פורום נשואים טריים (עמוד 588)

זה לעבור ולגור אצל הורי אשתי.

וגם תלוי מאוד בנפשות הפועלות - שאינני מכיר כמובן.

אך דומני שהמינימום שבמינימום שאתם צריכים לסכם ולהסכים ביניכם מראש הוא, שבהיות שבנין ה"בית" חשוב מקניית ה"דירה"  - אז אם תרגישו שזה לא נוח לבכם, לבניית הקשר ביניכם, או להרגשה הסובייקטיבית של הבעל - אתם מיד תפסיקו עם זה, ברוח טובה. ביחוד את צריכה לקבל את זה עלייך - כי הרגישות בענין זה היא קודם כל לו. את צריכה להגיד לו מראש - שתקבלי כל הכרעה שלו בענין, בכל שלב, וברצון.  כך נראה לענ"ד.

כמובן שבמקרה כזה תוודו מקרה הלב להורים על רצונם הטוב- ותגידו להם שעם כל האהבה אליהם - אתם מרגישים שאתם עדיין צריכים בשלב זה יותר "רשות היחיד" לבניית ה"ביחד" שלכם. זה דבר מובן.

כל זה, בלי להביע דעה על עצם הרעיון במקרה זה - שאינני מכיר את נתוניו.

את מכירה את בעלך וגם את הורייך, אז את יכולה לשער לעצמך איך זה יראה.

כמובן, בעלך צריך להסכים לצעד הזה בלב שלם, אחרת לא כדאי לעבור, וגם אם הוא הסכים תתני לו אפשרות יציאה, כמו שדן כתב.

תבדקו את הרעיון, על תפסלו מראש בגלל מה שהרוב חושב.

אני אישית וגם גיסתי גרנו אצל חמי וחמותי בשלב הראשון, וזה עזר לנו מאוד. 

הכי חשוב השלום בית בינכם!

כשגרים אצל ההורים הם בדרך כלל מרגישים שיש להם "זכות" קצת להתערב...

קשה מאוד להיות אמא\אבא ולראות משהו לא בסדר ולא להגיב.

כמובן מאהבה ורצון לעזור!

אבל בדר"כ זה הורס יותר מאשר בונה.

אולי אפשר למצוא פתרונות אחרים.

לעבור לדירה קטנה יותר או במקום זול יותר.

להצטמצם בדברים אחרים.

אפילו עדיף ליסוע כמעט כל שבת להורים ולא לגור אצליהם.

לעבוד יותר שעות.

למצוא עבודה בניקיון\בייביסיטר אחרה"צ 

אולי ההורים יוכלו לעזור בתקציב\הלוואה כשתקנו.

זה בטוח יותר קשה

ויקח יותר זמן מאשר לא לשלם בכלל שכר דירה.

אבל שווה את השלום ובניית המשפחה שלכם!

בהצלחה!

נשמע מתכון בטוח ל"שלום בית" (כלומר מריבות) שום כסף לא שווה מחלוקת אחת ביניכם,או עם ההורים.

אפילו לגור ליד ההורים זה יכול להיות בעייתי,אז איתם ממש?

"על כן יעזוב איש את אביו ואימו ודבק באישתו"

אם מדובר ביחידת דירה נפרדת שמיועדת להשכרה לאורחים כמו צימר זה אולי בסדר, גם אם לא אידיאלי.

אבל אם זה בתוך הבית עצמו באחד החדרים, זה ממש נשמע לא מוצלח, כי לא תהיה לך שום פרטיות וזה לא טוב בכלל.

גם אם הרעיון הגיע מכיוון הבעל, אז אני חושבת שזה גם לא כדאי, אם יש ברירה אחרת, אבל אם הרעיון בא מצידך יתכן שזה עוד יותר לא כדאי ובפרט בשלב כה מוקדם של הנישואין. אחרי 10 שנים המימד של הפרטיות כבר פחות קריטי.

אני כמובן אולי לא יכולה להעיד בנושא כי אצלי אפילו כמה ימים זה לא מוצלח בכלל. בעלי לא מרגיש בנוח שם וכנראה שזה הדדי.

בהצלחה. מאחלת לך שהקב"ה ינחה אתכם בדרך הנכונה לכם.

א. כנראה שההורים שלך לא נושכים ... אחרת זה אפילו לא היה עולה בדעתך

ב. גם בעלך מסכים לרעיון

ג. כנראה שכל המחשבה הזאת נובעת מתוך לחץ כלכלי ולחץ להרגיש "מסודרים"

ובכל זאת אני מצטרף לדעות של קודמי שזו האופציה האחרונה וכו...

לא דומה חופש סוכות או חנוכה אצל ההורים לשגרה אל ההורים.

אולי במקום לגור שנה אצל ההורים כדאי לגור שנתיים בשכירות יתר זולה?

הויכוח התמידי של מה עדיף לקנות דירה או לשכור הוא עניין כלכלי גרידא ולא מכניס בתוכו שיקולים משפחתיים

ואצלכם וודאי וודאי שצריך להכניס את השיקולים האלה. מי אמר שחייבים מיד לקנות בית?

למקרה שתחליטו בכ"ז שהולכים על זה :

קחי בחשבון שבעלך יצטרך יותר מרחב. לא רק זוגי אלא גם לעצמו (יותר בית מדרש או חברים  משפחה שלו או מה שהוא צריך כדי לא לצבור מתחים)

בקשר אלייך תתחילי לתרגל מעכשיו שינויי התנהגות כי אצל ההורים היית ותהיי תמיד ילדתם הקטנה והאהובה

ואצל בעלך את צריכה להשאר מספיק בוגרת כדי להיות אשה ואמא בפני עצמך. לא יהיה לך פשוט לשנות תפקידים בכזאת תדירות במשך תקופה ארוכה.

ותמיד להיות עם יד על הדופק למקרה שהרעיון לא היה מתאים ולהיות מספיק אמיצים כדי לשנות תוכניות. כמו שעכשיו אתם אמיצים וחושבים מחדש על דרכים להשגת המטרה (שאגב לא מוסיפה נחת - התחייבויות כספיות רק מוסיפות לחץ ונראה שאתם די "פגיעים" ומולחצים  מהעניין הזה.)

וכמובן במשנה תוקף להחליט ! כן ! להחליט !  ממש בתוקף !

שמשקיעים בזוגיות !

כולל החלטות מעשיות שחייבים לעמוד בהם. ( מה התכיפות המינימלית של יציאות משותפות- אפשר להוסיף אבל לקבוע תדירות שפחות מכך גם בקשיים והלחץ לא יתכן.    לימוד משותף    דיבור משותף וכו...

בהצלחה בכל החלטה

ניתוח לפרטים של הכל + הדרכה מעשית , יפה!

נשמע איש מקצוע.

לדעה שתלוי במי מדובר.

אחי וגיסתי גרו אצל הוריי שתי תקופות חיים (גם עם ילדים).

גיסתי אישה מדהימה והדברים בד"כ זרמו.

(לי כילדה שגרה בבית באותו זמן זה היה מאוד קשה והיה לזה מחיר ביחס - ד.א. עם גיסתי יש לי קשר מצוין עד עכשיו)

מה אחי וגיסתי חושבים על כך, זה משהו אחר,

הרב ארוש, לפי הבנתי, נגד.

מידי פעם תצאו לאיזה מלון או לצימר

זה צעד מאוד משמעותי לחזור ולגור עם ההורים.

זה יכול לגרום להרבה חיכוכים וריבים בינך לבין בעלך ובינך לבין הורייך. 

אין לי שום ספק שזו דרך מעולה לחסוך בהוצאות השוטפות ולהעביר כסף לחסכון לקניית דירה.

הייתי ממליצה לך לעשות רשימה של יתרונות וחסרונות (כמה שזה נשמע נדוש אבל זה עוזר) תראי מה מתעלה על מה, מה יותר כדאי. תקחי בחשבון את חיי הנישואים שלך שיכולים לעלות על טיל בעקבות המגורים המשותפים עם ההורים, תשאלי את עצמך האם יהיה לכם פרטיות בדירה של הוריך? 

אני חושבת שצריך לבחון כל מקרה לגופו ולכן לא נתתי לך תשובה חד משמעית, זה נורא תלוי בבן אדם ובאופיו.

בלי שום קשר אני חושבת שכדאי לכם לפנות לבנקאי על מנת לקבל ייעוץ לפני רכישת דירה. כדאי לבדוק כמה כסף רצוי להעביר כל חודש ולראות אולי גם עם תשלום שכירות תצליחו לחסוך..?? בכל מקרה אני ממליצה לכם לגשת לבנק מזרחי, הבנקאים שם מעולים ובעיקר אנושיים, אני ובעלי מאוד היינו מרוצים מהשירות שקיבלנו.

מקווה שעשיתי לך קצת סדר בראש ולא יותר בילבלתי.

חדווה.

תעברו לבית קטן, תצמצמו הוצאות, תלכו ברגל/תחבורה ציבורית ולא אוטו, אל תצאו למסעדות.

תעבדו קשה ושעות נוספות.

אל תעשו את הטעות הזאת!!

בהצלחה!

שעבר לתקופה של מספר חודשים להורי האשה עד שיקנו בית.  נפרדו לשנה כמעט התגרשו. עו"ד בתמונה. בקיצור לא מומלץ

לא מתכון טוב..

טוב פת ושלום בה משור אבוס וריב בו( משלי)

עדיף פשטות ושלום בבית מאשר עוד עושר כביכול וריב בו..

בהצלחה

הפסוק הרבה יותר יפה.. .

אבל העיקרון מובן..

"טוב ארחת ירק והאהבה שם משור אבוס וריב בו".

בס"ד

לא קראתי את כל התגובות, אך ראיתי שהרבה מדברים על תחושת הבעל והפרטיות.

יש עוד נקודה חשובה שלעיתים נוטים לשכוח אותה, גםם ההורים הם חלק מהסיפור!!

זה שהורים מוכנים לתת לכם לחיות בדירתם בשמך שנה שלמה, זאת פשוט מסירות נפש מצידם!

גם הם צריכים את הפרטיות שלהם, אם יש לך אחים ואחיות בבית זה גם מאמץ עבורם, שפתאום גר בבית מישהו חצי "זר" , (עם כל הכבוד שהוא בעלך...) שהם לא בטוח ירגישו הכי בנוח, ותחושת ה"ביתיות" נפגעת.

אם המשפחה מוכנה ותומכת וכ', צריך לדעת מאד מאד להעריך את זה.

גם אם ההורים גרים לבד, צריך לזכור שכל אחד רוצה את הפינה הפרטית שלו, את הבית בו הוא יכול להיות מרושל, (אימא שלי למשל יכולה להסתובב בביתה עם פיג'מה כשקר לה...) משוחרר, וכ'.

שהחתן הצעיר והבת יגורו בבית זאת ממש ממש הקרבה והעמסה בכל מקרה, גם אם זה רעיון של ההורים.

אחי הצעיר התחתן לפני כשנה והם גרים אצל הוריי. זה שונה כי כלה בבית זה פחות "לא נוח" מבחינות של צניעות (למשל לא כולן מקפידות להיות עם כיסוי ראש מחא בבית כשאין זרים בתוכו) וכד'. נוסף לזה גסתי ואימי מאד קרובות ואוהבות, והיא בחורה מקסימה. 

