פורום נשואים טריים (עמוד 583)

גרנו ב- 3 דירות שכורות בשנים האחרונות, וב-2 מתוכם היה הכרחי לעשות הדברה. בשני המקרים אנו (השוכרים)עשינו, לי זה ברור.... לא היה עולה בדעתי שבעל הדירה אמור לשלם את זה.

אלא אם כן יש איזשהוא פגם בדירה (חור שמצריך סתימה עם חומר מיוחד או משהו בסגנון) שאז נראה לי שבעלי הדירה אמורים לתקנו.

בעזה"י

גם לנו היו נמלים בבית,
זה היה סיוט -

[מצאנו אותם בכל מקום - כמו במרק שבישלתי כשהוא היה עדיין על הגז...

ממש מכת מצריים...

ואנחנו עוד בקומה שניה-]

הזמנו מדביר -

ואחרי כמה חודשים הם חזרו.

ואחר כך פשוט לקחתי K500 [או K משהו אחר]

והן נעלמו -

וכך בשנה שעברה אחרי הנקיונות לפסח לפני שיצאנו לליל הסדר ריססתי בכל הבית,

וגם השנה -

בהצלחה

ברור שהדברה זה משהו שאם אני רוצה אני צריכה לשלם בעצמי.

לא ידוע לי גם על נוהג אחר.

בס"ד

לי באופן אישי לא יצא להיתקל בזה, אבל מסיפורים של חברים- כך אני יודעת...

[משכירים= בעלי הבית]

אם הוא ישן- אולי המשכירים, בעלי הבית צריכים לדאוג לזה, אך אם רמת "פינת החי"  סבירה (לא נצפים ג'וקים כל שני וחמישי) - זה על השוכרים, הדיירים. כך ידוע לי ממשפחתי.

ועוד משהו- נמלים  אינם כג'וקים רגילים, ומבדיקה שעשו אצלנו בבית בניסיון לברר על הדברתן, אף מדביר מקצועי לא נותן על זה אחריות כי קשה מאד ואולי בלתי אפשרי להדביר נמלים לגמרי. אז זה בכלל ביחס אחר.

לא יודעת לגבי משכירים פרטיים, כשאנחנו שכרנו קרוואן מהישוב, ההדברה הייתה עלינו.

מזכירות הישוב הייתה אחריאת על הדברה במקומות ציבוריים, מבנים ששייכים לה והם משכרים, כל שוכר שילם בעצמו.

ואם לא הכנסתם בחוזה, נראה לי שיש מקום להסביר להם שההדברה היא באחריותם, כי זה חלק מתחזוקה שוטפת שלהם.

אישית בתור שוכרת, לא הייתי מבקשת כזה דבר בעלי הבית, לי זה ברור שאם אני לא רוצה אורחים כאלה, זה תפקידי ואחריותי לנטרל אותם.

שכתבתי הבית חדש לגמרי

הם השוכרים הראשונים.

נראה לי שאני יגיד לה שזה עליהם.

תודה רבה

אני חושב שההורים חייבים לעמוד על שלהם ולא להיכנע לדרישות של הילד בגלל בכי, גם אם זה מאד קשה, וזה מאד קשה, (אני לא מדבר מנסיון אישי, אבל יש אחיםואחיות נשואים)

ברגע שנענים לילד בגלל שהוא רוקע ברגליים או נמרח על הרצפה, הוא לומד שככה משיגים דברים, וזה הורס את החינוך שלו...

לשאלה עצמה- צריך להתייחס בשוויוניות לילדים ולא להגיע למצב של קנאה, לכן לא הייתי קונה לילד השני עוד גלידה....

ואם הייתי קונה אז גם לשני..

כשכולם שקטים ומרוצים מהחיים.

תמיד תלכי לקראת הילדים ככל שההגיון מרשה, את החינוך תשאירי להורים.

כשיהיו לך ילדים תחנכי אותם כך שהם לא יחוללו מהומות באירועים מסוג זה...

שדרותי- אכן אתה צודק, כל מילה^

אך מתוך חוסר יכולת הכלה, 10 שעות של בייביסיטר נהפך לדבר כל כך מסויט..

אלמד זאת לחינוך ילדיי בעתיד בע"ה

ואלעד- מה שאמרת זה בדיוק מה שהשתדלתי לעשות.

אמא שלהם אמרה משהו, אני עושה.

וכשאני אחנך את ילדי בע"ה.. אעשה זאת בצורה הכי נכונה והכי טובה בשבילם לחיים..

חג שמח.. 

במחיר שציינתם אפשר לשכור קראוון ביישוב טוב או יחידה ביישוב נידח

אולי באפרת תצליחו למצוא איזה בייסמנט שמישהו משכיר במחיר כזה.

וביישובים הנידחים אתם יכולים לחפש אולי יישוב שהתחבורה אליו סבירה +-

נתקלתי בדיוק בפרסום לדירת 3 חדרים בחרסינה 1400 ש"ח כולל ארנונה.

אריה - 0528109585

רק תוודאו שזה לא איזה חורבה מלאת רטיבות או משהו.

אני לא יודעת לגבי מחירים, אבל אולי יש סיכוי במעלה אדומים. זו אמנם עיר, אבל מצפה נבו (השכונה הדתית שם) מתפקדת כמו סוג של ישוב מבחינת התנהלות קהילתית, והתחבורה הציבורית ממש טובה. אין שם קרוואנים, אבל אולי יש סיכוי ליחידות דיור (אבל באמת שאין לי מושג כי אף פעם לא ביררתי בכיוון הזה).

בהצלחה!

בס"ד

אם באיזור, מצפה יריחו יותר רלוונטי, אולי.

יש יחידות דיור של 2-3 חדרים להשכרה בבית אל בערך במחירים האלה...

ברכב זה 40 דקות נסיעה בירושלים, יש גם אוטובוס אבל אז זה בערך שעה נסיעה.

יש סיכוי למצוא את מבוקשיך! אאה. אולי גם בתפוח.. אבל זה מאוד תלוי איזה סגנון מחפשים-

כל יישוב, זה סיגנון והשקפה א-ח-ר-ת לגמרי!..

ב"הצלחה!

לא מדברת על הפן ההלכתי:

אם אשתך לעתיד חשובה לך ואהובה עליך, אם חיי הנישואין יקרים לך - תשקיע בזה. 

אני חושבת שאין אדם שזה לא מביך אותו ברמה זו או אחרת - אבל זו לא סיבה לוותר על זה.

אני יכולה לומר לך בתור נשואה קצת ותיקה (יותר מ-10 שנים) שגם היום לפעמים יש מצבים מביכים שאי אפשר להימנע מהם, אבל אין בררה ולמען הבית עוברים גם אותם.

ההדרכה אינה עוסקת רק בהלכות. וד"ל. 

וחוץ מזה, תברר היטב על מדריך. זה ממש עשוי להיות קריטי לחיי הנישואין!!! 

בהצלחה ומזל טוב!

דווקא בשל העובדה שלא היית בישיבה במשך השנים כדאי ללמוד קצת על קשר בין איש לאשה.

כמו שכתבה תכלת ההדרכה לא עוסקת רק בהלכות ולכן כדאי לחפש מישהו (ואגב, זה לא חייב להיות רב) שגם יש לו חכמה ונסיון חיים וגם שתרגיש פתוח ככל האפשר בשיחות איתו.

אין ספק שהדיבור על הנושאים האלו מביך (וזו תכונה חיובית שנובעת מהחינוך לצניעות) אבל אין ברירה אלא ללמוד למען עצמך ולמען אשתך.

על השאיפות הרוחניות היפות שלך, קביעת העיתים לתורה ותפילה, הרצון להקפיד על ההלכות.

הספר שהזכרת הוא טוב מאד.

זה לא סותר במקביל הדרכה ע"י מישהו תורני, מנוסה (לא "נשוי טרי"..), שיש לו בית טוב ונעים.

ואתה לא צריך "לדבר" אם אתה "מתפדח". תקשיב..

בס"ד

אני מציעה בחום ללכת למדריך חתנים.

