. וחברה אמרה לי על זה- "ב"ה שיש מציאת חן, ככה אפשר להתמקד בדברים החשובים..." אצלי זה היה נכון. ברור לי שזה עניין אישי. אך לדעתי המראה שלו, הרצון לראות אותו. הגאווה הזו- הבנאדם היפה הזה הוא "שלי", זה כ"כ חשוב ומוסיף, במיוחד בהתחלה. כי ב"ה אחרי החתונה אנחנו מכירים לעומק הרבה יותר. וראוים את הצדדים היותר יפים שלא ראינו, וגם- את הצדדים הפחות יפים שלא ראינו. וגם היום כשאני מסתכלת על בעלי כ"כ כיף לי ב"ה.

 

ולגבי משיכה- לדעתי פשוט אסור להתחתן אם אין משיכה. חייבים לרצות לגעת בו/בה. פשוט צריך לרצות את המגע, כי זה חלק כ"כ מרכזי וחשוב בחיינו, ואם הוא טוב- אז המסביב טוב, ואם הוא לא טוב- המסביב לא טוב. (כמובן שיש עבודה יומיומית על עצמינו, הנגיעה היא מקפצת הקשר בזוגיות, וכדאי שזו תהיה מקפצה טובה, יציבה ומשמחת, ולא משהו אחר.)

בהצלחה!

(ד.א. אישית חתכתי שני דייטים בגלל מראה ואני לא מצטערת על זה- כי באמת היה קשה לי עם זה וזה הפריע לי בקשר, אם זה לא מפריע לך- תמשיכי, אולי תגלי שהעולם הפנימי היפה משפיע על החיצוני, ותאהבי גם את זה.)

מי שאמר שכן נשוי?? כי זה ממש תמוה לי. משיכה זה דבר חשוב בזוגיות, לא צריך לסמוך על הנס שפתאום תתחתנו והכל יעבור...

כאשר מתפתחת אהבה לבן אדם המציאת חן משנתה.

בס"ד

אם הבחור ממש ממש מוצא חן בענייך מבחינה פנימית, 

ויש בו את הדברים שאת מחפשת, אולי יש מקום לתת לזה זמן.

בעיקר כפי שאת כותבת שזה "קצת מפריע", ולא דוחה אותך.

(ויש כאלה שדברים מסויימים בחיצוניות דוחים אותן)

 

לעניות דעתי כדאי לשים לב לעוד עניין- האם מה שמפריע לך באמת חיצוני(כדון גודל וצורת של אף, סימטריה בפנים וכ')

או שזה משהו בהבעת הפנים? - וזה לעיתים חשוב יותר. 

 

בכל אופן אם באמת זה משהו שרק קצת מפריע לך, יש מקום להמשיך לצאת, אבל בטח לא להתארס על סמך זה.

ותנסי לראות איך התקשורת בינכם, האם את מצפה לשיחות איתו? האם יש לך חשק לשתף אותו בדברים מחייך? מה רגשותייך כלפיו? וכ'.

יש עניין גם לזכור שעם הזמן והגיל כולנו מאבדים מהיופי שלנו, ומה שנשאר זה הפנימיות.

 

כשהייתי קטנה(והוריי רק התגרשו) יצא לי לשמוע משהו מצחיק-

מכרה חסרת טאקט שאלה את אימי אם זה נכון וכ', (אתם זוג כל כך יפה לא האמנתי...!!)

אימי אישרה שכן.

ההיא לא התאפקה ואמרה :"אבל הוא גבר כל כך יפה!!"

אימי :"ומה את רוצה שאני אעשה? אתלה אותו לקישוט??"

 

כמה האדם הזה יפה מבחינה אובייקטיבית זה באמת לא חשוב.

כמה הוא יפה בענייך,זה כן חשוב. 

אם לאחר זמן תוכלי לראות את היופי שבו, גם החיצוני! אז ניתן לתת לזה מקום.

אבל אם זה נמשאר מצב סטטי, היה ונשאר מכוער באותה מידה (ואני בכוונה מקצינה) 

אז חבל... 

אם את כן מעוניינת לראות את היופי שבו את יכולה להסתכל על משהו יפה אחד בפנים.

בדרך כלל יש משהו כזה, וזה משנה את התמונה. 

 

כיוונת אותי להבחנות שחשוב לשים לב אליהן. 

אהבתי את הדיוק  בין מראה חיצוני "נטו", לבין מראה חיצוני שמשקף פנימיות- כמו בדוגמא שנתת "הבעות פנים".

 

אני כן רואה את היופי שבו. גם יופי חיצוני מסויים ,אלא שמפריע לי דברים מסויימים בו, ואני מתלבטת עם עצמי עד כמה,

אבל אני מרגישה שנתת לי כיוון ותקווה שזה יכול להשתנות אם אתכוונן לראות אותו /את הקשר באופן מסויים.

 

בימים האחרונים הבנתי שאולי מה שמפריע לי זה לא לגמריי חיצוני. יכול להיות שאם היו לו תכונות מסויימות כן הייתי מרגישה משיכה. לפחות רגשית, אבל לצערי בינתיים זה לא כ"כ קורה (ואני טיפוס שכן מתעורר אצלו הרגש כשיש פוטנציאל לכך ).

אבל כ"כ כ"כ חבל לי להפסיק, מכיוון שמבחינת נתונים נדיר מאוד שמציעים לי מה שאני מחפשת.

ה' יעזור ויתקננו בעיצה טובה מלפניו.

לא כדאי להחליט בגלל חששות :מה יהיה אח"כ האם יציעו לי כאלו הצעות טובות?

צריך לחשוב  על ההצעה הזאת ספציפית אם אנימחכה להפגש איתו , טוב לי איתו,אם הרגשות האלו מתפתחים זה טוב ואם לא אין טעם להכריח את עצמך ,

בעל הוא לא חברותא, צריך להימשך אליו. כך שאם העניין החיצוני מפריע לך, עדיף לוותר.

ובדיוק בשבוע שהתארסנו, נפצע אהרון קרוב ולי נכנסו פחדים שעד היום צצים מידי פעם...

עובר לי מלא בראש,כשנרצחו מבית חגי בעלי בידיוק עבד בירושלים והיה צריך לחזור אומנם באוטובוס ובבוקר אבל נהיו לי סרטים.

לא יודעת איך אפשר לעזור אבל אני מקווה שמהר מאוד דברים יסתדרו לטובה...

 

אל תתייאשי

אם יש רצון לשניכם, יש הכל!

יכול להיות שנקודת הפתיחה שלכם קשה יותר אבל זה לא אומר שזה בלתי אפשרי!!

אולי עם יותר פירוט יוכלו לתת יותר רעיונות יצירתיים שלא חשבתם עליהם?

בבקשה שלא ימאס לכם, מה גם שאם אכן ההיסטוריה היא הגורם המקשה פה וא"א לברוח ממנה, אין ברירה אלא להתמודד עם החיים ביחד או לבד, אז עדיף ביחד!

תנסו להעצים את נקודות האור כרגע בחיים שלכם,

בתקווה שהאור הקטן יהפוך לאור איתן!

 

לפעמים מנסים לעבוד ולא הולך

ואז צריך להבין שלא חייבים לעבוד לבד

לא חייבים להמשיך להסתבך- ייעוץ מצקועי זה דבר מצויין

נותן כלים ויכולות שלא יכולתם להגיע אליהם לבד

עוזר לממש את הרצון שיש לכם

נכון מאד!

על טיפול פרטני לכל אחד מכם בשיטת מח אחד.

אנחנו ראינו ישועות!

וזה כמובן יקדם מאד כ"א מכם גם בחייו האישדיים, ויעזור לפתור דברים מהשורש.

אני לא יודע אם תמיד יש בזה בעיות של עבודה זרה או רק עלול להיות בזה בעיות כאלה, בכל מקרה שמעתי מכמה פוסקים שמבינים גם בפנימיות התורה שזה טיפול בעייתי

יש כמה אופנים לשיטה זו.

 

לכן ראוי לפנות למטפל יר"ש (ויש כאלה. מנסיון)

אליהו זצ"ל ללמוד את זה.

אין דבר כזה "לא הולך".

 

זה שאתם מנסים ורוצים - זה עצום.  וחכמינו אמרו "יגעת ולא מצאת - אל תאמין".  הם יותר חכמים ממך.. אז אני שמח לא להאמין לך...  פשוט עוד לא מיציתם את המאמצים.

 

הנה, תחשבי: כמה זמן לקח עד שהיגעתם למסקנה הזאת?  כמה עד שהתחלתם לעבוד על זה? כמה בשביל לנקות את ה"שאריות" מקודם?..  אז מן הסתם אתם קצת "בהתחלה".

 

זה שאתם סבורים שאתם מ"בתים קשים" - יש בכך מעלה: אתם לא זורקים אחד על השני, אתם מבינים שיש משקעים שצריך להתגבר עליהם.

 

מי שמבין את זה, וגם רוצה, וגם משתדל - יצליח בעז"ה.

 

יום אחד פתאום תגלו כמה אתם ביחד מרוב שאתם משתדלים "ביחד". תחליטו שאתם עושים "שותף", כלשון הילדים, בהשתדלות. זו השותפות שלכם. זה אחד הדברים שיכולים הכי הרבה לקרב. ולהביא גם לגבהים שאת הבחינה המיוחדת בהם, לא כל מי שהצליח מההתחלה, טעם.

