פורום נשואים טריים (עמוד 587)

את מה זה נורמלית.

זה פתאום שהשכל מבין שזה דבר כל כך גדול עם הרבה אחריות אז הוא מכבה את הרגש.

קורה להרבה. לא לכולם. אבל זו תופעה שפויה לחלוטין, שעוזרת לך להבין את גודל ההחלטה.

עכשיו תשבי ותחשבי, שכלית בלבד, אם את רוצה להתחתן איתו. אם הוא האיש שאיתו את בונה את הבית שלך.

אם את יכולה לסמוך עליו.

זה בסדר שהרגש כבוי. זה הזמן לבחון את העניין ברצינות הראויה.

אפילו תגידי תודה, כי זה כלי חשוב מאוד.

זה תמיד לקפוץ למים.

תסמכי על הקדוש ברוך הוא.

אני חייבת לספר סיפור על עצמי.

נכון זה תמיד נראה שיא הרגש כשהחתן בא לכסות את הפנים של הכלה לפני החופה?

אז אני, הדבר היחיד שעלה לי בראש: "זהו זה, כבר אי אפשר להתחרט".

נשואה שש וחצי שנים. שניים וחצי ילדים.

בשום פנים ואופן לא מתחרטת.

הבחירה שלי נעשתה מתוך הרבה יותר שכל מרגש. וזה לגמרי בסדר בעיני.

בהצלחה נשמה. את בדרך הנכונה. תבשרי בשורות טובות!!!

אני הרגשתי שאני קופצת לתוך תהום עמוקה

זה היה אחרי תהליך שהבנת שזה הבחור המיועד אבל כשזה ניהיה רציני הפחד השתלט עלי.

את יודעת מה עזר לי?

נזכרתי ברגע לפני שאת עוזבת את הקרקע בסנפלינג - כשיורדים מצוק לדוגמא (אם יצא לך) ברגע לפני הרגש שלך אומר לא!!! מה את עושה? אל תעזבי את הקרקע

ברגע שאת שומעת לשכל - (ושמה את לרגע את הרגש בצד) שאומר לך זה בסדר וקופצת -  הפחד פוחת במידה ניכרת כי את מרגישה קשורה 

אמרתי לעצמי אני קופצת כמו בסנפלינג אני יודעת שהקב"ה מחזיק אותי חזק!! 

 אני עשיתי את כל ההשתדלות ונראה לי שזה זה.

את הפחד אני שמה בצד.

זה היה קשה אפילו מאוד

אבל נשמתי עמוק   וקפצתי (אמרתי כן )

וממש הרגשתי איך הקב"ה מחזיק אותי חזק בחבלים חזקים ואוהבים

כיום  (ע"א הפחד הגדול של הלהגיד "כן" )נשואה באושר רב ב"ה עם 3 צדיקים נפלאים.

מאחלת לך מכל הלב הצלחה !

לבדוק שאת אכן קשורה....

מצאת אותו!!! הוא כל מה שאת רוצה!!! והוא רוצה אותך!!!

ולהתחתן זה מפחיד ומבלבל. נכון. וכרגע החששות מהעתיד מאפילים על הרגש והכיף של הביחד. 

את בטוחה שכל הרגש נעלם??? את באמת מרגישה שעניין החתונה תלוש ממך???

את יכולה לדמיין אתכם חתן וכלה? בעל ואישה? הורים? זה נחמד לך לדמיין אתכם יחד עד זקנה ושיבה?

טוב לך איתו? יהיה לך טוב איתו?

נסי להירגע, כי על פניו, לפי מה שכתבת- מדובר בחששות רגילים שלפני צעד משמעותי בחייך.

אולי תנסי לבדוק ממה בדיוק את חוששת ותשוחחו על כך?

איתך!!!

כדאי מאוד מאוד להתיעץ עם גורם מקצועי(ולא, המורה שלך היא לא גורם מקצועי! זה טוב להתיעץ איתה אבל היא לא גורם מקצועי!!!!) לפני צעד כ"כ גורלי.

יכול מאוד להיות שהוא ירגיע אותך ויגיד שזה נראה לו מתאים (ורק בשביל זה זה שווה! ככה אפשר לקבל ראש שקט יותר!)

ויכול להיות גם שהוא יעזור לך לשים לב לנקודות משמעותיות. (שלא תמיד הן סיבה לפסול אבל כדאי מאוד להיות מודעים אליהן!)

מאוד כדאי ללכת לאנשי מקצוע.

כמה שזה נשמע מרתיע לפעמים זה מאוד מאוד חשוב וזה פשוט הציל אותי!!! (ולא רק אותי...)

סתם מניסיון. אני זוכרת שעמדנו ממש לפני חתונה ובעלי אמר שצריך גם "שלח לחמך על פני המים" ואני לא הסכמתי אמרתי שהכל צריך להיות 100%. ואז דיברתי עם אחותי והיא גם אמרה לי "שלח לחמך על פני המים" ודיברתי עם עוד אחות ואמרתי לה ברור שאני אתחתן איתו אבל...ואז היא אמרה נו...

וראיתי שבעצם אני מחכה לביטחון של 100% שלעולם לא יגיע. הלכתי לברכה כדי להשתחרר ובתוך המים הגעתי להחלטה שאנחנו מתחתנים. והיה שווה...

מה קורה לך כשהוא איננו.

האם את מתגעגעת, האם הוא חסר לך, האם את רוצה להסתכל עליו, האם את זוכרת את החיוך שלו, האם יש לך שאלות לשאול אותו, האם היית רוצ הלספר משהו רק לו בלבד?

אם התשובות חיוביות אז לכי הלאה.

אם הן שליליות תעצרי

אם יש פנים לכאן ולכאן אל תמהרו בהחלטה, קחו עוד קצת זמן

 זה כמו השבוע ניתוק לפני החתונה ,כ"כ חשוב,כמה שהוא קשה (כשהחתן והכלה לא מתראים ולא מדברים-אפילו לא SMS) זה ממש קריעת ים סוף אבל האיחוד אח"כ בחתונה הוא באמת עמוק ואמיתי.

מצד שני תעצרי רגע ,תחשבי מה מפחיד אותך,משהו בנישואין,בו..?אולי את צריכה לברר עם עצמך כמה דברים שמהותיים לך,לפני שאת 'קופצת למים'.

בהצלחה נשמה..

אבל גם יכול להיות שלא. צריך לברר עם עצמך היטב ומומלץ מאוד להתיעץ! (אבא, אמא, מורה, רב, אפילו יועץ מקצועי!)

ברור שזה לא באמת רק בשבילו- תמיד כיף להשקיע ולהיות יפה, בשביל עצמך..א

אבל תנסי גם בבית, כשאין אנשים, להיות יפה ומושקעת- בשבילו.

ובחוץ להיות ככה כדי שבעלך יוכל להתגאות באישתו היפה.ב

בהצלחה!

זה מראה לי שאני חשובה לו ולא ככל הנשים.

אם זה לא היה מזיז לו הייתי מרגישה - אני מסתכל על כולן , את עוד אחת בשבילי אין לי עניין שתהיי שמורה רק לי.

וככה הוא מראה לי אני אוהב אותך את היהלום שלי, אני יודע מה זה היופי שלך והוא כ"כ איכותי, בבקשה תשמרי לי אותו ואל תתני ממנו לאחרים.

ודוקא בגלל שאני מרגישה שגם יופיי הוא חלק ממני חשוב לי שהוא יהיה שמור רק לבעלי כי אני רוצה להיות מחוברת איתו בהכל, בלי שום חציצות של עד כאן, כאן אני כבר מערבת אחרים.

קנאה לבעל/ אישה זה דרך ביטוי בריא של אהבה (תראי בספר של הרב גינזבורג-"אהבה" בשער המשיכה)

כל עוד זה לא חולני כמו גבר מכה כמובן.

כמובן שאני לא יוצאת מהבית ברמה מביישת יש לאישה עניין של אסטטיקה טבעית אבל בין אסטטיקה טבעית ליופי יש קו ארוך

וכשאני יוצאת עם בעלי אני יוצאת יותר מטופחת , אבל לא כמו בבית .

תקבלי את זה כמחמאה ואהבה הוא מעריך את יופייך, את חשובה לו.. והוא לא מתייחס אלייך כאל עוד אובייקט. 

כדי שבעלך יוכל להתגאות באשתו היפה"

מהמשפט הזה, שבטוח נכתב מכל הלב ובתום לב, רואים עד כמה קשה לאשה לפעמים להבין את ה"ראש" של האיש...

זה נכון, שהבעל ישמח שאשתו שהולכת איתו נראית טוב, אבל הוא  מ א ד  לא מעונין "להתגאות" בעיני אחרים, גברים, במראה אשתו הזאת - זה  ל א  ע נ י י נ ם..   (בתרבות הנורמלית שלנו. יש באמת "תרבויות" ששם כמו שהוא מתפאר במודל החדש של הרכב, כך גם האשה. חפץ לתצוגה..)

