תמיד אבל תמיד האשמה מצד בעלי נופלת עלי לא משנה מה יקרה
תמיד הכדור ייזרק אליי ועליי בדרך על שהיא גם אם הוא אשם ימצא את הדרך להביא את זה עליי
איך מתמודדים?
כדי לענות.
לא דומה מקרה של קצר בתקשורת,
למקרה של ריחוק זמני זוגי בעקבות איזה מטען שנצבר וצריך לשחררו,
למקרה של בן זוג נרקיסיסט,
למקרה של בן זוג עם דפוס אלים / מקטין / משפיל,
למקרה של משבר או אתגר שכרגע עוברים ויוצר תופעות לוואי כגון אלו,
לעוד הרבה מאוד אפשרויות שקיימות.
בכל אחד מן המקרים דרך הטיפול והמענה יהיו שונים לגמרי.
מציעה להבין לעומק מה קורה ביניכם (אם לא מצליחים לבד, אז בעזרת איש מקצוע) ולפי זה לטפל מהשורש בצורה יסודית ועמוקה.
וחיבוק גדול על החוויה הלא פשוטה להיות מואשמת כל הזמן 
שיהיו בשורות טובות ב"ה 🌹
אולי כדאי לחשוב על ליווי כלשהו עבורכם או עבורך בשינוי הזה שקורה,
בתנועה הזו שציינת שמאז החתונה משהו שם התקבע אצל בעלך כאילו שלך אין דעה, או שהדעה שלך איננה מתקבלת וברגע שיש שינוי בדינמיקה הזו - הוא כאילו נבהל או עוד יותר מושך לכיוון השני...
צריך לראות איך ניתן לקבל עזרה וליווי מקצועי מתאים בעולם האמיתי כדי לצלוח זאת בטוב ב"ה.
המון המון הצלחה יקרה
שיהיו בשורות טובות ב"ה
לדעתי ככלל אם רוצים שמישהו ישתנה, הדבר הראשון אנחנו צריכים להשתנות
קודם כל גם לך קשה, אז תשתפרי את באותו הנושא, לך קצת פחות קשה ממנו ולו קצת יותר, זה לא באמת משנה.
זה שיש לך הצדקות ואת משתפת אותו לא כ"כ משנים, בגלל שאת אמרת שגם הוא לא אוהב את המצב שלו, ככה שאותן הצדקות יש גם לו, הוא רק לא משתף אותך בהן.
דבר שני, ככל שנלחמים הצד השני עסוק בלהילחם חזרה או בלהתגונן ולהצדיק את עצמו, אם את רוצה שישתנה ,תשחררי, ככה יהיה לו פנאי נפשי להבין את הבעיה שבדבר ולהשתנות.
העבודה הכי קשה זה לשחרר, כי יש לנו מין מחשבה, שבשביל לעשות משהו או שבשביל לשנות משהו, צריך לעשות ומנסיוני רוב הבעיות שלנו נובעות מזה, לרוב אנחנו פשוט צריכים לשחרר ולהתפלל כמובן.
כל הכבוד לך, את תנסי אם זה אפשר להתייעץ עם הרב שלו,
כמובן שתתפללי עליו המון, בד בבד תמשכי לכבד ולחזק אותו,
שיהיה לך המון בשרות טובות אמן.
בבקשה תפרגני לבעלך ותהיי נחמדה בחופשה, אין לך מושג כמה תשמחי אותו.
זו המשפחה שלו והוא רוצה לדעת שטוב לך שם ושאת אוהבת אותם, אז כתבת שהם אנשים טובים, אז תחייכי ותנסי כמה שיותר להנות ולפרגן לבעלך.
