פורום נשואים טריים (עמוד 584)

ככה אני הייתי עושה..

אצלינו לא היו מסכות, גם לפני החתונה..

תציעי לו בתחילת פגישה מסטיק מנטה...

וכשתיהיו ביחסים יותר פתוחים תנסי להעיר לו על זה בעדינות.

אולי בהודעה קלילה שהוא לא יתבייש מולך.

ובצורה יפה ותאמיני לי שהוא יקבל את זה,

כשסוף סוף העזתי לאמר את זה אמרתי שבאמת לא נעים לי להעיר על זה 

והוא הבין את זה, אפילו דאג להצטייד במסטיקים ,והוא לא נעלב לדקה.

זה היה אחד הדברים הכי מפדחים שהייתי צריכה להעיר עליהם

והוא קיבל את זה בסבבה, אל תעשי מזה עניין ותעירי בעדינות

ויהיה בסדר.

כדאי מאוד להאיר את תשומת ליבו- לעיתים ביקור חד פעמי אצל רופא שיניים פותר לחלוטין את הבעיה.

נובע מבעיה בדרכי העיכול, זו בעיה שאינה עוברת אם לא מטפלים בה ומאבחנים מה גורם לריח.

בכל אופן צחצוחי שיניים מרובות, שתיה מרובה, סוכריות והפסקת העישון יכולים לעזור.

את יכולה לדבר איתו בדרך אגב, כמו למשל האם אתה עישנת? כי יש לך ריח מהפה כאילו עישנת.

אחרי פעמיים שלוש שתגידי לו בסגנון דומה הוא יפנים לבד שיש לו ריח כנראה צריך טיפול.

עד אז לבינתיים תחזיקי בכיס סוכריות ריחניות ותכבדי אותו בזה.

בהצלחה 

בהנחה שהחלטת להגיד או לרמוז לו בצורה כזאת או אחרת והוא מחזיר לך באותו מטבע.

ומסתבר שהוא מרגיש שאמנם קצת לא נעים אבל גם הפה שלך הוא לא גן של שושנים

 את נפגעת? או זורמת עם אוירת הפתיחות ?

ב. את מבינה שאם זה דבר שדורש טיפול תלכו יחד לבדיקות שיניים גסטרו אא"ג ? כי מסטיק מנטוס וכדומה הם רק כיבוי שריפות

נראה היתולי אבל סביר להניח שכל נגעים אדם רואה(מריח) חוץ מנגעי עצמו ורובינו לא יודעים על עצמנו  דברים כגון ריח מהפה או נחירות או ....

אם את מריחה כנראה את יושבת קרוב מדי    

ברצינות, זה לא נושא ששווה לדוש בו. תבקשי יפה אחרי החתונה.

בסוף הוא ידע את זה לא?

או שתתני לו לבוא , ואם זה קורה לפניו.. אז תספרי לו בעדינות שככה זה אצל הורייך..

כך זה בדרך כלל (בענייני מתחים).

שתביאי אותו לבית של ההורים שלך רק אחרי החתונה.

להחביא את הנושא עד אחרי החתונה! 

סליחה, אני לא מבינה את ההצעה שלך בכלל!!!

כוכבית יקרה

ראשית מזל טוב ושיהיה בשמחה

בתור בת להורים שרבים כ-ל הזמן, תמיד הפחיד אותי להביא בחור הביתה, אבל ידעתי שזה חלק ממשפחתי המקסימה, ומשפחתי היא חלק ממני, וזה לא משהו שאפשר להסתיר בנתיים מרוב בושה.

ידעתי שאצטרך להתמודד עם זה בבוא היום וה' רוצה שאני אתחתן אז יהיה בסדר.

כמובן ששיתפתי את בעלי כשיצאנו (בשלב די מתקדם כשכבר הכרנו יותר לעומק) על הבעיות בבית הורי, והוא שמע והתעניין, וכשהבאתי אותו פעם ראשונה בבית, היה מזה כיף, אומנם לא היו מריבות בין הורי אבל ניתן היה להבחין במתח שקיים בינהם וזה לא הפריע לי או לו, לא התביישתי בזה או ניסיתי להעביר נושא כדי שלא ישים לב. התנהגתי הכי טבעי בעולם, ובעלי ראה משפחה גדולה, שמחה והכי חשוב אמיתית.

אל לך לחשוש להביא אותו הביתה, אם זה כל כך מטריד אותך הייתי מציעה לך לשתף אותו - ממקום אמיתי - לפני שאת מביאה אותו. בכל מקרה עדיף להיות פתוחים במיוחד אם אתם כבר בשלב של החלטה משמעותית...

בהצלחה יקירה

כתבתי באנונימי מפאת כבוד הורי אבל אשמח לשתף באישי אם תרצי

גם הדינמיקה בין אמא ואבא של בעלי לא הכי נעימה בעולם. אבל אני מבינה את זה, ועושה השתדלות לא לבקר יותר מידי (לא שזה פשוט.) אבל אני בהחלט לא רואה את זה בתור חיסרון בבעלי. אני הבנתי שככה הם. 

בנוסף, אני ממש מבינה את הבושה. אני נגיד נורא התביישתי להביא את בעלי כי הבנתי שמתישהו הוא יעשה 1 ועוד אחד ויבין שאבא שלי לא הולך לתפילות. וזה הביך אותי בהתחלה. אבל בסופו של דבר, ברגע שדיברתי איתו על זה ממקום רגוע יותר, שכן אבא שלי לא הולך לתפילות אז בעלי לא אמר יותר מידי. כי כמו שאני לא מתערבת בחיים של ההורים שלו הוא לא מתערב בחיים של ההורים שלי. והחוסר התערבות הזאת מגיעה טבעי. כי אנחנו עסוקים בחיים שלנו, ואוהבים אחד את השני. וההורים שלנו הם חלק מאיתנו אבל לא ברמה של לחשוש!

