פורום נשואים טריים (עמוד 66)

ואתה מסודר אז תלך לחור במרכז

מרפסת במרכז
אשתי, בית גינה בפריפריה

ואחרי כמה פעמים כאלה הוא מפסיק לבוא 🤭

בזמנים מסויימים
ההפרדה היא לגדר, וזה משהו שבעייתי לוותר עליו.

אם יש רב לשמוע לדעתו, כדאי.
בספר דרכי טהרה מובא שא"א לישון ללא הפרדה גם במיטה אחת.

תני דבי אליהו : מעשה בתלמיד[‎2] אחד ששנה הרבה וקרא הרבה[‎3], ושימש תלמידי חכמים הרבה, ומת בחצי ימיו. והיתה אשתו נוטלת תפיליו ומחזרתם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ואמרה[‎4] להם : כתיב בתורה[‎5] כי הוא חייך ואורך ימיך, בעלי ששנה הרבה וקרא הרבה[‎6] ושימש תלמידי חכמים הרבה - מפני מה מת בחצי ימיו? ולא היה אדם מחזירה[‎7] דבר. פעם אחת נתארחתי אצלה והיתה מסיחה כל אותו מאורע. ואמרתי לה : בתי, בימי נדותך מה הוא אצלך? אמרה לי : חס ושלום, אפילו באצבע קטנה לא נגע בי.

- בימי לבוניך מה אצלך? - אכל עמי, ושתה עמי, וישן עמי בקירוב בשר ולא עלתה דעתו על דבר אחר. ואמרתי לה ברוך המקום שהרגו, שלא נשא פנים לתורה, שהרי אמרה תורה ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב. כי אתא רב דימי אמר : מטה חדא הואי. במערבא אמרי, אמר רב יצחק בר יוסף : סינר מפסיק בינו לבינה.
בעייתי מבחינה הלכתית

אני אינני יודע לצערי

במקום שהדברים התוריים והדברים הטבעיים מזדמנים לפונדק אחד בארחות המוסר, שם צריך שמירה יתירה שלא יטעה אדם ולא יטעה את זולתו לחשוב שעניני התורה משתקפים בהשקפה אחת ובערך אחד עם הענינים הטבעיים הפרטיים. ומכל שכן שהדבר קשה מאד אם יעלה על לבבו שהדברים הטבעיים הם עומדים למעלה בענינים התוריים. מחשבה כזאת תביא לקצוץ בנטיעות תורת ד' התמימה, חלילה, ותביא להשיא עצת חטאין שיסוד התורה היא ההדרכה הטבעית לבדה. ובזה יבאו פריצים ויחללו קודש ויתפארו להסתפק בההדרכה הטבעית לבדה, ומרעה אל רעה יצאו לבלע עולם. ההרחקה מן הנדה בימי תוקף נדותה הוא דבר מתאים לחקי הטבע, אמנם ההגבלה התוריית בימי לבונה היא מתיחסת כבר אל דרכי הקדושה הנעלים הרבה מהשקפת הטבע הפשוטה ההיגיינית ואפילו המוסריית שלה. אותו תלמיד בתתו פדות והפרש בין ימי נדותה לימי ליבונה, הראה לדעת שההגבלה הטבעית עומדת אצלו נעלה מההגבלה התוריית, וכאילו היתה ההדרכה הטבעית עיקרה של תורה והתורה האלהית המרוממת את האדם בעצת ד' לאור הקדושה ומאירה את מחשכי העולם באור האלהי ע"י קדושתן של ישראל, היתה חלילה טפילה לדברים הטבעיים. והנה אף שאותו תלמיד בעצמו ע"פ דרכו זה הי' זהיר במצות והולך תם, אבל כ"ז היה אפשר להתקבל רק בנפשו שהיתה טהורה ונוטה אל הצדק ורגשי קודש שלה היו מטים אותה לדרכי תורה, ולא היה חסרון של הדעה הזאת, שהיא נשחתה, כל כך ניכר בחיים. אבל הקרובים אל השפעתו, בהיותו בעל דעת כזאת שעם גדלו בתורה וביראה היתה התורה בעיניו כטפלה אל הדת הטבעית, היה עלול להרבות מכשלה. ע"כ לא הי' ראוי לו לחיות המחצה השני' של הימים שבהם עלולה ביותר להתפשט השפעתו על זולתו. ע"כ אליהו ז"ל, שהוא הוא המוכן לחבר תמיד אור כללה של תורת ד' עם כל הסעיפים והפרטים היותר רחוקים, הוא העתיד להיות בכחו מפתח את הסתומות של פרטי תורה כמורגל בחז"ל לאו אליהו אמרינהו, והוא בעצמו הורה לעבור ע"ד תורה במקום שהיה צריך לחזק כללה של תורה להוציא מעם רב הקריאה של "ד' הוא האלהים" , הוא היה המוכן שעל ידו תתפשט ההכרה כמה סעיפי סעיפים של דקדוקי תורה פועלים על כל ארחות החיים המוסריים והשכליים ונפעלים מהם, הוא הי' ראוי להכיר את השרשים המושחתים העלולים לבא על ידה של הנהגה בסעיף כזה מדיני התורה עד היכן הם מגיעים, ולו נאה לאמר ע"ז ברוך המקום שהרגו שלא נשא פנים לתורה, הפנים השכליים, הפנים של חשיבות ושל רוממות ערך, לא היתה אצלו התורה כ"א ההדרכה הטבעית, וכיבד את הגבלותיה יותר מהגבלותיה של תורה, שהרי התורה אמרה ואל אשה בנדת טומאתה, לא בנדתה לבדה כ"א בצירוף הטומאה. הטומאה היא מושג רוחני שרק התורה תוכל להגבילו ע"פ עצת עליון, לא ע"פ ארחות החוש הטבעי הפשוט. וההגבלה הזאת היא נעלה מכל הגבלה טבעית, ואין הטבעית כ"א טפילה לה ובטלה אליה, בתור אחורי כל כלי המתבטל לערך גופו ותוכו ופנימיותו של הכלי, כן ההגבלה הטבעית היא ג"כ נכללת היא בתוך המון ההשלמות הגדולות הנכללות בתורה לטובת האנושיות והמציאות בכללה, אבל הפנים עצמם הם בתורה גנוזים. ע"כ ההבדל שבין טמא לטהור ע"פ ארחות התורה צריך שיקח את המעמד היותר גדול בחיים, וממילא תוכלל בה ההדרכה הטבעית, כי "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".

דברים של אור ואמת

שכדאי לקרוא את הדברים האלו דווקא אחרי הפיסקא הקודמת - נט
הפיסקא מדברת על השריטות שהפליאה עושה בנפש, ורק הם מולידות את הבינה העמוקה שמאפשרת את ההבנה של היחס בין התורה לטבע

לא ברור מה פשר השאלה

נראה שאתם מודעים להלכה ומודעים לעצמכם

אולי קחו בחשבון גם את העניין החינוכי

בהצלחה רבה

לא בטוחה שירדתי לגמרי לסוף דעתך והבנתי לחלוטין את המציאות הקיימת, אבל כותבת על סמך הבנתי ומתנצלת מראש אם לא הבנתי נכון.

אני חושבת שלקנות מזרן זוגי אולי לא ישנה את המציאות שלכם, אבל הוא בהחלט ישנה את היחס אליה.
זאת אומרת שכל עוד היחס לזה הוא כנפילה - קשה לנו, אנחנו יודעים שאסור ובכל זאת נופלים כל פעם מחדש זה דבר אחד, וזה קורה וזו עבודה עצומה והשכר על זה הוא עצום דווקא מתוך הקושי.
אבל ברגע שאתם מחליטים שזהו, אנחנו גם ככה לא מקפידים על זה אז זה כבר לא משנה, פה הבעיתיות.
אין פתח לתיקון, אין פתח לתשובה.
ואני חושבת שדווקא זה שאתה בוחר להתעכב על זה ושזה מוזר לך זה כי משהו בנפש לא שלם עם זה באמת.
פעם שמעתי שיחה של מאור קפלן (המדהימה!!) שדיברה על זה שהרבה פעמים זה יושב על איך אנחנו נגדיר את עצמנו, והאם נבחר להגדיר את עצמנו על פי האיסור או הציווי שאנחנו עוברים או מקפידים עליו (שומרת שבת/לא שומרת). וברגע שהגדרתי זה הופך להיות ממש מי שאני.
ומצד שני, אם נבחר שלא להגדיר -
כמו שאנחנו עושים במקרים של לשון הרע או רכילות (אף אחד לא מגדיר את עצמו כשומר לשון הרע או לא שומר לשון הרע) כי זה קורה לכולנו, אבל זה לא מי שאנחנו.

ובקיצור,
גם כשאתם נופלים אל תוותרו על עצמכם ועל הניצוץ היהודי והקדוש שלכם. הקושי הוא אמיתי ולפעמים יכול להטריף ממש, אבל עצם השאלה רק מראה כמה כן יש איזשהו מקום שלא שלם עם זה עד הסוף.
אז בעיני אל תוותרו לעצמכם, וגם אם כרגע אתם עוד לא בשלב של תיקון ותשובה - תנו לעצמכם את האפשרות לזה בכל זאת.

בלי קשר אם ענית לו או שלא, הדברים שלך מאוד יפים.

חשוב מאוד לא להפוך את החולשות לאידיאולוגיה. כשאסורים - אסור לישון באותה מיטה. העובדה שלפני יותר משנה, לא הצלחתם לא אומרת שבהמשך זה יהיה המצב. בעז"ה, בפעם הבאה שיהיה צריך, תצליחו לעמוד גם בזה. חודש אלול, הוא בדיוק הזמן להחליט להתחזק.

מן הסתם, באיזה שהוא שלב תחליטו להוציא את ההתקן, בין אם מהבשלה של יכולת להוליד עוד ילד בעז"ה ובין אם מסיבות אחרות (במיוחד שעד כמה שאני מכיר, התקן שמונע ווסת הוא הורמונלי, לא יודע כמה שנים מותר רפואית להשאר איתו).