המשפט הזה טוב, נניח, לכאשר הולכים לאמא שלו...

במיוחד בבית, אבל גם בחוץ.

בכל הדייטים שהיו לנו לפני החתונה- תמיד באתי מטופחת, אז מה עכשיו, אחרי החתונה, השתנה?

אז כן, את צודקת

באמת למה שזה ישתנה ולמה שתתייפייפי יתר המידה בשביל הבחוץ ולא עבורו?

על הנקודה שכאילו "להתגאות" ביחס לאחרים שרואים אותה.

וגם - התייחסתי לגבי מי ששאלה; שברור ששם הנקודה הזו משמעותית לבעלה. באמת לא אמרתי שאצל כל אחד

חייב להיות בדיוק כך.  העיקר שאתם "מתואמים"..

השמים לא נופלים והנשואין ל אנהרסים.

ומותר גם לענות, ומותר גם לא להסכים,

זאת נראית לי בעיה נורא נחמדה כשהבעל חושב שאשתו יפה מדי.

זה בכלל לא צריך "לעצבן" ההתייחסות הזאת שלו.

תארי לך שהיה "מתעצבן" מזה שאשה משקיעה כל כך הרבה זמן ב"שטויות" של התאמת לבוש..  מה היית אומרת: זה "ראש" של אשה. אתה לא מבין. 

וזה "ראש" של איש, וראש טוב. של איש שאוהב את אשתו ויש לו מושגים נכונים על רשות היחיד המוחלטת שבין איש לאשתו, והוא גם מכיר "מבט" של גברים יותר מאשתו, שבסה"כ מתכוונת בתום לב להיראות טוב - ולכן אינו מעונין שתמשוך שימת לב יתרה במקום שיש בו גברים אחרים.  טוב ויפה וטבעי (כמובן, לא מדובר בהקצנות אובססיביות, שזה לא נראה מה שכאן).

התחתנת, אתם "אחד של השני", תתחשבי בכך   ו ת ש מ ח י  בכך. הרבה בנות היו מאד רוצות שיהיה להן בעל שטיפּה "יקנא" להן וירצה שאחרים לא יסתכלו עליהן...

הכי טוב:

א. באמת הכי יפה - הלבוש שבבית. בשביל הנטיה שלך, ובשבילו.

ב. תשאלי אותו, בפשטות, מתוך הבנה והבעת הבנה לרצונו, מה נראה לך בסדר שאלך איתו מחוץ לבית. תשאלי על פרטים, ותמצאו ביחד, מה גם יפה וגם לא מושך שימת לב יתרה בעיניו.

ג. בטוח שבאירועים רק עם חברות, לא איכפת לו שתיראי הכי טוב..  ובאירועים לא רק עם חברות - ההרגשה הטובה שלו איתך לא חשובה יותר? פרופורציות..  חוץ מזה, כנ"ל, אולי את מבינה בתלבושת יותר טוב - אבל ב"מבטים", כנראה שהוא...

בתוך המגזר שבו אני נמצאת - המון בעלים נוהגים כפי שתיארת.

למזלי הרב, בעלי דווקא נהנה שאני יוצאת איתו כשאני מלובשת יפה ונראית מטופחת ויפה.

הוא אפילו מעודד אותי לקנות ביגוד ותכשיטים יפים ואלגנטיים.

מנגד, אכן מפריע לי מאוד אם אני מבחינה שהוא מסתכל על נשים אחרות בזמן שאנחנו ברחוב או בקניות.

זה קצת פוגע כאילו שהוא פתאום מוצא או מחפש מישהי יפה יותר. אני מעירה לו לפעמים על זה והוא מגיב שאין לו שום כוונה מיוחדת ח"ו אלא שהוא מסתכל סביבו וסביב הנעשה ברחוב באופן טבעי וחופשי.

לכן אני מבינה ומסכימה גם אם הצד השני של המטבע בהחלט.

הייתי עם בעלי בבית והתייפיתי לכבודו (איפור וכ') ואז הייתה לי פגישה עם משהו. ואז בעלי אמר לי, ככה את הולכת לפגישה? ממש נעלבתי שהוא חושב שאני עושה משהו בשביל הפגישה הזו. אח"כ דיברנו ודווקא הערכתי אותו על זה. וגם הוא אמר לי בכיף תשימי זה וזה אבל נגיד איפור נוצץ הוא מעדיף שלא אם יש לי פגישה אישית עם גבר. וקיבלתי את זה. וגם אני מתאפרת כדי להרגישדביטחון בפגישה אבל כנראה שזה משדר עוד דברים...

אצלנו הבעיה הפוכה,אני הייתי שמחה להסתובב כמה שיותר פשוטה וצנועה ולבעלי "השמעטה" שלי עושים לו חום.

כל אחד והנסיונות שלו...

האמת, אני אגיד לך בסוד שלא כולם ישמעו.....

הדבר הכי חשוב לבת הזוג זה לא כמה השקעת במתנה ומה בדיוק הבאת לה אלא עצם היחס והכרת הטוב שיש לך כלפיה.

ולכן הנשים אני אגיד בסוד.....

הגברים מעדיפים דברים שימושיים ופרקטיים.

אני יודע שאני לא מחדש בהודעה הזאת כלום אבל לפעמים טוב לתת את התזכורת הזו.

ועוד משהו לשניים וחצי הגברים שמסתובבים פה - הנשים עובדות מאוד קשה על הבישולים וכו' תפרגנו להם, תעזרו להם כל אחד לפי יכולתו וכישוריו והכי חשוב שבאמת תעריכו את ההשקעה של נשותיכם.

שנה טובה ומתוקה לכולם

בלבד, חשבתי שגם אם לא יעזור שהמגדר שהספר לא מיועד אליו לא יקרא, לפחות אישה לא תראה לבעלה (וכן להפך) בספר מה הוא אמור לעשות...

זה דווקא מצויין לומר מה בדיוק רוצים.

הספר, זה לא מומלץ לבוא לבן/ בת הזוג עם ספר שמסביר מה הוא היה צריך לעשות, ולמה מה שהוא עושה לא בסדר...

אם עושים את זה בלי שיישמע שבאים בדרישות,

וכמובן בלי להתעצבן,

אז זה חיובי.

ספרים של גויים שנכתבו בנושא, הרבה יותר קולעים. ונכתבו לשני המינים באותם עמודים!

בעז"ה, אלמד עם בעלי יחד!- את גברים ממאדים ונשים מנגה,

ונשמח לגלות אחד ל/ עם השני מה אנחנו אוהבים ומה לא..

שזה יהיה משהו שהמקבל רוצה אבל לא קונה לעצמו.

תלוי כמובן באמצעים אבל תכשיט לאשה זה תמיד דבר שמתקבל בשמחה רבה.

לגברים, או ספר או איזה אביזר ספורטיבי - נעלי הליכה יפות, סנדלים משובחים וכמובן ספר.

ספרים זה תמיד טוב.

למרות שבעלי מסתובב פה יותר ממני - מה נותנים לו מתנה ליומולדת???

אפשר להתמקד על תכונה טובה או מעלה אחרת או השקעה שבעלך משקיע בך (או ההפך)

ולקנות משהו קשור. לדוג' אם האשה דואגת להתאפר רק לך בבית - לקנות לה איפור ולכתוב לה לאשה הכ"כ משקיעה תודה. או לאישה היפה שלי, אני רואה את זה ואוהב..

וכדו'

לאישה יש את חפצי ליבה הרגילים שלרוב תמיד משמחים.. בגד, תכשיט וכו'

לגבר ספר כיפה או למשל אני אשמח לקנות לבעלי ציצת צמר עם חוטי תכלת חדשה לכבוד החג

פעם קניתי לבעלי יין (וכתבתי לו ובמה משמחת את הבעל? בבשר ויין - ציטוט מהגמרא) ולארוחה עשיתי בשר שהוא אוהב

ויש עוד הרבה כל זוג אופיו ועניינו.

שר"ה הוא יום, שבקב"ה יושב עם עצמו וחושב אם היה כדאי לברוא את העולם או לא, וכן אם כדאי לחדש אותו שוב.

לכן לדעתי באותו משקל למצוא מתנה כזה שבן זוג ירגיש שוב את הבחירה טובה שהוא עשה, ויתחדש הקשר ביתר שאת וביתר עוז.

לא משהו בומבסטי, משהו קטן שאתה יודע שגם אם תתן לה אלף פעמים את אותו הדבר, כל פעם היא תנמס

אולי פרחים יפים, אולי תכשיט, אולי לכתוב לה שיר וכו' וכו'.  

בסוכות לקנות לאשה מתנה יותר גדולה, כי זה גם מצוה, לשון צוותא וחיבור בתרתי משמע. 

