פורום נשואים טריים (עמוד 586)

אחרי כמה כביסות זה יורד. 

היה לי מגבת צבעונית חדשה שכבסתי את זה ביחד עם כביסה לבנה, וכל הבגדים יצאו לי תכלת אבל אחרי כמה כביסות זה ירד.

פטנט מעולה מהאתר "באופן טבעי" - עבד לי על מכונה שלמה של בגדי תינוקות בהירים שנצבעו, וגם לאמא שלי עבד עם כיפה שירד עליה צבע. צריך סבלנות, לא יותר, וזה עובד (עדיף לעשות כמה שיותר סמוך ל"אסון"):

משרים את הבגד המוכתם לשעתיים ב-2 ליטר מים חמים ככל שמאפשר הבד עם 1/4 ליטר חומץ ו-2 כפות מלח. אח"כ כוחטים, מניחים מתחת לזרם מים, סוחטים ומשרים שוב בתמיסה המקורית לשעתיים. וחוזר ילילה עד להיעלמות הכתם.

ולכל מי שרוצה - קישור מעולה להורדת כתמים

http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%E4%F1%F8%FA_%EB%FA%EE%E9%ED

אני לא מצליח להבין מדוע לבנות ללא תקציב וללא אישור ?

אם יש הסבר המניח את הדעת - אז בכבוד פרוס אותו .

אלמונים אתם רוצים לבנות בית לא חוקי - מעולה - במאחז - מעולה!!!!

זה הסגנון האהוב עלי..

אל תתיחס לשמאולנים נודניקים בפורום.

אתה לא חייב להם שום דין וחשבון..

ולגבי אישורים-כנראה אתם בונים בגבעה ששם מצוה בלי אישורים.

הלוואי הייתי יכול לעזור...

יכול להיות שיהרסו לך את הבית ואז תשאר עם הלוואה בלי בית.

לכאורה אין הצדקה לכניסה למערכת מחוייבויות כמו הלוואה, כאשר יש סיכוי גבוה שלא רק שלא תצליחו לפרוע אותה, אלא שגם הנכס שרכשתם בעבור ההלוואה יהרס וירד לטמיון.

במקרה כזה, תהיו חייבים פעמיים. גם להחזיר את ההלואה וגם למצוא מקום אחר לגור.

אני לא מצליח להעלות בדמיוני מי יסכים להלוות לכם סכום כסף משמעותי עבור התנהלות כזאת

(כושר החזר, הסיכון שתישאר חייב הרבה כסף וגם לא יהיה לך בית וכו')

אף בנק לא ייתן לכם הלוואה על סמך הנתונים האלו.

חלק מהגמ"חים יהיו מסוגלים לתת לכם הלוואות של 40 - 50 אלף ש"ח לאחר שתחתימו ערבים.

חברות האשראי יישמחו לתת לכם הלוואה אבל עם ריבית גבוהה.

בנוסף, ההלוואות הן של הגמ"חים והן של חברות האשראי יהיו לטווח של עד חמש שנים מה שאומר שתצטרכו כל חודש להחזיר יותר מארבעת אלפים ש"ח

לדעתי, לא כדאי להיכנס למעגל כזה של מחוייבות שאתה לא יודע איך תצא ממנו.

ובעוד כמה שנים להגשים חלום...

שלום יקירים. לא הבנתי אם אתם פונים אלינו אחרי שעשיתם בדיקה ולא מצאתם הלוואה או שלא אישרו לכם.

בכל אופן תבדקו במזרחי, לאחותי הקטנה שתהיה בריאה הציעו משכנתא לא צמודה על בסיס ריבית פריים. אולי זה יתאים גם לכם כי עם התקדמות תקופת הלואה קרן ההלוואה פוחתת בגלל שהיא לא צמודה למדד ולא מושפעת משיעור האינפלציה, חוץ מזה שיש גם סיכוי לירידת הריבית. צירפתי לכם קישור כי אני לא בקיאה בכל הפרטים.

שולחת לכם ברכת הצלחה ובע"ה תקימו בית יהודי בישראל.

****מחזיקה אצבעות לרב אלישיב, בע"ה נעשה ונצליח והוא יבריא, אמן****

את יודעת שיש סתירה בחתימה שלך? להחזיק אצבעות זה בעצם לעשות צלב, ולעניות דעתי הרב אלישיב לא מאמין שצלב יעזור לו להבריא...

בס"ד

פינוק זוגי?

פקניק?

כל מה שעולה בדעתכם

אני תמיד בעד ארוחה בבית, משחקים זוגיים, דיבורים...

בס"ד

אפשר להכין בבית שתי קוביות [מבריסטול]

על אחת לכתוב רגשות- שמחה, עצב, פאדיחה, מצחיק, רציני וכו'

על השניה לכתוב מקומות- בית, הורים, מקום עבודה\ לימודים וכו'

ואז זורקים את שתי הקוביות ביחד ונגיד יוצא "בית" "פאדיחה" אז לספר פאדיחה שקרתה בבית...

זה ממש כיף

אפשר גם רביעיות עליכם.... יוצא ממש נחמד

משחק הא-ב: את אומרת משפט ב א, הוא ב-ב' וכן הלאה... אבל שיצא הגיוני... זה מצחיק לאללה

ואפשר משחקים נורמאליים כמו רמי וכאלה... מה שאתם אוהבים

טיול וארוחת ערב איפושהו....  (אפילו טוסט, פיצה או משהו...)

מצגת שווה ומענינת עם תמונות מתקופות שונות, אח"כ אפשר משחקי קופסא, ואח"כ ארוחת ערב.

מה הכיוון?

ארוחה זוגית - אפשר בבית, או במסעדה.

אפשר לקנות מתנה שימושית לבית.

אפשר ליסוע למקומות הקדושים.

העיקר שיהיה במזל טוב.

לא יודע עד כמה עניין יש לציין חצי שנת נישואין, אפשר לחגוג כל חודש בשנה הראשונה בתאריך של החתונה או בכלל לעשות זמן קבוע שיוצאים לכייף כל פעם משהו אחר (משחק, אורחה זוגית, טיול וכו')

זה לא מלאכותי לתת כל יום מתנה?

לא צריך להגזים במתנות כל יום, באמת מרוב שנותנים אין כבר רעיונות.

בנימה אישית בעלי נתן לי בחדר ייחוד שרשרת פנינים עם דוגמא מדהימה.

בהצלחה...

שהוא הביא לארוסתו מתנה מראה שכתוב עליה משהו בסגנון של "כשתסתכלי על המתנה שקיבלת תראי את המתנה שאני קיבלתי"

זה יכו להיות משהו בסגנון של איחולים הדדים וגם אביזרי עזר לבית:

פותחן - שיפתח ה' לבנו זה לזו ונהיה קשובים אחד לשני,

סטנדר שולחני - שלימוד התורה יהיה במרכז חיינו...

(בעלי הביא לי תמונה מהממת עם פס' שבלי ששמנו לב, נבחר מאוחר יותר להיות על ההזמנה לחתונה, אפשר גם להיפך...)

המון מזל טוב, שתמשיכו בחייכם המשותפים לחשוב איך לשמח זה את זו.

ולחתונה-

אני הייתי כותבת שיר על החתונה הנפלאה שתהיה לכם ועל הבעל המקסים וכו' 

מכניסה לתוך מעטפה מבלי לגלות לו מה זה,

ונותנת לו את זה בתור ההזדמנה. כאילו שהוא האורח שמוזמן לחתונה שלכם..

רק גלי הבנה אם הוא יאמר שבדיוק באותו היום הוא הוזמן לחתונה אחרת

אל תצפי שאזכור מה נתתי, זה היה ב"ה לפני 3 שנים.

אני זוכרת הכי טוב שהכנתי לו מחזיק מפתחות עם המילים "תיכף אשוב"

מזל טוב ושיהיה רק בשמחות!

וכמובן שזה אבד לו

ואני ממש לא זכרת מה עשיתי עוד.

בהצלחה! מזל טוב!

ובלי לפתוח מחדש את הדיון אם כן או לא טבעת לגבר...

בעיני לתת מתנה גשמית בחדר ייחוד זה הורס את הרגע המיוחד הזה...

אבל זו רק דעתי וההרגשה שלי...

זה מה שאני עשיתי...

ולא היה לנו את העניין של מתנות לכל יום שלא מתראים, כי לא נפגשנו שבועיים לפני החתונה (צה"ל...) וגם לא הכרתי את הרעיון הזה, שנראה לי דביק ולא אמיתי כ"כ...

החיבוק והנשיקה הורסים את הקדושה הגדולה שהייתה בחופה ובחתונה בכלל!

אנחנו לא התחבקנו או התנשקנו בחדר ייחוד וב"ה נשואים באושר גדול מאוד!

ובעלי הביא לי בחדר ייחוד שרשרת וטבעת כי בחופה הוא קידש אותי על הטבעת המרובעת מבחוץ ועגולה מבפנים עפ"י המקובלים. וכמובן האות ה חרוטה בפנים כדברי הרב אליהו זצ"ל.

הסתכלות מעוותת.

הקשר ה"גשמי" בין האישי לאישה רק מוסיף לקדושה ולא הורס.

אבל ביום החופה - לא.

אם אני לא טועה, כך הרב ליאור אומר לעשות.

חיבוק ונשיקה הורסים את הקדושה? זה הראשון שאתם מותרים וגם כולם יודעים את זה, לא צריך להתנשק מול כל האורחים, אבל בחדר ייחוד?? זה די חובה...

לזה מחכים- לחדר יחוד-

רק אז אפשר לגעת אחד בשני...

זה ממש לא נכון להגיד שזה הורס את הקדושה!

אבל זו הזדמנות להגיד- שתעשו טובה לעצמכם ואל תשהו שם הרבה זמן. לא לשכוח שיש אולם שלם שמחכה בחוץ וממתין לצאתכם.....

אמר לנו הרב סטבסקי, דבר ראשון הכלה מברכת את החתן, אח"כ החתן את הכלה, ונותן לה נשיקה וחיבוק.

(אני מקווה שזכרתי נכון את הסדר..)

ברגעים הקדושים והתמימים הללו.

אבל זו לא בעיה שלי

ולכן לשאלתנו הוא אמר לנו מה הכי נכון לעשות ברגעים הראשונים.

אני לא רואה בזה שום פסול, ותאמין לי שאנחנו לא כאלה שצריכים הדרכות באישות אם לזה אתה רומז.

