פורום נשואים טריים (עמוד 67)

תדווחו למשטרה קודם כל

לא יודעת מה ההליך אחר כך...

 

בהצלחה ובהצלחה עם ההתאוששות, ברוך השם שלא נפגעתם

 

 

אבל דבר ראשון, מה שלומכם? איך אתם?

תפנו למשטרה כדי שיהיה דיווח.
אם אתם גרים באיזור של בזריקות אבנים אולי מהנהלת הישוב יוכלו להדריך אתכם מה הנוהל

בתחנת משטרה תלונה, נותנים דף אישור ז.א
אחר כך מס' רכוש. שולחים לשמאי
עם אישור שמאי ניגשים למוסך
חשבונית מהמוסך שולחים למס רכוש
כעבור חודש חודשיים הכסף נכנס לבנק

מתאמים טלפונית קודם עם השמאי והוא היה מגיע ומאשר את התיקון.

פעם אחת זה היה בקת"ב. ברוך השם לא היו פגיעות בנפש.

זה יכול להציל את החיים של מי שיסע אחריך

בעיניי ממש דוסית וצדיקה... היא כן רואה סדרות לפעמים , בדרך כלל זה כשהיא בתקופות עמוסות וצריכה משהו קצת שטחי לנקות את הראש

חוץ מזה, היום באינטרנט יש גם תכנים איכותיים ונקיים (רמה בורנשטיין, דוקומנטרי וכאלו)

גם אם זה לא מתאים לו לראות את זה שאני אשב ואראה לבד, כי הוא מבין שזה הפריקה שלי אחרי כל היום והלחץ.

ואנחנו ממש חזקים, לפחות לפי ראות עייני.

 

כל עוד זה לא בא על חשבון הזמן שלכם ביחד ועל דברים נחוצים וחשובים ובעיקר הילד, עזוב אותה בשקט.

אתה אף פעם לא מבזבז זמן על דברים שעושים לך כיף וניקוי ראש? מה אתה מצפה ממנה לעשות בזמן הזה ולמה זה ככ מעסיק אותך מה היא עושה בזמן הפנוי שלה...?
מנסה להבין אם אתה מדמיין לך שיש איזו נורמה שהיא יוצאת ממנה וזה מה שממש מפריע לך או מה בעצם אתה רוצה ממנה

ברמת ההזנחה של הבית והילדים. אני אומרת את זה *אך ורק* בשביל שתבין בפרופורציות.
אני חושבת שכל עוד היא לא מחסירה מהבית והילדים תשחרר מזה. זה הכייף שלה. זה הזמן שלה להתפנק כנראה...
זה לא הזמן שלך שמתבזבז

אנחנו דוסים ממש.
ויש לי סדרה שאני אוהבת לראות, ורואה אותה.

וכן, מידי פעם אנחנו יושבים ביחד לסרט בבית (בדכ מצויר או נקי)

במינון נכון, זה בסדר לדעתי
פשוט לא להגזים.

אם באמת זה המצב וזה מעסיק אותך רוב שעות היום, מציעה לפנות לטיפול עבורך.

במידה וזו הגזמה, ואתה כן יכול להפסיק לחשוב על זה אבל מרגיש מוטרד, מציעה לך אולי לדבר עם הרב שלך/ רב שאתה מעריך על הנושא. אולי לחשוב ביחד מה צריכה להיות העמדה שלך כלפי הנושא.

אבל השאלה העיקרית היא- מה מפריע *לך*?

הזמן שלה ועבודת ה' שלה הם שלה, זה לא עניינך ולא בשליטתך והדבר הנכון הוא לשחרר אם זה מפריע לך

אם יש משהו קונקרטי שמפריע- חוסר בזמן זוגי משותף/ דאגה לחינוך הילדים (אם הם רואים את זה) / צורך ביותר שותפות מצידה בעבודות הבית תעלה מולה את הצורך או החשש שלך והיא תראה איך והאם היא יכולה למצוא איתך פתרון לזה

לבקש ממנה להפסיק לראות סדרות כי בעיניך זה לא טוב זה לא הוגן ומאוד ילדותי. אתם אנשים נפרדים ושונים, לכל אחד מכם יש האחריות והזכות לנהל את חייו האישיים כמו שהוא רואה לנכון

גם אשתי הצדיקה היתה רואה וזה הציק לי
כל הזמן המחשבות רצו לי בראש;
זה הבית שחלמתי עליו? זה בית של תורה ועבודת ה'?!? אשה שרואה סדרות תוך כדי שהיא מניקה? הרי למה סרח "אחר" לא בגלל שאמו שמעה מוזיקה יוונית כשהיא הניקה אותו?
הבזבוז זמן..אין מה להרחיב.
בזבוז המוח, מסרים הרעים הסמויים שנכנסים דרך הסרטים האלה בתוספת מוסר הנוצרי הקלוקל.
ועוד ועוד ועוד...
עד ש...אמרתי לעצמי מה אתה רוצה ממנה?
אין מזווגים לו לאדם אלא לפי מעשיו! אתה רוצה אשה יותר צדיקה? תהיה אתה יותר צדיק.
לאט לאט הורדתי את השיפוטיות לאפס ממש, הבנתי שהיא זקוקה לזה כדי להסיח את הדעת. וכמובן תפילות. איך אפשר בלי?
כיום המצב הוא, שאני מבקש ממנה יאללה בואי נראה משהו ביחד והיא מעקמת פרצוף. היא כבר לא פותחת את זה בכלל.

זוגיות מהממת יש לך

לא תמיד
אבל שואפים שהיא תהיה זוגיות חברית

הזאת?

אני לא ממש זוכר מאיפה זה בא אבל
באופן כללי החיים למדו אותי להיכנע במקום שאני לא יכול לשנות.
הבנתי שהביקורת לעולם לא עוזרת אלא רק הורסת והשינוי הפנימי והמחשבות טובות איך שהוא מקרינים לזולת
והתפילה מעומק הלב...משנה את המציאות

תודה רבה לך אחי, חיזקת אותי מאוד אתה ממש הספר של הרב הרוש והבעל שם טוב שכל הפוסל במומו פוסל, וכן בעל שם טוב על החומש, וערבי נחל שם. וכן תולדות יעקב יוסף פרשת פקודי ד"ה אמנם. האם ממש עשית עבודה קשה עם עצמך וראית פירות? מעניין לשמוע.

האמת אני די חלש בחסידות
לא למדתי חסידות כ"כ חוץ מחובת התלמידים האהוב.

אני שמח שחיזקתי אותך...
לשחרר זאת החלטה של בן רגע אבל יש הרבה ניסיונות.
אני עובד עם הדמיון, כמו ילד...
תחשוב שכל פעם שאתה מבקר בעצם אתה מגיש לאהובתך כוס מלאה רעל ובונה מחיצה ביניכם.

