פורום נשואים טריים (עמוד 71)

זה היה סתם להטריל... מה אנחנו קשורים...

מניינים?
ומשלום הילדה?

כל משבריך וגליך עלי עברו ואף על פי כן רק🎶🎶🎶
עוברת וגודלת בסך הכל בעליה מתמדת

מה השם שלה?

הנה כאן:

 

הלל אפרת בת אוראל. | ערוץ ７

..

מבקשת לא לראות אותו נח

שזה רק אצלי

אין הזדהות  

יהיה לו עסק איתי!!!
הבנתם?!

@פורום נשואים טריים

יהיה לו עסק איתי!!! הבנתם?!

"מאמי אני יוצא עם חברים"
"אתה יכול לצאת עם חברים"

"אבל מאמי הבטחת לי!!! הבטחת!! אני רוצה לצאת! אני רוצה!! 😭😭😭😭😭"

"תרגע, אמרתי שאתה יכול אל תבכה!"

שתלטנית לגמרי סתם מה עשית ממנה, מכשפה חחחחח סתם ברור שהכל בצחוק  

האם האות "ח" במקלדת שלך נשחקה לגמרי וכבר לא רואים אותה.

הוא הדברן

ואני העייפה, או החסרת סבלנות

תלוי על מה מדברים ומתי

זה גבר.
מכאן הוא רק מתעייף יותר

חייב לציין שגם אצלנו יש מצבים הפוכים

ואז גם אני נהיית עייפה מהנסיונות לדבר…
קצת מבאס אבל זה מה שיש

ממשיכה להתפלל

ממש!! אין לי מילים
חזרנו הביתה ברוך ה

ובשמחה רבה  🙏

כלומר שברור שזה לא סתם? זה מה ששאלת?
השאלה לא מובנת

יש כל מיני שאלות - האם אין בושה לאח שפחות הצליח כלכלית, האם אין מוזרות שאח אחד עם בית גדול נניח ואח אחר לא, האם אין סוג של הרגשה של כשלון, האם אין איזה תחושה של תחרות סמויה מהילדות וכאילו יש כאלו שהרגישו שהפסידו בתחרות, האם יש תחושה שהקשר פחות טוב כי כאילו מישהו השתנה מדי (עושר משנה את האדם לטוב ולמוטב) וכדומה

אתה לעצמך-הערכה עצמית?
התמודדות מול אנשים זרים ששואלים שאלות מביכות?
מצד ההורים?
מצד האחים עצמם?

סליחה אבל לא בדיוק הבנתי מה אתה שואל..

השאלה איך את מרגישה עם זה, את מרגישה תחרות סמויה וכן הלאה?
אם את לר מרגישה שזה משפיע - סבבה
אצלנו דווקא אין תחרות של מוצלחות על הקטע של עשירות,
יןתר על הקטע הרוחני הוא גורם לתחרות סמויה
האמת פתחת את עיניי שיש 'תחרויות סמויות' אחרות בעולם שב''ה לא קימות אצלנו- אני למשל לא מקנאה במי שיש לה בריכה בבית
מי שבמצב! כלכלי ממש דחוק - אפשר להבין שקשה לו עם זה,
אבל אם סביר - אז מי צריך עשירות מופלגת? זה גם עלול לגרום לבעיות
בכללי עשירות מופלגת בעיניי היא לאו דווקא דבר טוב, אפילו קצת מפחיד..
החברים - צריך לחשוש אם הם מעריכים אותך או את הכסף
התלבטות במה להשקיע את הכסף
נראה לי הכל קצת ריקני כי אין את המסגרת של האחריות של העבודה שיוצר שגרה מבורכת
אולי עלול להשחית מידות ולגרום לבליינות יתר
ועוד דברים..

ודבר נוסף, מצד ההורים, אם את מרגישה פחחת הערכה מצד ההורים לאחים שהם יותר עניים מכיוון שההורים מסתכלים עליהם כפחות מוצלחים - זה כואב.. (כמובן שזה לא נכון-הם לא באמת פחות מוצלחים, רק שאם ההורים נותנים להם יחס כזה-זה כואב )

אם מעמד כלכלי מאוד חשוב לך - אז תרגישי תחרות ומוזרות.
אם לא - זה פחות יענין אותך...

כל אחד והמסלול שלו בחיים
זה כן עלול ליצור תחרויות וקנאה, ואולי אפילו ציפייה שאחד שיש לו יעזור לזה שאין לו
בושה - גם יכול להיות. במקרה שהסטטוס הכלכלי בא לידי ביטוי כמו אירועים ואירוח או אם מסתכלים על הילדים, מבחינת לבוש ואפשרויות בחיים שהכסף קונה
אבל מוזר זה לא
אחים הם לא יחידה אחת גם אם נולדו לאותה אמא

אז זה לא מוזר ולא אמור לעורר בושה או קנאה יותר מהשכן ממול או ביל גייטס...

יש נקודות שבהם אולי זה רלוונטי כמו נופש משפחתי או מתנות לארועים אבל זה כבר שאלה קונקרטית איך נכון להתנהל- האם אלה שיש להם יותר אמורים לתת יותר כי יש? או שאין קשר?

לבריאות.
אצלנו לא כל האחים נשואים. רק אני ואחי. ואנחנו בערך אותו דבר.
אבל הוא מבזבז יותר ממני😅

אצל אמא שלי יש אחים שיושבים יותר טוב ויש כאלה עוד בשכירות כשהם עוד שניה מחתנים ילדים.
לא רואים מוזרות. כל אחד ולאן שחייו הובילו אותו.
כמובן שבאירועים וכאלה אפשר להבין את מי שיש לו פחות ולצפות ממנו לפחות מבחינת המתנה.
אני לא מרגישה משהו מוזר. לא מורגשת התנשאות בינהם או משהו.