אז מבינה את הלחץ, אבל אולי את יכולה בהומור לספר לו. או שפשוט לראות שהכל יהיה בסדר בסוף ושהוא ישים לב ויראה מה קורה שם (כי אי אפשר לא לראות) אבל זה פשוט לא יפריע לו..

(אחרי קריאת מגילה משפטית , נספחת לקרב-ירושה מתועב, משולב בסיפור גרושין ארור ועכור דין בן 40 שהדיו עוד לא נרגעו גם לאחר פטירתה של המעורבת ז"ל)

אפשר לפנות באישי

משתדלת לא ל"גרות" יותר מידי את המצב, כמו מילים לא שייכות, או מעשים שונים. פחות לייצר אוירה אינטימית.. (יכול להיות שלפעמים אמנע מלשים בושם..ולפעמים לא.. זה תלוי במצב..)
אבל מעבר לזה אותו יחס חם ואוהב, פשוט בצורה שונה. (יש כל מיני דרכים להביע אהבה. לא כולם כ"כ אינטמיים. חלקם יותר פתוחים, יותר כמו בתקופת האירוסים)
גם אותם נושאי שיחה (כמובן, חוץ מעניינים אינטימים שונים).

וכשמותרת - לאזן לכיוון השני.

תחשוב מה תחושת האישה בעקבות כך

לא בא לי להרחיב

מקווה שהובנתי

תמיד צריך להשקיע בבית בצורה מאוזנת.
יש דרכים שונות. לפעמים זה עם קרבה פיזית ולפעמים לא.
צריך לדעת גם איך לטפח את הזוגיות גם בזמנים כאלה (שבסופו של דבר זה בערך רבע-שליש מחיי הזוגיות..).

 יש לי תחושה שעצה כזאת נובעת מראייה שעיקר הקשר הוא הקרבה הגשמית.

סליחה, אבל זה פשוט עיוות.

הקב"ה נתן לנו בתקופות שאסורים דרכים אחרות ורוחניות לבנות את הקשר ולעבוד על המידות. בתקופות כאלו בני הזוג יכולים לעבוד על הקשבה הדדית, ולשוחח שיחות שבזמן שמותרים לא תמיד יוצא.

פרט לכך, כמו שקיווי כתבה, לא מספיק שאסורים אז גם לשדר מעין דחייה? זה נראה לי פוגע ומעליב, כאילו בזמן שאסורים האישה לא מעניינת ואין לה מה להציע (מצטערת מאוד על הנסוח הבוטה, אולי אפילו מעט גס, אבל אולי ככה אהיה מובנת).

וכמו שאורה כתבה: וארשתיך לי לעולם. הנביא מזכיר את האירוסין כי יש בהם צד נעלה יותר: הקשר רק רוחני ללא כל סיפוק יצרי.

היא לא תלויה בשום תנאי והיא היא הנפש ממש.

האפשרות הראשונה חייבת לבוא , ולהיות.. אבל מתוך האפשרות השניה ועל גביה.

שניהם משפיעים וחשובים לנו מאוד.
אבל באמת בסופו של דבר, המילה הטובה והמחמאה אלה הם שישארו בנפש שלנו, וייזכרו..
דברים פיזיים הם יותר רגעיים, ופחות נזכרים להמשך.
עם המילה הטובה או המחמאה את יכולה ללכת שנים ולזכור אותה בתור משהו טוב. 
זה גם משהו שמקדם את האישיות, את הזוגיות ואת הקשר בין בני הזוג.

(והשאלה האמת קצת לא מובנת לי למה היא באה.. לכל דבר יש זמן ועת.. בד"כ זה לא שזה או זה או זה.. )

מתייפיפת- פחות, בושם- לא שמה.

לא מזכירה חוויות שהיו לנו שיכולות לעורר, לא מדברת או עושה תנועות שעלולות לגרות, וגם לא מעוררת את עצמי...

לשאלתך השניה- אין כמו חיבוק חם ואוהב- הוא מביע המון!!!! אבל יש תקופות שזה אסור וזה הזמן לעבוד במילים ולקדם את הקשר גם בתחום הזה. זה באמת קשה, במיוחד לאנשים שמגע ורגש זה השפות החזקות שלהם. אחרי לידה זה באמת סיוט. אבל זה עובר...ואין ספק שאחרי שזה עובר שמחים מאד שעמדנו בניסיון ואפילו התגדלנו והתפתחנו וגילינו צדדים חדשים שלא כ"כ מפותחים בקשר שלנו.

תשתי המון תה סרפד וטל ותנוחי המון. מבינה אותך זה קשה 

ולא יודעת מאיפה הבאת את זה.

הימים האסורים נכון להיום זה משהו כמו בין שליש לחצי מהזמן. כשבועיים בחודש, פלוס מינוס.

בתקופות המותרות אכן הצד הפיזי הוא הצד הקובע והחזק. הוא כולל מגע רב, חיבוקים נשיקות ונגיעות אינטימיות. גם ישיבה משותפת בסמיכות וצמידות על הספה או סתם בשולחן. וכמובן גם התדירות של שאר הדברים וד"ל.

אנחנו לעיתים עושים כבר דברים שהם לא ממש חיבור או מגע פיזי אלא דברים מקרבים ומגוונים אחרים, בעיקר כאשר הילדים ישנים.

בימים האסורים והם לא מעטים, אכן זה המבחן האמיתי לאהבה, לקרבה, לנתינה, ליכולת לחיות יחד. כאן תופס החלק המילולי והנפשי את הצד החזק. אנחנו מאוד מקפידים על כל דיני ההרחקות ולכן אין לנו אופציה אחרת אלא לשמר ולפתח כל אופציה אחרת לקשר ומסתבר למפרע שזה מאוד בונה ומאוד חשוב.

נס שיש לנו את הימים האלו. ללא זאת, כל הקשר היה נשחק והזוגיות היתה דועכת. השם עשה עימנו חסד שנתן לנו את הימים האסורים.

