שבוע הבא יש יומולדת לבעלי.
אנחנו מהמרכז,
ורציתי לעשות לנו יום כיף הפתעה בי-ם.
העיניין הוא שאני ממש לא מכירה את העיר.
אני רוצה שמות של מסעדות טובות (כמובן בשרי)
ומקומות יפים לטייל בהם, וגם אתרים כמו מוזיאונים, או משו בסגנון.
אשמח מאוד להצעות.
אני רוצה שזה יהיה יום מושקע ומיוחד.
יש את ימין משה מקום יפה להסתובב בו בשעות היום
(בלילה קר.. וגם קצת לא בטיחותי.)
על מסעדת קורוס על האש בסנטר 1 בכניסה לעיר.
אפשר לנסוע לכותל.
לטייל בגן הורדים שזה ליד הכנסת.
העיקר שיהיה במזל טוב ועם הרבה אהבה.....!!!!!!!!!!!!!!!!
למסעדה את אנטריקוט בהר חוצבים (לשבת בחלק החיצוני), הכשר מהודר, בשר טעים מאוד.
יש להם אתר.
מקום לבקר, ק"כ הר הבית
עיר העתיקה - ביה"כ החורבה, עיר דוד, חסר מקומות בירושלים?
כדאי להצטייד בGPS אם אתם לא מכירים
אורה- מה לא בטיחותי בימין משה?
תקף אותנו ערבי עם סכין.. בנס ניצלנו.
אח"כ חברות שלי סיפרו שהערבים מגיעים לשם בלילה.. זה ליד גיא בן הנום משהו כזה.
והם מבלים שם.
יש שם הרבה אנשים.. ומקום מקסים.
הטיול כלה שלי היה שם .
ימח שמם
תמיד מסתובבים שם ערבים בלילה
ולדעתי זו דווקא כן סיבה להגיע לשם
לא הייתי שם שנים.
ד"א אם עדיין אקטואלי, ומעוניינים במוזאונים
מוזיאון ישראל ממש אהוב עלי, במיוחד היכל הספר מאוד מרגש.
עוד רעיון, קצת יקר
זה סגווי (sageway), קובעם תאריך ושעה דרך מרכז מבקרים עיר דוד.
מסלול יפהפה עם הדרכה.
לא יום שלם.
איזה שעתיים.
תודה.
סיור בעיר העתיקה,
וכד'
להגיע לירושלים ולא להתחבר למקורות הנצח שלנו זה קצת פיספוס..
סיור בסאגווי (או איך שלא קוראים לזה) בטיילת ארמון הנציב. זה מין כלי רכב חשמלי שעומדים עליו ולכל אחד יש כזה ומטיילים ביחד.
בס''ד
התחתנתי לפני כמה חודשים,
בעלי גדל בבית מאד קשה והוא מאד מחובר למשפחה שלו...
אומרים שילד שגדל בית של הורים מכים יהיה אבא מכה, זה נכון?
בעלי הוא עדין וטוב והוא מאד מחובר לאמא שלו שראה כמה סבלה בחיים מבעלה (אגב היום היא על תרופות פסיכיאטריות והיא ממש לא נורמאלית מסכנה היא אישה טובה..) אבל מרוב שבעלי מחובר למשפחה שלו הוא עשה טעות חמורה הוא סיפר להם על כל המריבות שלנו ועל הקשיים שלנו בלאחד את העולמות שלנו להיות אחד, כמו כל זוג בשנה הראשונה (או אולי יותר כי בכלל לא היה לי דוגמא אישית בתור ילד...) וזה שהוא סיפר להם אבא שלו החליט שהילד שלו (בעלי היקר) יותר מידיי טוב בשבילי והוא ממש עושה את הכל כדי שנתגרש... זה מאד קשה לי כי הוא מסובב את כל המשפחה שלו נגדי ובעלי מתבלבל מיזה.. כנראה שאנחנו לא מספיק מחוברים כדי שהוא לא יתבלבל וזה עצוב ואנחנו עובדים על זה אבל אני לא יודעת מה לעשות, להרחיק אותו מהמשפחה שלו זה לא בטוח חכם כי זה מה שהם טוענים שאני עושה (כי בעלי ברווקות היה הרבה ועכשיו אנחנו לא הולכים הרבה ועוד כמה דברים שקרו) אז מה כן??
אשמח לעזרתכם!
תודה
ילד שגדל בבית הורים מכים יש לו יותר סיכוי,
אבל בוודאי לא מוכרח שיהיה אב מכה.
יש לו יותר מודעות ויותר רצון לתקן אבל ניסיון יותר קשה
עם כל ניסיון ה' מוריד גם כוחות.
הרבה נחת וסבלנות.
לגבי ההורים שלו הרבה תפילות
ואני פה באישי
רק אם היא ניק מוכר וותיק.
בעזרת ה' תעברו את זה.
ותגדלו מזה.
ותצמיחו זוגיות שאף אחד לא יוכל לפרק.
הכי חשוב לשמור על הביחד.
גם אם את מרגישה ניסיונות להפריד.
נסי לא לדבר על ההורים שלו או על הניסיונות של האב להפריד.
המשיכי ב"עשה טוב" - חשבי על פעולות שמשמחות אותו, נסי לתכנן איתו יציאות משותפות רק לכם.
אולי מידי פעם נסי ליזום הליכה לבית הוריו, כדי שלא תהיה תחושה שאת מונעת את הקשר, מין מפגש קבוע של יום קבוע, ואז הצורך כל הזמן ללכת/להיות בקשר עם ההורים יפחת.
וכן,
לכל אדם יש בחירה חופשית איך לחיות את חייו.
בעלך גדל בבית קשה - מה שאומר שיש לו אופי חזק, שיש לו אפשרות לנצח הכל ולהתמודד.
ואם התחתנת איתו - זה אומר שגם לך יש הכוחות לכך.
מאמינה בכם.
בעל מכה הוא לא יהיה,
אבל אתם שניכם חייבים להציב גבולות ברורים מאוד מאוד ביחס והחיבור שלכם להוריו,
[וגם להורייך. אסור לתת לו את ההרגשה שהוא מגיע מבית דפוק ואת כלית המעלות. גם כי זה לא נכון וגם כי זה לא יפעל את פעולתו ויצור אצלו מגננה שאותה יהיה קשה להתיר]
וה' הטוב יהיה בעזרכם
על סמך כמה שורות שקראת? זה נראה לא אחראי!
יש מקרים שצרכים יעוץ אמיתי!
פורום זה נהדר לתמיכה אבל אסור שזה יחליף יעוץ מקצועי!!! (במיוחד כשכל מה שאנחנו יודעים על המקרה זה מכמה שורות שהיא כתבה!)
אנונימית יקרה! כדאי לך ללכת ליעוץ מקצועי!!
(סליחה שאני מתערבת בפורום לא לי, הייתי חייבת!!)
שלום .
ראשית מרגישה צורך גדול לחזק ולומר יישר כח על העלאת הנושא שמטריד אותך.
רבים רבים סוחבים איתם קשיים בזוגיות שהולכים ונהיים מורכבים יותר ויותר ופונים לעזרה במצב בו כבר קשה לעזור.
אשרייך שאת נזעקת בזמן לייצב את הבניה הכ"כ חשובה שלכם!!!.
כמה חודשים לנישואין ונראה שאת מודעת מאוד למציאות הבריאה של זוגיות ולצורך בחיזוק התא הפרטי בכדי לעמוד בסערות מבחוץ.
לא, לא כל בן לאבא מכה נהיה בעל מכה , אבל חשוב להדגיש שצריך מודעות ועבודה של מי שחווה במשפחתו מציאות קשה ע"מ לא לחזור על דפוסים אותם ראה וחווה בבית.
את מתארת בעל רגיש ועדין ובעז"ה החוויות שעבר רק יחזקו אותו בדרך החיובית ומה שעבר יהיה לימוד בדרך השלילה.
ה'טעויות' שאת מתארת של שיתוף המשפחה בקשיים שלכם ומעורבות יתר של המשפחה בקן הפרטי שלכם , הינם נושאים חשובים שצריך לברר אותם יחד בשלב זה.
אני ממליצה מאוד ללכת יחד ליועץ נישואים לכמה פגישות ע"מ להעלות את הדברים ולגבש נורמות פעולה שמתאימות לשניכם.
לעיתים יעוץ זוגי נשמע לזוגות צעירים מאיים ולא קשור אליהם, אך מנסיון - זוגות שתופסים את הדברים בזמן ומלבנים יחד בעזרת אדם מקצועי, מצליחים להתגבר על הקשיים ולפתח תקשורת המאפשרת בניה חזקה ומשמעותית של הזוגיות בהמשך.
הצעתי, למצוא זמן רגוע ולדבר איתו על ההרגשה שלך של קושי שאתם נמצאים בו ומתוך חיבור עמוק ורצון שיהיה בינכם הכי טוב שאפשר את מציעה להעזר בגורם מקצועי שיעזור לכם 'לחזק כמה ברגים רופפים'.
יש סוגים רבים של יועצים- תורניים יותר ופחות/ נשים גברים וכד', תני לו לבחור את סגנון שמתאים לו ואיתו ירגיש בנח.
חזקי ואימצי!
אשמח לעזור בהכוונה אם צריך.
תזכרי שאת בת יחידה של ה' יתברך!
כל קושי וכאב שה' נותן הוא בשביל ורק בשביל שנפנה אליו בתפילה.
תרגילי את עצמך להתבודדות ולבקשת עזרה באופן ישיר ובמילים
שלך מה' בדיוק מהמקום בו את נמצאת ואיך שאת מרגישה.
את זה ה' אוהב יותר מהכל ואת תרגישי, בהבטחה, שהוא מתחיל
לענות לך ולכוון אותך איך לנהל את העניינים קדימה כדי שהכל
יהיה רק לתועלת.
לא צריך להיות ברסלבית כדי לדבר עם ה'. זו מתנה שנתן ה' לכל יהודי!
מי שגדל בבית כזה, אין שום גזירה שיהיה כך.
הוא יכול לראות כמה זה לא היה טוב, ולהחליט שהוא רוצה לנהוג הפוך.