והתפילות...איזה מתנה זה שאפשר לדבר והוא תמיד מקשיב, אף פעם לא נמאס לו, אין סוף סבלנות יש לו! לא להפסיק להתפלל. בלי זה אין כלום.
עם תפילות הכל קל
חזקת אותי גם

וואי זה כל כך מקובל
תלוי איזו סדרה אבל האלו שמוגדרות נקיות אני רואה חופשי
גם אם פחות מתאים לך חבל להרוס על זה זוגיות
זוגיות זה דבר כל כך עמוק ורחב שפשוט הזוי בעיני להכניס למשבצת כל כך קטנה
ברור שיש פערים בינכם, זה עדיין לא אומר שהזוגיות לא תהיה טובה

אשתי יותר ממני, וגם זה בתקופות, אבל לשנינו יוצא בהחלט

וזה מעצבן אותי כי זאת תוכנית רדודה, מציצנית, מלאה זבל אנושי.
היא יודעת מה דעתי, אני לא אוהב את זה.
תכניות אחרות שתראה בכיף

מעדיפה בזמן המועט שיש לי כפנאי לעשות דברים אחרים. אבל סביבי יש הרבה שכן רואות.
אז אם אתה שואל אם התופעה קיימת בוודאי שכן.
יש הרבה שרואות כי זה קצת מנקה להן את הראש בסוף היום העמוס.
מה גם שנראה לי שיש שוני בהתייחסות בין בנות שרואות סדרות מאשר בנים. לבנים יש עניין של שמירת העיניים וביטול תורה.

בעלי נראה לי בכלל לא יודע מה זה סדרות...

אני, פעם ב....רואה פרק או שניים של איזה משהו, משתדלת שזה יהיה משהו עם תוכן שאני לומדת ממנו או לחילופין קומדיה שקצת תשחרר אותי.

אני מבינה למה זה מפריע לך. אני יודעת על עצמי שאם אני רואה אז יש משיכה מאוד גדולה בנפש לראות עוד ועוד ועוד. הרי ככה בונים את הסדרות, רוצים שהצופים יתמכרו ויראו עוד ועוד...

אני יודעת שאצל הרבה נשים זו דרך לשחרר את הראש מהעומס, ולכן אני לא שופטת בכלל. אבל מצד שני זה שיש משהו שכולם עושים או שמקובל לעשות אותו, לא בהכרח הופך אותו לטוב...

אני כן חושבת שיש דרכים איכותיות יותר לשחרר את הראש, אבל בעולם שלנו, כשכל העולם נמצא בכף היד, מאוד קשה שלא להתפתות לשחרור מהסוג הזה. 

 

 

(אגב, מאז שחזרתי לטלפון פשוט, ואין סמארטפון בבית, אז באופן כללי הצורך בשחרור הראש ירד...כי חלק ניכר מהעומס הנפשי נגרם ע"י עומס מיותר של מידע והסחות דעת שהסמארטפון יוצר ללא הרף. כך שסדרות זה פתרון שהסמארטפון נותן לבעיות שהוא יוצר...זו דעתי בכל אופן)

 

ואני חושבת, שכמו כל דבר בזוגיות, אם זה משהו שלא קשור אליך בכלל, וזה לגמרי שלה, אז תניח לה ותסמוך עליה. 

ואם אתה ממש לא מצליח וזה מפריע לך באופן מהותי, אז אתה יכול לפתוח איתה שיחה על הנושא, באופן יזום, בזמו רגוע ולא ממקום שיפוטי אלא ממקום שמנסה להבין את הצורך שלה וגם ממקום שבו אתה מציג את העמדה שלך בלי שהיא תרגיש לא נעים בגלל העמדה הזו. 

איך חוזרים לפלפאון הפשוט?
איך אפשר בלי כל הקבוצות של הבית ספר, חוגים וכו'
ובלי וויז ומוביט?
אני באמת רוצה להבין איך את מסתדרת.... כי זה חלום חיי

לי יש טלפון פשוט. עם וויז בלבד.
שקט נפשי ושלווה. לדבר רק בטלפון זה מעולה. לא צריך את כל המידע הזה, זה שואב. אני מסכימה עם @בת 30
כל שאר הדברים שהם אפליקציות אפשר גם דרך שיחה או מחשב.
(אני לאחרונה משתמשת בסמארטפון מסונן עם ווייפיי כי יותר נוח לי לגלוש בפורום מהספה בבית ולא מהמחשב, ועדיין לא עלה בדעתי לעשות בינג' סדרות או להוריד וואצאפ)

כל מי שאני פוגשת, לא משנה אם דתי או חילוני אומר לי בדיוק ככה. הורים כואבים את המצב של הילדים שלהם, ודואגים ליכולת התקשורת ובנית מערכות יחסים של הנוער שלהם. וכו' וכו'

האמת היא שכדי לעשות את זה צריך לדעת שיש מחיר...וצריך להיות מוכנים לשלם את המחיר הזה כדי להרוויח יותר רוגע ויותר בריאות נפשית. וגם כדי להרוויח חינוך שאני אישית, רוצה לילדים שלי. 

המחיר הוא פחות נגישות, פחות נוחות ויותר סרבול אבל זה אפשרי.

יש אפליקציה שמורידים למחשב שנקראת בלוסטאקס. היא בעצם מאפשרת להוריד אליה כל מה שאפשר להוריד לסמארטפון. אז אפשר להוריד וואצאפ, ופייבוקס וכל מה שרוצים. 

זה קצת יותר איטי, וזה גם לא מאפשר העברת מסמכים וקבצים בקלות, כי צריך להוריד גם אפליקצית ג'ימייל ואז מתוך הבלוסטאקס לשלוח למהוואצאפ למייל ואז להויד מהייל במחשב את המסמכים... אולי יש דרך יותר יעילה, אני אשמח לשמוע עליה...

אבל בכל אופן זה נותן פתרון נהדר לנוכחות בוואצאפ. יש שליטה על מתי פותחים אותו וזה לא מתערב כל הזמן עם שאר החיים. אין מצב שאני עם הילדים בגן שעשועים והראש שלי בוואצאפ...

מבחינת וויז, למשל, אנחנו פשוט בודקים לפני הנסיעה את הדרך , קנינו מפת כבישים ומשתמשים בשכל הישר שהרבה אנשים איבדו בגלל הוויז...

 

המשפחה והחברות הקרובות התרגלו להתכתב בSMS, ואם צריך משהו, תמיד אפשר לחזור לשיטת התקשורת הישנה והטובה שנקראת- להתקשר ולדבר. 

 

אז נכון, יש כאן חוסר נוחות לפעמים, וגם צריך לגלות אחריות מול מקום העבודה ולדאוג להתעדכן, אבל הרווח של זה הוא גדול עשרות מונים מההפסד, בעיני...

הרוגע בבית, ילדים שלא מבקשים כל שניה שאצלם אותם, (אגב, צריך לקנות מצלמה...) וניתוק מכל העולם שמציף אותך בלי סוף, שמאפשר חזרה לעצמי.

ויש לי וויז בלבד במכשיר נפרד.