אבל מה שכן, זה שאחרי הלידה כ"כ זקוקים לחיבוק ולעזרה פיזית מהבעל וזה מאוד חסר. גם התקופה שנמשכת בדרך כלל חודשיים היא מאוד ארוכה. לו היה שייך לקבוע את זה עד חודש יתכן שזה היה מספיק, אבל האמת, שלגוף ולמקום אורך יותר זמן כדי להתרפא... גם אז צריך הרבה רחמי שמים שלא יהיו כאבים.

שם למדנו שכאשר האלמנט הגופני מחוץ לטווח, ניתן להעמיק מאוד בשלווה פנימה לנפשות

חברה שליגרה שם. זה סוג של גרעין תורני והם ממש נהנו שם.

האם יש לכם מקורות פרנסה או השכלה מתאימה שתאפשר לכם להתבסס במקום חדש?

באחד העלונים של שבת שעברה הייתה מודעה שמחפשים זוג/משפחה (לא זוכרת) לקיבוץ או מושב לא דתי. היה כתוב שיש שם כבר משפחה אחת דתיה.

זה היה אולי בעולם קטן/מעייני הישועה/משהו אחר. 

מקווה שיעזור.

בדקנו באמת את הפרסום הזה, זה היה בעולם קטן.. לא ככ התאים לנו..

תודה

יש עוד רעיונות?...

משלוח של המון דברים שהוא משקיע דרכם בעבורי

ולכתוב לו מכתב תודה .

אני לא אחשוף כדי שבעלי יהיה הראשון שידע.

אבל אתן דוגמאות.

אם הבעל אוכל סנדוויץ לפני סיום העבודה, כדי לחזור הביתה שבע ורגוע לאשתו (אני מכירה כאלה )

אז להכניס סנדוויץ למשלוח.

אם הוא אוכל סוכרית מנטה, כדי שיהיה לו ריח טוב לאשתו (גם יש בעלים משקיעים כאלה.)

אז להכניס חבילת סוכריות מנטה.

ועוד בסגנון, ככה משלוח מפנק, לפוצץ אותו.

ולכתוב.. משהו בסגנון ..רואה תמיד.. וכולי תודה. 

אני בעז"ה שמה לו משהו מאותו מאכל רק מלא סוגים. משהו שהוא משקיע דרכו מאוד.. בחשאי..

על חשבון הברון כמובן

ואפשר גם עם חברים - אבל אם היא מבוגרת לא לעשות מסיבת הפתעה.

ואפשר להוסיף כל מיני בתוכן - שיר שישירו לה הנכדים (יש נכדים כבר?)

חידות בציורים על דברים שקשורים אליה

מצגת של תמונות מהילדות שלה ועד עכשיו

לקחתי מצלמת וידיאו (זה היה ממש מזמן) ויצאתי לרחוב עם תמונה שלה מהחתונה ומעכשיו

וביקשתי מאנשים ברחוב שיברכו אותה וצלימתי את זה

יש אנשים הזויים בחוץ! שרו לה שירים, ניגנו לה, היה מגניב ממש!

הקרנו אתצ זה בערב ואחכ עשינו ערב קריוקי עם פיצות

אולי כדאי לך לעשות משהו בסגנון?

לדעתי בית מלון זה יקר  (סליחה עקיבא)

אפשר לאסוף לה ברכות מחברות שלה ומהמשפחה ולערוך את זה יפה (אם את רוצה אוכל לעזור לך לערוך ולעצב)

מה עוד?

לדעתי בית מלון זה יקר (סליחה עקיבא)אבל, אפשר שתזמינו לה שובר לארוחה זוגית ואבא שלך יחכה לה בפתח עם חליפה ופרח (זה יכול להיות מגניב!) רק אל תשכחו לצלם!!!!

ונראה לי שאנחנו קצת בסגנון אחר...

את חמודה..

אני לא רואה את אבאשלי עומד ומחכה לאמא שלי עם חליפה ופרח.. חחח

[למען האמת גם לא את בעלי?? חליפה?? פרח אולי..]

של אבא שלי, עשינו את ההפתעה רק לשבת בלילה. אז ככה אני ואחי לא גרים באותו עיר, רק אח ואחות אחרים גרים באותו עיר של ההורים שלי. אני הוזמנתי להיות אצל אחותי. אחי  אמר שהוא יגיע ויסתדר אחרי זה איפה לישון. כל אחד הכין משהו לאוכל. ולא אמרנו כלום . אמא שלי הכינה את האוכל רגיל כמו בכל שבת. את השבת עשינו בחדר אוכל של בית הכנסת איפה שאבא שלי מתפלל, אחי שגר באותו העיר הכין את השולחנות עם הצלחות והסכום והשתיה וכו'. ואז בשבת בלילה אחרי התפילה אחי הגדול ניגש לאבא שלי ואומר לו שיבוא רגע הוא רוצה להראות לו משהו, ואז הם ניגשים לחדר אוכל וכמובן שאני והגיסות כבר היינו, והוא אמר לו שאנחנו אוכלים כאן, אבא שלי היה בהלם מה ומה יהיה אם האוכל שאמא הכינה, אז אמרנו כבר נסתדר. ועכשיו מה יהיה איך נגיד לאמא שלי, אז ככה סבתא שלי גרה גם באותו עיר וכל שבת בלילה אמא שלי יורדת לשם עד שאבא שלי חוזר מהבית כנסת. אחותי שגם היא גרה באותו עיר חיכתה לה למטה ברחוב, ליד הרחוב איפה שסבתא שלי גרה, ואז אחותי התחילה לספר לה שעושים משהו לכבוד היום הולדת של אבא שתבוא איתה ביחד. ואז כשהיא נכנסה לחדר אוכל, גם היא היתה בהלם, מה, מתי הכנתם את זה, ומי.