בהצלחה רבה

התקן לא הורמונלי, לא מונע ווסת. לדבריו לאשתו אין ווסת, זה מתאים רק להתקן הורמונלי.

אז אכן מדובר בהורמונלי כנראה

אני חייב לאכל משהו...

העיקר השם מפוצץ.. אף אחד לא מכיר?? נו באמת

אני לא גר שם, קצת מכיר מבחוץ.

ישוב חילוני במקור, שהבין, כמו אחרים, שבשביל להתפתח צריך לקבל דתיים. הדתיים שבו מפוזרים על כל הסקלה והגוונים של ציבור דתי לאומי.

ואגב, ישוב ממש יפה עם נוף מדהים.

שם מקום ולא אופן הבנייה

כאמור יישוב חילוני
היה תקוע זמן רב

הגיעו משפחות דתיות. לאו דווקא למורת רוחם של הוותיקים. לפני אולי עשר שנים.

יש כעת בנייה ובתים חדשים

מצומת תפוח זה כ 15 קילומטר, הרוב בכביש אבל לא מעט מהצומת עד היישוב

היינו בקיץ והיה מדהים.
לא יודעת לגבי סוכות.
יכול להיות שיהיה קר בלילות, תביאו בגדים חמים למקרה הצורך.

שבנו בהם סוכות ציבוריות.

צריך לבדוק האם יש את.זה גם השנה ואם כן האם באחד מהם יש אפשרות לקמפינג

אני כן עברתי וככ ככ שמחתי.
באמת הפסיכולוגית שעברתי אליה הרבה יותר התאימה לי.
ולא כזה היה קשה להתחיל מההתחלה. בסוף לרקע נותנים 2-3 פגישות .

ממה זה נובע לדעתך?
אתם משתפים פעולה באופן מלא עם הטיפול?

מנסיון שלי, טיפול זוגי לא הצליח וטיפול אישי עבורי עשה שינוי גדול בזוגיות.
לפעמים טיפול זוגי הופך להיות מקום להוציא את כל ההאשמות בצורה 'מסודרת' ולא בשביל לקיחת אחריות ושינוי, וזה באמת גורם לטיפול לא להצליח. לא אומרת שזה המקרה אצלכם, ייתכן שאולי הגישה של המטפל לא מתאימה לכם, אבל בכל מקרה רציתי להניח את זה פה.

שבהרבה מקרים שגם אני ראיתי, טיפול אישי מאפשר שינויים רבים יותר.
בסופו של דבר הזוגיות היא דינמיקה ושינוי משמעותי ועמוק מצד אחד יכול לאפשר יותר מאשר שיח רחב אבל הרבה פעמים יותר שטוח וחיצוני מתוקף הז'אנר.

כוונתי אם כל אחד מאתנו יפנה לטיפול אישי אז נוצר מצב שלא יהיה למטפל דרך לשמוע את שנינו.
ואם כבר נלך לאישי מה מומלץ לאותו מטפל או שני מטפלים אישיים נפרדים.
הנושא כ"כ מורכב.

והוא יכול מאוד לעזור כי בן הזוג שלך לא שומע מה את אומרת ולהיפך וזה כבר ממזער נזקים.
ודבר שני, בצורה כזו כל אחד יכול לקחת אחריות על החלק שלו בצורה טובה יותר מאשר בטיפול זוגי (שכרגע לא מקדם אתכם) בדגש על כך שיש נכונות מצידכם, כל אחד בנפרד ויחד, לעשות שינוי ולנסות לצאת מהפלונטר.
ואגב - ממליצה לכם ביחד אם יש נכונות אבל אפשר טיםול רק של אחד מכם. תלוי מה העניין וזה שלכם. שווה לבדוק את זה עם המטפל.
ולגבי מה זה מועיל - הרבה דברים בזוגיות הם דברים שנגררים. כלומר, אחד מתנהל בצורה לא נכונה והשני נגרר אחריו ואז יש מעגל של קושי ולא מצליחים לעזור את זה. או - זה שנגרר לא יודע לעצור בזמן ולהיות המבוגר האחראי. ויש עוד הרבה אבל לא יכולה להאריך, רק אומר שברגע שאחד עושה שינוי היחס של השני הוא כבר לא אותו דבר כי המציאות השתנתה ולכן ייתכן ותהיה לכם מזה תועלת. טיפול אישי מאוד יכול לעזור בזה מנסיוני

המוטו של המטפל היה שהוא מטפל בכל אחד מאיתנו בנוכחות בן הזוג
ובכל מקרה הוא לא בא לעזור למי שלא רוצה לעזור לעצמו

זה מתבטא בזה שכשעלה משהו שמפריע הוא התמקד בעיקר איך מי שזה מפריע לו יכול להשתנות ולא איפה יש בעיה עם השני
זה מאוד עוצמתי אבל זה מצריך הרבה בגרות, לא להיכנס לשני בתהליך שלו, לא להפיל אחריות,לדעת לעזור אחד לשני בתהליך אבל לא להתחיל לדחוף אותו לשם..זה קצת מורכב אבל יש לזה הרבה כח

אנחנו לא היינו שם האמת.
לזוגות שמתקשרים בצורה טובה, ומצליחים להכיל ולא מאשימים/ נעלבים מכל דבר / מלאים באמוציות /זורקים אחריות / מתבצרים בעמדתם זה נשמע כמו דבר מעולה.
זו נקודת פתיחה מעולה להתחיל איתה טיפול. אבל כשצריך לכבות שריפות ולשרוד, פחות..

ברור שלפעמים גם אנחנו ניסינו להעביר אחריות או להאשים, המטפל ממש התאמץ להחזיר את הדיון לאחריות אישית

לנו זה היה טוב
כנראה לא לכל אחד

אבל בסופו של דבר אל הזוגיות מתנקזים מצד אחד העומסים הרגשיים של שני הצדדים, ומצד שני הציפיות והצרכים של שני הצדדים.
כששני הצדדים עמוסים וגם לא יודעים איך להתנהל בתוך כל זה זה יוצר חיכוכים ואתגרים.
אבל גם אחד מבני הזוג ובטח שניים מהם שמגיעים במצב בריא יותר רגשית, ויודעים להחזיק ולהתנהל אפילו עם עצמם זה עוזר.
מעבר לזה הרבה פעמים יש בזוגיות דינמיקות שליליות של משהו אחד שנניח הבעל עושה, ואז האישה מבואסת עליו ומרוחקת, ואז הוא מגיב באופן מסויים ונוצר איזשהו מעגל של מעשה
ותגובה שלוקחים לכיוונים לא טובים.
אבל מספיק שהבעל יהיה בטיפול וילמד שהדבר שהוא עושה מרחיק את אשתו, או איך לתקשר איתה כשהיא מבואסת ומתרחקת במקום להגיב בצורה שעד כה הניבה הגדלה של הפערים,
וכבר כל הדינמיקה משתנה לטובה.

לחילופין האישה תלמד גם איך להתייחס לאותו דבר שעושה הבעל, או איך לתקשר כת מה היא מרגישה ושוב הדינמיקה משתנה לכיוון אחר..


בקיצור קצת קשה לתת דוגמאות תיאורטיות, אבל מקווה שהובנתי בכל זאת.


בעיני עדיף טיפול אישי אצל מטפל אישי אחר או אולי גם איתו אחד לכל אחד מהצדדים במידה ויש צורך.
ובהמשך אם זה עולה אז אפשר גם ללכת יחד למטפל זוגי.

ומהבנתי. מטפל זה לא חתונה קטולית. יש כימיה ויש התאמה של הגישה שלו לעניין הנקודתי שלכם.
אם ניסיתם תקופה וזה לא עוזר, או אפילו קידם במידת מה ומאז תקוע, זה הזמן להפרד לשלום.

זה קורה הרבה, ולמעשה מעטים יותר האנשים שעל נסיון הטיפול הראשון שלהם הגיעו למישהו שהיה מדוייק בשבילם, צריך בשביל זה סיעתא דשמיא גדולה.


בשורה התחתונה, נחשב או לא נחשב זו לא ההגדרה היחיה. יש הרבה אנשים לא נחשבים ששעזרו מאד והצילו נפשות, ויש כנשים נחשבים שלא הצליחו לעזור.

השורה התחתונה האם זה מקדם ומביא אותכם למטרה של שיפור הזוגיות? מסתבר שכבר לא, וזה הזמן לחפש מה כן ולהתפלל לסיעתא דשמיא במציאה.

לגבי גישה אחרת, לםעמים זה דווקא מאפשר לבחון מה כןנכון לנו בגישה הקודמת ולוקחים איתנו, ומה לא ואנחנו בוחרים לותר

אני מבין את ההתלבטות אבל אם אין התקדמות מאוד קשה להמשיך.
היינו אצל הרבה יועצים זוגיים. שיטת אימאגו מאוד התאימה לנו ושינתה לנו את החיים.

הרבה זמן לא היית פה

ברוך הבא

כל הכבוד שלא התייאשתם.
עצה, איך לקום, לעזוב ולעבור מטפל.