מומלץ. מומלץ. מומלץ.

זה הציל בכ"כ הרבה דברים חשובים את הקשר המתוק שלנו...

לגבי מדריך חתנים, אם זה אפשרי, תוכל לשלוח לי הודעה אישית שבה הפנה אותך לאותו אדם.

הוא מאוד צעיר, בערך בגילך, לכן ניראה לי שזה מאוד ירכך את השיחה

אולי אפילו כדאי לחכות אחרי החתונה, ולשאול מה חסר להם/הם רוצים. חברה שלי למשל פעם ביקשה מהחברות שיקנו לה גיטרה... שזה לא בדיוק מתנת חתונה קלאסית

אבל הנה כמה רעיונות.

מקדחה/מברגה

שמיכות פוך טובות./מצעים איכותיים/מגבות טובות (כן, זה מגיע למחירים כאלו)

סירים טובים

סיר לחץ

מיקרוגל/טוסטר אובן/מעבד מזון/מיקסר (לא לקנות בלי לוודא שאין להם)

צלחות וסכום - אף פעם לא מיותר בבית דתי.

בכלל - כלים למטבח זה בדר"כ שימושי

ומתנה שאנחנו קיבלנו ומאוד נהנו, למרות שהיא בתקציב יותר נמוך מממה שאתן רוצות - שוקולדים באריזת מתנה. אפשר גם בתוך כלי הגשה יפה.

בס"ד

אנחנו נורא  שמחנו לקבל מצעים [לא רק זוגיים, גם שני יחידים תואמים.......]- מפנקים כאלה.

בכלל, עדיף לשאול אחרי.

והם יקנו לעצמם מה שהם צריכים?

היא היתה קומו' אצלנו בסניף ואנחנו רוצות לקנות לה מתנה בתור סניף,שהיא תזכור שאת זה קנה לה הסניף!

ולא פשוט להביא את הכסף, למרות שאולי זה יותר נוח לשני הצדדים...

יש כיסוי מיוחד לפלטה זה מאד שימושי אבל זה עולה 120 ש"ח.

מיחם לשבת.

תמונה יפה של נוף.

רק ספרים נשארים בד"כ

כל השאר הולך כפות- כדאי לתת ספרים שווים- והשאר אולי בתור כסף למתנה

מערכת סטאריו

מג'מיקס (יקר..)

תחתית מעץ לסיר חם (פשוט מאוד אבל המתנה שאני משתמשת בה הכי הרבה)

מה עם תמונה יפה לסלון היום הולך על קנווס? זה נראה לי משהו ממש בלתי נשכח.

הלוואי שהייתי מקבלת משהו כזה (עכשיו זה סוג של מותרות שאין ממש כסף להוציא בשבילם)

אחד הדברים המבאסים- זה לקבל מתנה יקרה, וכפולה. או שאנחנו לא באמת צריכים..

ואחד הדברים הכיפיים- לקבל משו שרציתי

בחו"ל יש קטע כזה, שהזוג הולך לכלבו ומסמן דברים שהוא רוצה, והאורחים יכולים לדעת מה כדאי לקנות ומה כבר קנו להם..

שטותיים כאלה שהם לא ייקנו לעצמם אבל שממש כיף שיש בבית, למשל הקופסא של הקורנפלקס עם הידית המסתובבת, כפפות לדברים חמים, פונדו, סט חמוד של סבון-כלי למברשות שיניים-כוס וכו', כף גלידה...

אנחנו קנינו מתנה כזאת לחברים (וגם קיבלנו משהו בסגנון) וזה ממש כיף!!

בעזהי"ת.

מזומן. אין יותר טוב מזה לזוג צעיר...

אבל אם בכ"ז רוצים משו ממשי- אז תחכו לאחרי החתונה, ותשאלו

זה עם האור הסגול המרובע. משהו טוב

זה מתנדף בשניה! תוך שבוע לא היה ולא נברא.

עדיף מתנה....

אפשר פוף שווה, כלי הגשה מתוקים, כיסוי מיטה מהממם. מפות יפות.

מצעים. 3 תמונות נוף על קנווס בגודל בינווני- מתנה מעולה מעולה!!!

שעון קיר יפה- זאת לדוגמא מתנה שאף פעם לא בושבים עליה רבל היא מעולה.

ותכל,ס מברגה זה הכי שימושי.

אני לא מבינה במחירים אבל כדאי לחפש מקדחה\מברגה\ברגים ומסמרים בגדלים סטנדרטיים וכו'. אפשר גם לקנות להם קופסת כלי עבודה.

לזוג, זה מסייע בתשלום ההוצאות לחתונה, ובקניית דברים לפי לפי הצורך של הזוג.. עם כל הכבוד כלים וכל מיני מוצרים הם יוכלו לקנות לבד ורק מה שהם צריכים, ולא כל מיני דברים שיכול להיות מאד שהם יקבלו פעמיים ושיכבו בארון בלי שימוש...

אם היא אוהבת לאפות

אני קניתי לחברה טובה כל מה שצריך לאפיה: תבניות שונות (הן יקרות) מערוך, חותכנים לעוגיות, מרית, כזה שמורחים איתו ביצה על חלות, ועוד כמה דברים שאני כבר לא זוכרת

יצאה מתנה משקעת וכיפית

אפשר להוסיף ספר אפיה אם נשאר לכם כסף

מזל טוב

לקבל כסף. רוב כלי הבית כבר היו לנו, ופשוט כל שקל חשוב ללימודים ולקניית דירה..

בס"ד

אני בע"ה ממש יעדיף לחותנה שיקי'ם במקום מתנות 

-סליחה על ההידחפות -

אבל אם נותנים מזומן זה בדר"כ הול להוצאת של האולם וכו' ,מה שכבר נותנים,ללא קשר למתנה

- תאורת חרום

- סט סכינים משובח

- מיחם לשבת

- סירי סולתם

- מלחיה מכסף

- טלפון אלחוטי

והיתה אחת- פגז--

סט וילון לאמבטיה+ שטחונים-- אבל בשביל זה צריך המון אומץ

מקפיצה

...

אותי מעניין יותר סקר אחר- איזהמ חיר לגיטימי לדעתך לשלם על מטפחת של יומיום?

או- למה נראה לי מופרך לראות סטודנטיות\אברכיות לובשות מטפחת מעצבות כל יום????

אני  משלמת 30 ש"ח - לא יותר.

וכדי להפוך מעוצב משהו שהוא לא - יותר זול לקנות סרטים מוכנים (בת עין למשל) וזה משדרג.  הרבה יותר זול.

את התהייה האחרונה שלך תהיתי כ"כ כ"כ רבה פעמים בזמן האחרון, בעיקר כשאני רואה כמה כסף יכול לצאת אם אני אתחיל באמת לקנות מה שאני צריכה. (שלא נדבר על מה שאני רוצה...)

תשובה לשאלה של איך אפשר לעמוד בזה קיבלתי מבעלי - והיא:

במקום לקבל איזה תכשיט או משהו לפני חגים היא קונה מטפחות ומשתמשת בהן כל הזמן.

תפתחי דף חדש, תעתיקי את הכתובת הזאת לשם -  tfasim.org.il/tofes/kg9bq

ואז תעשי אנטר.  זה יפתח לך את הדף שלהם. ואם זה לא הולך - תנסי שוב. לי  זה הצליח רק אחרי פעמיים.

ולא רק עם השכל.

אז תעשי את החשבון הפרטי שלך.

אני הייתי מפסיק אחרי פגישה אחת.

לא כדאי קודם להציע לה לברר אולי הוא משתמש בבושם בעל ריח מוזר,

או לא מתקלח קודם הפגישה- לפני שמפרקים את החבילה??

לדעתי זה לא פתרון.

אין כאן שום חבילה.

זוג נפגש, הריח שלו דוחה אותה או להפך, למה להמשיך?

המטרה שלנו היא למצא  מישהו שימצא חן בעינינו ולא להתגבר על דחייה ממי שלא מוצא חן בעינינו.