ועדיין זה מאד מאד קשה. אימי מרגישה שאין לה פרטיות בבית, והיא סופרת את החודשים עד שהם יעברו... (נשארו לה שישה חודשים) חוץ ממני אף אחד לא יודע על כך, ולזוג הצעיר היא רק אומרת :"אתם בטוחים שאתם רוצים לעבור? לא יהיה לכם קשה? אולי תישארו?" - כי הורים רואים קודם כל את הילדים, ואח"כ (אם בכלל) את עצמם.

צריך לשים לב שלא נהייה גם אנחנו כך כלפיהם-  רואים את עצמינו ולא חושבים עליהם.

וכמובן לפרנס עוד שתי נפשות זה נטל כלכלי לא קטן.

בכלל תחושת המנוחה בבית נפגעת כשיש בו אדם שהוא לא חלק מהמשפחה הגרעינית, ולהורים אין מקום אחר ללכת אליו.... אם הם מוכנים לעשות זאת למענכם- תחשבי טוב אם גם את וגם בעלך יודעים להעריך את הצעד הזה, להוכיר תודה לא רק בלב,  אלא גם ביומיום. ולא רק באמירת תודה, אלא בכבוד רב כלפי ההורים, ולזכור שאתם בסך הכל בבית שלהם ולא שלכם.

הרבה פעמים יש לצעירים תחושה שכשהם באים להורים, בין אם זה בשבת, בין אם אחרי לידה, ואפילו לגור, הם אלו שעושים טובה להורים ושוכחים שההפך הוא הנכון.

זה שההורים נותנים מכל הלב לא אומר שזה קל להם.

נוסף לכל, אם חלילה יש אי הבנה קטנה בין הזוג הטרי, מספיק שהבת היקרה תיראה קצת עצובה וההורים הלחוצים דרוכים, דואגים וממש סובלים. יש לכם מספיק כישורי משחק לשחק אותה במקסימום שלום בית 24 שעות ביממה?

בכך שזוג בא לגור אצל ההרים, הוא משפיע על כל התנהלות הבית, ומאידך מספיק הארה קטנה של חמות להבעיר אש "שלא יתערבו לנו!" 

בקיצור לאחר כל השיקולים שלכם, על עצמכם והנוחיות שלכם, תחשבו טוב טוב אם אתם מעריכים את זה באמת,

ואם לשניכם יש את המידות הטובות, והכרת הטוב לדעת לכבד הורים שלפעמים קצת  (במקרה הטוב) יתערבו, לתת להם את התחושה הטובה שהם לא רק כספומט(חשמל מיים ארנונה שכירות אוכל וכ') או ביבי סיטר, או צורך אחר שלכם, אלא לראות גם את הצרכים שלהם וכל זאת לא על חשבון שלום הבית שלכם. 

הבהרה :כמובן שכל הביקורת הנ"ל על התנהלות "הזוגות הצעירים", לא מכוונת אישית כלפי אף אחד, אך  אני נתקלת הרבה פעמים בזוגות שבטוחים שלארח אותם זה הפרס הכי גדול שהחמה שלהם חולמת עליו בלילות...

ומתוך כך הם "עושים טובה" כשהם באים, בכל מני הזדמנויות,.

ודווקא מהכרות עם חמות של רבים מהם רואה שלא כך הם פני הדברים.

(לפני כמה שנים, בשבת אצל חמותי היו גיסי וגסתי שאמרו לחמותי בהתנצלות :"שבת הבאה אנחנו אצל ההורים שלו," אבל מייד הוסיפו בהרגעה :"אבל אל תדאגי, שבת שאח"כ נבוא" איך שהם יצאו החמות המיואשת אמרה בעייפות :"עוד פעם??"- עד לאותו רגע גם אני הייתי בטוחה שאירוחה הילדים הנשואים -כולל אותי ובעלי זה פרס עבורה...)

ההורים מארחים מכל הלב, ואנו מרגישים שזה מובן מאליו, אך האמת היא שלא תמיד פסגת שאיפותיהם זה כל הטרחה של אירוח זוגות לכל תקופת זמן שלא תהייה. זה תמיד עוד הוצאות, וויתור על מנוחה, עוד בישולים הקפדת יתר על נקיון וכ'.

כן תמיד בראש פסגת שאיפותיהם לעזור לילדיהם- אך ילדים יקרים אל נא תהפכו את היוצרות!

בכל אופן בהצלחה רבה, ושה' יאיר את עינכם ויעזור לכם לקנות דירה מתוך הרחבה שפרנסה ומתוך שלום בית אמיתי.

אפשר לבקש שישכירו את יח"ד הזאת, ובכסף תשכרו דירה קטנטונת.

אם מדובר ביח"ד נפרדת, הבעיה פחותה. אפשר לקבוע כללים, ואתם יכולים להחליט לבלות שבתות שלימות ב"בית" שלכם. כדאי להודות על הסיוע, אבל לבקש מראש, כדי שלא תהיינה אי הבנות בהמשך, שלא יהיו ביקורים בלי הודעה, אחרי שעה מסויימת. את מצידך תקפידי להתקשר לפני שאת מגיעה, כפי שהיית נוהגת אילו גרתם רחוק, ומצד ההורים, שלא יבואו לביקור פתע.

אם עדיין אין ילד ברקע, מן הסתם תבלו את רוב היום בלימודים/עבודה, כך שביקור לא יהיה כ"כ זמין באמצע השבוע ולא תהיינה הרבה אפשרויות "להשתלטות", זאת, כמובן לפי האופי של ההורים, כפי שאת מכירה אותם (אם אחד ההורים מאד שתלטן ונוהג לכפות את דעתו, כדאי למרות החסכון, לברוח למקום קטנטן, אבל משלכם.

בעיקר דרך חברים ומשפחה.

יש גם מידי פעם שבתות פנויים-פנויות,

ומה עם הפורום לקראת נשואים וזוגיות?

ויש גם מעט שדכנים לא פורמאלים בציבור שלנו...

השדכנים והמשפחות חייבים לתייג ולהגדיר כדי לסנן ולייעל המון מידע שמתקבל

אין להם ברירה.

לצרוך העניין, במושגים של שדכנים, הבעיה שלך לא יכולה להסתתר מאחורי היופי ואופי המקסים שלך, והנתונים היבשים מדברים בעד עצמם

לדעתי עומדות בפניך שתי אופציות:

1. להכיר בחורה מתאימה באופן ספונטני, או "כאילו" ספונטני, וכך לעקוף את שלב הנתונים היבשים שעומדים בעוכריך (ואני יודע על המ אני מדבר, מנסיון אישי)

2. לפנות לאירגוני שידוכים, או אפילו שדכנים פרטיים- המתמחים באנשים עם מוגבלויות ומומים קלים וקלים פחות, שם הם ינסו ברגישות ובאדיבות להציע לך ממבחר מעולה ואיכותי של בנות מסוגך

בהצלחה רבה!

בעיה כזאת יכולה לפסול הרבה הצעות, וגם אם הבעיה הועלמה עד לשלב יותר מאוחר יש משהו יותר שיפוטי בקשר כזה.

מידע כזה שנחשף לפני שההצעה היתה על הפרק מאבד מהרלוונטיות גם כי זה מתרגלים לזה לפני שצריכים להחליט וגם כי מודעים באמת לגודל של הבעיה ולא לדמיונות שיכולים להאדיר.

אי אפשר לבדוק לפני החתונה.

שאר הדברים מתגמדים אחרי פרק זמן של הרגל...

מידות טובות ויראת שמים

וכמובן, התאמה אישית, הרגשה נוחה, יש על מה לדבר וכו'.

יש דברים שהיו בעיינכם אישיו בזמן הפגישות אבל התבררו כחסרי משמעות?

זה לא מפחית את החשיבות של מה שחשוב בענייך כרגע.

אנשים משתנים, ואת צריכה להיות פתוחה לקראת השינויים.

את לא יכולה לשפוט את המצב שאת נמצאת בו כרגע ע"פ אמות המידה של שנות נישואים קדימה, מצד שני- זה נותן פרופורציה לגבי מידת החשיבות שאת מקנה לנושאים השונים.

אני ממליץ על עריכת רשימה מקוצררת של נושאים חשובים, ולנסות להיות פתוחים (אבל באמת- מבפנים) לגבי השאר.

לבחון האם בן/בת הזוג לוקים במידת הגאווה ועד איזה רמה.

האם הוא/היא מסוגלים להתנצל במקרה של פגיעה באחר.

איך השיג ושיח על אנשים אחרים, ואני לא מעודדת רכילות ולשהו"ר, חלילה, אבל יש דברים שמנשבים בין השורות.

ומבחינה אירגונית-שידע לתת יד ולקחת גם אחריות על הטיפול בבית ובילדים.

ואולי הוא כמעט היחיד שאפשר להגדיר אותו ולבדוק אותו - שיחה משותפת

כלומר, שמבינים אחד את השני באמת, ומדברים על עצמנו האמיתי, ומרגישים זה את זה

ושאת תרגישי שהוא בן אדם טוב עם רצון טוב.

אי אפשר לדעת עם איזה דברים יסתבכו בהמשך. זה מאוד כוללני להגיד 'שלא יהיה קמצן' ו'שלא יהיה כעסן' וכל מיני כאלה, אבל המון אנשים הם קמצנים או כעסנים בכל מיני רמות, ועדיין חיים מצוין עם בני הזוג שלהם. ואם לא קמצן או כעסן אז יצוצו תכונות אחרות שיגרמו לתקלים. ואיך בכלל אפשר לבדוק אם הוא קמצן או כעסן? ואת אף פעם לא כועסת? אבל ברגע שאפשר לדבר ולהבין ולבוא לקראת אז מסתדרים עם התכונות שיש לאחר גם כשיש בעיות, וכשיש שפה משותפת ואכפתיות הדדית אז יש עניין וטעם לעבוד ביחד.

ההודעה האחרונה של אישה כמובן.

איך בני הזוג רוצים שהבית המשותף יתנהל (מכל הבחינות אך בראש ובראשונה מבחינה תורנית)

כל השאר זה רק נגזרת של הנושא הנ"ל

אם הדעות שלהם חופפות - ישר לחופה!

א. כיוון תורני - בהתאם לכיוון שלך , כדאי שתיהיו באותו כיוון  מבחינה דתית תורנית. גם אם יש חילוקי דעות על ניואנסינים  עדיין כדאי שהכיוון יהיה משותף.

ב. תקשורת זורמת - אם יש לך שיחה זורמת ונעימה איתו ואתם מצליחים להבין  האחד את השני , זו נקודה מאד חשובה.

ג. כנות  ואמון הדדי - תכונות שונות מתאימות לאנשים שונים ולכן את צריכה להגדיר לעצמך מה התכונה הכי חשובה לך, אבל כנות שיש בין בני זוג היא בסיס לזוגיות טובה ולתקשורת טובה בין בני זוג.

נראה לי ששאר הדברים משתנים בין האנשים השונים, הייתי ממליצה גם לשמוע קצת עצות מההורים , כי חשוב שגם הם יקבלו באהבה ובשמחה את בן הזוג (תלוי כמובן בקשר שלך איתם ובהבנה שלהם את הצרכים שלך)...

מה שחשוב לבדוק הם התכונות הטובות של האדם.

כל אחת מה שחשוב לה.