השאלה איך מודדים הצלחה בחיים ומה טיב היחסים במשפחה.. 
 

לפעמים זה צובט בלב (אנחנו מהצד שפחות הצליח כלכלית) אבל אין מה לעשות.

יש לי משפחה עשירה גם מהצד של אחים של ההורים שלי וגם ההורים של אישתי ואחים של אישתי ודודים שלה עשירם וניראלי יכולים לפרנס רחובות שלמים בכסף שהם עושים.
חלק מהם עם אופי טוב והבנה שהכסף זה מאללה ולא הדבר הכי חשוב בחיים וגם בקשר איתם אני בכלל לא מרגיש שהפסדתי או משו אלא להפך כי תמיד יש פירגון מצידם ותמיד שחררו לי את הוילות שלהם עם הבריכה והגקוזי לבלות ולהנות עם מי שרק ארצה וגם אין מהם ציפייה שאכבד ואעריך בגלל הכסף שלהם אלא בזכות מה שהם בעצמם.
לעומת חלקם חושבים שזה שהם עשירים אז זה אומר שהם יותר חכמים ויותר מבינים ויותר בהכל ואז באמת הקשר ממש לא נעים ומגעיל כי אתה מרגיש נרמס שלא בצדק והם גם כל הזמן חושבים שאתה מתייחס אליהם יפה בגלל הכסף שלהם.

בקצרה זה תלוי באופי של הבנאדם והיחס אליך ולא רק הכסף.

אצלנו אנחנו במצב כלכלי הרבה יותר נמוך מהאחים שלי - הם הייטקיסטים ורופאים ויושבים טוב מאוד"..

אנחנו אנשי תורה וחינוך. בעלי היה המון שנים אברך וכיום עוסק בחינוך ואני הייתי המון שנים בבית עם הילדים וכיום עובדת בחצי משרה - והמצב הכלכלי שלנו בהתאם..

אבל זה ממש לא משפיע על הקשר!!
יש מורכבויות אחרות בקשר שיותר קשורות לסגנון הדתי, אבל לא לפער הכלכלי..

כמה נכון אם נכון לעזור לאחים הפחות מבוססים או עם חובות?

אבל בוודאי שאין שום חיוב כזה.

כל אח עומד בפני עצמו.

מצד שני מצד מצוות צדקה ודאי שכל הקרוב קודם ולכן האח הוא כתובת ראשונית ויש בזה חסד גדול.

נראה לי שמצד האח הנזקק אין שום מקום לציפייה לעזרה מהאח המבוסס. מצד האח המבוסס אפשר לחשוב על עזרה לאח הנזקק אבל לא על בסיס מחויבות והכרח.

גילוי נאות: יש לא אחות במצב כלכלי הרבה הרבה הרבה יותר גבוה משלי. אף פעם לא ציפיתי ממנה לעזרה וגם לא קיבלתי ממנה
והיחסים ביננו טובים וזה בסדר גמור מבחינתי.

אני בכלל לא חושבת שאחים צריכים לעזור אחד לשני כלכלית, לכל אחד מהם מסלול חיים משלו ואם אחד מהם יותר חכם/מוצלח/עבד קשה הוא לא חייב להתחלק בזה עם האחרים
בייחוד כמו שכתבו פה שבד"כ זה נובע מבחירה שונה של מסלול החיים וכמה עובדים קשה או חוסכים אבל גם אם זה סתם מזל זה עדיין שלו

אבל-
יש מצבים של מצוקה או צורך אמיתי של אחד האחים, במיוחד אם זה משהו פתאומי ולא קשור לדרך חיים או בחירות של האדם ואז ברור שכאח אתה לא יכול לעמוד מנגד ומצופה ממך לעזור ולא לתת לאחיך ליפול (זה ללא ספק ההנחיה התורנית וגם המוסרית).

כמובן שהצד המקבל לא צריך לצפות לעזרה הזו ובטח שלא לדרוש אותה. זו מצווה של הצד הנותן וזה בינו לבין הקב"ה

אצלנו יש שונות גבוהה מאוד ברמה הכלכלית בין האחים, זה לא מפריע ולא נוכח בכלל, אבל אם מישהו באמת צריך הוא יודע שהוא יכול לבקש ולקבל וכולנו נהיה שם בשבילו
וגם הנותן יודע שאף אחד לא יבקש סתם ותמיד ינסה להחזיר ולכן הנתינה היא בכיף ובלי תחושה של ניצול

שבמצב כלכלי נמוך יותר, האם נכון שהם יידעו מכך או שזה יהיה בסתר?

(דרך ההורים נניח, שממילא עוזרים להם)

תודה!!

אחלה הכנה לקראת בין המצרים

אבל לא נעים לעשות אאוטינג לדינוזאורים

 

 

אז מי שזוכר מה זה מה בפח להתפקד

מה זה מה בפח?

גליוון מה בפח 10 ערוך | ערוץ ７

 

חזרנו! מה בפח?! ------------ גיליון מס' 7 | ערוץ ７

מגניב לגמרי!

מעניין מה עם כולם עכשיו, רוצה להביא אותם לספר לנו זיכרונות? 😅

היו עושים את זה קודם בשביל להחיות את העלם שנלב"ע בדמי ימיו, פורום נסיו"פ הי"ד

מה הראשי תיבות?