וכידוע זה דבר פתיר.
לא חבל על קשר של 3 חודשים שיש בו התאמה? 
לא להרים ידיים בלי להתאמץ....זה לא הגיוני. לא הכל זה שחור או לבן.

תחשוב בהיגיון- אדם שלא שם דיאודורנט והוא פעיל כל היום..בחולצות אטומות, גבר (מזיע יותר), מגיע לדייט בלי להתקלח...לא יריח רע?? מעטים האנשים שיש להם ריח ניחוח, בלי תכשירים ובלי מקלחות אחרי פעילות יומית.
כומר, זה היה יכול לקרות לכל גבר, וכלל הנראה מדובר בחוסר מודעות... לא חבל ללכת בלי לדבר על זה?

בס"ד

יכול להיות שיש קצת לחץ והריח שלו מפריע לך כי זה ממנו. כי זה בא מלחץ?

אני מאוד פחדתי לפני חתונה ומאוד הפריע לי הריח שלו, אבל הבנתי שזה סתם קטע של לחץ.

היום, לאחר החתונה, אם הייתי יכולה לבשם את כל הבית בריח הזה, הייתי עושה את זה...

נראה לי שבריא לעצור ולחשוב אם זה באמת עיניין של ריח.

לבדוק אם היית מריחה את זה מאחיך או מאבא שלך זה הי'ה עדיין לא נעים...

אשרייך צדיקה!!  חשוב לשאול!

שתשאלי אותו אם הוא משתמש באיזה "בושם" של גברים.

אם ישאל למה, תגידי "סתם, ענין אותי" (לא צריך לפגוע).

אם כן - אז כבר הרבה יותר קל לומר שאת אוהבת יותר ריחות אחרים.

אם לא - בעיה..

צריך לשאול נשים פה..

לא מביך משהו לשאול בייניש באיזה בושם הוא משתמש? (ואם פתאום הוא לא....)

ועוד שאלה מעניין לעניין באותו עניין, ברשותכם. האם לדעתכם בקשר של לפני חתונה (נגיד 3 חודשים) בני הזוג יכולים כבר לדבר בפתיחות אחד עם השני על מה בדיוק הוא יותר אוהב כתכונה/התנהגות אצל הצד השני ומה הוא פחות? או שזה לא לעניין בכלל בעניכם?

אכן,

אבל אולי זה בדיוק מה שיעזור:

תשאלי, "בדרך אגב" - תגיד לי ביינישי"ם משתמשים ב"בשמים" דאודורנטים, כאלה דברים?..

ואז - זו סקרנות מובנת.

לפי התשובה - צריך לראות איך ממשיכים עם הנושא הזה..

אפשר לדבר מה אוהבים כתכונה אצל השני, כל זמן שזה מאופק, צנוע ונדרש.  לא כדאי להיסחף ולא להפריז.

לענ"ד. זה רק בשביל "לראות כיוון" והתאמה. העיקר זה אחרי שמתחתנים.

אני מסכימה עם רוב הדעות שהועלו כאן: אם בסך הכול יש התאמה טובה, חבל לפרק על זה.

אמנם זה דבר חשוב מאוד, אך באותה מידה - בר שינוי.

נראה לי שגם אני הייתי מתפדחת לומר או אפילו לרמוז דבר כזה. גם לקנות בושם/דאורדורנט -

לא מתאים לי.

אני הייתי כותבת פתק קטן ונותנת בסוף הפגישה. ממש בסוף. 

ככה את מונעת את הסיטואציה המביכה, אבל שמה את הדברים על השולחן בלי טיוח.

בנוסף, ככה גם יש לך שליטה: איך בדיוק לנסח, מה לכתוב, מה לא לכתוב, לא להיגרר לומר דברים שלא תכננת וכו'. את אפילו יכולה לתת למישהי (או מישהו) שאת סומכת עליה לקרוא קודם ולשמוע את דעתה.

ודרך אגב, גם לי היה משהו ממש מפדח לומר לארוס שלי - ואני כתבתי בפתק ונתתי לו. ואם את שואלת - זה עבר 'חלק' והתקבל בהבנה רבה.

בהצלחה יקרה!

אם אתם יוצאים כבר 3 חודשים וזה רציני דווקא תשאלי באיזה בושם הוא משתמש. ככה אולי הוא יחשוב שאת אוהבת את הריח או שמזה תמצאי תירוץ לומר לו שיש עוד ריחות ולמה שלא ינסה אותם. במקרה הם במבצע בסופר פארם...

ממש סלדתי מהריח שלו!

בדיעבד הסתבר שהוא לא היה מתקלח לפני פגישות... וגם לא משתמש בבושם.

בשלב כלשהו זה הסתדר עוד לפני החתונה, ואחרי היה שיפור עוד יותר גדול,

הוא מתקלח כל יום! וכן קנינו בושם שאני אוהבת...

וגם פרי נגד ריח מהפה...

מה לעשות, אני רגישה לריחות....

ובקיצור- אם רק זה מפריע לך, אז בעיני אפשר להתגבר על זה די בקלות!

בהצלחה!

רבי, קשה לי בחיים. יש לי אשה ועשרה ילדים, אנחנו גרים בחדר אחד קטן, כל הפרנסה שלי זו עז אחת קטנה שקשורה בחוץ.

אמר לו הרב - תכניס את העז הביתה!

נאנח היהודי אבל עשה כמצוות הרב והכניס את העז לחדר.

אחרי חצי שנה הרב פוגש את היהודי ושואל אותו - נו איך אתה מסתדר?

עונה לו היהודי - תודה לאל בסדר

ומה עם העז? שואל הרב

העז ברוך השם בבית עם כולנו

ומה עם הריח? שואל הרב

הריח, עונה היהודי, העז כבר התרגלה לריח

כזה עניין בעדינות...3 חודשים עם בייניש זה אומר חתונה בקרוב בעז"ה. 

נשים מאוד רגישות לריחות והגיינה..ובנים לפעמים לא מודעים לזה. ברמה הרצינית.
אני מבינה אותך מאוד, וגם לי זה מפריע..ולרוב הנשים.

מאידך, לא הייתי חותכת על כזה דבר קשר. אם יש התאמה בפן השכלי, ומרגיש לך נעים...ואת לא נרתעת מהמראה החיצוני שלו. ריח זה מה שיפיל את הקשר?
וזה לא שאני מזלזלת ח"ו במצוקה- אלא שזו בעיה שניתנת לפיתרון מהיר וקל.  
זה לא בעיה במידות, בהתאמה, במראה הכללי...ואת איתו 3 חודשים- מה שאומר שאת מכירה בערכו ומצאת בו חן פנימי וחיצוני.

מה לעשות? לומר לו..."אני ממש ממש לא רוצה לפגוע בך, אבל יש לי בקשה קטנטנה.. יש לי בעיה (בדגש על לי)- אני נורא רגישה לריחות- חריגה בקטע הזה...ותהיתי אם תוכל לעזור לי בנושא הזה.. האם תהיה לך בעיה להתקלח לפני הפגישות בינינו? או להשתמש בתכשיר שיגרום לי להרגיש יותר בנח?אני יודעת שזו בקשה חריגה..ועניין שנשמע שולי. אבל לי זה מהותי"..

ואם את ממש ממש מתביישת (ואני יכולה להבין, עמדתי במצב הזה)- אולי ישנה אפשרות להגיע לרב שלו או למישהו סמכותי שקרוב אליו/ חבר טוב שלו ולהתייעץ איתו איך לפעול בנושא ברגישות..או לבקש שירמוז איכשהו.
אולי הרב יקדיש 5 דקות בתחילת השיעור איך מגיעים לדייט בצורה מכובדת.
למרות שלדעתי זו הזדמנות נהדרת בשבילכם להתאמן על שיחות כנות ופתוחות, מתוך רצון לשפר את הקשר.
וכן לערב צד שלישי יכול לפגוע באדם יותר. למרות שהוא לא ידע, זה לא נעים..

שיהיה בהצלחה רבה

במקום שיחה פשוט לקנות לו מתנה בושם או דאודורנט לטעמך ולראות אם משתפר.

אם זה נובע רק משימוש בסוג מגעיל זה עניין פעוט ביותר.