ובתגובה לאלעד למטה- לא אוי לו לדור,

כי עובדה שהדור הזה צדיק כ"כ, שלפעמים צריך להסביר לו שהחיבוק

והנשיקה הם ברוחניות הכי גדולה שיש!!! ולא בגשמית כמו שהסרטים מאכילים אותנו כל היום...

שלא גררתם אותו אתכם הביתה...

בעלי השאיר בתיבת הדואר שלי הזמנה לחתונה, והוסיף בכתב יד שהוא מאוד מקווה שאוכל לבוא לחתונה שלו...

מתנה טובה מספיק, לדעתי...

מתנות לחדר יחוד:

כיפה סרוגה גדולה וחגיגית. 

אפשר ספר תהלים, כדי שהבעל יוכל לומר תהלים יום יום או בשבת.

החתן/הכלה יכול/ה לתת סידור בגודל נוח לשים בתיק, כדי שיוכל להיות שם באופן קבוע. אפשר גם לתת לו סידור בגודל נוח שיכנס לתיק הטלית, עם הקדשה בחזית.

תמונה דיגיטלית בגודל כיס, עם תמונה שלך (בהמשך תוסיפו תמונות עדכניות של שניכם מהחתונה).

פיצה אישית מעשה ידיך להתפאר, עם פתק מצורף. 

אני לא נתתי לאשתי כלום כי הדריכו אותי כך (שמרתי את השרשרת והטבעת לאחר כך) והיא זוכרת לי עד היום כמעט 9 שנים ומזכירה לי כל יום ואפילו לא זוכרת את הטבעות והשרשרות וחלק מהם הספיקה לאבד... היא ראתה את הפורום הזה וזה נן לי חומר לעוד בוקר...

אני בהחלט מסכים שחבל מאוד להתייחס לקשר הגופני בגישה כזו, זה נכון שחתן וכלה שנשארים בחדר ייחוד שעה מסיבות כאלה זה באמת מבזבז את החתונה, אבל מגע ראשוני בקדושה ובטהרה בחדר ייחוד זה קדוש לא פחות מכל התפילות שהתפללנו במשך היום, ומי שמתכונן בצורה נכונה ליום החופה גם החדר ייחוד יהיה עוד מדרגה ולא חלילה ירידה. אהבתי מאוד את הרעיון של הברכה אחד לשני, שמעתי שיש כאלה שבחדר ייחוד אומרים דבר תורה קצר בשביל להתחיל את הבית מתוך תורה. (וזה בהחלט עניין אישי וכל אחד צריך להיות שלם עם עצמו אבל לחפש מדרגות בצורה לא נכונה זה פספוס)

לגבי השבוע שלפני- אשתי הכינה מחברות וכל אחד כתב כל יום איך עבר עליו היום, שיתף בהרגשות מכתבים וכו' (בכלל זה היה בכל תקופת הארוסין) הואיל ולא דיברנו בטלפון אז אחרי החתונה ישבנו קראנו והיה מאוד מיוחד.

מתנה בחדר ייחוד כמובן שהבאתי לה - אשת חיל מכסף גם זה בעיני מיוחד מאוד המתנה הראשונה כבעל ואשה - והכי חשוב מכתב אישי

המון המון מזל טוב

ועוד דבר, מי שמבין את גודל החיבור בין בעל לאישה ורואה איך התורה מתייחסת לזה יודע שהמגע הוא חלק מהקנין!!!!

עכשיו כשהם נשואים זה רצוי ומותר ואהוב לפני המקום!!!!!

בשבוע לפני הכנתי לבעלי פתקים חמודים לכל יום והוא הכין לי מלא ממתקים ודברים שאני אוהבת,

בחדר יחוד הוא נתן לי את הצמיד שבחרנו מראש ואני נתתי לו בושם,

את המתנות הרומנטיות נתנו ב7 ברכות..

מתנה נחמדה לכלה זה חלוק מגבת נעים אחרי החתונה..

שלום,

את יכולה ללת לו כשהוא מגיע לכסות אותך מכתב ואיזשהוא ממתק ולחדר ייחוד אם הוא אוהב אז את יכולה לקנות לו בושם...או ספר שהוא ממש רוצה או דיסק.

לשובע שלפני החתונה את יכולה לקנות לו זוג גרביים, דיסק, ספר, מכתב, ולשבת את יכולב לאפות חלות או עוגה

בהצלחה ומזל טוב

בחדר יחוד הוא הביא לי סידור (בנוסח החדש...) עם הדפס של שמי + שם המשפחה החדש, האמת שדי רמזתי לו שזה מה שאני מצפה.

ואני הבאתי לו תיק לטלית ותפילין יפה.

אלה הם דברים שמלווים אותנו כל יום ב"ה!

אני קיבלתי טבעת (נוספת) וספר כלשהו בכריכת עור מקסימה עם השם שלי וזו היתה הפתעה אמיתית. הוא לא קיבל ממני  כלום כי לא חשבתי על זה...

כבר כתבתי את זה פה אי פעם, על ההדרכה המאוד נבונה שקיבלתי מהמדריכה שלי שלא אני זו שאזום את החיבוק בחדר ייחוד ולא משנה כמה התגעגעתי... לבחור יר"ש ועדין זה עלול לגרום למצב מביך ביותר למשך הערב ולא אני זו שאהרוס לו רק בגלל רצון שכזה. אני מאוד שמחה ששמעתי וקיבלתי את העיצה הזו. מאוד.

מזל טוב 

אבל הפעם זו אחותי.

תודה! על ההצעות אנחנו בודקים..

תקני קוקה קולה ועל הפתק כתבי- "שקול ה' / קול התורה ישמע בביתנו

אשמח לשמוע עוד הצעות ורעיונות...

אני צריכה עזרה דחוף...

עוד שבוע וחצי יש יומולדת ואני רוצה להספיק לארגן הכל.

אז תקני לו ספר.

זה תמיד מתאים.

ולא רק לקנות לו סתם מתנה ככה.

אני רוצה להשקיע.

תקני מתנה אחת גדולה.. שקשורה למשהו יפה בו..

עם פתק אהבה והתבוננות.

אם בשנה האחרונה, ראית שהוא מאוד משתדל במשהו וכו'.. לקנות משהו שקשור.. ולכתוב.." אני רואה וכ"כ מעריכה, באהבה תמיד" משהו כזה.

או משהו שסתם את אוהבת בו.. כמו.. הקשבה.. נגיד, לקנות משהו קשור כמו אוזניות איכותיות (אם הוא צריך) ולכתוב.. לאוזן הקשבת המדהימה בעולם. טוב לי איתך כמו שרק אתך יכול להיות וכו' (תבחרי משהו שאת מרגישה בבעלך)

לתפוס אדם על "חם" בדברים חיוביים, פתאום הוא מקבל מתנה-הערכה-גילוי אהבה.. על משהו בו, לא חיצוני לו.. זה מעצים, והוא מרגיש שיש מישהו שמתבונן בו בעין אוהבת ורואה כל הזמן את הטוב שבו.. זה נותן אנרגיה חיובית. וה..רבה אהבה.

את יכולה לכתוב לו שיר בחרוזים.. שמלא בהתבוננות חיובית עליו.. תכונות יפות .. וכו' ולשבץ מתנות קטנות, פתאום בכל תכונה/מידה לזרוק משהו קטן קשור.

את הרעיונות תקחי ממנו.. פשוט תתבונני, ותראי מה בעלך מקסים וכו' ותזרמי עם זה, זה מאוד אישי ואוהב, לדעתי.

אם תרצי עוד רעיונות, בשמחה.

כמו שכתבת על הצעיף,

אפשר תפילת הדרך - צאתך לשלום, שובך לשלום...

כובע גרב - תחוש את השגחת ה' עליך

עט - שתזכה לכתוב ולספר על שפע דברים טובים בחייך

תראי מה עוד שימושי עבורו

מזל טוב!

ובעיני הוא הפך לממש חתיך...

בכל מקרה זה ממש לא קורה בכל מצב. לפעמים זה מסמל משהו פנימי שמפריע ולפעמים אפשר להתגבר... 

אם את רוצה אני יכולה לשתף אותך באישי.

לא יודעת אם יש מה לעשות עם זה, אבל אם זה רק מפריעה אז כנראה שמתרגלים. לבעלי יש משהו במראה שבגללו פסלו אותו בנות רבות כשאני נפגשתי איתו ידעתי על זה מראש ולא הבנתי על מה המהומה!!! [כנראה שזה היה בשביל שהוא יהיה שלי] ועוד משהו....גם ליופי מתרגלים ...

אבל בשביל מה?

תמצאי לך מישהו שכן יפה בעינייך.

רק שבכל אדם צריך להתרגל לצדדים הפחות חיובים שלו וכל אחד צריך לעשות את השיקול לעצמו עם מה הוא חי.

ולכן, אם כל השאר "מקסים" תעשי את שיקולך עם איזה לא "מקסים" את רוצה לחיות.

ואכן, אם זה ממש דוחה  אותך [לא רק לא מושך] לא נראה לי שאפשר להתרגל.

שהוא באמת משהו מיוחד...

השאלה היא אם למרות זה,זה עדיין מציק אז זה בעייתי...

אני בשום פנים לא הייתי מתחתן עם מישהו שאינו יפה בעיני.

אני בכל אופן חושבת שהדבר העיקרי שמשפיע זה הבנאדם וגם יופי משתנה לפי האישיות שלו...

אבל לא יודעת,אין לי שום ניסיון בזה...

בציבור החסידי אצלינו מאד מקובל לשלוח תמונות אחד לשני דרך השדכן לפני הפגישה הראשונה, בגלל שלא נפגשים הרבה פעמים לפני הווארט (אירוסין), וגם אחרי כמעט ולא נפגשים. ויש כאלה שלא נפגשים בכלל בין האירוסין לחתונה.

אצלי כשקיבלתי את התמונה של ההצעה הראשונה אמרתי מיד שלא בא בחשבון בגלל המראה ואכן זה מיד ירד מהפרק לגמרי. בהצעה השניה גם קיבלתי תמונה ורציתי גם להוריד מהפרק, אבל ההורים שכנעו אותי בכל זאת להיפגש ולראות איך ההתרשמות, ואחרי זה להחליט.

ואכן נפגשנו והמראה שלו היה הרבה יותר נחמד מאשר בתמונה ומיד אחרי הפגישה הראשונה אמרתי לההורים שאני מוכנה לסיים את השידוך.