פורום יותר חופשי של נוער
קרוי גם "פורום פח"

לא משנה שמו.
גם הוא ז''ל
אחרי הרצח של יהודה דימנטמן הוא התעורר לו לחיים לכמה ימים.
והזו פעם בכמה חודשים מישהו כותב שם משהו

היה מאוד מאוד פעיל

העלת לי זכרונות
החתונה של תאיר
ומענין איפה אביתר היום, אולי עדיין בחדראשי?
ושלמה.
הרגע שלחתי לאיש מקדב.
הוא זורם
בטח חושב שזה עוד שטות שהמצאתי

רמז:
המטרה היא לא להצחיק אלא להפחיד

(ובטח שלא רבנית)

 

פשוט הצחיק אותי האימוג'י הזה

שיקחו את זה בחשבון כל משתתפי ה- Halloween למיניהם 😅😅

אולי "משלימה" 😅

שמדובר בסוללה ישנה או אולי בעיה במטען.
תכבי את האפליקציות הפתוחות לכמה זמן. תני למכשיר "לנוח" ולהתקרר קצת.
אם התופעה חוזרת אולי שווה להחליף סוללה/מטען

אם כן,
הקרינה שיוצר בעל רותח יכולה באמת לגרום לכוויות לכל מי שנמצא בסביבה, על כן רצוי לטפל בה במלוא הרצינות.

יש בשרשור הנעוץ טלפונים של מוקדי חירום שיכולים לעזור במקרה הזה.

בהצלחה!

הפוך את אישי שיחיה לחתיך באופן מוגזם
לשוטף כלים מקצועי
ולהופך גרביים סדרתי.

פוף!
קרה הקסם!
תודה דוקטור אלאבה ירום הודך
על כישוף מושלם
במינימום עלות!!

שלך לנצח,
מיש

אותו בגלל כישוף ולא אהבה אמיתית מהלב?!

ממש חור בהשכלה...

זה ג'יני מפורש "מצטער אדוני יש כמה מגבלות ותנאים...

לא יכול להרוג

לא יכול להחיות מתים

לא יכול לגרום למישהו להתאהב בך

 

(אלאדין שם, שם).

 

 

גיני: "יפה?"
אל: "יפה! ויש לה שיער וואו! וחיוך!"
ג'יני: "mon ami. Se lavou!"

*ויש לה זוג עיניים...

 

הידד לנסיך עלי

כשבאתי אליה היא הביאה לי סטירה והוציאה לי צו הרחקה.

בכדי שהכישוף יעבוד צריך להקפיד על הפרטים הקטנים

מי שמגיע באיחור מפסיד? @נגמרו לי השמות
לפחות נשארה התגובה של @משמעת עצמית...

ערימה של קשקושים הזויים שכוללים פרסומת בנוסף לכל...

 

אם ממש חשוב לך כתוב לי מסר ואשלח לך בפרטי את תוכן הקישקוש (:

בהתאם למקור
נא לשלב טאויות קטיב

מצלמת קאנון r3 אם תשלח אני אעשה לך צילומי תדמית שיראו לכולם איזה מכשף תותח אתה

כל ג'יני מעפן שתשפשף תמנורה שלו יביא לך מצלמה.
זה רופא לאהבה
מכשף לה-מור!

אם הוא מסדר לי 23 אלף לקניית r3

הוא קיבל גם את הכסף וגם את יסמין.
אולי זה קטע שעובד רק אצל פרסים.
אתה פרסי?

אגרבה זה עיר ערבית דמיונית
אולי גיני עובד לכל ערבי 🧐

נושמים
מחכים לדיון
עושים השתדלות ומה שיהיה מאת ה' הכל טוב
לא לוקחים קשה
ואז גם הילד לא יקח קשה

הראש מגמה אמור להגיש ערעור והוא לא עונה לי..
בערב אשלח את בעלי להתקשר לראש ישיבה (גם המורה וגם המנהל מהרחוב ליד הכל פה שכונה 🙂)
מקווה שיעזור משהו...כי אין זמן יותר מידי
רק שיתנו לו לגשת למועד ב 😕

בכל מקרה, אני מבינה את הבאסה אבל חבל להלחץ על דבר כזה
במיוחד שהוא לא בשליטתך.
הלחץ לא יביא לך לתוצאות יותר מוצלחות
הכלל הוא- תקווי למקסימום ותשמחי במינימום
תעשי השתדלות, תתפללי תאמיני בטוב שיגיע ותשחררי
ה' יעשה את שלו.

יש גמרא על אחד החכמים שהיה צריך להוציא את בנו להורג בבית דין!!! כי מתנגדיו הביאו עדי שקר מקצועיים
והוא קיבל עליו את הדין

אצלי לאחרונה גם הגעתי למצב בו שידרתי לילדיי שהצוות החינוכי מפדח

יש רבדים בעולם ולא הכל שחור ולבן

אם הוא מסוגל לקלוט מסר כזה אז זו השעה

רכז בגרויות אמור לתת לו סריקה של הבחינה והוא צריך להסביר איך הוא טעה ולמה.
לא תמיד מאשרים ערעור

שלו ושל החבר..מקווה שב"ה יאשרו את הערעור

במקביל מגישים ערעור דרך בית הספר.
אם הערעור יתקבל הציון הגבוה יקלט.
אם הערעור לא יתקבל - שני הציונים נופלים..

מה שמעצבן אותי זה שאני רואה מלא שכן מעתיקים ודווקא מי שלא העתיק נתפס😕

ומשלמים עליה... שכחתי איך קוראים לזה...

נתקלתי כבר לאחרונה במרמות שעשו המון עוגמת נפש ואי יכולת לקבל את הכסף חזרה 

להשוות שם ברישיון לשם בת.ז למנוע מקרה של סוחר.
לבקש היסטורית טיפולים ממוסך
לוודא שהרכב מטופל בראוי

לאחר מכן.
תוציאו דו"ח סליקה.
10 שח ומראה את כל העבר הביטוחי.
לשים לב בעיקר לסעיף ירידת ערך

לאחר מכן ממליץ על על בדיקת שעבוד
גם זה. 10 ש"ח


ובסוף אם הכל בסדר.
לקחת למכון בדיקה.
סביב 500-700 בדיקה.