בנוגע לנקודה השניה - את צודקת בהגדרת הבעיה: זו באמת היתה טעות לספר להם; מה שאבא שלו מציע לו, זה נורא
ואיום, מזיק לבנו בלי להבין שזה מה שהוא עושה.
אולי כדאי שתשבו ביחד (ואם יש אדם גדול ששניכם נותנים בו אמון - אפשר ביחד איתו), ותחליטו שהכי חשוב לשניכם
זה הבנין שלכם ביחד. תראו אם זה מוסכם וברור. אם כן, מי שמסית נגד זה - מקלקל ממש לשניכם.
גם תחליטו איך אתם בונים ככל האפשר ללא מריבות. למשל, שכאשר מישהו לא מרוצה ממשהו - מדברים. כל אחד
אומר את שלו, ואח"כ רואים איך אפשר ללכת זה לקראת זה. תסבירו לעצמכם שכך אתם תהפכו את הויכוחים
לדברים בונים.
אח"כ תחליטו מה עושים עם המשפחה. נכון שאי אפשר לנתק לגמרי, כי הוא קשור אליהם. אבל אתם צריכים
להחליט ביחד, בהחלטה חזקה לגמרי, שבכל מה שנוגע אליכם - אתם כן "מנותקים" מהם. כלומר, אם רק מתחילים
לדבר על עניינים ששייכים אליכם, אומרים בנימוס אבל ברור, שאתם מבקשים לא להיכנס לזה. גם מול האבא.
אם בעלך יעמוד בכך - תוך זמן קצר גם הם יתרגלו.
ואין שום צורך להתנצל שהואלא מגיע אליהם כמו שהיה רווק. זו דרכו של עולם. כעת יש לו את ביתו.
תגיעו אחת לכמה זמן - ובהחלטה מראש שלא נותנים להתחיל אפילו לדבר אתכם על ענייניכם הפרטיים. ושאת כל
העניינים הללו אתם מסדרים בעצמכם.
צריך לערב פה רבנית או מדריכת כלות, ושהם יערבו רבנים שידברו עם בעלך, ועם הוריו.
המון גירושים קורים בגלל ההתערבות של ההורים בזוגיות של הילדים שלהם, במיוחד בציבור הדתי והחרדי זה מאוד מצוי שההורים מתערבים לילדים וזה מזיק.
אני אישית מכירה זוג חרדי שההורים התערבו להם בחיים ואיימו על שלום הבית, ובעצת רבנים ומדריכים הם היו צריכים להרחיק ונסעו לגור במקום רחוק מההורים.
הרבה נשיקות וחיבוקים...
ומאחלת לך הצלחה רבה
אנונית יקרה!
מה שכתבת נגע לליבי ממש.
אני מכירה סיפור דומה - חברה שלי מהמכללה (אני בטחה שהיא תסכים לפרסם-כי ב"ה היום היא כבר נשואה מחדש). הבחורה התחתנה עם בחור יתום מאב ממשפחה חילונית, האמא התערבה לכל הילדים בחיים בהצלחה מרובה-כולם גרושים, כדי שלא תישאר לבד בבית (לא יודעת אם זה היה לה במודע או לא במודע). מה לעשות שלהרוס לבן שחזר בתשובה היה הרבה יותר קשה, צד שני זה גם היה כואב לראות מישהו שמצליח להקים משפחה נורמלית. הם גרו רחוק מההורים של שניהם אבל בטלפון היא ידעה לסכסך ביניהם יפה מאוד (למשל, כשהם היו אצלה בשבת ואצו לטייל בליל שבת יחד-אמרו להם שזה לא יפה מצידם..). בסופו של הסיפור -יום אחד הגיעה רכב (כנראה של האח - היו גם אחים שסכסכו בסיפור) והעמיס את תכולת הדברים של הבעל והבעל עזב אותה לעיניה הבוכיות...ההמומות... היא לא חשבה שזה מה שיקרה..
דיברתי איתה באותה תקופה רבות (היא היתה איתי ביחד בחדר במכללה כמעט שנתיים וגם למדה איתי והכרנו טוב), ניסיתי לתמוך. הבחורה עדינה מאוד, האחרונה שהיית חושבת שזה (=הגירושין) יקרה לה. אחד הדברים שהיא אמרה לי בשיחות אלו, והיא אדם מאוד ישר: היא נרגישה שיש לה גם אחריות על מה שקרה. היא היתה צעירה בשנים הראשונות והקשות ביותר של התואר הראשון ולא היתה פנויה לבדוק מה המצב של הזוגיות שלהם וכיצד היא מתדרדרת. כאשר התפקחה היה מאוחר מדי!!
אני לא כותבת כדי להפחיד או להדאיג אלא רק כדי להמריץ אתכם לעשות משהו בנידון..
אני גם באופן אישי אשמח לעזור (בהתנדבות).
את מוזמנת להרים טלפון:
02-5023534
050-7698948
ואם את לא מצליחה לתפוס אותי-תשאירי הודעה (אפשר גם SMS) ואחזור אלייך בעז"ה.
רק אור וטוב!
שרית
את מתוקה שרית.
אהובה אני בדכ לא מגיבה אך זה כל כך צרם לי וכאב
זוג שלא יודע מימינו ומשמאלו כבר מחריבים אותו???
מה שעלה לי :
א עשו לכם רב !לא להתבייש שמבין בנפש ,תתפללו על זה ...
ב עשו הכל שלא יהיו בניכם סדקים ברגע שיש סדקים מתחילה ההצגה ואנשים מתערבבים בקשר שלכם יש לכם חומה שלא מדברים איתו עלייך וההפך.
אתם בתהליך של בניית קשר שיחות נפש קבועות לימוד קבוע יעזור
לבנייה ללא סדקים ויותר מזה בניין מפואר...
תקווה שהואלתי
בתפילה לשנים טובות ומלאות בטוב
ח
חותם על כל מילה
בהצלחה...
האם ניתן לעניין אתכם בלשקול יעוץ זוגי
יעוץ זוגי חינם ע"י סטודנטים ליעוץ זוגי במדרשת אמונה
במסגרת הפרקטיקום
לפגישות בירושלים והמרכז
עצם המסגרת שמאפשרת בצורה בטוחה להביא את הדברים ,את המטענים, וכל מה שעומד מאחורי תחושות התיסכול
המסגרת , מטרתה לאפשר את הסביבה הבטוחה להוציא ,לנתח את הגורמים ולתת לזוג להמציא את הפתרונות בעצמו
לפרטים פנו באישי או למייל
אבי איש מקסים, צדיק ועדין נפש!!!!! אני לא מסכימה עם הדיעה שמי שגדל בבית קשה ייצא גם אב קשה!!! הכל תלוי ברצון הטוב של האדם ובמבט שלו על החיים!!!!
כדאי לפנות ליועת נישואין מנוסה, שילווה אתכם בפיתרון הבעיה. פעמים רבות יועצים כאלו עוזרים מאד, וזה שווה את העלות הכספית. אל תפחדו מסטיגמות שקיימות לפעמים כלפי מי שהולך לייעוץ כזה. בהצלחה רבה, בברכת וישם לך שלום..
וגם מעט כשהוא חוזר מהתפילה.
ועוד יותר כשהוא מחליט איזה דבר טוב.
והעיקר תורה מרב שדרכיו מאירות גם לך !
הבחור צריך להבין שהוא גדול והוא צועד עם אשתו. אם הוא לא מבין זאת - הוא בבעיה.
מעיקר הדין אחרי חתונה הבחור אמור לעזוב את הוריו כמו שאומר הפסוק. זה שהוא מבקר אותם עדיין- שיגידו תודה.
ואם ההורים שלו לא מבינים זאת ומנסים להפריד, צריך להסביר להם בנחישות וברגישות שאת עדיפה על פניהם, ואם הם ימשיכו- הוא יעזוב אותם.
יישר כח לכל אלו שמציעים ייעוץ אתם חייבים ליווי צמוד ומקצועי של יועץ נישואין וכמובן רב גדול
אם אתם לא מוצאים את מוזמנת לפנות אלי באישי ואקשר לך מישהו מעולה מאזור ירושלים.
אם השם לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו
כמובן שאין להורים שום זכות להתערב בחיי הנישואים של ילדיהם !!!!!!!!!!!!!!
שבי עם בעלך לשיחת נפש אמיתי והסבירי לו כמה זה מפחיד אותך. הסבירי לו את כל החששות שלך ובקשי ממנו שביחד תחשבו מה לעשות. וכן, מותר לך אפילו לדרוש ממנו שלפחות לתקפות מה, יתנתק מהמשפפחה שלו. עם כל הכבוד להורים שלו, עכשיו הקשר שלו איתך הרבה יותר חשוב, ואם חשוב לו ממך, עליו להבין שבשביל להנמיך את החששות עליו להודיע לאביו שעד שלא יפסיק במהלכים השטניים, הוא פשוט לא יבוא לבקר! חד וחלק! ואם אבא שלו לא יבין אחרי זה - זה אומר שהוא כבר באמת בבעייה קשה, ותצטרכו לדון מה עושים אחרי זה. והכל לנסות כמה שיותר ברגישות, אך לא לפחד בנחישות.
אני מגיב ככה למרות שכתבת רק כמה שורות וממש אי אפשר לדעת מה הולך שם בפנים אם לא מכירים את הנפשות הפועלות וכו', אבל בכל זאת, מהתיאור שאת מעלה, כדאי לשקול את האפשרות שצעתי, ובכלל - תמיד טוב לשתף את בן/בת הזוג בחששות לגיטימיות שעולים בנוגע לקשר. זה יכול רק לתרום לקשר (כי אם זה יחליש את הקשר, משמע שהקשר לא בריא מלכתחילה, ואני רוצה להאמין שזה לא ככה...ואני בטוח שגם את).
ב"הצלחה!!!
אני יודעת שהרב ברום מישיבת שילה מתעסק עם עזרה בנושאים הללו או שהוא יפנה אותך למי שמבין בעניין
אל תשאירי את זה ככה! זה יפרק לכם את המשפחה
זה המספר של הרב ברום 0545649131
בעלי גדל בצל אבא מכה שאף פעם לא הראה גילויי חיבה. הוא אפילו ראה אותו מכה את אמו. בגיל צעיר הוא ידע שברגע שיהיה בן 18 יחפש דרך לעזוב ולעמוד ברשות עצמו. וכך עשה.