ואז כולם התחילו להתגלגל מצחוק, ואז ההורים שלי שואלים מה הולך פה. מי ביקש ממכם, ומה יהיה עם האוכל שהכנתי, אמרנו לה לא נורא יהיה בסדר את תקפיאי את האוכל.

מה אני יגיד זה היה ממש ממש לעניין וכיף ככה נפגשנו כולנו ואכלנו ביחד. כיף זה לא מילה

ובסוף גם נתנו להם מתנה - סט כלי מיטה יוקרתית.

ובסוף אחי הלך לישון אצל אמא שלי, ובשבת בבוקר אני אכלתי אצל אחותי, ואחי אצל אמא שלי.

בהצלחה

אשמח..

1. להכין ארוחת ערב מושקעת ולהזמין את האנשים היקרים לה.

2. המשך ל1:

אם זה בקטע [אצלנו במשפחה לצערי זה לא נראה לי יהיה...]-

אפשר שכל אחד יביא לה מתנה שתשמח אותה/ שמסמלת בשבילו אותה,

למשל, מטפחת יפה בצבע שהיא אוהבת או איזה סיר חדש ומגניב או.. ככה המו מתנות יפות.

3. מתנה- לקנות לה תמונה של כולכם, כל הילדים [עם החתנים וכו'] עם הקדשה למעלה, לאמא באהבה. אפשר גם על קנווס, יקר אומנם אבל זה נראה איכותי ויפה.

4.כמו שכתבו, להזמין להם צימר על חשבונכם..

5. להקליט אנשים שיברכו אותה במזל טוב. לאו דווקא אנשים מהרחוב וכל מיני שטויות כאלה. [בעיני זה באמת הכי מצחיק כי יש אנשים קרועים לאללה, אבל זה באמת לא מתאים לכולם]

זהו כרגע מה שמוחי העלה מחכתו..

יכול להיות שיתאים, יכול להיות שלא..

בכל אופן, הכל באמת שאלה ועניין של סגנון. לצערי אצלי במשפחה לעולם לא עשינו משהו לאמא/ לאבא/ לאבא ואמא ביחד וזה באמת קצת כואב.. אז כל הכבוד לך על ההשקעה והיוזמה, ותזכרי שבאמת באמת העיקר העשייה וההתיחסות ולאו דווקא העניין ודברים הגדולים...

לשלוש שעות וחוזרים...

ומי שחוגג כראוי את שאר חגי ישראל, מן הסתם כל חג  הוא חג משפחה...

[אגב, כל זה בא מ"יום האם", שהמציאו בזמנו ביארצייט של הנריאטה סולד ע"ה, שיסדה את עליית הנוער. אח"כ - החליטו שזה לא-יפה (חיקוי נוצרי כזה..) שיש רק אמא, והמציאו "יום משפחה" במקום זה, בעיקר לטובת ילדי הגנים, שידעו שגם אבא זה בסדר (היום מן הסתם, זה כבר לא היה עובר בקלות - הדרת נשים...)..

והנריאטה סולד עצמה לא זכתה לילדים. לצערנו. אשה עם אמונה וחסד.  כיוון שהזכרנוה - פרט פיקנטי: סיפר לי השומר הערבי הזקן של בית הקברות בהר הזיתים (מין "מחשב מהלך" כזה, לכל מה שנוגע למקום ולהיסטוריה שלו..) שהיא ביקשה להיקבר מול הר הבית ; שכשתהיה תחיית המתים, תקום ראשונה... גם ביקשה אותו לשתול רוזמרין סביב קברה. עד היום זה במקום של הקבר והוא מטפח את זה.. אך הקבר עצמו לא שם. הירדנים ה"תרבותיים" סללו שם כביש ופיזרו את העצמות לכל רוח. הוא אמר לי: אספתי את העצמות ושמתי בקבר אחים...]

לי זה היה שבוע.. 
ושבוע סיוטי וקשה (בדירת שרות עם החברות הכי טובות...).
מחכים שהזמן הזה יעבור, ואז מודיעים לכל העולם

היא בדיוק לפני שבוע נפרדה  ממישהו (הוא נפרד ממנה) ולפני שהם נפרדו היה לה כ"כ טוב.. 

ופשוט קשה לי שהיא לא יכולה לשמוח ממש..

אז עוד.

ואם אין, אז ממציאים עוד  testcase כדי להירגע....

תקופת מבחנים ויש המון עבודות..

בס"ד

אני סיפרתי לחברה הכי הכי הכי טובה שלי

שאני יוצאת עם מישהו ממש רציני

ושתתכונן...

[זה היה בשערך 3 שבועות לפני...]

וגם היא סיפרה לי, והיא מתחתנת שבוע הבא

ומה עושים?

המשפחה הקרובה מאוד והחברות הכי טובות ידעו שאנחנו יוצאים רציני, ואחת מהחברות גם ידעה שהוא כבר הציע ושבעצם כבר הסכמתי.(לחברה השנייה לא סיפרתי כי זה היה פחות משבוע לפני החתונה שלה עצמה, וזה לא היה שייך...)

עצה שלי- תמצאי את החברה האחת שלה את יכולה לצרוח את זה, לספר ולהתלהב, ובשאר הזמן תחשבי לעצמך שזה הזמן שלכם יחד ולבד. ברור שיש יתרונות לזמן שבו את יכולה לספר לכולם כמה את מתגעגעת אליו והם יבינו כי אתם הרי מאורסים רשמית, אבל יש גם ייחודיות בידיעה השקטה הזו שהוא שלך ואת שלו, בלי כל האמירות חסרות הטאקט שאנשים אומרים מסביב (ולא תאמיני מה כבר אמרו לנו...).

(ותתנחמי, אני מכירה זוג שלהם היו חודשיים...)

ו...מזל טוב!!!

פשוט תחשבי על החוויה שתישאר לך מהזמן הקצר הזה לאח"כ..