משל לשניים שעולים בהר, ואומרים זה לזה, "אין לי כח לדבר איתך - אני צריך לטפס, אני צריך לעזור לך בטיפוס, אתה צריך לעזור לי, איפה יש זמן לשים לב אחד אל השני"..  כשמגיעים למעלה, ומגיעים, כבר אין חברים כמותם...

 

אל תתייאשו. תלכו שלב אחרי שלב. כל פעם "פרוייקט" אחד. ותחליטו מראש שכך אתם הולכים. מתייצבים על משהו - לוקחים עוד משהו, בלי לזנוח את הקודם. וביתיים, בהשתדלות כללית לא לפגוע, לנשום עמוק לפני תגובה פזיזה, להתענין מה קרה היום זה עם זה, להקשיב עד הסוף, להביע קצת הזדהות. פה שם חיוך וכו'..

 

היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה.

 

בהצלחה ובשמחה.

ההורים שלו גרושים ומשפחה מממש מממש ממש מתוסבכת מפה ועד אילת..

והמשפחה שלי נשמעת קצת יותר נורמאלית אבל דיכאון להיות שם...

 

ניסינו..אומנם אנחנו לא נשואים הרבה זמן רק 3 שנים ועדיין..זה מאד קשה! עברנו הרבה מטפלים ובעלי גם לוקח  עכשיו כדורים פסיכיים וזהו..

 

אני מרגשיה כבר חוסר רצון לעבוד ולהתקדם איתו..אני מיואשת! אני עושה מיליון וחצי טעויות!! לא מצליחה לדבר אליו יפה בזמן שאל כולם אני מדברת מדהים ונמאס לי מעצמי! וגם לו יש המווווןןן סריטות ו..אוף זה עצוב! כי אני לא מרגישה שהבית  שלי משפיע חוץ מהקטע של היחס כלפיו (עברתי עוד סוגים של דברים בבית שלא ארצה לפרט..) ואני חושבת שלעולם לא אצליח...עם אף אחד..קל וחומר שאיתו, שהוא אדם שגם עבר דברים ומאד פגוע מהעבר שלו...

 

קשה..

 

הלוואי שנמצא את הדרך בנתיים זה לא נראה שזה יחזיק מעמד..

 

ואגב..אנחנו אצל מטפל זוגי ועברנו כמה..

חס ושלום.

 

ואני מרשה לעצמי לומר, בלי לזלזל ב"מטפלים" למיניהם, שזה רק סיוע.

 

אבל לפעמים אדם יכול לחשוב "הנה, אני פועל לפי ההנחיות".. וחושב שזה לא הולך.

 

לא כן הדברים, העיקר זו ההתבוננות העצמית, החשיבה מתוך עצמך בשכל ישר מה כדאי לעשות, הרצון שלך, פיתוח ההרגשה שלך.

 

הייעוץ, בא לעזור שלא לעשות טעויות בוטות, או לתת כיוונים לעבודה עצמית. אבל העיקר זה מבפנים.

 

לכן, תני אמון בכחותייך, ביכולתך.

 

אם את מרגישה שלאחרים את מדברת יפה - סימן שיש לך את היכולת הזאת. אם את מרגישה שהבית שגדלת בו לא משפיע בתחומים אחרים - סימן שאת לא "משועבדת" לכך. תוכלי להעביר את זה גם לביניכם.

 

כדאי שתדברו ביניכם, "דוגרי" ובפשטות: אנחנו מבתים שהיו לנו גם דוגמאות לא הכי-טובות. בוא ניקח על עצמנו ביחד לצאת מזה. באהבה רבה.

 

אל תאבדי את ה"רצון". בשום אופן.

 

כמה יפה שאת אומרת, "אני עושה מיליון וחצי טעויות" - ולא זורקת את זה עליו.

 

מי שמכיר בטעות, יכול גם להתגבר.

 

אולי תקחו משימה-משימה. בפשטות.

 

למשל, תחליטו, עם חיוך, השבוע - לא אומרים מילה לא טובה אחד לשני. מי שאומר - מביא אחרי שעה סוכריה פיצוי..

 

זה "ישבור" קצת את המתח, קצת חיוך, התקרבות. דבר קטן יכול למשוך אחריו עוד דברים טובים. לא להתייאש - צעד אחר צעד, בסבלנות, בנחת, באמון וביחד, בשיתוף פעולה.

 

וגם אצלנו לא פשוט אבל ברוך השם המצב הולך ומשתפר אז יש תקווה.מוזמנת למסרש.

אם אתם מכירים רב או אפילו לא מכירים אלא שמעתם על רב שיכול לעזור,

אני מרגישה שהרבה פעמים אדם חכם עם הסתכלות תורנית עמוקה יכול לעזור המון.. 

יש המון רבנים שהם פשוט עוזרים בזה ואתם לא חייבים להכיר אלא פשוט לבקש עזרה..

 

אני יודעת עלינו שהרבה דברים בעלי שואל את הרב שלו ובזכות ההסתכלות שהיא לא "רפואית" יש לו עצות שממש עוזרות ב"ה. (ב"ה אין לי בעיות או משהו, אלא שכל וג מגיע למקומות שצריך ייעוץ ועזרה- ואז זו שאלה לאן לפנות..)

 

אז זו המלצתי, מקווה שזה יעזור. ובע"ה שתעלו לדרך טובה ובריאה!

גם אני רוצה להיות נשואה באושר! אנחנו באנו מבתים מצוינים אבל יש כל מיני הפתעות ובעיות

לדעתי זה לא קשור לזה שבאתם מבתים קשים(למרות זאת אפשר להתגבר ), כי יש מגוון רחב של בעיות,

 

מבינה אותך ואת הרגשתך כל כך.

לי חברה קנתה ערכה עם כל מיני קרמים שווים וכד'..

זאת הייתה ממש מתנה מפנקת וכייפית!

 

ועוד משהו - לפעמים זה דווקא נחמד לקבל מתנה דווקא לתינוק, כמו בגד יפה וחמוד.

זה אולי לתינוק אבל גם את האמא זה משמח "להשוויץ" בילד שלה שלובש בגד חמוד ויפה.

(במיוחד שלזוגות צעירים אין כל כך הרבה כסף לקנות מלא בגדים יפים..)

~ שמיכה סרוגה לתינוק

~ סט של כובע, גרביים ושמיכה סרוגים לתינוק

~ קוביית משחק שבכל צלע שלה יש צבע שונה, תמונה שונה או מרקם שונה

~ שטיח פעילות צבעוני ועבה לתינוק

~ חולצת תינוק שכתוב בה: אין כמו אמא, או כשאני ער אף אחד לא ישן

~ אפשר לקנות צנצנת מושקעת ולהכין עוגיות טעימות

 

 

כל עוד את נמשכת אליו...

הרבה פעמים שאנשים כותבים על חיצוניות הם גם מתכוונים שאין משיכה.

דעתי האישית- אם יש משיכה (פיזית , שאת מרגישה בגוף שלך) אז מצויין!!!

הצלחה

ההתניה הזאת "משיכה (פיזית שאת מרגישה בגוף שלך)"

 

"משיכה" עדינה בנפש, יחס אוהב ומעריך - לא טוב?..

 

[אם כי, לצורך הגילוי הנאות - מעולם לא הייתי בת. עכ"פ, לא בגילגול הזה...]

מה זה משיכה עדינה בנפש? איפה מרגשים התרגשות? ודאי שמרגישים את זה גם בגוף...

אני לא מתכוונת שזה צריך להיות משהו מטורף, וגם לא מדובר במשיכה פיזית שמתעוררת רק מהמראה של הבחור.

אלא תחושה נעימה בגוף מהמילים שלו, מהרצון להיות בקרבתו, מהמחשבה עליו.

זה לא צריך להיות בכל פעם. אבל לדעתי זה צריך להופיע קצת בקשר שמיועד לחתונה.

דווקא בגלל שאצל אישה המשיכה הפיזית מאד קשורה לתחום הרגשי אז במצב שהיא מאד קשורה לבחור באופן רגשי מן הסתם יש גם התעוררות מסויימת בגוף. השאלה איך מגדירים את זה. זה יכול להיו גם תחושה מאד עדינה.

 

הערה: יש איזשהו רצון להראות (לא אומרת שאתה עושה את זה אבל זה נפוץ בחינוך הדתי-תורני) שאישה היא יצור מעל המיניות ומעל הגוף. וחבל כי המיניות של האישה כ"כ יפה ואפילו מאד טהורה, וכן, זה גם תחום שחשוב שבחורה תרגיש איתו ביטחון .

זו דעתי בכולופן

 

אז זה מה שהתכוונתי ש"לא הייתי בת". הנחתי שיתכן שזו הכוונה, ובאמת אין מחלוקת.

 

יתכן שהשאלה איך ראוי להגדיר למי ששואלת כך. עדיף שתחושה תבוא ממילא מתוך  יחס נפשי, מאשר להגדיר מראש מה "אמורים להרגיש".

 

 

לגבי סיום דברייך, לא ידוע לי על דברים "נפוצים" כאלה (כשמדובר במובן העדין. דהיינו תחושה "ממשית" של קשר עמוק פנימי), בוודאי לא בהדרכות לקראת נישואין.