נראה לי שתודיעו לו בטלפון שאתם רוצים להפסיק כי אתם חושבים שהתהליך תקוע, לא מתקדם וכו'. לא חייבים לציין סיבה.
הוא בטח ירצה לקבוע פגישת סיכום. פגישה סיכום, מצד אחד זה דבר מיותר כי לא באמת משנה משהו וסתם תשלמו עליה. מצד שני זה יכול לתת הרגשה טובה של תיחום ולסדר את המחשבות להלאה.
לגבי האימאגו, את יכולה לבדוק באינטרנט, לשמוע הרצאות. רק אכתוב את החוויה האישית שלי, שזאת שיטה שאפשרה למעשה את התקשורת האינטימית שלנו. יצאתי עם תובנה חדשה מכל טיפול ולמדתי איך לשים את העצמי בנעליים הרגשיות של אשתי.
אם אתם מאוד מרוחקים, אולי זה לא מתאים. אבל אם אתם פנים אל פנים עם חוסר תקשורת והבנה, ציניות, כעס וכדו' זאת שיטה מדהימה.
דרך אגב ראיתי לאחרונה סדרה בשם טיפול זוגי בכאן 13 נדמה לי (יש ביוטיוב), כדאי לראות
בהצלחה אהובים
שתשרה שכינה בביתכם

ראיתי את הסדרה.
וגם התחברתי לכמה מטופלים שם, ממש הרגשתי הם....
נראה לי ניתן צ'אנס לעוד טיפול/שניים.

רוב פס הייצור שלהם באוקראינה, ברגע שפרצה המלחמה הם נסגרו....

בסדר גמור,
קנינו לפני כמעט שלוש שנים ויש מצב שהמדפים קצת קיבלו בטן...אבל חוץ מזה הכל סבבה.

בגדול מרוצים, אבל יש לנו אותם פחות משנה

לא יודעת אם עוזר לך..

תפתח את השרשור במקום אחד בלבד

אבל רמת האוכל תהיה בהתאם (לא שזה רע, פשוט אל תצפה לפנסי...)

יש גם הרבה יותר זול

יתפתחו סדקים בעור, וכשישבו על הספא הסדקים יתפתחו לקרעים.

בחיפוש בגוגל - כיסוי ספות, מקבלים אינסוף אפשרויות.
גם כיסויים נגד מים ורטיבות.

למשל בתוצאה הראשונה:
כיסוי לספה – כיסוי הקסם במגוון הדפסים - GoGood

כיסוי לספה - כיסויים איכותיים לספות החל מ-49 ש"ח - SofaCovers

קבל את המציאות קודם כל
משם תמשיך

תוספת להערה בסוגריים- לכל אחד ולאישה בפרט, יש קושי לקבל פגם או פער בין הרצון האישי ליכולת האישית, שנובע ממגוון סיבות.
במידה ונדרש שינוי לשיפורים - הוא תלוי אך ורק באדם עצמו שיפעל ברצונו הכן להשגת המטרה הזו.
1. היות שהשינוי יכול להגיע מהאדם עצמו
2. והיות שהשינוי הדרגתי, לפעמים תיתכן רגרסיה בתהליך עד להתייצבות , מצריך *הרבה סבלנות* וכח רצון (הן מהאדם עצמו הן מסביבתו)
3. נדרש פידבק על כל דבר אפילו זעיר כדי להוכיח ולהעריך את המאמץ שיביא להגברת מוטיבציה.

א. לברר אם חסרים לה ויטמינים או מינרלים חיוניים לתפקוד הגוף (יש חומרים כשהם חסרים זה מתבטא השכחה/פיזור נפש/דכדוך...) ולהשלים אם צריך. בדרך כלל b12 מומלץ כדאי להתייעץ, לבקש ממנה להתחיל בבדיקת דם פשוטה כדי לקבל תמונת מצב כללית.

כמו כן שתיית מים + אכילה יומיומית של דגים/פירות/ירקות/אגוזים/שמן וכד' משפרת את תפקוד המוח ובריאה.

ב. מאד כדאי שהיא תפנה או תדבר עם מישהי מקצועית לברר על מה "יושבת" החולשה הגופנית-מנטלית. בדרך כלל כשהנפש רגועה והגוף רגוע ונינוח, אפשר לחשוב על התקדמות ואפילו לראות צעדים לכך בפועל.

ג. היא מקבלת ממך ביטחון? אתה סומך עליה באמת? אולי היא מרגישה חסרת אונים לידך (מפחדת לטעות לידך? מפחדת מתגובותיך שיאותתו לה שוב כמה היא לא יוצלחית..?...)
בגלל זה לא מסוגלת או לא מצליחה לפעול?

תנסה לפתוח איתה את נושא
תזמין אותה לדייט
ופשוט תקשיב לה. תנסה בין השורות לשמוע את הצורך שלה.
תהיה מוכן להטחות מצידה (זה חלק הכרחי מהאפשרות לתת לה להוציא את מה שבליבה כלפי המצב בכללותו) אל תאשים אותה בדבר. גם אם אתה צודק, מזווית הראייה שלה , בצורה כזו אתה נגדה וזה יסגור עליה עוד יותר, מה שיקשה עליך להבין אותה.

לאט לאט תגבשו דרך פעולה יחד.

כדאי בהחלט גם לברר על טיפול זוגי עם מישהי/ו מקובל על שניכם, מומחית לבעלי קשב וריכוז.



תצליח!

כרגע היא מרדנית ומתריסה. אז נסיונות להידברות או בקשות ממנה יתקלו בסירוב.
כרגע אני רוצה לדעת האם יש ניסיון למישהו עם מקרה שכזה ודרכי טיפול.

והעניין עם העבודה אין לי קשב וריכוז.

זה נובע ממחשבה מהירה שלא תמיד מתחברת למעשה.
אני מניחה שכל מה שאתה מתאר גם נלווה לעניין הנפשי שלה. כשהמצב הנפשי ירוד כלום לא מעניין, בטח לא להחזיר דברים למקום, והריכוז לא בשיא.
אשתך צריכה עזרה מקצועית וגם אתה בעיניי.

1. ישנה יותר - עייפות היא לגמרי טריגר לזה
2.כשאני לא ממהרת לאף מקום ומתוכננת מראש זה מן הסתם פוחת
3. שמחה - חוסר שמחה גורם לי לרצות להתכווץ בתוך עצמי ולעזאזל עם הסדר
4. רשימות ויעדים וזמן מוקצב לעניין
5. למדתי לקבל את עצמי. אז שכחתי. אז לא החזרתי. נו, ו..? לא נפלו השמיים. בעיניי לפחות.
בעלי לוקח את זה קשה לפעמים אבל זה כבר בעיה שלו בעיניי.
אם מפריע לו סדר - שיתכבד לעזור
שירות לקוחות - עבדתי בזה ושונאת התעסקות כזאת. אם אין אפשרות לשירות בצ'אט - לא מתעסקת בזה והוא מוזמן לעזור
כל מה שקשור למה שאני יכולה לעשות אני עושה מבחינתי. אבל אני לא מחויבת לעמוד דום לנוכח הציפיות אם הן לא מתאימות לי ומעיקות עליי.
גם אם זה כרוך בהפסד כספי לפעמים

מקרוב.
אצלינו הרצון לשינוי התחיל כשהילדים התחילו עם הקשיים של קשב וריכוז.

לקבל את המציאות.
ולהבין את המציאות: הרבה ספרים והרצאות על קשב וריכוז.
הטיפול, כשיהיה מוכנות, הוא בכמה חזויות, תרופתי, רגשי, ריפוי בעיסוק...
תלוי בבן אדם גם.

ותחפש איש מקצוע שמתמחה בזוגיות עם קשב וריכוז כדי שילווה אותך. זה מאד מאד קשה.

מי סובל מהפרעות קש"ר זה משפיע על החיים. בעלי כזה
אבל דכאון משפיע יותר, כי אין רצון או חשק או יכולת לשנות שום דבר

להרבות בעין טובה. על העולם, על אנשים, על מעשים. לנסות להפסיק לשפוט בלי סוף.

לדעתי זה עושה טוב בעיקר לבנאדם עצמו
מי שרואה בעין טובה החיים שלו יפים ורגועים יותר

שאכלתי.

(מעבר לבעיה שבאי שמירה על אורח חיים בריא)

רק על זה הייתי צריך להגיע להתוודות בכל יום ראשון

שוקולד זה החיים😌

שאני נותנת לאנשים שליליים חשיבות לדברים שלהם
שקשה לי להבדיל מי טוב ומי לא
שאני שמה את עצמי בסדר העדיפות האחרון
ושאלה ממש טובה, נקודה עמוקה למחשבה

כי אין אף אחד אחר שיעשה את זה. הוא עצמו לא רוצה לפספס משהו בעבודה ולכן לא יכול.

נגיע לצאת מהעבודה שעתיים וחצי לפני הזמן הרגיל.

אלא אם כן זה מישהו שאני חייב לו את חיי, ואז פשוט אעבור דירה לעיר רחוקה כדי שלא יוכל עוד לנצל אותי

לפני הזמן מהעבודה נשמע קצת לא פרופורציונלי לעניין. זאת אומרת המון השקעה סתם בשביל חוג.

אבל- אם זה אדם קרוב ואם מבחינת העבודה שלך זה כן מסתדר, אז אולי כן הייתי עושה

רק אם אתהעושה את זה לשם חסד לשם שמים ולא תרגיש מרמור אם לא יגיד לך תודה או לא יעריך

אם אתה מצךה ממנו לתודה-לדעתי אל תעשה לו את הטובה....
אבל האמת שההחלטה תלויה בך...

נגיד זה היה אחיך, לא היית עושה את זה?

למה החוג יותר חשוב מהעבודה שלי?

למה שתפסיד עבודה בשביל הילדים שלו?! שהוא יפסיד, אילו הילדים שלו...
לא היתי עוזרת בזה ומבחינתי זה מוזר לבקש בקשה כזאת...

העבודה שלו לא יותר חשובה משלך.
יש לי הרגשה שברגע שתסכים הוא ירגיש בנח לבקש עוד דברים בסגנון.

אותם לחוג.

יש להם הורים, לא?
זה הכל עניין של סדרי עדיפויות בחיים לדעתי.

השני רוצה להשאר בעבודה במיוחד. כל מי שבדרכ תומך בהם לא פנוי.

זה בדיוק העניין של סדרי עדיפויות.
לא יודעת, קשה לי להבין את העניין הזה.
מה זה רוצה להישאר במיוחד? הוא אבא לילדים או ילד שמשחק בגיימבוי ואמרו לו שנגמר הזמן?!