או גאדג'טים

יש פה מתנות בשני דולר ומטה:

http://www.dealextreme.com/

אפשר לחפש בקטגוריות לפי מחיר, למשל 2$ (כשבעה שקלים) ליחידה:

http://www.dealextreme.com/gift-ideas

יש פה דברים שימושיים וגם המון המון שטויות מבוססות USB. צריך לדעת לבחור ובעיקר לא לעמוד בפיתוי של המחיר הזול והמשלוח (חינם).

שלא דאגתי שוהא יחרוש את הלינק המומלץ- ועודדתי אותו להתפנק לו????

לפני שבית נחשף לפרהסיה של הפורום- הוא בית מגובש פנימה

ב"ה

אשריו של גבר שמרגיש  "מפונק" וממליץ הלאה

נראה לי שמכאן אפשר להסיק משהו שונה לגבי הסדר...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t110587#1049213

מתנה לאישה לכבוד סוכות-

צמיד לרגל, כי "צריך הוא אדם לשמח את אשתו ואת בניו ברגל." (ירושלמי, פסחים י,ב)

אז למרות שאני לא באמת קשורה לפה וראיתי את השרשור  ככה במקרה,

אם זה ישמח מישי בחג ויוסיף שלום בית, למה לא?

ב. לפי אותו עיקרון - אולי שיקנה נעליים..

ג. פירוש חדשני ביותר לירושלמי... (השאלה רק - למה לפני סוכות ולא לפני פורים..)

לא כולן/ם כ"כ נגד...

תהניי,

אגב איך מגיעים לפורום של נשואות בלבד?

אולי בגוגל לפי סוג השיש תוכלי למצוא מידע...

בהצלחה, נשמע מבאס.

אבל מה לכתוב בגוגל? שיש קיסר------ ?? (צבע כחול?)

טועה ) תבדקי באתר שלהם... זה המקום הכי טוב הם נותנים טיפים מצוינים- אופס... מקוה שזה לא פרסומת...

הם כותבים שם: :במחלקת צור קשר תוכל להשאיר את הפרטים כיצד אפשר ליצור איתך קשר, ונציג שלנו כבר יפנה אליך באופן אישי, ויעזור לך לפתור את הבעייתך ע"י אחד הפתרונות של סנו".אז תעשי את זה- בהצלחה!

ובספר טלפונים תחת השם בן אליהו

אנונימי יקרה,

כמו אצל כל זוג, יש הבדלים ביניכם. נראה כי את אדם יותר מאופק בביטויי הרגשות  והוא זקוק ליותר ביטויים רגשיים. על פניו נראה שהאמירה שלו כי אינו אוהב אותך יותר משמעה כי אינו חש אהוב. כשאדם אינו חש אהוב הוא מתחיל להתייאש מהאהבה.

מה עושים? יש לדעת שלכל אחד יש "שפת אהבה" משלו - דברים שגורמים לו לחוש אהוב.  יש כאלה שזקוקים לביטויים מילולייים - אני אוהב/ת אותך...  ויש כאלה שחשים אהובים אם בן הזוג מביא מתנה גדולה/ עושה מסיבת יום הולדת גדולה בהפתעה וכו וכו.  מה שחשוב הוא לדעת מה את יכולה לעשות כדי שהוא יחוש אהוב.

תסבירי לו שאינך קוראת מחשבות ולכן את מאד רוצה לדעת מה נותן לו תחושה שהוא אהוב... (תני לי נשיקה פעמיים ביום... תעשי לי כוס תה עם עוגה שאפית בשבילי... תקני לי חולצה חדשה... ) נכון שיש בזה מידה של מלאכותיות בהתחלה אבל גם הנישואין וההורות וכל דבר אחר חדש בהתחלה הוא קצת מלאכותי ואחר כך הופך להרגל... כמו כן, כדאי ששניכם תערכו רשימה שבה תכתבו כ - 7 תכונות שבגללן אתם חשים קירבה לבן הזוג. רשימה כזו תזכיר לכם למה בחרתם אחד בשני למרות שיש גם צדדים של חולשה...

בנוגע לנושא השמחה והטענה כלפייך כי את משרה עליו עצבות. הרגשת השמחה או העצב זוהי בחירה של האדם. כמובן שהסביבה יכולה להוות אתגר לכאן או לכאן אך בסופו של דבר הבחירה בלהיות שמח או עצוב היא בחירה שעליה אדם לוקח אחריות. אדרבה אם הוא אדם שמח בדרך כלל - הוא יכול לשמח אותך.

לבסוף, בדרך כלל כשיש מתח, כעסים וחוסר שביעות רצון בקשר, בני הזוג חשים ירידה באיכות החיים של הנישואין. אבל אין ייאוש כי ניתן לשקם את הקשר  ואת האהבה וזאת בתנאי שבני הזוג מעוניינים בכך. 

נשמע לא קל בכלל.

ועדיין, לא נשמע שצריך להתיאש. נשמע שמיציתם את האפשרות לתקן ולשפר דברים

לבדכם, וכדאי ורצוי ואפילו צריך עזרה מבחוץ, כדי להתקדם.

יכול להיות שזה יועץ זוגי, אולי בשלב ראשון רק תלכו לרב מבין עניין שיפיח תקוה וחיים בנישואין שלכם.

לא מוותרים על נישואין כ"כ מהר. בטח לא כשיש 3 ילדים ועוד אחד בעז"ה.

בעניין הבעיה הספציפית לא פרטת הכל, ונראה לי שהיא מתחלקת ל2:

-רצון וציפיה שלו שתהיי מישהי שאת לא (ונסיונות שלך להגשים אותם..)

-תקשורת לא מספיק כנה ומשתפת.

אני באמת חושבת שזה הזמן להחליט שאתם הולכים להתייעץ ולהעזר ולראות מה אפשר לעשות,

ובעז"ה עוד אפשר.

טיפים קטנים לחום ורומנטיקה-

הודעות טקסט של אהבה וגעגועים מדי פעם, להכין לו אוכל שהוא אוהב ולהגיד

בפה מלא: "תראה איך הכנתי לך את האוכל שאתה אוהב, כי אני אוהבת אותך,

ורוצה שתשמח", לפנק אותו ולתת תשומת לב בפרטים קטנים ביומיום (אני לא יודעת מה הלו"ז, אבל לשלוח לו אוכל חםן לעבודה, או לקנות לו משהו שימושי),

לצאת איתו לבד פעם בשבוע-שבועיים לדייטים:

ללכת לאכול משהו, לסוע לכותל, לטייל בעיר העתיקה או בפארק יפה, לדבר..

להשקיע בחיי אישות; בגדים, אוירה (אם תרצי רעיונות את יכולה לפנות במסר)

ובכלל, לחשוב: איך אני יכולה לשמח אותו? מה אפשר לעשות כדי שידע וירגיש שאני

אוהבת אותו??

דוקא העניין הזה של הרומנטיקה לא תמיד בא טבעי לגברים שבינינו, וזה כן משהו שאפשר לרכוש ולהגיע אליו,

בניגוד לתכונות אופי שזה עניין יותר מסובך..

חיבוק גדול, יקרה ובהצלחה!

עבודה על חיי האישות. צריך לבוא מתוך מקום שמעניק ולא לוקח.

"על כל הפשעים תכסה האהבה"

א. אתם מתקשרים. הוא אומר לך ואת אומרת לו- זה כבר טוב.

ב. מבין השורות קיבלתי תחושה שאת לא בטוחה בעצמך, בטח- אחרי 6 שנים כאלו הערך והביטחון שלך נמצא בשפל. נראה לי שאת צריכה קצת עזרה כדי להעצים את הכחות שבך, את היכולות ואת נקודות האור. קבלה עצמית ושמחה עם מה שיש.

תשדורת של " אני כזו, יש בי טוב. במה שאני טובה- אני מאוד מצליחה."

"גם אני מקבלת אותך כמו שאתה למרות שיש נקודות שגם מפריעות לי " תציב פתאום זוית אחרת על חייכם.

לא עוד המסכנה שצריכה לרצות ולעשות מה שהיא רוצה כדי שהוא יאהב אותך אלא את עושה את הדברים בעבורך, בעבור המשפחה, זה מה שצריך וזה מה שנכון וטוב. זה לא מונע ממך לשמח אותו, לעשות דברים בעבורו- אבל לא בכדי לרצות ושיאהב אותך אלא כדי לשמח אותו- כי את אוהבת אותו. וההבדל עצום והוא חש בו.

בזוגיות אסור לרצות, בצריך לירצות.

שני בני הזוג צריכים לרצות לעבוד, לתת, להכיל, לקבל ולהצליח.

ויש לי הרגשה שהוא זקוק לעזרה יותר ממך כדי להכיר בעובדה שרוגע ושלוה, שקט וזרימה הם לא תמיד שליליים. יש בהם יציבות וקביעות.  וצריך לשמחו איתם.

הלואי שתבשרי טוב

לא יעזרו כל הקומבינות והתרגילים יש פה פשוט תהליך נדרש של עבודת המידות לשני הצדדים.