ובדברי בוודאי שאין זכר לכך.

בס"ד

  קודם כל מזל שמחה בשמחתך על הקשר המדהים שאת חווה!! ב"ה!

אני לא חושבת שמיהי באמת התכוונה שהיופי החיצוני עצמו, (סמטריה בפנים, צבעים וכ') זה העניין,

אלא כמו שאמרה בטוב- המשיכה.

אני גם לא בטוחה שהמשיכה חייבת להיות ממש פיזית,

מספיק הרצון להיות בקירבתו.

ואם לך זה לחלוטין לא מפריע- אז גם לא צריך לראות בזה חיסרון.

פרט שולי ולא רלוונטי-לגבייך.

ומצד האמת את צודקת, מה שחשוב זה כל הדברים שמנית,

אבל מי שכן מפריע לה המראה, וכן חשה דחייה וכ', שם זה בעייתי.

אז...

מצפים לבשורות טובות

 

אני נשואה באושר ואפשר לומר שבעלי הוא לא הכי יפה - כלומר אם נתאר אותו בצורה יבשה..

אבל הוא יפה בעיניי!

הכרתי אותו כשהיינו צעירים ולמדתי להכיר אותו באמת - את הנפש ואת האופי ואת המחשבות - וזה מה שחשוב!!

 

אני חושבת שכשאנשים מדברים על מראה - רובם מתכוונים לעניין האם יש משיכה או לא -בקשר למראה בן הזוג כמו שכתב "בטוב" לפניי..

 

יופי הוא עניין סובייקטיבי, והכי חשוב שתאהבי את הבנאדם - כמו שתיארת

"מימי לא נתקלתי בבן אדם מיוחד כמוהו מכל הבחינות"

"אני נמשכת אליו לא בגלל שהוא יפה אלא פשוט בגלל שכיף לי איתו, בגלל שהוא מקרין שמחה ,אכפתיות, יחס מדהים , השקעה בלי גבול ואווירה של רוגע"

אלה המדדים האמיתיים לבחירת בן הזוג ולא אם הוא יפה בעיני אחרים..

בהצלחה!

ולעצם העניין- אני זוכרת שבפגישה הראשונה הסתכלתי עליו וחשבתי שחבל שהוא לא כ"כ יפה, ובהמשך הפגישות וכמובן בשלבים יותר מתקדמים כשכבר הכרנו ממש לא הבנתי מאיפה זה בא לי... להיפך. אני כל הזמן מתפללת שהילדים יהיו דומים לו, בנתיים הולך לא רע...

 

ואת, שפתחת את השירשור- טוב לך? אז מה אכפת לך מה אחרים חושבים? לכי עם הלב שלך, ובהצלחה!

כמה מצחיק שאת צריכה לשאול "אם יש בכך בעיה" שאת מעולה, ומרגישה את זה בהרגשה טבעית...

 

מה שכותבים לפעמים על ה"חשיבות" בחיצוניות, זה למי שמרגיש שזה מאד קריטי בשבילו, ומרגיש גם קצת "לא בסדר" שנתפס לכך, אז לעיתים "מרגיעים" אותו/ה בכך, שאם זה ממש מפריע להם ולא מצליחים להתרגל באמיתיות, אז יש מקום להתחשב בכך, כי צריך שירגישו נוח זה עם זה.

 

אבל מי שמרגישה כמוך, וכלל לא תופסת איך לאבד אוצר יקר של אישיות בשביל עניינים חיצוניים - אשרייך.

אל תסתכלי על אחרים. תסתכלי עליך.
מראה חיצוני חשוב כדי שתהיה משיכה.. אם את נמשכת אליו אז מה הבעיה?

וכמו שכתבת שאמרו לך הנשואות- יופי זה דבר שמשפיע מקס' בכמה חודשים הראשונים ואח"כ חיים עם האישיות.

בחורה צריכה להעריך את הבחור שהיא יוצאת איתו,

כי גבר זקוק להרגשה זו,

ואישה מזלזלת מאוד פוגעת,

ומתוך כך, תבוא גם משיכה פיזית כמובן.

 

גבר  כן צריך להימשך.

ודאי שאישה צריכה להעריך את בעלה אבל מי אמר שרק הערכה תיצור את המשיכה הפיזית?

ולמה רק גבר צריל להימשך באופן בלתי תלוי בהערכתו לאישה?

 

לא בטוח שהערכה תיצור משיכה,

אבל חוסר הערכה יביא בוודאות לקשיים.

 

גבר חייב להימשך (לאו דווקא בקשר להערכה, וודאי שצריכה להיות),

כי נישואים שגבר לא נמשך לאישתו יהיו בעיניה נוראים ופוגעים.

כי אחד הדברים הכי קשים לאישה זה כשהיא מרגישה לא מושכת,

 

סיכום שלי:

תנאי די בסיסי ומחייב לנישואין: (בוודאי שלא היחיד)

הערכת האישה את בעלה,

הרגשת משיכה של גבר כלפי האישה

ה"סכֶמה" הזאת.

 

והמשמעות של ה"משיכה" כאן כלל אינה ברורה.

 

אדרבה, לפי מה ש"בטוב" הסבירה מקודם את כוונתה, זה נראה לי יותר נכון.

 

ואיש, שיפנה את האנרגיה של ה"משיכה" שלו, אל האישיות שלה, אל הטוב שבה.

 

אשה צריכה בעל שאוהב אותה.

 

ומשיכה חיצונית של איש אל הבחורה, כשעושים ממנה עיקר - עלולה לו דווקא לגרום לקשר עמוק.

 

ראיתי באיזה ספר שתיאר פולקלור של עיירה בחו"ל, שהם היו ממליצים על זה את דברי המשנה במסכת שבת: "בהמה נקנית במשיכה"....

אז מה? טוב לי עם המראה שלו. כשאני רואה אותו בין חברים- אני שמחה בו מאוד, וזה לדעתי מה שחשוב.

והדבר הראשון ששמתי לב אליו בשניה הראשונה שנפגשנו הייתה דווקא העיניים שלו. לא שהן כחולות כמו הים או משהו כזה מהסרטים... פשוט יש לו עיניים טובות.

 

נשמע לי שאת בריאה מאוד בנפשך, וטוב מאוד שכך. תמשיכו ותצליחו בע"ה!!

ו-

רוב האנושות שונה,

ולאנשים שונים יש משיכת הלב לפי פרמטרים שונים.

תשמחי ואל תחפשי בעיות,

חיים של אחרים זה רק חיים של אחרים, ומבחינתך הם תיאוריה בלבד.

הם ממש מחזקות!

 

האמת שגם כשכתבתי את השאלה בתוך תוכי ידעתי שאין לי מה לפחד. אבל, מה לעשות, כנראה שגם אני בנאדם מושפע ומרוב שבזמן האחרון אני קוראת בלי סוף על חשיבותו של המראה החיצוני, אמונתי קצת התחילה להתערער ומכאן שאלתי.

 

לדעתי, יש איזושהיא נטייה להפוך את המראה החיצוני לגורם מספר 1 במקום לשים אותו באחד המקומות האחרונים. אני חושבת שלמרות שיש כאלו בנות(בדגש על בנות, אין לי מושג איך זה אצל בנים..) שחשוב להם המראה, להרבה בנות זה ממש לא דבר קריטי והן הופכות להיות קורבנות של כל הדעות הללו. ואני מכירה אישית כמה כאלה...

לא שאני מזלזלת בעיניין, אני רק חושבת שצריך למצוא את האיזון. ואני אומרת את זה כי סה"כ כולנו בני אדם ובמיוחד הרווקים שאין לנו עדיין ניסיון ולכן חשוב לנו לשמוע דעות של אחרים, והרבה פעמים אני מרגישה שיש הגזמה ממש רצינית בעיניין של המראה החיצוני.

 

זוהי דעתי האישית ואולי אני טועה, אבל זה מה שאני חושבת.

 

ואני כל-כך שמחה ומאושרת בבחור שזכיתי להכיר וכל כך שמחה שב"ה לא עלה בליבי לחתוך על העיניין הזה( למרות שלא היה קל להתמודד עם כל מיני דעות של משפחה וכו'), ובע"ה ה' מקווה שנתקדם ונמשיך כך.

 

תודה רבה לכל מי שענה וגם למי שיענה...

ו"תעיפי" הצידה "דעות של משפחה" וכד' - אם זה בגלל הנושא הזה.

 

אל תקשיבי יותר ואל תקראי כלום ב"ענין" הזה.

 

הוא אמור להיות תמונת נוף בסלון של ההורים, או אדם נשוי לך שאת אוהבת ומעריכה אותו בגלל מי שהוא?...

כשלמישהו/הי המראה של האדם שמולו גורם לאי נעימות, זה בהכרח חוסם את היכולת להפתח.

ולכן לא צריך לזלזל בזה שהוא/היא לא יפה בעיני ולכפות את ה"היגיון" שהמידות הן טובות וכו'. בעיני זו עצת היצר הרע.