הדברים שנאמרים כאן נכונים בודאי.אני נשוי שנתים והדבר הכי

משפיע לפי דעתי זה.אני,עד כמה אני מקבל עד מה אני נותן באמת ומסוגל להכיל.

אז אי אפשר להתחיל לצאת לדייטים רק כשאנחנו מושלמים אבל צריך תמיד

לזכור את הנקודה הזאת. לדעתי.

למידות טובות.

כלומר- הכי חשוב שהבחור לא יהיה כעסן או חסר סבלנות באופן בלתי נסבל. ואז הדבר השני החשוב זה שיהה ביניכם רגש מיוחד, שתתרגשו אחד מהשני כדי שאח"כ גם אם זה לא יקרה כל ררגע שתהיו ביחד שיהיה את מה לעורר. כי בעיני האהבה זה מה שמחזיק (אחרי כמובן שביררנו שבן הזוג הוא בעל מידות נורמליות) כי עם כ"כ הרבה מהמורות וקשיים בחיים חייבים משהו שהוא מעל לשכל ואפילו מעל לדימיון. פשוט אהבה.

זה צריכת חשמל של 2500 וואט שזה המון 

מזגן אצל הוריי יש 1 כוח סוס בחדרים וזה בערך 1200 וואט 

אני לא יודעת כמה זה המזגן שלכם אבל כדאי לבדוק ואני מאמינה שזה עדיין יהיה הכי מעט

תנור ספירלה אין לי מושג

ד"א יצא עכשיו כמו מחמם כזה שתולים על הקיר בלי יותר מידי בלגן 

העלות שלו גם זולה בערך 200 ש'ח והוא צורך 2000 וואט

אנחנו עכשיו רוצים להתקין מזגן אבל יש מצב שזה בעייתי אז חשבנו על האופציה האחרונה לחדר שינה.

שקט בלי להרעיש (כמה שמרגישים את זה כשמכבים את המזגן).

מחמם יופי ונעים. וגם חסכוני ראינו בחשבונות חשמל 200-300 ש"ח פחות ממזגן.

ולגבי כל שאר התגובות.

אומנם מזגן זה זול מבחינת צריכה החשמל( לא יודעת אם הכי זול), אבל גם יקר מבחינת העלות שלו

ולא כולם יכולים לרכוש אותו.

רדיאטור- יקר מבחינת צריכת החשמל, אך נחשב (יחד עם המזגן) כמכשיר הבטיחותי ביותר.

מפזר חום- זול, בטיחותי, עם צריכת חשמל גבוהה אבל זה תלוי בקצב הצריכה שלכם

לדעתי השאלה היא שאלה לא רק של צריכת חשמל

אלא גם של עלות ובטיחות

אגב, כדי לחשב את צריכת החשמל

עלינו להכפיל את ההספק במספר השעות שבהן המכשיר פועל:

צריכה (קילוואט שעה) = הספק (קילוואט-כתוב בתווית המכשיר) -X- זמן(שעות)n

מצאתי כאן לגבי צריכת החשמל של מוצרי חשמל בחורף (תוכלי לדפדף)

http://www.onlife.co.il/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94/%D7%A6%D7%A8%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%AA/7906/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9B%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9C%D7%9D-%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA

חורף חם

להיות מסוכן..

מפזר חום צריך לכבות בזמן השינה כמובן, כי אז אי אפשר לבקר עליו..

לנו בחדר אני שמה תנור ספירלה (אחרי שהילדים הולכים לישון מדליקה ומכבה ומוציאה מהשקע לפני שהם קמים)

שמה להם בחדר מפזר חום בלילה כי חשבתי שזה בטיחותי!!

לא ידעתי שזה אסור

אולי נעבור לרדיאטור

קנינו פעם של זק"ש ומום מה הוא ממש לא מחמם!

למישהו יש המלצה על חברה טובה?

לא נראה לי יש תקציב לקנות להם לחדר מזגן

היה עד לא מזמן מקרה של מישהי באשקלון שהבית שלה נשרף כי היא הייתה משאירה את התנור דולק בלילה..

ולדעתי כל עוד זה חשוף, צריך להזהר..

וההפעלה שלו יחסית יקרה לכמה שהוא מחמם, כי הוא מאוד בזבזני

אבל זה החימום הטוב ביותר לילדים בלילה

הוא הכי בטוח, אפשר לשים עליו מים, כך שהוא הכי פחות מייבש ובאופן כללי החימום הכי נעים.

אבל מה - רדיאטור מחמם עם גוף חימום שמחמם שמן, השמן נמצא בצלעות חימום, וכך הוא מחמם את החדר לאט לאט (וזה באמת לאט)

ורדיאטור גם כשהוא דולק על העוצמה המקסימלית שלו אמור להיות כזה שאפשר לגעת נגיעה קלה בלי לקבל כוויה (כלומר לא ממש להחזיק, אלא רק נגיעה קלה של רגע בקצות האצבעות)

כשאנחנו משלמים לחברת חשמל, אנחנו משלמים על כמות החשמל שאנחנו צורכים, וזה נמדד באמפר (כמות).

הקשר בין הואט לאמפר הוא ע"י המשווא: ואט לחלק לוולט=אמפר.

לכן, מי שמחמם בתנור הלוגן, ויכול תוך כדי גם לקרוא ספר מהאור שהתנור מפיץ, משלם גם על האור ולא רק על החימום- כל הספק (חום או אור) עולה כסף.

ברדיאטור- החשמל מחמם את ההשמן, ואז כבה. כך שגם כאשר הוא לא צורך חשמל הוא מחמם, ומכן שהוא גם חסכוני.

תנור ספירלה הוא היקר ביותר וגם המסוכן ביותר, ואחרין המפזר חום שעובד גם על חוטי להט.

הכי זול כמובן זה מזגן.

עוד יותר זול זה להתלבש טוב אפילו בבית

חום זה סוג של אנרגיה.

יש סוגים שונים של של דרכים להעביר אנרגיית חום - הסעה, הולכה, קרינה.

בהסעה מעבירים את החלקיקים החמים ממקום למקום (למשל כמו שעושה מפזר חום או מזגן)

בהולכה - אנרגיית החום מועברת מחלקיק לזה הצמוד אליו, וכך מתפשטת (כמו למשל כששמים כפית בכוס תה חם, וגם הקצה של הכפית שמחוץ לתה מתחמם). זוהי שיטת חימום איטית למדי

וקרינה היא העברת אנרגיית חום לא ע"י חלקיקים כי עם ע"י גלים - גלי אור. כדי להבין מהו חימום בקרינה תעמדו ביום חורף קר אבל בהיר ליד חלון עם שמש. השמש עשיה להיות חמה ומחממת, אבל אם תגעו בחלון, הוא יהיה קפוא.

ראדיאטור מחמם בהולכה, והחימום שלו הוא גם חימום עקיף - הוא מחמם את השמן, שמחמם את החדר. אבל כל מעבר אנרגיה שכזה גורם לבזבוז אנרגיה. אומנם, כמו כל מכשיר אחר עם טרמוסטט גוף החימום שלו לא עובד רציף, אבל הוא נשאר בזבזני מאוד.0

תנור הלוגן לעומתו מחמם בקרינה, לכן הוא גם מפיץ אור, אבל זה בדיוק מה שעושה אותו חסכוני יותר, ולא בזבזני יותר.

ומלבד זאת, בשורה הסופית הספק של רדיאטור 10 צלעות עומד על 2500W זה המון! לעומתו לתנור הלוגן קטן הספק של 400W בלבד. כלומר ב10 דקות של עבודה רדיאטור צורך יותר חשמל ממה שצורך תנור הלוגן בשעה

ולמי ששאלה על להשאיר רדיאטור דולק - כן, זה בטוח, לשם כך הוא נועד.

http://www.israel-electric.co.il/bin/en.jsp?enVersion=0&enDispWhat=object&enZone=WiseConsumage&enDispWho=General^l517&enPage=IP&enDisplay=view&

אני לא יודע לעזור לגבי החברה,אבל תחליפו להם !!

זה מסוכן גם למבוגרים תחליפו לרדיטור.. !

מתקזזת לך בחורף אחד עם רדיאטור או מפזר חום...

אם תנור צורך 2800W אבל מחמם את הסלון בחמש דקות ואחר כך התרמוסטט מכבה אותו, אז הוא תנור טוב, ואם הוא תנור אמבטיה של 1500W שכשיוצאים מהמים החמים קופאים כי הוא לא חזק מספיק - אז הוא תנור רע.

1KWh עולה היום בחברת חשמל כחצי שקל (צפוי להתייקר). מפזר חום של 2000W למשל, צורך שקל לשעת עבודה. תנור של 1200 יצרוך כ-60 אגורות.

כמובן שזה בהנחה שהתנור דולק כל הזמן. בפועל אפשר לכוון אותו לחום נמוך וכמובן כשהוא כבוי חוסכים בחשמל.

מזגן - אכן הרבה פחות מסוכן, אבל האוויר המחומם שלו לא נעים לנשימה (כך לענ"ד).

נראה כמו מאוורר אבל במקום שבשבת יש לו ספירלה. שווה לבדוק. מחמם מצויין חדרי שינה וגם כייף ומפנק לילדים להלבש מולו אחרי האמבטיה

יש מקרן לתליה ויש נייד.

הוא שמיש כל השנה, אמנם צריכת החשמל שלו גבוהה אבל הוא הרבה יותר בטיותי מספירלה ומפזרי חום..

וגם אפשר לשים אותו על השהייה מה שא"א לעשות בתנורים....

רק שהעלויות על ההתקנה קצת יקרות..

תלוי אם זו שכירות ולאיזה אורך של תקופה.

מזגן:

יתרונות:
חסכוני בחשמל (כחצי שקל לשעה), מחמם חללים גדולים במהירות, מאוד בטוח לשימוש

חסרונות: מחיר המזגן גבוה יחסית לחלופות, צריך להתקין, לא נייד, מייבש את האוויר

רדיאטור:
יתרונות: נייד, לא מייבש את האוויר ויכול להתמודד עם חללים גדולים יחסית, די בטוח לשימוש

חסרונות: לוקח לו זמן לחמם ולהתחמם, צריכת חשמל לא הכי זולה (כ1.25 לשעה), מחיר של מוצר טו
ב יקר יחסית לחלופות

מפזר חום:
יתרונות: מחמם בצורה מיידית ,קטן ונייד, מחיר המוצר מאוד זול

חסרונות:
מחמם נקודתית, מייבש את האוויר בטירוף,
צריכת חשמל גבוהה ולא משתלמת ביחס לתמורה, בטוח לשימוש.
לפי דעתי שיטת החימום הכי גרועה שיש

תנורי ספירלה למיניהם:
יתרונות: לא מייבש את האוויר, זול, קטן ונייד
חסרונות: צריכת חשמל גבוהה, מחמם נקודתית, ממש ממש לא בטוח לשימוש במיוחד כשמדובר בילדים קטנים!

אגב, אנחנו משתמשים ברדיאטור של דלונגי מסדרה DRAGON 3 (הלכנו על 'פירמה' איכותית כי לא כל רדיאטור יכול להתמודד עם הקור הירושלמי)

רדיאטור מצויין עם טרמוסטטת שעוזר בחסכון חשמל  ובעל 3 דרגות חום רצויות

ותוך כשעה מחמם את כל הדירה (משהו כמו 45 מ"ר)

הרדיאטור לא היה זול (600 ש"ח בערך) אבל שווה את זה ללא ספק!