אם כי היחס שלי לסמארטפון לא ממש שלילי.
אני חייב הכרת תודה שהטכנולוגיה הזאת שינתה את חיי לטובה בזמן קצר מאוד.
אני לגמרי מזדהה שהוא עלול להעמיס ולערער את הנפש ולא תמיד יש כוחות לאזן ולהגיע לשיקול מושכל.

ראיתי שזה מבזבז לי את הזמן, ולא מוביל לשום דבר

יש לי פלאפון כשר שגם בו אני בקושי משתמשת

התקשרתי לא מזמן לקופת חולים ובקשו ממני את מספר הנייד ואמרתי שאין לי והיא היתה ממש בהלם ואמרה לי:איזה כיף לך

הייתי רואה פה ושם סדרות במחשב, וזה מאוד הפריע לי

אז לפני כמה חודשים גם את זה הפסקתי

וזה כיף וחלום

 

אני רואה הרצאות מענינות, יש תוכניות לנשים בהידברות ממש יפות וכל מיני הרצאות של רבנים

לדעתי כל סדרה הכי נקיה שתהיה משפיע משהו על הנפש, עצם ראיית האינטרקציה בין גבר לאישה למשל

הרגשתי שזה עושה לי לא טוב

 

בסדרות, אלא מהרצון שלך להתאים אותה לסטנדרטים התורניים שלך. עכשיו זה סדרות אבל זה יכל להתלבש על כל נושא אחר.
אני לא חושבת שהביקורתיות שלך כלפיה תשפר במשו אלא רק תיצור אנטגוניזם ותגובת נגד. אנשים אוהבים להרגיש שמבינים אותם ומקבלים אותם כמו שהם. שמעצימים את הטוב שבהם. זו הסרך הבטוחה והטובה לשלום בית בעיניי.
ולשאלתך -
אני לא רואה בזה עניין אבל לפעמים מוצאת את עצמי רואה איזה דוקו בשביל אסקפיזם זמני (אני על הספקטרום החרדי אם זה משנה)

גם היו הרבה פחות "תורניות" מאשר הבעלים שלהם, אבל זה לא הפריע לאף אחד:

Full Text of Musia's letter to Nacha Rivkin - by tzemach

זה לא אומר שזה טוב. זה רק אומר שזה מקובל

תודה רבה לכולם על התגובות. 

הייתי קצת בשיחת עם חבר נפש, והגענו למסקנה אולי שאני תולה את הערך העצמי שלי בשל בת זוגתי. במה יחשבו עליי, בכמה יעריכו אותי. ולכן כ"כ אכפת לי מהסדרות, וגם מעוד דברים.... לכן תודה לכולם, ובפרט למי שהאיר שעצם זה שזה מפריע לי מעיד על משהו יותר עמוק. אשמח לשמוע עצות אם יש

היא בחורה גדולה שיודעת מה טוב לה
גם אם אתה לא אוהב משהו
תשתדל לא להביא את הדעה ההפוכה יותר מידי
רק על זה יהיה לכם זוגיות מאושרת יותר
רשמת שיש לכם בעיות בשלום בית ולמה? בגלל סדרה
זה נראלי מוגזם ..
תפרגן לה תאהב אותה תהיה שם בשבילה
והיא במילא פחות תרצה לראות .

אף אחד לא מושלם ..הכי חשוב שתתן לאשתך תחושה שאתה סומך עליה אוהב אותה .
וכל השאר שטויות

המעשים שלך באחריותך
והמעשים שלה באחריותה
והם לא מעידים עליך ולא באחריותך כלפי חוץ
זה כשלב ראשון.
דבר שני, לראות את הדברים הטובים שבה ולהעצים אותם
דבר שלישי,כמו שכתב @עולו- אני מכירה את זה לפי דברי הבעש"ט, דבר מה שאנחנו רואים בו פגם אצל זולתנו, מעיד על כך שצריך תיקון אצלנו.

מוצאת את עצמי מחפשת את תגובותייך וקוראת אותן בשקיקה, כמה חוכמה ותבונה ולב ישר וטוב ניכרים מכל דברייך המקורית יקרה ❤

מה שם

רפואה שלמה והצלחה בכל

לא מצליח לשלוח הודעה בפרטי

שתהיה בריאה אמן.
אישה מיוחדת במינה מלאת חום ואהבה
אפילו לאנשים שהיא לא מכירה
ה יפנק אותה אמן

רפואה שלמה!!

מי שיודע את השם
כאן http://tehilimyahad.com/
רפואה שלמה במהרה

בס״ד

אולי מכיוון שהשם נשלח רק בפרטי אפשר להתחלק כאן על גבי הפורום במקום בתהילים יחד? אקח עכשיו את א׳-ה׳ בלי נדר.

בס״ד

שלחתי בשיחה אישית לכל מי שביקש.

תבורכו!

תוכלי לשלוח לי שם ?

מה יש יותר מזה?

בס״ד

מי כעמך ישראל,
תבורכו כולכם מפי עליון 🙏🏻

שאין לי מילים להודות לך על כל מה שעשית עבורי,

את חברת אמת ומתנה גדולה עבורי ועבור העולם כולו ❤🙏❤

התרגשתי כ"כ לקרוא וכמובן לקבל את התפילות של כולכם  🙏

כותבת כאן במרוכז לכולם - פשוט ת-ו-ד-ה עצומה!

ב"ה יש שיפור גדול ומתפללים שיהיה טוב שלם, לכל עם ישראל ובמהרה ממש 🙏🙏🙏

ואתה מסודר אז תלך לחור במרכז

מרפסת במרכז
אשתי, בית גינה בפריפריה

ואחרי כמה פעמים כאלה הוא מפסיק לבוא 🤭

בזמנים מסויימים
ההפרדה היא לגדר, וזה משהו שבעייתי לוותר עליו.

אם יש רב לשמוע לדעתו, כדאי.
בספר דרכי טהרה מובא שא"א לישון ללא הפרדה גם במיטה אחת.

תני דבי אליהו : מעשה בתלמיד[‎2] אחד ששנה הרבה וקרא הרבה[‎3], ושימש תלמידי חכמים הרבה, ומת בחצי ימיו. והיתה אשתו נוטלת תפיליו ומחזרתם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ואמרה[‎4] להם : כתיב בתורה[‎5] כי הוא חייך ואורך ימיך, בעלי ששנה הרבה וקרא הרבה[‎6] ושימש תלמידי חכמים הרבה - מפני מה מת בחצי ימיו? ולא היה אדם מחזירה[‎7] דבר. פעם אחת נתארחתי אצלה והיתה מסיחה כל אותו מאורע. ואמרתי לה : בתי, בימי נדותך מה הוא אצלך? אמרה לי : חס ושלום, אפילו באצבע קטנה לא נגע בי.

