שלום לכולם,
רציתי לחלוק ואשמח לעיצות טובות. העניין לכאורה אינו רציני מאוד אך הוא תופס תאוצה ומתנפח.
בשנתיים מאז החתונה חיינו על משכורתי. חיים צנועים אבל ב"ה לא חסר דבר. חסר ביטחון כלכלי בעתיד אבל זה דבר רגיל, למי אין?
בשנתיים אלו קיבלה אשתי שהיא תלמידת אולפנה מילגה בשל מוצאה והישיגיה הגבוהים. הצלחנו לחיות רק על משכורתי ואת המלגה חסכנו מלבד כמה פעמים לסגור מינוס.
מזה כמה חודשים איני עובד. זה מצב זמני שאין טעם להיכנס לסיבות שלו.
אנחנו חיים בתקופה זו על המלגה שהצטברה.
ואשתי הפכה קמצנית וכעוסה. לשיטתה, אנחנו חיים על החסכונות "שלה". המשכורת שלי היא "שלנו" אבל המלגה "שלה".
וזה יוצר אווירה רעה מאוד בבית.כל הזמן "הכסף שלי "הכסף שלי". וולגריות. מריבות על כל הוצאה קטנה. מכתיבה לי -- לא מתייעצת, פוקדת -- איפה לקנות ואיפה לא, ומה (אני שוקד בתקופה זו על עבודות הבית וטיפול בילדים, קניות, בישול. כאילו התחלפנו בתפקידים המסורתיים.)
מרגע שהפסקתי להרוויח כסף חוסר כבוד מינימלי. אפילו המשפט "אתה לא גבר" נשמע וזאת אישה משכילה מרקע טוב לא ידעתי שהיא יודעת לאמר דברים כאלה. כמובן גם בינו לבינה הדרדר מאוד.
אני כותב כי נוצר משבר, שהיא מסרבת שמ=נמשיך את המעון לתינוק. שלושה ימים בשבוע הוא איתי כל היום ושלושה במעון. הבוקר היא צרחה עלי שאני מבזבז את הכסף שלה ופיזית חטפה את הילד מזרועותי בכניסה לבית כדי שלא אקח אותו למעון.
זה מדרדר למקומות רעים מאוד ומהר.
תובעת ש"אביא" כסף, מהמשפחה וכו' (מדי פעם היו עוזרים לנו ממילא).
כן אני מניח שאני יכול לוותר על מה שאני עושה ולחזור לעבוד מוקדם יותר משתכננתי (לא מייד כי עברנו ךליישוב אחר שיהיה לה קרוב יותר ללימודים ויש לנו חוזה לעוד חצי שנה בדירה). אבל מה זה אומר על הנישואין והחיים לנו יחד?
מי שיאמר "דבר איתה..." ברור שניסיתי. מה שאני מתחיל לחשוש זה שבסתר היא נהנית מהכעס שלה. ואני די נמעך בתוך זה, המוטיווציה לשפר אוזלת.
אשמח לשמוע גם מבחורות כי מדרך הטבע אין לי הזדמנויות . תודה.
.