אם זה כבר חוסר טיפוח זה עניין אחר וזה יכול להפריע בחיי נישואין. לא שאין מה לעשות, תמיד אפשר לעזור לבן אדם להשתפץ אבל צריך לחשוב עד כמה זה דוחה. 

אני ידועה כרגישה מאוד לריחות לא נעימים.

אני מסוגלת להקיא בפועל.

כשיצאתי עם בעלי היקר היה לו ריח מאוד חזק של זיעה.

אבל הוא היה כ"כ מקסים וידעתי שלא אמצא עוד כמותו אז חיכיתי לאחרי החתונה לדבר איתו על זה.

אחרי החתונה דיברתי איתו על זה בעדינות.

ומה התברר- הבחור בכלל לא היה מודע לזה ולא שם דאודורנט.

יש כאלה. אני חושבת שזה גם עניין של חינוך. ההורים שלו אף פעם לא אמרו לו על זה דבר. לא חינכו אותו להגיינה אישית.

גם את חמותי אני לעיתים בימים חמים "מריחה".

אבל העיקר- שהיום הוא מודע לזה ביותר ומאותו יום שדיברתי איתו מעולם לא הרחתי.

פשוט אני דואגת לקנות לו דאוןדורנט מצויין.

בהצלחה לך!

במיוחד בשבילך...

יש סיפור באמצע ההודעה הזאת, דומה מאוד למקרה שתיארת כאן.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t419445#4994290

חבל לפספס כזאת התאמה שכלית-  זה אחד ל....

מצד שני חוש הריח סובל. לכן תכירו יותר ואז תשאלי על הרגליו לא כחקירה כמובן או אולי יש דרך עקיפה

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t410976#4896772

כמה כביסות עם סודה לשתיה  [אבל היו דברים שנשארו צבועים]

בעזה"י

זה קשור לקור/חום -

כשחם כלי הדם מתרחבים,

וכשקר הם מתקווצים -

הטבעת אירוסין של אישתי מתאימה יותר כשקר,

ושל הנישואין מתאימה יותר כשחם...

וגם שלי בחום קצת מציקה... 

מזל טוב ובהצלחה

יהודה

כשחם האצבעות מתרחבות קצת, אז עדיף כשחם ומקסימום הטבעת טיפה רופפת בחורף כשקפוא, מאשר שזה ילחץ לך על האצבע כל הקיץ...

כי הטבעת עלולה להיות לא רק טיפה רופפת, אלא רופפת עד כדי כך שתיפול מהאצבע

אני כמעט איבדתי כך את הטבעת שלי.

חוץ מזה שתמיד קל יותר להגדיל טבעת מאשר להקטין אותה, כך שעדיף מעט קטן יותר מאשר מעט גדול יותר.

ועצה שלי - אם מודדים בקור - למדוד על הקמיצה (ואז אפשר להעביר בשעת הצורך לאמה)

אם מודדים בחום - למדוד על האמה (ובשעת הצורך, אפשר להעביר לקמיצה)

כשקר - על האמה וכשחם על הקמיצה?

תמיד אפשר להרחיב או להצר...

יותר..

זה פשוט יותר נוח.. זה לא ממש גדול, זה סבבה..

והעיקר שיהיה הרבה הרבה מזל טוב!! 

יש הבדלים ניכרים. מנסיון של מוכרת בדוכן תכשיטים,יותר קשה להגדיל מאשר להקטין. בלהגדיל צריך להוסיף חומר וזה כמעט בלתי אפשרי, ובלהקטין תמיד אפשר.

ולכן, אולי באמת בימים כרגע חם בבוקר וקר בערב, עדיף ביום מאשר בלילה.

שהטבעת תהיי טיפה רופפת אבל לא מידי כדי שלא תיפול ח"ו - שתוכלי לשחק איתה עד הפרק אצבע ושלא תעבור אותו בקלות.וזהו בעיקרון. בהצלחה. אההה והכי חשוב - שתהיי יפה יפה כן?

אימא שלי צורפת, ואני יודעת בוודאות שבדיוק להפך

להגדיל זה יחסית קל, במיוחד בטבעת ללא אבן

כדי להגדיל יש מכשיר בצורת חרוט שפשוט מותח את הטבעת. זה אומנם מוגבל בכמה שאפשר לעשות זאת אבל בטבעת ללא אבן נדיר שלא יהיה אפשר להגדיל אותה כך שתתאים, אבל זה עדין פשוט בהרבה מאשר הקטנה של טבעת שתכלול או הוספה של חומר בחלק הפנימי של הטבעת, או חיתוך של הטבעת, והלחמה מחדש.

להגדיל יותר פשוט , להקטין אפילו הבנתי שאי אפשר אבל אולי אני טועה

ולא רואים בכלל, היא מהממם כפי שהיא הייתה, והיא הייתה ממש גדולה עלי

כשקניתי אותה היא היתה לי טובה 

ואחרי חצי שנה בקיץ לא יכולתי להוריד אותה בכלל!!!!

הגדלתי במידה אחת וזה מצויין. לא לוחץ ולא נופל.

שווה לעשות מידה אחת יותר כבר לפני.

בס"ד

קנינו טבעת נישואין- בבוקר, בקיץ.

את טבעת האירוסין קנינו בערב בקיץ.

חחחח  הטבעת אירוסין שלי תקופה ארוכה הייתה בארון כי היא לא התאימה לי לאצבע ביד השני'ה (העברתי אותה כדי לשים במקום שהיא הייתה את טבעת הנישואין) ויום אחד, בלי להרזות או לא יודעת מה החלטתי שהיא כן יכולה להתאים לי. ונחשי מה...  היא מתאימה.

אז ברוך ה' אני עם טבעת האירוסין וטבעת הנישואין על האצבעות. ולפעמיםבקיץ היא בזמנים מסויימים קצת לוחצת. אבל עזבי, מתוקה! זו בסה"כ טבעת. תתרכזי בדברים הרבה יותר חשובים. הטבעת כבר תסתדר על האצבע

ה' ידאג לה ואת תדאגי לאירגונים אחרים

מזל טוב!!

הייתי בודקת את זה.

בדקתי

המפרט את המקומות שבהם אדם עבר ושילם ביטוח לאומי.

זה נועד לבדוק זכאות לזכויות שונות שהביטוח הלאומי מעניק למבוטחים ולבני ביתם.

לראות את הסרט של החתונה לדפדף באלבומים.. להיזכר..

עם אוירה נחמדה בחדר.. בלונים.. סרטים על השולחן או כל דבר שאפשר לפזר..

אפשר לצרף משחק ניחוש של מקומות  ואנשים שקשורים לתקופת הדייטים שלכם, אירוסין , חתונה.

אפשר להכין משחק מסלול עם משימות שקשורות ל.. חויות רגשות וכו' מההכרות הראשונה עד היום.

ודברים בסגנון.. וזה עם ארוחת ערב משותפת, אפשר עוגת יום נישואין (כמו עוגת יום הולדת) , מתנה נחמדה וברכה מהלב.

אני מתלבט אם לבטל את האופציה הזאת

והם לא רוצים שיפורסם לעיני כל מה בתכנון..

באמירים

אלעד אפשר להעלות לדיון את נושא האנונימי

לפותח אם אתה חדשן וממציאן אז לך על זה ותפתיע ואם לא אז לא בושה לתכנן ביחד מה שמתאים לכם

אני בטוחה שחצי מהגברים, בכלל לא חוגגים ולא מעוניינים לדעת

ככה לא יוצאים לחופשה .

כשההורים גרים רחוק אז מידי פעם הם מפנים יום או ערב ולנכדים אח"כ חוזרים לביתם לנוח

כשהם גרים קרוב אז אחת מהשתיים : או שהם מבוגרים ואז הכל קשה או שהם יחסית צעירים ועדיין עובדים ואז זה יותר קשה .