בני

מאוד כואב לי לקרוא מונולוג כזה כואב ועצוב. אני מרגישה שיש לי דמעות בגרון שחונקות אותי וכאב לב חזק ממה שתיארת שעובר עליכם.

אני בטוחה שאפשר לשפר ולא להתייאש. נראה שאתם זקוקים לעזרה. תבקשי ממנו לפנות לייעוץ כדי לפטור את הבעיות כי את רוצה להמשיך ולחיות איתו.

בנוסף, נראה שהוא סובל כנראה מבעיה רגשית קשה או שהוא זקוק לטיפוח מיוחד של המראה החיצוני ואולי לכן סר חינך מעליו והוא מתבייש לומר את האמת.

תחשבי גם על הנקודה הזאת. האם הוא לא שייך לקבוצה שצריכה ייעוץ ותמיכה מיוחדת בנושא המוזכר כאן במרומז.

זה חלק חשוב מאד במשוואה

זה ישפיע על החום של הקשר הזוגי. וגם כמובן בטיפול לעבוד על ביטחון עצמי. נסי ךתת לבעלך מה שיש לך ולא מה שאת מנסה לרצות אותו.

בינתיים ב"ה המצב נהיה הרבה יותר טוב, אי אפשר אפילו להגדיר למה, אולי בזכות החג שסיפק זמנים שלווים ששנינו לא עבדנו והיינו יותר ביחד, או מאיזה סיבות אחרות, בכל אופן עכשיו אנחנו שוב חברים מאוד טובים, השם יעזור הלאה...

הכי חשוב לא לעצור עכשיו.

המציאות וה' יתברך העניקו לכם את המצב המשופר לעת עתה- ואני ממליץ לכם להמשיך ולמתוח אותו עוד ועוד.

בני כלים חדשים, רקמי קשרים חדשים בינך לבין אישך, כדי שהזוגיות שלכם תצמח מעלה ולעלום לא תקטע.

בהצלחה!

נשמה גם אני ידעתי זמנים כואבים אבל לפעמים דווקא הירידות הכ"כ כואבות יכולות להביא את הקשר למקום כ"כ בנוי ועמוק באמת.הר' גינזבורג קורא לזה 'סוד הנסירה',בהתחלה אדם וחווה היו אחד אבל אחור באחור לא קשר אמיתי,ולכן היה חייב להפריד אותם כדי שיזכו לקשר של פנים בפנים ,קשר של בחירה,למרות הניתוק,זה חזק הרבה יותר.

לפני הכל צריך שיהיה ברור לכל זוג שהקשר שלהם זה מה',זה ה' שבחר והחליט שאתם הכי מתאימים אחד לשני ואז אין מה להתייאש כי ה' יודע יותר מאיתנו,הוא ידע שאת הכי טובה לבעלך איך שאת והוא טוב לך איך שהוא ושיחד תוכלו לצמוח ולגדל אחד את השני וגם את הילדים..

אז בטוח יש כבר לא מעט דברים שאפשר לחשוב עליהם שבהם אתם מתאימים וטובים אחד לשני וחשוב ששני הצדדים ישתדלו לעבור לחשיבה יותר חיובית ומפרגנת על השני.

רואים שאת כבר רוצה ומשתדלת על הקשר ולע"ד חשוב מאוד דווקא ההשתדלות של הבעל,לא סתם חז"ל הדגישו שהבעל צריך לשמח את אישתו והבעל צריל לקנות לה כל ראש חודש וכל חג (בקרוב אצל כולן ) והוא "מחזר אחר אבדתו" ,כי ככל שגבר משקיע יותר בדבר ככה הוא יותר קשור אליו.

לא שההשתדלות של האישה לא חשובה אבל במקביל לזה שאת עושה את כל המאמצים שלך הוא וודאי צריך לעשות את כל המאמצים שלו.

עוד דבר קטן גדול שהספקתי ללמוד זה,תפילה,תפילה ועד תפילה,שלום זה השם של ה' "שהשלום שלו" אז אפשר לבקש על השלום רק ממנו יתברך.

מתפללת שתזכו להרבה הרבה שלום שמחה,ברכה,אהבה ואחווה בתוך כל בתי ישראל,אמן

זה נדוש לאמר "יפה" "מדהים" ועוד. אבל - התחלתי לקרוא - וקראתי ברצף כי לא יכולתי להפסיק. הכתיבה הזורמת - המצליחה להעביר באופן חלק וברור נושאים עמוקים שבהשקפה, ברגש, בחיים בכלל.

נקודות למחשבה, לדיון, לעיון - וללכת הלאה.

יישר כוחך!

אתה כותב ארוך..

לא.. לא קראתי..

האם רק גברים עלולים למצא נשים טובות יותר מזו שיש להם היום?

ומה באשר לאפשרות שאשה תראה מישהו שיותר נראה לה מאשר בעלה הנוכחי?

אז כן. זה אפשרי.
יש כאלה שעושות את זה חיים שלמים
השאלה אם יודעים איך להתמודד עם זה טוב.
מה עושים? לומדים לתקשר בצורה נכונה, לומדים ובונים יחד זוגיות שונה ומורכבת,
לומדים מה המקום של כל אחד בבית,
אני ממליצה לך למצוא תעסוקה שאת אוהבת, להעסיק את עצמך בדברים טובים. שלא יווצר תסכול ומרמור.
לקחת את הכל בשמחה, בפרופורציות, בנכונות ואידיאלים..

יש הרבה סוגים של חיילים בסדיר/בקבע ש"מקום עבודתם" לא שונה בהרבה ממקום עבודה רגיל.

יש משמעויות כלכליות לכל צעד שהולכים לעשות, שזה אומר שכדאי מאוד שתהיו עניים במיוחד (כלומר, שלא יהיו חסכונות הרשומים על שמכם) וכו' - מש"קית ת"ש תדע לענות על הכל יותר טוב ממני.

אני בעד לפתוח פורום לנשות אנשי צבא- לא ידעתי להגדיר

עד אז- חתימה טובה!

ומוזמנת לשוחח אם תרצי בהזדמנות

"נשות קבע" , יש שם נשים שהבעל שלהן בקבע או בחובה. 

על שם זה שכל הבעלים בצבא, והנשים ישנות על המיטה הזוגית באלכסון, לכל האורך...

חבל שבעלך עוזב לצבא ומתנתק ממה שהוא צריך לעשות, וזה להיות בעיקר בבית. צבא כאפשר לעשות בהמון מסגרות, לא רק קרביות. חוץ מזה, נכון D אינך פוסק הלכה, אך המציאות מוכיחה שנשואים בצבא, כלומר בצבא סדיר הם נטל על משלם המיסים ועל תקציב הביטחון, הם מבזבזים כספי ציבור לשם כלום. או לעשות צבא בזמן שאנחנו רווקים, או לחשוב על פיתרון אחר, להיות נטל על המדינה זו בוודאי לא מצווה!

משתלם בתקופת המילואים שהחבר'ה האלה עושים ובדבקות אולי הכי גדולה!

והוא משתלם בהתייצבותם למלחמות.

והוא משתלם בפן הרוחני החזק והיציב שהבני ישיבות מעניקים וממלאים את הצבא.

דבר שגם הדתיים מתקשים למלא ולתת...

עם גישה שכזו, נותיפש, כשאת אינך מעודדת מציאות כזו במידה וכבר קרתה, הצבא היה פשוט נהרס במו ידנו שלנו

אילולא אלו בצבא- איך יראה הצבא אם בכלל?

ואם אתייחס לצד הנשים: עלינו להתחזק ולהתפלל לה' שיתן בנו את הכוחות הנכונים.. המציאות הפרטית שלנו היא חלק בלתי נפרד מהמציאות הכללית והלוואי והיינו מבינים זאת לעומק.. אישה שאיננה מוכנה להקריב לכך שבעלה יתגייס לצבא, מרפה את ידם של אלו בצבא ולוקחת חלק בהריסתו בהמון מובנים

אם אנו רוצים שיגנו על הבית שלנו, רוצים שהתורה תמלא חלק בצבא, חושבים שהתגייסות זה משהו חשוב אז עלינו לאפשר זאת

בני תורה יכולים וכדאי לצבא שימשיך ויהווה אכסניא לת"ח, אבל לא לאנשים נשואים. בזמן השירות הסדיר זה דבר שאיננו הוגן. אפשר לתרום ולתת המון למדינה גם בשירות "ג'ובניקי" יחד עם תרומה גדולה למדינה ולעם בבניין המשפחה. הצבא איננו תכלית הכול ובוודאי שלא מצדיק נטישה של המשפחה לזמן כ"כ ארוך.