הוא ידע שיתחתן בגיל מאוחר, כי לא ראה אצל הוריו סיבה מעודדת נישואין. גם אחיו רובם גרושים.
הוא אכן התחתן בגיל מבוגר, לאחר שעלה לארץ והתרחק מהוריו. וזה היה טוב. בהתחלה הוא לא היה רגיל לגיליי חיבה ונרתע מליטוף וחיבוק. בהמשך הוא נתן לי ליטוף עדין ביד, כשזה בשבילי. בהמשך, לאט לאט הוא למד שיש ליטוף ומגע של חיבה, להבדיל ממגע שגורם לכאב, המגע היחיד שקיבל מאביו ואמו (שסבלה בבית הוריה ולכן התחתנה מוקדם כבריחה מהוריה, ולכן סבלה בשקט מבעלה וחששה מהמחשבה לעזוב אותו שמא תישאר לבד. וכל נשארה איתו והביאה לעולם ילד אחרי ילד לחיים במשפחה ממש לא נורמלית, שבה האב שולט ומחליט בכח הזרוע).
משך הזמן הוא הסתגל למגע נעים של חיבה ולמד להעניק ולקבל.
מאחר שראה את אביו מכה, הוא לעולם לא ירים יד על אשתו או על ילדיו. לעולם!
אבל, במצב שנוצר כדאי שידע לאן לתעל כעסים. כדאי ללכת ליעוץ כדי שאם יקלע לתנאי לחץ, לא יוציא את הלחץ על אשתו או ילדיו. ואם תגורו רחוק מההורים יהיה תירוץ לביקורים לא סדירים ואפשרות לבניית זוגיות בריאה ובית נאמן בישראל.
בציווי הרווחה.
תתפלאי לגלות כמה בוגרים שיצאו משם הפכו לבני זוג והורים מדהימים על אף מה שראו בבית.
ודווקא בגלל מה שראו הם נחושים יותר שאצלם זה לא יקרה!
מכירה אישית זוג כזה שהלוואי לכל נשות ישראל בעל מעריך ואבא אוהב כזה שיצא מבית של אבא אלים ואלכוהליסט.
ואני לא מדברת על מקרים בודדים.
עצתי: עשי הכל בדרך העדינה ע"מ להרחיק אותו מעט מהוריו ולתת לו צ'אנס לראות כמה טוב יש בך.
וממילא עם הזמן הוא יידע לעמוד מול הוריו ולהגן על כבוד אשתו.
תצליחו!
שלום!
אני מזועזעת לשמוע את סיפורך!!!
אני רוצה להגיד לך מנסיון אישי וכואב מאוד שהייתי נשואה לבעל שהיה מאוד מחובר להורים שלו ומאוד תלותי בהם והם ממש התערבו לנו בחיים והוא לא היה מודע לבעייה הזאת, והוא היה בן אדם בלי אישיות שכל דבר רק לפי ההורים שלו ובעצם רצה לעשות מהבית של ההורים שלו העתק הדבק וככה זה גרם לזה שאני הרגשתי שהוא הרבה יותר מעריך את ההורים שלו ממני וכל דבר הכי אישי בינינו היה מספר להם, אני מידי פעם הייתי מזהירה אותו שלא יספר להם מה שקורה בינינו ושלהורים אסור להתערב בחיים של הזוג ובטח לא לזוג צעיר בשנה הראשונה, ובאמת התלות הזאת בהורים שלו גרמה לזה שבלי שידעתי הוא הלך להתייעץ עם אמא שלו על משהו שהיה בינינו וככה היא דחפה אותו להתגרש ופשוט יום אחד הוא קם והלך מהבית ושלח הודעה שהוא הלך להורים שלו ובעצם בהודעה אמר שחיינו המשותפים הסתיימו.
מטרתי היא לא להלחיץ אותך,איני יודעת מי את אבל אחרי מה שעברתי ממש כואב לי לשמוע סיפורים כאלה מכל אחד ואני ממש מקווה שאף אחד לא יעבור את מה שאני עוברת, אבל באמת ההורים של הבעל ובמיוחד כאלה שלא יציבים בנפשם יכולים לעשות הכל כדי לגרום נזק לזוגיות ואתם בתחילת הדרך, זה לא יהיה פשוט אבל הרבה אנשים מפחדים לקחת עזרה מגורם חיצוני, ואם אתם שניכם רוצים לעזור לעצמכם אז קחו את עצמכם בידיים! נישואין זה דבר יקר ותשמרו על זה! צריך לקחת מישהו/מישהי ממש טוב עם הרבה רצון לעזור לכם וכמובן שיהיה מישהו ממש נטרלי ולא מהמשפחה! קודם כל צריך מלא תפילה ואמונה שתצליחו בזה, ואז לקחת מישהו שבאמת יכול לעזור לכם, אם את רוצה אני יכולה להמליץ לך על כמה שאני מכירה באופן אישי, תשלחי לי מסר אם תרצי, כמו כן גם צריך להיזהר לא ללכת ליועץ נישואין שאת לא יודעת אם באמת הוא מקצועי, כי יועצים אמיתיים זה כאלה שהם יעשו הכל כדי להציל את חיי הנישואין שלכם ויועצים מזוייפים יכולים לעשות נזקים בלתי הפיכים....
מאחלת לכם הרבה הצלחה שבע"ה תזכו לצאת מהמצב הזה ולבנות ביחד זוגיות טובה לאורך ימים ושנים!
שלום, אני די חדשה בפורום, לא כתבתי כאן עדיין אבל אשמח לעזרה די דחוף.
אחי התחתן ב"ה לפני חודשיים עם בחורה מקסימה. המצב בניהם ממש לא טוב. הם לא יודעים להתנהג אחד עם השני.
ההורים שלי אומרים שהוא ממש פוגע בה , הוא מנסה לדבר איתה והיא לא מגיבה, כל הזמן שותקת ולא אומרת מה מפריע לה. הוא אומר שהוא רוצה להתגרש וושהוא לא היה צריך את זה. היא הבטיחה שתלך עם כיסוי ראש מלא למרות שלא רצתה כי זה מאד חשוב לו ועכשיו פתאום הוציאה את כל השיער ובקושי שמה משהו על הראש כדי לפגוע בו בחזרה.
מחפשת המלצה ליועץ נישואין( עדיף מאזור המרכז). אמא שלי ממש ביקשה שאני יעזור לה למצוא. ההורים שלי לא ישנים בלילה וההורים שלה עסוקים בהטפת מוסר לאחי כאילו שרק הוא לא בסדר. לכל מטבע יש שני צדדים. מתנצלת על האריכות, פשוט זה ממש חשוב לי... תודה
רציתי להוסיף שההדרכת כלות וחתנים שהם קיבלו לא הספיקה . אחי הלך לרב שלו מהישיבה שלא היה לו זמן וכשראה זאת לא היה לו נעים לעבור לרב אחר למרות שאמרנו לו שיצטער ע"כ וגם גיסתי הלכה למישהי מאד עמוסה.
אני יודעת שההודעה הקודמת היתה די מבולבלת אך הדברים נכתבים מתוך כאב... אני מאד מקווה שבעז"ה שנצליח לעזור להם... זהו, פרקתי...
הרי מחר יום ו'. בהצלחה. אול יהוא יהיה השליח. הוא נהדר.
רק לא להתרגש ולהילחץ. בדרך כלל ההורים משני הצדדים שמתערבים רק מזיקים לשלום הבית.
עדיף לתת לאנשים חיצוניים לטפל בענין. כמובן שצריך להתאים את היועץ לסוג של הרקע האישי והקהילתי.
למרות שזה מאוד כואב להורים - שלא הם יהיו אלה שינסו לפשר ולגשר אלא אולי מקסימום ילחצו על הזוג ללכת לטיפול זוגי. אבל שלא ייכנסו לעצם המריבה ולמי צודק. וכמו שכתבת, נת - באמת לשניהם יש 100% אחריות על המצב.
אי-אפשר לריב לבד, כידוע.
מאוד יעזור גם לומר להם שזה טבעי ולגיטימי שיהיו קשיים בהתחלה - למרות שמפנים לטיפול - זה לא אומר שהמצב כל-כך נואש.
זה אומר שמנסים לתפוס את העניין בזמן, לפני שיהיה מאוחר מדי.
ולגבי המחשבות על גירושין, אלו מחשבות שעוברות בראש כמעט לכל זוג בשנה הראשונה לנישואיהן - ברגעי משבר, כיוון שעדיין לא נבנתה הקומה של הביטחון והיציבות בקשר. בכל זאת, זו רק ההתחלה!! לא להיבהל, אח"כ החיים הרבה יותר קלים. עדיף בכלל לשמור את המחשבות בראש ולא להזכיר כלל את המילה "גירושין" - זה נותן לגיטימציה וסוג של התרגלות לרעיון. עדיף לומר שיש קשיים וכיוון שבני הזוג לא מצליחים להתמודד איתם לבד (וזה נורמלי שעוד אין להם כלים לכך - הם עוד לא נשואים עשר שנים...)- מומלץ להם להיעזר באנשי מקצוע שילמדו אותם כלי תקשורת בנוה.
כמו שכתבת נת, כל העניין של כיסוי הראש - זו לא מלחמה דתית אלא סוג של מאבק כוח - "אתה לא תקבע, אתה לא תשתלט עלי". אם התקשורת בין הלבבות שלהן תפעל כמו שצריך ויהיו אהבה, אחווה, שלום ורעות ובעיקר הבנה הדדית של הצרכים הקיומיים החשובים לחיי כל אחד מהם (כלומר: מה כל אחד מהם צריך כדי להרגיש שטוב לו במערכת הזוגית) , בעיית כיסוי הראש כבר תיפתר מאליה.
מקווה שעזרתי קצת,
אם צריך עוד-אפשר לפנות כאן או באישי.
רק אור וטוב!
שרית
כנראה שלא הייתי ברורה. אמא שלי מאד לא רוצה להתערב בניהם כי היא גם חושבת שזה לא טוב ולכן ביקשתי המלצות לייעוץ וכמובן שמחוץ למשפחה. אח שלי הוא זה שמערב ופונה. לא פירטתי הכל וזה לא המקום לפרטאבל כמו שאמרתיי המצב הוא קצת יותר מקשיים של השנה הראשונה ומטרת הייעוץ היא באמת לתת להם כלים להתמודד. הם לא מצליחים כרגע להתמודד עם הקושי ועל כח דבר חושביםש"שוברים את הכלים"..