אבל אם את מרגישה קשר וקרבה ללא קשר למראה החיצוני, זה דבר נפלא, ואני מאחלת לך שה' ימשיך לברך אותך בעיו טובה, ושכל חייך תראי את הטוב בבן זוגך

גםמתווספים מימד פיזי לקשר ביניכם,אם אין לך בעייה עם זה אז סבבה לך. אבל אם הכל אחלה אבל את מתעלמת מהצד הפיזי בתקווה שהאופי יחפה, תחשבי פעמיים. כי הצד הזה חשוב בנישואין,אם כי לא העיקר אבל חשוב.

יופי או כיעור זו באמת לא בעיה בכלל. אבל חשוב לשים לב שהקשר ביניכם, משני הצדדים, לא יתבסס רק או בעיקר על הערצה, התלהבות אריסטוקרטית וכו'. אם האישיות הכובשת שלו גורמת לך להימשך אליו פיזית- הכל תקין. אם את מאד מתלהבת ואוהבת לשהות בחברתו הוא מדהים ומקסים אותך ואת רוצה לבנות איתו בית והכל אבל את לא ממש נמשכת אליו מבחינה גופנית- יש סיכוי משמעותי שהנישואין שלכם יהפכו לסיוט מתמשך וכישלון טוטלי. לא קל לרווקים ורווקות לקלוט את זה אבל אם הקשר שלכם לא מחפש ביטוי בכמיהה לקשר אינטימי גופני הוא כנראה לא ישרוד. האהבה טוטאלית מטיבעה, אם יש מקום שאליו היא לא נכנסת יש חורבן ותיסכול. גם זוגות נשואים שנוצרים ביניהם, מכלל מיני סיבות, פערים בחשק הגופני מוצאים את עצמם בתסכול וכאב גדול. כל שכן כשאחד הצדדים בא מראש בגישה כזו. נדמה לי שלך אין את הבעיה הזו, אבל תשימי לב ותבדקי את עצמך בנושא הזה, כי לפעמים אדישות למראה משקפת אדישות כללית לכל הנושא של משיכה מינית וזה כבר בעיה גדולה.

החתונה.
יש דברים שבריא להגיע אליהם תמימים. ואם יש אהבה ביניהם- האהבה אכן מחפה על כל הפגמים. איך אפשר לדעת לפני החתונה מה מושך אותך?? עדיף לא להתעמק בזה יותר מידי. נכון שחשובה נשיאת חן חיצונית אבל בואו לא ניסחף!!..

אני באמת מרגישה שאני נמשכת אליו (גם פיזית) למרות שהוא לא יפה.

אולי אני מוזרה בעיניין הזה אבל לפחות כרגע אני לא מרגישה רתיעה ממנו בגלל שהוא לא יפה אלא ממש להיפך.

אני מרגישה שאני נמשכת לאישיות ושמאד כיף לי בחברתו וממילא יש גם רצון למגע פיזי.

 

למה התכוונת שרווקים ורווקות לא מספיק מודעים?

יכול להיות שפתאום אני ירתע ממנו?

ואם כן, זה יכול להיות עד כדי כך קיצוני שהחיים יכולים להפוך לסיוט מתמשך וכישלון טוטלי כמו שכתבת?

 

אני באמת אשמח אם תפרט...

בס"ד

ספיר יקרה,

כבר כתבת את הרגש החיובי שלך כלפי הבחור,

ואת כל הביטויים הרגשיים שכתבת,

וזה מקסים, ולא לכולם יש את זה!!

זה שהקב"ה חנן אותך ביכולת להתחבר ליופי הפנימי תוך כדי דילוג על החיצוניות- זאת מתנה!!

אני ממש לא חושבת שחייב להיות רצון ומשיכה היסטריים לגעת, ואם קיים גרעין קטן זה מספיק.

אין שום דבר שרווקים ורווקות לא צספיק מודעים בהקשר החיצוני!!

יש המון פרמטרים שבאמת רווקים ורווקות לא מודעים, אבל ממש ממש לא בתחום הזה!!

להפך!

רווקים\ות לא מספיק מודעים כמה שהמראה החיצוני טפל לכל הרגשות בעניין!

יש המון פרמטרים שיכולים ליצור משיכה, ורבים בניהם לא קשורים לאסטטיקה של הפנים או הגוף.

וסליחה על הבוטות, אבל נכון שכבחורה אין לך רצון או משיכה כלפי כל בחור יפה שראית בחייך??

הקשר האמיתי בין בני זוג, זה שעליו נאמר שכינה בניהם זה לא כמה שהאף היפה שלו מוצא חן בעיניי!

וזה אפילו לא היופי של העניים כמשהו עצמי, אלא דווקא המבע שלהן, כראי הנפש.

הקשר האנטימי מבטא משהו פנימי עמוק מאד מאד, ולא מתחיל ולא נגמר במראה החיצוני, ולעיתים קרובות גם לא קשור אליו,

במיוחד אצל נשים!!

 

אם יש נשים שהיופי החיצוני של הבעל משחק תפקיד חשוב גם לאחר שנים של נישואין- זה משהו נדיר.

לכל היותר זה סוג של דובדבן בקצפת, בימינו הדובדבנים על העוגות לא כאלה טעימים כמו שהם יפים...

בדרך כלל כן יש לנו נטיה שהאהוב הופך להיות יפה בעיננו. אבל זה לא באמת משנה.

 

הדבר היחיד שכן ניתן לשפר כאן זה שתסמכי קצת יותר על עצמך.

אם כל מה שאת כתבת על עצמך, על הבחור, ועל הקשר בינכם אכן נכון,

גם אם מאה אנשים יצעקו לך שמראה חיצוני זה חשוב חשוב חשוב- לך זה לא חשוב.

את יודעת מה עושה אותך מאושרת, ומה באמת לא משנה לך.

אז... תאמיני יותר לפנים שלך, לתובנות ולרגשות שלך, 

ואם את יודעת שזה  אדם שאת אוהבת ומעריכה כאדם,  באמת שאין כאן שאלות בכלל.

 

כאשר יש מישהי שזה כן חשוב לה, והיא מרגישה דחייה בגלל חיצוניות של בחור, ומדחיקה את זה בכוח, זה משהו אחר, כולם יאמרו תהיי אמיתית עם עצמך, ואל תשקרי לו ולעצמך.

אבל לומר שזה באמת מבחינה אובייקטיבית משחק תפקיד כל שהו?? ממש ממש לא.

בהצלחה רבה בכל העניינים, ושמשמע בשורות טובות!

ואחד הדברים שהורסים יותר מכל - בין אצל נשואים ובין אצל שאינם עוד כאלה - זה ה"אזהרות" הללו (מעתיק: יש סיכוי משמעותי שהנישואין שלכם יהפכו לסיוט מתמשך וכישלון טוטלי...), בפרט כשהן נראות כאילו באות ממקור של ידיעה טוטאלית (מעתיק: "לא קל לרווקים ורווקות לקלוט את זה"...).

 

לא מסכים גם עם התוכן המוגזם לדעתי לחלוטין (ורווקים/ות שיש להם "כמיהה" כ"כ מדוייקת למי שמכירים, לפני שנישאו ולפני שהחליטו על כך - אני לא בטוח שלא זו עצמה בעיה יותר גדולה..).

 

וכתיבה איננה "פרוֶוה", כאילו אפשר להתעלם מהשפעתה הפסיכולוגית. אם מצד אחד, "נדמה לי שלך אין את הבעיה" (שכנ"ל - אני בכלל לא מסכים איתה, אבל לא זה הענין כרגע), אבל מצד שני כותבים למישהי כזאת (מעתיק: ) "כי לפעמים אדישות למראה משקפת אדישות כללית לכל הנושא של משיכה מינית וזה כבר בעיה גדולה" - הרי שמבהילים מישהי שבכלל הכותב עצמו "לא חושב" שיש לה בעיה, ויכולים לגרום לה לפחדים דימיוניים שהם עצמם יצרו בעיה.

נמצא מי שרוצה "להזהיר מבעיות" - גם אם בכוונה טובה - יוצר אותן...

למרות שאינני שייך [עוד] לפורום הזה, הגעתי מהעמוד הראשי.

 

 

 

הבחורה שהכי רציתי אי פעם, היתה בחורה לא יפה [אמנם לא מכוערת, אבל לא יפה], ואפילו לבושה כמו שלוחית, אבל בהחלט נמשכתי אליה.

 

 

אם את בטוחה שאת לא מושפעת מאידאלים משובשים, לדעתי זה בסדר גמור.

 

 

ואני מרגיש מוכרח להגיב,

 

את פחות נתפסת למראה חיצוני, הידד. 

יש כאלה שלמראה החיצוני יש חשיבות גדולה ואמיתית בעיניהם,

 

אני לא חושב שזה מגיע מאיזשהו חיסרון או רמה נמוכה (רוחנית ובכלל)

 

יופי קיים בעולם, בהכרח שיש לו משמעות, אי אפשר להתווכח עם זה,

כמה צריך וכדאי להקריב בשבילו? זו שאלה.

 

אבל ממש לא מתקבלת על דעתי הטענה שיופי חשוב או אמור להיות חשוב רק לאנשים ברמה נמוכה. (גם לא יחסית נמוכה)

 

(זה כתגובה להודעה הפותחת ולתגובות שונות בשרשור)

 

 

 

 

של "חשוב לאנשים ברמה נמוכה".

 

הנושא איננו "ערכו של יופי בעולם",

 

אלא החשיבות לנישואין.