לכתחילה אין סיבה לעשות זאת. צודקת. אגב זה מה שכתבתי... שימי לב. אני לא מדברת על מציאות של לכתחילה

הצבא הוא לא תכלית הכל אבל גם המציאות הפרטית שלנו היא לא תכלית הכל. לעניות דעתי המציאות של כלל ישראל היא היא המציאות הפרטית שלנו וכך עלינו לחשוב ולשאוף. שימי לב לגדולי ישראל- אלו היו רק אלו שתרמו את כל כולם למען הכלל וביטלו לגמרי את עצמם. אז כן, מאתנו לא מבקשים לבטל את עצמנו לגמרי, והדברים בהחלט מורכבים אבל לא כל מורכבות משמעותה משהו שצריך לבטל בהנף יד. אם נמשיך לחשוב רק על עצמנו לאן נגיע?

פרשתי מהדיון

שאו ברכה

ערך המשפחה הפרטית לא יותר חשוב מהערך הלאומי שלנו. (הייתי אומרת אפילו ההפך)

אישה יכולה להסתדר אם הבעל לא נמצא בבית בעיקר לשם מטרה נעלה שכזאת.

והצבא מאוד עוזר ומאוד מדרבן בחורים נשואים הן מבחינה כספית והן מבחינת היציאות השבועיות.

חלק מהתשובה שהרב זצ"ל אומר לעשות ביום כיפור זה על מה שאני צריך להיות ואינני.

'ועכשיו שנוצרתי כאילו שלא נוצרתי'.

אדם שמסוגל להיות קרבי ולתת מעצמו 100% אבל בשביל נוחות מוותר לעצמו

צריך לעשות תשובה גדולה על כך.

וכידוע איננו ציבור שמחפש קיצורי דרך והקלות. בחרנו להתמודד עם משימות לאומיות והקשות ביותר.

ולא הלכתם לטיפול.

איני זוכרת מה היו התגובות שנה שעברה למה שכתבת, אבל כשאני קוראת את ההודעה שלך ההיא, איני יכולה שלא להזדעזע, מהמחשבה שבעיה כזאת עשוי הלהיפתר דרך פורום!!

ב"ה עשיתם כמה צעדים אחד לקראת השני, והייתי מאד רוצה לקוות בשבילכם שתעשו את הצעדים הבאים כדי להמשיך ולהתקרב.

אבל זה יתכן אך ורק בייעוץ זוגי! ו/או ייעוץ אישי, יעוץ אישי לך, טיפול פרטני עמוק כדי להבין ממה נובעים הרגשות והחסכים שלך. גם זה עשוי להועיל לכם.

אבל ייעוץ אנונימי בפורום עלול רק להזיק!!!

גם לכם וגם למי שטומן ידו בצלחתכם...

אני מצטערת בשם חברי הפורום על כך שנפגעת,

אך באינטנרט קיים הכלל קודם חשדהו ורק אח"כ כבדהו.

(ואני אומרת... חשדהו וחשדהו ורק אח"כ כבדהו...)

צר לי שנפגעת, אך עדיין טעות היתה זו לפרוס את העניין בפורום.

הרבה הרבה הצלחה וס"ד!

מי שפותח פתח כפתחו של מחט, פותחים לו משמיים פתח כפתחו של אולם.

בני כמה אתם?

יש לכם ילדים?

אתה עובד\לומד?

להמליץ לך להתגרש אנחנו לא יכולים וזה גם לא נכון לך.

אני שמח ששוחחתם בפתיחות על הנושאים הלוהטים והבנתם שללא הליכה לקראת השני תשארו מתוסכלים בעמדותיכם ולא תתקדמו לשום מקם בריא ומקבל יותר.

אתם בדרך הנכונה.

בהצלחה ושנה טובה!

ועכשיו אתם משלמים מחיר כבד על התמימות ועל התקוות הכוזבות.

אסור להנשא בלי אהבה שתישא אתכם על כפיה, פשוט אסור.

דבר שני שיש ללמוד הוא שאנשים חייבים להיות בעלי יכולת להשתנות ולא להשאר בגיל שלושים כמו שהיו בגיל עשרים.

מאד חשוב לבדוק את יכולת השינוי, הגמישות ההסתגלות והעצמאות של בן הזוג.

שלא יווצר מצב שאחד רץ קדימה ומתפתח והשני נשאר מאחור . (הדברים נכונים לגברים ונשים כאחד כמובן)

נראה לי שהאדם במצוקה.. קצת עדינות 

ולציקי.. שניכם פה צריכים עבודה. אתה- אם אתה מעוניין באישה איכותית. כדאי שתהיה טיפה פחות יצרי, כלומר , נראה שמאז החתונה הדברים שמפריעים לך זה כל הדברים שקצת יותר קשורים לענין של יצר מין..

חיים מודרנים מה הכוונה? דברים כמו אופני כושר וכו' ?או רק דברים שקשורים לצניעות.. קניון ,טלויזיה , סרטים מדרחובים למיניהם  וכו'?

אישה יפה- למה היא לא יפה ? כי ראית פרסומות ברחוב והעיניים שלך שטופות או כי היא לא יפה בעיניך מצד טעמך האישי?

וצורת הקשר שאתה זקוק לה.

אם תקבל אישה כמו שאתה מתאר שאתה רוצה, היא תהיה בהתאם גם פחות רוחנית , כלומר פחות מידותית, פחות מכבדת אותך, פחות מבינה מה זה בעל, ואחרי כמה זמן היא תימאס לך כי משביעו רעב.

התיקון הוא בעצמך..

לא באתי להטיף אלא להביא אותך למודעות ושמכאן פשוט בקש מאשתך שתבוא לקראתך ולאט  יחד תתקדמו.

רציתי לחדד לך שאל תוותר עליה.. תמורת נזיד עדשים..

ותבין גם אותה ותשמח בה

לא כל אחד זוכה באשה טובה

תפתח לפניה את הדברים, ותשאל אותה ברוב כבוד ובהבנה שהיא לא חייבת לך כלום, איך היא מוכנה  לבוא לקראתך

בהצלחה

אין לי פיתרון לך וגם לא יהיה לי אני רק רוצה להגיד לך בתור אחת שעשתה את הדרך ההפוכה - מחילונית לחרדית - שאתה בדרך הטוחה להיות חילוני, ואני מצטערת שזה מכאיב, אני לא באה לייאש אותך אני כ"כ מבינה אותך, ה כ"כ מקסים ונוצץ העולם הזה, מלא באורות נתחלפים ומוזיקה ומשחקים ועונג אין סופי.... אבל יש לזה סוף. אני מאוד מקווה שתתעורר לפני הזמן ותראה מה שאני ורבים כמותי ראו, זה עולם נפוח שסביבו מלא בניצנוץ ובתוכו אין כלום, פשוט כלום, וכל הזמן רודפים את הכלום הזה. לא תמצא מנוחה , לא באישה מושלמת, יפה אוהבת שנות האלפיים ואחדעשרה ולא בבית נוצץ עם גינה, לא במישרה מעולה ולא בשום חנות בקניון - לא תמצא. כואב לך בטח לשמוע אני מבינה, וזה מעצבן, אבל רק התורה ממלא באמת את הצרכים, ורק התורה באמת מסבירה לנו על עצמנו הכי טוב, אולי תשאל את עצמך למה איבדת את העונג בתורה שחיפשת אותו במקום אחר? הוא היה אי םעם? אולי מעולם לא הרגשת אותו? בתור אחת שבאה מהמצוק הנורא של הכלום החילוני אני יודעת מה מספק באמת ומה רק נידמה לנו ונעלם. כשתמצא את האמת והעונג שבה רק אז תתענג בעולם הזה עם אישה ובית וכל דבר שתרצה, אני ממש מאחלת לך שתזכה לזה. אגב, לא אמרתי שזה קל, זה הכי קשה, אבל הכי שווה, עוד לא הגעתי לזה אבל אני בדרך זה בטוח    בהצלחה לכולנו. שלום בית והרבה אושר

אם אדם מסוגל קודם כל להתרכז בטוב שבאשתו, מצד אופיה, לאהוב אותה בעדינות - יש מקום גם לצדדים האחרים כמבטאים את זה וגם מעמיקים לפעמים.

אבל אם לא כך - התאוה, במחילה, אינה נותנת כל מקום לבנין האהבה והיחס וההוקרה. והאשה, בצדק, רוצה את העיקר, את בנין אופיה וטובה הזך, הפנימי, כעיקר. 

על כן, קודם כל צריך לדעת שאין כאן כל מיני "השקפות". צריך למצוא את הדרך איך להוקיר ולאהוב בעדינות. לשוחח בנחת מפעם לפעם, להרגיש כמה טוב שבונים על ערכים. וכשיש אהבה כזאת - גם האשה תוכל מרצונה ללכת לקראת האיש, כי היא תרגיש שיש "יחס" ביניהם ואינה רק כלי..  ואז אפשר למצוא פתרונות "טכניים" - ללכת בבית בסגנון לבוש קצת אחר מבחוץ וכד', הכל בעדינות. אי אפשר לדרוש מאשה ללכת לא צנוע. אפשר צנוע שגם יפה לבעל, ביחוד בבית. אבל זה לא הצעד הראשון.  

