פורום נשואים טריים (עמוד 68)

או שתגידו שתמיד אתם מעדיפים נפרד וככה לא ישאלו כל פעם או שבאמת תבואו רק בזמנים המותרים. 

כואב לשמוע שהוא לא מבין מה מפריע לך.. לדעתי זה לא פחות בעייתי מהבעיה שתיארת. 

למרות שאין בזה שום בושה מצד האמת

אבל זה משהו פרטי שלא תמיד נחמד לנו לשתף. בטח לא לחמות. 

אף אחד לא צריך לעשות חישוב מתי אני אמורה לטבול או לשכב עם בעלי.

מאותה סיבה שלא מספרים על חברה שפגשתי במקווה. 

פרטיות. זה קשור לגוף שלה ורק היא יודעת מתי נוח לה לדבר על זה.

כל עוד יש מידות טובות

להפך, זה אנרגיה שמאוד משחקת לטובת שני בני הזוג

כי שניהם פעילים, שניהם מובילים, יזמים, יש בזה המון כיף

מבינים אחד את השני.

קיצר, סליחה שנדחפת, לא שזה בהכרח יעזור לך ההערה הזאת

אבל סתם היה לי חשוב לציין 

לא שמענו את הצד שלו, ועדיין זה נשמע ממש לא טוב, נשמע בחור עם בעיות.

הייתי הולכת להתייעץ עם מישהו מקצועי

עם כל הכבוד למאמנת חתונות היא למדה אימון וזה ממש לא מספיק בשביל לתת לך עצה בנושא.

בחור עם רקע עברייני, שמתייחס אליך בצורה עבריינית. ככל הנראה אדם עם עבודה לא יציבה (אם בכלל עובד), או (וגם) רקע של הימורים או הוצאות מפוקפקות שמצריכות ממנו להוציא ממך כספים במרמה.

רצון להסתיר מההורים עוד יותר מדליק נורות אדומות, והסיפורים על הסבתא הן כנראה סיפורי סבתא שנועדו להסתיר את הסיפור האמיתי.

עוד עניין מבין השורות, את יתומה מאם, וזה שם אותך באיזור סיכון גבוהה יותר. בדיוק סוג הקורבנות שאנשים כאלו אוהבים לטרגט.

מציע לך באופן אישי:

1. להפרד ולנתק כל קשר מהבחור.

2. לנסות להבין מה בדיוק גרם לך כל כך לרצות אותו, על מנת להבין את עצמך יותר טוב.

3. גם אם אי פעם תשקלי לחזור אליו, להפעיל לפני כן חוקר פרטי. (תאמיני לי שווה את הכסף למול הנזק שעלול לקרות לך..)

4. הייתי שוקל גם להחליף את המאמנת שמכינה אותך לנישואין.

בהצלחה!!

כל אחד שנכנס למערכת זוגית צריך לקבל בה מסגרת בטוחה ומוגנת.

זה לא נשמע המקרה בלשון המעטה.

קחי את ההתלבטויות לאשת מקצוע מוסמכת (לא קאוצינג. פסיכולוגית או עו"ס קלינית)

ואל תמשיכי בהכנות עד שאין לך תשובה פנימית יציבה.

לפותחת - לדעתי לבטל עכשיו.

למה מראש להתחתן עם מישהו שמרגיש לך - ולפי מה שאת מספרת אז בצדק - בעייתי?

לא מגיע לך להתחתן מתוך הערכה הדדית? איזו הרגשה זו להתחתן עם מישהו שמתקמצן עלייך - אפילו אם זה רק בהרגשה שלך? או יותר גרוע - לא מכבד אותך?

לא מכירה את הבחור, בהחלט שמעתי רק את הצד שלך, אבל בין אם זה נכון ובין אם לא לגמרי - (ואני מאמינה לך! אבל אפילו אם לא) - אין שום סיבה בעולם להתחתן ככה.

את לא נשואה לו - וממילא אין לך כל כך מחויבות כלפיו.