מחילה אבל עולם הפוך ראיתי

מבקש ממני לעתים נדירות מאוד

הכל עניין של הסתכלות
זה ממש טאבו בעיניי לבקש ממישו אחר לצאת מוקדם מהעבודה כדי שאני לא אעשה כן, ועוד בשביל הילדים שלי
אבל זו אני 🤷

וגמיש בעבודה יכול להיות שהייתי מסכימה
בעז"ה הוא יחזיר לך באותה מטבע
לפעמים יש דברים דחופים בעבודה ומאוד מסתבכים עם למצוא סידור

מישהו צריך להפסיד עבודה. אז למה שזה יהיה אתה ולא הם? זה אותו דבר

אם כן, עדיף לך להוציא וזהו או לקחת לחוג זה באותו מאמץ?
בסוף, אם מישהו מבקש טובה- עושה הטובה קובע את גבולות הגיזרה של זה. אם לאסוף זה מספיק חשוב והגיוני בעיניך אבל לקחת לחוג זה יותר מידי, אז תאסוף ואל תיקח לחוג.
ומה שכתבה פרצוף כרית חשוב, אל תעשה את זה בהתקרבנות. תעשה את זה בטוב ושלא על מנת לקבל שום תמורה, או אל תעשה בכלל, כי לעשות ולהתמרמר אפילו רק באוזני עצמך כמה אתה מסכן רק יעכיר את היחסים.

אם זה כ"כ חשוב לו- שישלם לי על ההפסד זה המינימום שאפשר לתת...
בזמן הזה הוא נשאר בעבודה אז זה גם הגיוני

אם זה לא משהו מאוד מסובך
הייתי מכוון להקמא שכינתא מעפרא ועוזר לו.

אפשר להסתכל על זה כניצול. אבל, אם זה לא מאוד קשה, אולי דווקא להסכים מכל הלב כדי לאפשר לו להיות במה שחשוב לו, יאפשר התקרבות חיובית ביניכם?

כמובן שהוא מבין שזה לא מובן מאליו ואת ההקרבה שלך עבורו..

 

בהצלחה

אם זו טובה בסדר גודל גדול תלוי עד כמה אתה מרגיש 'מנוצל' או 'פגוע'... כמה יש לך זמן או כמה מאמץ זה דורש ממך....
ממש תלוי....
אם זו טובה שלא מעל לכוחותיך-היתי ממליצה כן לנהוג במידת הרחמים
אם אתה מרגיש שמנצלים אותך -אל תסכיםתמצא תירוץ להתחמק..
אלא אם כן זה פיקוח נפש או בגדר משהו דומה למת מצווה שאין מי שיעזור-שאז ודאי שחובה לעזור..

לא הייתי מסכימה אם זה לא מסתדר לי.
אם יש לך סידורים שתוכל לעשות בזמן הזה אז הייתי שוקלת, ככה שלפחות הזמן הזה יהיה מנוצל מבחינתך לעיסוקים שלך ועל הדרך תאסוף את הילדים לחוג.
קורה שנתקעים אז אולי להציע להביא בייביסיטר שתיקח אותם לחוג...
או שלא ילכו לחוג פעם אחת-סדרי עדיפויות.
הוא גם רוצה להרוויח עבודה שלו וגםאת החוגשל הילדים ששילם עליו, ואתה מפסיד- זה כאילו לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה..

ממה שקראתי בתגובות- ממש לא!

במידה אם זה אחי, כנראה שכן.

אבל אנחנו בקשר יומימי.

טוב לעזור לתת ולרחם,

כי בגדול הנותן דווקא הוא המרוויח.

אשרייך

@למה לא123

שיהיה לכם שנה טובה ומתוקה אמן.

 

מכיר. נראה שעובדים יפה

מציע לפתוח גוגל

מכון פועה

מאיר פנים-בתי תמחוי

וגם למשפחות פצועי/חללי צה"ל. מכיר ממקרוב את פעילותה הברוכה

אבל ממליץ על עמותת "איש צדיק היה" בראשות הרב חיים אידלס. נאמר לי שכל הצוות עובד שם בהתנדבות והתרומות עוברות לנזקקים ב100%

וממליצה לבחור תחום שאתם מתחברים אליו ולבחון את התנהלות העמותה לפי

גיידסטאר (תגללו). ניתן לראות שם מסמכים פיננסים ודיווחים לרשם העמותות, 5 מקבלי השכר הגבוה

ולהתרשם מפעילות העמותה, יציבותה והתנהלותה.

תמיד כדאי לוודא שלעמותה אישור ניהול תקין בתוקף.

לחסוך לי את כל החיפושים.

עכשיו כשיש לי רשימה, רק אוודא שמה שהעמותה עושה תואם את האידיאולוגיות שלי.

אבל בכל זאת אני מכירה את יד תמר, שזה ארגון ארצי של התנדבות בקהילה בעזרה לחולים,

קפץ לי טלי ביד רמה, אם אני לא טועה זה בעזרה בתרופות למטופלי פוריות

מקימי גם עוזרת למשפחות נזקקות...

בכל אופן שיהיה לך החלטות טובות

בת מלך- עוזר לנשים מוכות.
מתנת חיים- תרומות כליה
מעייני הישועה - מביאים רבנים לקהילות ישןבים ומושבים חילונים ומסורתיים
שמחה לילד- עמותה לילדים עם צרכים מיוחדים ומחלות (אולי אחד מהם) קצת כמו תנועת נוער.
עלה- לא לגמרי בטוחה מה זה אבל מכירה שיש להם בנות שירות אז זה בטח אמין

- קרן הצדקה של ירוחם  -עמותה מדהימה.

- אחד לאחד.

מכירים רבנים מההנהלה של שתי העמותות ומאוד סומכים על הניהול

אפשר ללמוד כל שבת פרשת שבוע, אולי ללמוד על הסדר עם פירוש מסויים שבוחרים: אור החיים/שפת אמת/רש"ר הירש/העמק דבר/אחר או ללמוד מכל ספר אחר על פרשות השבוע.
אפשר כמו שחשבת ספרי מחשבה/אמונה/חסידות כדוגמת ספר התניא או מסילת ישרים או אולי אורות התשובה, יש ברוך ה ספרים עם פירושים עליהם

אפשר גם ללמוד על הסדר סיפרי הלכה.

שיהיה המון הצלחה בזה. וההתמדה מאוד חשובה.

אפשר ללמוד את ספרי הרב קנוהל זצ"ל, ספרי הלכה פשוטים וברורים בנושאי כשרות הבית וטהרת הבית.

אפשר גם ללמוד את מנוחת אהבה - ספר מקיף מאוד על הלכות שבת, או את סדרת פניני הלכה (לפי הסדר או לפי נושאים שמעניינים/רלוונטיים אליכם יותר).

אני אוהבת מאד.
על כל פרשה יש 2-3 רעיונות. עמוקים ולא ארוכים

מישהו מכיר?

מבינה אותך מאוד!
אני הייתי אומרת לה בקלילות : אין צורך להכין כלום, אנחנו כבר נסדר את החדר...
ואחרי פעם פעמיים היא פשוט תניח לזה כנראה.

הבית מאוד קטן והמיטה הנפתחת נמצאת בחדר השני. במידה ונעביר לחדר שנישן בו הם בטוח ישימו לב!
וגם המיטה הזו עושה רעש עצום כשפותחים אותה ..
כך שאם נפתח אותה לבד הם בטוח ידעו 😕

אבל אני חושבת שגם אם ידעו בדיעבד, זה לא כמו ששואלים אתכם.

אפשר לדעת אם זוג אסורים מעוד דברים, וזה בסדר האי נעימות מגיעה מהמקום ששואלים, לא?

תגידי שאת לא רוצה להטריח בכביסות (אנחנו תמיד מביאים איתנו בכל מקרה) או כל סיבה אחרת, ואז היא לא תסדר לכם את המיטה

שהמיטה וחצי בגלל הגודל צפופה וקטנה לכם ומעדיפים להיות בחדר עם המיטה הנפתחת.
ובאמת כדאי להביא איתכם מצעים כמו שהציעו, זה גם יקל עליה כביסות ואתם אלה שתציעו את המיטות
זה באמת נראה חדירה לפרטיות בדרך שנעשה.

אז אנחנו תמיד מביאים מזרון לילדים ואשתי בסופ ישנה עןם הילדים במיטה ואני על המזרון

גם להורים שלי הייתה מיטה זוגית נפרדת מרשימה שבשלב מסויים הם החליפו את שלהם והשניה נכנסה לחדר בו אנחנו ישנים

בתחילתהדרך המצעים היו לפעמים זוגי ולפעמים נפרד...

פעם אחת אמרתי לאמא שלי שאנחנו מעדיפיםתמידנפרד ומאז נגמרה הבעיה...

מצד שני לפעמיםאשתי צריכה לטבול ערב שבת ויותר נוח לה להיותאצל ההורים שלי כי ככה המקווה קרוב יותר ואין צורך לחפש תירוצים מול הילדים ולדאוגלהם לתעסוקה וכו'...
אז לפעמים המחיר של לספר למישהו אחד יותר פשוט וחוסך כאב ראש...

או שתגידו שתמיד אתם מעדיפים נפרד וככה לא ישאלו כל פעם או שבאמת תבואו רק בזמנים המותרים. 

כואב לשמוע שהוא לא מבין מה מפריע לך.. לדעתי זה לא פחות בעייתי מהבעיה שתיארת. 

בעלי מסתכל על העניין בצורה ריאלית וטכנית..
לא אכפת לו כ"כ מה אחרים חושבים ..
לאחר שהסברתי לו את הצד השני בעניין .. הוא הבין את המקום.
סיכמנו שנלך רק בזמנים המותרים
ובמקביל בעלי יברר על מיטה נפתחת לחדר( במקום המיטה וחצי) ואז זה יקל כל כך על הכל !
בחדר השני שיש את המיטה הנפתחת יש מיטה זוגית ולכן לא ניתן לפתוח אותה שם...
בקיצור מורכב . חח

תודה לכולם !