אחרי שתחליטו מה שתחליטו, שימו לב: לא להשאיר מפזר חום דולק רצוף (בשביל זה יש שעון שבת של שקע). אם תולים מפזר חום או תנור אחר, לשים לב שהתליה תהיה חזקה ובטיחותית (שמעתם על השריפה במצפה יריחו?).

אם תחליטו על מפזר חום (טוב לחימום מהיר, למשל כדי להתלבש בבוקר קנינו אחד קצת יקר, אבל מוצלח של מרפי ריצ'רדס (תוכלו להתקשר ולבדוק אם יש בחנות עודפים ברח' כנפי נשרים - סמוך ל"כלבוטק" ז"ל).

מהי הדרך הכי טובה לחמם את הבית?

אנו נכנסים לשיא החורף והטמפרטורות מתחילות לצנוח. זה הזמן להתחיל לבחון את האופציות לחימום הבית. האנרגיה שחימום צורך, הופכת אותו לעסק די יקר. לשם כך, אספנו עבורכם את כל האופציות העומדות בפניכם. בנוסף, ריכזנו גם עצות בטיחות חשובות.
ראשית נסקור את האמצעים העומדים לרשותינו בחימום. בגדול מדובר בשלושה סוגי אנרגיה:תנורי נפט, תנורי גז ומוצרי חשמל, אשר מתחלקים לסוגים נוספים.

גז

ישנן 2 אופציות לחיבור לגז. הראשונה והמוכרת היא בלוני הגז הביתיים, כשמחיר הגדולים נע בין 300 ל-400 ש"ח ומחיר הקטנים נע בין 100 ל-150 ש"ח. הכל תלוי בספק שלכם וכדאי לברר מחירים לפני הזמנה, כיוון שאין פיקוח ממשלתי על שוק הגז. האופציה הנוספת היא חיבור למערכת אספקת גז מרכזית, אך כאן כבר דרושה התקנה יותר מורכבת כיוון שמדובר במקור אחד המספק גז למספר בתים.
יתרונות:
בדרך כלל בלוני הגז מספיקים לתקופות ארוכות משמעותית וההשקעה נדרשת רק אחת לכמה חודשים טובים, אך זה מאוד תלוי ברמת השימוש בגז לבישול. כמו כן, איכות החימום היא הגבוהה מבין כל האופציות ותנור אחד יכול לחמם חלל עצום ואף חדרים סמוכים.
חסרונות:
גז הוא חומר דליק מאוד ונפיץ מאוד, זאת אומרת שתקלה בבלוני גז יכולה לגרום לפיצוץ עז. מלבד זאת, קיימת סכנת דליפה והיות ומדובר בגז, יש סכנת חנק. בנוסף, מחירי התנורים וההתקנה יקרים.

נפט/סולר

מקור: Michelle Meiklejohn

נפט וסולר משמשים גם הם להסקה. לשם הסקה המבוססת על דלק נוזלי, תצטרכו כמובן גם לקנות תנור נפט/סולר וכן להתקין מצבור ביתי. המחירים של הדלקים משתנים ומומלץ לברר עם חברות האנרגיה. כדאי גם לבדוק את מחיר ההתקנה וההובלה. אפשר גם לרכוש דלק באופן עצמאי מתחנות דלק. אם לבחון על פי תחנות הדלק, ניתן לומר שכיום המחיר נע בין 6 ל- 8 ש"ח לליטר.
יתרונות:
נפט וסולר הם דלקים איטיים, כלומר לוקח להם זמן רב להתלקח והם זקוקים לטמפרטורה גבוהה. זה נשמע חיסרון, אך זה הופך אותם לבטיחותיים למדי. כמו כן, בעצם היותם נוזלים, נמנע הסיכון הנוסף של דליפה, הקיים בגז. העובדה כי הדלק קשה להצתה, מחייבת להשאיר את התנור דולק ברציפות על עוצמה נמוכה, לפחות בימים היותר קרים. זה מבטיח שהבית יישאר חם לכל אורך היממה כולל בשעות הערב כשחוזרים הביתה וכן בשעות הבוקר המוקדמות כשקמים.
חסרונות:
שוק האנרגיה הבלתי יציב יכול להיות לרועץ במקרה של דלק נוזלי. המחירים לא יציבים ובשנים האחרונות חלה עלייה מתמדת בעיקר במחירי הסולר. בנוסף לכך, בניגוד לגז המשמש גם לבישול בכל השנה, נפט וסולר הם חד עונתיים. מחיר ההתקנה והתנור יקרים למדי.

לסיכום, מה עדיף?
כמו בכל שאלת מה הכי כדאי, גם כאן התשובה היא - תלוי. היות ומדינתנו הקטנה מכילה צורות נוף רבות, לא כל מה שמתאים לקור של ירושלים, יהווה פיתרון טוב גם למתגוררים בתל אביב. השאלה היא גם כמובן של שטח הבית, מספר החדרים, שטח פתוח או סגור, בניין קומות או בית פרטי וכדומה. כל אלה משפיעים מבחינת קור, חום, כדאיות התקנה ועוד.

עם זאת, אם ניקח בחשבון את כלל המרכיבים שבדקנו וננסה למצוא פיתרון ביניים, נוכל לומר שמזגן היא האופציה הכדאית ביותר. הוא נמצא בדיוק באמצע ומשלב את היתרונות של כולם. הוא לא זול כתנור חשמל, אך זול בהרבה מגז ונפט. הוא לא מחמם באופן מוצלח כמו נפט וגז, אך עדיין אפקטיבי ובטח לא מקומי כמו תנור חשמל. ואולי אחד הדברים החשובים ביותר, הוא הכי בטיחותי מכולם.

בטיחות

מקור: digitalart

אם עדיין החלטתם להשתמש בהסקה בתנור חשמל, גז או נפט, ישנם כמה כללי בטיחות שכדאי מאוד לבצע, כדי לשמור על ביטחונכם וביטחון משפחתיכם:

* כשמדובר בתנור חשמל וגז, אסור בפירוש ללכת לישון כשהם פועלים. למזגן אומנם יש השהייה, אז הוא בטיחותי אך כאמור נפט הוא דליק.

* הרחיקו ככל הניתן כל חומר מכל סוג של תנור. מעבר לסכנת השריפה, חום יכול לפגוע גם בחפצים שלא יתלקחו מיד, כמו פלסטיק, עץ וכדומה. אין בשום אופן להניח לייבוש בדים על תנור, או אפילו סמוך לו. גם כאשר מדובר ברדיאטור, צריך לעשות זאת בהשגחה מלאה. תמיד עדיף לייבש את הבגדים במרחק של לפחות מטר אחד ממקור החום.

* הקפידו במיוחד על בדים סינתטיים. אין צורך במגע עם מקור החום כדי להעלות אותם באש, ומרגע שזה קרה, הדרך לשריפה מתקצרת מאוד.

* החזיקו בבית מטפה ביתי קטן. הקפידו להניח אותו במקום נגיש ושכל בני הבית ידעו היכן הוא מונח ואיך משתמשים בו. הכלי הקטן הזה יכול להציל את הבית והחיים שלכם!

* אם אתם שוהים בשעה מאוחרת לבד בבית, הימנעו מהדלקת תנור. הנטייה שלכם להירדם אל מול החמימות של התנור עלולה להיות מסוכנת. אם אתם לא לבד, לפחות יש אדם נוסף אשר יפקח עין. העדיפו לבוש חם, שמיכה וכוס תה חם כשאתם לבד, כך גם תוכלו להרגיש חורף אמיתי.

* כאשר אתם לא משתמשים בתנור, נתקו את מקור האנרגיה שלו. לעולם אל תשאירו תנור חשמל מחובר לשקע והקפידו תמיד לסגור את ברז הגז או הדלק.

* בצעו בדיקות תקופתיות. כיוון שמדובר בחום עצום, התנורים עוברים תהליכים פיזיקליים שעשויים לפגוע בהם או בחלקים מהם לאורך הזמן. לפני כל הפעלה בראשית החורף, בצעו בדיקת תקינות, רצוי שבידי החברה שממנה רכשתם את התנור. כדאי לבצע בדיקה נוספת בעיצומו של החורף, לאחר שהתנור עבד תקופה מסויימת.

* היו ערים לריחות, קולות ותחושות גוף מוזרות. אם ישנה דליפה או דליקה, זה יתבטא בריח שרוף, ריח דלק או גז. כמו כן, יכולים להישמע פיצוצים המעידים על תקלה במכשיר. כאבי ראש, סחרחורות ועייפות פתאומית ומוגזמת של כל בני הבית, גם הם יכולים להעיד על ליקוי בתנור. במידה ואחד מהנ"ל התרחש, עצרו מיד את פעולת התנור, נתקו אותו ממקור האנרגיה ואל תפעילו אותו עד בדיקת טכנאי מוסמך.

* על אף לכאורה ניגוד התועלת שבכך, הקפידו תמיד לאוורר את הבית כשהתנור פועל. החום מביא לאובדן חמצן וזה לא משהו שאתם רוצים שיקרה בתוך הבית.

* וודאו שילדים אינם משחקים בתנור. אש היא דבר מושך, וסקרנות לא חסרה אצל ילדים. כמעט כל ילד ינסה להדליק משהו בתנור בשלב זה או אחר. הסבירו לילדיכם את הסכנות שבכך.

א. אני לא נשוי, כך ש...

אבל יש לי תחושה שכן, את נורמלית. כי את רוצה לעשות עם עצמך משהו, ולא יכולה, ואז את מרגישה מוגבלת. ואף אחד ואף אחת לא אוהב להרגיש מוגבל...

ב. במה את טובה? אולי תבקשי עזרה מבעלך... מן הסתם יש לו נסיון בזה...

בכ"מ, שמעתי שדווקא יש עבודות שאפשר לעבוד רק חצי יום, או מהבית(בעיקר בכל מה שקשור למחשבים ותכנות..).

קודם כל, הרצון לצאת מהבית קצת בשביל לעבוד ולהתאורר הוא טבעי לחלוטין.

על מנת למצוא את האיזון שאת רוצה ישנם מקומות עבודה רבים המאפשרים מלכתחילה עבודה במשרת אם כך שמתאפשר לך לחזור הביתה בזמן.

אפשרות נוספת היא לעבוד מהבית אבל אז את מפסידה את האפקט של "להתלבש בבוקר ולצאת".

אם העניין שלך הוא ההתאווררות בלבד ואת לא לחוצה מבחינת פרנסה תמיד קיימת האופציה של להתנדב באזור מגורייך ואז את המחליטה הבלעדית על היקף השעות שאת מעוניינת. או ללמוד תורה / מקצוע ואז את פחות גמישה בשעות שלך.

בהצלחה.

מדהים שלא השתגעת עד עכשיו! איזה סבלנות...

יש מודעות דרושים בכל עיתון ובכל עלון של ישוב אם את גרה בישוב...

תתחילי להתעניין גם עם שכנים חברים ומשפחה בהצעות עבודה ותבדקי מה מתאים לך. 

אם יש לך סבלנות לעוד ילדים אז לעבוד בגנים זה מצויין לאמא מבחינת שעות חופשים וכו'.

בהצלחה!