 

ולנישואין חשוב האופי וחשוב מציאת החן ההדדי.

 

ואם היופי החיצוני אינו תופס מקום לגרוע מנשיאת החן, זו רק מעלה.

 

יופי, באופן כללי, יש לו משמעות במובן של הרמוניה, במובן של יצירה של ה'.

 

במובן שהוא מפנה את משהו פנימי יותר.

 

ומי שנתפס אליו בפני עצמו - בוודאי שזה יכול לבוא מחסרון מעלה.

 

מי שזה עוזר לו להתעורר אל הטוב הפנימי - בסדר.

 

מי שמתעורר אל הטוב הפנימי גם בלי זה, הוא כבר תפוס ביופי הפנימי. יפה מאד. ואין בכך מבחינתו כל "הקרבה". בצדק גמור.

אני מבינה את הספקות שעלו לך, אבל אם תשימי לב כתבת שהספקות עלו רק אחרי שקראת את השרשור,

זאת אומרת שלפני זה הרגשת מצוין כלפיו ולא הפרוע לך כלום, אז הכל טוב, לדעתי אל תתעמקי יותר מידי,

אם את נהנת איתו -כיף לך בחברתו ,את מתגעגעת אליו,רוצה להפגש איתו שוב זה בריא ומצוין!

(יופי חיצוני הוא פרט שולי כיון שיכול להיות משהו יפה חיצונית אבל נגיד בלי מידות ואז היופי לא עוזר ,רק מה

שחשוב שהפרט הזה של החיצוניות לא מפריע לך! )

 

 

 

אם זה מתאים לו ספרי קודש.

כנראה שהגבר גם ככה שמח, ואת האישה יותר קשה לשמח בגלל המצבי רוח המשתנים לכן כתוב מה שכתוב בספרי זוגיות

להזמין לשבת את החברים שלו מפעם בהפתעה

בס"ד

 

איך חבר של בעלי כתב לנו בברכה של המתנה?

 

הוא הביא לנו מחבת- פלא, וצירף כיתוב: "הדרך לליבו של הבעל עוברת דרך הבטן"

 

D:
 

נגיד בעלי לא אוהב שוקולד אז זה לא ישמח אותו. (כמו את עקיבא). מה שכן, הרב שמחה אומר שבעל מרגיש טוב עם עצמו כשאישתו שמחה ואם היא מתלוננת ועצובה הרבה הוא מרגיש לא טוב לגבי הזוגיות שלו. בנוסף, שאישה תודה לבעלה על דברים שעשה לה בנימה ש5 "הצלת את חיי".

תתקשרי באמצע היום ותגידי שאת אוהבת אותו. בעלי נמס מזה

תשלחי לו הודעה משמחת, תשאירי פתק חמוד בתיק/פלאפון/מחשב.

שלט על הדלת "איזה כיף שבאת" (תלוי כמה את יצירתית)...

וכן, לקנות לו מתנות, להוציא אותו לקניות (אם הוא בעניין), ללבוש בגדים שהוא אוהב עלייך.

 

ואם יש ילדים, כשאתם יושבים בערב אחרי שהם נרדמו, לא לדבר רק עליהם...

לקנות לו שוקולד או משו קטן שהוא אוהב עם פתק מתוק ולבקש מחבר שלו לשים לו במקום בישיבה בלי שידע..

זה ממש הפתעה מתוקה!

 

להכין פנקס שוברים עם כל מיני הטבות שאפשר לממש בעתיד -

טיולים, שטיפת כלים לתקופה, תכשיט, שובר למשאלה פתוחה, כיד הדמיון..

ממש כיף לקבל מתנות קטנות של תשומת לב..ממתקים ושטויות.

רעיון מגניב:להזמין חברות של אישתך ולארגן להן על האש, וללכת

בעלי הצדיק, מפתיע אותי שהוא מגיע למקומות לא צפויים ומשמח אותי,(למשל בסוף יום של הלימודים, שאני אוטוטו יוצאת הביתה, הוא פתאום צץ בלימודים, והולכים לאכול איפשהו..)

לנקות את הבית לפני שהיא מגיעה>כיף ממש

ובמחשב יש אופציה של פתקים נדבקים, אז לפני שאתה  יודע שהיא באה להית במחשב, בלי שהיא שמה לב,  לכתוב פתק נדבק על המסך..

ולהיות לא צפוי..זה בעיקר

בהצלחה

 

להכין רמזים במשך כמה ימים קודם, הם יכולים להיות גם שקריים (תארזי בגד ים כשבכלל תכננת מסעדה,אבל לא מעוררי צפיות מדי שהיאלא תתאכזב..).

ארוחת בוקר לפני שהיא יוצאת מהבית, ארוזה יפה.

מתנה מתחת לכרית,

בעלי פעם ארגן לי טיפול לשחרור הגב ואז קבע עם חברה שלי שתצא איתי למסעדה,

ספר, דיסק, איפור, תכשיט- כל קבר שהיא אוהבת..

פונדו שוקולד או בשר לחילופין..

פיקניק מושקע בחיק הטבע

להזמין חברה שאתה בטוח שהיא אוהבת, לשבת או סתם לערב

מכתב, פתק, פתקים ברחבי הבית..

בהצלחה!

אני ממש לא אוהבת "רמזים שקריים" כמו שאמרת- זה מפתח ציפיות לא נכונות...

תכשיטים- כמעט כל אישה אוהבת (עם פתק החלפה...)

דברים שלא עולים כסף- להיכנס הביתה ומיד לתת חיבוק/נשיקה/מילת אהבה.

ללכת לישון ביחד, להתקשר מהעבודה באמצע היום, להתעניין...

משהו שהיא אוהבת איזה מאכל מסויים לקנות לה בהפתעה
אסמסים
והמווווווווווון צומי

אותי משמח אפילו דברים 'קטנים' כמו בית מסודר כשאני חוזרת עייפה הביתה מהלימודים, פעם הוא גם הכין ארוחת ערב ככה שלא אני הייתי צריכה לדאוג לזה.. דברים כאלו. לא בהכרח דברים שעולים המון כסף.

ואם אתה כן מתכוון להשקיע סכום כסף- אין אישה שלא תשמח לבושם חדש\איפור\תכשיט וכו'..

וכמובן זמן איכות ביחד כמו לצאת למסעדה, סתם טיול במקום יפה..

בהצלחה!

פעם התארחתי איפשהו בשבת, וכשנכנסתי לחדר השינה של הזוג ראיתי שהבעל כתב לאשתו על הראי בחדר: לאשתי האהובה, שיהיה לך יום מקסים, אוהב...

ממש התלהבתי, אבל בעלי קצת מרובע והתגובה שלו היתה משהו כמו: איזה דבילי זה לכתוב על ראי.

דיברתם על זה?

לא להסתכל על "אחרים",

 

הדשא של השכן יותר ירוק..

 

 

עד התחום של לקיחת רעיונות שמתאימים למישהו בעצמו לעשות - זה יכול להיות טוב ונחמד.

 

משם - לא.

 

היחס הוא בפנים, דרכי ביטויו שונות.

 

ההסתכלות על אחרים, מולידה ציפיה לביטוי, ועלולה קצת לנתקו מה"מעיָין".

 

וכבר ראינו כאלה, עם "כלי ביטוי" רומנטיים, והפנימיות לא בדיוק בהתאמה, וכן להיפך.

 

אז העיקר בַּפרט הזה, לקחת רעיונות - אם רוצים ומתאים - איך לשמח את השני (וכמו שביקש פותח השירשור, "רעיונות לשמח את אשתי"; כמה יפה..). אבל לא להעסיק את עצמו/ה: איך הוא/היא היה/תה יכול/ה לשמח אותי כמו...

 

הצלחה רבה ושמחה רבה.

אני לא כותב בדר"כ...

 

פעם לקחתי את אישתי באוטו ( אם אין לך תשיג ממישהו..)

ואמרתי לאשתי שאנחנו הולכים לאן שהוא..

הגענו למקום בו נפגשנו פעם ראשונה והפעלתי את השיר 'השביל בזה מתחיל כאן וכו'.

לאחר מכן יצאנו למקום שבו נפגשנו והעלנו זכרונות מהפגישה ההיא.

אפשר להמשיך לעוד מקום אחר שניפגשתם בהכרותכם לפני החתונה ולוות ככה יום שלם.

אם אתה ממש רציני תוסיף קצת אוכל מושקע שפעם היא או אתה הבאתם לפגישות זה בכלל אחלה רומנטי...

 

אפשר לעשות את זה בדרך של חפש את המטמון/מקום..

 

מניסיון זה ממש מעולה

 

העיקר זה המחשבה להפתיע במשהו שיגיע פיתאום עם מחשבה ויצירתיות..

אהבתי את הדיון

איך מפתיעים/ משמחים את  הבעל?

למרבה הפלא זה נורא דומה לאיך שמפתיעים אישה!!

מסדרים את הבית לפני שהוא מגיע ולא משאירים לו שומממדבר לעשות [לא כלים ולא כלום ] ומספרים לו שזה לכבודו..