בכל מקרה תודה על ההתייחסות...
הרב שמחה כהן .ההוא "ספטס" בהבנת נפש האיש ונפש האישה. מצליח ובעל אהבת ישראל ועוה. הוא מדהים גם בתוכניתו המצליחה והמפורסמת "הבית היהודי" ובספרים שחבר".רוצה את מס' הטלפון שלו? בימי שישי מהשעה אחת עד ..לאציושעת הוא ייעץ ויפנה. הוא מ ע ו ל ה . מסר את המספר בתוכנית "הבית היהודי" ברדי ו"קול חי" בימי ראשון מ-11-12 בלילה!! מתקשרים גם אנשים בשידוכים שמחפםשים וגם זוגות שנשואים 20 שנה. המספר:03-6182106
כל הכבוד על הדאגה לאחיך. מבינה אותך.
ואם אין ילדים ועדיין גם אין היריון, כדאי לשקול גירושין.
יש מקרים בהם החתונה היתה מקח טעות, לא כדאי להתעקש על חשבון אשרם ושמחת חייהם של בני הזוג, עדיף להם לחפש בני זוג חדשים ולבנות בית מאושר.
לפני שיוולדו ילדים ולפני שתהיינה התחייבויות ארוכות טווח כמו משכנתאות וכיוב'.
אני לא מציע הצעה ספציפית לשואלת, אני רק אומר שאם הכשלון מופיע מייד בהתחלה זה לא כמו מצב שבו הזוג כבר חי יחד כמה שנים ואז מתגלים קשיים או משברים.
יש מקרים שבהם אנשים התחתנו ללא שיקול מעמיק וגילו די מהר את הטעות.
אשרם של בני הזוג הוא דבר חשוב מאד, לא פחות משלום בית, ואם אין אושר כבר בהתחלה, חבל למשוך את זה הלאה.
עם שרית יורב בכל מה שכתבה
אני גם חושבת שהרב שמחה כהן הוא הטוב שבטובים... בנושא הזה
לגבי אלעד 123 - אני לא מסכימה בכלל לקבוע בפורום מבלי להכיר את הסיפור שכדאי לשקול. זה לא מקום מתאים. רק המטפל או היועץ יכול לקבוע את זה, וגם אז זה לא מחייב בכלל. הכול תלוי ברצון ואין דבר העומד נגד הרצון.
לנת, אני מציעה לך לפנות אלי באישי, יש שוני בסוגי הבעיות האם זה צריך יועץ נישואין או פסיכולוג.
תבשרי לנו בשורות טובות.
בהצלחה
קודם כל המצב קצת נרגע. הם הצליחו להלחיץ יותר מדי את ההורים..
ההורים שלי החליטו שהם לא מתערבים והפנו אותם לייעוץ. לחסידית נט אמא שלי כבר בדקה את הנושא וזה לא פסיכולוג אלא ייעוץ זוגי. אח שלי ואשתו הסכימו לפנות לייעוץ ואמרו שהם מוכנים להשקיע כל מה שצריך ע"מ לבנות את הזוגיות שלהם. הם הבינו שיכולים להיות קשיים בהתחלה וסה"כ אכפת להם מאד אחד מהשניה והם רוצים להיות יחד. לא מסכימה עם אלעד 123 כי במקרה הזה נראה שהם צריכים כלים, לא נולדנו נשואים...
שוב סליחה על האריכות ותודה לכל המגיבים....
בשורות טובות
נקווה שיצליחו.
למען הזהירות אני מציע להם לא למהר עם הילדים.
גם זה כדאי לשאול את היועץ ולא להחליט לבד.
החתונה מאחורינו וברוך השם עברה בשלום והייתה מוצלחת במיוחד (על אף הקור)
הצעד הבא הוא משכנתא.
"התחילה ההתלבטות לגבי התמהיל, אופי המשכנתא והמסלולים שניקח.
מכל עבר שמענו קולות ולא הופתענו לגלות שכל מי שאנחנו מכירים הוא בעצם יועץ משכנתאות מומחה ומתמחה, שכנראה קיבל שיעורים פרטיים מסנטלי פישר בכבודו ובעצמו. אני חושב שכל כך הרבה קולות, סותרים לעתים, לא נשמעו מאז היותנו חיים בישראל."
מתוך פוסט שקראתי ואי אפשר שלא לזדהות. שאלנו את המשפחה אך קיבלנו כל כך הרבה תשובות מגוונות ולכן נשמח לשמוע מהמבינים בתחום. מאין מתחילים?
תראו לו הכנסות - הוצאות, חשבון בנק וכו'
תשלמו לו בעין יפה ובע"ה ותשלמו אלפי אם עשרות אלפי שקלים פחות.
בשום פנים ואופן לא לסמוך על הפקיד בבנק.
אנחנו בדיוק בשלב של השגת הטפסים לבירור זכאות למשכנתא.
האם אתה אומר את דבריך בוודאות לגבי יועץ משכנתאות?
לגבי הפקיד בבנק אני חולק עליו 
(למי שלא יודע אני הפקיד בבנק אז דירבאלאק אתם לא סומכים עלי 
)
בהנחה שאין לכם זמן להסתובב בין כל הבנקים ולהשוות ריביות ומסלולים כדאי לפנות ליועץ משכנתא. זה בהחלט יכול לחסוך לכם הרבה כסף.
מקרים בודדים. ביום א' שעבר הייתי בבנק ושמעתי את הפקידה במשכנתאות איך היא מקשקשת ומשכנעת את הלקוח שלה להיכנס לתוכנית ממש לא טובה (לדעתי)
מה שאני יודע שהוא (יועץ עצמאי) מנסה להשיג משכנתא הכי מתאימה לכם.
מנהל משא ומתן מול הבנקים, מוריד להם כמה שאפשר.
משווה בין כל הבנקים וכו'.
יחסית לשירות החשוב הם גובים מעט תשלום (כמה מאות).
איזה טוב ה'!!!!כתבת שהפקידה ניסתה לשכנע את הלקוח להיכנס לתוכנית שלדעתך היא לא טובה. ייתכן בהחלט שהפקידה מאמינה שזו תוכנית טובה.
בנוסף, כתבת שהיועץ מנסה להשיג משכנתא הכי מתאימה לכם וגם זה נכון כי אין כזה דבר משכנתא טובה או לא טובה אלא צריך להתאים את המשכנתא ליכולות ולצרכים של כל לקוח בנפרד.
תנסה את אתר תפוז - כלכלה- יעוץ ומחזור משכנתאות. הם מאוד עוזרים.
היו שם כמה תגובות לא טובות על יועצים שהביאו ללקוחות שלהם תמהיל לא טוב כי הם רצו החזר חודשי נמוך- וזו רק אחיזת עיינים כמו שכולם יודעים.
אני יכולה להמליץ לך לראות מה ההכנסות שלך נטו מול ההוצאות החודשיות ( תוציא תדפיסים מהבנק למשך חצי שנה בערך.).
ואז תראה כמה אתה יכול להחזיר בחודש כולל ביטוחים ועליות ריבית ומדד.
אורים שממוצע של 600000 משכנתה זה החזר של 4200 כולל ביטוחים. ל20 שנה. אל תאמין להחזרים הראשוניים שהבנק מראה לך. זה תופס רק לחודש ה1 ואח"כ זה עולה.
כרגע טוב לקחת 33% פריים (-0.9) 17% משתנה ו50% קבועה לא צמודה שהריבית נעה בין 4.8 ל5.6 אם אתה גר בהתנחלות....
בהצלחה!
תהילים להצלחת ההתישבות בא"י נוכח המצב שרוצים חלילה להרוס ישובים ולגרש יהודים. רק תפילות לביטול רוע הגזרה יעזרו. אל לנו להשלו תעצמנו בביטחון בבני אדם ש"פיהם דבר שווא, וימינם- ימין שקר" (תהילים מזמור קמ"ד)
כל אחד יקבל על עצמו להתפלל 3 מזמורים (מובן שאם הוא רוצה להוסיף- יבורך) וכך 50 איש יאמרו ספר שלם. רק תפילה לבורא עולם תועיל. "ותשובה ו ת פ י ל ה וצדקה" אעביר הודעה בע"ה גם בפורומים נוספים "ארץ מולדת" וגם "הורות" וכו' ..
ואני אמצא פנאי בע"ה להתפל וב"ה יש לי ארבעה ילדים קטנים וגם בדרך...
חייבים להרבות בתפילה להרבות בתפילה לגאולה בכלל "הן אל כביר לא ימאס תפילת רבים".
מי מצטרף ורוצה להתפלל שלושה מזמורים ביום.
אני ב"נ- א-ג
מי ד-ו?
(מזמור קי"ט הארוך(המכונה "האלפא ביתא"..)יהיה בנפרד במקום שלושה..קדימה.. לא בעיה להשיג50 איש.
בהמלצה על מטפל/ת משפחתי/ת טוב/ה. משהי/ו דתי/ה .
בבקשה, אם אתם מכירים נא המליצו.
צריכה בדחיפות.
תודה רבה רבה!
אם תרצי סטאז'ר שמלווה ע"י מומחה בתחום-זה עולה 100 ש"ח לכל הפגישות יחד + מנוי לעלון "כלים שלובים".
יש להם סניף בגבעת שמואל ותלמידים מכל הארץ.
בהצלחה רבה רבה!!
אם אינני טועה הוא עדיין מקבל גם ברמת גן
בעזהי"ת.
אני יודעת שגם אשתו בעניינים, אם אתם מעדיפים אישה [אפלייה מתקנת 
]
במסגרת הפרקטיקום, סטודנטים של מדרשת אמונה ללמודי יעוץ זוגי.
באזור ירושלים והמרכז. חינם לגמרי, בליווי צוות ההוראה.
פנו אלי באישי
בס"ד
אברהם כץ (מקדומים-מטפל זוגי) 0528090162
אברהם ברנשטיין(מהיישוב כרמל,היום האשדוד קשור מאוד לשיקום תושבי הגוש בניצן) 0524317043
מומלצים בחום!
(מניסיון!)