הצגת את זה כך:

- את אוהבת להיות אמא,

- "מאידך" את רוצה לעשות משהו שהוא לא קשור לבית- כלומר משהו עבור עצמך

- לא נראה לך שתמצאי עבודה המתאימה לדרישות שאת מחפשת.

ואני אומרת כך: 

את יכולה להיות אמא- כי את אוהבת זאת וכי לא נראה לך שתמצאי עבודה שתשאיר אותך סביב אותה נקודה שאת אוהבת, להשאר בבית, ולהתאוורר ולעשות משהו עבור עצמך מתוך הבית.

אישה חייבת להתאוורר, אך מי קבע שרק דרך עבודה?

לי נשמע ששכחת לקחת אוויר עבור עצמך, אך לא בטוחה כלל שעבודה היא הנכונה לך אישית..

מה את אוהבת לעשות?

אולי חוג\ סדנא?

אולי קורס בלימוד עצמי, או בלימוד בבקרים?

אולי חוג שאת תארגני?

בהצלחה ושבע"ה תמצאי דרכך נכונה...

כן, אני אוהבת להיות אמא, להיות בשביל הילדים [זה לא חכמה...הם באמת משהו!!!!] וכן מידי פעם לקחתי לי איזשהו קורס או סדנא , אבל עכשיו החלטתי שאם לצאת לפחות שיהיה בזה תועלת כלכלית . ובאמת אין לי מושג מה קרה עכשיו שהתחלתי להרגיש כמו "הסמרטוט של הבית" או "הצל שעובר ומרים אחריכם את הדברים" לא שלפני זה אהבתי לנקות או לא אמרתי להם לאסוף אבל זה לא היה ציני ומריר כ"כ זה היה מאוד ענייני.

את צריכה לעבוד ממניעים כלכליים- זה עניין אחר.. אך אם את חושבת שזה רק יוסיף כלכלית, חשבי על זה לעומק: יתכן שגם בעבודה מסוג זה, תרגישי בחסרון ובמרירות..(מנסיון)

אולי יש משהו אחר שמציק לך ומתבטא בביטוים הללו?

או איזשהי הערה שקיבלת מצד אחרים?

אולי יש משהו בנפשות הפועלות בבית שלא חונך מספיק לכך שמה שאמא עושה צריך להיות מוערך ולא מובן מאליו?

אבל למה זה לא הפריע לי עד עכשיו?

למה עכשיו אני מרגישה שאני מאמללת את הילדים שלי עם התיסכול הזה?

זה באמת צריך איזושהי חפירה לעומק, הבעיה שאין לי כרגע אפילו את הכח הנפשי לעשות את זה...

שלום לך!

אם אני מבין נכון מה שמטריד אותך זה פתאום השוני בהסתכלות שלך על המצב איך עד לא מזמן היית מרוצה מהתפקיד שלך ופתאום את רוצה לעשות דברים אחרים.

לגבי הדברים האחרים כבר ענו לך פה רוב האנשים שאין בזה שום דבר רע ואפילו זהדבר טוב

את צריכה לשאול את עצמך מה השתנה במציאות  שהביא אותך להרגיש כך?

חלק מהילדים אולי כבר גדולים ועוזרים יותר,הבעל פתאום עוזר יותר ,

בד"כ זה בגלל שנופלת לנו תובנה כל שהיא על החיים ממשהו ששמענו או ראינו

אם את רוצה את יכולה לחזור לתובנות שלך הקודמות לגבי התפקיד שלך כאמא

איך ראית אותו לפני שנתיים ושלוש

בהצלחה .

ואת גם יכולה במקביל לחפש בנחת עבודה חלקית שאפשר להיות בצהריים בבית (יש אפילו בערוץ 7, בדף הראשי, איזשהו קישור לחיפש עבודה לפי קריטריונים, ושולחים לך לדוא"ל, קבוע. זה שירות של הערוץ עם איזה חברה).

ואת נורמלית לגמרי.

לפעמים נשים מרגישות כך ולפעמים כך.

העיקר - נשימה עמוקה, ובנחת (גם זאת עבודה.. של המידות...)

נראה הגיוני, טבעי, נכון וראוי שאדם מחפש שינוי וכוונים חדשים בחייו וזאת לאחר שעבר את השלב של ביסוס בית ומשפחה.

יש רבים שיוצאים ללמוד, שמחפשים עבודה, שמחליפים מקום עבודה ועוד כיוצא באלו פעילויות.

עלי והצליחי.

מרכזי יום של זקנים שמסיימים לעבוד ב2 בצהריים וזה כיף ומספק

אין שום רע בלצאת לעבוד כמה שעות ביום. יש המון משרת חלקיות. לצאת החוצה ולפגוש ולדבר עם מבוגרים אחרים זה משהו מאוד חשוב!!!  

אני נשואה 3 שנים וברוך השם תאומים ותינוקת חדשה. באיזשהו שלב למרות שעדיין הייתי מאוד עסוקה בבית עם התאומים הרגשתי שחסר לי לפגוש חברות ולפטפט. הלכתי עם הילדים לגינה ופגשנו נשים נחמדות וכמו כן הזמנתי חברה לבקר מידי פעם (היא גם בבית עם התינוק שלה) לי זה היה מאוד כיף לפגוש נשים אחרות ולפטפט להחליף חוויות ורעיונות וכו.

לצאת לעבודה כל בוקר זה דבר שיכול להביא שמחה רבה לאם. היא קמה כל בוקר מתלבשת יוצאת פוגשת אנשים ואת האנרגיות הטובות האלו היא מביאה הביתה.

כדאי מאוד לחפש איזו משרה חלקית בבקרים ועם האנרגיות החיוביות שיבואו - בעזרת השם - לחזור הביתה ולהתמודד עם מה שציינת שיכול להיות בעייתי (חוסר הערכה ואולי אף עזרה מבני הבית)  אף פעם לא מאוחר לחנך לדבר הנכון ובעזרת השם כשתרגישי טוב יותר עם עצמך תוכלי לעשות זאת בלי המרירות שציינת שקיימת כעת.

הצלחה!

קודם כל אני ממליץ לך ללמוד את משמעותה וחשיבותה של האשה בבית היהודי.

אשה היא "עקרת בית" מלשון עיקר,היא עיקר הבית.

ולכן אני באמת ממליץ ללמוד בנושא הזה (זה לא אומר שאת לא יודעת כלום,גם דברים שלמדת ואת יודעת צריכים ריענון,כך זה תמיד).

אחרי הלימוד כמובן ליישם את העקרונות הגדולים,ואם עדיין צריך להתייעץ עם רב בנושא הזה ולהחליט למוטב באיזה כיוון ללכת.

בהצלחה רבה !.

היא יודעת טוב מאוד מה המשמעות. לא צריכה ייעוץ עם רב אלא צריכה להוציא לפועל את כוחותיה.

בהצלחה!

נורמלית לחלוטין.

גם אם יודעים את המשמעות,צריך לחדש ולרענן...

ואני חושב שכן צריך ייעוץ של רב,מאחר והוא יוכל להגיד אם היא ממשת את עצמה ורוצה בנוסף לזה או שמא יש דברים שצריך לרענן או לחדש.

בהצלחה.

ישנן עבודות חלקיות כגון:ליוי וסיוע לילדים בעלי קשיים פיזיים או אחרים, במערכת החינוך פרטים במועצה המקומית. זיכרי שילדיך גדלים ואת תשארי המשרתת של הבית, כידוע עבודות הבית לעולם אינן מסתימות. בד בבד עם השינוי המיוחל (והקשה) בחייך עליך להוסיף עוד קושי שהוא השלטת סדרים והרגלים חדשים בהתנהלות בני הבית. אין זה פשוט, אך זהו חלון הזדמנות חד פעמי הדורש המון התמדה, עיקביות  וסבלנות,ולבסוף משתלם מאד.אל תחששי לדרוש מילדיך דברים "קשים" ילדים אוהבים אתגרים ורוצים להידמות לגדולים, הרבה עידוד והתמדה ואז ערכם וערכך-בעיניהם ובעיניך, יעלה. מאחלת לך המון הצלחה, אורך רוח וכל טוב.  

שלום אמא נורמלית  ויקרה  אני הרגשתי אותו דבר  גם אני גידלתי 6 ילדים ואהיום אני עובדת בעבודה עם שליחות 3 פעמים בשבוע ופרנסה טובה והילדים מאושרים .כי יש להם אמא מלאת סיפוק ומאושרת לפרטים 0505717128

או שנחסוך את תיאורי העכברים....

דוורית, חלוקת עיתונים (לפנות בוקר), מכירת סנדוויצ'ים במפעלים באזור מגורייך (עצמאי), טיפול בילדים של אחרים (אם כי מרוח הדברים לא נראה שזה הכיוון שלך כרגע ), תיקונים של תפירה, שיעורים פרטיים, הקלדה, תרגום, נקיון (בתים פרטיים או חדרי מדרגות).

בצורה עדינה - חלק משמעותי מהדברים שנכתבו כאן הן חומרות, חלק אחר מחלוקת פוסקים, וההגדרות הקיצוניות שיש שם רחוקות מההלכה ומהמציאות.

רוב הדברים שנכתבו שם הם הלכה שאין עליה חולקים. (בהחלט יש שם כמה דברים שעונים להגדרות שכתבת)

אני מסכים איתך לחלוטין שהסגנון והניסוח הם לא בדיוק מה שמקובל בציבור שלנו ואולי הנחרצות שבה כתובים דברים שהם בגדר חומרה או מחלוקת גורמים לכך שגם בדברים שהם באמת הלכה עשויים לזלזל.

יש ציבורים מסויימים שהסגנון הנ"ל נותן להם בהחלט מענה תורני. אלו ואלו דברי אלוקים חיים.

ובכל זאת, על הסגנון ועל עיקר החידוש בתוכן (בדגש על הנחרצות שלו) - חולקים גם חולקים.

לומר:

ש'חלק משמעותי מהדברים שנכתבו כאן הן חומרות, חלק אחר מחלוקת פוסקים, וההגדרות הקיצוניות שיש שם רחוקות מההלכה ומהמציאות'.

אני לא ראיתי שם דבר אחד - שהוא חומרה או לא הלכה - ולזרוק אמירה כזו מבלי לפרט זהו חוסר אחריות ממדרגה ראשונה.

אדרבה, פרט מה בדיוק חומרה והבא ראיות מהפוסקים לדבריך.

אין חולק על כך שאסור להתבונן באישה כדי להנות גם - אם היא צנועה, ואסור להסתכל גם לא בכדי להנות - אם היא איננה צנועה - וזה בגדול מה שהאמר בא לומר.

רק בהעתק הדבק?

כפי שצולמו בנתב"ג.

מאיפה הבאת את התמונה הזאת?????

זה הבעלים של נשות הטליבאן? 

או הילדים שלהם?

למה אנחנו מרשים לעצמינו לזלזל בהם, אבל ארס בוחן בנות אנחנו מקבלים בלגיטימיות?

כמו שבאוטובוס שמישהו ישמע מוזיקה חסידית בפלאפון כך שכולם שומעים.. נרגיש בושה בשבילו ונתבייש  קצת.. 

אבל מישהו פעור שישמע רוק / דאנס לועזי.. נכניע את ראשינו ונשלים עם זה יותר?

בקיצור למה פלורליסטיות אצלינו נוטה יותר למוזריות החילונית??