ההתרשמות שלי היא שאין פה גב הורי חזק והרבה בלבול ולכן היא צריכה כלים

כדי לבחור את האדם הנכון. קבלת החלטה מושכלת עכשיו, תעזור גם בעתיד לבחור

את מי ש*כן* נכון לה.

ותצפי שהוא עישה לך סרטים עם זה ופתאום יהיה הבחור הכי מאוהב בעולם או לחילופין שהוא יאיים עלייך או יפעיל עלייך לחץ כזה או אחר.

אל תכניסי ראש בריא למיטה חולה!! בבקשה!! וזו מיטה חולה מאוד!!

כי באמת יכול להיות שאחרי שתחתכי (וגם אני הכי בעד בעולם לברוח- אתמול!) הוא יעשה פוזות של מאוהב ורך ואולי אפילו ישלם עליך דלק (פתאום הוא ימצא את הארנק) וזה יכול כל כך כל כך לבלבל, אז אל תתבלבלי מהאהבה הרגעית, ברגע שתתחתנו הוא שוב יתהפך עליך

כך בוודאי שלא להתחתן.

אפשר אם שייך להבין יותר לעומק עם עצמך במה מדובר ולהתייעץ עם גורמי מקצוע עם ניסיון והבנה גם במצבים כאלה שתיארת (כולל ניסיון בתחום האלימות במשפחה למקרה שזה אכן המצב).

נכון שלא ניתן לחרוץ גורלות על סמך הודעה בפורום, לכן המקום הנכון שלך להתייעצות ברורה הוא בעולם האמיתי עם מי שמוסמך לכך.

מציעה לפנות בתור התחלה לקווי התקשרות נגד אלימות במשפחה ולשמוע מה דעתכם, ובנוסף למצוא לך איש מקצוע צמוד שמכיר אותך ואותו לעומק ויוכל לסייע כנ"ל (ממליצה פסיכולוג שהוא גם מטפל זוגי עם הבנה גם למציאות שציינת)

ורק אם הכל הכל מתיישב ומסתדר ואת בטוחה ב100% שהאדם שמולך יטיב לך ותזכו יחד לשלווה שמחה ואהבה - אפשר לעשות צעד קדימה ב"ה.

בהצלחה רבה 

אל תהיי כמוני, שלי עשה בעיות לפני וגם אחרי החתונה היום אני גרושה +2 

קחי את הרגליים ותברחי!!! 

לא נשמע אדם טוב ויציב בשום צורה

אישה אוהבת להתלונן בשביל שיבינו אותה וישתתפו בצערה ובשביל להרגיש שיש מישהו שאכפת לו מה עובר עליה. לא תמיד היא מחפשת פיתרונות.

במקרה הזה זה נשמע שהיא רק רוצה שתבין שקשה לה בכללי, ולהרים את הילד זה אחד מהדברים. אולי היא רק רוצה שתסיק מסקנה שהיא צריכה יותר עזרה ממך כרגע אך לא רוצה לבקש ישירות. היא ממש לא צריכה להוכיח לך אם היא יכולה או לא להרים את הילד.

זה הגוף שלה ורק היא יודעת מה היא מרגישה ומה נכון לה כרגע במצב שלה. אם היא תרצה היא תרים, אם לא אז לא. היא ילדה מספיק גדולה בשביל להחליט מה נכון לה.

כל אישה בהריון חווה את ההריון אחרת. יש כאלה קלילות עד הלידה ויש כאלה שמההתחלה קשה להן הכל. פשוט תאמין לה ואל תנסה לשכנע אותה שזה לא נכון. זה נשמע כאילו אתה מנסה לשכנע אותה שלא קשה לה. זו החוויה שלה, ורק היא יודעת.

אגב, לפעמים אישה מרגישה שהגבר לא ממש שותף בחוויות ההריון שלה, אז היא מספרת ומתארת כל פרט וכל דבר שהיא מרגישה. זה בשביל שתזדהה איתה ותדבר על זה וככה היא מרגישה שאתה איתה בתהליך.