והרבה תפילות.

מותר לשאול איזה רכב זה?

עדיף לפרט כמה שיותר

רק אציין שבסקודה (ובכל קבוצת פולקסווגן) יש גיר מיוחד הנקרא dsg ורצוי לבדוק אותו שהוא תקין.
תיקון שלו זה עסק קצת יקר

מאיפה מביאים דבר כזה?

הוא כותב חשבונית ידנית..

אנחנו עשינו, שילמנו 550, וניצלנו.

סביר להניח שהיית רואה את זה שם

ותיקון יקר

גלגלי על כך.
את חייבת את רישיון הרכב שאת רוצה לקנות כדי להוציא את הדו"ח.
מספיק אפילו צילום שלו בווטאצאפ

את הדו"ח?

ואז מספיק רק מספר רכב.

חייב רישיון
נדרש תאריך בעלות של האוטו ות.ז של הבעלים

בדיקת מוסך- ככה קוראים לה אבל רק מכונים ספציפיים עושים אותה. תבחרו אתם, תשלמו או תתחלקו, תשבו עם העובד במכון לבד ותעברו איתו ותבינו ממנו אם כדאי או לא. זה עניין של תקציב

מקובל שאם יש בעיה במנוע/ גיר/ שילדה המוכר משלם על הבדיקה.
לעשות כמובן זכרון דברים וחוזה מכירה.
ולמצוא איזה בעל מוסך/חבר נחמד שמביו ברכבים ולהתייעץ איתו.
וכמובן תפילות
בהצלחה!!

א. היית נעלב אם היא הייתה הולכת לרופא עור במקום לסמוך על היכולת שלך לרפא אותה?
לא, כי מה לך ולרפואת עור.

אז אותו דבר עם פסיכולוג. מדובר באיש מקצוע עם כלים שהוא למד קשה בשביל לרכוש אותם, ומן הסתם גם יש לו ניסיון רב בתחומו. הוא בשום פנים לא מגיע ''במקומך'' - כמו שרופא עור לא מגיע במקומך.

ב. אני במקומך הייתי מבקש להצטרף לפגישות, במיוחד אם הן בנושא הזוגיות ולא בנושאים אישיים שלה. תגיד שחשוב לך גם כן להיות חלק אקטיבי מהתיקון של הזוגיות, ולא רק צופה מהצד בזמן שהיא עושה את מה שצריך. שגם לך חשוב לקבל כלים וכו'.

ג. כדאי לשאול מפורשות האם היא רואה את העתיד שלכם ביחד או שהיא חושבת על פירוק החבילה, זה יעזור לך לא לחיות בחשש אלא פשוט לדעת את האמת, לטוב ולמוטב.

לגבי מה שכתבת לקראת הסוף - בהנחה שהיא הלכה לפסיכולוגית כדי להתייעץ, בידיעתך (כי אם לא, גם זו שגיאה) - זו הרגשה טבעית ולא נדירה לדעתי אצל אנשים צעירים (ולא רק), שאם האשה הלכה להתייעץ עם מישהי אחרת במה שביניכם, זה כאילו הוא נכנס ביניכם. למה לא דיברה איתך. וגם החשש שבמקום לנהוג כמו שהיא, תנהג לפי "הכתבות" של מי שייעצה. בנוסף לתחושה שתיארת, שהציפיה שלך היא שאתה זה שתעזור..

 

אבל נראה לי שלא כדאי לקחת את זה קשה מידי. נשים מסתכלות לא-פעם אחרת על הענין של ייעוץ או הליכה לפסיכולוגית. מרגישה שלא מצליחה כביכול ישירות מולך - אז הולכת ליטול עצה ממישהי. באמת לא תמיד זה טוב, אבל גם לא תמיד נורא...  אם עוברים את זה, אפשר אח"כ לחזור לחיים כתיקנם.

 

 

ומה עושים...  אולי תראה לאשתך מה שכתבת כאן באופן אנונימי.. ותנסו להחליט ביניכם, בנחת, שאתם מדברים בשקיפות. שום דבר לא מאחורי הגב.

 

תשוחחו על מה שטוב לכם ועל מה שמפריע לכם. תחליטו מראש על מתכונת השיחה: כל אחד יאמר מה טוב מבחינתו, ואיפה הבעיה. תאזינו אחד לשני, תנסו להבין, תנסו לקבוע דרכי התנהלות להמשך במה שצריך שיפור. וקודם כל, להבין יותר כל אחד את ההתנהלות של השני, מה הסיבות.

 

אולי יצא מזה משהו טוב...

 

הצלחה רבה

קודם כל מצטרפת לדברי החוכמה של החכמים מעליי @פשוט אני..  ו@ד.

 

יש איזושהי תנועה שעלולה לקרות כאשר רק אחד מבני הזוג מגיע לפסיכולוג, שהיא תנועה לא "אקולוגית", כלומר - כמו שאם אני משליכה פלסטיק לים ולי כביכול סבבה כי אין ברשותי יותר זבל - אבל זה לא אקולוגי לסביבה כי זה פוגע בצבי הים ומזהם את הסביבה וכו'

באופן דומה, חשוב מאוד מאוד לשים לב כאשר הולכים לפסיכולוג שלא נגיע למצב שזה לא אקולוגי לזוגיות שלנו.

כי פסיכולוג רואה רק את האדם שמולו ורוצה להיטיב איתו ולגרום לו להרגיש הכי טוב שאפשר.

מה שכן, הוא לא לוקח בחשבון את בן/בת הזוג של אותו האדם פשוט כי הם לא נמצאים לפניו...