כי אחרי העבודה צריך לרצות תמיד את הילדים והנכדים וזה כמו עבודה שניה ולא פשוט בכלל - אפילו אם הם יחסית מאוד צעירים. כי זה מתיש

תכירי : אמא שלך כך מסתבר כבר לא בת 30

יש סוג של הורים שכל הזמן שומרים על הנכדים וכל הזמן מביאים ארוחות וכל הזמן מתערבים בחיי המשפחה...

כן ! זו עסק חבילה בדרך כלל (ויש חריגים)

ועוד דבר חשוב: אל עשי חשבונות עם אימא ! אם היא היתה עושה איתך חשבון אז מי יודע איפה היית היום ?

לימוד זכות זה קודם כל על הסביבה הקרובה 

לפני שיוצאים שבי עם בעלך ותחליטו שאתם לא קמים אפילו אחרי 5 כוסות נס קפה עד שאתם לא מצליחים ללמד זכות אמיתית על ההורים באופן שתוכלו לצאת לצימר בלי משקעים וכעסים כי זה יכל מאוד להעכיר את האוירה גם ביניכם.

טוב יצא קצת... מהלב אז סליחה אם נשמעת נימת ביקורת זה לא אישי זה פשוט בוער בי

|בנימה אחרת ומחויכת|

יש מצב שאצלכם הדברים שונים משאר עם ישראל אולי הסבתות אצלכם מחומר אחר

כי בדרך כלל הצעירים יוצאים לחיפושים בהודו

נב

לאחים לא התייחסתי אבל באופן כללי אל תעשי חשבונות זה לא בריא ללב .

הסתדרתם ? ב"ה ! ממשיכים הלאה  !

מישהי או מישהו שהיא מחזיקה ממנו.\ממנה ושידבר איתכם ? או בזמן שהיא כן רגועה לנסות להעלות את הנושא בנחמדות כמו :"אני גמור מעייפות לא ישנתי טוב בלילה" או בואי שבי לידי על הספה אני צריך להרגיש אותך קרוב כבר הרבה זמן שלא הרגשתי ככה קצת עצוב לי בואי נדבר כדי שנוכל לדבר" אפשר לעשות זאת על כוס קפה ועוגה מפנקת שתכין במיוחד לכבוד האירוע...

אבל די בגלל שאנחנו אוהבים אחד את השני בדרך כלל ב"ה, היא לא תרצה לדבר על מה שקרה כי עכשיו כ"כ טוב לה ואם אני יתעקש זה רק יחזיר אותנו למצב לא נעים.. אנחנו יכולים לפטפט ולהנות המון ביחד אבל אני מרגיש שכל הנושא הזה נושף לי בעורף ואי אפשר אף פעם לפתוח אותו... זה קשה להביא מישהו לדבר איתה בלי שהיא רוצה, ועדיין היא מעדיפה לשמור את עצמה לעצמה במובן מסויים. יצא שדיברנו על זה כמה פעמים והיא לא מבינה למה היא צריכה לשתף אותי. יכול להיות שהיא צודקת? באמת כמו שציינתי מאז החתונה עד היום המצב משתפר מאוד ויכול להיות שזה בגלל שמתפתח אמון. (באמת בתקופת הארוסים היא אמרה לי שהיא לא מסוגלת לפתח אמון באף אחד והיא מקוה שבי היא תצליח) ובאמת לאט לאט מתפתח אבל זה כ"כ קשה לי, כי אני באמת משקיע את כולי בנושא.. שוב ממש תודה רבה

עם כל מה שאתה מרגיש..בעדינות.

ואולי אולי היא תוכל גם להעלות את מה שמפריע לה בכתב (לפעמים יותר קל)

וגם אם לא, לפחות היא תדע מה מציק לך, 

ובטח בגלל שהיא אוהבת אותך

היא תקח לתשומת ליבה...

שירחדש באמת עצה טובה שמתאימה לה אבל פעם אחת באמת היא כתבה לי מכתב של 4 עמודים, וכ"כ שמחתי.. היא אמרה לי שהיא כתבה אבל היא מתפדחת להביא לי אותו ואחרי שממש ביקשתי היא הביאה לי אותו בהבטחה שאני לא קורא אותו עד שהיא מאשרת. המכתב שרף לי את הכיס שבוע ואז היא ביקשה אותו חזרה ועד היום לא ראיתי אותו.. זה באמת מורכב כל כך ואני לא יודע איך לפתח אותנו

וגם נראה לי שאם אתה תקבל הדרכה (אולי איש מקצוע או מישהו אחר שמבין בתחום)

איך להתמודד עם מה שאתה מרגיש כלפי ההתנהגות הזאת.

זה יפחית מהרגישות שלך, ואולי גם שלה.

תנסה לדבר , ומקסימום היא תאכל אותך סתם...כל פעם טיפה ולא ישירות על הנושא אלא בעקיפין ואולי היא תתחיל להבין שזה כיף לדבר ולשתף ברגע שתוציא את זה ותגיד לה אני מבטיחה לך שתרגיש יותר טוב

בכנות - אין הרבה כאלה. כל הכבוד!

לא כל אחד היה כותב על זה בצורה הזו. כל הכבוד.

שאשה פתאום מסתגרת ולא מוכנה לדבר - זה דבר קשה. דווקא איש טוב, מטבעו ומרגש האחריות שלו, מרגיש "אשם" - אע"פ שזה כלל וכלל לא חייב להיות כך.

מובן מאליו למה אתה מרגיש עם זה "נורא". אתה רוצה יחס קרוב ונעים עם אשתך - והנה פתאום דבר כזה, ואינך תופס למה..

זה ש"ברור לך שאתה אשם ברוב הפעמים" - זה באמת נוגע ללב.  כמובן, אינני מכיר את המצב אצלכם, אבל אם אתה עצמך מעיד שאתה לא מבין בד"כ מה הבעיה, וצריך "לנחש" - אז אינני יודע אם אתה באמת "אשם" ברוב הפעמים, או שמאהבתה ובאמון בה, אתה נוטה לחשוב שזה לא "סתם"..

מכל מקום, אשה - ואף אדם - אינה אמורה, בקביעות, לא להסביר מה ה"טענה" ולשתוק. זה מצב לא תקין ולא רצוי - אם לא, אולי, כשמדובר במישהו שכבר העירו לו מיליון פעם וזה ממילא לא עוזר כלום... זה כנראה לא המצב אצלכם.

נראה שאתה אדם באמת טוב, ורוצה טוב. כנראה גם אשתך טובה, כפי שקורה כשהיא "נרגעת" מהמצב - אך דומני (שוב - בזהירות, שהרי אני לא מכיר), שיש לה בעיה מסויימת בנושא.

אולי כדאי שפעם אחת, בזמו רגוע לחלוטין, "תתפוס פיקוד" (אתה הגבר במשפחה, גם אם בשיא העדינות, כראוי) ןתאמר לה, אחרי שתכין כוס תה או כד לשניכם, שאתה רוצה לשוחח איתה על משהו.

תעשה את זה בשיא הרגיעה, תגיד לה משהו בסיגנון: תראי, אני רואה שמדי פעם את "ננעלת" ומבקשת להניח לך.זה גורם לי הרגשה מאד לא טובה - כי סה"כ אני אוהב אותך ורוצה ששנינו נרגיש נעים וטוב.  אם היה משהו מסוים שהיית אומרת שמפריע לך - הייתי מוכן לבדוק בשיא הכנות: אם אני לא בסדר במשהו, אתקן. אם אחשוב שאת טועה, אסביר (גם זה חשוב. אשה צריכה להבין שלא בהכרח באמת זה כך. לפעמים חילוקים באופי שניתנים להסברה ול"הכלה"). אבל אם את לא אומרת - זו בעיה.

ואז, תציע לה שאו שהיא תסביר, או שתגשו ביחד להתייעץ, או שהיא תיגש לבד.

ותגיד לה, בעדינות: אני אכבד אותך מה שיהיה - אבל לטובתך, ולטובת המשפחה, תבדקי: אם יתברר שזה בגלל עניינים ספציפיים, נעבוד עליהם. אבל אולי פשוט יש לך קושי ב"עיכול" של דברים, וזה גורם לך לקחת "כבד" דברים לא כ"כ כבדים. אז לטובת הרגיעה שלך, כדאי לטפל בזה.