שנים תזכרי איך היה "בא לך לצרוח" וכו'.. זה יוכל לרענן אותך כל פעם מחדש...

לא שווה בשביל זה לשתוק עוד קצת?..

החלטנו להתחתן שנה (!) לפני שהודענו לכולם...

ככה זה כשמחליטים באמצע השמינית...

וזה גם לא הנורמה. קורה.

עדיף להחליט ולבצע

יעל בן ארזה- ירושלים

רחל הלפרין- כפר חב"ד

מי נראית לך משתיהן והאם ידוע לך מניסיון (שלך/אחרים)? (תחום ניהול / ריבוי מטלות ולחץ)

תודה רבה

והיו הצלחות גדולות.

היום היא גם כבר מלמדת את הקורסים הללו במכללת בית וגן כך שאולי תוכלו לקבל עוד חוות דעת.

בשורות טובות.

ונהנתה ממנה מאוד!!!

רמינגטון

פיליפס

בייבליס

כדאי שיהיה נטען בערך 300ש"ח

מכונת תספורת שקוראים לזה אוסטר - הכיתוב באנגלית OSTER זה אמריקאי. סוג מאד מאד טוב לבעלי יש את זה כבר הרבה שנים יותר מ- 10 שנים, האמת שזה יקר אבל זה שווה את הכסף.

בהצלחה 

ישובים:פסגות, בית אל,מכמש, עופרה,כוכב השחר,עלי,אפרת,בת עין, קרית ארבע.
גבעות:מיגרון,עמונה,גבעת אסף,מצפה דני,מצפה כרמים,גבעות שילה,מעלה רחבעם,גבעות אפרת.

פשוט מחפשים את המספר של המזכירות ושואלים

ואם יש, אז יש העדפות לאלה שגרו שם פעם או כל מיני קשרים ופרוטקציות אחרות...

זה במאחזים מבודדים יחסית.

ביישובים - יש העדפה לבני הישוב.

אם מתאים לכם.

ולדעתי כדאי שקודם תשבו ותחשבו עם עצמכם מה אתם רוצים בדיוק, כמה עלות שכירות מתאימה לכם, מה המרחק הכי גדול שהייתם מוכנים להשקיע כדי להגיע ללימודים, באיזה שעה אתם אמורים להיות בירושלים (קריטי כדי לדעת מתי לצאת וכמה זמן תהיה הדרך...)

ואז - לשבת עם רשימת הישובים ולראות מה מתאים, ולשאול כמה עולה וכו'...

ולברר אם יש מקום בכלל..

לדעתי יש הרבה מקומות שיש להם מקום, השאלה אם זה יתאים לכם.

צריך גם לעבור ועדות קבלה, אז כדאי להזדרז....

באמת ניסינו בית אל אבל לוקח המון זמן לקבל תשובה ויש להם עדיפות לאנשי היישוב...

אני אמורה להיות בירושלים ב8 וחצי...

או ב"בני אדם"

בהצלחה

לאו דווקא בנימין.. (ששם גם תריך לקחת בחשבון את העומס במחסום......)

יש ישובים על כביש 443 (אני מכירה את בית חורון, אבל יש שם רשימת המתנה..) ואיזור מודיעין (מבוא חורון?)

או לכיוון הגוש (תקוע, אלעזר, נוה דניאל)

או איזור מבשרת (וגם מבשרת עצמה זולה יותר מי-ם)

או אבן ספיר ואיזור עין כרם (אין קראוונים, אבל די זול שם, וקרוב לי-ם החיסרון הגדול- אין קהילה דתית)

מצפה יריחו

או אם יש לכם אוטו- אז ורד יריחו מאד זול (איזור מעלה אדומים, אבל אין תח"צ)

וקחו בחשבון את החיסכון בשכ"ד מצד אחד אבל את עלות הנסיעות, יוקר המחיה (מכולת ביישוב יקרה הרבה יותר) ומיסי יישוב.

אנחנו חיפשנו הרבה גם ככה, ובסוף החלטנו ללכת על דירה קטנה יותר בי-ם, ולחסוך זמן+עלות נסיעות. ואנחנו מאד שמחים בבחירה הזו.. 

בהתחשב הזמן(יש קבוע פקקים בבקרים בכל כניסה לירושלים) וכוחות של נסיעות לפעמים שווה לגור בתוך ירושלים ואת אותם כוחות אפשר להשקיע בעבודות (שאפשר להשיג אותם רק אם גרים תוך ירושלים) ולהשלים איתם את ההפרש.

יש דירות זולות בקרית מנחם,קטמונים,גילה וכו'

ב"ה

'גולה', שנפתח לאחרונה בפתח תקווה, הוא מרכז תרבות ופנאי המיועד בעיקר לציבור הדתי,

אך מתאים לכל מי שרוצה לטעום מבילוי מיוחד באווירה אחרת. 

'גולה' מציע אלטרנטיבה לבילוי בפאבים ובמקומות הבילוי המקומיים, 

ונחשב כמקום בילוי עם ערך מוסף ותוכן. המקום מציע הצגות, שיחות ועוד פעילויות מגוונות.

על תופעת הפבים הכשרים לציבור הדתי ובכללם על גולה.

נשמע מקום נחמד משהו בסגנון בית קפה - פב, ברור שזה לא נפרד.

אם זה משהו כמו מסעדה/ בית קפה אז מה החידוש?

ואם זה כמו פאב-

אז זאת אומרת שמגיעים לשם בשעות המאוחרות של הלילה,

שותים אלכוהול, ושומעים מוזיקה חסידית?

לא הצלחתי להבין.

בקיצור - ניסיון לחקות פאב זה לא כ"כ מתאים במחוזותינו....

בעיניי זה מבורך שיש במה גם לדתיים.

אין שם הרבה קדושה.. כמה חילוניים עם כיפה וחושבים שהם עושים פאב לדתיים.. ה' ירחם.

שומר נפשו וקדושתו ירחק משם!!