ואם למשל הוא יאמר לאישה: "את צריכה תמיד להקשיב לעצמך ולעשות רק מה שאת רוצה כל הזמן", ולפעמים מה לעשות בזוגיות צריכים להתגמש ולראות גם את האחר ולא רק את עצמינו, אז העצה הזו (סתם כדוגמא כמובן, לא שמישהו יאמר אותה), תהיה הרסנית ולא אקולוגית בעליל לזוגיות, ותפגוש את האיש מתוסכל וממורמר.

 

או אם הפסיכולוג אומר לאיש: "אתה צודק. אתה באמת התחתנת צעיר ופיספסת את כל החיים, לך לחגוג", אז מה? האיש אמור פשוט להתעלם מאשתו אשר כרת איתה ברית וללכת עכשיו להתפרפר חלילה? חס ושלום.

 

זה מאוד עדין.

וחשוב לשים לב לכך.

וכן, גם לשתף את הפסיכולוג שאנו *לא* רוצים שזה יפגע בזוגיות אלא להיפך, לתת לנו כלים שנתעצם גם בפן האישי וגם בפן הזוגי!

 

ולא כל פסיכולוג הוא גם מטפל זוגי. לכן חשוב ללכת לפסיכולוג שמתמחה גם בדינמיקה זוגית וטיפול זוגי אם המטרה היא ליישב ריב שהיה בינינו כזוג...

זה שונה מאשר למשל אדם הולך לפסיכולוג על דיכאון או חרדות או טראומות וכד' שיש לו, שאז ודאי שאין כל סיבה שהפסיכולוג יהיה גם מטפל זוגי...

 

אני חושבת שאתה צריך לשקף לאשתך, בצורה מאוד אוהבת ועדינה, שהמחשבה על דברים מסוימים שאמרה לה אישה זרה כאילו "מאחורי הגב" שלך ובלי ידיעתך, למרות שזה קשור אליך ישירות, היא קשה לך מאוד ומוציאה אותך מדעתך כמו שכתבת.

נסה להסביר לה זאת בצורה שתבין ותקבל ולא תיכנס למגננה.

למשל, תשתמש בשפת "האני", באיך אתה מרגיש,

אתה יכול לשאול אותה בעדינות ובאהבה אם זה היה הפוך ואתה היית הולך למישהו שהיה אומר לך א' ב' שקשור לאשתך ולא היה לה מושג והיא הייתה מקבלת את "הריקושטים" של זה - איך הייתה מרגישה? לא מתוך הקנטה, אלא מתוך סקרנות ורצון להבין ולברר.

זה חייב להיות שיח מברר ומלבן ולא שיח מאשים.

 

ולגבי הסיפא שלך - אין סיבה שאם אשתך הלכה לפסיכולוגית זה יערער אצלך את כל המשך טיב הקשר.

זה ממש ממש לא כישלון אישי שלך, כמו שהיטיב להסביר @פשוט אני, פסיכולוג הוא איש מקצוע שמומחה למורכבויות בנפש. אשתך הרגישה זקוקה לכך והלכה.

אתה בעלה.

אתה לא המטפל שלה.

כמו שהיא אשתך, ולא הפסיכולוגית שלך.

זה גם לא נכון, גם לא אפשרי וגם לא טוב שנהיה המטפלים של בן/בת הזוג שלנו. ממש לא טוב לזוגיות.

יכולה להיווצר כך דינמיקה זוגית של מטפל-מטופל וזה ממש לא בריא לזוגיות.

ובכלל אם נשמור כל אחד על המקום הנכון שלו יטב לכולנו.

והמקום שלך הוא להיות האיש שלה. בעלה.

לתמוך בה, לאהוב אותה, לעודד - כן ברור

אבל לא לטפל. 

כנ"ל בדיוק היא כלפיך.

 

ולגבי החשש שלך שהיא רוקמת צעדים לפירוק המשפחה - אם אתה באמת חושש כך וחושב חשוב לברר זאת ישירות מולה.

מדוע אתה חושב כך? נשמע מהצד מופרך כיוון שכתבת שאתם נשואים שנתיים, שהכל התחיל כמו באגדות,

ששניכם מסכימים שאתם אוהבים מאוד אחד את השנייה, ושיש ביניכם פשוט מריבות לפעמים... כמו אצל כולם!

ועוד ציינת שאפילו כשהייתם בריחוק אשתך הייתה בראש מעייניך, רצית אותה יותר מכל דבר אחר, רצית לשתף אותה בכל מה שעבר עליך אלא שנכנעת לאגו ומשחקי כוח כדבריך.

אין כאן שום דבר שמצדיק פירוק המשפחה חלילה, רחוק מכך.

יש כאן קריאה להבנה איך מנהלים קונפליקטים בינינו.

איך רבים נכון.

איך שומרים על הכבוד ההדדי גם בשעת מריבה.

איך מקבלים כלים לצלוח אתגרים בזוגיות.

איך מקבלים כלים לגשר על פערים.

זה מה שכן יש כאן.

ולענ"ד הכתובת הנכונה הנצרכת כאן לכל הדברים הללו היא מטפל זוגי ולא פסיכולוג (אלא אם כן אשתך הלכה לפסיכולוג על דברים נסופים שלא ציינת, למשל דברים שקשורים אליה אישית ובנפש שלה).

 

ב"הצלחה רבה, ממש אל תתייאש, יש עוד כ"כ כ"כ (כ"כ!!!) הרבה שניתן לעשות ואפשר לעשות כדי להגיע לקירבה ואהבה לא רק כמו שהייתה אלא אפילו יותר גדולה ועוצמתית פי כמה וכמה ביניכם!

מההודעה שלך מורגש המון חוסר ביטחון, שמתבטאת בפרשנות מאוד בעייתית ומערערת למציאות. 