- בימי לבוניך מה אצלך? - אכל עמי, ושתה עמי, וישן עמי בקירוב בשר ולא עלתה דעתו על דבר אחר. ואמרתי לה ברוך המקום שהרגו, שלא נשא פנים לתורה, שהרי אמרה תורה ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב. כי אתא רב דימי אמר : מטה חדא הואי. במערבא אמרי, אמר רב יצחק בר יוסף : סינר מפסיק בינו לבינה.
בעייתי מבחינה הלכתית

אני אינני יודע לצערי

במקום שהדברים התוריים והדברים הטבעיים מזדמנים לפונדק אחד בארחות המוסר, שם צריך שמירה יתירה שלא יטעה אדם ולא יטעה את זולתו לחשוב שעניני התורה משתקפים בהשקפה אחת ובערך אחד עם הענינים הטבעיים הפרטיים. ומכל שכן שהדבר קשה מאד אם יעלה על לבבו שהדברים הטבעיים הם עומדים למעלה בענינים התוריים. מחשבה כזאת תביא לקצוץ בנטיעות תורת ד' התמימה, חלילה, ותביא להשיא עצת חטאין שיסוד התורה היא ההדרכה הטבעית לבדה. ובזה יבאו פריצים ויחללו קודש ויתפארו להסתפק בההדרכה הטבעית לבדה, ומרעה אל רעה יצאו לבלע עולם. ההרחקה מן הנדה בימי תוקף נדותה הוא דבר מתאים לחקי הטבע, אמנם ההגבלה התוריית בימי לבונה היא מתיחסת כבר אל דרכי הקדושה הנעלים הרבה מהשקפת הטבע הפשוטה ההיגיינית ואפילו המוסריית שלה. אותו תלמיד בתתו פדות והפרש בין ימי נדותה לימי ליבונה, הראה לדעת שההגבלה הטבעית עומדת אצלו נעלה מההגבלה התוריית, וכאילו היתה ההדרכה הטבעית עיקרה של תורה והתורה האלהית המרוממת את האדם בעצת ד' לאור הקדושה ומאירה את מחשכי העולם באור האלהי ע"י קדושתן של ישראל, היתה חלילה טפילה לדברים הטבעיים. והנה אף שאותו תלמיד בעצמו ע"פ דרכו זה הי' זהיר במצות והולך תם, אבל כ"ז היה אפשר להתקבל רק בנפשו שהיתה טהורה ונוטה אל הצדק ורגשי קודש שלה היו מטים אותה לדרכי תורה, ולא היה חסרון של הדעה הזאת, שהיא נשחתה, כל כך ניכר בחיים. אבל הקרובים אל השפעתו, בהיותו בעל דעת כזאת שעם גדלו בתורה וביראה היתה התורה בעיניו כטפלה אל הדת הטבעית, היה עלול להרבות מכשלה. ע"כ לא הי' ראוי לו לחיות המחצה השני' של הימים שבהם עלולה ביותר להתפשט השפעתו על זולתו. ע"כ אליהו ז"ל, שהוא הוא המוכן לחבר תמיד אור כללה של תורת ד' עם כל הסעיפים והפרטים היותר רחוקים, הוא העתיד להיות בכחו מפתח את הסתומות של פרטי תורה כמורגל בחז"ל לאו אליהו אמרינהו, והוא בעצמו הורה לעבור ע"ד תורה במקום שהיה צריך לחזק כללה של תורה להוציא מעם רב הקריאה של "ד' הוא האלהים" , הוא היה המוכן שעל ידו תתפשט ההכרה כמה סעיפי סעיפים של דקדוקי תורה פועלים על כל ארחות החיים המוסריים והשכליים ונפעלים מהם, הוא הי' ראוי להכיר את השרשים המושחתים העלולים לבא על ידה של הנהגה בסעיף כזה מדיני התורה עד היכן הם מגיעים, ולו נאה לאמר ע"ז ברוך המקום שהרגו שלא נשא פנים לתורה, הפנים השכליים, הפנים של חשיבות ושל רוממות ערך, לא היתה אצלו התורה כ"א ההדרכה הטבעית, וכיבד את הגבלותיה יותר מהגבלותיה של תורה, שהרי התורה אמרה ואל אשה בנדת טומאתה, לא בנדתה לבדה כ"א בצירוף הטומאה. הטומאה היא מושג רוחני שרק התורה תוכל להגבילו ע"פ עצת עליון, לא ע"פ ארחות החוש הטבעי הפשוט. וההגבלה הזאת היא נעלה מכל הגבלה טבעית, ואין הטבעית כ"א טפילה לה ובטלה אליה, בתור אחורי כל כלי המתבטל לערך גופו ותוכו ופנימיותו של הכלי, כן ההגבלה הטבעית היא ג"כ נכללת היא בתוך המון ההשלמות הגדולות הנכללות בתורה לטובת האנושיות והמציאות בכללה, אבל הפנים עצמם הם בתורה גנוזים. ע"כ ההבדל שבין טמא לטהור ע"פ ארחות התורה צריך שיקח את המעמד היותר גדול בחיים, וממילא תוכלל בה ההדרכה הטבעית, כי "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".

דברים של אור ואמת

שכדאי לקרוא את הדברים האלו דווקא אחרי הפיסקא הקודמת - נט
הפיסקא מדברת על השריטות שהפליאה עושה בנפש, ורק הם מולידות את הבינה העמוקה שמאפשרת את ההבנה של היחס בין התורה לטבע

לא ברור מה פשר השאלה

נראה שאתם מודעים להלכה ומודעים לעצמכם

אולי קחו בחשבון גם את העניין החינוכי

בהצלחה רבה

לא בטוחה שירדתי לגמרי לסוף דעתך והבנתי לחלוטין את המציאות הקיימת, אבל כותבת על סמך הבנתי ומתנצלת מראש אם לא הבנתי נכון.

אני חושבת שלקנות מזרן זוגי אולי לא ישנה את המציאות שלכם, אבל הוא בהחלט ישנה את היחס אליה.
זאת אומרת שכל עוד היחס לזה הוא כנפילה - קשה לנו, אנחנו יודעים שאסור ובכל זאת נופלים כל פעם מחדש זה דבר אחד, וזה קורה וזו עבודה עצומה והשכר על זה הוא עצום דווקא מתוך הקושי.
אבל ברגע שאתם מחליטים שזהו, אנחנו גם ככה לא מקפידים על זה אז זה כבר לא משנה, פה הבעיתיות.
אין פתח לתיקון, אין פתח לתשובה.
ואני חושבת שדווקא זה שאתה בוחר להתעכב על זה ושזה מוזר לך זה כי משהו בנפש לא שלם עם זה באמת.
פעם שמעתי שיחה של מאור קפלן (המדהימה!!) שדיברה על זה שהרבה פעמים זה יושב על איך אנחנו נגדיר את עצמנו, והאם נבחר להגדיר את עצמנו על פי האיסור או הציווי שאנחנו עוברים או מקפידים עליו (שומרת שבת/לא שומרת). וברגע שהגדרתי זה הופך להיות ממש מי שאני.
ומצד שני, אם נבחר שלא להגדיר -
כמו שאנחנו עושים במקרים של לשון הרע או רכילות (אף אחד לא מגדיר את עצמו כשומר לשון הרע או לא שומר לשון הרע) כי זה קורה לכולנו, אבל זה לא מי שאנחנו.