אצלי זה בהחלט הפוך מתיאורך , מאמין שכך הרוב , כך שהשאלה קצת , לא במקום , ב"ה שלא.

כל אחד ישפוט את עצמו .

לצערי נתקלתי בה-ר-ב-ה שהתנהגו כמו שכתבתי.

אין לי עניין להתקיף זה רק שאלה ששאלתי מתוך כאב כי אני בלשון עדינה (לא סובלת את זה).

וגם עכשיו לא מבינה ת'כלס מה הקטע להתערב לחברה האלה בחיים ולצלם אותם .

אם מישהו שומע מוזיקה בקולי קולות, זה בעיני ביטוי לאגואיזם טהור. האדם אומר, הרחוב שייך לי, ואם אני רוצה לשמוע מוזיקה, אני יכול באיזה ווליום שאני רוצה, לא משנה מה זה גורם לאחרים.

כשמדובר בערס, אנו מקבלים זאת בהשלמה, כי מה האפשרות? ללכת איתו מכות?

אבל מאדם ששומע מוזיקה חסידית, אני אישית מצפה למידות קצת יותר מתוקנות, ואם זה לא ככה, אז אני מרים גבה.

אין עניין להתמקד על דוגמת המוזיקה.. אלא על המצב של לעשות מה שאתה רוצה ומתאים לך .. אם זה דומה לאמריקן כוול אז סבבה אתה in ןאם זה דוס אז.. מוזר.. חנון.. קידוש ה' והייתם נקיים .עד שיראו בו לגיטימיות יקח זמן.

לדוג'.. כל הדיונים על לחיצת יד לאישה.. רב עולה על במה ונשיא המדינה עם חברת כנסת עומדים ורוצים ללחוץ יד.. לדוגמא כמובן.. כמה דיונים אם לתת לה או להיזהר מלפגוע?

למה הוא לא יכול לחיות את עולמו והיא בסבבה? למה שהיא לא תדון עם עצמה בענין? או שהפוקוס יהיה עליה? האם נכון שחברות כנסת יושיטו את ידן לרב שלא נוגע? 

למה אנחנו גלותיים כאלה ששמים את עצמינו תמיד מולם ולא ההפך? 

ובדוג' כאן .. למה לצחק עליהם על החרדים ולקרוא להם טליבאן ולא על הפרוצות ולכתוב.. מה הן בנות הקופיקן.. לכלב אפילו מלבישים לפעמים סוודר? 

המצב ברחוב משפיל .. וכ"כ התרגלנו לחיות בביוב ולראות את הכל כמצב רגיל.

בלי קשר לדעתי על המטפחות על העיניים.

מה אנחנו יודעים עליהם? כמה קשה להם? עם הפריצות ? איפה הם בעבודת ה' שלהם?

מי אנחנו שנתערב ונצחק? אולי במקום שהם נמצאים בעבודת ה' שלהם ה' דוקא רוצה את זה מהם?לפחות הכונה שלהם טובה.. בניגוד לבחורות שלובשות פיסת בד והולכות כאילו פשוט שאתם הגברים הדוסים תתמודדו..ולנו מותר הכל.

מוגלי (ילד ג'נגל- חצי ערום)ברחוב אמור להצחיק יותר מאשר אדם שמנסה להתמודד עם המוגלי הזה.

אדם עם פיסת בד זה סוג של מוגלי בואו נצחק על זה ולא על הנשמרים. נשמע לכם?

מקווה שהובנתי..

ולא את כל מה שנכתב בשירשור.

לגופם של דברים את צודקת בהחלט.

אמר בזמנו הרב אברהם שפירא זצ"ל, לגבי נושא לחיצת יד "משום הנימוס": זה הנימוס שלהם - וזה הנימוס שלנו.. לא תהא כוהנת כפונדקית?...

והמגוחך ביותר, זה הדיונים סביב ה"שאלים" וכד' (ספציפית. בלי קשר למעשים אחרים). כבר הגיע לכך שעשו סקר אם הממשלה צריכה להתערב, ורוב ה"לא דתיים" בסקר אמרו שכן...

אתם מתארים לעמכם מה היה קורה אם הרב ליאור שליט"א היה נותן הסכמה לספר שכתוב בו שעל הממשלה להתערב ביחס לנשים שהולכות עם תלבושת לא צנועה, ויש לכפות עליהן ללכת עם שמלות ולא מכנסיים, קל וחומר ללכת עם מטראז' מספיק של בד בכלל. 

שלא לדבר אם היתה עולה לדיון ציבורי הצעה לסגור את "גני החיות" המתקראים חוף הים.. שאז בוודאי היו מיטב נאורינו רצים להסביר כמה זה נגד רוח היהדות להביע  דעה פומבית בענין שמשתמעת כנסיון כפיה.

צאו וראו מה עשו מרצונם הלגיטימי של גברים צעירים לשמור על צניעותם של עצמם, וכבודן של בנות ישראל, ולא להשתתף במקומות שהן נהיות לראוה בזמרן מול קהל גברים (לא ניסו, חלילה, להגיד שלא ירשו להן לשיר.. רק שלא יחייבו אחרים לשמוע..).  "הדרת נשים" ושאר כותרות אוויליות.  אבל שנשים יכסו את עצמן יותר מידי - בפני עצמן ובלי כפיה על אחרות - זה נושא לדיון ציבורי. זה לא "הדרת נשים". אם לא תיתן לאשה להופיע בפריצות באיזה מקום, אם תביע דעה שאינך מעונין להיות שם עכ"פ, מן הסתם זו תהיה "הדרת נשים".... אם תביע דעה שאסור לה ללכת להיפך, בהגזמת צניעות, זה נושא לגיטימי דמתקריא "טאליבן"... 

העיקר שלא יגידו שאנחנו כמו ההם במדינות במוסלמיות. להזכיר: אירופה הפרוצה לא עשתה מעשים טובים בהרבה..

ואין לכך כל קשר לאיך אדם חושב שצריך ללכת. יש לכך קשר לחופש הביטוי וההתנהגות, ש"לגיטימי", כביכול, רק בכיוונים מסויימים; ליחס "כבוד" לזולת - שנכון רק ל"שגעונות" בלתי נתפסים ומעלה; וגם - להיתפסות לאופנה, לכך שהתקשורת מצליחה לתעתע באנשים ולהכתיב להם באיזה ווליום אמורים להגיב לאיזה כיוון, ו"מצליחה" להפוך את הדברים הכי מתועבים לכביכול "נאורים" ובתוך תחומי הגיזרה.

הגיזרה (ושל המוסר האנושי הפשוט) שלנו שונה לחלוטין. בכל המובנים...

שימי לב לתנועת ידו של הגבר בצד התמונה של אלעד, גם הוא שואל...

(כניראה הוא לא ראה את הצלמת... מזל שאין שם עמודים באיזור...)

אבל לפני כמה חודשים זה התפרסם בעתונים וזה נראה לי מתאים לנושא השרשור הנוכחי

הם רואים דרך הבד הזה?

זה הפוך מההגיון.

זה לא שאנחנו הנשים אסור לנו לראות אותם אלא להם אותנו .

אז למה הם מתחבאים מתחת לבד הזה?

הרי אם הם צריכים לראות לאן ללכת הם ירימו את זה או יסתכלו  ויראו דרך הבד...

לא?

מוזר..

העיסוק האובססיבי והדמוני בנושא הזה לא נותן ערובה לחברה בריאה יותר. בחברה הזו מטטאים הכל מתחת לשטיח כמובן. אין מידע על מה שקורה שם באמת. נשות הטאליבן הן רק הקצף על פני המים. המציאות האמיתית לא עגומה, היא מחרידה. לו הם היו כותבים את התורה. חצי תנ"ך היה נמחק. בתוכו 3/4 מספר בראשית. 

יש כאן שלל ביטויים לא מתאימים לציבור שלנו, כגון: יפה, קצר, נגיעה, רואות, שומעות, בשר לבן, קול באשה ובכלל- אשה...

איפה הצנזורה על הסתה נגד אחיותינו/נשותנו/בנותינו?

איפה הצנזורה על כפיית תלבושת אחידה לבחורה מעל גיל 10?

משנה ברורה סימן עה

המסתכל באשה אפילו באצבע קטנה כיון שמסתכל בה להנות עובר בלאו דלא תתורו אחרי עיניכם ואמרו שאפילו יש בידו תורה ומע"ט לא ינקה מדינה של גיהנם וראיה בעלמא לפי תומו בלא נהנה שרי אם לא מצד המוסר

המחבר "מפרש" זאת, שאם מסיר מיד את מבטו מותר, אבל אם ממשיך להסתכל אסור. זה ממש לא מה שכתוב, אלא השאלה היא מה המגמה של ההסתכלות, ליהנות או לצורך ענייני.

מתוך ההגדרה הבסיסית הזו נדחים כל מיני "דינים" שמופיעים כאן. למשל הטענה, שאם אני מסתכל על אשה שאני חושב שזו אחותי, ומתברר שזו אשה זרה, אז עברתי על איסור, ולפיכך אסור להסתכל מלכתחילה, כי זה ספק איסור דאורייתא. אבל הרי הסתכלות כזו במהותה היא עניינית ולא להנאה, ולכן אין איסור כלל. וכמובן גם אם אני יודע שזו לא אחותי, אלא השכנה רוצה לברר איתי משהו, מותר להסתכל עליה כל עוד זה ענייני ולא לשם הנאה.

כמובן יש בעיה של נשים שלבושות באופן לא צנוע, ועל זה לא דיברתי. גם בזה הגדרים לא תמיד כל כך מוחלטים (יש הרי היתר של "בעיבידתיה טריד", שעליו מסתמכים רופאים וכד'), אבל שם באמת הבעיה הרבה יותר רצינית.

שמדבר על "שמירת עיניים", שמים תמונת פנים של אשה???

ואם כבר, תמיד מפריע לי שבאתר הזה שמוחזק כ"כשר" מופיעות פעמים רבות פרסומות בצד שאינן צנועות.

וגם בשאר קישורים לשרשורים המופיעים בעמוד הראשי של הפורומים,
מופיעות תמונות עם צורת גוף של אשה שפשוט לא נראות לי שייכות.

ובעברית-יהדותית-עדכנית - לא צנועות.

מנין האנרגיות שמשקיעים אנשים בסגולות , מה עם תפילה?

ובכלל למה 40? 50 זה יותר מצוה , אז פחות סגולה?

די לסגולות!

ביום הולדת 50 צריך 50 נשים , וכן הלאהעד 120... -מזל! טוב?

למה לא לעזור אם אפשר? לא יועיל בטוח לא יזיק! 

בעז"ה שיועיל..!

בשורות טובות כל אחת במצטרך לה!

אני לא יודע מה מקור הסגולה אבל 2 דברים ברורים לי

* כשאדם מבקש עזרה אז זה לא המקום לצחוק - בין אדם לחבירו זו לא סגולה אלא דברים מפורשים. מי שמזלזל בסגולות סופו שיזלזל ויעבור בהלכות מפורשות ופשוטות.  אפשר לא להאמין ואפילו לא לעזור. אבל התגובות שלכם ממש לא במקום! 

* אחרי הקידוש בערב שבת מברכים את הילדים כי זו שעת רצון.

אחרי ברכת המזון יש לנו רשימה ארוכה של בקשות (הרחמן וכו..)