 

אתחיל מהסוף להתחלה:

 

אתה לא אמור להיות הפסיכולוג האישי שלה. פסיכולוג הוא לא רק איש שיושבים איתו ומספרים לו על הצרות והבעיות, אלא איש מקצוע שבאמצעות הטיפול אמור להוביל את המטופל לשינויים הרצויים. 

 

דבר שני אישתך יכולה לפרק את המשפחה בכל זמן נתון, וגם אתה יכול לעשות את זה. למעשה זוגיות שאין בה את היכולת הזאת מוגדרת כאלימה וכפייתית. פירוק המשפחה, זה תרחיש שיכול לקרות לכל זוג, ולצערנו בשנים האחרונות בסיכויים הולכים וגדלים.  לכן אין לך מה לעשות עם החשש הזה מלבד לבחון את עצמך מדוע אתה מרגיש אותו. 

 

דבר אחרון, אתה מספר שהיא מתנהגת שונה ובוחנת את התגובות שלך לכך, זה דבר הגיוני מאוד שיכול לקרות בעקבות טיפול. לעיתים באופן מכוון ולעיתים כתוצר לוואי של שינוי אחר. כדאי שגם כאן תלמד לבחון מדוע אתה יוצא מדעתך כל כך. 

 

בהצלחה

 

 

קודם כל אפתח ואומר שאני מעריכה את תגובותיך בפורום ואתה כותב בחוכמה רבה.

לגבי התגובה הזו רוצה לציין כמה דברים:

א. אולי הניסוח היה קצת יותר מדי נחרץ עבור הפותח, שציין כי הוא מרגיש מרוסק כעת, ואולי לקרוא בשעה קשה זו שהוא צריך ללכת לטיפול ושהוא חסר ביטחון וכדומה יכול לכאוב יותר ולא להתיישב נכון על הלב?

אני מבינה שכתבת אך ורק לטובתו, פשוט הניסוח היה קצת נחרץ מדי.

 

ב. לגבי מה שכתבת "דבר שני אישתך יכולה לפרק את המשפחה בכל זמן נתון, וגם אתה יכול לעשות את זה. למעשה זוגיות שאין בה את היכולת הזאת מוגדרת כאלימה וכפייתית. פירוק המשפחה, זה תרחיש שיכול לקרות לכל זוג, ולצערנו בשנים האחרונות בסיכויים הולכים וגדלים.  לכן אין לך מה לעשות עם החשש הזה מלבד לבחון את עצמך מדוע אתה מרגיש אותו. "

 

שוב, אני מבינה את הכוונה שלך ואת הנכונות של הדברים, אך הצגתם כאן הייתה שוב נחרצת וקצת אולי קיצונית.

כיוון שלא נראה לי שבריא שכל אחד ואחת מאיתנו נהלך יום יום בתחושה של "עוד מעט בעלי יכול לקום וללכת", "כל רגע אשתי יכולה ללכת",

אלא אם הזוגיות בינינו טובה ומטיבה, אם סך הכל החיים שלנו ביחד משמחים, אנו בונים את הבית שלנו ומתגברים על המכשולים שעולים וכן הלאה - אין שום סיבה שהשני/ה פשוט יקומו וילכו בפוף...

גם אם נקלעים למשברים - יודעים ורואים זאת וזה לא מגיע ב"בום".

אני חושבת שהיציבות והביטחון שכל גבר ישדר לאשתו שהוא כאן ולא הולך לשום מקום, גם אם קשה

והיציבות והביטחון שכל אישה תשדר לבעלה שהיא כאן ולא הולכת לשום מקום, גם אם קשה.

ואם קשה - עובדים על זה. יחד. צומחים. לומדים. מתפתחים. גדלים.

זה צורך מאוד חשוב זוגיות.

זה בסיס איתן ויציב שאפילו קריטי לניהול נכון של חיי נישואין.

 

וגם לגבי ה"אין לך מה לעשות עם זה" - ודאי לא התכוונת כפשוטו, כיוון שודאי שיש לכל אחד ואחת מאיתנו *הרבה* מה לעשות עם החשש הזה,

יותר להשקיע

יותר לתת

יותר לאהוב

יותר לבחור להיות שם

יותר לעבוד על זה

יותר ללמוד את זה

יותר לקבל כלים של זה

יותר לדייק

יותר להבין

ועוד...

 

וזה בעיקר בידיים שלנו איך יראו חיי הנישואין שלנו, בעיקר.

 

כאמור היה חשוב לי לציין את הדברים הנ"ל כיוון שראיתי בהם חשיבות. 

אין זה סותר כלל את ההערכה לרצון שלך להיטיב איתו בדרך בה אתה רואה לנכון והרצון לסייע ולהוסיף טוב ועל כך ישר כוח.

 

 

שאמרתי שלדעתי הוא צריך טיפול זה לא ממקום של העלבה או הקטנה, אלא בדיוק כמו הצעה ללכת לאיש מקצוע בעולם הרפואה או התייעצות פיננסית.  אני אומר זאת בתור אחד שהיה בטיפול אישי למשך תקופה משמעותית בחיים.

 

אם מתמקדים במה שהוא כתב, (מעבר לזה אני לא יודע כלום..) נראה שהבן אדם מתנהל מול אשתו בתלות מוחלטת ואובססיבית לכל פעולה או תגובה שלה. הרצון שלו להיות הפסיכולוג שלה בטח לא נובע מהמחשבה שהטיפול שהוא היה מעניק לה היה יותר טוב, אלא מהמחשבה שכך הוא ישיג יותר שליטה על הפעולות והתגובות שהיא תעשה. 