ובקיצור,
גם כשאתם נופלים אל תוותרו על עצמכם ועל הניצוץ היהודי והקדוש שלכם. הקושי הוא אמיתי ולפעמים יכול להטריף ממש, אבל עצם השאלה רק מראה כמה כן יש איזשהו מקום שלא שלם עם זה עד הסוף.
אז בעיני אל תוותרו לעצמכם, וגם אם כרגע אתם עוד לא בשלב של תיקון ותשובה - תנו לעצמכם את האפשרות לזה בכל זאת.

בלי קשר אם ענית לו או שלא, הדברים שלך מאוד יפים.

חשוב מאוד לא להפוך את החולשות לאידיאולוגיה. כשאסורים - אסור לישון באותה מיטה. העובדה שלפני יותר משנה, לא הצלחתם לא אומרת שבהמשך זה יהיה המצב. בעז"ה, בפעם הבאה שיהיה צריך, תצליחו לעמוד גם בזה. חודש אלול, הוא בדיוק הזמן להחליט להתחזק.

מן הסתם, באיזה שהוא שלב תחליטו להוציא את ההתקן, בין אם מהבשלה של יכולת להוליד עוד ילד בעז"ה ובין אם מסיבות אחרות (במיוחד שעד כמה שאני מכיר, התקן שמונע ווסת הוא הורמונלי, לא יודע כמה שנים מותר רפואית להשאר איתו).

בהצלחה רבה

התקן לא הורמונלי, לא מונע ווסת. לדבריו לאשתו אין ווסת, זה מתאים רק להתקן הורמונלי.

אז אכן מדובר בהורמונלי כנראה

אני חייב לאכל משהו...

העיקר השם מפוצץ.. אף אחד לא מכיר?? נו באמת

אני לא גר שם, קצת מכיר מבחוץ.

ישוב חילוני במקור, שהבין, כמו אחרים, שבשביל להתפתח צריך לקבל דתיים. הדתיים שבו מפוזרים על כל הסקלה והגוונים של ציבור דתי לאומי.

ואגב, ישוב ממש יפה עם נוף מדהים.

שם מקום ולא אופן הבנייה

כאמור יישוב חילוני
היה תקוע זמן רב

הגיעו משפחות דתיות. לאו דווקא למורת רוחם של הוותיקים. לפני אולי עשר שנים.

יש כעת בנייה ובתים חדשים

מצומת תפוח זה כ 15 קילומטר, הרוב בכביש אבל לא מעט מהצומת עד היישוב

היינו בקיץ והיה מדהים.
לא יודעת לגבי סוכות.
יכול להיות שיהיה קר בלילות, תביאו בגדים חמים למקרה הצורך.

שבנו בהם סוכות ציבוריות.

צריך לבדוק האם יש את.זה גם השנה ואם כן האם באחד מהם יש אפשרות לקמפינג

אני כן עברתי וככ ככ שמחתי.
באמת הפסיכולוגית שעברתי אליה הרבה יותר התאימה לי.
ולא כזה היה קשה להתחיל מההתחלה. בסוף לרקע נותנים 2-3 פגישות .

ממה זה נובע לדעתך?
אתם משתפים פעולה באופן מלא עם הטיפול?

מנסיון שלי, טיפול זוגי לא הצליח וטיפול אישי עבורי עשה שינוי גדול בזוגיות.
לפעמים טיפול זוגי הופך להיות מקום להוציא את כל ההאשמות בצורה 'מסודרת' ולא בשביל לקיחת אחריות ושינוי, וזה באמת גורם לטיפול לא להצליח. לא אומרת שזה המקרה אצלכם, ייתכן שאולי הגישה של המטפל לא מתאימה לכם, אבל בכל מקרה רציתי להניח את זה פה.

שבהרבה מקרים שגם אני ראיתי, טיפול אישי מאפשר שינויים רבים יותר.
בסופו של דבר הזוגיות היא דינמיקה ושינוי משמעותי ועמוק מצד אחד יכול לאפשר יותר מאשר שיח רחב אבל הרבה פעמים יותר שטוח וחיצוני מתוקף הז'אנר.

כוונתי אם כל אחד מאתנו יפנה לטיפול אישי אז נוצר מצב שלא יהיה למטפל דרך לשמוע את שנינו.
ואם כבר נלך לאישי מה מומלץ לאותו מטפל או שני מטפלים אישיים נפרדים.
הנושא כ"כ מורכב.

והוא יכול מאוד לעזור כי בן הזוג שלך לא שומע מה את אומרת ולהיפך וזה כבר ממזער נזקים.
ודבר שני, בצורה כזו כל אחד יכול לקחת אחריות על החלק שלו בצורה טובה יותר מאשר בטיפול זוגי (שכרגע לא מקדם אתכם) בדגש על כך שיש נכונות מצידכם, כל אחד בנפרד ויחד, לעשות שינוי ולנסות לצאת מהפלונטר.
ואגב - ממליצה לכם ביחד אם יש נכונות אבל אפשר טיםול רק של אחד מכם. תלוי מה העניין וזה שלכם. שווה לבדוק את זה עם המטפל.
ולגבי מה זה מועיל - הרבה דברים בזוגיות הם דברים שנגררים. כלומר, אחד מתנהל בצורה לא נכונה והשני נגרר אחריו ואז יש מעגל של קושי ולא מצליחים לעזור את זה. או - זה שנגרר לא יודע לעצור בזמן ולהיות המבוגר האחראי. ויש עוד הרבה אבל לא יכולה להאריך, רק אומר שברגע שאחד עושה שינוי היחס של השני הוא כבר לא אותו דבר כי המציאות השתנתה ולכן ייתכן ותהיה לכם מזה תועלת. טיפול אישי מאוד יכול לעזור בזה מנסיוני

המוטו של המטפל היה שהוא מטפל בכל אחד מאיתנו בנוכחות בן הזוג
ובכל מקרה הוא לא בא לעזור למי שלא רוצה לעזור לעצמו

זה מתבטא בזה שכשעלה משהו שמפריע הוא התמקד בעיקר איך מי שזה מפריע לו יכול להשתנות ולא איפה יש בעיה עם השני
זה מאוד עוצמתי אבל זה מצריך הרבה בגרות, לא להיכנס לשני בתהליך שלו, לא להפיל אחריות,לדעת לעזור אחד לשני בתהליך אבל לא להתחיל לדחוף אותו לשם..זה קצת מורכב אבל יש לזה הרבה כח

אנחנו לא היינו שם האמת.
לזוגות שמתקשרים בצורה טובה, ומצליחים להכיל ולא מאשימים/ נעלבים מכל דבר / מלאים באמוציות /זורקים אחריות / מתבצרים בעמדתם זה נשמע כמו דבר מעולה.
זו נקודת פתיחה מעולה להתחיל איתה טיפול. אבל כשצריך לכבות שריפות ולשרוד, פחות..