אולי היא תסכים להתייעץ, אפילו בפני עצמה עם איש מקצועי (פסיכולוג, או מישהו שמאד מבין בתחום). והעיקר - שהיא תציג בכנותאת ה"ריטואל" - כמה זמן עובר עד שהיא חוזרת לעצמה וכו'.

זה מאד חשוב להבנה במה מדובר. יתכן שדבר כזה ישפר לה מאד את איכות החיים, וממילא גם לך.

עצתי לך לבינתיים: אל תרגיש "אשם" בכלליות. תהיה שמח. תהיה נכון לעזור, לשכלל כל דבר שאתה מגיע למסקנה שצריך לשכלל. תהיה נכון לשמוע, אם יש באמת משהו רציני להשמיע  ולא "דמיונות". תהיה סבלן גם אם יש דמיונות..  תמשיך לרצות ביחס נפלא ביניכם. אבל אל תרגיש "אשם" - וגם, בשום אופן לענ"ד, אל "תפחד". אם אתה יודע משהוספציפי שאתה צריך לתקן - בבקשה. אך סתם לחשוש שאם לא תקום 15 פעם בלילה - אז היא שוב "תיסגר".. חלילה לך. אע"פ שזה באמת מאד מאד לא נעים. אבל חוששני שזה רק יעצים את התופעה

.

אם יש משהו לא סביר, אתה יכול להגיד, בשיא הנעימות והאהבה, אני מאד עייף כרגע - זה ממש קשה. אולי יותר מאוחר, אחרי שאנוח עוד קצת..  ואל "תיבהל" מ"תדהמה".  אולי זה אפילו יעזור לה להבחין בין פינוק ששני הצדדים אוהבים שהבעל נותן, לבין קצת "גלישה" ל"ניצול" של זה, בלי שהיא אפילו חושבת על כך..

כמובן, לא תאשים אותה חלילה בניצול.  היא לא עושה את זה בכוונה. אבל ההנהגה שלך במציאות עצמה, ע"י יחס נעים בלתי-מותנה מצד אחד, ועמידה רגועה לחלוטין על הסביר, אולי תעזור גם לה "להתייצב" יותר. "יצר, קטן ואשה - תהא שמאל דוחה וימין מקרבת.."

נכון, לא נעים לאיש אוהב להרגיש אפילו רגע מה שאתה מרגיש - אבל אם תאמר לעצמך, כעת אני גורם שלטווח ארוך התופעה הזו תחדל, אולי יהיה לך קל יותרלהתמודד עם ה"ריחוקים" הזמניים. כמובן, את החיבוק שאח"כ תקבל באהבה. תבין שהיא מתמודדת עם בעיה. הבעיה היא כנראה לא אתה, אלא "איזון" פנימי שלה שלקיחת פרופורציות של הדברים. בעז"ה, ובסיועך, היא תצא מזה.

כמובן, זה לא סותר שתשתדל ככל האפשר, מתוך גבורה פנימית ושמחה, ולא מתוך "פחד" לשכלל גם את עצמך בכל דבר שאתה רואה לנכון ולאמיתי.

כמו שדן אמר אין לך מה להאשים את עצמך. ייתכן (ואני כותבת זאת בשיא הזהירות אבל כדאי לתת על כך את הדעת), שבעבר אשתך חוותה אירוע טרואמתי כלשהו שגורם לה להסתגרות. אם זה המצב, יש לך תפקיד מאוד חשוב, לעזור לה להגיע לטיפול אישי כדי לפתור את המשקעים של הטראומה. בהצלחה. 

נראה שלאשתך יש קושי לפתח אינטימיות, יתכן בשל משקעים מהעבר. אתה פשוט בעל נפלא ואין ספק שבעז"ה תצליחו! בהתלחה!

אבל חבל לסבול - שוה התייעצות. היא הראשונה שתרויח (גם אתה..).

אבל אם היא מסכימה - עצתי, לא  עם "משער השערות"..  שוה שיחה עם פסיכולוג מקצועי ירא שמיים, אם היא מוכנה. העיקר שהתופעה תוצג בבהירות.

אמנם אני חושב שאין תחליף לעצת איש מקצוע ששמע את המקרה אך אנסה בכ"ז להעלות כיוון מחשבה. מובן שתיקח אותו בערבון מוגבל ורק בתנאי שהדברים מתיישבים על ליבך.

אשתך אמרה לך שהיא לא מסוגלת לפתח אמון, ואתה מרגיש שיש קשר בין אמירה זו להסתגרות.

הענק לה תחושת ביטחון. תן לה לחוש שאתה אוהב אותה ולא משנה מה שיקרה/תשמע עליה וכו'

מובן שכדאי שאיש מקצוע יעזור אבל גם כבעל יש לך יכולת לבנות מחדש את תחושת האמון. אולי תנסה לשדר לה שאתה אוהב אותה לא פחות גם במצבי ההסתגרות. וכך  בתהליך שיכול אמנם לקחת זמן יבנה האמון בבני אדם.

חוסר יכולת לתת אמון יכול להגרם כתוצאה מטראומה חד פעמית או כתוצאה מבעיה  מתמשכת בסביבה שבה היא גדלה. (ואם אתה מכיר את הסביבה הזאת אתה יכול לנסות לשער. אולי אמא שלה לא בנתה בה אמון בעצמה ובעולם? וד"ל)

נסה לשדר אהבה במיוחד ברגעים הקשים בהם היא מסתגרת, כמובן בלי להעיק, אפשר למשל לתת פתק שבו תכתוב שקשה לך אבל אם זה מה שטוב לך כרגע אתה מכבד את ההרגשה שלה וגם בזמן הזה אתה כ"כ כ"כ אוהב אותה.

(קצת כמו ילד שבוחן את הוריו, האם יאהבו אותו גם כשמתנהג לא יפה?).

לא בטוח שהפיתרון הוא דוקא לדבר על זה בשלב ראשון. אם הבעיה היא עמוקה יותר כמו למשל חוסר יכולת לבנות אמון אז קודם צריך לפתור אותה ואז ממילא היא תשתוקק לדבר איתך על זה.

זה שלא פתחת את המכתב ואפילו החזרת אותו זה באמת מדהים, ואני בטוח שזה גם תרם לתחושת האמון שלה בך! (אולי אפילו היא רצתה במודע או שלא במודע לנסות אותך)

אשריך אחי!

הרבה הצלחה!

אוהב אותך אחי היקר ואשמח לשמוע ממך באישי או על גבי הפורום!

כנראה שאכן אישתך מסתגרת כי היא מפחדת להיפגע ואולי גם לפגוע. יש אנשים שמרוב שהם חוששים מתגובה חריפה של עצם הם פשוט "נעלמים".

אבל, לפעמים ההסתגרות הזו היא צעקת "הצילו" של - "עד כמה תהיה מוכן לפתוח את הדברים איתי וללכת לקראתי גם כשאני "מסוכנת לציבור"?

אני דווקא כן חושבת שצריך לשבור את ההסתגרות הזו, להראות לה בכך שהיא חשובה לך.

גם לקום 15 פעם מהמיטה זה לדעתי סוג של ניסיון עד כמה אתה אוהב אותי ומוכן להשקיע עבורי.

כנראה שאישתך לא חשה שאתה מספיק אוהב אותה- לא בהכרח באשמתך, ייתכן שבאמת היא אדם חשדן יותר , עם משקעים מהעבר, חוסר בטחון בעולם וכדו'...).

כנראה שהיא גם מפחדת משיחות "קשות". פוחדת שזה יפוצץ אתץ הקשר. אולי ראתה שהוריה רבו וזה נגמר בגירושין וחוששת מכל ריב קטן שלא תגיעו לגירושין חלילה ולכן לא רוצה לפתוח את העניין.

שבלב זה של הנישואין, שלה "ירח הדבש" כבר נגמר בדר"כ ואתם בונים את הקשר לא רק מתוך ההתלהבות והתאהבות הרומנטית ההתחלתית, אלא ע"י בנייה משותפת.