(נקשר לשרשורים אחרים) - כשאדם נזהר שלא לראות מראה לא צנוע זוהי שעת רצון בשבילו ומובא בספרים (טהרת הקודש) שזה הזמן שלו להתפלל.

אחרי שאדם עולה לתורה עושים לו מי שברך.

יש עוד דוגמאות למכביר הרעיון הוא כשעושים מצווה מהתורה יוצרים שעת רצון וזה הזמן לבקשות ותפילות

גם הפרשת חלה

עכשיו תארו לעצמכם 40 נשים מתפללות בשעת רצון על דבר משותף...

אינני חושב ש50 יגרע אלא רק יוסיף וכ"ש יותר

(ואפשר גם על זה ללגלג)

מסיימת... שיהיו רק בשורות טובות

אני לא בקטע של אפיה אבל מקווה שעזרתי במשהו

לגופם של דברים - נמנע מלהגיב , למרות שאינם קשורים -זה באמת לא הזמן.

של נשים שמארגנות וזה גם לא המקום לפרט, אך שמעתי פעם שיש יישובים כמו כוכב השחר, יש מישהי שמארגנת. אולי תתקשרי למזכירות או משהו כזה (גם כוכב יעקב וכן הלאה)

מזל טוב, ובשורות טובות.

ראי שם , יש שם עוד חושבים כמוני . מניסיון של הרבה.

אבל ... באמת נראה לך שהיועץ יודע יותר טוב מהם?...

כולם כאן אנונימיים ...

להתרחק מההורים כמה שרק אפשר.

אם ההורים מתערבים, מעצבנים, מרגיזים ומסכסכים - תעברו למקום רחוק מהורי שני הצדדים ותחיו את חייכם שלכם.

הן פיזית והן כלכלית, ולבד זה לא פשוט לצאת מזה אז צריך שוב אותם...

מה עושים בתקיעה כזו?

המצב רוח בדאון.

עכשיו ברצינות,

בגדול , הייתי אומר שלפי התיאור שלך זה נשמע שעדיף להתאמץ להסתדר לבד - ככה אנחנו עשינו , תחשב רווח מול הפסד לפי המצב שלך , רק להזכירך , ככל שתקבל יותר , כך ירגישו יותר קובעים בחייכם, רק אתה יודע לשקול .

ואם תרצה בדיחה על חמותך , אז הנה:

מדוע את כולם קוברים עם הפנים למעלה ואת החמות עם הפנים למטה?

שכשתהיה תחיית המתים , כולם יחפרו למעלה כדי לצת , והיא תחפור בכיוון ההפוך...

ואין לכם אפשרות להתפרנס בכוחות עצמכם אז יש כאן בעיה.

אבל אם זה ממש בלתי נסבל ואתם רוצים להמשיך בחייכם המשותפים יתכן ותצטרכו להוריד את הראש לזמן מה או לעשות מהפך של ממש ולממש את זכותכם לעצמאות.

(כגון להפסיק ללמוד ולצאת לעבוד, לדחות תכניות להולדת ילדים עד שירווח וכיוצא בזה)

שיהיה לכל צד ברור שהוא הולך עם הבן זוג שלו עד הסוף!

ואם ההורים מערימים קשיים אז בוחרים לעזוב וללכת

העיקר שבני הזוג אוהבים ותומכים אחד בשני.

אז גם אני אנונימי

ועכשיו ברצינות

הבעיה:  ההורים

הפיתרון : זוגיות בריאה.

כשמחזקים את הקשר הפנימי והעמוק בין בני הזוג ומחשלים אותו מפני כל גלי העולם אז גם את משבר הורים אפשר לצלוח בלי לברוח בין אם אתם תלויים בהם ובין אם הם תלויים בכם.

הורים צריך לכבד

זוגיות צריך לבנות

ושניהם כלולים בכלל אחד גדול בתורה "ואהבת לרעך כמוך"

ואידך פירושא הוא זיל גמור

מצד שני זוגיות נבנית לאט לאט וכשתוקעים מקלות בגלגלים, זה לא פשוט.

אין איזה שלט "זהירות כאן בונים"

אפשר להחליט ביום "טוב"  שאחרי ה"תקל" הבא עם ההורים  יש ישיבה זוגית  להפקת לקחים

אפשר מיד ואפשר לאחר מעט זמן תלוי כמה זמן לוקח להרגע

בקבות ההחלטה, התגובות שלכם בזמן אמת יהיו יותר מודעות וממילא גם יותר נשלטות  במידת האפשר .

לאחר כמה "תרגולים באש חיה" הם יהיו נשלטות ברמה הרבה יותר גבוהה..

זיכרו שאת ההורים אי אפשר לחנך וגם לא לשלוח ליעוץ. ומנגד אנחנו מצווים לחנך את עצמנו

זוג שעושה את העבודה הזאת ולא בורח מהתמודדות . בהחלט ירוויח  עבודת מידות משותפת 

אגב  זה נראה הרבה יותר קל כשהעבודת מידות היא משותפת כנגד צד ג' ולא אחד כנגד השני

אשמח לעזור.

להקשיב אחד לשני,

להתענין במה שהוא עבר היום, במה הוא הרגיש ביחס לדברים שעבר. אמפתיה.

ונראה מינימום , כמה אנחנו באמת עושים את זה ? בפניות ובהכלה? כשאני שם אז אנחנו לא צריכים יותר, זה כבר מתפתח ומעמיק ותודה לדן על הרענון ועל תגובותין הנבונות בכלל

על כל מיני נושאים של זוגיות. לדוג' אינטימיות, תקשורת ולא זוכרת מה עוד נדמה לי שיש אותם ב"דברי שיר"

אם זה בהתמדה, מהלב, באמיתיות (כלומר: התכוונתי להתענין באמת..) ובנחת - זה יכול להביא להמון. מתקרבים

אחד לשני, מתענינים, איכפת באמת;

זה יכול להביא לאהבת אמת. וגם, זה מגוון - כי הרי מתחדשים דברים שקורים..

הצעה שלי:

א. לשבת מידי ערב כחצי שעה יחד רק שתיכם בלי טלפונים ובלי שום סידורים, רק סתם לשבת בשולחן או בספה ולדבר אחד עם השני, בלי שום תוכנית מוקדמת. ובאותו זמן לא להחזיק ביד עיתון או ספר. רק להביט אחד לשני בעיניים ולשוחח. ואם מותרים אז גם אפשר כמובן להוסיף חיבוק ונשיקה וכדומה.  

ב. לקרוא ספר חינוכי או רוחני כלשהו ביחד. לנסות מידי ערב או לפחות 3-4 פעמים בשבוע למשך כ-15-20 דקות. אנחנו קנינו 2 ספרים מכמה סוגים כדי שנוכל לקרוא יחד גם בזמנים האסורים.

ג. לצאת לקניות וסידורים יחד בשעות הפנאי.

ד. לצאת למסעדה או אפילו ארוחה קלה אחת לחודש-חודשיים.

ה. לצאת לשבת רק שתיכם לבד אחת לכמה חודשים ומינימום אחת לחצי שנה. אם זה יכול להיות יציאה לצימר, אז זה גם יהיה מאוד רומנטי והכי יעיל.

ו. וכמובן כמובן לדבר אחד לשני בכבוד ובהערכה, לתת המון מחמאות בכל דבר קטן, לדבר על אהבה וחיבה, לומר למשל "צדיק שלי, תעשה לי טובה...", וכן בא חמוד, תעזור לי כך וכך... כמו שמדברים לפעמים לילדים, אבל בסגנון וברמה של אנשים מבוגרים.

בהצלחה רבה

אני ממש מתוסכלתת!!!!

המצב בנינו ממש לא טוב ואנחנו נשואים רק כמה חודשים...

דווקא יוצא לי מהלב לודבר אליו בחיבה כמו שכתבת בסוף אבל דווקא הוא מתעצבן "מה אני ילד קטן שאת קוראת לי מאמי?"

ואני באמת רוצה שהזוגיות בנינו תהיה טובה!!

הנחיית הנישואין שלי..

אנא פני ב"אישי"...

יש הרבה מאוד בעיות כואבות שהפתרון שלהן מאד פשוט (זה כמו אבן קטנה בנעל - קטנה אבל מאד מציקה), כך שמעתי הרב שמחה כהן (מחבר הספר "הבית היהודי").

ולבנתיים-נסו לעשות יחד פרוייקט משותף.

 אנחנו למשל משדכים - מאז שהתחתנו - חברים של בעלי עם חברות שלי, בהמשך זה התרחב כי פנו אלי עוד בנות ששמעו והתחברנו למאגר של "ישפה" בקיץ האחרון. העיסוק בשידוכים הוא גם חסד גדול וגם גורם לשיחות נפש - תוך כדי שאנחנו חושבים יחד על הבחור/ה, אנחנו מנתחים את תכונות האופי שלו/ה ומהר מאוד גולשים גם לדבר על תכונות אישיות שלנו וכך מכירים יותר זה את שה.

השלב הראשון - של שנות הנישואין הראשונות נועדו על מנת שנכיר זה את זה. הקשר בשנים שלו בדרך כלל מאוד אינטנסיבי-עושים הכל ביחד. יתכן שהבעיה אצלכם (אולי, אולי... כי לא שמעתי אותך ואת כל מרחב העניין) שאולי את רוצה קשר יותר קרוב וקיים פער (שעליו כדאי וניתן לגשר!!) בין הרצון שלך לרצון או לצורך של בעלך. בטבעה של האישה לרצות להיות יותר ב"שותפות" וזה גם הצורך הנפשי שלה, לעומת זאת, גבר יותר נוטה להיות "זאב בודד", במיוחד בעיתות צרה, מעדיף להתמודד לבד. זה קצת על קצה המזלג... S.O.S מה שנקרא, ואשמח, באמת , אם נדבר או נתכתב- מה שמתאים לך..

בביטוי "קשר נפשי"?

אם אין לכם על מה לדבר זו בעיה לא קטנה.

למה אתה שואל?

או אפילו עצה מעשית..

אנחנו לא יועים כמה קשה היה לה להביע את הכאב שלב בכתב, אפילו בתור אנונימית, ומה היא מרגישה כאשר היא קוראת את התגובה שלך, שהיא עדיין עדינה באופן יחסי..

לגופו של עניין, ביטויים כמו "זו בעיה לא קטנה" לאו דווקא יקדמו אותה למקום בונה וטוב יותר.

תחשוב על זה.

באופן כללי ומסקירה מרופרפת על הודעותיך בפורום הזה ושכניו, אני חייב לומר שאני מעריך את כיוון החשיבה שלך ולעיתים קרובות מזדהה עם הנאמר, ויחד עם זאת ממליץ בחום לעדן מעט את הסגנון כך שהדברים גם יכנסו אל הלב. אפילו אם אתה גבר

ערב טוב מאוד,

אלעד

כשהוא  מאותגר אז הוא גם חושב ושוקל.

כוונתי היתה לעודד הסתכלות נוקבת יותר לשאלה ואם תראה מה שהיא כתבה כאן למטה תראה שיש התקדמות במחשבות.

אני מקווה למצא בתוך עצמי את התשובה לאתגר שהצגת בפני.