דתיים ויראי שמיים.
אחרי לידה, לוקחת גלולות, יש מלא כתמים, יומים מותרים ושבועים אסורים, ואז שוב מותרים ואחרי יום וחצי מלא כתמים.
ולהתחיל לחשוב האם יש הרגשה אין הרגשה, מה מרגישים, לך תסביר לרב מה ההבדלים בין ההרגשות,
לא רוצים לאסור סתם,
לא רוצים להתיר סתם
רוצים רק להיות ביחד בכיף ובטהרה.
מה לעשות ?
הצילו...
טל : 02-6515050
פקס: 02-6517501
אי-מייל: info@puah.org.il
טלפון מחלקת השתלמויות : 02-6517171
כתובת: רחוב עזריאל 19 גבעת שאול , ירושלים 95477
שעות פתיחת המכון: 09:00-20:00
שעות פעילות המרכזיה: 09:00-18:00
מוקד חרום לשאלות דחופות: בין השעות: 18:00-20:00 בקו - 052-5910020
http://www.puah.org.il/page.aspx?id=170
זה פחות מסובך ממה שנראה לך.
הוא מבין בדיוק הבדלים בין "הרגשות" -
ועפ"י רוב, בכתמים בזמנים כאלו זה לא הענין של ההרגשות אלא של הבחנת הצבעים.
ובדרך כלל, יש לרב גם רבנית, שיכולה לקבל את הנתונים בדיוק מהשואלת ולהעביר לבעלה הרב, במקרה שלמישהי לא נעים לשאול ישירות.
ואין שמחה כהתרת הספיקות
[וקצת קשה..]. תוך זמן לא רב לומדים על מה צריך לשאול ומה כבר יודעים.
גם לוקחים מספר טלפון - יש דברים שאפשר לברר טלפונית.
רב יכול לעזור להסביר מה אפשר "לאבחן" לבד.
כמובן, אני לא מדבר מבחינה רפואית. על זה באמת כדאי לשאול בפועה - איך בכלל ניתן, ואם, למעט את כל התופעה.
יש לי סיפור בסיפור שדומה לזה, אפשר לפנות באישי
לא כל רב שפוסק בעניינים האלה מבין בהשלכות של גלולות על כתמים .
גם צריך להבחין בין תקופת הסתגלות ארוכה לבין גלולה לא מתאימה .
מכון פועה התמחו בזה.
וגם נוח להתקשר באופן אנונימי ולשאול אפילו כל יום .
זה לתקופה הקרובה.
לטווח הרחוק כדאי שיהיה לכם רב שמכיר אתכם .
בתור אחד "מבפנים" אני יכול לומר לך בבטחה שמי שפוסק בתחום ערוך לכך שבכל שעה אפשרית יקבל טלפון עם שאלה, ותיאום מתי הרב יכול לראות שאלה וכולי .
רב מנוסה גם מספיק אדיב כדי שתרגישו נוח לשאול שוב ושוב .
כי עדיף שתשאלו 100 פעמים מיותרות ולא תמנעו משאלה אפילו פעם אחת, במקום שהשאלה מתבקשת.
ברמז נוסיף שלפעמים זה חיצוני ולא קשור לגלולות.
ישנו פיתרון פשוט, ברגע שהבגד הסמוך לבשר ציבעוני, הכל בסדר, ויש להקפיד שיהיה כזה. אני מניח שאין באמת הרגשה, הרבה פעמים מרוב שחושבים שאולי יש , אז גם מוצאים..., לפעמים זה לא באמת. (יתכן שאם תבררו בדיוק מהו גדר הרגשה, ירדו חצי מהבעיות)
יש לשאול רב בעניין זה, הוא ישמע יותר פרטים ויכריע.
יתירה מכך, יש הרבה מהפוסקים שמתירים לבישת בגד ציבעוני אף בשבעה נקיים במקרה כמו זה שמתואר.(כשאין הרגשה זה דרבנן, כך שמקילים הרבה יותר)
זה ממש מציל.
מה שחשוב זה שלא יהיו נקיפות מצפון ופחדים, כי ההלכה היא הקובעת ולא ההרגשה שלנו ש"אבל ראיתי!".
שוב, תשאלו את הרב שלכם, אין ספק שאין להחמיר ו'לחפש בעיות' במקרה כזה, חייבים ממש להקל, ואהבת לריעך כמוך ושלום בית יותר חמור מהקולות הנ"ל. וד"ל.
עוד נקודה, אך כאן אני זהיר הרבה יותר, תשאלו רב אם לאחר כתם האוסר צריך להמתין 4-5 ימים, או שאפשר להקל עם שטיפה, בפרט בנקיים, יש בזה פרטים(תלוי גם בעדה), ואין כאן המקום הנכון.
ועדיין, חושב שאין מקום שאלה כזו בפורום, ובכל זאת לאחר שכבר נשאלה, וחשבתי שיש כאן דבר חשוב להציל, אמרתי דברי, בתקווה שעזרתי לכם ו/או לאחרים, ולא סתם דיברתי במקום שלא צריך.
לא כל כתם על בגד צבעוני הוא טהור, זה תלוי בגודל הכתם וגם בזמן שהכתם נראה.
לכל דבר יש חילוקים לכאן ולכאן לפי המנהגים והדינים שנחלקו בהם רבותינו.
כדאי שכל אחד ישאל את רבו ולא ניתן כאן פסיקות חותכות.
באמת זה לא המקום, אך אפשר לומר שאם הבגד ציבעוני באופן שלא ניכר כלל הכתם, זה בסדר. ולכן זה פיתרון טוב.
(אם לא, יש מחמירים וכל אחד ישאל לרבו. ולכן אין טעם להיסתבך אלא ללבוש ציבעוני שאין ניכר עליו הכתם.)
מ"מ לא משנה הגודל בכלל, ובזמן, גם לא משנה, אלא בזמן שסייגתי.
יש עוד בעניין הרגשה, ואכמ"ל.
כמובן שהמקרה כאן הוא סניף גדול להתיר אף למחמירים באופנים מסויימים.
מה שהיה חשוב זה להעיר תשומת ליבם שיש דרכים לפתור הבעיה(יש עוד דרך שלזה בכלל לא נכנסתי כי יותר מסובך. מי שמכיר ההלכה יודע)
בהחלט יש להציג את הבעיה בכללותה לפני מורה הוראה, ולשאול על דרכים שימנעו בעיות, לדוגמא מה שהיצעתי. כי יש פיתרון. ויש לקבל הדרכה ברורה גם בעניין הרגשה.
אכן מסכים לדברי שירשור שאין לסמוך על דברי אלא לשאול מו"ץ .
א. קודם כל אפשר לנסות להחליף את הכדור לכדור אחר שלא יגרום לכתמים.
ב. אפשר לנסות התקן אם זה לתקופה ארוכה.
ג. לשים צמר גפן במקום פדים שזה לא מקבל טומאה, ואם אין הרגשה אז זה טהור. מנסיון אחרי שאלת רב חשוב.
ד. ללכת רק עם בגדים צבעוניים.
ה. אפשר להתייעץ גם בבתי טבע על תכשירים מסויימים שלפעמים הם עוזרים..
מזל טוב וגידול קל
חלק מההצעות לפתרון שהועלו כאן (צמר גפן, צבעוני וכדו') נתונות במחלוקת הפוסקים כיום. ממש לא פשוט האם ומתי אפשר להקל- ויש חילוקים דקים בעניין, שמי שלא מצוי היטב בתוך הסוגיות עלול לפספס.
כמו שכתבו כבר לפני- ללכת לשאול רב. (וכך לדעת בצורה טובה ומדויקת את האפשרויות השונות לפתור את הבעיה).
במקצועות רבים הרמה שם די נמוכה.
אז אני מכיר המון נשים נשואות שם, בתחום הזה
אני לא הייתי חושש
א ני למדתי באריאל, בתחום אחר.
אבל- הנסיעות זה דבר מאוד משמעותי בלימודים במיוחד לאישה, שצריכה אח"כ לנהל בית, להיות אמא ועוד ועוד, חוצמזה שממש מתחשבים שם באמהות (לפחות בפקולטה שלי-הבאתי את התינוקת איתי ללימודים ואף אחד לא אמר לי מילה...)
לאישה נשואה הרבה יותר קל במקום מעורב, במיוחד אם היא עם כיסוי ראש-שזה כבר מראה משהו...
ואם אתה תתמוך בה והיא תשתף אותך במה שעובר עליה שם יהיה לה טוב.
חוצמזה,שהיא כבר לא צריכה להתעניין בגברים אחרים, אולי יהיו נחמדים, ואלי תעזור להם בלימודים אבל זה לא יתפתח מעבר לזה כי היא לא מעוניינת בזה (-אני מקוה) וזה גם לא מעניין אותה. והיא לא שם בשביל לחפש חברה אלא בשביל ללמוד.
תעודד אותה לשמור על קשר עם חברות מלפני כן או מהשכונה וכו' כך שמקום הלימודים לא יהווה תחליף לחברה.
בהצלחה!
וידעת שבתחום הזה לפחות 90% גם ככה בנות אז זה לא כזה בעיתי לנשים.
לא מכניסים בכוח אדם בריא למיטה חולה.
במיוחד שלאישה יש נטייה להיגרר.
וד"ל.
במיוחד במקום בו הקשר גדול אף פעם לא היה מקום של התעלות רוחנית.
לימודים מעורבים אף הם אינם מומלצים מלכתחילה.
נסיעות ארוכות זה כבר משהו אחר.
תלוי בסוג,גודל, עובי פתילות וכו'
גודל 60
ובעלי אמר שנראה לו שעבדו עלי. הוא לא מאמין שזה כ-זה יקר!!
והאמת לא ביררתי לפני כן!!
אז תודה. לפחות לא עבדו עלי ולא יצאתי פראירית
אבל בטח לא עושק...
הוא והיא !
היא הולכת לשיעור פעם בשבוע, וזה מאיר על כל מהלך השבוע שלה .
הוא הולך לשיעור יומי אבל ברגע שנגמר השיעור תמו אורותיו
היא חוויתית יותר מהרבה נשים אבל הרבה הרבה הרבה יותר מאישה (מפיק בה"א- האיש שלה)
הוא חי חיים יהודיים למהדרין . דף יומי . 3 תפילות . שיעורי תורה ...כלום לא חסר.