 

אני חולק עליך בעצות לגבי החשש מפירוק של הצד השני. זה אירוע שהוא לא בשליטתנו וזהו. מעבר לזה יש כמובן את הרצון לבנות ולהעמיק בקשר, אבל בטח לא כתגובה לחשש של פירוק מהצד השני. כלומר וודאי שאני חושב שהוא צריך לרצות לשפר את הזוגיות שלו, ולעשות צעדים בכיוון, אבל לא בגלל חשש של עזיבה שלה, אלא כי זה הרצון האמיתי שלו ללא קשר. מהצד השני צריך לקבל את העובדה שגם במצבים שבהם נעשים כל המאמצים, עדיין הצד השני יהיה מעוניין בפירוק. לכן אין מה לעשות עם זה אלא לשחרר את המחשבה על כך.

 

 

החכמות ונכונות
נקודה נוספת שלא עלתה
מבין השיטין נראה שאתה מופתע שאתם נתקלים בבעיות תקשורת
מדוע זה? זה דבר ידוע שקיים

אני לא ידעתי את זה למשל.
נתקלתי במושג הזה לראשונה פה בפורומים. אבל אם לא הייתי נחשפת אליו, לא הייתי יודעת שהוא קיים.
ואז גם לא הייתי יודעת שזה פתיר בדרכים שבהן אני יודעת היום.
לא כל מה שמובן מאליו עבורך, מובן לכולם.

יש גם מקרים שלא
יש הרבה דברים שחשבתי ולמדתי עליהם לפני, והייתי גם בהדרכת כלות שנחשבת ועדיין..
יש דברים שלומדים אותם רק אחרי.
אולי יותר נכון להגיד שלא ידעתי לקרוא לילד בשמו. ומכאן הדרך לפתרון יותר קשה
מסכימה איתך שחבל אבל את הגלגל כבר אי אפשר להחזיר לאחור.

אני אוסיף את השדר הכללי הנכון לדעתי: חשוב שתדבר עם אשתך ותאמר לה איך אתה מרגיש.

זה שהיא מתייעצת זה בסדר גמור אבל זה חשוב שיהיה בתיאום ובשיתוף פעולה איתך, כלכלית ולעדכן מדי פעם. תזכיר לה את האהבה שלך אליה ותאמר שאתה מוכן לעבוד כדי להתקדם (כמובן בכנות) רק שזה יהיה בשיתוף פעולה ועם איש מקצוע שמועיל לזוגיות וטוב לה.

זוגיות זו עבודה לכל החיים ועבודה עם איש מקצוע (אפילו כמה פעמים ואנשים שונים במשך תקופה) זה בסדר גמור אבל החד צדדיות פה מצידה לא בריאה. אני מבין שזה התחיל כי היתה מריבה קשה מסויימת אבל המטרה זה להחזיר את המרכז אליכם והפסיכולוגית מסייעת. אולי הפסיכולוגית רצתה שאשתך תבין את המצב טוב יותר ואז תייעץ לה אז זה אולי שבוע כזה וזהו. יותר מזה בהיות בך נשמע מוזר והייתי מנסה לשכנע אותה להחליף אשת מקצוע.

בהצלחה. מצב לא נעים בכלל

פתקים קטנים עם מלים מהלב.
אפשר לשים ליד המיטה,בתיק הטלית,בארנק,
ליד הקפה של הבוקר או הסנדוויץ׳
ובכל מקום נגיש.

להכין לו ארוחה טעימה עם אוכל שהוא אוהב במיוחד.

לקבוע לכם דייט באיזה ערב וללכת לטייל יחד,
בחוף הים/טיילת/גינה ליד הבית.

לראות סרט/תכנית שאוהבים/מופע סטנדאפ

לבשל/לאפות יחד משו טעים שאוהבים.
אין כמו לבשל ולאפות יחד במטבח.

בהצלחה!
שמרו על הזוגיות! היא חשובה ומיטיבה.

אפשר היום להזמין עד הבית, אז אם יש לך רעיון למשהו שהוא אוהב זה אופציה.
אבל עוד לפני קניה של משהו אפשר בדברים פשוטים של בית לשבור שגרה:
ארוחת ערב מושקעת ומשותפת
צפיה בסרט/סדרה
דייט במקום רומנטי (כל מקום שעולה ברוחך)
לאורך היום לשלוח לו הודעות משמחות אוהבות
צ'ופרים קטנים

לאחרונה גם לי זה קרה
הורמונים מכדורים אחרי לידה תינוקת חדשה ולא חסר עוד סיבות לעצבים קטנים שמפריעים לנו פתאום..
אחרי שהבייבי נרדמה והוא היה בערבית, ישבתי בשקט ורשמתי לו פתק ארוך כמה אני גאה בו על הלימוד על העזרה בבית ועל זה שהוא אבא טוב וכו וכו ..
אם בא לך תוסיפי שוקולד או משהו
כשהוא מצא את הפתק הוא מאוד התרגש וזה ממש שיפר את הרגשות ביננו
השתדלתי גם לקבל אותו בסבר פנים יפות אחרי שהוא חוזר למרות שהתווכחנו לפני שיצא

על הרצון הזה לקרב ולהתקרב

על לקיחת האחריות

על היוזמה

על ההשקעה

אתם לגמרי בדרך הנכונה!

 

חשוב גם לזכור שלכולנו יש תקופות של עליות וירידות בחיים בכלל ובזוגיות בפרט, לא להיבהל, אלא לראות איל מצליחים לעבור גם את ה"גל" הזה בצורה הטובה ביותר, ולאחריו - מה אנחנו לומדים ולוקחים איתנו הלאה, גם מהנקודות הקשות, ואפילו בעיקר מהן - ניתן למצוא מתנות יקרות ערך לכל הזוגיות שלנו וההתנהלות שלנו בתוכה.