וגם מהצד השני הגיע תשובה חיובית. ומיד סיכמנו שלמחרת נסגור אחרי פגישה שניה, וכך היה שהתארסתי רק לאחר שתי פגישות.

לאחר מכן נפגשנו עוד פעמיים בתקופת האירוסין, ואחרי זה כחצי שנה לא נפגשנו עד שבועיים לפני החתונה שלנו שאז נפגשנו במקרה שבעלי הגיע לחתונה משפחתית מהצד שלי. גם אז דברנו רק כמה דקות בלבד, וזה היה ממש כיף לפני החתונה קצת לדבר.

היום אנחנו משלימים את החסר....

בכל אופן אני מציעה לך להתייעץ בנושא גם עם מדריכה מנוסה....  

בהצלחה    

כמה זמן אתם כבר מתראים? אם המשיכה לא הגיעה עד עכשיו למה שתגיע אחרי החתונה?

אני לא הייתי מסוגלת להתחתן עם בחור שהמראה החיצוני שלו לא מוצא חן בעיני. ויצאתי תקופה ארוכה עם בחור מקסים שלא נמשכתי אליו בכלל ולא יכולתי להמשיך..

וחסידית, אני בשוק!!!!!!!!!!!!

בשוק

בשוק

בשוק

מה העניין להחליט כל כך מהר ועוד להתראות כל כך מעט בתקופה כזאת ארוכה לפני הנישואין?

איך זה תורם לקשר הזוגי שלכם אחרי החתונה?

אחת עם בטן יקרה

אני בשוק!!! בשוק! בשוק!

מה הקטע להתערב בחיים? זה המנטליות שלהם.. ואחוזי הגירושין שם וגם האמונציונלים לא שונים משאר הציבורים.

יש תועלת בזמן הפגישות שלנו.. אבל פעם לא נפגשו ככה.. אז מי צודק? לא יודעים.

"אלה ואלה דברי אלוקים חיים".

יש כאלה שנפגשים שנתיים.. מנסים הכל יחד.. ואחרי שניה.. אוופ להתראות.

להעביר ביקורת על עולם אמוני ודרך חיים של אנשים שמגיעה מתוך מסורת ואמונה.. נראה לי, יהירות, ואפילו קצת חוצפה. תסמכי על החוכמה של דורות חכמים משלנו.

(ואל תקחי את הערתי אישית אלייך , אלא נגד המעשה .)

איך את קוראת יהירות או חוצפה ממה שכתבתי? פניתי אליה באמת בתמיהה איך והאם זה ייתכן להתחתן אחרי 2 פגישות.

אני אתחיל מכך שלכל אחד הזכות לבחור באיזו דרך לחיות את חייו וזכותי להשמיע את דעותי ומחשבותי בצורה מכובדת. (לא השתמשתי באנונימי במכוון)

אין קשר לביקורת על עולם אמוני. אני לא רואה בזה אמונה. מצטערת. אני רואה בזה הימור שטותי וגדול מדי לגבי הדבר שהכי חשוב בחיים שלנו.

לחשוב שבפגישה הרביעית הייתי כבר נשואה למישהו שיצאתי איתו בעבר למשל, ובפגישות הראשונות הייתה התלהבות, ואחרי כמה פגישות כבר הבנתי מי הבן אדם ולמדתי עליו דברים חדשים שלא יכולתי לראות בפגישה שתיים הראשונות... חבל לא? לא עדיף לקחת את הזמן לבדוק קצת יותר לעומק? בגדרי ההלכה כמובן

אני באופן אישי מרגישה שלהחליט אחרי 2 פגישות ועוד בקושי להתראות עד החתונה זה דבר הזוי ולא מציאותי, במיוחד לאור העובדה שציינה חסידית שנשארה אחרונת הרווקות בכיתה...

אני לא אומרת שצריך לצאת שנתיים, אבל בעיני יש חשיבות גדולה, בנוסף להרבה פגישות ולשיחות עמוקות, לחוות דברים ביחד, כדי ללמוד דברים חשובים על הבן אדם שלא תוכלי לדעת לעולם רק על סמך מה שיספרו. להכיר את הבחור דרך התנהגות בציבור, כלפי חברים, מוכרים, נהגי אוטובוס, מלצרים ילדים וכו'

חסידית, אם פגעתי בך אני מתנצלת מראש, אני קוראת את ההודעות שלך בד"כ ואת נשמעת לי אישה מאוד יקרה ואצילית ואני מאחלת לכם המשך דרך צלחה ביחד.

צדיקה.

לא התכוונתי לפגוע בך.. רק הייתי רגישה למה שכתבת לחסידית. גם אם לא מסכימים.. היא לא פגעה באף אחד, שצריך להתנפל עליה.

זה המנטליות שלהם, ואני מאמינה שהם מסתדרים איתה ויש יתרונות וחסרונות כמו בהרבה דברים.

גא אני מצד עצמי הייתי צריכה יותר זמן בזמן היציאות. אני לא מבינה, אבל אני מבינה שהם כנראה מבינים.

בכל אופן הדבר האחרון שרציתי זה שזה יפגע בך או יצער אותך .. כי זה מזה לא היתה כוונתי, ואם זה קרה אז..

סליחה!

ככה זה אצל החסידים. כך זה הולך וזה כנראה מקובל אצל כולם.

למעשה, אצלנו גם הוא וגם אני כבר מאוד רצינו להתארס בשל לחץ חברתי, כי רבים מבני גילנו ומהכיתה של שניינו כבר היו מאורסים או נשואים. אצלי למשל, אני הייתי צעירה בגיל, אבל בפועל כבר הייתי אחרונה בכיתה. נקראתי "מבוגרת" ....

פתאום נפגשתי עם בחור שמצא חן בעיני וידעתי שזה מספיק. אין אצלנו - בציבור החסידי - הכרות מעמיקה או קשר עמוק מאוד לפני האירוסין-החתונה. הקשר מתהווה בעיקר לאחר הנישואין. יש בכך חסרונות אבל גם יתרונות.

אני באמת חושבת שצריך קצת לאזן ולהגיע לקו האמצע. לא לסגור אחרי פגישה אחת אבל גם לא לסחוב חודשים ושנים עם אין ספור מפגשים עם מלאי בלתי מוגבל של בחורות או בחורים.

אני ב"ה נשואה כבר כ-8 שנים וב"ה זה כל הזמן הולך ומשתפר. יש קשיים ב"ה אבל זה הולך ונהיה קל יותר וחיובי יותר כל הזמן.

פגישות.

אמנם קשה להסביר, תחושתי, כי פגישות לפני אירוסין תורמות בעיקר לגירושין..

[בציבורים שנפגשים הרבה לפני אירוסין יש הרבה יותר גירושין מציבורים שממעטים בפגישות אלו.]

ושבכלל כמעט לא נפגשתי אתו מעוררת בי סלידה וחלחלה.

איך בכלל יתכן לעשות דבר כזה?

איך בכלל יתכן ללכת לישון באותה מיטה עם אדם שאין אליו שום קשר ושום יחס?

וכפי שאת מספרת עברו עליך בינתיים שמונה שנים קשות עם אדם שנישאת לו בלי סיבה של ממש.

בזבזת שמונה שנים מהחיים, אילו היית מתחתנת עם מישהו שאהוב עליך ואת אהובה עליו, היו השנים האבודות הללו להיות שנים מאושרות מאד.

אלעד, למילים יש כוח.

יש להן משמעות.

כשאנחנו כותבים דברים אנחנו צריכים לבדוק האם הם יעשו טוב או רע.

מה טוב יצא מלהגיד או לרמוז לאישה שהיה עדיף שתתחתן עם משהו אחר?

היא כותבת שהיא נמצאת בתהליך של צמיחה -

זה עוזר להגיד לה שהיא טעתה (לדעתך המלומדת כמובן) בבחירה?

אתה יודע איזה בלאגן שלילי זה יכול לעשות לה בבטן? בראש?

בלב? בתהליך המקסים שהיא נמצאת בו?

אני מאמינה שאלוקים נתן לנו את הכוח לכתוב ולבטא (כמו את כל הכוחות שהוא נתן לנו)

כדי שנעשה בהם טוב, לא כדי שנשפריץ תובנות שיש לנו

מבלי לחשוב למה זה גורם.

(ובעומק - אולי כדאי ללמוד מה זה "אמת מארץ תצמח",

ומה הפירוש האמיתי של המילה אמת בעולם הזה)

ולך, חסידית,

אני לא חיה כמו שאת חיה, ולא בוחרת את הבחירות שלך,

אבל אל תתני לאנשים לחבל בתהליך הצמיחה והמודעות שלך.

אלוקים שמח בכל צעד שאת עושה,

והוא זה שמזווג זיווגים, לא חברים בפורום כלשהו...

אני לא מצטערת כי אני יודעת שהקב"ה יושב ומזווג זיווגים.

אני בטוחה שגם למי שיתחתנו אחרי חודשים ושנים של הכרות קודמת, יש לפעמים פרפרים בראש או בבטן האם התחתנתי עם האדם הנכון וכו'.

והראיה שבציבור החילוני יש הרבה יותר גרושין מאשר בציבור החרדי, למרות ששם זה ברור שיש הכרות מעמיקה קודמת. אני חושבת שגם בציבור הדתי יש מקרי גרושין ולא פחות מבציבור החרדי.

תודה לך, תאנה.

אני מסכימה איתך בכל מילה.

צריך לכבד כל אדם באשר הוא ובבחירות שהוא עשה בחייו!

שיהיה לכולם רק טוב

כי אתה לא תבין את הסיטואציה בכלל.

אגב, התגובה שלך ממש בוטה.

מעוררת בי סלידה וחלחלה.

איך בכלל יתכן לעשות דבר כזה??????

שכל!!! אנשים!!!!

מספיק כבר עם התגובות המחורפנות שלך.

זאת לא הפעם הראשונה ולא השנייה ולא השלישית שאתה מתבטא בצורה כזאת בנושאים רגישים כאלה.

די כברררררררררררררררררררררר!

תודה!

דרך אגב, אם אין משהו חכם לומר אפשר פשוט לשתוק.