ארוחות מושקעת

סמסים מפרגנים ומאוהבים מידי פעם

להיות שמחה לידו כל הזמן [הוא זוקף את זה לזכותו]

פחות חשוב אולי הפרטים הקטנים, ומומלץ יותר להסב את תשומת ליבו במילים להפתעות [וזה חשוב כי בנים הם כל כך בוקים ועיוורים לפעמים וזה הפסד לשני הצדדים כי הוא לא יתרגש מספיק ואת תתבאסי]..

אבל בכללי.. אנשים זה אנשים והם שמחים שאוהבים אותם- גם בנות וגם בנים...

 

הערה מניסיון- לפעמים בנים פחות אוהבים הפתעות [למשל לקפוץ לביקור באמצע יום עבודה..] ובמקרים כאלו עדיף לתכנן איתו מראש.. יש לזה יתרון כי ככה הא שמח פעמיים, גם בתיכנון וגם בביצוע..

 

ותחשבי על עוד דברים שהוא אוהב- סוג מסוים של אוכל? מקום מסוים ללכת אליו [לא חייב בצפון הרחוק, אולי סתם פינה נחמדה], בגד מסוים שהוא אוהב שאת לובשת? אין לי עוד רעיונות... בהצלחה!!!

 

אפשר להכין משהו שהוא אוהב או אפילו סתם צלחת עם ופלים/פירות ושתיה,

ולשים על השולחן לפני שהוא מגיע.

 

אשתי עושה לי את שה וזה ממש כיף..

 

גם משמח מאוד כשהאישה משקיעה בעצמה..

מתלבשת יפה,

מתאפרת,

אולי אפילו לעשות תסרוקת (אם זה שייך)

נשים מתות על תשומת לב ומילות אהבה. פשוטות, אמיתיות וכנות.

 

לכתוב לה פתק קטן ולשים לה בארנק: "אני אוהב אותך הכי בעולם. את הדבר הכי יקר ויפה בחיי..." תעוף על המילים.

 

אישית, אני מתה על תכשיטים, ונשים כאלה. זה משמח אותן. כמובן- עם פתק החלפה ולתת לה תחושה לא להסס להחליך למה שבא לה יותר.

 

עוד דבר שנראה לי שישמח אותי מאוד בעתיד- זה לבוא הביתה עייפה גמורה מהלימודים/עבודה, ולראות שבעלי המתוק שטף כלים/סידר את הבית.

ובשבילך- אני מקווה שהיא אחת ששמה לב לזה, ויודעת לפרגן ולהעריך בקול רם- כי הגברים חייבים את זה ממש...

לפרגן על ההורים והמשפחה שלה, זה כ"כ נותן כוח שבעלך חושב שהוא ממש זכה כשהוא התחתן איתך והרוויח. 

(בעלי פעם באמת אמר לי את זה... באותו רגע צחקתי אבל זה הולך איתי המון)

 

וכנ"ל לגבי איך לשמח את הבעל... פשוט כמעט לא נותנים פה רעיונות לשימוח בעלים, (אולי אנחנו חושבות שהם מאושרים מעצם זה שאנחנו קיימות?... במחשבה שניה, יכול להיות אחרת?)

וכולם של בעלי עסקים קטנים, שסתם ככה כדאי לתמוך בהם..

מתנות לאישה

לכתוב שלט גדול (כמו אני אוהב אותך או אין כמוך) ולתלות אותו במקום מרכזי כמו גשר המיתרים (לירושלמים שבנינו) או מקום אחר איפה שאתה גר, להתקשר אליה מתי שהיא עוברת שם עם הרכב או האוטובוס ולומר לה להסתכל .. נראה לי שהייתי שמחה אם היו עושים לי את זה...

אם החלטת להשתמש -תעדכן, זה מעניין מה תחליט.... בהצלחה, איזה כיף..

יש לכם  אולי עוד רעיונות איך לשמח את הבעל?

לא ביומולדת אל משהו כזה, דברים של יום יום?

 

אני מנסה כבר שנים והאמת שעל כל שטות שאני עושה הוא תמיד  מראה שהוא שמח, יש לי רשימה שכשהוא זורק איזה מילה על שטות נחמדה שהוא רוצה אני רושמת, אבל ברשימה מתמלאת מאווווווווווד לאט..

 

אז יש לכם אולי רעיונות?

לזרום ולשמוח איתו?לבלות איתו יחד, לפנק בארוחת בקר,

לרקוד לצלילי מוזיקה שאתם אוהבים, לצאת להליכה בשכונה, לחזור מהמכולת עם שוקולד

בשבילו, לסררוג לו כיפה או צעיף, לסדר לו משהו שחשוב לו, לצרוב לו דיסק עם שירים

יפים לאוטו, להראות לו ולהגיד לו שאת שמחה בו, שכיף לך איתו, שהוא עושה אותך מאושרת!

 

נראה לי שלפעמים מרוב ששוקעים במשימות שימוח וברשימות לקראתן שוכחים לשמוח באמת..

תזרמו אחותי, תשמחו ותאהבו ביחד, החיים יפים

בס"ד

ממליצה לכל הנשים באתר לאמץ את השיטה הזאת,

להיות קשובה לרצונות והמשאלות הקטנות והגדולות של בעלך, ולרשום אותן...

כתבתי כמה רעיונות אבל ראיתי שיש שירשור אחר שמיועד לזה... מעתיקה לשם.

התחתנו במלון חן בבית וגן. אולם ממש נחמד, וגם הצוות. נקודה חשובה- הקייטרינג שם חיצוני (ז"א, השתמשנו בקייטרינג שעובדים איתם בד"כ, אבל אתה יכול להביא איזה שתבחר).

 

בדקנו עוד כמה אולמות בירושלים, אם זה עוזר...מה בדיוק אתם מחפשים? איזה סגנון? כמה אנשים אתם מתכננים שיהיו? (זה די חשוב, כי יש מקומות שלא יכולים להכיל יותר מכמות מסוימת, ויש מקומות שזולים יותר אם יש יותר אנשים...)

 

משהו שהיה חשוב לנו למשל- מיקום ודרכי גישה. הרכבת מגיעה ממש עד לשם, וזה גם לא רחוק מדי מהכניסה לעיר, כך שאנשים לא הסתבכו מדי איך להגיע...

 

ו...מזל טוב!!!

מכובד, ולא יקר יחסית. מיקום סביר.

 

ירוק בעיר - קצת רחוק

 

 

בהנחה שרוב האורחים לא הולכים ברגל מהר הרצל לנוף ירושלים,

אז זה לא כזה מיקום נח..

(כמובן הכוונה למי שבלי רכב, כי ברכב זה לא כזה משנה לאן נוסעים)

חוץ מזה, שנוף נחשב לאולם יקר מאד בשנים האחרונות,

לעומת ירוק בעיר שהינו בין האולמות בעלי המחירים הסבירים בירושלים.

(אם כי, זול הוא לא..)

 

יש קו מתחנת הרכבת עד לאולם. קו 28.

אבל אפשר למצוא יותר זולים מהם...

 

יש גם את שירת ירושלים שנמצא במקום נגיש ונחשב זול..

 

בהצלחה!

אני הייתי הולכת על מקום אחר.

יפה ונחמד..

את עוד בתוך ה"שבע ברכות"...

 

[אבל האמת - מה לא עושים בשביל החתימה "נשואה ב"ה".... ועוד ב"נשואים טריים".. באמת ב"ה]

 

מזל טוב. הרבה נחת ושמחה.

ראיתי בעלון שבת שיש להם מבצע...

שווה לך לברר!

אם תרצה טל' אפשר באישי

היינו שם בחתונה לפני כמה שבועות, האווירה שם זוועתית המלצריות ממש לא נחמדות ועושות תחושה לא  טובה, זה נובע מזה שהאחראי עליהם צורח עליהן בטירוף, בחתונה שהיינו אחת מהן עזבה באמצע...

 יומיים אח"כ היינו בחתונה במקום אחר והרגשנו את ההבדל...

גם האוכל לא היה משהו...

ב"ה ובהצלחה בהכנות. שיהיה בקלות ובשמחה.

החדרים ממש נחמדים.

אם רלוונטי אליכם. אז צריך לבקש מיטה יהודית.

לא אכלנו בחד"א אז אין לי מושג לגבי האוכל.

כשהיינו שם המלון לא עלה יקר.

ויש ביקיר צימרים-הצריף של תמרי שאומרים שהוא ממש מוצלח...

בס"ד

 

זה מה שאני הייתי רוצה |שורק|

 

זה ילד ראשון?

 

אבל אם כבר מתנה- אני ממליצה על בגדים\ צעצועים לגיל בוגר יותר- חצי שנה שנה

 

 

בס"ד

 

ולא, לא רומזת כלום

זה תקף גם לבנות
 

ואם מתנה אז מצעים זה הכי טוב לדעתי.

ולא מגבות בשום אופן.

אם זה סכום קטן עדיף מתנה שנראת טוב ומועילה על פני כסף..
אפשר להביא הכל!! לא חייבים דווקא דברים לתינוק (אפשר גם דברים למשפחה בכללי או לאם היולדת..) ולא חייבים להתאים לגיל שלו (אנחנו קיבלנו בגדים לגיל חצי שנה והם היו אחת המתנות השימושיות..)

תכלס אם אני מחליטה להביא מתנה לברית- איזה מתנות אפשר לתת?

(רשימה... למי יש?)