הבנייה הזו צומחתץ דווקא מתוך יציאה ממשברים ופתירה של קונפליקטים בצורה בוגרת, בלי לברוח מהם, בלי לשבור את הכלים, בלי לחשוב ש"זהו, הוא יותא לא אוהב אותי". הקושי להגיע למצב זה הוא מובן כי האמון והבטחון בקשר עוד לא מספיק חזקים וכבר בונים את הקומה השניה של האהבה - האהבה הבוגרת. זה באמת לא קל אבל אפשרי.

בפרט אם אתה או איש מקצוע תסבירו שככה זה אצל כולם. יש נושאים שקשה לשוחח עליהם אבל עושים זאת ויוצאים נשכרים. מהמשבר יוצאים דווקא יותר מגובשים ואוהבים. כי לומדים להכיל את בן הזוג, מתרחבים להכיל גם אותו, הלב מתרחב ואהבה מתעצמת. יש גם סיפוק בלהנות מפרי העבודה, מאווירת הפיוס שנוצרה. כך שזה לא נורא וגם טבעי ונורמלי לשבת לדבר. גם כשקשה להעלות את הנושא. גם כשהנושא כואב - אתה לא מוותר על אישתך, על הקירבה אליה, ומוכיח לה שאפשר ומותר גם לריב, להתעצבן ולא להסכים ובלבד שיש ביניכם תקשורת  כי ההתעלמות, האדישות, הן יותר גרועות ממצב של ריב (כשרבים - מתייחסים בכל זאת זה לזה).

מקווה שהועלתי..

שרית

אחרי החתונה לא הייתי מסוגלת לדבר מולו על דברים שפגעו בי, הוא ידע הוא ראה וגם שאל אבל לא הייתי מסוגלת לענות.

לפעמים הייתי מחזיקה אצלי דברים במשך חודשים ושנים ולא היה עוזר גם אם הוא היה שואל אותי מאה אלף פעמים.

היום ב"ה אני מעיזה יותר לדבר ויש תקשורת יותר טובה, אבל לפעמים אני לא מרגישה נוח לדבר איתו אז אני שולחת לו הודעה כתובה בפלאפון.

תנסה להציע לה לפחות שהיא תכתוב לך על פתק או בהודעת אס אם אס את מה שמפריעה לה כשאתה לא בבית, אולי היא תוכל לכתוב ולבטא את עצמה בכתיבה במקום בדיבור מולך.

א, ב"ה!!!!!!!!! שיש מקום שאפשר לפרוק בו דברים באנונימיות ומקבלים תשובות חכמות

לעניין, באמת כמו שהרבה שיערו לא עלינו אבא שלה נרצח שהיא הייתה ילדה קטנה וגם לי מאוד נראה שיש קשר חזק לעניין. גם אמא שלה אומרת שהיא לקחה את זה הכי קשה.. אבל אני מרגיש שכמה שאני מנסה לפתח אמון בסופו של דבר יש מקום שבו היא מפחדת (מאוד) לתת לזרים להיכנס, אולי בגלל חוסר ביטחון עצמי, או שהיא מפחדת מרחמים מוגזמים, ולכן היא מפתחת קצת רתיעה מאמון מלא כי זה עלול לפתוח לה את המקומות האלה. ואני גם יודע שיש פעמים שהיא מדחיקה דברים כדי שאני לא יפגע ובאמת שאני מעריך את זה מאוד אבל אני גם מרגיש שההתפרצות הבאה תהיה רק יותר חזקה. אם מישהו חושב שיש לו רעיון איך אני יכול לשפר את המצב אשמח מאוד..

אני כל כך רוצה..

תודה רבה

אולי תגיד לה משהו בסיגנון:

אני כל כך אוהב אותך וכ"כ רוצה שיהיה לך טוב, שפשוט כואב לי שאת מרגישה צורך מידי פעם "להיסגר".

בטח זה לא נעים לך. גם לי לא הכי..

סה"כ, עברת אירוע לא פשוט בילדות, ועלית מזה הרבה.

אז בואי - תגשי למישהו שיעזור לך להיפטר מ"שאריות" שאולי מפריעות. זו לא בושה, הרבה עושים את זה וזה יכול לעזור. אולי פסיכולוג שהוא אנושי, אדם, עם ערכים ויראת שמיים. למה שתסבלי..  אני מוכן ללכת יחד איתך אם תרצי..

יתכן, למשל, שבגלל איבוד האדם הכ"כ קרוב, היא מפחדת קצת לפתח קשר קרוב שמא, חלילה, תאבד עוד פעם...

קשה לדעת.

אבל כדאי מאד לנסות ייעוץ פסיכולוגי אמיתי, מ"בן אדם", לענ"ד.

ויתכן שבסופו של דבר, בגלל שהיא דווקא מאד צריכה מבפנים את האדם הקרוב שגם יפצה אותה על מה שאיבדה - אז כאשר זה ייפתר ויהיה אמון עמוק, הקשר יהיה יותר עמוק מ"סתם"...

נקוה, בעז"ה.

האמון הנפלא שלך, והרצון הטוב הנפלא שלך - הם מפתח מאד גדול. אל תתייאש מהם.

לא ראית לפני החתונה שזו בחורה בעייתית?

או שאולי אז היא התנהגה אחרת.

ראית מה זה? אחרי החתונה מתגלים דברים.....

משונה- אבל קורה..

נמאס כבר האמירות האלה.. נישואין זה לא לשבת על ערסל ולאכול במבה כל היום.. זו עבודה ועבודה הכי כייפית.

מה הקטע שלך? אתה חי בהווליווד? ששם הכל סרט?

נשמע שהחיים שלך לא דבש עם אשתך, ואם כן אז רק כי אתם בקושי מתראים, כי עם צורת חיים כמו שאתה מציע, אי אפשר להתקדם

סליחה על הבוטות, אבל הגזמנו , לא? עיוות כזה? תתמודד קודם אתה עם יכולת הכלה.. ואז תייעץ.

סליחה מראש.. אבל זה היה דורש מחאה.

אבל זה ממש הפריע לי- מי את שתשפטי אותו?

לך זה מפריע שהוא חושב כך, סבבה תפתחי את העניין.. תשמעי ת'צד שלו!

זה כולה מחשב, את לא באמת שומעת את הטון והצורה בה זה נאמר!

לא יאומן..

אשרי הבחור הצדיק, שמבין את אשתו היקרה, שעברה דבר נורא שכזה, ורואה את הטוב שבה -

ומחפש איך לרומם את שניהם.

כדאי ללמוד ממנו,

במקום "ללמד" אותו..

הטרחניות והמשמימות שלך.

בכל מקרה, נראה לי שחשוב שהבחור יענה לשאלה, מה בכל זאת גרם לכך שהם התחתנו.

אם הוא יבין את שרש העניין, יכול להיות שמשם גם יבוא הפתח לפתרון הבעיות שהוא מציג לנו כאן.

אני שומר את פי מלנבלו ולהשיב לך כראוי לך, על צורת כתיבתך זו. 

עיין בדבריה של אורה.

[ואל דאגה - אני לא כותב עבורך, אלא עבור אנשים לא מעטים המעוניינים בכך; וכנראה השקפתם על "תגובות" אלה שונה משלך - בדיוק כפי ששונה השקפתם לגבי צורת הכתיבה שלך על אשה לבעלה ולהיפך..]

ואל תספר לנו כעת שכתבת את השאלה כדי "לעזור לו" "שיבין את שורש הענין"....

אתה פשוט אדם שמתבטא כאן בצורה חסרת אחריות, לא פעם ראשונה שאתה "מקשה" על אנשים למה בכלל התחתנו...

מוטב תדיר רגליך מכאן - או שתפתח פורום חדש: "הפורום לסכסוך והטלת שנאה בין איש לאשתו ובין אדם לחבירו".

אני מבטיח לך שלא אכנס לשם. תוכל לכתוב לכולם את תגובתך הקבועה "למה בכלל התחתנת איתו/ה".. 