אבל בכל זאת משהו חסר
היא חווה כל תפילה והוא -- מחכה לסוף
היא שולפת "סגולות של ימימה" בכל הזדמנות והוא - מסתכל בציניות ובחוסר סבלנות (משתדל לכבד אבל רואים עליו)
היא מתענגת על רעיון יפה בפרשה והוא כבר בתוך העיתון
היא מנסה לרומם את החיים - ואין לה עם מי לחלוק .
היא כל הזמן מתמלאת באורות וכמעט מתפוצצת מרוב אור
והוא עדיין בפינה הצינית היבשה שלו -
כלום לא חסר אבל הכל יבש
פשוט מתסכל ! ! !
עם כל ההבנה למצבך שהיית רוצה שגם בעלך ישתתף בחוויותייך וריגשותייך, דבר הנראה לנו כקשר נעים וחזק בין בני הזוג, עדיין אשאל, אם יש בך הכוח להיות כנה ואולי אפילו לחשוב אחרת:
מי אמר שבני זוג חייבים ליהנות מאותו דבר? לחשוב אותו דבר?
הרי מעצם היות זה גבר וזו אישה, מחייב שוני עצום, וכן, גם ברגשות,
ואולי, אולי בעצם זה דבר יפה ומפרה?
תארי לך ששניכם הייתם מלאים באורות גבוהים... מרחפים כזה... אולי טוב האיזון? אולי אם בעלך היה כמוך, הבית היה נסחף אחר סגולות בצורה המנקת מן המציאות ויוצרת בית שעלול להיתדרדר למיסטיקה שאינה בריאה(... רגע חברים, לא לתקוף, מדבר על הגזמה, למרות שלדעתי כל סגולה היא הגזמה...)וכיום בזכות אופיו היציב גם הבית כזה?
ובכלל, ברוב המקרים יהיה הבדל בין גבר ואישה בנקודה זו.
פתחי כיוון חשיבה זה, אולי בסוף תישמחי במצבך, הרי לא תוכלי לגרום לו להשתנות בזה זה אופי בסיסי והשקפה.
בהצלחה ,
ויום מקסים!
נ.ב.
חשוב לזכור ולדעת שלא נכון לומר שבגמר השיעור תמו אורותיו אצל בעלך, גם אם את לא מרגישה , אין ספק שזה משפיע, כל מה שאדם עושה בפרט אם זה הרבה ובהתמדה , משפיע עליו.
"אחרי המעשים נמשכים הלבבות"-ספר החינוך, וזה פשוט גם אם לא נאמר.
אני חושב שאולי את מצפה לאורות גבוהים, אבל גם מנורת לילה מאירה... ישנם אנשים שאצלם הכל חשוך, וכן, הם דתיים!
כל מצווה שאדם עושה משפיעה - ולו במעט אף שאינו ניכר, על דעותיו ומידותיו, ההשפעה ניכרת לאורך זמן, כל אדם לפי אופיו מושפע בהתאם,
ואגב,
ה-מ-ו-ן נשים היו שמחות במצבך שבעלך הולך לשיעורי תורה וכו', גם אם זה אור שלפני הנץ החמה, מעט וחלש ...
כללו של דבר, יש לך לשמוח שמחה גדולה במצבך, ללא ספק!
אמנם לא קל לעשות סוויץ' בחשיבה שלנו בדבר שכ"כ חשוב לנו, אך אם נצליח - אין מאושר מאיתנו!
חישבי על כך.
במה הוא עובד?
אע"פ שיש לך אורות, העבודה שלך היא לא לשנות את בעלך אלא לעשות חלל פנוי אצלך.
עי' לקוטי מוהר"ן מ"ט
כל אחד מקבל את המקום שלו.
אני לא אתייחס לתוכן הבעיה שאת מציגה, אשאיר את זה לחכמים ממני.
אתייחס רק בגדול לכך שאולי חלק מן הפער שאת מציגה נובע בעצם מהפער הטבעי בין גבר לאישה.
היא כנראה הולכת לשיעור על אמונה, או משהו רוחני ומרומם, והוא כנראה לומד הלכות יבשות ופלפולים שמאצמים את תאי המוח ומעייפים.
היא לא מחוייבת לשלוש תפילות ביום, 2 קריאות בספר התורה באמע השבוע, דף יומי כל יום... והוא כנראה מעומס שיעורים ומחוייבוית ללימוד תורה, כבר חסר רגש לכל הענין שאת מתארת
אני חלילה לא יוצאת נגד הלכות תפילה ולימוד, רק מבקשת להדגיש את ההבדל המהותי בין הגבר לאישה, ושכדאי לקחת אותו בחשבון בהסתכלות על הבעיה הכוללת
תנסי לפעמים פחות לבטא החוצה את שלך.. כדי לתת גם לשלו להופיע. לפעמים גבר צריך את השקט כדי להופיע את שלו .כלומר.. לבנים יש החצנות שקטות.. וליד ההחצנות שלנו הם הרבה יותר נראים כצל.
ואולי בפינוי מקום הוא ייראה יותר ואורו יותר יופיע ויתגלה בהחצנה.
(לא שלא תתלהבי .. רק ביטוי חיצוני שקט וכו'..)
היא והוא צריכים לשוחח, לשמור על תקשורת מכובדת, לתת אחד לשני ממה שיש להם ולבנות למרות הפערים.
היא והוא ימשיכו (ואולי יתחילו?) בחיים של אהבה הקשבה והכלה- למרות הציניות ועם התיסכול.
בלי לשים לב-- ---
עם הזמן נוצר גשר
כל יום הוא מתייצב
כל תקופה הוא משתכלל
כל ילד מדליק בו עוד פנס.
לבנות בית זה מפעל חיים- לפעמים ההתמודדות היא עם הסביבה, העבודה, המשפחה המורחבת או כל דבר חיצוני אחר.
והרבה מאוד פעמים ההתמודדות היא פנימה-- עם עצמנו ועם החיבוק של האיש/ה הקרוב/ה לנו ביותר. חיבוק המקבל אותו כמו שהוא. ומדהים לראות איך כולנו בסוף גדלים, מתגמשים ומשתנים לטובה מרצון.
קבלי באהבה.
אם הוא בדף יומי וכו' - יהיה בסדר...
קודם - תשמחי על שלך.
ב. אל תסתכלי בשום ביקורת על שלו (את גם לא יכולה להבין איך הוא "חווה" דף יומי..).
ג. תשמחי איתו, דברי איתו בנחת על רעיונות שאת חווה, אבל בנחת, בעדינות, תקשיבי לדבריו, כבדי אותם ואותו - וכך תתקרבו בעז"ה.
ד. אין שום תביעה שאיש יחווה סגולות של ימימה.. זה לא הענין שלו. יפה שהוא מכבד.
תצליחו.
או הריכוז בשיעור וכו' קשה להם.
(לפעמים דברים יבשים נתפסים טוב יותר. על שמנוני אפשר להחליק.)
פרטי-אישי ופרטי-זוגי
יש תהליכים שאדם צריך לעבור בעצמו כדי שיהפוך חלק ממנו ולא תעתיק של מישהו אחר.
כשאני פוגשת חברה מתלהבת/באורות אני קצת מתכנסת פנימה,
"היי, רגע, אני לא שם"
זה יכול קצת להבהיל,
זה לא שאני אדישה או חסרת אורות ורגש,
אלא שאצלי הדברים מתבטאים אחרת.
ואם רוצים להשפיע טוב על השני, ובמיוחד אם זה בן הזוג,
כדאי לאפשר לו לבחור בכך ולא לכפות.
(בעלי למשל, גילה את הרבנית ימימה לפניי
ואולי בזכות זה שלא קלקלתי לו, והכרחתי אותו להתלהב,
הוא עשה לנו מנוי לשיעור המשוכתב וכל שבוע - דואג להדפיס אותו,
ולמה?
כי זה בא ממנו,
וזה הכי אמיתי וחזק)
כל אחד בקצב שלו,
ודף יומי - זה המון!!!!!
הלוואי עלינו.
בדיוק מסיבה זו היא אינה מחוייבת להתפלל 3 פעמים ביום. האישה מתפללת בשפתה לבורא עולם במשך כל היום. החל מתפילה במהלך הבישול להצלחת המאכלים וכלה בתפילה שהלילה יהיה שקט מבחינת התעוררות הילדים.
הגבר לעומתה הוא הרבה יותר שכלי וזקוק "למפגש רוחני" עם בורא עולם פעמים רבות יותר ולכן הוא מצווה בשלוש תפילות.
ממילא לאישה יהיה קל יותר להוסיף רגש לכל דבר שבקדושה, ההתלהבות שלה גדולה יותר מכל מצווה או דבר תורה כי היא לא מחויבת.
בעוד הגבר מחויב ועליו לעמול על ההתרגשות בדבר מצווה או לימוד תורה.
אשרייך שאת ככה, הרבה נשים היו רוצות להיות במקום שלך, אך כמו שלמדתי בזמנו, האישה היא העזר כנגדו של בעלה, לא הר"מ שלו!
המיקום של הוא בין הסירים במטבח ולא בין דפי הגמרא של בעלה (מחילה מכל מי שנגד הדרת נשים שצורם לו המשפט).
זאתי עם השאלות שלה...
טוב שאלה אחרונה
מה אתם חושבים על זוג שיש להם את היכולת להביא מטפלת ללילה שתהיה עם הילד כשהוא קם ( בשנתו הראשונה לחייו) בעוד כשהאמא אינה עובדת ואבא אף הוא עובד בבית
הילד צריך מגע של אמא, לא?
חום של הורים.. אף מטפלת לא יכולה להחליף את זה.. מה אתם חושבים?
ברור שילד צריך מגע של אמא , וגם חום של אבא.
אם את מדברת על זוג ספציפי שעושה את זה.. אז צריך להבין את המורכבות שלהם.. לא הכל אנחנו יודעים..
סתם עוד נקודה.. למה צריכה להיות עוד אישה בבית בלילה? אישה זרה? בנוסף לאישתו.. ועוד לטפל בילד שלך..? נראה לי לא שייך בעליל.
אלא אם כן האישה חלשה מאוד וגם הבעל.. או כל סיבה קיצונית אחרת.