אלעד תסלח לי ממש הגזמת

אומרים איך את מסוגלך להתחתן עם משהו שאת מכירה אותו רק חצי שנה? ואפילו לא גרתם ביחד? ואת לא יודעת איך הוא במיטה?או אפילו אם הוא יודע לנשק? יש פה הרבה עניין תרבותי וחסידית הגיע מרקע אחר. כדאי לכבד.

היה אפשר לוותר על הציטוטים המגעילים מהאנשים הללו...

ואין כאן כל מקום להשוואה בין "תרבויות" כביכול.

מה ש"חסידית" כותבת, זו אכן תרבות. תרבות בסיסית של שמירת מרחק, וכבוד נורמלי למי שאינה אשתך שלך.

נכון שזה לא חייב להיות באופן שהיא כותבת, וזה באמת תלוי ב"תרבויות" פנים-יהודיות.

אך "ללמד על זה זכות" בכך שזה כביכול "מקביל" ל"תרבויות" אחרות מהסוג שהזכרת?...  רחמנא ליצלן!

לא כל דבר בעולם הוא "תרבות". יש גם דברים מגעילים שהם ההיפך לגמרי מתרבות, וזה שכרגע לא מעט עושים אותם (אוירה חברתית, שיכולה להשתנות תוך זמן מהקצה לקצה. ועד לפני לא הרבה שנים, היתה מתועבת גם על גויים תרבותיים) - לא הופך אותם לנמצאים בגבולות הסובלנות הלגיטימית.

עם כל כוונתך שהיתה בוודאי לטובה -

תמהני איך יכולת להוציא את המילים הללו מתחת לקולמוסך (מקלדתך..).

ואני לא מתכוין אפילו להיכנס לדיון על זה..

חבל לי לאבד אפילו טיפה מהתחושה האינסטנקטיבית של של הגועל כלפי אמירות כמו שהם אמרו לך בדבר ה"נסיונות" שהם מעוניינים לעשות במישהי שאינה נשואה להם.

מגעיל, ולא פחות מכך - מגעיל ומאד מצער, שכבר אינם חשים כנראה את הגועל שבכך.

צריך לזכור כי הפורום איננו התכתבות פרטית בין שני אנשים וכי יש כאן קוראים רבים מאד.

הדברים שנכתבים נועדו לא רק לאלו השואלים אלא לכל מי שעשוי לקרא אותם אי פעם.

לכן, אם אפילו אדם אחד יחשוב פעם נוספת כתוצאה מהדברים שכתבתי, הרי שהיה כדאי לכתוב אותם.

בנוסף, מי שפורש כאן בפרוטרוט ובגלוי לב את ענייניו הפרטיים, יכול לשער שחלק מהתגובות לדבריו לא תמיד תהיינה לרוחו.

לא תבין.

אבל אני מתנחמת, כי תמיד יש פתח לתשובה.

כן, זה עצוב .

מי אמר לך בכלל שהם לא חיים טוב? דוקא מתוך דבריה נשמע שחיים נפלא, והוא בחור מקסים.

אז הפריע לה משהו בבעלה, ואישתך שבדקת אותה מכל זוית אפשרית(בטחחח...), מושלמת?

אף פעם לא היה לכם קושי(בטחחח...)!

האמת? הרבה פעמים אני נהנה לקרוא את ההמבט הפשטני שלך, הישיר, אך... יש גבול חבר!

בפרט שזה לא נכון.

בכלל, לא בטוח שלמי שנפגש יותר הבחירה יותר נכונה.

לא אחזור על דברי קודמי, אבל לצעוק במקום שצריך, מרשה לעצמי.

טוב שהגבת בענייניות. 

ולדבריך - 

נשמע שאתה חושב לפני שאתה כותב, ואתה כותב כדי שדברים יועילו.

בדיוק בשביל זה הקב"ה ברא לנו שכל, שבו נחשוב האם התועלת רבה על הנזק.

בהודעה שכתבת ברור מה הנזק שיכול להגרם, נכון?

היתרון ממש מוטל בספק.

למה?

כי רוב האנשים פה בפורומים הם לא חסידים שנפגשים פעמיים לפני שמחליטים,

וגם - כי רוב האנשים בעולם הם מספיק חכמים

בשביל להסיק את המסקנות שלהם מכל סיפור שהוא.

וגם אם החלטת שהדבר הכי נכון בעולם הוא לכתוב את התובנה שלך - 

יש דרך לכתוב. יש דרך ארץ לכתוב.

יש כמה כללים שיכולים לעזור. אם זה רלוונטי:

1. ענווה. אף אחד בעולם לא יודע הכל, 

וכמעט לכל דיעה יש מקום בעולם.

כמובן שאפשר להגיב או לחשוב אחרת, אבל מתוך ענווה למציאות ולאנשים שמולך.

(זה גם עוזר פרקטית - כשאדם מרגיש שמעריכים את דעתו, גם אם לא מסכימים,

הוא מוכן לשמוע. כשתוקפים בגסות - זה כנראה יגרום לו לתקוף חזרה)

2. אל תבקר את האדם שמולך. תציע דרך חלופית למעשה שלו.

3. תמיד לחשוב מה המטרה. 

המטרה היא לעזור לאדם שכותב? להראות שאני כותב טוב?

להוכיח את יכולותיי? לפרוק תסכולים ממקום אחר לגמרי?

יכולות להיות עוד מלא אפשרויות.

אני מצאתי את עצמי כמה פעמים כותבת תגובות,

ואחרי שראיתי שהן מגיעות ממקום לא נקי - מחקתי אותן.

מודעות עצמית, בקיצור.

בהצלחה!

לא מצאתם בי את האדם שיגרר לכך.

הדבר החשוב ביותר מבחינתי זה שהדברים שכתבתי יקראו על ידי אנשים שעדיין לא התחתנו ושהם ישתכנעו מעמדתי.

ועמדתי היא כי לא יעלה על הדעת להתחתן עם אדם שאתם לא מכירים, זה פשוט מעשה שלא יעשה שעלול לעלות לכם ביוקר רב במשך כל חייכם.

צריך להנשא אך ורק מתוך חברות, היכרות עמוקה, שיתוף ערכים, חיבה ואהבה.

כשתמצאו את כל אלה - אז תתחתנו!

אל תצפו שזה יקרה לכם אחר כך, זה צריך להיות לפני כן.

נכון, לא תמיד נמצא הכל, לא כל הצרכים מתמלאים באותה מידה, לא הכל בא באותו הזמן, אבל זו צריכה להיות השאיפה שלנו.

לכל אדם יש את ההשקפות שלו ואת הדרך בה נהגו הוריו ואבותיו.

אני באה מזרם חרדי, אצלנו נהוג להיפגש 4-5 פגישות ולהינשא.

אולי בציבורים אחרים נהוג להיפגש יותר או פחות, זה לא המטרה.

זו רק הדרך להגיע אל המטרה האמיתית הקמת בית עד 120.

כל אחד יעשה זאת בדרך המתאימה לו.

ייתכן שבדבריך אתה פוגע באנשים אשר אינם חושבים כמוך, או אולי מקומם צעירים שחושבים כמוך אך לא יכולים לפעול כך.

אנא, נסה להיזהר במילים, הדיעה שלך מכובדת בעיני בעיקר כאשר היא דיעה ולא כפייה.

אגב, שים לב באילו ציבורים אחוז הגירושים גבוה יותר (מבלי להיכנס לסיבות וגורמים) בציבורים בהם רמת ההיכרות ללא קידושין קצרה או בציבורים בהם ההיכרות ארוכה יותר מחיי הנישואים לצערי..

מוסמכים לפני שהיא החליטה. ראו שהם מתאימים. וזה מה שנהוג אצלם, וב"ה- יש סיעתא דשמיא. הרי ג םאנשים שחיו יחד מה שאסור הלכתית ולצערנו הם לא למדו תורה וחושבים שאם זה כדי לראות התאמה מותר- אבל גם כאלו התגרשו. מבינה את ההלם שלך .גם אני נפגשתי כמה וכמה פעמים לפנ שהחלטנו (8 פגישות, לא חשבתי שצריך יותר במשך כחודשים) וכמובן בררתי ואני דתי תלאומית  ונישואין- זו עבודת המידות העיקר שיטש נכונות .

יש לה זיקה שזה חלות שמתקיימת מיד עם החתונה. (וזה המציאות ואין מה לדון עליה)

מכאן הכל אפשרי. יכול להיות שדוקא אצלם פחות נופלים ב"מובן מאליו" וכו'

ואת מה שאתה אומר .. תגיד ליצחק ורבקה 

שעליהם עוד נאמר ויאהבה.

כן כן נישואין מוצלחים תלויים בעמל, רצון, ואהבה. לא אהבה של סרטים אלא אהבה יהודית אמיתית.

וחתכתי

מצד שני זה קרה לעוד שתי בנות שאני מכירה והיום הם נשואות + באושר...

דוגמאות יש אינספור....

את צריכה לשבת ולהחליט עם עצמך...

יצחק הכיר בשידוך ויעקב הכיר באופן אישי , משהו יכול לומר למי היה יותר טוב?

ובנימה מבודחת משהו - יצחק הספיקה לו אחת ויעקב חי עם ארבע נשים - אולי זה בגלל שהוא ניסה לבדוק לבד?

בכל אופן אפשר גם בשתיים או שלוש פגישות להכיר ולדעת . אני לא מהציבור החסידי אחרי הפגישה הראשונה אמרתי לחבר שאם היא תרצה אנחנו נתחתן , ולה אמרתי אחרי הפגישה השלישית . ב"ה אנחנו השנה כבר 20 שנים יחד.

וחגיגית.  אוכל שהוא אוהב

לקינוח פירות מוגשים בצורה שרק את יודעת  ודיבורים על התחדשות וצמיחה

מי קבע שמדלגים על האוכל ואוכלים רק פירות?

לחייל בסוף יום נראהלי שאוכל זה מספיק חוויתי

בהקשר לפרי או לתכונותיו.

ושתזכו לפרות מתוקים בקלות ובשמחה.

שולחן ערוך טוב בשפע, טקסטים, שקוראים לסרוגין, מוזיקה/ גיטרה ואח"כ ארוחת ערב נעימה.

רק הסתייגות ביחס לפרשנות הפסוקים:

הדבר הראשון שהקב"ה אמר לאדם , זה לא :אסור ! אלא : מכל עץ הגן אכול תאכל, ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, כי ביום אכלך ממנו מות תמות    = הכל לרשותך, עם הסתייגות אחת, לטובתך.