פרצוף כריתמוכר, נראה לי כל אחד קשה לו להתרגל למנטליות של משפחה אחרת חוץ מהמשפחה שלו
מצד שני , תשמחי שהם מארגנים טיול ויש שם אוירה משפחתית מגובשת מסוימת, למשל אצלנו אין את זה מצד בעלי (שזה יתרון וגם חסרון )
לדעתי הפתרון המעשי:
תגיעי , אבל על פרופיל נמוך
נגיד - דוגמאות (קחי מה שמתאים למקרה שלך ) -
* תגיעי , אבל אל תנסי להשתתף בשיחות או להקשיב לכל מילה,
*או תבריזי לחלק מהסעודות /טיולים בתירוצים שאת עיפה או צריכה להיות עם אחד הילדים וכדו' או שיש לך טלפון חשוב
* שבי ליד בעלך איפה שלא נעים לך ודברי איתו
* בחרי את הבנאדם/גיסה/ילד/בעלך - שהכי נעים לך איתו ותצמדי אליו רוב הזמן שלא תצטרכי ליצור קשר עם כל השאר
* תקראי עיתון או תתעסקי עם הפלאפון בזמנים מביכים שלא בא לך להשתתף בשיחות או באווירה
וכן הלאה כיו"ב תהיי יצירתית, נסי לחשוב על אפשרויות איכשהוא כן להסתדר שם וליהנות בדרך שלך למרות הקשיים (לא צריכה "להתערבב" איתם, זו ההדגשה, רק להגיע ולכבד סוג של לצאת ידי חובה.... )
וגם אהבתי מה ש@רקלתשוהנ (אגב מה מהות הניק? לא הצלחתי להבין...) כתבה - שלהבין את שורש מה שמפריע לך, ואז לחשוב איך למצוא פתרונות זמניים/עקיפים לבעיה הזו + להקטין אותה ,להסביר לעצמך כביכול כמה שזה לא כזה נורא ואפשר להתעלם/להסתדר (כמובן תלוי מה הבעיה, לא פירטת)
תשמחי עם זה, ותשתדלי לדבר יותר עם בעלך,
חבל ללכת כך,עם כל הקושי שבדבר תזכרי שעוד
מעט זה יעבור והכל יהיה מאחוריך,בהצלחה רבה לכם אמן.
לפני כן מומלץ להריח ואם הריח בסדר אז ל ב ר י א ו ת
מחפשת חתן

מפתח חכם לא זוהה - נורה זו תידלק כאשר המפתח החכם לא מזוהה בסביבת הנהג או כאשר המערכת אינה מזהה את האימובילייזר המובנה במפתח הרגיל. ברכבים מסויימים תתקבל גם התרעה קולית מחוץ לרכב. ישנן מספר צורות שונות לנורה, אך כולן כוללות מפתח.
היי חברים.
חיפשתי בגוגל משהו בנושא נדל”ן, והגעתי במקרה לדיון מעניין בפורום הזה .
ֿאז אחרי שקראתי את כולו, החלטתי לשתף פה את החברים, בתקווה לקבל איזה עיצה.
אז אני ערן, בן 47 רווק חילוני—
בגיל 34 הכרתי את עולם הבורסה דרך חבר.
התחלתי לסחור וגם להשקיע במניות ,בתקווה שאצליח להביא לי רווחה כלכלית בהמשך חיי.
ֿהשקעתי במניות גז,ביומד, קנאביס וכו , בסכומים מטורפים.
פעם הרווחתי 40,000 , פעם הפסדתי 70,000…..פעם הפסדתי 300,000…..פעם הרווחתי
גם 150,000. בקיצור—רכבת הרים במשך 12 שנה.
לפני חודשיים, אחרי שהייתי ברווח של 180,000 שקל, על מניה ספציפית (אחרי שכבר הייתי מופסד 90 אחוז עליה ובדרך נס היא עלתה בחזרה), החלטתי לצאת סופית מהבורסה לתמיד.
לצערי, אחרי 12 שנים בשוק ההון, “תרמתי לבורסה”, 280,000 שקל! (אני יודע שזה הפסד נוראי, אבל האמינו לי שעד לפני שנה, הייתי עם הפסד הרבה יותר מטורף!, אז זה חצי נחמה).