כולנו בני אדם וחשוב מאוד להפנים את זה.
ילד צריך את המגע של הוריו. אבל, יותר מהכל הוא צריך הורים שמחים, שיש להם כח וסבלנות אליו. אם יש מישהי שמרגישה ממוטטת ומה שיחזק אותה זה נסיעה לחופש קצר אז זה חשוב מאוד גם לה, גם לזוגיות וגם לילד.
אנחנו צריכים להיות מאוד אמיתיים עם עצמנו ופחות להסתכל בבתים ובאנשים אחרים. נראה לנו לפעמים שכולם מסתדרים מצוין ולא זקוקים לחופש והדבר הזה עושה הרגשה רעה. זה נותן תחושה כאילו רק אנחנו הורים רעים, לא מספיק אוהבים או לא מספיק משקיעים. כל צורת ההסתכלות הזאת לא נכונה וצרריך שכל זוג יבדוק למה הוא מסוגל כדי להרגיש מספיק שמח ולא מתמוטט מהגידול של הילד. בהצלחה לכולם!!!!
הכל לפי היכולות שלנו, ואני בטוח שהילד יצא בריא בנפשו לא פחות, כי הריו יעניקו לו יותר במשך היום בשמחה!
אגב, היכרתי אדם שהיה נראה אשכנזי לחלוטין, ולא התחבר לי החי"ת הגרונית שלו, כששאלתי אותו, הוא הסביר שהיתה לו מטפלת צמודה תימניה... אז גם דברים טובים יוצאים מזה...
עוד דבר שקשור לדעתי, קראתי פעם על מחקר שבו הוברר שילדים שגדלו במעון אינם פחות בריאים נפשית מאלה שגדלו עם אימם כל היום.
בכל אופן, אני הייתי בודק אצל אנשי מקצוע.
למה זה כ"כ מעסיק אותך?
להם בריאות ושלוות נפש, ורע להם בלי אולי עדיף,
אבל אני מאמינה שיש משהו בצרכים של הקטנים האלה,
שמפתחים בהורים שלהם את הכלים והיכולת להעניק להם את מה שהם זקוקים
לו גם כשהם גדולים יותר.
באופן נורמלי, בזמננו, כך רגיל.
ההורים קמים - ובוודאי אין כמו טבעיות הקשר שלהם (לא רק מגע של אמא. גם של אבא..).
עם זה - לעיתים יכולים להיות מצבים מיוחדים. גם בריאותיים, גם נפשיים, אנשים שהקימה הורסת להם את הלילה והיום..
אז האמת - שכאשר צריך להתמודד, בדרך כלל מוצאים את הכחות. אבל אם מישהו כזה יעשה כך, וע"י כך יהיה את החום של ההורים ביום, במקום עייפות ועצבנות - אז זה מקרה חריג שאי אפשר לדונו.. ק"ו בחולשה בריאותית, ל"ע.
ולא שאני חושב שכדאי לשקול את זה... אני לא הייתי רוצה, בעז"ה, דבר כזה..
אבל אם שאלת - אולי זה ביחס למשהו שניתקלת. אז צריך לדעת שלקום בלילה זה לא אותו דבר אצל כל אחד..
מה שחשוב מאד הוא, שדברים כאלה לא יגרמו להורים לחוש כאילו יש להם "תחליף" גם בזמנים אחרים. גם במצבי קיצון נדרשים, דבר כזה יכול לעודד כחות של טיפול ביום, אך יכול גם לגרוע מתחושת האחריות הטבעית. זה תלוי באדם ובבחירתו.
ויש גם.. ענין של תרבות. בחו"ל זה לא היה דבר נדיר - שיש "אומנת". אשה חמה וטובה שהיתה מטפלת בילדים. ילד רגיל אליה מגיל מאד צעיר.
זכורני ששמעתי על דבר כזה, משפחה מגרמניה שני דורות לפנינו, והיתה מטפלת צמודה לילדים (לא שאלתי מי קם בלילה. אבל לא רחוק להניח שהיא..).
וזה לא הפחית כהו-זה מאחריות האמא מיחס ילדיה אליה.. ועד זקנה ושיבה הם קראו לה בצירוף הכינוי "דודה"..
ואל תפחדי לשאול שאלות... בוודאי יש סיבה לכך שאת שואלת. כל זמן שאת שואלת בכנות ויש מי שמוכן להשיב - זה בסדר גמור...
ולא מעט פעמים,
כשקמתי לאחד הילדים בלילה,
או כשבעלי קם לאחד הילדים בלילה - ושמע בכי היסטרי שרוצה רק את אמא,
והייתי ממוטטת עד כדי כך שרציתי לצעוק ולצרוח,
למרות שחשבתי שהכי טוב שהילד שלי יחוש את אמא,
הרגשתי שבמצבים כאלה ממש כדאי שלא יחוש את אמא,
ולא יינזק מהכעס שלי וההתמוטטות שלי,
כי כשתינוק מתעורר בלילה,
ויש תינוקות שמתעוררים המון!!!!! בלילה,
עד כדי שיכרון-שיגעון חושים,
אז לפעמים כדאי שייגש אליו מישהו רגוע ושלו - גם אם הוא אדם זר.
היום, אחרי שלושה ילדים, הצלחתי לעבוד על המידות שלי מספיק כדי לא לכעוס או להתמוטט,
אלא פשוט להעביר אותם למיטה שלי...
בקיצור,
אל תדון אדם, עד שתגיע למקומו!
אם לאמא אין כוחות ושינה רצופה בלילה תועיל לה, אפשר לקחת עזרה לחודשים הראשונים, עד שלתינוק תהיה שנת לילה רצופה של 6-7 שעות. האם תוכל לאגור כוחות ולבלות עם התינוק ביום ואף להיות אמא יותר טובה, להיות אשה מטופחת לעצמה ועבור בעלה שיראה אשה ולא סמרטוט. נכון, ילד צריך אמא. אבל, אין נשים שיוצאות לעבוד? וגם אם הוא צריך קשר, אשה שתטפל בו שעה-שעתיים במשך הלילה, לא תיתן את הטון לכל היום במקום אמו, בעיקר בחודשים הראשונים בהם הוא בעיקר ישן ואוכל. גם לאשה שאיננה עובדת לא תמיד קל להסתגל לקשיים שאחרי הלידה, לקשיי ההנקה, לחוסר שינה, לריחוק מהבעל ובכלל- לקרוא את התינוק. רוב הנשים עומדות במשימה בכבוד, אבל אחוז מסויים קורסות ועוברות דיכאון שאחרי לידה.
אם יש אפשרות כלכלית ויש צורך פיסי- למה לא?
רק חובה לודא שאין קשר בין הבעל לבין המטפלת (הצעירה, הנאה והמטופחת!), לפחות שלא תשהה בבית במשך היום. לקחת מטפלת (לא נערה צעירה, כדי לא להעמיד אף אחד בניסיון) שגרה רחוק ואחרי שהתקופה תסתיים תחזור למקום מגוריה.
ולא בריא לקשר שלך עם בעלך, באמת א"א לסמוך עליו עד כדי כך? ועוד לכתוב זה בפורום? אני במקום בעלך הייתי מאוד מאוד נפגע! מקווה שאת לא משדרת לו חששות כאלה...
מצד שני , אם זו באמת לא פראנויה, שניכם במקום לא טוב.
יש הבדל גם בין לחשוש קצת ולא לצעוק את זה, לבין לצעוק לכולם חשש כזה, אני מאמין שהאנשים כאן יותר מוסריים מפורומים אחרים של חילונים וכדומה. ולא הם ולא נשותיהם ריקים ומחפשים ליפול.
אין כאן פראנויה, יש כאן ידיעת המציאות בלבד.
לא מניחים ניסיון בפתח הדלת ואומרים לבעל להתמודד.
כשאין אפוטרופוס לעריות, כל הגבולות הם בחזקת חובה.
למנהלים, הדף שאני מפרסם אינו לטובת רווח לאף אחד למעט טובת הציבור, אני לא מרוויח מכך פירסום אלא רק הפצת תורה, אנא אל תורידו.
שלום וברכה,
לפני כמה שבועות פתחנו דף חדש בפייסבוק "משפטי הרב קוק"- מדי יום משפט/פיסקה של הרב קוק עם ביאור קצר.
ב"ה הדף מתקדם ואנחנו מעוניינים כעת לנסות ולקדמו יותר.
אני פונה אליכם על-מנת ליידע על קיומו של הדף ובאם הדבר מעניין אתכם להציע לכם להצטרף (דרך הקישור המצורף)
אני (כותב הדף) מעוניין להשאר אנונימי.
אשמח לדיונים איכותיים בדף, לדעתכם על הפיסקאות ולהצעות נוספות. גם מי שאין לו פייסבוק יכול להסתכל ולהתעדכן (אך לא להשתתף בדיונים)
כל טוב!
https://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%95%D7%A7/268244143221639
היינו שם שבוע שעבר. ממש כיף!!
ב"ה
אנחנו גרים בגיבעה נידחת חייבים רכב לצאת ולהיכנס וכו'...
אשתי סיימה רישיון (80 שיעורים... אישה(=) והיא לא מצליחה לינהוג דוג' נסעתי איתה סיבוב במשך 15 דקות נסעה יפה עד שקבלה קצת בטחון עצמי בכיכר אמרתי לה לעשות סיבוב היא אכשהו הגיע לאי תנועה עזבה תהגה ושמה גז ומתה מצחוק....
בחייאת מה עושים? צריך לקפוץ לרופא וכו' ואני חייב ליסוע לעבודה.. היא מסיימת יום לימודים מאוחר מאוד בירושלים (שעה וקצת מהבית) וחייבת רכב.. למישו יש עצה? (הקטע שאני מת מפחד לתת לה לינהוג לבד..)
אבל לא עם מורה אלא עם מישהי שהיא סומכת עליה ויודעת לנהוג, ועדיף במקום ריק.
אם לא ילך, יכול להיות שהיא באמת לא מסוגלת לנהוג וזה מסוכן מדי.
ואחר כך תסע אתה ותראה שהכל בסדר.
נוכחות הבעל מאד מלחיצה כי היא יודעת שאתה בוחן אותה בשבע עיניים.
בל בסוף הסתדרנו
זה ההוא מירושלים גבעת שאול?