אנחנו רגילים לייחס לקב"ה את כל האסור , וכל המותר הוא מובן מאליו (עיינו בדברי חוה לנחש, מה בלי ייחוס ומה ה' אמר)

רעיון ששמעתי מפי הרבנית חיה וישליצקי.

לבשל יחד, לראות לאטמה/סרט צנוע/סדרה, ללמוד משהו תורני, לשחק שש בש,

להסתכל בתמונות, ליפות פינות בבית, לשפץ יחד דברים, לעשות מלאכות אומנות יפות,

לטפח גינה (לכבוד ט"ו בשבט!), ללכת להתנדנד ולדבר בגינה ציבורית, לעשות לעצמכם ערב

שירה בציבור, לצאת להופעות/הצגות/ערבי תרבות, לבקר סבא וסבתא ודודים,

להזמין חברים/משפחה לארוחת ערב וגם ללכת לכאלה,

לסוע לכותל/קבר רחל / קברי צדיקים, ללכת למעיינות וכאלה.

כשתגמרו את זה תגידי

יושבים על כוס קפה או קנקן נענע במטבח ומדברים, משחקים מנקלה,רמי, בבואה או אובנגו.

או שנכנסים מתחת לפוכים וקוראים סיפורים בקול אחד לשני- נרדם מי שנרדם ראשון.

ספרי הלכה שונים ומנהגים לבית היהודי שכולם צריכים לדעת.

בנוסף, אפשר לצעוד יחד בהליכה מהירה שהיא גם בריאה וגם משחררת גופנית ונפשית.

אפשר גם לצאת לאכול יחד במקום שקט. לא כל ערב כמובן.

אפשר גם לסדר דברים בבית יחד, אולי אפילו להתחיל לנקות לפסח במדפי ארונות גבוהים, אם הבעל יהיה מוכן לזה.

אפשר כמובן גם להיכנס מוקדם למיטה ולדבר קצת יחד במצב מאוזן. זה תורם די הרבה. אפשר גם לקרוא ספרים או עיתונים במצב מאוזן. האמת, שללכת לישון מוקדם ושינה של די שעות הצורך, יש בה כדי לתרום לזוגיות ולשיפור מצב הרוח.

לכתובהמון פתקיםעם משימות וכל פעם לעשות כמה-

כל אחד אומר מה הו אוהב בשני, זיכרון מיוחד ביחד, לאכול ביחד מלפון משני הצדדים, כל אחד מקשיב לשני על נושא שמעניין אותו ועוד ועוד

להקשיב אחד לשני מתוך התענינות והזדהות. להגיב, לדבר, להתענין.

מן הסתם יציעו עוד רעיונות מעשיים.

וכשהשכנים גם הם לא פשוטים זה נראה ממש בלתי אפשרי.

בתור ילדה אני זוכרת קשיים עם שכנים וילדיהם הנשואים.

ההורים הצדיקים שלי עשו הכל כדי להימנע ממריבות, ניסו לבוא לקראת וכו'.

נראה לי שאני אישית הייתי או מתעלמת/כמה שפחות מתחככת

או עוברת דירה.

והפעם בודקת מי השכנים.

למרות שבאמת עם כל שכן יש את העבודה שצריך לעשות עם עצמנו.

מקווה שתקבלו עצות טובות,

תתפללו לה' שיפתח ליבם

וישועת ה' כהרף עין.

היו לנו שכנים שכל שבוע באו ואמרו שאנחנו עושים להם רעש.

פעם הם באו לצעוק עלינו ב10.30 בלילה שאנחנו מרעישים מאד, סך הכל ראינו סרט וצחקנו בקול.

פעם חזרנו מחמותי עם המון ציוד שהיא נתנה לנו והם צרחו עלינו שאנחנו עושים רעש שאנחנו מעלים את הדברים הביתה (הבאנו מיטת תינוק ודברים כאלה, לפני הלידה הראשונה...), זה במקום להציע עזרה או לשתוק.

עד היום אפילו שעברנו דירה הם תוקעים לנו מבטי שטנה כל פעם שהם רואים אותנו, והבאסה שהבן שלהם עם הבן שלנו ביחד בגן...

לעבור דירה זה פחות בעניין, קנינו את הבית.

ובעלי אומר שאם כאן יש, ונעבור דירה, יהיה גם שם. כי זה משהו שאנחנו צריכים לבנות בעצמנו, התעצמות האנדבדיואליות שלנו מול ה'.. 

כמה שיותר להיות מי שאנו ע"פי מה שה' רוצה.. ולא לחשוש מהשכן, להיות עבד רק לה'ומתוך זה לחיות  ולא לחוש לעבדי העבדים.

והנסיון הזה עוזר לנו להזדכך ולהיות רק מול ה' ורק מולו (כמובן עם הולכים בו בדרך הנכונה.)

אבל זה קשה.. כי אני עכשיו רק בדרך , מאמינה בה מאוד, ולשם פניי מועדות (וגם פני בעלי.)

אבל העקיצות.. הצרות עין, הרוע לב, החוסר רגישות, ההתערבות בחיים.. פוגעים וזה קשהה

וכל התעצמות מחדש, קשה ודורשת להתגבר על הרבה כאב.

למה אנשים כ"כ אוהבים להתערב לשני בחיים? ועוד ברוע, שהצרות עין פשוט צועקת?אין להם מה לעשות בחיים? הם כאלה חסרי תעסוקה?אין להם עניינים משל עצמם לפתור ולהתקדם בחיים?

מה הקטע?

מכרנו ועברנו! אחרי 7 שנים שניסינו, וחשבנו שאולי אם נהיה סובלנים בסופו של דבר הרגשתי שהבריאות שלי יותר חשובה!!! לקח לנו עוד 3 שנים למכור ולמצוא אבל אחרי שעברנו הרגשתי כמה באמת הייתי חנוקה!!!

בהתחלה שהגענו כזוג צעיר הכל היה בסדר [אולי יותר מידי נחמדות זה גם לא בסדר] אח"כ הם היו בטוחים שהבית שלהם הוא גם מאחורי הדלת שלנו והם מאוד!!!! נפגעו אם לא סיפרנו להם לאן אנחנו נוסעים ומתי נחזור או כמה אנחנו מרוויחים או כמה ההורים שלנו עזרו  [להיפגע זה לא לראות אותך בחדר מדרגות וגם כשהילד המנומס שלך אומר שלום אין יחס, והמסכן לא מבין] זה הגיע לשלב שהיה אסור לנו להזמין אורחים שהם לא בקשרים טובים איתם [אני אמורה לריב עם כל  מי שהם רבים] זה הגיע למצב של צעקות ליד כולם בבית הכנסת איך העזנו להזמין את...כשהם מסוכסכים איתם [אני הייתי בחודש שביעי והתחילו לי צירים מהלחץ] בשלב הזה הבנו שמשהו לא בריא פה [ולא אצלינו] החלטנו לעבור ! זה לא היה קל כי אהבנו את הדירה והשקענו בה ומאותו רגע הפסקנו להשקיע ולי זה היה קשה. [אהה...כל דבר שעשינו בבית נעשה גם מעבר לדלת...הזוג הצעיר קנה ספות, גם שם צריך להחליף, בנה ספריית גבס,אופס...גם אנחנו רוצים .קנה אוטו ו....גם שם הוחלף, אבל זה היה דווקא משעשע לראות אנשים מבוגרים שלא יכולים להסתיר את הקנאה ]

ביום שפרסמנו בעיתון את הדירה למכירה הופיע שלט גם על הדירה השניה....אבל אנחנו היינו מאוד רצינים ובאמת כבר לא יכולנו עם הלחץ הזה אז אחרי 3 שנים הצלנו למכור ולקנות .עכשיו אנחנו בבית פרטי והשכנים... ערבים  אנחנו שמחים שהפסקנו את רצף הערבים בשורה פה... לפני שעברנו בדקנו שאין להם ילדים קטנים שעשויים להתחבר לשלנו . חוץ משלום קר ומנומס אין קשר ואנחנו נושמים לרווחה!!!

מסקנה: אם ברור לך שאת בסדר והלחץ מהשכנים הוא ....לא נורמלי, חבל להרוס את הבריאות, מנסיון!!! 

אני ממש לא יודעת אם זה מתאים, אבל לפעמים זה יכול לעזור:

אולי תכניסי להם עוגה לשבת? 

אולי זה יגרום לטוב שבהם להתגלות?

אם זה לא שייך, תשכחי ממה שאמרתי (ואני מתנצלת, כמובן).

בהצלחה, זה באמת לא קל.

היא עוד יותר תהיה רעה.

כאילו , מה היא מראה מידות נעלות? ואני לא? מה היא חושבת שהיא צדיקב יותר? אני אראה לה איפה יש לה חסרונות?

יש לשכנה שלי לדעתץי בטחון עצמי לקוי..

זה נראה לנו נוצרי מידי.. תן לי סטירה ואני אשאר שטיח.

אלא לא להגיב להם באותה מטבע. ולהמשיך להגיד שלום ענייני.. של שלום(ולא מחלוקת)מחלוקת מפחידה אותי.. זה אש.

פעם העמדנו אותם במקום.. והבעל התחיל לצווח עלינו בחדר מדרגות (קצת מבייש)

אבל מאז הוא נראה לי קצת מבוייש (הוא נהנה שהתדמית שלו נראית אחרת)

לדעתי הפתרון זה בעיקר העצמת עצמנו.. וזה הכיוון (מתוך חיבור לה').

רק שזה קשה סוג של כור היתוך.

אבל ב"ה יש שלום קר ומידי פעם אפילו מעבר לקר. הילדים משחקים ביניהם בחדר המדרגות מבלי לדעת שיש לנו הרגשה לא נעימה כלפיהם ולהיפך.

אני זוכרת שכאשר נכנסנו לדירה סמוך לראש השנה נתנו לכל השכנים איזה מתנה קטנה לרגל השנה החדשה וכפיצוי לרעש והלכלוך שהיה בעקבות השיפוצים שעשינו בדירה לפני שנכנסנו כמה חודשים.

גם להם נתנו מתנה, למרות שהיינו בטוחים שזה יגרום להם אי- נעימות בגלל בעיות והלשנות שלהם נגדנו. אבל בסוף, כנראה שזה שינה משהו לטוב מאז ולתמיד.

אבל עד היום היחסים אינם כמו עם שאר השכנים.