פינוקים ליוילדת( אוכל בריא ומושקע, קרם בושם מטפחת תכשיט או כל דבר אחר)

 

 משהו לתינוק(בגד משחק שמיכה. גם לשלבים מאוחרים יותר)

 

משהו לאחים הגדולים (ספרים משחקים דיסקים )

 

משהו לבית ( מצעים לגדולים- מומלץ. דבר שתמיד צריך כשהמשפחה מתרחבת.תמונה לחדר ילדים.)

 

מיכשור שצריך כשיש ילדים בבית(מכשיר אדים, משאבת הנקה -בתאום עם האמא)

 

אפילו חבילת טיטולים כיף לקבל!!

גיסתי הביאה לי את הדברים הכי שווים, כי היא שאלה וקנתה באמת מה שרציתי.

תלוי בתקציב, אני מאד אוהבת להביא סינרים לאוכל (יש מיוחדים עם שרוול שהבגדים לא יתלכלכו) או ספרים.

אם יש אחים גדולים אז תשאלו מה להביא להם, כי כשהבת שלי נולדה הבן קיבל כ"כ הרבה טרקטורים ומכוניות...

לחברה שלי שילדה בן אחרי בת הבאתי ספר ילדים.

 

ולא להביא ספרים שקשורים לאח חדש.

אחת לחודש אם אני לא טועה.. וזה באולפנא תהילה..

אגב, השיעור בנושא חינוך (נראלי שהשם של השיעור זה חינוך באמונה..)

אם את רוצה יותר פרטים על השיעור הזה שלה, את יכולה להתקשר למס' הזה- 0528553310 זה המספר של האחראית שם..

שבת שלום ובשורות טובות!

כשקשה לו הוא משתף. וכשטוב לו: איזו סיבה יש לו לשתף על כך בפורום שנועד לייעוץ והכוונה?

כך שמה שכותבים כאן זה לא מדד למכלול הזה שקרוי נשואין

 

אבל כשכל הזמן רואים ברצף הרבה קשיים רציניים שצפים אחד אחרי השני,

למתבונן מבחוץ זה יכול ליצור רושם או תחושה לא טובה ביחס לחיי הנישואין..

לזוג הזה יש בעיה כזו גדולה ולזוג ההוא יש הבעיה הרצינית הזו וכו'..

לכן חשבתי ששרשור כזה יכול לתת נקודת מבט אמיתית ונכונה יותר של היופי

בחיים כאלה ובזוגיות..

יש מישהו רווק שקרא על הבעיות ואמר לעצמו "וואלה אז אני לא מתחתן"??

 

כולם יודעים שיש קשיים, ובמיוחד בפורום הזה אני חושבת שרואים את האהבה שגוברת על כל הקשיים...

אבל באמת שעכשיו שאני עומדת במצב של טרום חתונה אני מתה מפחד!!! בגלל כל מיני סיפורים מפחדיםי שקראתי כאן ובמקומות אחרים.....

וגם אל תהיי פאטאליסטית..

 

זה דבר שוודאי ביסודו הוא עצום - ויש לאדם עפ"י רוב בחירה לדאוג שזה יהיה כך יותר ויותר.

 

ובשביל זה צריך להשתדל להיות בשמחה ולא "למות מפחד" ח"ו.

 

את הטיפה-דאגה תשאירי מהצד רק כדי לשים לה לא לעשות סתם שטויות, ולהיות מתחשבת וסבלנית..

יש לי שני ילדים מדהימים. כל יום הם מוסיפים לי אור בחיים.

הם משמחים כל כך!!!

אני צופה בהם וכל יום מודה לה' שאני אמא. אמא לשני הילדים הכי מדהימים ביקום (ואני אובייקטיבית לחלוטין!!)

 

יש לי בעל נפלא.

הוא עדין, הוא רגיש, הוא מתחשב.

הוא אוהב.

יש לו לב זהב, הוא מפנק אותי בהמון דרכים קטנות שמראות לי כמה הוא אוהב אותי.

אני מעריכה אותו על היכולות שלו, על עבודת המידות שהוא עושה בתוכו כל יום ויום, על היכולת שלו להקשיב לי, להיות סבלני כלפיי, לומר לי מלים חמות, לתת לי חיבוק לפני שאני יוצאת לעבודה בבוקר.

 

אני אוהבת את החיים שלי.

אני שמחה בהם.

הנישואין שלי נהדרים ואני מאוד מאוד שמחה שהתחתנתי.

אין מה להשוות בכלל ללפני הנישואין.

 

יש לי בן זוג.

הוא אוהב אותי.

יש לי ילדים.

יש לי בית משלי.

יש לי אהבה בחיים.

זו שמחה שאין לשער.

 

אני לא אומרת שהכל ורוד- יש לנו דיונים ויש דברים שאנחנו צריכים ללבן בינינו ויש לפעמים דברים שצריך לעבוד עליהם. לבד או ביחד.

אבל- וזה אבל גדול ומשמעותי- אני מעדיפה לאין ערוך את העבודה הזוגית על פני העבודה הלבדית.

לאין ערוך!!!

זה פשוט עולם אחר.

עולם של יחד.

וזה שונה ומשמעותי מאוד מאוד.

 

בהצלחה לכולנו!!

אנחנו נשואים כבר שנה וחודשיים וב"ה נהנים מכל רגע!!

 

אוטוטו אני אמורה ללדת ואנחנו מתרגשים ושמחים להרחיב את המשפחה שלנו

 

אחרי שכמעט פספסתי את האיש המקסים והמתוק הזה לפני כמה שנים, זכיתי והוא לא ויתר

עליי וב"ה התחתנו שמחים, מאושרים ומודים לה' על המתנה האדירה הזו!!

 

כל בוקר, צהריים וערב אני אומרת תודה לה' על כל המתנות האלו שהוא שולח לנו כל יום-

הבריאות, הכח, החיוך, המשפחה, היכולת לנצל את הזמן שלנו ולחזור לבית אוהב ובן זוג מדהים

 

ברור שלא הכל מושלם ובכל זאת- הכל טוב! הכל שמח! ועם כל קושי מתמודדים וצומחים,

מפתחים ומעמיקים את הזוגיות, ההבנה לשני וההכלה של השוני...

 

מאחלת לכולם חיים מאושרים ושמחים, מנוצלים ואוהבים!!!

 

אני שמחה לעבוד על עצמי ולא רק לקבל ממנו.

בזוגיות שלנו אני מרגישה כמה הנתינה שלי והיכולת שלי לוותר על צרכים שלי לטובתו- מקרבת אותנו.

ומגדילה אותי.

וגורמת לי לאהוב אותו יותר.

("לאשר יאהב יתן", וגם הפוך- "לאשר יתן יאהב". זו ביצה ותרנגולת בעיניי)

היכולת שלנו לוותר אחד לשני מצמיחה בנו קשר טוב, מקרב ואוהב.

 

והילדים עשינו סעודת ר"ח ורקדנו ושרנו ביחד והרגשתי שמחה גדולה על האחדות המשפחתית ועל זה שזכינו להתחתן ולהקים כזאת משפחה. (הגדול בן 6 והקטן בן שנתים בלע"ר כן ירבו)

בס"ד

 

וגם הוא

 

מודים לה' יום יום על סיעתא דישמיא גדולה
 

אווצ' לקרוא את זה..אשרייכם ושמחה בשבילכם! אבל גם אנחנו היינו שמחים שתהיה לנו זוגיות טובה! 

תשתדלו מההודעות האלה לקחת "השראה".

 

לא לנסות "לחקות", אלא השראה. ומתוך מאמץ של נתינה זה לזה, ועין טובה, והתענינות - גם אתם תכתבו פה בשביל מי שיצטרכו השראה...

יש על מי להתעצבן... ועם מי לריב...

אם לא הייתי נשואה- עם מי הייתי רבה?!?!

<צ>

 

הכי כיף זה למלא את הבגאז' בקניות בסופר- ולסמוך על הבעל שיביא אותם מהאוטו לבית...

הכי כיף זה להכין אוכל חם או סלט יפה כדי לקדם את פניו כשהוא בא

הכי כיף זה לשבת ביחד מתחת לכוכבים ולשמוע באוזניות שירים

הכי כיף זה ללכת לכל מקום- עם הרגשה נעימה וביטחון-  הוא אוהב אותי

 

 

 

אם נעשה את התרגיל הזה פעם בשבוע- נצבור ערימות נכבדות של "הכי כיף"

 

שלמרות ששנינו באנו מרקעים לא פשוטים והאתגרים רבים,אנחנו בונים ביחד משהו חדש וטוב יותר שמילת המפתח בו היא הדדיות של שותפות,נתינה והפריה הדדית ולא אבל בטוח נוספת עוד לבנה וצומחת עוד קומה.

בעלי לא יכול לקנות לי מתנות אבל הוא מבשל מעולה,קם לילדה בלילה,מקפל כביסה,עובד קשה לפרנסה,דואג לי שאני חולה,אומר לי כמה הוא אוהב אותי וכמה אני יפה בעיניו ומבחינתי הנתינה שלו זו המתנה הכי הכי שהוא נותן לי.

אספר לו, שירגיש בחברה טובה

הכי כיף לאכול בבית ביחד ארוחה שווה!

איך שולחים מסר פרטי?

גדלית שם, מוכנה לספק מידע

הוא כותב בצורה טוטאלית. ופחות נוגע במורכבויות.