הצעד הראשון הוא, לתחושתי, ג מ י ל ה, כפשוטו.  כל התמכרות יתר לדבר חושני, הורסת את האפשרות לבנין פנימי ובסופו של דבר הורסת גם את הערך של הדבר החיצוני והופכתו למאוס (לכן במצב כזה גם גירושין לא יעזרו. מקסימום אצל מישהי אחרת זה יהיה יותר אינטנסיבי וגם ייהפך יותר מהר למאוס, באין תוכן פנימי המתבטא בכך).

ובשביל זה, כנראה, כן צריך עזרה חיצונית לתקופה מסוימת. לא פשוט לחבוש להוציא עצמו מבית האסורים..

וצריך החלטה תקיפה מאוד שבונים קודם יחס פנימי, בנחת ובעדינות.  ולא לזרוק את הדברים על ה"חינוך החרדי" ואיך שהאשה נראית וכד'.  כי לפי התיאור נראה שזה לא היה מצליח גם עם מישהי אחרת, כי יש כאן בעיה עוד טרום הנישואין שמפריעה לבנין.

אין ברירה אלא להבין שאהבת אמת ויחס אמת אינם מתמצים ביצר. הם יכולים בין השאר להתבטא גם בו. אינני יודע אם במקרה זה האדם יכול בעצמו לתפוס את עצמו ולהודות בכך.

יתכן שחוץ מרב, רופא, אדם מבין ענין וכו' - מי שיכולה לעזור זו אולי האשה.  אך לא בכיוון שחושב הכותב, אלא להיפך: אם תהיה אצלו החלטה שהוא חייב לתפוס את עצמו ולבנות סדר אחר - יוכל לבקש את עזרתה לבנות יחס פנימי קודם כל, בנחת. ואז גם ההתבטאות של זה תוכל להיות פרופורציונאלית, אמיתית ובונה.

יהודי יקר,

חבל על מה שעברת פה. ולעיניינו-

יש המון זוגות דתיים וגם שאינם כאלה אשר קיים פער בחשק שלהם וכתוצאה מכך יש תסכול סביב יחסי האישות. ולכן צריך ללכת לטיפול מיני/זוגי.אין סיבה שתהיה מתוסכל גם אם אשתך תולה את זה בדברי תורה.אתה אומר- היא לא נהינת מזה כמוני- אולי פה הבעיה? אולי צריך טיפול שיתמקד גם בעונג של האישה, כשאישה נהנית היא רוצה יותר.אשתך מתלבשת לא כמו שאתה רוצה? אולי בטיפול תגיעו להבנה של מה אתה רוצה שהיא תלבש ואיפה בדיוק. יכול להיות שמחוץ לבית היא לא מוכנה לשנות את לבושה אבל בתוך הבית ובמיוחד בזמנים המיועדים לכך היא תשמח שתלכו ביחד לקנות בגדים לטעמך ואל תשכח להחמיא לה הרבה.

בקיצור,

לא כדאי להסתמך על הפורום. זו לא דווקא בעיה דתית אלא בעיה זוגית- מינית שהרבה אנשים מתמודדים איתה (יש כאלה שהנשים דווקא רוצות יותר) ויש איך לפתור אותה. נראה כי אתם מעריכים זה את זה ויש בסיס טוב לקשר.

אז המון בהצלחה והמון תפילה שתראו את הטוב והיופי בכל אחד

אחי היקר

הנושא שלך סבוך וכואב. אני מלאת רחמים עליך ובעיקר על אשתך שמן הסתם חווה את אותן בעיות רק מהצד השני...

אין לי את האומץ לייעץ לך.

רק על משפט אחד רצוני להגיב ולנסות להאיר נקודה קטנה (וכנודע מרבותינו ש"נקודה קטנה ועוד נקודה קטנה ועוד מעט וגו'")

כתבת: אני חש פחות קשור רגשית ומנטאלית לציבור החרדי, וביותר ויותר תחומים אני לא מזדהה עם ההשקפה הרווחת אצל החרדים. עכ"ל.

וואלה מובן. קשה להזדהות עם חרדים. קשה להזדהות גם עם דת"לים. ועם מסורתיים, ועם חילונים ועם נח-נחים ועם כל מגזר שרק תחשוב יום אחד שמושלם להשתייך אליו. 

אבל מה שכן - קל להזדהות עם התורה. ועם נותן התורה. ויותר מזה לא צריך.

עזוב אותך מה אמרו בישיבה, מה אומרים בשכונה, מה אמרו או שלא אמרו לאשתך בסמינר. זה פשוט לא נמצא שם.

לכל יהודי וגם לך יש נשמה שהיא חלק אלו-ה ממעל והיא יודעת מה נכון ומה לא. תנסה לשאול אותה, להקשיב לה, ללכת לפי העצות שלה. הנסיון למצוא את הדרך בחוץ- במגזר, בחברה או אפילו בפורום הזה, הם לא מדויקים. לעניות דעתי כמובן. הם יכולים בעיקר לסבך ולבלבל ולהרחיק (וזה מנסיון של אחת שהסתבכה שנים עם הגדרות עד שהשכילה להכנס ולחפש את האמת שלה בפנים)

אתה לא מחויב לאף מוסכמה חברתית מלבד ציווי הבורא הכתובים בתורה.

ותכל'ס- העצה שלי לך אחי, היא להתבודד. לא עם ה', בהתחלה רק עם עצמך. זה לא קשה: לשבת לבד רבע שעה ורק לחשוב. מה הכיוון שלי, האם אני מתקדם לקראת מטרה שאני באמת מעוניין בה או שקצת זייפתי בכיוון לאחרונה...

ככה פעם בכמה ימים. אחרי זה הדברים מגיעים אוטומטית. תראה שפתאום פחות יפריעו לך כל מיני דברים, תרגיש שלם יותר, ואני אפילו מאמינה ומתפללת ממש שדברים יתחילו להסתדר גם עם אשתך רק מכח המחשבות המתמקדות האלה.

בתפילה שתתגברו על המכשולים ותזכו לבית קדוש ושמח.

אהבתי

לפעמים קשה לנו להתבגר ולהסתכל אל עצמנו בעיניים ואז אנו מעדיפים להשאר קטנים ולהסתכל החוצה ולומר : "זה בגללו וזה בגלל החברה הלוחצת וכו'  וכך בהנף מבטלים ומפסידים את הרצון הפנימי לשינוי שהתעורר בנו

אני לא הפה של הפורום -ולא זכור לי שבכלל קראתי את ההודעה ההיא בזמנו

אבל אולי אני אסמיך את עצמי לומר לך-

סליחה

בשם העולם הוירטואלי

בשם בני האדם ששופטים יותר מידי לעיניים- ולא מספק ללבב ול"מה שלא כתוב"

המשפט שהכי תפס אותי בדבריך היה:

"התקדמתי קצת, פתחתי עם אישתי מקצת הנושאים הבוערים, הבנתי ....., וגם היא הבינה ....."

וזה הדבר הכי חשוב!!

לדבר לדבר לדבר

לשתף אחד את השני בלבטים בקשיים בהתפתחויות בחיים של כל אחד מכם

זה הדבר שיקרב אתכם- ויתן לכם שלום

שנה מתוקה

חתימה טובה

תודה רבה על התגובות החמות, העצות המועילות, ההשתתפות הכנה.

היה מן הראוי שאגיב לכל אחד ואחת בנפרד על דבריו ובע"ה אני יעשה את זה.

נתתם לי חומר למחשבה

אכתוב לכם כאשר יתגבש לי משהו מכל מה שכתבו פה

גמר חתימה טובה

כמה אני מזדהה עם מה שכתבת אבל מהמתרס השני...

יש לי הרבה תובנות מניסיון אבל אני אפילו לא אתחיל להתייחס ממש לתוכן הבעיה, כי זה לא חשוב לרמה המעשית מה אני או אנשים אחרים שלא מכירים אותך חושבים (אפילו כאלה שמכירים). מה שחשוב הוא ללכת דחוף לטיפול, גם אם זה אומר לקחת הלוואה ולחפש את המטפל/ת הכי טוב עבורכם. תחשוב על רכב יקר יותר ממה שיש לך כרגע (אם יש) שאתה רוצה לרכוש, שיעזור לך להספיק יותר דברים ביומיום, להגיע יותר רגוע ומהר לעבודה, יספק את צורכיך וצורכי משפחתיך מבחינת מקום ובטיחות, האם תחסוך כסף או תיקח הלוואה בשביל זה?

לא תעשה את זה כדי להציל או לשפר את עתידך הזוגי והמשפחתי (עם אישתך הנוכחית או אפילו חלילה בפרק ב')?