הרי כל זוג מותר ואסור במהלך החודש והכל תקין.

מודה שאני חצי הבנתי וחצי מקבל את ה"גזירה" שלאשתי זה מפריע ואני פשוט לא אבין את זה.

למרות שאין בזה שום בושה מצד האמת

אבל זה משהו פרטי שלא תמיד נחמד לנו לשתף. בטח לא לחמות. 

אף אחד לא צריך לעשות חישוב מתי אני אמורה לטבול או לשכב עם בעלי.

מאותה סיבה שלא מספרים על חברה שפגשתי במקווה. 

פרטיות. זה קשור לגוף שלה ורק היא יודעת מתי נוח לה לדבר על זה.

הרי זה שאסורים, זה לא אומר שעכשיו יש מחזור, אלא שהיה מתישהו בין 5-12 ימים אחורה...

מה יש לעשות עם המידע הזה?

כאמור, עדיין מקבל את העניין שכל מידע באשר הוא - זה אישי לבנאדם, גם אם אני לא מבין.

ומגיע שלב שזה גם מידע שמסגיר האם אישה בהריון או לא או חלילה עברה הפלה וכו..

לא כל אחת רוצה לחלוק את המידע הזה עם חמותה..

ואם הם מגיעים כל 3 שבועות זה די יוצר מצב שאפשר לנחש פחות או יותר. לי זה היה ממש לא נעים..

אני מצטרפת לאלה שאומרים שצריך פעם אחת לעשות שינוי וליצור מצב שמקבלים את החדר תמיד באותו מצב.

חמותי היתה בודקת אם אנחנו מפרידים את המיטות בשביל לדעת אם אישתי בהריון

וככה חוסכים מבוכה מיותרת.

מאושרות.

מכונות גילוח

אני רכשתי מאמזון לפני שנה את זו - ומרוצה מאוד מאוד:

בחנות Philips Norelco
4.5 מתוך 5 כוכבים4,989 ביקורות
מכונת גילוח Philips Norelco 6880/81 6800, מכונת גילוח חשמלית נטענת רטובה/יבשה, עם חיבור קוצץ

המכון מאשר את המכונה הזו בוודאות?
בהסתמך על מה בחרת דווקא את המכונה הזו? מרגיש לי שיש מלא ואין לי מושג מה יהיה טוב לבעלי😵‍💫

חשוב לי שהיא תעבוד מצוין ( תסיר למשעי) ותחזיק לשנים.

אפשר קישור מאמזון?

תודה

קישור לגרסה החדשה יותר:

מכונת גילוח Norelco 7100 של פיליפס, מכונת גילוח חשמלית נטענת רטובה/יבשה עם טכנולוגיית SenseIQ וקוצץ קופץ S7788/82 https://a.co/d/7ypz1Iu

הדגם שלי:

מכונת גילוח Philips Norelco 6880/81 6800, מכונת גילוח חשמלית נטענת רטובה/יבשה, עם חיבור קוצץ https://a.co/d/gO0pHqh

ממליץ על החדש יותר.

איך בחרתי מתוך אינסוף הדגמים?
היו לי עם השנים מגוון מכונות פיליפס. ראיתי שהדגמים החדישים (והיותר יקרים) הם עם ראש שיושב על ״צוואר״ צר וגמיש.
בחרתי את מה שנראה שווה מהדגמים היקרים, דאז.


לפי מכון צומת, בקישור שצירפתי - כל המכונות מהשיטה הזו של רשת ומתחתיה להבים מסתובבים, מאושרים לשימוש.


אישית, לא הייתי אוהב שאשתי תקנה לי מתנה שכזו.
כאשר מדובר במוצר אישי לשימוש גברי, כדאי שהמילה האחרונה וההחלטה הסופית תהיה של המשתמש הסופי…

הולכת לקבל יעוץ
מה המאמנת שלך אמרה? מאמנת הכוונה כושר או מאמנת שמטפלת רגשית?

שיש דברים טובים בו.
שגם אני פוגעת וצריכה לשים לב.
שעדיף לי מישהו שאני מובילה
ולא אדם שמוביל כי אחכ זה אש ואש

פעמיים השבוע הוא הלך לאכול בערב וחזר ב12 - 1 לבית.
הזמין אדם נזקק למנת שווארמה.
אותו אדם גנב לו את המנה
אז אני לא מבינה
30 שח מנה לעני ועם כל הרצון הטוב יש לו.
אבל 6 שח לפחית אין ?!

גם טוב וגם רע.
השאלה מה גובר על מה.
והשאלה עם איזה סוג של רע את יכולה להתמודד.
לא מקבלת את התשובה 'גם את פוגעת' איך זה קשור?

אתם לא נשואים.
את יכולה לעבוד על המידות שלך.
את לא חייבת לקבל את המידות הלא טובות שלו. ואת בכל שלב יכולה לקום וללכת.
לטעמי כדאי להתייעץ עם מישהו נטרלי. לא בקיאה ככ בסוגי המטפלים הרגשיים.
תלכי לבד.
אחכ תלכו ביחד.
ותקבלי החלטה מושכלת, לפה ולפה.
כרגע לא נשמע שכדאי להתחתן ככה.

כל עוד יש מידות טובות

להפך, זה אנרגיה שמאוד משחקת לטובת שני בני הזוג

כי שניהם פעילים, שניהם מובילים, יזמים, יש בזה המון כיף

מבינים אחד את השני.

קיצר, סליחה שנדחפת, לא שזה בהכרח יעזור לך ההערה הזאת

אבל סתם היה לי חשוב לציין 

לא להתחתן במצב כזה עם כל כך הרבה חששות...
את צרב להתחתן בלב שלם
בהצלחה בע"ה

לא שמענו את הצד שלו, ועדיין זה נשמע ממש לא טוב, נשמע בחור עם בעיות.

הייתי הולכת להתייעץ עם מישהו מקצועי

עם כל הכבוד למאמנת חתונות היא למדה אימון וזה ממש לא מספיק בשביל לתת לך עצה בנושא.

 

אני הייתי עוצרת הכל עושה עם עצמי בירור ופונה לעזרה, מתייעצת.זה העתיד שלך!
מה שבטוח
אם את לא שלימה אל תעשי שום צעד.

בחור עם רקע עברייני, שמתייחס אליך בצורה עבריינית. ככל הנראה אדם עם עבודה לא יציבה (אם בכלל עובד), או (וגם) רקע של הימורים או הוצאות מפוקפקות שמצריכות ממנו להוציא ממך כספים במרמה.

רצון להסתיר מההורים עוד יותר מדליק נורות אדומות, והסיפורים על הסבתא הן כנראה סיפורי סבתא שנועדו להסתיר את הסיפור האמיתי.

 

עוד עניין מבין השורות, את יתומה מאם, וזה שם אותך באיזור סיכון גבוהה יותר. בדיוק סוג הקורבנות שאנשים כאלו אוהבים לטרגט.

 

מציע לך באופן אישי:

1. להפרד ולנתק כל קשר מהבחור.

2. לנסות להבין מה בדיוק גרם לך כל כך לרצות אותו, על מנת להבין את עצמך יותר טוב.

3. גם אם אי פעם תשקלי לחזור אליו, להפעיל לפני כן חוקר פרטי. (תאמיני לי שווה את הכסף למול הנזק שעלול לקרות לך..)

4. הייתי שוקל גם להחליף את המאמנת שמכינה אותך לנישואין.

 

 

בהצלחה!!

הוא נשמע טיפוס לא יציב ולא אמין. לא מומלץ להתחתן במצב כזה. בטוחה שיש בו דברים טובים אבל מה שהזכרת מאוד מרתיע ומדליק נורות אדומות .כבר עכשיו אתם בסוג של זוגיות שלא מיטיבה איתך--אז מה יהיה בהמשך?החיים אחרי הנישואים גם ככה לא קלים.
לסיים עם זה

הייתי ממליץ לך ללכת בעצמך לאיזה תהליך של טיפול עצמי דרך קואוצ'ינג או משהו בסגנון כי נראה שיש לך נטיה להמשך לסוגי קשר שהם רעילים בשבילך עם גברים שהם לא מיטיבים איתך.

תמצאי לעצמך קשר נורמטיבי עם אדם נורמטיבי.
נורמטיבי הכוונה מישהו אקדמאי, עם אופק, עם תוכנית, עם דרך חיים ברורה ומסודרת.

יש דרישות
רזה
יפה
תואר
כזה וכזה
היום יותר בררנים

כנסי לשליש גן עדן, לג'יי דייט, לאתרי היכרויות של דתיים. תמצאי שם מגוון למכביר.

אישה מוכה אומללה.

כל אחד שנכנס למערכת זוגית צריך לקבל בה מסגרת בטוחה ומוגנת.

 

זה לא נשמע המקרה בלשון המעטה.

חברה מאוד טובה שלי היתה בקשר עם אדם ממש כמו שאת מתארת..
וגם לה אמרו שהכל יסתדר אחרי החתונה והשקיטו את כל הקולות הבריאים שאמרו לה לברוח.
לצערי היא התחתנה איתו.. ואחרי שלושה חודשים הם התגרשו כי הבעיות כמובן שרק החריפו..

חבל על הכאב לב שלך.. והכסף שלך שהולך עליו (חברתי יצאה עם עשרות אלפי כספים שהלכו לפח אחרי שהוא השתמש בהם להימורים ללא ידיעתה)

בקיצור.
תברחי.

וממליצה ממש ללכת לטיפול רגשי/פסיכולוגי שיעצים את הביטחון העצמי שלך, ויעזור לך להבין שאת לא בתחתית השרשרת.