ברור שלפעמים גם אנחנו ניסינו להעביר אחריות או להאשים, המטפל ממש התאמץ להחזיר את הדיון לאחריות אישית

לנו זה היה טוב
כנראה לא לכל אחד

אבל בסופו של דבר אל הזוגיות מתנקזים מצד אחד העומסים הרגשיים של שני הצדדים, ומצד שני הציפיות והצרכים של שני הצדדים.
כששני הצדדים עמוסים וגם לא יודעים איך להתנהל בתוך כל זה זה יוצר חיכוכים ואתגרים.
אבל גם אחד מבני הזוג ובטח שניים מהם שמגיעים במצב בריא יותר רגשית, ויודעים להחזיק ולהתנהל אפילו עם עצמם זה עוזר.
מעבר לזה הרבה פעמים יש בזוגיות דינמיקות שליליות של משהו אחד שנניח הבעל עושה, ואז האישה מבואסת עליו ומרוחקת, ואז הוא מגיב באופן מסויים ונוצר איזשהו מעגל של מעשה
ותגובה שלוקחים לכיוונים לא טובים.
אבל מספיק שהבעל יהיה בטיפול וילמד שהדבר שהוא עושה מרחיק את אשתו, או איך לתקשר איתה כשהיא מבואסת ומתרחקת במקום להגיב בצורה שעד כה הניבה הגדלה של הפערים,
וכבר כל הדינמיקה משתנה לטובה.

לחילופין האישה תלמד גם איך להתייחס לאותו דבר שעושה הבעל, או איך לתקשר כת מה היא מרגישה ושוב הדינמיקה משתנה לכיוון אחר..


בקיצור קצת קשה לתת דוגמאות תיאורטיות, אבל מקווה שהובנתי בכל זאת.


בעיני עדיף טיפול אישי אצל מטפל אישי אחר או אולי גם איתו אחד לכל אחד מהצדדים במידה ויש צורך.
ובהמשך אם זה עולה אז אפשר גם ללכת יחד למטפל זוגי.

ומהבנתי. מטפל זה לא חתונה קטולית. יש כימיה ויש התאמה של הגישה שלו לעניין הנקודתי שלכם.
אם ניסיתם תקופה וזה לא עוזר, או אפילו קידם במידת מה ומאז תקוע, זה הזמן להפרד לשלום.

זה קורה הרבה, ולמעשה מעטים יותר האנשים שעל נסיון הטיפול הראשון שלהם הגיעו למישהו שהיה מדוייק בשבילם, צריך בשביל זה סיעתא דשמיא גדולה.


בשורה התחתונה, נחשב או לא נחשב זו לא ההגדרה היחיה. יש הרבה אנשים לא נחשבים ששעזרו מאד והצילו נפשות, ויש כנשים נחשבים שלא הצליחו לעזור.

השורה התחתונה האם זה מקדם ומביא אותכם למטרה של שיפור הזוגיות? מסתבר שכבר לא, וזה הזמן לחפש מה כן ולהתפלל לסיעתא דשמיא במציאה.

לגבי גישה אחרת, לםעמים זה דווקא מאפשר לבחון מה כןנכון לנו בגישה הקודמת ולוקחים איתנו, ומה לא ואנחנו בוחרים לותר

אני מבין את ההתלבטות אבל אם אין התקדמות מאוד קשה להמשיך.
היינו אצל הרבה יועצים זוגיים. שיטת אימאגו מאוד התאימה לנו ושינתה לנו את החיים.

הרבה זמן לא היית פה

ברוך הבא

כל הכבוד שלא התייאשתם.
עצה, איך לקום, לעזוב ולעבור מטפל.

נראה לי שתודיעו לו בטלפון שאתם רוצים להפסיק כי אתם חושבים שהתהליך תקוע, לא מתקדם וכו'. לא חייבים לציין סיבה.
הוא בטח ירצה לקבוע פגישת סיכום. פגישה סיכום, מצד אחד זה דבר מיותר כי לא באמת משנה משהו וסתם תשלמו עליה. מצד שני זה יכול לתת הרגשה טובה של תיחום ולסדר את המחשבות להלאה.
לגבי האימאגו, את יכולה לבדוק באינטרנט, לשמוע הרצאות. רק אכתוב את החוויה האישית שלי, שזאת שיטה שאפשרה למעשה את התקשורת האינטימית שלנו. יצאתי עם תובנה חדשה מכל טיפול ולמדתי איך לשים את העצמי בנעליים הרגשיות של אשתי.
אם אתם מאוד מרוחקים, אולי זה לא מתאים. אבל אם אתם פנים אל פנים עם חוסר תקשורת והבנה, ציניות, כעס וכדו' זאת שיטה מדהימה.
דרך אגב ראיתי לאחרונה סדרה בשם טיפול זוגי בכאן 13 נדמה לי (יש ביוטיוב), כדאי לראות
בהצלחה אהובים
שתשרה שכינה בביתכם

ראיתי את הסדרה.
וגם התחברתי לכמה מטופלים שם, ממש הרגשתי הם....
נראה לי ניתן צ'אנס לעוד טיפול/שניים.

רוב פס הייצור שלהם באוקראינה, ברגע שפרצה המלחמה הם נסגרו....

בסדר גמור,
קנינו לפני כמעט שלוש שנים ויש מצב שהמדפים קצת קיבלו בטן...אבל חוץ מזה הכל סבבה.

בגדול מרוצים, אבל יש לנו אותם פחות משנה

לא יודעת אם עוזר לך..

תפתח את השרשור במקום אחד בלבד

אבל רמת האוכל תהיה בהתאם (לא שזה רע, פשוט אל תצפה לפנסי...)

יש גם הרבה יותר זול

יתפתחו סדקים בעור, וכשישבו על הספא הסדקים יתפתחו לקרעים.

בחיפוש בגוגל - כיסוי ספות, מקבלים אינסוף אפשרויות.
גם כיסויים נגד מים ורטיבות.

למשל בתוצאה הראשונה:
כיסוי לספה – כיסוי הקסם במגוון הדפסים - GoGood

כיסוי לספה - כיסויים איכותיים לספות החל מ-49 ש"ח - SofaCovers

קבל את המציאות קודם כל
משם תמשיך

תוספת להערה בסוגריים- לכל אחד ולאישה בפרט, יש קושי לקבל פגם או פער בין הרצון האישי ליכולת האישית, שנובע ממגוון סיבות.
במידה ונדרש שינוי לשיפורים - הוא תלוי אך ורק באדם עצמו שיפעל ברצונו הכן להשגת המטרה הזו.
1. היות שהשינוי יכול להגיע מהאדם עצמו
2. והיות שהשינוי הדרגתי, לפעמים תיתכן רגרסיה בתהליך עד להתייצבות , מצריך *הרבה סבלנות* וכח רצון (הן מהאדם עצמו הן מסביבתו)
3. נדרש פידבק על כל דבר אפילו זעיר כדי להוכיח ולהעריך את המאמץ שיביא להגברת מוטיבציה.