אז נכון שאי אפשר לקחת ממני דוגמה על השקעות בבורסה
(אני יודע שלא פעלתי נכון ולכן כל ההפסדים),אבל , זה לא הדיון כרגע.
הבעיה שלי היא אחרת, ולכן חשבתי להתייעץ איתכם כי אין לי עם מי, ואני במצב של ייאוש.
אז כאמור, אני בן 47 רווק. (שוב אומר, שאני יודע שבפורום הזה ,שכולם דתיים עם משפחות,ילדים וכו אני סוג של “חוצן” חחח, אבל תשתדלו להתעלם מהסטטוס שלי.
אז ככה-
ֿאני מגיל 25 , חי בדירות שכורות! דירות שהן פח אשפה וכבר די נמאס לי. פשוט נמאס לי.
היה לי חלום שההשקעה בבורסה, לאורך שנים, תניב לי מתישהו , מספיק כסף ,
בכדי שאוכל לרכוש לעצמי , בעוד מספר שנים, דירה ראויה למגורים,
אבל , לצערי, השנה, כאשר החלטתי לצאת סופית מהבורסה לאחר 12 שנים ,
ֿנפל לי האסימון, שזה כבר לא ייקרה ולכן , מעבר לייאוש שלי הנוכחי,
אני מנסה לחשוב איך הולכים להיראות החיים שלי מעתה והלאה אחרי “ניפוץ החלום”.
אז קצת נתונים :
אני עובד ומרוויח כל חודש 25,000 שקל נטו.
וברשותי הון אישי של בסהכ מיליון שקל…..שלצערי, בעידן של היום, זה כלום ושום דבר
בכל מה שקשור לנדל”ן. (לפני 10 שנים זה היה נחשב).
אז אני בן 47…עוד 3 שנים בן 50…… ואני מסרב להשלים עם המציאות ,
שככה החיים שלי יצטרכו להיראות , בכל מה שקשור למקום מגוריי!??
כמה עוד אוכל להמשיך ולהתכלב בדירות פח?
ֿזה מאוד מייאש אותי מאוד.ֿֿ
מצד אחד, זה ברור שאני יכול לנסות ולשדרג את עצמי,
עם דירות להשכרה מהממות שאני יכול לגור בהן,
(גבעתיים, רמת גן, ראשון לציון, ֿחולון, בת ים, הרצליה וכו……כי אני עובד בתל אביב אז אני ממש לא יכול לגור בשומרון,בקריית גת או בכלל בפריפריה )
אבל מצד שני, אם אני הולך לזרוק מעכשיו כל שנה, 85,000 שקל…..בגיל 60 אני כבר מחסל את כל המיליון שקל האלה. (אני כמובן ממשיך לעבוד, ומאוד מוכשר בתחום שבו אני עוסק,
אבל מאיפה לי לדעת שבגיל 60 אמשיך עדיין לעבוד או להרוויח 25,000 שקל בחודש).
מצד שלישי, אני אומר שגם ככה החיים שלי מאכזבים, אני גם ככה מיואש,
גם ככה לא הקמתי משפחה משלי, אין לי וכנראה שגם לא יהיו לי ילדים
אני די אדון לעצמי,
קח את המיליון שקל שיש לך, תיקח משכנתא של 1.5 מיליון שקלים….
ותקנה אחלה דירה חדשה דנדשה (אפילו מקבלן ) !!
הרי ממילא אני אמור להרוויח 25,000 שקל כל חודש ( אפילו עשיתי לעצמי חישוב מפורט,
שגם עם נגיד משכנתא של 7000 שקל בחודש , אני מצליח בשנה לחסוך בערך 98,000 שקל נטו!)
בעשור אני אצליח לחסוך 980,000 שקל (כאמור, עם משכנתא של 7000 שקל!!!