בעלי חזר בשאלה והפך לכופר ואתאיסט מוחלט ואידיאליסט, זמן קצר אחרי החתונה, כשכבר הייתי בהריון. חווינו עליות ומורדות, בעיקר מורדות, וב"ה שהתחלנו ללכת לטיפול זוגי אצל מטפלת סופר מקצועית. אני יכולה לבגיד שאחרי שנה של טיפול אנחנו על דרך המלך לקראת פיתרון מעשי להמשך הזוגיות שלנו (הבעיה אצלנו יותר מסובכת כי זה נוגע יותר לחינוך הילדים תחת שתי השקפות חינוך מנוגדות ביותר).

מקווה שתהיה לכם הרבה הצלחה. אשמח לשתף יותר באישי

א. נראה שאתה אדם ענייני קורקטי ומאוד יודע מה הוא רוצה מעצמו.

ב. אי אפשר שלא להתעלם מכך שאתה בחור אינטיליגנט רב גוני עם פתיחות רגשית וכמובן גם דעתן.

אתה מדבר שם על מספר בעיות בחיי הנישואין שלך. על חוסר התאמה בהשקפה, אתה יפתוח ואשתך יותר סגורה, אתה מדבר על בעיה בחיי האישות(צניעות וכו') אתה מדבר על רצון וחפיצה ביופי שאשתך תיראה כמו... ועוד נושא שמובלע בדבריך שיש לך בקשות מסויימות מאשתך והיא לא נענית לדרישות\בקשות.

אז חוץ מהעניין ההשקפתי שלדעתי הוא מאוד זניח, שאר העניינים הם מאוד אנושיים ולאוו דווקא 'דתיים'.

בעיה בחיי איושות היא נושא מורכב(לטוב או לרע) בכל חיי נישואין ודורש התייחסות.

סליחה על הביטוי שנראה שופט אך באמת שלא, "הבעל מסתכל הצידה" וכו' הם דברים שמפריעים גם לאנשים שאינם דתיים וגם לאנשים דתיים.

והנושא של הקשר הבינאישי, שלאחר מכתב מאוד פתוח ומרגש חשבתי לעצמי ששום רגש כלפיי אשתך לא עולה שם, הרי אתה בטוח אדם רגיש, חכם, ומתוק, אז אולי יש משהו בפנים שלא משתחרר. יש 'תקיעות' (שורוק) בקשר, בשיחה בגלוי ובעיקר ברובד הסמוי. יש הרגשה שאתם חיים בקוים מקבילים(תקן אותי אם אני טועה), זה נושא מאוד אנושי שמגדיר חיי נישואים.

* אסיים בשאלה אישית. הרי חוץ מהספיקות, הייתה שם התאהבות בטח, בטח גם היו זמנים ממש אבל ממש טובים, אתה יכול להיזכר בהם? אז יאללה נסה לחשוב ממתי, מה היה הרגע שהתחיל השבר?

אשמח להיות איתך בקשר...

בעזהי"ת.

אז יש את עין כפיר [אלון מורה], יש את המעין של איתמר, ויש את המעיין של יוסף, מתחת לברכה.

חוצמזה יש את עין עוז, ואת מעיין הגבורה, שניהם ליד עלי...

ויש גם יותר לכיוון הביקעה, אבל זה כבר לא הגיזרה שלי.

סוכה ציבורית זה דיי בעייתי במקומות האלה...

מוזמנת בכייף!

מי שמתאים לו טראק לא מתאים לו בית קפה...

(או להפך..)

למי שמתאים טרק מתאים בהחלט בית פק"ל קפה

מצטרף לתהיות של צאדיקה.

אני הייתי הולך לאיזה מעיין ומכין מראש ארוחת פינוק שאפשר לארוז לפיקניק.

בס"ד

צודקים,תודה!

אנחנו מהשומרון,בעלי מת על טיולים,ובאמת טיילנו יחד המון,וחשבתי משהו יותר מפנק בסגנון טיול טרקטרונים לדוג',אני מחפשת עוד רעיונות וכיוון שאנחנו בלי אוטו,ויום שישי קצר עדיף משהו באזור השומרון...

אם יש לכם חוות סוסים בסביבה זה פעילות שאין כמותה הן מצד החוויה והן מצד חיזוק הקשר הזוגי.

ב"ה

ללא שמפו??? בגדים יד שנייה???

למה להשקיע בארנק???

לאנונימי(זאת בתגובה) כי לפעמים אדם מפנק את עצמו פעם ב.. במשהו גדול שעושה לו את זה.. אין מה לבקר.. זה לאו דוקא הזוי

לגבי בעלך.. פעם דיברת איתו מה זה עושה לך בנפש קניות? מתנות?

אם לא תספרי הוא לא ידע.. אצלם המתנות והקניות תופסים מקום אחר.

וגם דעי שהוא לא יבין בפעם הראשונה.. כמו שמן הסתם לך לוקח להבין דברים בעולמו.

דברו יחד, שוחחו עד שתגיעו להבנה.

משהו שקונים פעם ב10 שנים. יכול לעלות קצת יותר ( היא לא סיפרה על 1000 שח , נכון?)

ואני יודעת בדיוק מה אני צריכה ורוצה (בניגוד לבגדים, שלא חשובים לי בכלל). 

אני לא חושבת שאני צריכה לאמץ את הסטנדרטים (ההזויים יש לציין) שלו

(אני לא זוכר את המקור ולא הצלחתי למצוא)

קמצנות של גבר מוציאה את נפשה של האשה.

קמצנות זה דבר נורא. ובין בני זוג היא נוראה פי שמונה.

אני ממליץ לכם לדבר על זה מייד לאחר שתרגעי, כך שהשיחה תוכל להתנהל בנחת וולברר את הנושא לעומק.

בהצלחה!

המבט החיצוני אומר שהוא התכוון למחר של הארנק. המבט הפנימי אומר שהוא התכוון לצורה בה הוא פירש את הקנייה שלך. נכון שהרצון הטבעי הוא שבעלך יפרגן לך. אך תאמיני לי שאם זה מה שהיה צריך לקרות- זה היה קורה. ואם זה לא קורה- יש לזה סיבה. ואת משום מה מנסה להלחם בסיבה הזו. במציאות. במציאות שהקב"ה הכתיב לך. ישנה דרך נוספת להתמודד עם המקרה, וזה להבין שבני אדם משפריצים את הקשיים האלו על אנשים אחרים. ואיזה יופי שהוא בחר בך (בצורה מסויימת) להיות שותפה בקושי שלו (גם אם הוא לא ביטא אותו בצורה נעימה) - מאשר לשתוק ולשמור הכל בבטן.

אולי את יכולה לחשוב לעצמך "איזה מסכן הוא. איזה מסכנים אנו שהגענו למצב כזה שבעלי לא יכול לשמוח בארנק שקניתי לעצמי". הבעיה לא בך. אל תיקחי את זה אישית. זה דווקא מבחן מצויין להיות בצד הבעל. לומר לו, "אני רואה שקשה לך לשמוח בארנק. זה חבל לי. אני דווקא מאוד שמחה בארנק. אני מייחלת לזמן בו נוכל לשמוח יחד בדברים שאני קונה".

כדאי שתבררי איתו מה קניית הארנק מסמלת בעבורו. ואז תוכלו לדבר על ה"סמליות" הזו. האם זה באמת נכון בעינייך. וכו'

בע"ה אני אעבד את זה קצת ואנסה להעלות את זה בצורה נקיה!!!

יפה עשית שקנית לעצמך משהו שיכול לשמח אותך וגם נחוץ לך לחיי היום יום.

מאידך נשאלת השאלה מהם סדרי העדיפויות של בעלך בניצול התקציב המשפחתי. האם אתם חוסכים? האם אתם שקועים בחובות? האם הוא מעדיף לקנות דברים אחרים?

מאד חשוב לדעת את גם את זה.

נשואה טריה ועכשיו רק יצאנו מויכוח של 3 ימים על ניהול התקציב המשפחתי שלדעתו אני לא מנהלת נכון בכלל, חוץ מהביקורת שהושמע אני חייבת לציין שמה שהעליב אותי  היו למעשה דברים שהוא חושב עלי בטעות ואני חושבת עליו בטעות,

כל מילה מתפרשת לפי אסוציאציה של השומע והרבה פעמים מתפרשת לא נכון. צורת הדיבור גם משפיעה. ו

יש לציין שיש לנו בעיות כספיות לשנינו, באנו מרקע כלכלי לא פשוט כך שיש סיבה, אז לעניינו,

אולי גם אצלכם הבעיה היא יותר דרך הדיבור, צורת הדיבור והאסוציאציות שכל תגובה, אולי זאת היתה הפגיעה האמיתית.

אומנם את לא קונה הרבה ובאמת בלי הרבה דרישות,

אבל המצב הכלכלי מאפשר להתפנק בארנק יקר שכזה?

אם כן, דיברת איתו לפני כן על ההוצאה הזאת?