א. לברר אם חסרים לה ויטמינים או מינרלים חיוניים לתפקוד הגוף (יש חומרים כשהם חסרים זה מתבטא השכחה/פיזור נפש/דכדוך...) ולהשלים אם צריך. בדרך כלל b12 מומלץ כדאי להתייעץ, לבקש ממנה להתחיל בבדיקת דם פשוטה כדי לקבל תמונת מצב כללית.

כמו כן שתיית מים + אכילה יומיומית של דגים/פירות/ירקות/אגוזים/שמן וכד' משפרת את תפקוד המוח ובריאה.

ב. מאד כדאי שהיא תפנה או תדבר עם מישהי מקצועית לברר על מה "יושבת" החולשה הגופנית-מנטלית. בדרך כלל כשהנפש רגועה והגוף רגוע ונינוח, אפשר לחשוב על התקדמות ואפילו לראות צעדים לכך בפועל.

ג. היא מקבלת ממך ביטחון? אתה סומך עליה באמת? אולי היא מרגישה חסרת אונים לידך (מפחדת לטעות לידך? מפחדת מתגובותיך שיאותתו לה שוב כמה היא לא יוצלחית..?...)
בגלל זה לא מסוגלת או לא מצליחה לפעול?

תנסה לפתוח איתה את נושא
תזמין אותה לדייט
ופשוט תקשיב לה. תנסה בין השורות לשמוע את הצורך שלה.
תהיה מוכן להטחות מצידה (זה חלק הכרחי מהאפשרות לתת לה להוציא את מה שבליבה כלפי המצב בכללותו) אל תאשים אותה בדבר. גם אם אתה צודק, מזווית הראייה שלה , בצורה כזו אתה נגדה וזה יסגור עליה עוד יותר, מה שיקשה עליך להבין אותה.

לאט לאט תגבשו דרך פעולה יחד.

כדאי בהחלט גם לברר על טיפול זוגי עם מישהי/ו מקובל על שניכם, מומחית לבעלי קשב וריכוז.



תצליח!

כרגע היא מרדנית ומתריסה. אז נסיונות להידברות או בקשות ממנה יתקלו בסירוב.
כרגע אני רוצה לדעת האם יש ניסיון למישהו עם מקרה שכזה ודרכי טיפול.

והעניין עם העבודה אין לי קשב וריכוז.

זה נובע ממחשבה מהירה שלא תמיד מתחברת למעשה.
אני מניחה שכל מה שאתה מתאר גם נלווה לעניין הנפשי שלה. כשהמצב הנפשי ירוד כלום לא מעניין, בטח לא להחזיר דברים למקום, והריכוז לא בשיא.
אשתך צריכה עזרה מקצועית וגם אתה בעיניי.

1. ישנה יותר - עייפות היא לגמרי טריגר לזה
2.כשאני לא ממהרת לאף מקום ומתוכננת מראש זה מן הסתם פוחת
3. שמחה - חוסר שמחה גורם לי לרצות להתכווץ בתוך עצמי ולעזאזל עם הסדר
4. רשימות ויעדים וזמן מוקצב לעניין
5. למדתי לקבל את עצמי. אז שכחתי. אז לא החזרתי. נו, ו..? לא נפלו השמיים. בעיניי לפחות.
בעלי לוקח את זה קשה לפעמים אבל זה כבר בעיה שלו בעיניי.
אם מפריע לו סדר - שיתכבד לעזור
שירות לקוחות - עבדתי בזה ושונאת התעסקות כזאת. אם אין אפשרות לשירות בצ'אט - לא מתעסקת בזה והוא מוזמן לעזור
כל מה שקשור למה שאני יכולה לעשות אני עושה מבחינתי. אבל אני לא מחויבת לעמוד דום לנוכח הציפיות אם הן לא מתאימות לי ומעיקות עליי.
גם אם זה כרוך בהפסד כספי לפעמים

מקרוב.
אצלינו הרצון לשינוי התחיל כשהילדים התחילו עם הקשיים של קשב וריכוז.

לקבל את המציאות.
ולהבין את המציאות: הרבה ספרים והרצאות על קשב וריכוז.
הטיפול, כשיהיה מוכנות, הוא בכמה חזויות, תרופתי, רגשי, ריפוי בעיסוק...
תלוי בבן אדם גם.

ותחפש איש מקצוע שמתמחה בזוגיות עם קשב וריכוז כדי שילווה אותך. זה מאד מאד קשה.

מי סובל מהפרעות קש"ר זה משפיע על החיים. בעלי כזה
אבל דכאון משפיע יותר, כי אין רצון או חשק או יכולת לשנות שום דבר

להרבות בעין טובה. על העולם, על אנשים, על מעשים. לנסות להפסיק לשפוט בלי סוף.

לדעתי זה עושה טוב בעיקר לבנאדם עצמו
מי שרואה בעין טובה החיים שלו יפים ורגועים יותר

שאכלתי.

(מעבר לבעיה שבאי שמירה על אורח חיים בריא)

רק על זה הייתי צריך להגיע להתוודות בכל יום ראשון

שוקולד זה החיים😌

שאני נותנת לאנשים שליליים חשיבות לדברים שלהם
שקשה לי להבדיל מי טוב ומי לא
שאני שמה את עצמי בסדר העדיפות האחרון
ושאלה ממש טובה, נקודה עמוקה למחשבה

כי אין אף אחד אחר שיעשה את זה. הוא עצמו לא רוצה לפספס משהו בעבודה ולכן לא יכול.

נגיע לצאת מהעבודה שעתיים וחצי לפני הזמן הרגיל.

אלא אם כן זה מישהו שאני חייב לו את חיי, ואז פשוט אעבור דירה לעיר רחוקה כדי שלא יוכל עוד לנצל אותי

לפני הזמן מהעבודה נשמע קצת לא פרופורציונלי לעניין. זאת אומרת המון השקעה סתם בשביל חוג.

אבל- אם זה אדם קרוב ואם מבחינת העבודה שלך זה כן מסתדר, אז אולי כן הייתי עושה

רק אם אתהעושה את זה לשם חסד לשם שמים ולא תרגיש מרמור אם לא יגיד לך תודה או לא יעריך

אם אתה מצךה ממנו לתודה-לדעתי אל תעשה לו את הטובה....
אבל האמת שההחלטה תלויה בך...

נגיד זה היה אחיך, לא היית עושה את זה?

למה החוג יותר חשוב מהעבודה שלי?

למה שתפסיד עבודה בשביל הילדים שלו?! שהוא יפסיד, אילו הילדים שלו...
לא היתי עוזרת בזה ומבחינתי זה מוזר לבקש בקשה כזאת...

העבודה שלו לא יותר חשובה משלך.
יש לי הרגשה שברגע שתסכים הוא ירגיש בנח לבקש עוד דברים בסגנון.

אותם לחוג.

יש להם הורים, לא?
זה הכל עניין של סדרי עדיפויות בחיים לדעתי.

השני רוצה להשאר בעבודה במיוחד. כל מי שבדרכ תומך בהם לא פנוי.

זה בדיוק העניין של סדרי עדיפויות.
לא יודעת, קשה לי להבין את העניין הזה.
מה זה רוצה להישאר במיוחד? הוא אבא לילדים או ילד שמשחק בגיימבוי ואמרו לו שנגמר הזמן?!