ויש לי דוגמא אישית.

הרבה זמן לא פתחתי את הספר, ואני חייב להדגיש שזה ספר חשוב! ואתה צודק שהרבה בעיות היו נפתרות אם היו קוראים אותו.

 

ובכן: לאשתי היו המון מידות לא טובות שסבלתי מהן.

בספר כתוב שאסור אף פעם לתת ביקורת לאישה. אלא רק לכבד וכו'

 

ואני אומר בודאות: אם לא הייתי אומר: עד כאן! את ממש מגזימה עם זה וזה

לא היינו מגיעים לטיפול ששינה אותה, והיינו גרושים.

 

היום היא מקסימה ומדהימה!

איזו מן גישה?

כי בעיני זה זלזול ביכולת של האשה ובצרכים של האיש.

 

ואני רוצה לצטט מ'היושב בצד' היקר:

גם אישתי אמרה לי אחרי תקופה שלא קראתי שזה מורגש.

 

אם זו גישתו של הספר, אכן היא תאמר כך...

אך גם זה רק בתחילה, כי הגיוני שבאיזה שהוא שלב זה יציק לה ה'השתפנות' של הגבר שלה. לא? ובטח אם פונים אליה בשפה נכונה ומביעים מה שמפריע, היא תשמח לשנות מה שאפשר וצריך (אם היא אדם בריא בנפשו).

אני חושב שדווקא לנשים יש יותר יכולת לבוא לקראת, יותר גמישות אישיותית. וזה יכולת מידותית יפה שלה.

 

יש לי תחושה, שגישה כזו יכולה להיות יפה ומאושךת לתקופה X, אך בסופה תתפוצץ הבועה שנוצרת אצל ה'מטייח', ואז המצב רק יהיה קשה יותר, כי כל צד התרגל ל'תפקידו', ויקשה עליו יותר לשנות גישה.

 

האמת? לאנשי מקצוע וניסיון פתרונים. אבל הנ"ל, זו דעתי מניסיון חיי, ומעט ידע נרכש.

 

וליושב בצד:

כיף לשמוע ממך!  

עלה לי חיוך שמחה כשראיתי את שמך.

 

הרבה אושר, איש יקר!

הרב ארוש הוא צדיק גדול עם זכויות עצומות שעזר להמון אנשים.

אבל, ברור שאם הגבר הוא שקוף, אוויר, רק מכבד את האשה בלי שום דבר אחר, אז יהיה לאשה טוב (או שלא, הרי האשה רוצה גבר ולא אוויר), אבל יש מומחים אחרים עם גישה שונה, וגם הגישה שלהם מאוד עזרה להרבה זוגות. 

הספר של הרב ארוש חשוב לקריאה לדעתי, ואולי יש כאלה שיאמצו את הגישה שלו, אבל יש כאלה שזה לא מתאים להם. 

לפני שקראתי את הספרים שלו היתה לי בעיותיות עם הגישה הברסלבית לנשים,מצאתי שהיא מתיחסת אליהן כמו ילדים קטנים וזה עשה לי מאוד אנטי אבל אצל הרב ארוש ההדגשה היא שכל מין צריך לעשות את העבודה שלו בהדגש על התכונות היחודיות שלו ולא להתחשבן עם בן הזוג.

כי לפי דעתי מאוד הודגש העניין של יחס לנשים כאילו הם ילדים קטנים.

וכאילו הן לא מסוגלות להיות אדם בוגר ועצמאי, שיכול לשלוט בחייו, ולהתמודד עם אתגרים.

וזה הבסיס שהגבר צריך להיות נחמד ואוהב, ולסלוח, כי היא לא יכולה לחיות בלי היחס האוהב שלו, ומחמאות, וכל השאר.

ממש עשה מנשים יצורים נחותים.

 

מי שעצבן אותו מה שכתבתי לא חייב להגיב.

הבעתי את דעתי.

בשביל להשליט וליישם את הגישה באופן יעיל בחיי הזוגיות השוטפים,

חייבים לקבל אותה במלואה, עם כל הניואנסים והדקויות המתוארות שם.

 

ומי שלא כזה פשוט לא מסוגל..

ועוד מגיעה לשם פעם בשבועיים.

תגידי מה את רוצה לשמוע.

בנתיים קיבלתי תשובות אבל אשמח לשמוע גם ממך.
מה שחשוב לי זה לגור ליד גן דתי טוב ושתהיה לי קצת חברה בשבתות בשכונה, איפה את ממליצה לחפש? היינו בפסגת זאב מזרח ברח׳ דוד ניב וזה נראה איזור מרכזי וקרוב יחסית לרכבת, מכירה? אמרו לי שכדאי פסגת זאב צפון, יש שם זוגות צעירים? איך השכונה?

רוב המשפחות התורניות גרות במזרח...

אם את מחפשת אוירה דתית קצת, וכן חיי חברה וכו' הכי טוב זה המזרח, כמה שיותר קרוב לביה"כ בית יצחק ופסגת מוריה. יש שם גנים דתיים כל מיני, אנו שלחנו לחב"ד היה מאוד נחמד.

כדאי לקחת בחשבון, אין שם תלמוד תורה חוץ מת"ת חרדי-ספרדי במרכז (לא כ"כ מומלץ) ואף כיתה תורנית, גם לבנות אין הרבה אפשרויות. אנו עברנו משם כי נמאס לנו מהסעות. אם יש לכם רכב, תבדקו טוב טוב ברח' שאתם מתכוונים לגור שאין בעיות חניה קשות. הרבה קצו בשכונה בגלל זה. (אצל דוד ניב יש בעיה רצינית בעניין הזה וגם הוא נחשב מערב ולא מזרח) רחוב אולי קצת נורמאלי וקרוב לרכבת זה ראובן ארזי, רח' שקט, יש שם גן נחמד וגם קרוב למקוואות אבל אני בספק אם יש שם אווירה.

צפון, זה יותר בכיון חרדי (נחשב מתחרד), קרוב לנוה יעקב, מקום נחמד אבל לא מכיר את ההוואי שם.

(לא מכירה אותו אישית..)

באמת ראינו דירה בדוד יניב והרחוב היה נראה לי נחמד, ואיזור שקרוב לחנויות ולרכבת.

האמת שאני ממש לא מחפשת מסגרת תורנית, רק ממלכתי דתי, ושהיה לי אנשים להיפגש איתם בשבת.

אכן יש לנו רכב וטוב שאת אומרת לי על בעיות החניה, זה יכול להיות ממש מעצבן

 

תודה

בסד

מוזמנת לאישי.
אבל מחר...

מעניין אותי ממש ממש מי כאן משכונת ילדותי.. ושכונת בגרותי..

יש שם נעם, ממ"ד וכו' אני פחות בקי בהם (נחשבים בסדר גמור)

 

אם לא היכפת לכם להיות מול כפר ערבי אם כל המשתמע מכך (נוף, רעש, חתנות מידי פעם, אללה אכבר וכו') גם רח' יוסף טל, ממש נחמד, בתים יפים יחסית.

 

טוב, שיהיה בהצלחה

 

 

לכל מי שהיה גר בפסגת זאב ומתלונן בבקשה בלי תלונות!!!!! פסגת זאב מזרח זה אחלה מקום שבעולם. יש שם אחלה חברה ואכן כמו שכתבה הוד והדר מומלץ באמת באזור פסגת מוריה רחוב זאב שרף רחמילביץ׳ וכל האזור הזה. מבחינת בתי ספר אם את מחפשת משו ממש תורני אז אין כ״כ אבל אם לא אז יש את חנן שזה אחלה, ופסגת דוד שזה ממלכתי דתי.. בקיצור ממש לא חסר!!!!! מה שכן חיסרון אחד שיש בעיית פקקים בבוקר.. ב״הצלחה רבה. ואולי ניפגש ;)

למה אתם לא מנהלים מאבק לפתיחת הכבישים באזור בנימין? למה אתם ממשיכים לסבול מרחוב סיירת דוכיפת והפקקים מכיוון בנימין?

 

 

ומהערבים שיורדים מכיוון רמאאלה(לכיוון הגשר).

 

כך שהבעיה יותר היא מציאת פתרון שהערבים יסעו פחות ברכבים על הכביש.

 

הפתרון שעובדים עילו כרגע הוא פתיחת יציאה לבגין מכיוון בית חנינא(במילים אחרות -להעביר את הפפק יותר פנימה לכיוון בגין).

בינתים לתושבי פסגת זאב ליסוע למרכז העיר וליסוע לאריאל זה אותו זמן נסיעה כמעט

בעיקר בגלל הערבים שיורדים מראמללה.. עוד לפני שהיתה את הרכבת (כל תקופת התיכון שלי..) היו פקקים מטורפים ועכשיו כל מי שלא נוסע עם רכב אלא עם הרכבת נראה לי שמגיע יותר מהר. (חוץ מהסיבוב שהרכבת עושה דרך בית חנינה הרכבת אחלה למרות שסבלנו רבות מהבניה!!)

הפקקים גדלו שם משמעותית אחרי שהרקבת התחילה לפעול.

 

כל תושבי בנימין והשומרון+ערביי א רם והאזור מגיעים לשם ונתקעים ברמזור הקצרצר בשני הכיוונים