מצחיק, אבל בעלי אמר לי שכשהוא איתו, הוא מרגיש שהוא ילד ומתייחס אליו כמו ילד, וכשהוא רואה אותו עלי הוא רואה שהוא תינוק...אני מרגישה שהוא בין תינוק לילד.

אז קודם כל, בהחלט יכול להיות שההרגשה כלפיו משתנה בין אמא שלו לאבא שלו...מטבע הדברים אמא שילדה והניקה יותר קשורה לצד התינוקי שלו...מחבקת ומנשקת ומלטפת ומנשנשת...

זה ברמה העקרונית.

ברמה המעשית- לא כ,כ הבנתי. למה להחזיק אותו כל הזמן. הוא לא הולך? לא יכול לשבת בעגלה אם צריך? כלומר- על מה בעצם מדובר? מתי כבר יש להחזיק אותו?  

אני כן חושבת שמותר לאשתך להרגיש שהוא עדיין תינוק ולרצות להחזיק אותו, ומותר לך להרגיש שאפשר לשים לו גבולות. בגיל הזה בהחלט אפשר כבר לשים גבולות. הם לגמרי מבינים הכל.

אם הבנתי למה את מתכוונת.

מוסיפה שגם פעוט בכל גיל חייב להיות קשור תמיד בעגלה

זו סכנה של ממש אם לא. וכבר היו מקרים מעולם..כמה מהם לנגד עייני.

פחד פחדים. 

הייתי בכלל פונה לאבחון אצל פסיכולוג מומחה או פסיכיאטר ומשם פונה לעזרה מקצועית

זה יקל עליך ועליה ועל שניכם כזוג.

פתחת פעם ספר עם הדרכה על תינוקות? 

הסבר על כל גיל מה הם כבר יודעים, מה לא?

כי לפי מה שאתה כותב אין לך מושג מה זה תינוק וילדים

וכדי שלא תעשה נזק לילדים שלך ח"ו רוץ מהר ותקרא ותלמד!!

תתחיל מהספר "המדריך השלם לטיפול בתינוק ובילד" ויש עוד מגוון ספרים ושיטות שכדאי שתסתכל ותבין.

תקבל קצת מושג על העולם הרגשי, מוטרי, נפשי, מעשי וכו' של תינוקות ופעוטות וילדים.

וכן, תינוק בן שנה וחצי הוא פעוט

הוא לא יודע סיבה ותוצאה, הוא רק עכשיו לומד שחפצים נשארים במקומם גם לאחר שמכסים אותם וכו'.

(ותינוק לא בוכה סתם! אין כזה דבר! תינוק בן שנה וחצי לא יודע לדבר וזה התקשורת שלו ואבוי אם אתה מתעלם - כן גם הבן שלי בן שנה ו8 יכול לבכות כי הוא נעלב שלא התיחסנו אליו או לקחנו ממנו צעצוע מסוכן- ואני לא מתעלמת אף פעם מהבכי - אני מראה לו שאני מקבלת ומבינה אותו אבל הוא יכול להתגבר ומסבירה לו שוב ושוב, אבל לעולם לא לחשוב שזה "סתם"!! זה הדרך שלהם להביע רגשות וקושי!)

וכתבו לך כאן דברים טובים מצטרפת למה שרשמו לגבי היחס לאשתך...

ושיהיה הריון קל ובריא!

היא גם סוחבת את ההריון שזה המון משקל ולחץ בגב.

אולי התכוונה שתעזור לה למקלחת, החלפות וכו שצריך להרים את הילד?

גם אצלי כשהתחיל להיות לי קשה להרים אותם הייתי מבקשת מבעלי שישים על שידת ההחתלה למשל.

אם זה סתם להרים אז אפשר גם בישיבה. לא מבינה למה חייב בעמידה

אני רוצה לקנות לו אייפון 14 שהולך לצאת ממש בקרוב ונראה לי יותר מרגש לקבל את זה ישר כשזה יוצא ולא אחרי כמה חודשים.. בגלל זה התלבטתי..