זה מקום בילוי ונאי ואם אתם לא רוצים אז אל תבואו אבל זה שאתם מרחיקים אנשים משם בטענות מוזרות ועוד לא הייתם שם ואתם לא יודעים על מה מדובר זה נקרא לשון הרע. (ונראלי כדי שתתקנו את מילותכם כי יש אנשים רבים שעמלו על זה ).

אני מאמינה שאפעם לא היית שם

או בפאב בכלל..

אני הייתי בפאב דתי כמה פעמים בחיי (ולפותחת השירשור- לא,בגולה לא הייתי). זה לא שונה בהרבה ממסעדה רגילה. רק עם בר משקאות גדול יותר...

ויש לא מעט מקומות שהם מסעדות ביום ופאבים בלילה- מה ההבדל? שבלילה יש יותר מבחר של אלכוהול, ומוזיקה שונה קצת (תלוי בסוג, יש מקומות שקטים ויש רועשים יותר)

פאב זה לא מועדון ריקודים או דיסקוטק.

זה מקום לשבת עם החבר'ה. 

(ולשאלה אם זה נפרד- ראית פעם מסעדה נפרדת? אולי במאה שערים..) 

תמונות איכותיות בכל מיני גדלים

של הרב קוק ואולי עוד רבנים שקשורים אליו...

מציירת יפהפה מגוון רבנים.

יכול להיות שלא קרה כלום, ויכול להיות שנשרפו רכיבים שונים בפנים.

מה הרקע לשאלה?

אני שוקל להוסיף עוד מועדים, (כמובן ללא תשלום במסגרת הפרקטיקום)

פנו באישי או במייל haimhod@gmail.com

תודה

אחרי כמה כביסות זה יורד. 

היה לי מגבת צבעונית חדשה שכבסתי את זה ביחד עם כביסה לבנה, וכל הבגדים יצאו לי תכלת אבל אחרי כמה כביסות זה ירד.

פטנט מעולה מהאתר "באופן טבעי" - עבד לי על מכונה שלמה של בגדי תינוקות בהירים שנצבעו, וגם לאמא שלי עבד עם כיפה שירד עליה צבע. צריך סבלנות, לא יותר, וזה עובד (עדיף לעשות כמה שיותר סמוך ל"אסון"):

משרים את הבגד המוכתם לשעתיים ב-2 ליטר מים חמים ככל שמאפשר הבד עם 1/4 ליטר חומץ ו-2 כפות מלח. אח"כ כוחטים, מניחים מתחת לזרם מים, סוחטים ומשרים שוב בתמיסה המקורית לשעתיים. וחוזר ילילה עד להיעלמות הכתם.

ולכל מי שרוצה - קישור מעולה להורדת כתמים

http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%E4%F1%F8%FA_%EB%FA%EE%E9%ED

אני לא מצליח להבין מדוע לבנות ללא תקציב וללא אישור ?

אם יש הסבר המניח את הדעת - אז בכבוד פרוס אותו .

אלמונים אתם רוצים לבנות בית לא חוקי - מעולה - במאחז - מעולה!!!!

זה הסגנון האהוב עלי..

אל תתיחס לשמאולנים נודניקים בפורום.

אתה לא חייב להם שום דין וחשבון..

ולגבי אישורים-כנראה אתם בונים בגבעה ששם מצוה בלי אישורים.

הלוואי הייתי יכול לעזור...

יכול להיות שיהרסו לך את הבית ואז תשאר עם הלוואה בלי בית.

לכאורה אין הצדקה לכניסה למערכת מחוייבויות כמו הלוואה, כאשר יש סיכוי גבוה שלא רק שלא תצליחו לפרוע אותה, אלא שגם הנכס שרכשתם בעבור ההלוואה יהרס וירד לטמיון.

במקרה כזה, תהיו חייבים פעמיים. גם להחזיר את ההלואה וגם למצוא מקום אחר לגור.

אני לא מצליח להעלות בדמיוני מי יסכים להלוות לכם סכום כסף משמעותי עבור התנהלות כזאת

(כושר החזר, הסיכון שתישאר חייב הרבה כסף וגם לא יהיה לך בית וכו')

אף בנק לא ייתן לכם הלוואה על סמך הנתונים האלו.

חלק מהגמ"חים יהיו מסוגלים לתת לכם הלוואות של 40 - 50 אלף ש"ח לאחר שתחתימו ערבים.

חברות האשראי יישמחו לתת לכם הלוואה אבל עם ריבית גבוהה.

בנוסף, ההלוואות הן של הגמ"חים והן של חברות האשראי יהיו לטווח של עד חמש שנים מה שאומר שתצטרכו כל חודש להחזיר יותר מארבעת אלפים ש"ח

לדעתי, לא כדאי להיכנס למעגל כזה של מחוייבות שאתה לא יודע איך תצא ממנו.

ובעוד כמה שנים להגשים חלום...

שלום יקירים. לא הבנתי אם אתם פונים אלינו אחרי שעשיתם בדיקה ולא מצאתם הלוואה או שלא אישרו לכם.

בכל אופן תבדקו במזרחי, לאחותי הקטנה שתהיה בריאה הציעו משכנתא לא צמודה על בסיס ריבית פריים. אולי זה יתאים גם לכם כי עם התקדמות תקופת הלואה קרן ההלוואה פוחתת בגלל שהיא לא צמודה למדד ולא מושפעת משיעור האינפלציה, חוץ מזה שיש גם סיכוי לירידת הריבית. צירפתי לכם קישור כי אני לא בקיאה בכל הפרטים.

שולחת לכם ברכת הצלחה ובע"ה תקימו בית יהודי בישראל.

****מחזיקה אצבעות לרב אלישיב, בע"ה נעשה ונצליח והוא יבריא, אמן****

את יודעת שיש סתירה בחתימה שלך? להחזיק אצבעות זה בעצם לעשות צלב, ולעניות דעתי הרב אלישיב לא מאמין שצלב יעזור לו להבריא...