אז אני אשלם 6500-7000 משכנתא לתקופה של 15-20 שנה…ואגמור עם הדבר הזה !
אבל לפחות אתחיל לחיות ולגור בבית שיהיה לי כיף לחזור אליו הביתה .
ֿֿמצד רביעי, אני די מפחד להתחייב על 1.5 שקל.
ֿמצד חמישי, אני גם ככה על הדירת פח שלי הזו, ב 10 שנים אוציא 540,000 שקל! (והאמת,
אני לא מסוגל לדמיין אותי בכלל גר פה עד גיל 57! מעדיף למות כבר )
ֿֿבקיצור— אתם שמים לב שאני מאוד מבולבל.
אני מרגיש שה 12 שנים שביזבזתי על הבורסה ,
מגיל 34 , שהייתי יחסית עוד צעיר , ועד גיל 47 פשוט הרסו לי את החיים.
אני מודע למציאות שבה אני חי, עם אנשים שבקושי גומרים את החודש ,והיו מאוד
ֿשמחים למיליון שקל בבנק וכו וכו וכו…
ֿאבל לפחות הם בני 50 שהקימו משפחה, הביאו ילדים, חיים בזוגיות, עברו דברים בחיים וכו…
אֿני לעומתם, מרגיש כישלון נוראי כי אין לי…לא זה, ולא זה .
לסיום החפירה -
אני יודע שבפורום אין פה יועצי משכנתאות או נדלן 
אבל היה פה כאמור, דיון לפני כמה זמן, שלקחו בו חלק כמה אנשים מביני עיניין
(פאז, הר חברון ועוד כמה ששכחתי את הכינויים),
אז אשמח אם הם יכולים לתת לי קצת מהתובנות שלהם.
כמובן שזה לא ייעוץ רשמי ואתם לא נושאים באחריות וכו. אל דאגה
המון תודה וסליחה על החפירה

הליטאים קונים דירות לא משנה מצב השוק, יקר או לא יקר.
ההורים של הבנות צריכים לשלם המון המון המון כסף על בחור, אני חושבת שהדבר היחידי שליטאים התפשרו עליו בשנים האחרונות זה האיזור מגורים, אם פעם זה היה בני ברק או ירושלים (כמובן שהיו שהלכו גם לק. ספר וכדו', אבל זו היתה התפשרות), היום הם מתפשרים יותר על פריפריה.
חסידים כמעט לא קנו דירות לילדים, בטח שלא צד הכלה בלבד, מי שנתן דירה שלימה זה מי שהיה לו לתת, ההורים בד"כ התחלקו חצי חצי ביניהם, בין צד הכלה לצד החתן,או שליש כל זוג הורים ושליש הזוג הצעיר, ובד"כ לא בב"ב, אלא אלעד, אשדוד, בית שמש ברכפלד וכו'.
כיום החסידים כמעט ולא קונים דירות לילדים, הם עוזרים בשכ"ד בד"כ בשנה הראשונה, וכל אחד נותן כפי יכולתו לדירה עבור הזוג, זה נע בין 20 אלף ל150 אלף, אצל רובם, מי שנותן יותר, זה פרגון מכל הלב
לא קנו ולא קונים

אני זמנית כאןהמון מה שאני יודעת רק נותנים חלק קטן
והזוג עם הזמן לוקח משכנתא או הלוואה מהבנק.
לפנסיה יש יתרונות ויש חסרונות.
היתרון המשמעותי ביותר הוא פטור מלא ממס בהפקדה ובמשיכה (עד תקרות מסוימות ובהנחה שהמשיכה תתבצע רק בגיל פנסיה).
החיסרון המשמעותי הוא שהכסף לא נזיל.
וגם את מפרישה כמובן.
(מה שכן, לא תמיד המעסיק מוכן לתת, אבל לרב מקובל).
את יכולה לראות באתר סדרות
אז הגיע הקיץ... מה שמים על הראש בים/ טיולי מים?