אני יודעת שאי אפשר לדעת הכל מהודעה בפורום. ויש משקל למה שאנחנו אומרים ולא ככה שופטים סיטואציה. אבל ממה שאת מתארת, באופן חד משמעי את צריכה לחתוך!! לא מבינה על מה ההתלבטות?

בנוסף כפי שכבר אמרו, לעבור טיפול לבד לחיזוק הערך העצמי כי זה יכול לחזור על עצמו בקשרים הבאים. משהו שקצת מזמין ומאפשר את היחס הזה..

כתבת שיש לו תואר, נשמע שאת לא מאמינה שמגיע לך משהו איכותי (לא שתואר זה מדד, אבל בסדר..רק מדברת על נקודת השורש). כל עוד יש לך את האמונה הזאת על עצמך, את תסכימי להרבה דברים לא תקינים.

בסוף תסמכי על עצמך, יש לך קול בריא שאומר לך לעצור! אל תזלזלי בזה. סמכי על עצמך עצרי הכל. זה כבר הזדמנות לעבוד על הערך שלך ולהבין שמגיע לך הטוב ביותר!!

וכמובן תמיד טוב להתיעץ עם גורם מקצועי וניטרלי.

בהצלחה יקרה!

אם היא הייתה מתייעצת על בחור כזה
זה לא נורמטיבי
אין שקיפות מלאה
נשמע מאוד לא יציב הבחור הזה, לא סגור על עצמו.
גם חסר טקט.
להיכנס לסחרור של חתונה והתחייבויות כלכליות והריונות וילדים זה לא למצב הזה
ואת בכלל נשמעת לא סגורה ובצדק.
הוא לא הבחור היחיד בעולם, ומגיע לך משו נורמלי

נשמע שדולקות לך נורות אזהרה ולא בכדי.
פורום זה לא מקום לחרוץ גורלות, אבל נשמע שבהחלט דורש בדיקה לעומק.

קחי בחשבון שלרוב התנהגויות והתנהלויות מסוג כזה יכפילו וירבעו את עצמן כשתהיו נשואים.
זה מתאים לך לחיות בצורה כזאת?
את מרגישה שהוא מכבד אותך?


אין דבר כזה תשני את עצמך. זו מי שאת, ואם זה לא מתאים לו אז לא.
כנל את. את מתחתנת עם מה שיש עכשיו. בע"ה שניכם תשתנו ולטובה, אבל לא על דעת זה מתחתנים.

ההתנהלות שלו נשמעת לי מאד בעייתית.
גם כלכלית, גם אישית, גם כלפייך.

מגיע לך איש שיעריך ויכבד אותך
ומגיע גם לך לכבד ולהעריך את עצמך!

קחי את ההתלבטויות לאשת מקצוע מוסמכת (לא קאוצינג. פסיכולוגית או עו"ס קלינית)

ואל תמשיכי בהכנות עד שאין לך תשובה פנימית יציבה.

לפותחת - לדעתי לבטל עכשיו.

 

למה מראש להתחתן עם מישהו שמרגיש לך - ולפי מה שאת מספרת אז בצדק - בעייתי?

לא מגיע לך להתחתן מתוך הערכה הדדית? איזו הרגשה זו להתחתן עם מישהו שמתקמצן עלייך - אפילו אם זה רק בהרגשה שלך? או יותר גרוע - לא מכבד אותך?

 

לא מכירה את הבחור, בהחלט שמעתי רק את הצד שלך, אבל בין אם זה נכון ובין אם לא לגמרי - (ואני מאמינה לך! אבל אפילו אם לא) - אין שום סיבה בעולם להתחתן ככה.

 

את לא נשואה לו - וממילא אין לך כל כך מחויבות כלפיו.

ההתרשמות שלי היא שאין פה גב הורי חזק והרבה בלבול ולכן היא צריכה כלים

כדי לבחור את האדם הנכון. קבלת החלטה מושכלת עכשיו, תעזור גם בעתיד לבחור

את מי ש*כן* נכון לה.

יכול להיות שזה אוסף של מקרים של כמה שנים
נתת הרבה דוגמאות בענייני כספים
מה עם שאר הנושאים
(או שמדובר על אנשים שעיקר עולמם זה כסף)

נראה שבמקרה של חתונה עדיף שאת תנהלי את התקציב המשפחתי
תשאלי אותו אם זה רעיון שנתקבל על דעתו

מעיון בכרטיס שלך אני רואה ששאלת בעבר על סימנים לגבר אלים.

האם מדובר על אותו אחד?

בכל אופן, מה שאת מתארת כאן לא תקין לחלוטין ונראה שאת בעצמך מרגישה חוסר נוחות איתו.

ממליצה לך להתיעץ עם מישהו מקצועי (לא אחות או חברה וגם לא פורום) שיעזרו לך להגיע להחלטה הנכונה.

ותצפי שהוא עישה לך סרטים עם זה ופתאום יהיה הבחור הכי מאוהב בעולם או לחילופין שהוא יאיים עלייך או יפעיל עלייך לחץ כזה או אחר.

אל תכניסי ראש בריא למיטה חולה!! בבקשה!! וזו מיטה חולה מאוד!!

כי באמת יכול להיות שאחרי שתחתכי (וגם אני הכי בעד בעולם לברוח- אתמול!) הוא יעשה פוזות של מאוהב ורך ואולי אפילו ישלם עליך דלק (פתאום הוא ימצא את הארנק) וזה יכול כל כך כל כך לבלבל, אז אל תתבלבלי מהאהבה הרגעית, ברגע שתתחתנו הוא שוב יתהפך עליך

כך בוודאי שלא להתחתן.

 

אפשר אם שייך להבין יותר לעומק עם עצמך במה מדובר ולהתייעץ עם גורמי מקצוע עם ניסיון והבנה גם במצבים כאלה שתיארת (כולל ניסיון בתחום האלימות במשפחה למקרה שזה אכן המצב).

 

נכון שלא ניתן לחרוץ גורלות על סמך הודעה בפורום, לכן המקום הנכון שלך להתייעצות ברורה הוא בעולם האמיתי עם מי שמוסמך לכך.

מציעה לפנות בתור התחלה לקווי התקשרות נגד אלימות במשפחה ולשמוע מה דעתכם, ובנוסף למצוא לך איש מקצוע צמוד שמכיר אותך ואותו לעומק ויוכל לסייע כנ"ל (ממליצה פסיכולוג שהוא גם מטפל זוגי עם הבנה גם למציאות שציינת)

 

ורק אם הכל הכל מתיישב ומסתדר ואת בטוחה ב100% שהאדם שמולך יטיב לך ותזכו יחד לשלווה שמחה ואהבה - אפשר לעשות צעד קדימה ב"ה.

 

בהצלחה רבה 

אל תהיי כמוני, שלי עשה בעיות לפני וגם אחרי החתונה היום אני גרושה +2 

קחי את הרגליים ותברחי!!! 

 

לא נשמע אדם טוב ויציב בשום צורה

כדאי מאוד להתייעץ עם מישהו מקצועי ולדעתי לנתק קשר. הרבה יותר קשה להיפרד רגע אחרי חתונה מאשר רגע לפני.

אישה אוהבת להתלונן בשביל שיבינו אותה וישתתפו בצערה ובשביל להרגיש שיש מישהו שאכפת לו מה עובר עליה. לא תמיד היא מחפשת פיתרונות.

 

במקרה הזה זה נשמע שהיא רק רוצה שתבין שקשה לה בכללי, ולהרים את הילד זה אחד מהדברים. אולי היא רק רוצה שתסיק מסקנה שהיא צריכה יותר עזרה ממך כרגע אך לא רוצה לבקש ישירות. היא ממש לא צריכה להוכיח לך אם היא יכולה או לא להרים את הילד.

זה הגוף שלה ורק היא יודעת מה היא מרגישה ומה נכון לה כרגע במצב שלה. אם היא תרצה היא תרים, אם לא אז לא. היא ילדה מספיק גדולה בשביל להחליט מה נכון לה.

כל אישה בהריון חווה את ההריון אחרת. יש כאלה קלילות עד הלידה ויש כאלה שמההתחלה קשה להן הכל. פשוט תאמין לה ואל תנסה לשכנע אותה שזה לא נכון. זה נשמע כאילו אתה מנסה לשכנע אותה שלא קשה לה. זו החוויה שלה, ורק היא יודעת.

 

אגב, לפעמים אישה מרגישה שהגבר לא ממש שותף בחוויות ההריון שלה, אז היא מספרת ומתארת כל פרט וכל דבר שהיא מרגישה. זה בשביל שתזדהה איתה ותדבר על זה וככה היא מרגישה שאתה איתה בתהליך.

דווקא זה הדבר שאני הכי מבין...

תהיתי לגבי עניין התינוק שצריך שירימו אותו.

אבל הבנתי את רוח הדברים שאת אומרת, זה בהחלט מסתדר

כמובן שהכל בהומור
אבל ברור שאתה יודע שהקושי פיזי
לדעתי אשתך צריכה קצת יותר תמיכה רגשית כמו שליה אמרה, וגם מילות הערכה כמו "איזה אמא מדהימה את שבמקום לחשוב על עצמך ועל ההריון חושבת על הילד שלך"

איך שאת צודקת
לפעמים כמה שהבעל מדהים ומכיל הוא לפעמים גבר מדי, אמי לדוג' אישה שבאופי שלי קשה לי להביע חולשה/רכרוכיות כולם תופסים ממני וונדר וומן שעושה הכל (אגב זאת בעיה שלי שכך אני מציגה את עצמי, זה האופי שלי והוא יוצר לי הרבה פעמים בעיות, לא שאני באה להאשים מישהו)
אבל תכלס לפעמים יש תקופות כ''כ קשות שאני אפילו לא צריכה עזרה פיזית אלא רק שמישהו יגיד לי שהוא מבין כמה זה קשה ומאד מעריך
אז התלונות הקטנות לפעמים באות מהסיבה הזו...