בס"ד

פינוק זוגי?

פקניק?

כל מה שעולה בדעתכם

אני תמיד בעד ארוחה בבית, משחקים זוגיים, דיבורים...

בס"ד

אפשר להכין בבית שתי קוביות [מבריסטול]

על אחת לכתוב רגשות- שמחה, עצב, פאדיחה, מצחיק, רציני וכו'

על השניה לכתוב מקומות- בית, הורים, מקום עבודה\ לימודים וכו'

ואז זורקים את שתי הקוביות ביחד ונגיד יוצא "בית" "פאדיחה" אז לספר פאדיחה שקרתה בבית...

זה ממש כיף

אפשר גם רביעיות עליכם.... יוצא ממש נחמד

משחק הא-ב: את אומרת משפט ב א, הוא ב-ב' וכן הלאה... אבל שיצא הגיוני... זה מצחיק לאללה

ואפשר משחקים נורמאליים כמו רמי וכאלה... מה שאתם אוהבים

טיול וארוחת ערב איפושהו....  (אפילו טוסט, פיצה או משהו...)

מצגת שווה ומענינת עם תמונות מתקופות שונות, אח"כ אפשר משחקי קופסא, ואח"כ ארוחת ערב.

מה הכיוון?

ארוחה זוגית - אפשר בבית, או במסעדה.

אפשר לקנות מתנה שימושית לבית.

אפשר ליסוע למקומות הקדושים.

העיקר שיהיה במזל טוב.

לא יודע עד כמה עניין יש לציין חצי שנת נישואין, אפשר לחגוג כל חודש בשנה הראשונה בתאריך של החתונה או בכלל לעשות זמן קבוע שיוצאים לכייף כל פעם משהו אחר (משחק, אורחה זוגית, טיול וכו')

זה לא מלאכותי לתת כל יום מתנה?

לא צריך להגזים במתנות כל יום, באמת מרוב שנותנים אין כבר רעיונות.

בנימה אישית בעלי נתן לי בחדר ייחוד שרשרת פנינים עם דוגמא מדהימה.

בהצלחה...

שהוא הביא לארוסתו מתנה מראה שכתוב עליה משהו בסגנון של "כשתסתכלי על המתנה שקיבלת תראי את המתנה שאני קיבלתי"

זה יכו להיות משהו בסגנון של איחולים הדדים וגם אביזרי עזר לבית:

פותחן - שיפתח ה' לבנו זה לזו ונהיה קשובים אחד לשני,

סטנדר שולחני - שלימוד התורה יהיה במרכז חיינו...

(בעלי הביא לי תמונה מהממת עם פס' שבלי ששמנו לב, נבחר מאוחר יותר להיות על ההזמנה לחתונה, אפשר גם להיפך...)

המון מזל טוב, שתמשיכו בחייכם המשותפים לחשוב איך לשמח זה את זו.

ולחתונה-

אני הייתי כותבת שיר על החתונה הנפלאה שתהיה לכם ועל הבעל המקסים וכו' 

מכניסה לתוך מעטפה מבלי לגלות לו מה זה,

ונותנת לו את זה בתור ההזדמנה. כאילו שהוא האורח שמוזמן לחתונה שלכם..

רק גלי הבנה אם הוא יאמר שבדיוק באותו היום הוא הוזמן לחתונה אחרת

אל תצפי שאזכור מה נתתי, זה היה ב"ה לפני 3 שנים.

אני זוכרת הכי טוב שהכנתי לו מחזיק מפתחות עם המילים "תיכף אשוב"

מזל טוב ושיהיה רק בשמחות!

וכמובן שזה אבד לו

ואני ממש לא זכרת מה עשיתי עוד.

בהצלחה! מזל טוב!

ובלי לפתוח מחדש את הדיון אם כן או לא טבעת לגבר...

בעיני לתת מתנה גשמית בחדר ייחוד זה הורס את הרגע המיוחד הזה...

אבל זו רק דעתי וההרגשה שלי...

זה מה שאני עשיתי...

ולא היה לנו את העניין של מתנות לכל יום שלא מתראים, כי לא נפגשנו שבועיים לפני החתונה (צה"ל...) וגם לא הכרתי את הרעיון הזה, שנראה לי דביק ולא אמיתי כ"כ...

החיבוק והנשיקה הורסים את הקדושה הגדולה שהייתה בחופה ובחתונה בכלל!

אנחנו לא התחבקנו או התנשקנו בחדר ייחוד וב"ה נשואים באושר גדול מאוד!

ובעלי הביא לי בחדר ייחוד שרשרת וטבעת כי בחופה הוא קידש אותי על הטבעת המרובעת מבחוץ ועגולה מבפנים עפ"י המקובלים. וכמובן האות ה חרוטה בפנים כדברי הרב אליהו זצ"ל.

הסתכלות מעוותת.

הקשר ה"גשמי" בין האישי לאישה רק מוסיף לקדושה ולא הורס.

אבל ביום החופה - לא.

אם אני לא טועה, כך הרב ליאור אומר לעשות.

חיבוק ונשיקה הורסים את הקדושה? זה הראשון שאתם מותרים וגם כולם יודעים את זה, לא צריך להתנשק מול כל האורחים, אבל בחדר ייחוד?? זה די חובה...

לזה מחכים- לחדר יחוד-

רק אז אפשר לגעת אחד בשני...

זה ממש לא נכון להגיד שזה הורס את הקדושה!

אבל זו הזדמנות להגיד- שתעשו טובה לעצמכם ואל תשהו שם הרבה זמן. לא לשכוח שיש אולם שלם שמחכה בחוץ וממתין לצאתכם.....

אמר לנו הרב סטבסקי, דבר ראשון הכלה מברכת את החתן, אח"כ החתן את הכלה, ונותן לה נשיקה וחיבוק.