מחילה אבל עולם הפוך ראיתי

מבקש ממני לעתים נדירות מאוד

הכל עניין של הסתכלות
זה ממש טאבו בעיניי לבקש ממישו אחר לצאת מוקדם מהעבודה כדי שאני לא אעשה כן, ועוד בשביל הילדים שלי
אבל זו אני 🤷

וגמיש בעבודה יכול להיות שהייתי מסכימה
בעז"ה הוא יחזיר לך באותה מטבע
לפעמים יש דברים דחופים בעבודה ומאוד מסתבכים עם למצוא סידור

מישהו צריך להפסיד עבודה. אז למה שזה יהיה אתה ולא הם? זה אותו דבר

אם כן, עדיף לך להוציא וזהו או לקחת לחוג זה באותו מאמץ?
בסוף, אם מישהו מבקש טובה- עושה הטובה קובע את גבולות הגיזרה של זה. אם לאסוף זה מספיק חשוב והגיוני בעיניך אבל לקחת לחוג זה יותר מידי, אז תאסוף ואל תיקח לחוג.
ומה שכתבה פרצוף כרית חשוב, אל תעשה את זה בהתקרבנות. תעשה את זה בטוב ושלא על מנת לקבל שום תמורה, או אל תעשה בכלל, כי לעשות ולהתמרמר אפילו רק באוזני עצמך כמה אתה מסכן רק יעכיר את היחסים.

אם זה כ"כ חשוב לו- שישלם לי על ההפסד זה המינימום שאפשר לתת...
בזמן הזה הוא נשאר בעבודה אז זה גם הגיוני

אם זה לא משהו מאוד מסובך
הייתי מכוון להקמא שכינתא מעפרא ועוזר לו.

אפשר להסתכל על זה כניצול. אבל, אם זה לא מאוד קשה, אולי דווקא להסכים מכל הלב כדי לאפשר לו להיות במה שחשוב לו, יאפשר התקרבות חיובית ביניכם?

כמובן שהוא מבין שזה לא מובן מאליו ואת ההקרבה שלך עבורו..

 

בהצלחה

אם זו טובה בסדר גודל גדול תלוי עד כמה אתה מרגיש 'מנוצל' או 'פגוע'... כמה יש לך זמן או כמה מאמץ זה דורש ממך....
ממש תלוי....
אם זו טובה שלא מעל לכוחותיך-היתי ממליצה כן לנהוג במידת הרחמים
אם אתה מרגיש שמנצלים אותך -אל תסכיםתמצא תירוץ להתחמק..
אלא אם כן זה פיקוח נפש או בגדר משהו דומה למת מצווה שאין מי שיעזור-שאז ודאי שחובה לעזור..

לא הייתי מסכימה אם זה לא מסתדר לי.
אם יש לך סידורים שתוכל לעשות בזמן הזה אז הייתי שוקלת, ככה שלפחות הזמן הזה יהיה מנוצל מבחינתך לעיסוקים שלך ועל הדרך תאסוף את הילדים לחוג.
קורה שנתקעים אז אולי להציע להביא בייביסיטר שתיקח אותם לחוג...
או שלא ילכו לחוג פעם אחת-סדרי עדיפויות.
הוא גם רוצה להרוויח עבודה שלו וגםאת החוגשל הילדים ששילם עליו, ואתה מפסיד- זה כאילו לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה..

ממה שקראתי בתגובות- ממש לא!

במידה אם זה אחי, כנראה שכן.

אבל אנחנו בקשר יומימי.

טוב לעזור לתת ולרחם,

כי בגדול הנותן דווקא הוא המרוויח.

אשרייך

@למה לא123

שיהיה לכם שנה טובה ומתוקה אמן.

 

מכיר. נראה שעובדים יפה

מציע לפתוח גוגל

מכון פועה

מאיר פנים-בתי תמחוי

וגם למשפחות פצועי/חללי צה"ל. מכיר ממקרוב את פעילותה הברוכה

אבל ממליץ על עמותת "איש צדיק היה" בראשות הרב חיים אידלס. נאמר לי שכל הצוות עובד שם בהתנדבות והתרומות עוברות לנזקקים ב100%

וממליצה לבחור תחום שאתם מתחברים אליו ולבחון את התנהלות העמותה לפי

גיידסטאר (תגללו). ניתן לראות שם מסמכים פיננסים ודיווחים לרשם העמותות, 5 מקבלי השכר הגבוה

ולהתרשם מפעילות העמותה, יציבותה והתנהלותה.

תמיד כדאי לוודא שלעמותה אישור ניהול תקין בתוקף.

לחסוך לי את כל החיפושים.

עכשיו כשיש לי רשימה, רק אוודא שמה שהעמותה עושה תואם את האידיאולוגיות שלי.

אבל בכל זאת אני מכירה את יד תמר, שזה ארגון ארצי של התנדבות בקהילה בעזרה לחולים,

קפץ לי טלי ביד רמה, אם אני לא טועה זה בעזרה בתרופות למטופלי פוריות

מקימי גם עוזרת למשפחות נזקקות...

בכל אופן שיהיה לך החלטות טובות

בת מלך- עוזר לנשים מוכות.
מתנת חיים- תרומות כליה
מעייני הישועה - מביאים רבנים לקהילות ישןבים ומושבים חילונים ומסורתיים
שמחה לילד- עמותה לילדים עם צרכים מיוחדים ומחלות (אולי אחד מהם) קצת כמו תנועת נוער.
עלה- לא לגמרי בטוחה מה זה אבל מכירה שיש להם בנות שירות אז זה בטח אמין

- קרן הצדקה של ירוחם  -עמותה מדהימה.

- אחד לאחד.

מכירים רבנים מההנהלה של שתי העמותות ומאוד סומכים על הניהול

אפשר ללמוד כל שבת פרשת שבוע, אולי ללמוד על הסדר עם פירוש מסויים שבוחרים: אור החיים/שפת אמת/רש"ר הירש/העמק דבר/אחר או ללמוד מכל ספר אחר על פרשות השבוע.
אפשר כמו שחשבת ספרי מחשבה/אמונה/חסידות כדוגמת ספר התניא או מסילת ישרים או אולי אורות התשובה, יש ברוך ה ספרים עם פירושים עליהם

אפשר גם ללמוד על הסדר סיפרי הלכה.

שיהיה המון הצלחה בזה. וההתמדה מאוד חשובה.

אפשר ללמוד את ספרי הרב קנוהל זצ"ל, ספרי הלכה פשוטים וברורים בנושאי כשרות הבית וטהרת הבית.

אפשר גם ללמוד את מנוחת אהבה - ספר מקיף מאוד על הלכות שבת, או את סדרת פניני הלכה (לפי הסדר או לפי נושאים שמעניינים/רלוונטיים אליכם יותר).

אני אוהבת מאד.
על כל פרשה יש 2-3 רעיונות. עמוקים ולא ארוכים

מישהו מכיר?