לא יודעת לתת את שאר הפרטים שביקשת
פרטים באישי
אני חייבת לו המון!!!
ואני יודעת שגם הרבה רבנים חשובים מחזיקים מהם ושולחים אליהם.
היו כמה שנפגעו מהם ולכלכו עליו בפומבי אבל לפעמים כשיש מריבה אין ברירה ואחד הצדדים נפגע ואז הוא ישר רץ ומלכלך. דוקא מתוך מה שכתב זה שכועס עליהם אפשר לראות כמה הם מקצועיים ולא ארחיב פה. אפשר באישי אם רוצים.
הוכשרתי למקצוע הייעוץ הזוגי במכון נתיבות בירושלים בניהולם של הרב ברלינר ואברהם כץ. הרב ברלינר הוא בעל מקצוע מעולה, בהכשרתו עובד סוציאלי ומטפל משפחתי עם נסיון של 30 שנה.
הגישה שלו מבוססת על תפיסת עולם יהודית תוך שימוש בכלים המקצועיים העדכניים ביותר בארץ ובחו"ל. הטיפול שהוא מעניק מבוסס בין היתר על עקרונות טיפול קצר מועד ולפיכך בדרך כלל יש תוצאות מהירות. רבים רבים נעזרו בו (וזה מעדות אישית).
אין לי מושג כמה עולה פגישה אך המכון מציע טיפול זוגי במחיר סמלי במסגרת בית הספר שלו להכשרת מטפלים. אפשר לקבל פרטים במכון. המכון יושב במרכז ירושלים.
שלום לכולם!
אשמח לקבל המלצות/ביקורות על אולם הדר דימול בר"ג.
ממה שראיתי בחיפוש בגוגל, הביקורות לא משהו. אבל הם גם די ממזמן...
אשמח לעזרתכם!
אולם מכוער מאוד. הגישה לחופה הפתוחה לא נוחה, והקייטרינג שהאולם מציע- מזעזע פלוס.
כמובן לבד בלי הילדים
זה המתנה הכי כייפית שיכולה להיות חוץ משי אישי אפילו סמלי.
אני אומרת את זה מנסיון
בהצלחה ומזל טוב
ויחמם אותו, וכו'
מה כיף בצימר ?
אם כבר אז מלון. לא ?
ויש גם ג'קוזי בחדר.
הבנו את כל האוכל מהבית, וחיממנו שם על גז חשמלי.
בדרך כלל יש למארחים פלטה חשמלית לשבת, ואם לא אפשר להביא מהבית ברכב.
מצד שני במלון אין פרטיות ואינטימיות שיש בצימר במקום שקט ופסטורלי.
לרגע זה הגחיך אותי...
הלוואי וזה היה תלוי בנו...
היא די עצורה בקטעים הרומנטים אבל בהחלט מעוניינת שיהיה טריגר מספיק חזק כדי לצאת מזה 
אבל אתה חייב להשקיע בזה.. זה לא בא בקלות.
תהפוך את החדר שינה שלכם לצימר..(אם אתה רוצה בעלי יסביר לך באישי איך) משהו מושקע.
את הסלון תהפוך ללובי נעים, שיחכה לאישתך עם ארוחת ערב מושקעת.. שעשית.. ועוגה שהזמנת.. עשית וכו'
תכין מוכן את הסרט של החתונה .. זה שייך לאחרי האוכל (תראו יחד במחשב) אפשר שבמערכת יתנגן פלייבק של שירי החתונה..(אם יש לכם). תקנה לה מתנה שנוגעת בצד מעריך שלך אליה.. עדיף אישי שאתה מאוד מקבל ממנה.. כתוב ברכה מהלב , באמת.. לא טקס קבוע.
תלבש חולצה לבנה..תתרגש , תשמח באמת בחתונה איתה, תגיד לה את זה.אפשר לעבור על חויות נעימות מאז החתונה וכו' להתעצם.
אפשר להביא לארוחת ערב את אלבומי החתונה.
אפשר לעשות הכל.. אפשר להוסיף ואפשר רק חלק. (אני בעד הכל.. אם זה יום נישואין ראשון מושקע. אבל איך שמתאים לכם).
והעיקר תראה בעין יפה את הרעיונות שכתבו לך.. אנשים נותנים מעצמם , אל תחלק ציונים
זה לא יפה ולא נכון)
בהצלחה ומזל טוב
וחיבוק גדול (ותתפלל שזה יהיה בזמן אפשרי--)
תאמר לה מזל טוב עם תודה לבורא על 10 שנים מיוחדות וטובות.
אפשר לקנות 10 ורדים(או כל פרח אחר) ולכל ורד לצרף דף יפה עם משהו טוב שלה/ תכונה/ מידה חיובית/ הרגל טוב שיש בה ואתה מאוד אוהב.
אפשר גם תכשיט עם הקדשה מיוחדת (טבעת עם ציון התאריך ומילה חמה, תליון וכד'..)
תדאג שהילדים שלכם יציינו את היום ביחד איתכם..
ונראה לי שהמתנה כאן היא שולית לגמרי, האכפתיות, האהבה וההכרה בטוב של השנים שחלפו, והשמחה מעוד 10 כאלו שתבאנה- הם המשמעותיים.
מזל טוב!!!!
וזה
לאשתך.
רק צריך לחפוף אותו עם מרכך כל יום
שגם לבעלי יש זקן רחב בגודל בינוני וזה מפריע לי מאוד. יותר מאשר לו. מה אפשרי לעשות?
אני רואה את גיסי עם זקן קטן והוא מבוגר ממנו אבל נראה צעיר מבעלי.
מה לעשות? לא מתאים בציבור שלנו - החסידי לגזור. אני חוששת שבמשפחה יגידו שהוא נהיה מודרני ומקולקל, לכן למרות שהייתי רוצה שהוא יקצץ את הזקן, אני לא מבקשת זאת ממנו.
מישהי מכירה?
כידוע אולי לחלק מכם, נשואים יקרים, אני מסתובב בעיקר בלנ"ו...
בשבת הייתי אצל חבר שהוא נשוי שנה וחצי. יש להם ילדה מתוקה.
הבעל חבר שלי כבר המון שנים. והתווכחתי איתו על משהו. אשתו היא מסוג הנשים שהולכות אחרי הבעלים שלהם בכל מה שקשור לתורה והשקפה על המצב וכו'. היא לא מביעה עמדה עצמאית אלא מקשיה לבעל שלה, ומחזיקה ממנו ומהתורה שלו.
אני חושב שהחבר שלי ממש טועה בעניין מסויים. זה קשור לצורת הלימוד שלו והשקפת עולם שהוא בנה. היא ילדותית, לא יכולה להחזיק בראש מורכבויות, הכל שחור לבן.
חלק מהזמן אשתו הקשיבה לשיחה שלנו וחלק מהזמן לא. כשהיא הייתה בסביבה לא הרשתי לעצמי 'להיכנס' בחבר יותר מדי, כי הרגשתי שאני יכול לערער בזה את ה'מדרגה' שאשתו מחזיקה ממנו ומהתורה שלו ולא לרציתי לפגום בשלום בית... (ברור לי שמול זוג שנשוי הרבה זמן אני לא הייתי מוותר...)
עשיתי נכון?
כלומר האם אנשים מבחוץ צריכים לתת הרגשה לזוג הצעיר שהבעל/אישה שלהם הם הכי הכי בעולם (ולכן לוותר קצת על האמת כמו במקרה זה) ?
שבשלב כלשהו גם אשתו תתמודד עם קושי בעניין הזה,
כי כמו שרבים וטובים אמרו לפניי: מה שהכי אהבת אצל בן זוגך לפני שהתחתנת, הוא הדבר שיקשה עליך לקבל בעתיד.
ולכן,
נראה לי שלא כדאי לערער אצלה את הדימוי שלו בעיניה.
זהו תהליך שהם יצטרכו לעבור, ועדיף בלי התערבות מורגשת מצד שלישי.
זה לא אומר שלא תוכל לנהל את השיחה רק איתו, אך בקשר הזוגי שלהם אסור להתערב.
תתפלל עליו ועליהם שיאיר ה' עיניהם ואולי גם לך יש נקודה שתוכל לקבל ממנו/מהם.
לענ"ד.
וגם מול זוג שנשוי המון זמן - אל תטיח ביקורת באיש מול אשתו, וגם אל תהיה "חכם" יותר ממנו מולה.
הוא בעלה - הוא "הרב הראשי" שלה....
שלשניהם תהיה טינה כלפיך.
אף אחד לא אוהב שרומסים אותו בויכוח ועל אחת כמה וכמה בנוכחות אנשים אחרים, בוודאי שזה מכעיס אותו אם עושים זאת לבן זוגו האהוב.
בנוסף כמובן, כלל לא בטוח שהאמת שלך היא כל כך אמיתית עד שהיא ראויה להשמר גם במחיר של ויתור על חברים.
זה היה וויכוח ברמה של בית מדרש.
לא היה כאן בכלל כיוון של 'רומסים אותו בוויכוח...', לרמוס בוויכוח, את זה אני משתדל שלא לעשות אף פעם...
נשים לוקחות את זה אישית
תמיד
(לכן גם בלימוד שלהן- הצורה שהן יורדות אחת על השניה- מאוד שונה...
ולכן גם זוג שלומד ביחד- צריכים לקחת בחשבון שהבעל עלול בטעות לפגוע באשתו בלהט הוויכוח)
עשית הכי בחכמה בעולם
אישה צריכה לשמוע את השבח של בעלה- ושאנשי תורה אחרים מחזיקים ממנו
לו היא היתה שומעת ממך גנאי או ירידה על בעלה- היא היתה מטיסה אותך מהבית שלה מכאן ולנצח...
(אישית אני יכולה לספר- שהיה פעם חבר-שלחברים שהיה בעמדת האברך- הוא ירד חזק על בעלי על משו- מאז- א. התפיסה שלי לגבי הערכתי לאותו אדם- התהפכה לחלוטין. ב. סיננתי אותם מהחיים שלי. ג. התחלתי מסע ארוך של לנסות לסלוח, לשכוח, לא לתת לזה להשפיע עלי. )
(זה^ בשביל שיהיה לך תמונה איך זה מרגיש לצד השני...)