אם זו לא היתה את - אורה, הייתי חושבת שאולי אתם צריכים לעשות משהו כזה או אחר ולגרום ליחסים להשתפר. אבל בגלל שזו את ואני מכירה אותך מתהגובות, אני בטוחה שעשיתם את המקסימום  שאפשר וכנראה שהם אנשים באמת לא רעים כמו שהם מוגבלים נפשית, שכלית ורגשית.

יתכן שצריך לקרב אותם ולשדל אותם כמו שעושים עם ילדים קטנים בגן. לפעמים אפשר להיות אסרטיבים ולהציב גבולות יחד עם קירוב, כמו שמאל דוחה וימין מקרבת. כמו ילדים קטנים.

אתם יכולים אולי לט"ו בשבט להכניס להם סידור פירות יפה שימיס את לבבם וכדומה.  כך בכל חג משהו סמלי קטן.

מאחלת לכם שתצליחו במשימה הלא פשוטה.

יישוב טוב.

ריגשת אותי. 

את היחסים עם השכנים יש לצמצם ולהגביל לעניינים המשותפים בלבד ולא לנסות ליצור מערכות מורכבות של קשרים מושקעים.

כאשר הקשרים הם על אש נמוכה גם האכזבות לא גדולות וגם הכעסים לא מצטברים.

השכנים חושבים אחרת..  וזה לדעתי הבעיה.. היא מחפשת הרבה אושר בחוץ .. הילדים שלה הרבה מאוד בחוץ.. ואנחנו מעבירים את הזמן בבית וב"ה טוב לנו.

נראה לי שקשה לה לראות את זה.. על זה היא התחילה להיות צרת עין..(זרקה הערות ציניות, לא כ"כ מובנות)) ומאז היא דואגת להתלונן על כל דבר שזז.. ברמה מופרזת.. שדורשת כוחות. (כאילו רצון, להצר לנו.)

את פשוט מרגישה שיש כאילו מישהו בחלון.. כאילו.

את מרגישה שהעיסוקים שלהם לא בהעצמת הבית שלהם.. אלא מה קורה אצל האחר.

וזה דורש הרבה הרבה כוחות. צריך להיות עם הרבה בטחון עצמי, כדי לא להתרגש מזה כלל, וזה עבודה.

ואם במקרה אתה נתקע אתם אז יש בעיה חמורה.

הסיפור הוא לא על "שכנים רעים" אלא על אנשים משונים.

קשה קצת לייעץ בלי לדעת עוד הרבה דברים, מה שבטוח זה שצריך לצמצם את הקשר למינימום ההכרחי.

גם לא יזיק לבדוק אם כדאי לנו לשנות משהו בהתנהגות שלנו על מנת להרגיע את השטח.

אכן זה הכיוונים.. גם הקשר שלנו איתם הוא מינימום.

וגם עושים בדק בית לגבי אם כדאי לשנות (האמת שעשינו עכשיו זה תהליכיי יישום)

וכמו שכתבתי.. העצמה.

רק זה קשה. כי הם משפחה שלמה וגם הילדים שלהם פעורים..

בקיצור כמו שכתבתי ואנחנו אומרים לעצמנו.. חיזוק בטחון עצמי והעצמה מול ה' וכו'

ועובר עליהם משהו?

בטוחה שכך הם מתנהגים רק כלפייך?

אני לא מסכימה שצריך להבדיל בין שכנים לחברים, כי עובדה חיה היא מה שאת מתארת:

שקשה מאוד לחיות בריחוק. צריך לפתח יחסי חברות עם השכנים, לא רואה סיבה למה לא..

אני חושבת שאם עשיתם בדק בית עצמי והחלטתם שהיחס ממש לא נוגע אליכם- כפי שאמרת,

אז פשוט כדאי לשנות גישה ולהבין שאולי זה משהו שקשור אליהם.

אני הייתי ממשיכה להתנהג בנחמדות בסיטואציה הזו. אולי זה תמים מידי, אבל כך אני רואה את הדברים

וה' יהיה בעזרכם

שלא תמיד צריך להתאמץ ולהישאר דווקא.

לא שהשכנים רעים, אבל יש מצב של "הרחק משכן רע",

יש לנו מספיק עבודה והעצמה בתוך הבית,

חבל לבזבז את הכוחות בחוץ.

אולי שווה להתאמץ ולחפש שכנים אחרים שטוב לך איתם ולחזק איתם את הקשר,

ולהשקיע עצמכם בקשר חיובי במקום לחשוב כל הזמן על עוגמת הנפש הזו.

לבי אתכם,

ברכה והצלחה.

יש לי רק דבר אחד לומר (שבעצם די חוזר על מה שכתבו לך).

בעלי ואני כבר הגענו למסקנה שלפעמים יש אנשים טובים ונורמליים, ואתה פשוט לא מסתדר אתם. אין כמיה בין הנפשות. צריך לקבל את זה כמו שזה וזהו.

קל וחומר במקרה שלכם, שנראה שבאמת יש משהו צורם בהתנהגות שלהם.

בהצלחה יקרה!  

שלום

מה שאני עומד לאמר הוא קשה לביצוע

אך הדרך הטובה ביותר היא להתעלם ולא להתייחס

לחשוב שאותו אדם שעושה רע כמו אויר ומי שעושה רע  לאחרים הוא מזיק לעצמו בעצם

אני מאחל לך הצלחה ובעיקר להתפלל הצילני מעין....ומשכן ....

עם כל העבודה שלכם על עצמכם (כמו שסביר להניח שהיה לנו) הבריאות שלכם יותר חשובה!!!!

לנו היו שכנים לא דתיים - השם ישמור- ב ר ו ר שגם אנחנו היינו צריכים ללמוד הרבה מזה לשפר את עצמנו אבל גם מאוד היה ברור שחייבים לעבור וכמה שיותר מהר!!!

ולהתפלל לבית הבא שיהיה טוב עם שכנים!   אצלנו היה מדהים- שכרנו דירה שנבנתה לא כחלק מהבניין כך שלא היו שכנים לא מתחתנו ולא מעלינו ובעצם גם לא ממש ליד כי הדירה שלנו היתה נמוכה מהבניין   

בהצלחה

מכיון שהבעיה לא מצדכם כנראה גם פתרון הבעיה לא תהיה קשורה אליכם. 

לכן צריכים לקבל את המצב הקשה שאלה השכנים שאתם תחיו אתם בשנים הקרובות לפחות.

פעם שמעתי התבוננות בעניין קבלת יסורין מהרב יצחק גינזבורג ע"ד שלבי הכנעה הבדלה והמתקה.

ממש בקצרה,

הכנעה- אכן יש כאן מצב מאוד לא נעים שאין לי שום פתרון אליו.

הבדלה- התבוננות במימדי הבעיה, המטרה כאן להגיע למסקנה בשסה"כ זה לא בעיה כ"כ גדולה, כלומר זה לא נעים אבל לא מתים משכנים רעים, זה לא מחלה קשה וכו'.

המתקה- כל מצב לא נעים בא בהשגחתו ית' ע"מ לכפר, להעצים, וכו'. לכן יש לשמוח על כל העלבון מצד השכנים שנותן הזדמנות לגילוי כוחות הנפש נשגבים.

מאחל לכם הרבה שלווה

דיסקים בעניין. מומלץ מאוד לשמוע

שבו הבחירה בידיך, ואין באפשרויות של איש או אמצעי טכני לומר לך מה לעשות, לטוב ולמוטב.

לעצם העניין - במקום כל ההמלצות הלא מעשיות שלפניי (את המחשב מן הסתם צריך לצרכי עבודה), אני הייתי מציע "לתקוף" את הבעיה מכיוון השיעמום שמביא, כידוע, לידי חטא.

בשביל לחטוא צריך זמן, ואם אתה כ"כ נואש כמו שנראה כאן אז כנראה הרבה ממנו. תצטרך לבודד את הזמן שבו אתה מוצא את עצמך נופל, ולראות מה אפשר לעשות יעיל באותו זמן.

אתה משועמם בערב? לך לעבוד בעבודה שניה! לך ללמוד משהו! לך להתנדב! זה יצמצם את היכולת שלך להזיק.

מעבר לזה,

אני רואה בממשק ניהול שאתה מחובר מרשת סלולרית. האם אתה זקוק לזה לצרכי עבודתך? האם הרשת הסלולרית משמשת כמקור לנפילות שהספק חוסם?

האם אתה נזקק לפריצת/הורדת רמת הסינון לצרכי עבודה שונים? (אם כן, עדיף משהו שיסנן פחות, ולא תהיה "מיומן" בלחסום אותו - סוג של מחסום פסיכולוגי שאולי יסייע)

האם אתה משתמש ב-WiFi בהתחברות לרשתות אחרות? נטרל את הכרטיס האלחוטי, ובמקומו התחבר ברשת קווית לספק שמתאים לצרכיך.

נתקלתי בעבר במקרים בהם משיקולי תדמית או לחץ האשה/ חשש מהילדים הוזמנה חבילת סינון קפדנית שגררה את המשתמשים הנצרכים לכך פשוט להתחבר לרשתות פתוחות בסביבה, אז מה הועילו חכמים?

שימוש יעיל בכלים שהקב"ה נתן לך בעולם,

ו...פשוט תילחם!!!

אם הצלחת בע"ה - התחשלת!

יהיה לך סיפוק עצום, זה שווה!

ותרשה לי , אולי משהו בשלום בית תקוע וגורם לך להיות מתוסכל, ואתה מוצא 'דרך' לפרוק תיסכול? אולי זה משהו אחר?

תיזכור שאתה אדם טוב ומה לעשות זה תפס אותך ברגעים של חולשה, זה לא מתאים לנפשך המוסרית! עובדה, אתה בא לכאן ופשוט צועק בכאב!!!

עצור את הרכבת כמה שיותר מהר, ויקל לך להיתגבר!

אני בטוח שעיצותיו של admin יעזרו, אתה גם יכול להתפרק בספורט ועוד. קח את דבריו והיה יצירתי -התאם לאופייך.

החשוב שתזכיר לעצמך תמיד, עד כמה שפל המקום שאתה נאלץ להגיע אליו, כמה זה הורס שלום בית, כמה זה הורס ה-כ-ל!!!

זה משהו דוחה שנראה מבריק לאדם שנפשו חולה ממה שעובר עליו, או שחסר לו. וזה יכול למכר, כי זה בריחה קלה, וככל שטובעים בזה לא מרגישים את הגועל.