קניתי לעצמי את ה z flip 4 החדש אז אני רוצה לקנות גם לו.. רק מבאס שהוא אוהב את אפל ואני את סמסונג

אני תמיד מזמינה באתר הרשמי של סמסונג או באתר idigital

שכנראה קשה להם לוותר.

טיפול זוגי זה אמנם עוזר, אבל את יכולה לעשות עבודה עצמית לפני כן.

אני הייתי מנסה לחשוב מה היה קורה אם בעלי היה מתרכך.

האם זה היה מוריד לי ממנו? 

בעיניי לא. 

לפעמים הדעתנות נובעת מהצורך הנואש להיות בעל עמדה. שישמעו אותי. שיכבדו.

כאילו אם נוותר נהיה "פחות". ניתן שידרכו עלינו. ואז בן הזוג רק יבסס את "שלטונו" עלינו עוד ועוד.

שרק הוא יקבע מעכשיו...

והאמת שזה בדיוק העניין של האגו.

הוא כאילו נלחם על צדק ועל דעה אמיתית וצודקת, 

אבל באמת מסתתר שם פחד מהשתלטות ומלחמה על השליטה.

צריך להיות מאוד בעלי ביטחון פנימי לתת לשני את השליטה ולהסכים להיות מובלים.

לא צריך תמיד, לפחות לפעמים.

להגיד לו "וואו. אני לגמרי מסכימה איתך" או "מה שאתה תחליט"

ואפילו "כל מה שתחליט טוב בעיניי"

משפטים שכביכול "מורידים" אותך אבל בעצם נותנים לך ביטחון אמיתי. את לא מפחדת שהוא ימחק אותך

ולכן את בכיף נותנת מקום לדעה שלו. שהוא יוביל.

ואולי הוא יראה לך "מבוסם" מהשליטה שהוא קיבל,

אבל בתוך תוכו זה יבנה בליבו אהבה אלייך

ויכולת להתגמש כלפייך כשאת תרצי לקבוע את העניינים.

יכולה להגיד לך שכשבעלי אמר לי "נעשה מה שתחליטי באהבה"

בתוך תוכי ציינתי לי הערכה כלפיו וגם התעורר בי הרצון לתת לו באותה מטבע.

אם בעלך ישר והגון כמו שאת מתארת,

אני מאמינה שכשתתני לו לקבוע, הוא גם יתן לך לקבוע.

אבל הסוד הוא להיות היוזמת והמובילה בתהליך הריכוך הזה.

במקום לבזבז אנרגיה על התלבטות, נסי לבזבז אנרגיה על מחשבה איך להרגיע את המערכת מהצד שלך.

כי את מתארת מצב שבו המחשבות שלך פונות החוצה- מה יגידו במשפחה או האם זה היה נכון להתחתן את וכו'.

ואלו מחשבות שלא ממש מועילות לך.

הן מסיטות אותך מהעוצמה שיש בידייך לשנות, עוד מהיום. 

לפעמים זה לוקח הרבה זמן עד שמבינים שאנחנו אחראיים באופן מלא על איך שהחיים שלנו נראים.

בזוגיות אנחנו זורקים את האשמה עליו

"אני אשמה? מה פתאום. אם הוא רק היה מבין אותי, והיה מסכים איתי- הכל היה נפתר... איך הוא לא רואה שזה כ"כ קל?"

אבל האמת היא שגם הוא לא מרגיש שהוא מובן.

אז מי אחראי?

שנינו.

וכל אחד באופן אישי.

ואם לא טוב בינינו אז לראות איפה אני משליכה מעליי אחריות- ולחזור לקחת אותה.

כי זו האמת.

כי אנחנו לא ילדים יותר.

כי אנחנו צריכים להתמודד עם החסרונות שלנו ואי אפשר כבר לברוח כל הזמן בלהאשים את השני...