עצם ההזדהות וההבנה של הקושי שלה מקל על הקושי.
אני בטוחה שהיא יודעת שהיא יכולה להגיד לו לא, אבל היא מאמינה שזה צורך שלו, ומוכנה להתאמץ כדי לספק לו אותו.
אני לא חושבת שיש עניין לברר האם הצורך אמיתי, מכיוון שיש הרבה דעות בעניין, והרבה גישות סותרות.
(אני אישית חושבת שבגיל שנה וחצי הוא עדיין תינוק, וצריך שירימו אותו, כמובן אם האמא יכולה, אני בטוחה שיש פה מי שיכתבו הפוך ממני, וכל אחד יביא לך גישה פסיכולוגית שלמה שתומכת בעמדה שלו).

העצה שלי (מנסיון דומה שהיה לי קשה להרים תינוק גדול),
תקשיב לה ותזדהה עם הקושי, וזהו.
אל תציע פתרונות, ובטח אל תתווכח איתה על זה...
זו נטיה של רוב הגברים להציע פתרון כשהאישה בעצם מבקשת הזדהות...
המון בהצלחה ובשעה טובה!!

אני מרימה כבד כשאין ברירה, בהריון או לא בהריון.
וגם את הילדים שלי, לפעמים גם את שניהם ביחד.
מבינה את הצורך שלה למלא את הצורך הזה שלו גם אם זה על "חשבונה".
לא יודעת אם זאת פגיעה או לא פגיעה, אבל בן השנתיים שלי גם צריך שירימו אותו לפעמים ואנחנו לגמרי נותנים לו את זה. וכשקשה (לפעמים גם לבעלי שלא בהריון ;)) אז זה לקצת זמן רק כדי למלא את הצורך והרצון שלו ואז הוא נותן לנו יד או יורד לשחק וזה לגמרי מספק אותו.

אני דווקא לא חושבת שזה כזה נורא שנתת לה פתרון, כל עוד זה הגיע יחד עם הבנה של הקושי שלה.

שהדיונים וההסברים שלך רק מיותרים. הרי היא יודעת כל מה שאתה ״מסביר״. מה שהיא צריכה זה בעל שמקשיב ומהנהן בראש ואומר: באמת קשה אישתי היקרה. כמה אני אוהב אותך ומעריך שאת אוטוטו הולכת להיות אמא לשניים קטנים. ואולי להוסיף איזה צ׳ופר או מתנה קטנה. בהצלחה! זה מקסים שאתם מרחיבים את המשפחה

מבין מה אתה מתכוון, אבל אני חושב שגם אני, אם אגלה שזה ממש חשוב לילד שירימו אותו, אז אסתכל על דברים בצורה אחרת.

וככה גם ההיפך - אם נגלה שבאמת מותר להגיד "עד כאן" לבן שנה וחצי, אז נסתכל על זה בצורה אחרת מהכיוון השני.

בכל מקרה הרצון להזדהות והערכה - מבין את זה

הצורך בקרבה של אמא והעובדה שההורים הם כל עולמו. אבל גם תינוק יכול להסתגל למציאות שבה אמא מחזיקה ומחבקת אותו בישיבה כמה שהוא רוצה ומרימה אותו רק כשאין ברירה. ומזל שיש גם אבא! שיכול להרים, להניף, להשתולל ביחד בגינה וכו'.

ב. גם בת השנתיים וחצי שלי מתעייפת לפעמים כשהולכים. אני לא מוכנה להרים אותה כי היא כבדה לי.
אני מציבה לה את האופציות- או שתלכי לבד, או שתשבי בעגלה. ככה היא גם מבינה שאין אופציה כזאת שירימו אותה, אבל אני נותנת לה אופציה שהיא לא תהיה חייבת ללכת ברגל.
והיא מבינה את זה יופי מגיל שנה וחצי

קודם כל, להפסיק להרים תינוק זה קשה מאוד לאמא, גם כשהוא יותר גדול. בגיל שנה וחצי אני ממש מבינה אותה שקשה לה לא להרים אותו.

באופן כללי, ממה שאני יודעת, כל עוד ההריון תקין בלי דימומים, אין בעיה להרים כבד מבחינת הסיכון להריון.
אבל זה כן יכול לגרום נזק לרצפת האגן (לא כל הרמה קטנה, אלא בטווח הארוך זה נזק מצטבר, ככל שמרימים יותר ולמשכי זמן ארוכים יותר הנזק יותר משמעותי).
בהריון זה בעיני לא קריטי ברמה שצריך להימנע לגמרי. כן כדאי להשתדל להפחית הרמות היכן שאפשר, ולהתרגל לכווץ את רצפת האגן לפני ההרמה כדי להקטין את הנזק. אבל מידי פעם להרים לזמן קצר זה בסדר. ובאמת ילד בן שנה וחצי הוא בהחלט עדיין תינוק שצריך את זה לפעמים.

מה שכן, אחרי הלידה זה הרבה יותר קריטי. בתקופה של משכב הלידה (שישה שבועות אחרי הלידה) לא אמורים להרים שום דבר ששוקל יותר מהרך הנולד (וגם איתו עדיף לא לעמוד יותר מידי, עד כמה שניתן).
ושם בעיני זה ממש חשוב להקפיד. יש לי חברה עם הפרשים גם של שנה בין הילדים שאני יודעת שהיא ממש מתארגנת מראש לקבל עזרה מתי שהיא צריכה, ככה שהיא לא תצטרך להרים את התינוק הגדול יותר בכלל בתקופה הזאת (בעיקר בזמני מקלחות וכדו' - אם הבעל לא יכול, אז בייביסיטר).
מהסיבה הזאת, לי חשוב גם בתקופת ההריון, להתחיל להרגיל את הקטן שלי תמיד אמא מרימה, שאפשר להרים אותו גם בישיבה, שאפשר גם שמישהו אחר ירים אותו ולא אמא, כדי שזה לא יהיה קושי גדול מידי בשבילו אחרי הלידה (שגם ככה זו תקופה מורכבת ומלאה שינויים בשבילו).

בכל מקרה, כמו שכבר כתבו פה, לא בטוח שמה שאשתך רוצה זה עצות מעשיות. מניחה שהיא יותר זקוקה להבנה ותמיכה מאשר שתגיד לה מה לעשות.
(ואתה יכול להציע לה להצטרף לפורום הריון ולידה פה, ולשאול בעצמה את מה שמטריד אותה, אם היא רוצה...)

וגם לשאר המגיבים כמובן

א. אין סכנה ממשית בהרמת ילד אלא אם ההריון בסיכון או יש המטומה שגורמת לדימום. מה שכן - זה ממש ממש קשה,מכביד, מחליש ומעייף. אני אישית נמנעת מלהרים, כמובן לא באופן גורף, אבל בהחלט לא מסוגלת ולא מתאמצת בשביל זה, הגוף שלי מתאמץ מספיק בהריון. משתדלת מאוד לפצות בהרמה בישיבה, נתינת יד, חיבוק וכו. ילד בן שנה וחצי יכול להתרגל לזה.
ב. לדעתי גיל שנה וחצי זה המעבר מתינוק לפעוט. כבר יש הבנה מסויימת וילד מעצמו הולך, רץ מחפש וחוקר את הסביבה. כך שאם עושים את זה בחכמה ושמים לב לתחליפים שכתבתי, הוא לא אמור להרגיש מסכן, נטוש או אומלל.

ועכשיו קצת נעל מה שכתבת:
נשים צריכות הבנה, אמפתיה והקשבה.
נשמע שאשתך מבקשת את זה ממך בדרך קצת עקיפה, ועוד נראה שהיא קצת מכורה אליו ולא להפך כמו שכתבת. זו באמת החלטה שלה אם להרים או לא. אני במקומך הייתי מייעץ לה להפחית, מציע להחליף אותה או להקל מעליה בכל דרך (להסביר ביחד לילד, להסיח דעתו וכו) ואומר לה: בכל מקרה מה שתחליטי אני איתך ומכבד אותך.

עוד נקודונת קטנה: כשאתה משתמש במונח "להבהיר" לילד דברים, זה טיפהלה קשה מול פעוט קטן. כל דבר אפשר להרגיל,להסביר, ללמד... כבר נשמע יותר טוב, לא? נכון שזו סמנטיקה, אבל לפעמים היא חשובה ומלמדת הרבה על הגישה שלנו...
בהצלחה!🤗

א. בעיקרון לא טוב לסחוב בהריון אבל אם ההריון תקין וזה לא מאמץ חריג בטירוף לא אמור לקרות נזק
אני בהריון 2 הייתי עם ילד בן פחות משנה וכל יום העליתי אותו ישן עם העגלה 4 קומות למטפלת עד חודש 9 ולא קרה כלום, הריון 3 הייתי עם 2 מתחת גיל 3 שגם דרשו הרבה על הידיים והיו פעמים שעליתי עם שניהם יחד על הידיים היה ממש קשה אבל לא קרה לי משהו,
לא באה לתת חלילה הוראה רפואית אבל בגדול אם ההריון תקין לא נראה לי שיכול לקרות נזק
ב.השאלה מבחינה רגשית או פיזית, מבחינה פיזית לכאורה תינוק שכבר הולך יכול לצמצם משמעותית את הזמן על הידיים, אבל מבחינה רגשית הוא פיצקי ובטח לאשתך יש קצת נקיפות מצפון שתכף לא יהיה לה זמן אליו ואולי גם יש בזה קצת
בוא נגיד שאם היית שואל אותי ודאי שהייתי מרימה ואם היית שואל את בעלי הוא היה חושב בדיוק הפוך אז נראה לי שזה מאד עניין של שכל vs רגש

הבת שלי, בת שנה ו10 חודש, יודעת יפה מאוד ממי לבקש שירים אותה.

ממני לא מבקשת. ואפילו לא רוצה. איתי מעדיפה ללכת ברגל.