"מכאן ואילך, נעשה לו כהיתר!"

אין ספק, כשתתגבר, וזה יקרה יקירי!!! האמן בזה!!! אתה תהיה עם סיפוק עצום, כי תרגיש איך אתה השולט, ולא הרוע 'המבריק' שרק 'מחכה' להפיל אותך! 

היה חזק יקירי!!!

אין נותנים לאדם ניסיון שאין יכול לעמוד בו!!!

תשקיע הרבה בשלום בית !

ואגב, אני נגד העיצות של "תימסור קוד לאחר" זה נכון רק למי שאין לו אישיות כלל! או מי ששקע בבוץ עד שאפילו את ידו לא יכול להושיט לעזרה . מי שאינו כזה, ירגיש מושפל ונכשל! הוא לא התמודד!

(וכמובן, הכל תלוי באם אתה חייב מחשב)

צריך תמיכה ועידוד?

אני באישי.

ימים שמחים יקירי!!

קח כמה דקות ותחשוב מה נכון בשבילך לעשות, מה יסייע לך.

הרי לך מספר הצעות: להתקשר למספרי טלפון של 'עצת נפש' ודומיהם, לשתף חבר, לדאוג שלא להיות בבית לבד, לשתף את אשתך (אני אשה, ואני היתי רוצה לבכות על זה עם בעלי ולהיות איתו בצרה...), להתיעץ עם יועץ נשואין, להפרד מהמחשב.

ושלא יגלו לך!!!!

ואם אתה לא צריך אז תעיף מהבית כמה שיותר מהר!!

ועוד דבר, תתפלל ותתפלל שתצליח לעמוד בניסון הקשה!!

שהיית תומכת ובוכה יחד עם בעלך, כדי לעזור לו בעניין כזה. אין ספק שזה הכי מועיל . אך לדעתי זה לא יהיה נכון מצידו לשתף את אישתו, כי נשים בד"כ לא יכולות להבין מה שהוא מתאר, ויתפסו העניין ללא פרופוציות. תראי את תגובות הנשים כאן בפורום בעניינים דומים. לכן לדעתי זה יזיק, כי התגובה רק תהיה קשה ומזלזלת, שתיגרום לו להרגיש 'כלומניק', ותימנע ממנו לגייס כוחות להתרומם.

זה שאת היית מגיבה אחרת, זה מאוד יפה ואשריכם, אם אישתו גם מביטה כמוך, אכן זה יעזור לו הכי הרבה, תגובתך היא מאוד בריאה, אך לדעתי,  ולצערו, אינה מצויה.

ו...אולי אני טועה?

את דעתי האישית בעניין כבר כתבתי למעלה.

מה כולם עושים?

כולם יודעים מה שכולם עושים

מרעיבו שבע !

כנ"ל בטוב טעם ודעת, שאין דרך אחרת אלא להתמודד

גם אם תעיף את המחשב הוא ימצא אותך בסוף בעידן הזה.

נכון שכאשר אתה נופל מרגיש גועל נפש?

תנסה לשחזר את ההרגשה הזאת בדמיונך לעתים קרובות 

העיקר שאל תתיאש, מיואש זה אחד שלא  מרגיש את הגועל.

בסוף תצא מזה, כמה זמן אפשר לחיות כך?

יש אתר שעוזר להרבה גברים. גם לבעלי  היה בעיה בענין והם הפנו אותו לקבוצת תמיכה שמאוד עוזרת.

בהצלחה.

מומלץ!

בעבר, אם אדם היה רוצה לעשות משהו - כל דבר - הוא היה צריך להשקיע בזה אנרגיות, זמן וכו', כך שבסוף היום הוא היה כבר מותש ועייף יחסית לאדם הממוצע בימינו בסוף יום עבודה.

וגם אם הוא בכל זאת רצה לחטוא, הוא היה צריך עדיין להשקיע הרבה מאוד בשביל זה (זמן, כסף, אנרגיות...).

דבר נוסף שתמך באדם הממוצע היה הקהילה. וזה בגלל שהקהילות היהודיות (עד תחילת האמנסיפציה, אם אתם זוכרים את החומר....) היו בנויות בצורה מאוד תומכת[או מגבילה ומצמצמת] ועם מסגרות שמיועדות לעזרה מכל סוג כמעט לכל מי שצריך.

כיום אפשר לומר שכל הגורמים האלו די התפרקו...

הקהילה - כבר לא סוג של קומונה, אלא פשוט עוד סביבה שנפגשים בתוכה עם אנשים(בית כנסת, אירועים, חגים, טיולים קהילתיים)... בד"כ.

עבודה - העבודה כיום מתוכננת כך שהאדם הממוצע יצטרך להתאמץ כמה שפחות בעבודה, ולהיות שם כמה שפחות ג"כ...

כסף - המצב הכלכלי של האדם הממוצע יותר טוב מאשר לפני 70 שנה(לפחות).

נגישות - היכולת לחטוא נמצאת במרחק של לחיצה על כמה כפתורים, או נסיעה של כמה ד'...

אז מה זה אומר?

זה אומר שמי שרוצה להתמודד עם הקשיים שלו צריך לרצות את זה באמת.

אם אתה לא רוצה את זה, לא תקבל את זה.

וגם אם אתה רוצה את זה, תוכל לקבל את זה רק אחרי שתעבוד בשביל זה. ותעבוד קשה.

חכמינו זכרונם לברכה כתבו הרבה מאוד על הבעיות שאדם נתקל בהן במהלך היום, אבל זה יעזור רק אם אתה מוכן לעשות גם דברים שלא כתובים שם.... הם כתבו את העקרונות ונתנו דוגמאות. לא יותר.

בקצרה, כמה טיפים(וסליחה אם אחזור קצת על מה שכתבו קודמיי):

- נסה למצוא תחביב שדורש פעילות פיזית ומעייף אותך. זה תורם לגוף שלך, למראה שלך, וליכולת שלך להתמודד עם קשיים.

דוגמאות: שחייה, ריצה, חדר כושר, שייט, כדורסל, רכיבה על סוסים, גננות(אם יש גינה גדולה...)...

- חנך את עצמך. אתה כבר גדול, התחתנת ואתה עומד ברשות עצמך. אתה צריך לדעת מה זו משמעת עצמית...

דוגמאות: רק אתה יודע לתת לעצמך כאלו...

-צור לעצמך מסגרת תומכת. כמעט תמיד כדאי שיהיה מישהו שתוכל לדבר איתו על הקשיים שלך, שיוכל לחזק אותך, ובכלל - לתמוך בך כשאתה זקוק לזה.

דוגמאות: אשתך, קבוצות תמיכה(ותעשה לעצמך טובה... לא אינטרנטיות... זה כמו לתת לחתול לשמור על השמנת...), פסיכולוג(אם זה נובע מבעיות נפשיות/הטרדות שחווית בעבר. דברים שכאלה יכולים להתפרץ אפילו אחרי כמה שנים - ולהשפיע).

מקווה שעזרתי, אפילו מעט...

בהצלחה!

לדברים שימושיים עם אופציה לאיחול מתאים:

סטנדר שולחני (לימוד תורה), עט עם חריטה או בלי (לכתוב זלז דברים טובים ומחזקים), צעיף (ה' יעטוף את ביתינו וכו'), מחברת חידושי תורה, דיסק עם שירים שאוהב, מגן גשם לתיק גב,

תחשבי את על האיחולים המתאימים,

מתוך עולם הנישואין הצעתי דברים שגם יהיו שימושיים אחרי החתונה...

מזל טוב ענק!!!

נרתיק יפה לתפילין ולטלית.

שעון יד יפה

ארנק יפה

העיקר שיהיה במזל טוב

ושיהיה בנין עדי עד

קודם כל, תפסלי מראש את הדברים שאבא שלך קונה לו - טלית+נרתיק יפה, שעון (אם הוא רוצה) וכו'.

אח"כ תתחילי לחשוב על רעיונות, ולמצוא את המתנה הגשמית שמסמלת אותם.

אני אתן לך את הדוגמאות ממה שאשתי נתנה לי, ותקחי את זה למקום שלך.

פרנסה - ארנק.

רוחניות - סידור עם הקדשה.

ברכה - כלי מטבח (אני אוהב לבשל ולאפות).

נחת - כרית רביצה (80X80 ס"מ)

הקשבה - רדיו דיסק לבית.

וכן על זו הדרך...

מזלטוב.

• חזרתם הביתה מאוחר מאירוע ואין מצעים על המיטה.. מי ישים אותם?
• נכנסתם למיטה, החדר מחומם ונעים ואז אתם נזכרים- יש בגדים במכונה שצריך לתלות! מי יקום?
• למי יהיה חשבון טלפון יותר גבוה?
• אצל הורים של מי תהיו בליל הסדר הראשון שלכם כזוג נשוי?
• מי אחראי על הפלייליסט בבית?

אני לא זוכרת מה עוד היה.. בהצלחה ומזל טוב!!

מי אוהב יותר שוקולד? בשרי?

מי יחליף לילדים טיטולים בעז"ה?

מי ישטוף כלים?

מי ישבר וירצה לעבור לעיר / יישוב ראשון?

(ועוד כל מיני מי יישבר ראשון שקשורים לזוג- אוטו, מדיח, מייבש, וכו)

מי יותר רומנטי ודביק? (לא בטוח ששייך)

מזל טוב!!!

מזל שאשתי כבר לא יכולה...

מן הסתם גם איכות השינה שלו נפגעת.

בתור ילדה הייתי פעם ישנה ליד החדר של ההורים ושמעתי את הנחירות של אבא שלי וזה ממש לא נתן לי להירדם...

מציעה לך שבעלך יבדק במרפאת שינה, באחד מבתי החולים.

צריך לבקש הפניה מהרופא של קופת החולים.

שיהיה לכם שינה מתוקה...!!!!!!!!!

אצלנו זה עוזר... 

"תסתובב על הצד, אתה נוחר!!"

והוא גם לא מתעורר אז זה בסדר, רק מסתובב...

כי מעבר לזה שזה מפריע זה יכול לגרום חלילה לדום נשימה...

כמובן שלא כל מי שנוחר נמצא בסכנה אבל חשוב לודא שהכל תקין

ברצינות!

יודעת על מישי שעושה את זה..

וזה מאוד עוזר להם..

כמו שכתבו לך נחירה יכולה להיות בעיה רפואית נפוצה אך גם מסוכנת.