רק בגלל קשיים של חוסר תקשורת, וזה כבר מדליק נורה אדומה לגבי הרקע ממנו הגעת.

אני לא אומר שהמשפחה שלך לא טובה או משהו בסגנון הזה, אבל יכול להיות מאוד שלתפיסת עולמם אין מקום לקונפליקטים בחיים, ואם גדלת על הבסיס הזה זה יכול להשפיע מאוד ביכולת להתנהל כזוג.

*סתם נקודה למחשבה.

בהצלחה!

מי שלא נתנו זה יעזור לה ותכסה את האולם, העיקר שיהיה המון מזל טוב.

בד"כ המבצעים הם כולה 2-3 ש"ח.. אז מקסימום אני אקנה אולי עוד אחד או שניים.. תלוי גם מה המוצר ומידת השימוש שלי בו.

מוצר שנשאר הרבה זמן כמו חומרי ניקוי לדוגמא, אני לא קונה יותר מאחד. כשאצטרך אקנה שוב.

כשהיינו זוג צעיר היה בסופר מבצע של 3 גלוני אקונומיקה במחיר קצת יותר מוזל, אז קנינו 3

לקח לנו שנים לסיים אותם...

מאז למדתי לקנות רק לשבוע הקרוב ולא להתפתות למבצעים של אחד פלוס אחד 

למס' מזונות מסוימים, לפחות ב3 חודשים ראשונים.

הוא מוריד פחמימות וסוכר כמעט לגמרי מה שבהחלט מוריד את החשקים למתוקים וכו'

וגם הורדת תחושת הרעב, אבל זה מצריך התארגנות על אכילה לפי מה שמותר.

גילוי נאות- בעלי ואני ירדנו דרך התכנית הזו יפה ממש.

ולפני שמתמודדים עם זה, צריך להבין למה הוא מתנהג ככה ומה הוא משיג מזה.

או לחילופין - מה הוא מסתיר מעצמו?

כשמקשיבים ל"צעקה" הזו בפנים (או למשהו אחר שצריך להחביא מתחת להרים של אוכל) - תראי איך הכל נראה יותר טוב.

גם אני זוכרת אותו,

לצערי אני לא יודעת לאן הוא נעלם, כתב אותו @אלעד אם אני זוכרת נכון

מצטרפת להמלצתך להתקשר לער"ן

שנשמע רק בשורות טובות ישועות ונחמות ב"ה

לא הייתי מתקשרת במצב של חרדה קשה,

התקשרתי אליהם פעם אחת בחיים (יום אחד בזמן הקורונה עם הילדים כשהרגשתי שאני מאבדת את זה) ענה לי איש מבוגר וחביב שניסה להרגיע אותי באמצעים שכל אחד מאיתנו היה מנסה להרגיע, לא הרגיש לי שיושב שם מישהו מקצועי ומנוסה.

אבל אולי זה מקרה חד פעמי אז אין לי מושג

אכן, אם מרגישים שלא מקבלים את המענה הראוי בכל תחום שהוא, למשל בהתקשרות לער"ן כפי שצוין כאן, חשוב מאוד גם לשים לב לכך ולחפש הלאה מה כן יתן לנו את המענה הכי נכון, שלם וראוי שיש בדרך לרווחה הנפשית השלמה ב"ה.

רק הילדה נכנסה להיסטריה ולחץ, ולפי מה שהבנתי כדי למנוע טראומה חשוב מאוד לפעול כמו שצריך מייד בשעות הראשונות לאחר האירוע, בוסף נראה שהיא נרגעה באופן יחסי...

תודה לכולם....

האם יש מקום בירקון שהמים ממש שוצפים? זרימה מהירה ורועשת כזו?

או במקום אחר באזור המרכז?

חשוב גם שתהיה צמחייה - עצים שנותנים הרבה צל

הוא מזוהם במי טיהור שפכים.

לפעמים המים נקיים, אבל הם לא מוכנים להתחייב לזה. שומר נפשו ירחק.