ולאלעד 000? תחשוב שגם קשה לחשוב על תגובות ולסגנן, צריך להיכנס לבעיה, אלעד 123 השקיע המון ומנסה לחדור לבעיה, בסך הכל זה אינטרנט ולא שיחה פנים אל פנים, וזה יפה שהוא מנסה לנתח את הבעיה על מנת להגיע לפיתרון.

"בשניים" - קלפי טיפול זוגיים

חגית אמאייב

שלום רב,

ברצוני לבשר על הוצאתם לאור של קלפי טיפול זוגיים "בשניים", קלפים יחודיים אשר רואים אור לאחר תהליך מחקרי ופרקטי בהכוונת, הדרכת והמלצת פרופ' עמי שקד הי"ו שהדגיש את נחיצותם ותרומתם לססיה הטיפולית.

לאחר הוצאתם לאור קיבלו הקלפים גם את אישורו של האדון הנכבד מר מאיר שמעון עשור הי"ו, מייסד ומנכ"ל איגוד י.נ.ר שברך על המוגמר.

הקלפים מותאמים לאנשי המקצוע מכל המגזרים שכן הם "סטריליים" מבחינה הלכתית ונותנים מענה גם לאלו שלא הותרו עד כה להשתמש בקלפים טיפוליים עקב תמונות ואמירות לא שייכות.

הקלפים ערוכים ומעוצבים בצבעים מאירי עיניים וביופי ייחודי ומחולקים ל-5 נושאים: אינטימיות, רגשות חיוביים, רגשות שליליים, תקשורת ו-שאיפות וציפיות.

נשמח לקבל משוב מאנשי המקצוע שיתרשמו ויבחנו את הקלפים ותרומתם.

בברכת כל טוב,

חגית אמאייב וכל העוסקים במלאכה.

לפרטים נוספים, שאלות ומשוב נא ליצור קשר,

חגית אמאייב 050-8718767 או במייל eli.amayev@gmail.com

כפי שראיתם ביקשתי רעיונות לחיזוק הקשר הנפשי.לא להמציא אותו יש מאין.

בעיקרון כל מה שהצעתם כאן אנחנו מיישמים באופן כזה או אחר, כמו כל זוג ממוצע,

וכמובן שזה בונה קומות בקשר ב"ה.

מה שהתכוונתי שלעיתים יש ככ הרבה נושאים תכניים לדבר עליהם שאני צריכה לעצור ולדבר שיחה משמעותית אחת שלא קשורה לדברים חיצוניים, ושם לעיתים אני נתקעת..

הרעיון של הקלפים נשמע נחמד אם משהו יודע איפה מציגים כזה דבר, אשמח לשמוע.

יום טוב.

אינני מכיר את ה"קלפים" הנ"ל ודומיהם - אבל כדאי להביא בחשבון מראש, שיתכן שגבר בכלל לא ירצה דרך כזו

של "משחקים" וקלפים. ולדעת מראש שאם כך יהיה - זה לגיטימי לגמרי..  יכול להיות שזה לא מתאים לו.

הביאו פרטים

לפרטים נוספים, שאלות ומשוב נא ליצור קשר,

חגית אמאייב 050-8718767 או במייל eli.amayev@gmail.com

ויש בחנות "דברי שיר" כל מיני קלפים א רק על זוגיות וזה גם מעניין...

יש גם בפ"ת בעיר ברח' מוהליבר אם זכרוני אינו מטעני. ואולי יש עוד.

את רוצה לחזק את הקשר הנפשי עם בן זוגך...

אז.. הרשי לי לחלוק על הנחת היסוד שלך ש"המפתח הוא לדבר". נכון שבדרך כלל קשר נפשי עם נשים מתחזק באמצעות דיבורים, אבל אצל גברים - לאוו דווקא. יש כאלה שדיבורים .... עושים להם פריחה  ורצון מיידי לברוח לאי בודד.

המגיבים העלו בפנייך כמה וכמה רעיונות נחמדים שעיקרם להגביר את ה FAN בנישואים - (כייף).

נישואים בריאים כוללים איזון בין המחוייבויות המשפחתיות לבין הכייף שזוג עושה ביחד. מהו אותו כייף? כל זוג והכייף שלו -  טיולים, בילויים, משחקים, לימוד משותף וכו וכו

ולאחר ההקדמה יש לי שאלת תם   - מדוע לא לשאול את בעלך - מה מכל הדברים שאנחנו עושים ביחד תורם מבחינתך לחיזוק הקשר בינינו? תדגישי שהמטרה היא להגביר את זה. אם השאלה תהיה מעורפלת מידי עבורו אפשר להביא לו דוגמאות קונקרטיות של עשייה משותפת ולשאול אם הוא הרגיש שעשייה זו מקרבת אתכם.

הכיני עצמך גם לאפשרות שהוא יגיד למשל  שמה שיביא ליותר קרבה ביניכם זה שאת תצמצמי את ההוצאות. פירוש הדבר שהוא נושא על שכמו דאגה לפרנסת הבית ודאגה זו מפריעה לו לחוש קירבה אלייך. במקרה כזה ייתכן שהקשר הנפשי יתחזק אם הוא ירגיש שאת יותר מבינה אותו ושותפה לדאגה בבחינת  עימו אנוכי בצרה . 

בהצלחה!

לדעתי המפתח הוא כן לדבר..

וגם את בסופו של דבר אומרת לה לשאול את בעלה ולדבר איתו מה טוב לו וכו'.

תקשורת.

"המגיבים העלו בפנייך כמה וכמה רעיונות נחמדים שעיקרם להגביר את ה FAN בנישואים - (כייף)"- הייתי מגדירה את זה אחרת. את זמן האש שהוא חשוב ביותר בין בני זוג.

על גבי זמן המים הנתינה היומיומית,הקבועה, האוהבת, מתוך מחויבות מוחלטת ואהבה עזה.

צריך להגיע זמן אש.. משהו יותר "רומנטי" שחובה שיהיה בין בעל לאישה

זמן המים והאש צריכים לבוא כפעימת לב .. זה וזה , זה וזה.

לגבי מחויבות הייתי אם כבר מציעה לנסות להעניק לו לא דרך פרנסה אלא דרך בית.

היא אישה הוא גבר .. לדעתי קשר נפשי יגיע יותר טוב שאישה תתן אישה וגבר גבר.

תמיכה בבעל מתוך הבית לדעתי נותנת לו הרבה יותר תמיכה, כבוד וקשר.

 לרותי וכמובן לגליה.

לשאול גבר זה טוב אבל לא תמיד יעיל.

לגבר לפעמים קשה להתחבר לרגשות שלו ולהצליח לספר ברמה עשירה שאישה תבין.

לדעתי יש מקום שאישה תציע ותעלה רעיונות ולפעמים תשדל בצורה עדינה לנסות פעילות.. ואז הגבר נחשף , מכיר וחווה את דעתו.

לשאול זה אמור לבוא בד בבד עם השפעה מלאה חיות של אשתו למגוון רעיונות וקשר.

לא לבנות על לשאול את הגבר רק לפני מעשה, אלא תוך כדי לחשוף אותו לעוד חויות שמפתחות את הקשר.

קל לו להבין ע"י שהוא חווה כבר, פעל את הדברים. ואם אישה לא תיצור הבית עלול להיות קצת יבש.

חוה-מלשון חויה..אישה עניינה להוסיף אוירה דיבור חויה (כמובן בצורה יהודית וערכית)..

ניתן להכיר את הזולת על פי מעשיו ועל פי מה שהוא אומר ומביע. כדי להבין את דבריו וגם את פשר מעשיו - אין ברירה אלא לשאול -מאחר שאיש מאיתנו אינו קורא מחשבות. מסכימה איתך שפעמים רבות נשים יותר מחוברות לעולם הרגשי שלהן. אבל כיום גם גברים רבים מאד ניחנו  באינטליגנציה רגשית גבוהה  ומודעות וגם ביכולת ביטוי טובה,  לפיכך התקשיתי להסכים עם דברייך המעמידים את כל הגברים כביכול כנחותים.  למשל, כמתקשים  "להצליח לספר ברמה עשירה שאישה תבין"... או גבר הוא מי שיש "לחשוף אותו לעוד חוויות"..  נראה לי כעמדה שיכולה להפריע לזוג להתחבר ביחד באשר הבסיס ליחסים הוא חוסר כבוד לזולת, בין אם גבר ובין אם אישה. 

נקודת המוצא לשיח הנראית לי כנכונה היא זו  הלוקחת בחשבון שלכל אדם "ספר תרגומים" משלו למילים ומושגים וכדי לדעת למה הוא התכוון יש לשאול אותו. למשל, האישה מתלוננת לבעלה - אתה לא מספיק אוהב אותי.. הבעל צריך לשאול אותה מה היא מתכוונת כשהיא אומרת אהבה - תתפלאי לכל אחד נוסחאות והגדרות משלו... וכן מה היא היתה רוצה שהוא יעשה כדי שהיא תרגיש אהובה. 

לא אמרתי לא לשאול.. ממש לא!

פשוט לי שלשאול וגם כתבתי את זה.

אני יצאתי נגד זה שנקודת המוצא של לדבר ירדה אצלך, וזה הפריע לי.

הבנת לקסיקון שונה .. זה בלדבר בלהסביר.. וזה כרטיסי בשניים עוזרים לעשות.. וזה מה שגליה בקשה.

הפריע לי שהדיבור ירד ונשאר רק לשאול אותו.

לגברים יש מודעות ואני ממש מכבדת את המין הזה .

דווקא בגלל שאני מכבדת אותו אני חושבת שיש מקום להכיר את הדומה ואת השונה.

ברור שלשאול ולהקשיב לא זה פשוט שבפשוט.. אבל גם לתת לו ממה שרק את יכולה לתת והוא כ"כ רוצה לקבל.

או ההרודיון ליד תקוע,
העיר העתיקה בסוסיא,
סיור בעיר האבות חברון+מעיין אברהם
סיור גבעות מסביב לקרית ארבע(18,26,גל,דריבן)
חוות מעון+בור מים
גבעת אביגיל(יש שם איזה בריכה נחמדה שמישהו עשה יעני מעיין)
יש עוד פול...

תטיילו לכיוון בניין 501. יש שם בית שדורש ספונג'ה ושטיפת כלים לפני שבת. אם תספיקו גם לבשל זה בכלל יהיה נחמד.

ועכשיו ברצינות - חוץ ממה שכתב דן לנד יש מעיין חביב ולא כ"כ מוכר בראש צורים.

יש עוד כמה מעיינות בסביבה.

ואם אתם יותר בקטע הבורגני (בית קפה) אז יש סניף של אינגליש קייק בצומת הגוש. לא ניסיתי אותו אבל הוא אמור להיות נחמד.

מה לדעתכם מחיר סביר להקלדת עמוד בתוכנת "וורד".?! מה טווח המחירים?! (עמוד די צפוף) אודה לכם אם תשיבו כי אני מתלבטת ולא יודעת מה לומר למי שרוצה הקלדה והדפסת עבודה.

תודה

משהו כמו 5 ש"ח לכל 1000 תווים - להקלדה

לעימוד אני לא יודע

לא יודעת אם זה מחיר טוב או לא... זה מה שהציעו ופשוט הסכמתי...

בכל מקרה מי שמקליד מהר יכול להרויח ככה לא רע בכלל.

והגיוני - ללא עימוד כמובן

נהוג לקחת חמישה עד עשרה שקלים לעמוד.