(אני מקווה שזכרתי נכון את הסדר..)

ברגעים הקדושים והתמימים הללו.

אבל זו לא בעיה שלי

ולכן לשאלתנו הוא אמר לנו מה הכי נכון לעשות ברגעים הראשונים.

אני לא רואה בזה שום פסול, ותאמין לי שאנחנו לא כאלה שצריכים הדרכות באישות אם לזה אתה רומז.

ובתגובה לאלעד למטה- לא אוי לו לדור,

כי עובדה שהדור הזה צדיק כ"כ, שלפעמים צריך להסביר לו שהחיבוק

והנשיקה הם ברוחניות הכי גדולה שיש!!! ולא בגשמית כמו שהסרטים מאכילים אותנו כל היום...

שלא גררתם אותו אתכם הביתה...

בעלי השאיר בתיבת הדואר שלי הזמנה לחתונה, והוסיף בכתב יד שהוא מאוד מקווה שאוכל לבוא לחתונה שלו...

מתנה טובה מספיק, לדעתי...

מתנות לחדר יחוד:

כיפה סרוגה גדולה וחגיגית. 

אפשר ספר תהלים, כדי שהבעל יוכל לומר תהלים יום יום או בשבת.

החתן/הכלה יכול/ה לתת סידור בגודל נוח לשים בתיק, כדי שיוכל להיות שם באופן קבוע. אפשר גם לתת לו סידור בגודל נוח שיכנס לתיק הטלית, עם הקדשה בחזית.

תמונה דיגיטלית בגודל כיס, עם תמונה שלך (בהמשך תוסיפו תמונות עדכניות של שניכם מהחתונה).

פיצה אישית מעשה ידיך להתפאר, עם פתק מצורף. 

אני לא נתתי לאשתי כלום כי הדריכו אותי כך (שמרתי את השרשרת והטבעת לאחר כך) והיא זוכרת לי עד היום כמעט 9 שנים ומזכירה לי כל יום ואפילו לא זוכרת את הטבעות והשרשרות וחלק מהם הספיקה לאבד... היא ראתה את הפורום הזה וזה נן לי חומר לעוד בוקר...

אני בהחלט מסכים שחבל מאוד להתייחס לקשר הגופני בגישה כזו, זה נכון שחתן וכלה שנשארים בחדר ייחוד שעה מסיבות כאלה זה באמת מבזבז את החתונה, אבל מגע ראשוני בקדושה ובטהרה בחדר ייחוד זה קדוש לא פחות מכל התפילות שהתפללנו במשך היום, ומי שמתכונן בצורה נכונה ליום החופה גם החדר ייחוד יהיה עוד מדרגה ולא חלילה ירידה. אהבתי מאוד את הרעיון של הברכה אחד לשני, שמעתי שיש כאלה שבחדר ייחוד אומרים דבר תורה קצר בשביל להתחיל את הבית מתוך תורה. (וזה בהחלט עניין אישי וכל אחד צריך להיות שלם עם עצמו אבל לחפש מדרגות בצורה לא נכונה זה פספוס)

לגבי השבוע שלפני- אשתי הכינה מחברות וכל אחד כתב כל יום איך עבר עליו היום, שיתף בהרגשות מכתבים וכו' (בכלל זה היה בכל תקופת הארוסין) הואיל ולא דיברנו בטלפון אז אחרי החתונה ישבנו קראנו והיה מאוד מיוחד.

מתנה בחדר ייחוד כמובן שהבאתי לה - אשת חיל מכסף גם זה בעיני מיוחד מאוד המתנה הראשונה כבעל ואשה - והכי חשוב מכתב אישי

המון המון מזל טוב

ועוד דבר, מי שמבין את גודל החיבור בין בעל לאישה ורואה איך התורה מתייחסת לזה יודע שהמגע הוא חלק מהקנין!!!!

עכשיו כשהם נשואים זה רצוי ומותר ואהוב לפני המקום!!!!!

בשבוע לפני הכנתי לבעלי פתקים חמודים לכל יום והוא הכין לי מלא ממתקים ודברים שאני אוהבת,

בחדר יחוד הוא נתן לי את הצמיד שבחרנו מראש ואני נתתי לו בושם,

את המתנות הרומנטיות נתנו ב7 ברכות..

מתנה נחמדה לכלה זה חלוק מגבת נעים אחרי החתונה..

שלום,

את יכולה ללת לו כשהוא מגיע לכסות אותך מכתב ואיזשהוא ממתק ולחדר ייחוד אם הוא אוהב אז את יכולה לקנות לו בושם...או ספר שהוא ממש רוצה או דיסק.

לשובע שלפני החתונה את יכולה לקנות לו זוג גרביים, דיסק, ספר, מכתב, ולשבת את יכולב לאפות חלות או עוגה

בהצלחה ומזל טוב

בחדר יחוד הוא הביא לי סידור (בנוסח החדש...) עם הדפס של שמי + שם המשפחה החדש, האמת שדי רמזתי לו שזה מה שאני מצפה.

ואני הבאתי לו תיק לטלית ותפילין יפה.

אלה הם דברים שמלווים אותנו כל יום ב"ה!

אני קיבלתי טבעת (נוספת) וספר כלשהו בכריכת עור מקסימה עם השם שלי וזו היתה הפתעה אמיתית. הוא לא קיבל ממני  כלום כי לא חשבתי על זה...

כבר כתבתי את זה פה אי פעם, על ההדרכה המאוד נבונה שקיבלתי מהמדריכה שלי שלא אני זו שאזום את החיבוק בחדר ייחוד ולא משנה כמה התגעגעתי... לבחור יר"ש ועדין זה עלול לגרום למצב מביך ביותר למשך הערב ולא אני זו שאהרוס לו רק בגלל רצון שכזה. אני מאוד שמחה ששמעתי וקיבלתי את העיצה הזו. מאוד.

מזל טוב