יש בעיה רפואית שכל הזמן אני שומעת על יותר אנשים שיש להם אותה שפשוט מפסיקים לנשום באמצע הלילה לשניה מתעוררים לא במודע והנשיה הזו יוצאת כנחירה....

התוצאה:

אישה עצבנית (או בעל) שלא מצליח לישון- אך זו הבעיה הקלה ביותר.

מי שסובל מזה קם כמה פעמים באמצע הלילה- שוב לא במודע,

לא ישן טוב- ולכן עייף

ויכול להפסיק לנשום ליותר משנייה-ואז זה ממש מסוכן.

הפתרון פשוט:

בדיקה במעבדת שינה והתאמת מכשיר שנותן חמצן סדיר במשך כל הלילה-

התוצאה:

שינה רגועה לשני בני הזוג

בריאות

זוגיות טובה יותר

השמנה..

תנוחה לא נכונה..

בעיה מהותית יותר.

לשאלתך- בעיקר מגלים רגישות ומנסים לעזור

אצלינו זה הפתיע.

ברגע שהורדנו את רמת הכולסטרול- ירדו הנחירות.

היי, קודם כל מזדהה איתך אשתי נוחרת יותר נכון נחרה,קחי את הבעל למעבדת שינה (יש דרך קופ"ח) שם יאבחנו בדיוק את הסיבה לנחירה ,יתאימו לו טיפול מדהים הכי חשוב דעי שנחירות חלילה מביאות לדום נשימה ולבעיות אחרות עייפות כל היום עצבנות חוסר תיאבון וכו' לטפל דחוף רפוא"ש אמן.

בכלל לא ידעתי שמעבדות שינה מתעסקות בבעלים נוחרים. אגב, עיקר הבעיה זה שאנחנו ישנים עם אחד הילדים בחדר והמסכן גם מתעורר ממנו ואז הבעל נשלח לחדר אחר. אשלח אותו בהקדם למעבדת שינה. שבת שלום!

זו לא המיטה שלו מלכתחילה?

זה לא הילד שצריך להישלח לחדר אחר?

(מעירה את תשומת ליבך, לא חלילה באה לקנטר

לא נראה לי שללכת לחדר אחר בא כעונש

אלא התחשבות של האדם שנוחר באלו שסובלים מזה

(במקרה הזה שניים, אך גם אם זו רק האשה זה גם שווה התחשבות)ו

אז כמו שהציעו קודמים -

לטובת כולם - גם בעלך, לבדוק.

חושב שלא שמת לב, אבל 'קרן2' כתבה שהבעל נשלח לחדר אחר , זה בהחלט צורם, מאוד. לא נשמע שיא היחס לבעלה...

מאמין שגם ראו כי טוב מסכימה, רק לא שמת לב לניסוח.

מסכים שהוא מצידו חייב להתחשב, ולשלוח את עצמו לחדר אחר, כי הוא הגורם הפרעה.

כמובן שזה רק עד שימצא פיתרון הולם לבעיה הנחירה, סוף סוף בני זוג אמורים לרצות להיות זה בקירבתו של זה.

עד עכשיו התאפקתי אבל - תרשו לי?

פעם אמר אדם חכם שהזוג האידיאלי זה,

הוא נוחר, והיא חירשת... (מישהו הציע פיתרון של אטמי אוזניים?)

עכשיו אני רואה כמה שהוא צדק!

לא הבנתי איך זה שהוא יפנה לחדר אחר יהווה פתרון

מזל שאין להם שני בתים, אחרת אולי באמת היה מוצע שהם ישנו כל אחד בבית אחר..

צריך לעזור לו ולא לשלוח אותו לחדר אחר..

זה נשמע לי חוסר התחשבות

ואפילו הזוי

השותף שלי בעבודה , ויוצא שאנחנו ישנים באותו חדר בכל הטיולים , מה זה נוחר

אז דבר ראשון אני הולך לשון לפניו -אחרי שאני ישן שום דבר בעולם לא יעיר אותי.

דבר שני פעם דיברנו על זה ואמרתי לו שבגמרא כתוב לישון על צד שמאל - וזה באמת עזר.

לגבי מי שכתבה שהילד צריך לישון במיטה אחרת - אני מבטיח לך שבאיזשהוא שלב הוא יישן במיטתו ולא יבוא להורים. [למשל בתי הגדולה - היא חיילת עכשיו- כבר לא באה אלינו]

מספיק שעד ששבעלי, שגם נוחר, גם ככה לא ישן טוב (אנחנו בטיפולים, מעבדת שינה וכו') אז גם אני צריכה להיות עייפה ולא לישון.

סליחה, אבל גם הוא כרגע בהרחקה מהמיטה, מה לעשות, להיות עייפה ומרוגזת כל היום? או להבין שעד שזה לא יטופל אין מה לעשות? תאמינו לי בשביל שלוםבית עדיף שאני ישן טוב.

ודחוף טיפול חמודה, כי לבעלי יש דום נשימה, זה חיים ומוות.

בעל 'מורחק' - חוסר כבוד, לבין

בעל 'עובר' מעצמו (או לאחר רמז עדין ומכובד)- התחשבות וכבוד הדדי.

גם אם כרגע שחיים כפי האפשרות הראשונה, הכל נראה בסדר, "כי אנחנו לא ילדים קטנים שנפגעים מדברים מובנים וצודקים" -

אין ספק שיותר כבוד והערכה מפיק יותר קשר אהבה וכבוד.

ועכשיו,

הבחירה בידינו.

בבית הייה חכם , לא צודק.

ק"ו מהכביש...

לדעתי זה גם מינימום של "בין אדם לחבירו". כן , גם אם אני צודק, השאלה איך אני מבקש, או אפילו נותן להבין לבד.

[אם תרצו, זה כמו שני אנשים שמכינים אותה ארוחה, האחד מכין עם כל הלב, והשני, לפי המתכון "ככה רשום בדיוק!" , עדיין התוצאה שונה, ההבדל הדק בתיבול לפי הטעם של האוכל, צורת ההגשה, וכו'.

שניהם הכינו וטרחו, מי יקבל יותר הוקרה?]

דרך אגב שמתי לב לכתיבה: "נשלח"

אני מניחה שזה בא כביטוי לכך שזה לא ממש נוח לבעל והוא הולך בעל כורחו.

הוא לא שומע את עצמו ולו זה לא מפריע, אז אולי עבורו זה לא מובן למה מעירים אותו באמצע הלילה ומבקשים ממנו לעבור לחדר אחר.

לא נעים להגיד, וזה לא ממש גורם לי להיראות טיפוס אוהד,

אך אם נהיה כנים,

לפעמים אנו נאלצים "לאלץ" את בן זוגנו או שמאלצים אותנו להפסיק התנהגות מסוימת או להתרחק כשהתנהגות מסוימת (גם אם לא נשלטת) מפריעה למישהו אחר

וזה לא דבר רע -

זה רק עוזר לנו להרגיש חלק ממשפחה ולהתחשב בקרובים לנו ולהיות טובים יותר.

יתכן. מגיע למסקנה שיתכן שמה שנכון אצל האחד לא בהכרח נכון אצל השני...("אוהה, סוף סוף!!!")

אבל עדיין, זה  מרגיש לי שהזוגיות עדיפה אצל מי שנכון לו יותר כבוד לשני.

בכל אופן זה עסק ובחירה של כל אחד לבדו.

היא לא לומר מה שמפריע?

אינני חולקת עליך בעניין של איך לעשות זאת

אבל אם היא מבקשת והוא עייף ולא ממש שולט בזה וכו' לפעמים הדרך יוצאת קצת לא הכי נעימה.

בכל זאת זה נשמע שאתה מאוד רגיש לכיוון של הנוחרים ( הגברים )....

אם מקובל על הבעל והם מסכמים שכאשר זה נעשה מטריד כל כך עד שזה מפריע לאישה לישון,

היא  מעירה אותו והוא מרצונו הטוב פונה לחדר אחר- אדרבא!

אך אם היא שולחת אותו לחדר אחר בעל כורחו משום שזה מפריע לה, צר לי זו אינה הדרך.

ואגב, באמת, אבל באמת , מוכן להשבע שלא כל הגברים נוחרים!!!

טוב, זה התבקש...

מעבר לזה, באמת אין לי עוד מה להוסיף.

"ואל תביאנו לידי ניסיון"...

מה שכן אני יכול לומר שקרה שאישתי התעוררה לקול זעקותי הנואשות מתוך חלום , ופעם בסוכות היא חככה בדעתה אם לקום לסוכה במרפסת להעיר אותי כדי שלא יהיה פדיחות מהשכנים (כשבעל מתרחק למרפסת, זה מה שקורה!).

ולא, אף פעם לא כעסתי שהעירה אותי, אפילו הודיתי לה שגאלה אותי מהסיוט...

תזהרי לא להרדם ככה בטעות

כמו כל תרופה עכשווית, היא לא מטפלת בבעיה אלא בתסמינים, כלומר- אם הוא יפסיק להשתמש בה הוא ימשיך לנחור.. אבל כשמשתמשים היא מאוד מאוד נוחה ועוזרת.

ונחירות בגיל צעיר על אחת כמה וכמה, אלו הן בעיות שניתן לטפל בהן וכדאי לפנות ליעוץ רפואי.

יש לזכור כי יש גם נשים שנוחרות אם כי הרוב הם גברים.

לעתים יש מצבים זמניים כתוצאה ממחלה ועם ההחלמה הנחירה חולפת.

ובקיצור - לכו לרופא.

פיסול, הכנת שעון, ציור קיר גדול.

תנסי להסתכל במדור פסיפס בעבודות יד ותראי שם הרבה רעיונות יפים.

מה לא ישעמם אותו.

אני יכול רק לספק רעיונות. אותי הם לא שיעממו

בדרך כלל---

אני מבשלת ביחד עם בעלי, לפעמים כל מיני דברים, זה מאד נחמד.

היום זה פחות ובעבר היה יותר, וזה היה מאד כיף...

בהצלחה

פאזלים גדולים של נופים מדהימים ממוסגרים שהרבנית עשתה בעצמה.

מעניין מאד אם בעלה עזר לה...

מצריבה בעץ....

לא השתעמם ויצא ממש יפה!!

יש משהי מפורום בכיפה (נדמה לי שקוראים לה בכינוי +1) שעושה את זה לזוגות