אמנם, הסברת פעם שאתה כותב בגלל דברים שראית פעם באיזה מקום על יחס בין איש לאשה - זה לא אומר שאתה צריך לעשות השתדלויות כאלה להריסת שלום-בית בישראל.

בכל פעם שאני מתקשה להרדם אני נכנס לכאן וקורא את אחת ההרצאות שלך ונרדם משעמום.

אנחנו הגברים בקושי 10% מהפורום ומצליחים לריב כ"כ הרבה

לא חבל?

ולא עלה בדעתי להיסחף אחרי העברת הענין מהערה שלי על התוכן, לפסים של נסיונות "לפגוע" אישית, בצורה שלכל היותר פוגעת בכותבה..    ואין כל מקום ל"השוואה".

[אני מניח שגם על זה תבוא תגובה.. מבהיר הפעם מראש - אינני קורא דברים כאלה, וגם לא אגיב עליהם. אם זה מענין מישהו - יוכל לראות היטב איך התגלגלו הדברים, ואיך הפך זעזוע מובן מכתיבת גנאי על אשה כאובה, לבעלה - לחירוף חסר קשר וטעם על "תגובות משמימות"...  ב"ה, בזכות ה"תגובות" הללו, זכינו לעזור לכמה וכמה אנשים, הן בגלוי והן ב"אישי", שפנו דווקא בגללן...]

לדוגמא: תנסה להיזכר בדברים שאהבת אצלה ושהובילו אותך להתחתן איתה. ומתוך נקודות החוזק שלה וההבנה שיש אהבה ורצון לחיות ביחד להגיע למסקנה שכדאי לשפר את התקשורת הזוגית.

קודם כל, אפתח ואומר שאתה נשמע בעל עדין ואוהב, סימפתי ורגיש ומאוד רוצה לעזור לאישתך.

אשריה שזכתה בך.

קראתי והופתעתי לראות את מה שכתבת לגבי המכתב שהיא נתנה לך ולא קראת אותו. זה מעשה אצילי שמראה שהאמון שלה בך בהחלט ראוי! היא נתנה לך אותו אבל ביקשה שלא תפתח עד שתקבל ממנה אישור, ואכן עשית זאת וזה נהדר!!!

אתה ראוי להערכה אדירה על מעשה זה. כל הכבוד לך.

ראיתי לנכון להוסיף את דעתי כי היא שונה ממה שאחרים כתבו כאן.

אבהיר ואומר שאיני פסיכולוגית ואיני מטפלת, אני אישה עם הרבה נסיון חיים. לצערי ולשמחתי גם יחד.

אישה שמסתגרת כך, ומסרבת לספר על בעיותיה ועל פחדיה ותחושותיה- מצד אחד בורחת מעימות, מפחדת לפגוע, ומצד שני מפחדת מאוד להיפגע.

כשקראתי אותך בהתחלה חשבתי לעצמי שמן סתם היא עברה דברים בילדותה שגרמו לה לסוג התנהגות מסתגר, שזה דפוס שהתקבע אצלה לאורך זמן ושזה לא מגיע רק מולך.

אחרי שראיתי שכתבת שאביה נרצח- הדברים התבררו לי כנכונים.

אשתך חוותה פגיעה חזקה בדמות האב, בגיל מאוד קטן. זה דבר שקשה מאוד להתגבר עליו אם אין תמיכה נפשית נכונה בגיל צעיר.

בלי קשר לאיבוד האב- דרכו של עולם שכאשר אישה מתחתנת היא מחפשת פחות או יותר דמות שדומה לאביה. גם אם במודע היא תחפש דמות רחוקה ממנו- הרי שבתת המודע שלה היא תמצא דברים דומים לו.

אשתך איבדה את אביה בגיל צעיר ויש לה חסך גדול בדמות אב.

לא פלא שקשה לה לתת אמון בך, כבעל. קשה לה ההימצאות שלך יחד איתה, זה עלול להחזיר אותה אחורה לימי ילדותה, לימים שבהם היא כל כך היתה רוצה לחוות דמות אב. לימים שבהם היא כל כך רגישה ורק רוצה את אבא שלה חזרה.

אני ממליצה לך להיות לה סוג של אבא מכיל ותומך.

אני יודעת שיהיו פה שיגידו שזה לא נשמע להם רעיון טוב, כי אתה בעל ולא אבא.

אני מציעה לך, מידיעה פנימית אמיתית, להיות לה תומך ומכיל ואוהב. לנסות לא לצפות ליותר מדי כרגע, ולהבין שהיא נמצאת במקום קשה מבחינה נפשית, בעיבוד רגשי של חוויות ילדות חסרות אבא.

הדבר היחיד שאני חושבת שכדאי שתדחף אותה אליו- זה טיפול פסיכולוגי עם אישה. פסיכולוגית.

אני חושבת שחשוב מאוד שהיא תלך לטיפול ותעבד את קשייה המוקדמים עם אובדן אביה, שמשליכים על קשייה הנוכחיים להיות איתך, לשתף אותך בקשייה ולהיות אישה לך.

אדון יקר, להסכים ללכת לטיפול זה דורש המון אומץ.

וכדי להמשיך טיפול (זה מציף המון קשיים שהמון פעמים רוצים להסתיר)- צריך כוח רצון חזק מאוד. פנימי.

לכן העבודה שלך כאן לדעתי היא לגרום לה להבין בתוך עצמה שהיא זקוקה לטיפול כדי לעזור לעצמה.

ולגרום לה להבין שהיא רוצה טיפול. ולגרום לה לרצות בטיפול כך שגם כשקשה היא תמשיך ללכת אליו.

זה קשה מאוד. ואני חושבת שזו העבודה שמרכזית שלך כרגע.

אני מאמינה שביכולתך לעשות את זה, התרשמתי שיש בך הרבה רגישות אליה והרבה רצון טוב.

בלי לחץ, בהרבה אהבה וסבלנות. אלה תהליכים שלוקחים זמן- והם משתלמים בסוף.

הרבה הצלחה, איש יקר. אני חושבת שהאהבה שלך אליה היא הפיתרון. היא ההתחלה והיא האמצע והיא הסוף. היא המקום אליו היא יכולה לחזור ברגעים קשים- ולקבל בו תמיכה ועידוד על מה שהיא. בלי שיפוט ובלי ביקורת. ועם המון אמון שמתפתח.

הרבה הצלחה, 

מתחדשת.

ומעוררים מחשבה (כמובן, קשה לדעת בדיוק את ה"דקויות" שבראש האשה. יתכן כדברייך. יתכן קצת אחרת).

רק לא הבנתי מדוע "דעתך שונה ממה שכתבו אחרים".

זה באמת מה שהציעו לה כמה וכמה - לגרום לרצות ללכת לטיפול פסיכולוגי,

באמת כדי לעזור בעיבוד הדברים וכו'.

יישר כחך. שיהיה לך רק ניסיון חיים טוב מעתה והלאה.

ויישר כח לך ולשאר הדוברים החכמים והמחכימים.

וואו בוא נרגיע , חבר. אכלת אותו בלי מלח.

הוא נשמע אוהב אותה, והיא נשמעת מתוקה

נפלת עליו ביום בהיר, הוא  איתה כי הוא אוהב אותה, וזה נשמע מכל אות אצלו 

לשים את הקלפים על השולחן בצורה הכי ברורה.

כמובן שתדברו שהיא רגועה ואתם לא ממהרים ובכבוד וכו וכו, אבל חייבים לדבר על זה.

לשום אשה לא יהיה קל לשמוע שבעלה עושה לפעמים דברים כי הוא מפחד מהתגובות שלה....

גם אני מצטרף לקודמיי וחושב שהגיע הזמן לקחת את רעייתך לשיחת עומק

באוירה נינוחה, אולי תוך כדי חופשה יזומה.

נשמע שאתם שניכם אנשים בוגרים, מבינים, רוחשי אמון ומגיע לכם חיי זוגיות מלאים ועשירים, הרבה יותר ממה שאתה מתאר כאן

עצור, ותשקיע כדי להבין אחת ולתמיד במה מדובר.

[ואל תופתע לגלות דברים שמעולם לא העזת לשער]