כשהייתי בהריון רק חיכיתי שתתחיל ללכת כדי לא להרים אותה.

בהריון עדיף לא להרים דברים כבדים.

מצחיק, אבל בעלי אמר לי שכשהוא איתו, הוא מרגיש שהוא ילד ומתייחס אליו כמו ילד, וכשהוא רואה אותו עלי הוא רואה שהוא תינוק...אני מרגישה שהוא בין תינוק לילד.

אז קודם כל, בהחלט יכול להיות שההרגשה כלפיו משתנה בין אמא שלו לאבא שלו...מטבע הדברים אמא שילדה והניקה יותר קשורה לצד התינוקי שלו...מחבקת ומנשקת ומלטפת ומנשנשת...

זה ברמה העקרונית.

ברמה המעשית- לא כ,כ הבנתי. למה להחזיק אותו כל הזמן. הוא לא הולך? לא יכול לשבת בעגלה אם צריך? כלומר- על מה בעצם מדובר? מתי כבר יש להחזיק אותו?  

אני כן חושבת שמותר לאשתך להרגיש שהוא עדיין תינוק ולרצות להחזיק אותו, ומותר לך להרגיש שאפשר לשים לו גבולות. בגיל הזה בהחלט אפשר כבר לשים גבולות. הם לגמרי מבינים הכל.

בגיל הזה הוא עדיין תינוק, חשוב לזכור את זה אחרי לידה
הסברים בגיל הזה לא תמיד עובדים , אפילו בדרך כלל לא עובדים...
כן, כדאי להרים אותו לפעמים.
בהליכה רחוקה הוא צריך עגלה. תצטרכו עגלת אחים או מנשא ועגלה תלוי כמה אתם הולכים או שתי עגלות

כן, סחיבה לא טובה בהריון. גורמת נזק לרצפת האגן וגם אחרי לידה.
ממליצה לדבר עם אבות בעלי ניסיון....

לק"י

ולהושיב את הגדול יותר לפניו.
אני בעז"ה הולכת ללדת כשהקטנה תהיה בת שנתיים+; וזה כנראה מה שנעשה.

אם הבנתי למה את מתכוונת.

לק"י

לא זוכרת אם בגיל הפיצי, אבל מגיל כמה חודשים לא רואה בזה שום בעיה.
(אני מדברת על טיולון, לא על עגלת אמבטיה).

מוסיפה שגם פעוט בכל גיל חייב להיות קשור תמיד בעגלה

זו סכנה של ממש אם לא. וכבר היו מקרים מעולם..כמה מהם לנגד עייני.

פחד פחדים. 

לק"י

אולי באמת בגיל שנה וחצי זה בעייתי.
אני עושה את זה גם עם בנות השנתיים והארבע וחצי.

א. לא כדא י לשחק עם זה, זה באמת יכול לגרום נזק.
ב. אם הוא כבר הולך אפשר בהחלט לוותר על להרים אותו, אי פה שום עניין של "הוא לא אשם שיש עוד ילד". הוא ירוויח הרבה מכך. כרגע פשוט הוא ילמד להיות עצמאי יותר, ובמקרה הצורך אתה תרים אותו. זה ממש לא נורא

יש צורך פיזי ויש רגשי
פיזית אם הוא יודע ללכת הוא יכול.
רגשית - ילד בגיל שנה וחצי הוא לא איש קטן , ויש לו צרכים נפשיים שונים מממבוגרים, הוא זקוק ללהיות עטוף ומחובק. הקרבה הגופנית חשובה לו ונותנת לו ביטחון
מצד שני, צריך לתת לו לפי היכולת שלכם ולא להעמיס מדי, אפשר למצוא פתרונות

חושבת שיש פעמים שיש צורך ממשי ורגשי להרים תינוק בן שנה וחצי- הבן היקר שלכם.
מאחר והיא לא יכולה פיזית כרגע לטפל בצורך הזה היא פונה אליך בבקשת עזרה, שתקשיב לה , שתבין אותה,שתראה אותה ואת הבן שלכם שכשהיא לא יכולה-תתן אתה מענה לצורך הזה.
ואתה במקום לשמוע אותה, פונה לקהל הרחב על מנת לקבל פידבק האם טכנית אכן ישנו צורך או ש*היא* צריכה להבהיר לתינוק הבהרות. כי רק אם זה מסוכן אתה תשקול את תשובתך אליה. וכאילו הדעה שלנו יותר חשובה משלה.
פשוט תקשיב לה
היא מבקשת עזרה ממך
ואולי גם שתקשיב לצרכים הרגשיים שלה ושל התינוק שלכם.
מתוך השרשורים שלך פה נראה שבאופן עקבי רגשות זה דבר שקשה לך להבין או בכלל להכיר בקיומם.
זה מסוכן וגורם נזק כשאתה מתעלם מהרגשות שלה.

הייתי בכלל פונה לאבחון אצל פסיכולוג מומחה או פסיכיאטר ומשם פונה לעזרה מקצועית

זה יקל עליך ועליה ועל שניכם כזוג.

לא מתחבר לפורום יותר מדי, רק פעם ב-, אז סליחה על התגובה המאוחרת.

תודה על התגובה, לצערי היא קצת לא מייצגת את המציאות ולכן ייתכן שהצגתי לא נכון.

ברור לי שהיא מעוניינת להרגיש סימפטיה ממני והזדהות, פשוט פניתי לחלק המעשי של הדיון.
לא ביקשתי רשות מאף אחד, פשוט יש מקרים שבהם אני לא מצליח להבין את אשתי ולכן פונה לעזרת אנשים אנונימיים ואובייקטיביים.

לא בהכרח שהיא לא מסבירה טוב או שאני אחד שלא מבין, זה יכול לקרות גם כי מתוך סערת רגשות אני מתייחס למה שהיא אומרת בצורה מאד ספציפית ואז מאירים כאן את עיניי לגבי דברים מסויימים.

בכל מקרה מבין את דאגתך ומודה לך, אבל מכיוון שהזוגיות שלנו טובה ואני מרגיש שטוב לה, אני לא חושב שמדובר בבעייה חמורה כפי שיוצא מכאן.

פתחת פעם ספר עם הדרכה על תינוקות? 

הסבר על כל גיל מה הם כבר יודעים, מה לא?

 

כי לפי מה שאתה כותב אין לך מושג מה זה תינוק וילדים

וכדי שלא תעשה נזק לילדים שלך ח"ו רוץ מהר ותקרא ותלמד!!

 

תתחיל מהספר "המדריך השלם לטיפול בתינוק ובילד" ויש עוד מגוון ספרים ושיטות שכדאי שתסתכל ותבין.

תקבל קצת מושג על העולם הרגשי, מוטרי, נפשי, מעשי וכו' של תינוקות ופעוטות וילדים.

וכן, תינוק בן שנה וחצי הוא פעוט

הוא לא יודע סיבה ותוצאה, הוא רק עכשיו לומד שחפצים נשארים במקומם גם לאחר שמכסים אותם וכו'.

 

(ותינוק לא בוכה סתם! אין כזה דבר! תינוק בן שנה וחצי לא יודע לדבר וזה התקשורת שלו ואבוי אם אתה מתעלם - כן גם הבן שלי בן שנה ו8 יכול לבכות כי הוא נעלב שלא התיחסנו אליו או לקחנו ממנו צעצוע מסוכן- ואני לא מתעלמת אף פעם מהבכי - אני מראה לו שאני מקבלת ומבינה אותו אבל הוא יכול להתגבר ומסבירה לו שוב ושוב, אבל לעולם לא לחשוב שזה "סתם"!! זה הדרך שלהם להביע רגשות וקושי!)

 

וכתבו לך כאן דברים טובים מצטרפת למה שרשמו לגבי היחס לאשתך...

ושיהיה הריון קל ובריא!

 

אכן לא קראתי ספרים כאלה, תודה על ההמלצה.
אתייעץ עם אשתי לגבי הספר.

היא גם סוחבת את ההריון שזה המון משקל ולחץ בגב.

אולי התכוונה שתעזור לה למקלחת, החלפות וכו שצריך להרים את הילד?

גם אצלי כשהתחיל להיות לי קשה להרים אותם הייתי מבקשת מבעלי שישים על שידת ההחתלה למשל.

אם זה סתם להרים אז אפשר גם בישיבה. לא מבינה למה חייב בעמידה

שהשבוע הוכרזו, ותרצי להעניק לו משהו מהם (השעון החדש, אגב, מדהים, בפרט לספורטאים!)

אפשר לקנות בזמן הקרוב ולהסכים שזו מתנה ליום ההולדת שיהיה בעוד כמה חודשים.

אני רוצה לקנות לו אייפון 14 שהולך לצאת ממש בקרוב ונראה לי יותר מרגש לקבל את זה ישר כשזה יוצא ולא אחרי כמה חודשים.. בגלל זה התלבטתי..

קניתי לעצמי את ה z flip 4 החדש אז אני רוצה לקנות גם לו.. רק מבאס שהוא אוהב את אפל ואני את סמסונג

תקני לו את זה ביומולדת אולי עד אז המחירים ירדו קצת

לפחות לא בסכום משמעותי
הוא גם מסוגל לקנות לעצמו אז אני צריכה לקנות קודם

במקס` תקני לו שעון תמיד יהיה משהו חדש או איזה פיצ'ר שיתחדש...
בעיקרון חבל על הכסף.
המחיר לאו דווקא ירד אבל כהמכשיר יהיה יותר נפוץ אז תהיה אפשרות לקניה ביבוא מקביל ובמחיר טוב יותר.

אני תמיד מזמינה באתר הרשמי של סמסונג או באתר idigital

רשת KSP
רשת Ivory
i-cell (קנינו אצלם בעבר באילת)
iDigital
חברות הסלולר הגדולות
דינמיקה

העיקר שחשבת עליו
אולי תצייני גם במשהו קטן בתאריך האמיתי.