לא יצא לנו מצב שמישהו הוציא כסף על משהו שרצה ולא סיפרנו זאת אחד לשני

ולפעמים גם אמרתי או שמעתי שאם אפשר לוותר על זה כי כדאי לחסוך.

ומאוד מאוד חשוב לדבר ולהסביר לבעל כמה קניה כזאת עושה את הנפש של האישה שמחה יותר.

כשבעלי הולך עם חולצה לא יפה, זה מצער אותי ואילו הוא בכלל לא שם לב לכך.

כשהלכתי לעשות לו קניה רצינית הוא היה בשוק אבל הסברתי לו שזה היה חשוב גם לי.

וכשאני הולכת לפני החגים לקנות כיסויי ראש בהתחלה ברור לי שהוא לא הבין מה אני צריכה עוד כשיש לי 

אבל אז הוא למד שאישה לפעמים צריכה את החידוש הזה.

אני לא חושבת שעפ"י הסיפור הזה אפשר להגיד שבעלך קמצן.

הוא פשוט צריך שתיידעי אותו יותר על הרגשות הפנימיות שלך

אני חושבת שמה שדני-יהונתן כתב פשוט קלע לבעיה.

מה שהפריע לי זה שהוא לא שמח בשמחתי.

ב"ה דיברנו קצת והצלחתי להביע את עצמי בלי כעסים. הוא הקשיב, חשב בשתיקה כמה דקות, ואז אמר שהוא יעבוד על זה. אני כבר מרגישה יותר טוב, כי אני רואה שהוא הבין ושזה גם נראה לו חשוב להצליח בזה. הלוואי שגם יצליח!

הוא עשה מי שברך לנשים, הגיבורות, שאפשרו לבעלהן  לצאת ל"נופש גברים..." שה' יתן להן שמחה אמיתית 24 שעות ביממה גם בשעת שינה, ויסתפקו בבגד אחד חדש בשנה.

|חוזר לעזרת רווקים|

דברי הרב קוואס. אולי כדאי לכם בתור נשואים טריים לשמוע או לראות הרצאות של הרב קוואס והרב לסרי.

גם משעשע וגם ייתן לכם מבט על חיי הזוגיות והאופי של כל אחד ואחד. תכונות הגבר ותכונות האשה שונות לחלוטין. ברור שזה שונה גם מאדם לאדם.

בכל מקרה לדעתי האישית 200 שקל על ארנק זה מוגזם. אינני יודעת במה את או בעלך עובדים וכמה אתם משתכרים. אבל אם את מרוויחה סכום כזה שאת יכולה להרשות לעצמך, בבקשה תקני(למרות שלדעתי זה סתם בזבוז).  אך אם אתם בשותפות ואינכם יכולים להרשות לעצמכם אז לְמָה? תארי לך שבעלך החליט יום אחד לקנות חליפה יוקרתית של בגיר ב 2000 שקל איך את היית מגיבה?  כדאי לחסוך את הכסף לדברים שבאמת חשובים ולא נורא אם ארנק יעלה גם 40-50 שקל במקום 200. יש כאלה שחושבים שמה שיקר הוא הכי טוב וזה לא תמיד נכון.  אתם כבר לא רווקים וחיי השיתוף בינכם צריכים להיות מתואמים לפחות בענייני כספים אם החשבון שלכם משותף.

בהצלחה וגמר חתימה טובה

מצד אחד, הוצאה של 200 ש"ח על ארנק לזוג צעיר היא הוצאה יקרה. אם אינך עובדת- זה נשמע מוגזם. אם את עובדת ויש הוצאות על שכ"ד/משכנתא, הוצאות שוטפות לבית ועוד גם אז הסכום די גבוה.

אני מבינה את בעלך שלא "פירגן" לך על קניית פריט יקר שעבורו מהוה ביזבוז גמור. הוא לא חייב לשמוח בשמחתך כשזה בניגוד לחסכון בו אתם נוהגים ביום יום. אבל, הוא גם לא היה צריך לבקר אותך.

מצד שני, אם את חוסכת בכל מיני דרכים: דבר נדיר אצל אשה- רכישת בגדים משומשים ועוד, זכותך בהחלט להוציא כסף על פריט שישמח אותך יומיום (ההוצאה שווה מצד השמחה שלך ששומרת על בריאותך, כמו להבדיל שוקולד שמשמח אנשים,...).

לדעתי, אם ה"קמצנות" שלו היא רק על פריטים יקרים ולא על כל דבר שתקני יום יום (במקרה כזה אכן מומלץ ללכת ליעוץ כלכלי בפעמונים, או יעוץ זוגי), הפתרון הוא כזה: אשה חכמה פעם אמרה לי שגם אם היא לא היתה חייבת לצאת לעבוד (למשל, ירושה/הכנסות מדירה שמשכירים ועוד), היא עדיין היתה יוצאת לעבוד. למה? אשה צריכה כסף משלה. אם את עובדת ומכניסה, את יכולה מידי פעם גם להוציא.

אם את חוסכת באופן קבוע אבל רוצה לקנות "מותרות" פעם בכמה זמן, תוכלי לדאוג להכנסה מסויימת משלך. למשל, שמרטפות/גיהוץ כביסה ועוד כדי שיהיו לך "דמי כיס" משלך...

ועוד דבר, חז"ל אמרו שמותר לשנות מפני השלום (יש מקרים בהם אף מצוה לשנות..) אם לא יגרם נזק לאף אדם. (הם למדו זאת מאחי יוסף שלאחר מות יעקב בדו מליבם שאביהם ביקש שיוסף יסלח להם). במקרה נדיר כמו הארנק אינך חיבת לדייק ולומר לבעלך את הסכום המדוייק שהוצאת עליו, כי זה לא יתרום לזוגיות שלכם.

והזהרתי אותה שאני לא אסכים ללכת עם ארנק שעולה יותר מ-10 ש"ח (מחיר הארנק הקודם)

בסוף היא התקשרה אליי מתנצלת ואמרה שהכי זול שהיא מצאה בכמה חנויות זה 39 ש"ח אז זה מה שהיא קנתה לי.

אני עושה שמרטפות. על הילדים שלו.

מגהצת בגדים. שלו ושל ילדיו.

אפילו מנקה, מבשלת, עושה שיעורים פרטיים, קניות בסופר, משמשת צוות הווי ובידור.

הוא עובד בחוץ, אני עובדת בפנים. הכסף שהוא מרוויח הוא משותף לשנינו שווה בשווה, כמו שהשכר של עבודתי משותף לשנינו.

אשה לא צריכה כסף "משלה", רק שיח פתוח עם האיש שלה, הבנה ואהבה.

ועדיין אני מאוד מבינה את מה שכלנית אומרת

בעיקר שכיום הדברים בבית יחסית שווים, הבעל היום יותר מודע לעזרה עם הילדים ועם הניקיונות

זה לא מוזר לראות בעל שוטף רצפה, או מבשל ארוחת צהריים.

ומאידך גם אישה שיוצאת לעבוד היא לא עוף מוזר, זה נורמלי לחלוטין.

וזה כן נותן עצמאות מסוימת ונוחיות גדולה יותר להוציא על עצמך.

ביני לבין בעלי יש קשר פתוח ואני מספרת לו הכל (פרט לדברים שלא יעניינו אותו, ואוכל לשוחח עם חברה וירטואלית...). אבל, מהניסיון שלי, ממש שראיתצי ושמעתי יש גברים שקשה להם. יש גברים ששולטים שליטה מוחלטת בהוצאות המשפחה. יש משפחות בהן רק לבעל יש פנקסי צ'קים והוא היחיד שחותם לילדים על מכתבים שקיבלו מבי"ס (מדובר במכתב שלילי).

לפעמים הסיבה היא שהבעל הוא המפרנס היחיד והוא חש שזה מקנה לו שליטה בלעדית על ההוצאות, ולפעמים גם כשהאשה עובדת משום מה למרות הקידמה, אין שיוויון זכויות מוחלט בין הבעל והאשה.

יש נשים שמקבלות זאת בהכנעה, כי כך ראו בבית אבא-אמא, ויש שקשה להן. נשים שאין להן חוט שדרה להתעקש על שלהן. לפעמים יש מצב מתוח בבית והאשה חוששת לקנות או לעשות דבר בלי אישור.

לכן, למרות שהאידיאל זו פתיחות בין בעל ואשה, פתיחות שבה אפשר לומר לו הכל, יש מקרים בהם אשה צריכה עצמאות מסויימת.

בס"ד

הגברים לא יודעים מה זה קניות בשביל האישה,

כמה זה חשוב לה וכו'.

תשבו על זה ותדברו חבל שיהיה סתם מתחים וכעסים..

בהצלחה!

אני קניתי לא מזמן ארנק "מטורף"!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 

והוא לא עלה לי כזה הרבה..........

אבל בכל זאת הוא צריך לפרגן..............

נסי לדבר איתו על זה

טיפה מים ושפשוף קל באצבע הועילו..

כדאי לנסות לפעמים..

תודה!