לא מרגישה כיף שכל הבובו יספג מים
תודה!
ואיפה כדאי לקנות אחד שמחזיק?
חחח כי הוא די נופל לי מהראש... אולי צריכה למצוא אחד טוב
ובטיולים מטפחת פשוטה בלי בובו
רק חזק ואמץ מאוד ![]()
וכן ישר כוח שחזרת לעדכן גם בטוב
שתראו הרבה אור וטוב מעתה ב"ה 

הכי לא באר שבע...
(ואגב, להגיד לי שאתם מבאר שבע זה כמו להגיד לי שאתם גרים על כדור הארץ בערך... 😅
נולדתי וגדלתי שם רוב חיי כך שכמות האנשים שמכירה משם ענקית ואין לי באמת דרך לדעת לפי הרמז
)
ב"ה תמשיך בדרכך הטובה ובתהליך המבורך,
שתזכו, אתה ואשתך היקרה, לראות אך ברכה וטוב בכל תמיד ב"ה
למה אנשים בחתונה שמחים, מאושרים, רוקדים וכו' וכו' וכו' וכו'?
למה שלא יהיה בהתחלה חתונה רשמית הלכתית עם רב, המינימום האפשרי של האורחים וזהו, ורק אחרי שנים, אם זה "מצליח" ויש זוגיות טובה ואיכותית, לעשות חתונה "גדולה" עם להקה וכו'?
ראיתי עכשיו למשל מישהו שאני מכיר שהתחתן, שהכרתי אותו פעם, ואני יודע באופן וודאי שהסיכויים שיישאר נשוי אפסיים במקרה הטוב ובמקרה הפחות טוב פשוט יהפוך להיות סוג של בעל מתעלל (הוא עשה דברים ממש רעים כשהיה רווק, ממש ממש ממש ממש רעים).
ויש עוד חתונות שאני נמצא בהם ואני חושב לעצמי - על מה כל השמחה?? יש פה בן אדם שמהכרות אישית שלי איתו הוא לא כשיר בכלל להתחתן, על מה שמחים בכלל?
אולי דוגמא לכך תהיה קורס טיס. אם מישהו בגיל 17-18 מתקבל לקורס טיס, הוא בטח מאד שמח ואולי אפילו עושה מסיבה קטנה. אבל ברור שזה עוד כלום, כי הרוב נושרים בקורס. אז בעצם ה"שמחה הגדולה" היא רק אחרי 3 שנים, כשסיים את הקורס ועכשיו טייס מן המניין. אז דמיינו שבן אדם כזה עושה מסיבה גדולה בהתחלה, הרי זה ממש בדיחה.
אולי עשה תשובה ואשתו סומכת עליו?
*אשתו של בעלי*א. כי למצוא את הבן זוג שלך זה משמח מאד, וזה כמו קריעת ים סוף פרטית. זה נס - ואנחנו מודים על כל
ב. ומעבר לזה- אני חושבת, יש משהו בחתונה, שהוא גם קצת מפחיד ויש משהו בכח הזה של השמחה והאנשים שבאים לעטוף ולחבק אותך שנותנים המון המון כח וביטחון.
אני חושבת שזה גם קצת כמו בבר מצוה - השמחה על קבלת *עול* מצוות יכולה להשפיע על העתיד. יש מהו בשמחה הגדולה בהתחלה שנותן לזה כח להמשך העבודה הזוגית כל החיים.
קצת כמו נניח ששולחים מעבורת לחלל מצמידים לה טיל עוצמתי שיצליח עם כל עוצמת האש להעיף אותה, ואז הטיל מתנק ממנה והמעבורת מתחילה את העבודה של לנווט בחלל - לנווט בעבודת המידות ועבודת הזוגיות. אבל חייבים את השמחה הגדולה והאנשים מסביב בשביל הדרייב הזה.
(וברור שיום החתונה זה רק תחילת הדרך - אבל תחילת הדרך המתוקה מדבש!)