 

נסו גם לפנות זמן *בפניות* אחד לשניה.

להוריד עומסים מהחיים בכללי, כמה שאפשר. כולל לצאת ליום חופש / מחלה / בייביסיטר ולתת לעצמכם יום מנוחה שבו יש פשוט זמן. גם אם לא תעשו בו כלום, תהיה לכם קצת התאווררות מהמירוץ הזה של החיים, ואם תאפשרו לעצמכם את זה, עצם האיוורור והמרחב לנשימה יכול להועיל ועל גביו ליצוק עוד תוכן מקרב ביניכם.

 

אפשר בקירוב עצמו להשתמש בשפות האהבה השונות ולבטא את האהבה והאכפתיות לבן/בת זוגנו ע"י כך כמה שאפשר. מפרטת:

 

שפות שונות לאהבה:

1.מגע- חיבוק, נשיקה, יחסי מין, ליטוף וכל סוג של מגע

2.מילים- דיבור, מילים טובות, מחמאות

3.יחס- הקדשת זמן ויחס לבן הזוג כל יום

4. מתנות – קניית מתנות לבן הזוג

5. ביצוע מטלות טכניות ויומיומיות של הבית, לעשות דברים עבור בן הזוג

6. לסלוח

7. לקבל את בן הזוג כמו שהוא

8. לחייך ולשמוח

 

כל אדם "מדבר" בשפות אהבה שונות – לזהות באלו שפות אנחנו מדברים, ובאילו שפות בן/בת הזוג שלנו מדברים, וללמוד גם את השפה שלהם, כדי שנרגיש אהובים ורצויים, ונדע שהם עושים זאת כי הם באמת אוהבים אותנו, נלמד שפה חדשה.

 

עוד דברים שיכולים לעזור ולקרב:

 

זכוכית מגדלת – להגדיל את הטוב שבבן/בת הזוג, ממש כמו שעושים עם זכוכית מגדלת,

ובוא בעת להקטין את הרע/המעצבן שבבן/בת הזוג בעיני עצמנו.

כפי שתמיד אומרים- הכל בראש!

אם נהיה במודעות בראשנו, במוחנו ובליבנו שבעלי טוב! שאשתי טובה!

אם נראה את כל מה שהם *כן* עושים עבורנו,

את כל הטוב שבהם,

את כל מה שהם נותנים ומעניקים לנו, למשפחה, לילדים, לבית – ונגדיל את זה בעיני עצמנו

ואת כל הטעויות של בן/בת הזוג נקטין, כי נזכור שכולנו בני אדם,

אף אחד מאיתנו לא מושלם – רק הקב"ה לבדו מושלם.

אנחנו אנושיים, לפעמים טועים,

לפעמים בשעת עייפות, מתח, כעס, עצבות, חרדה, עומס ועצב – התגובות שלנו יכולות לפגוע או להתפרש בצורה לא טובה אצל בן הזוג השני.

לזכור שכפי שאנו רוצים שיתייחסו אלינו שאנו טועים – כך נשתדל להתייחס לבן/בת הזוג שהם טועים.

להחליק, למחול, לעבור הלאה.

לא נעשה דבר בכוונת זדון, הכל מאהבה ומאנושיות.

 

 

 אהבה מודעת ואהבה רומנטית –

לזכור שכל זוג באשר הוא (בדגש על *כל* זוג!) עובר שלב של התאהבות רומנטית בתחילת הקשר, שם ההתאהבות והאהבה זורמים יותר בקלות,

יותר בספונטניות,

יותר בעוצמה.

זה חלק מאיך שהמוח והרגש שלנו כבני אדם בנויים.

לאחר כמה שנים של יחד, החלק הזה של האהבה הרומנטית מוחלף באהבה מודעת – אפשר להגיע לאותה האהבה ואפילו יותר גדולה ועמוקה, אבל הפעם היא לא "ספונטנית" שבאה ככה ישר בלי מאמץ,

אלא הפעם היא אהבה מודעת – אהבה שאנחנו צריכים להשקיע בה,

לתת לה את הזמן שלה,

את המקום שלה,

את הפניות אליה,

את ההשקעה.

כמו כל דבר בטבע שזקוק לאנרגיה כדי להתקיים – אחרת הוא ימות - כך בדיוק גם האהבה והתשוקה – ככל שנשקיע יותר,

ככל שניתן מעצמנו יותר לבן הזוג – ללא שום רצון לתמורה – אלא נתינה לשמה – כך תגדל האהבה לבן/בת זוגנו יותר ויותר ותמלא את ליבנו כולו.

 

 לחפש נקודות טובות אצל בן/בת הזוג –

וממש לרשום לעצמנו כל יום/כל שבוע כל דבר קטן טוב שאנו רואים שעשה בן זוגנו.

שתהיה מחברת מיועדת לכך.

ומדי פעם, במיוחד שכועסים וקצת מרוחקים – אפשר להציץ במחברת הזו ולהיזכר מי הוא באמת בן הזוג שלנו.

 

 שום דבר לא מובן מאליו!

לשמוח במה שיש בכנות.

 

 לקיחת אחריות אישית-

אם כל אחד יקח את ה100% אחריות על עצמו, אז יהיה 100% מתוך ה- 50% של האיש ו100% מתוך ה-50% של האישה, ויחד ניצור את ה100% של הבית המשותף שלנו.

במקום האשמות הדדיות – לקיחת אחריות אישית שמקדמת את הקשר.

 

 תבניות במוח – לכל אדם יש תבניות במוח שלפיהן הוא פועל.

כפי שאדם יודע שהשמש תזרח בבוקר ותשקע בערב – כך הוא מכיר את עצמו ואת בן זוגו וחייו וקיבע לעצמו תבניות בראש.

כאשר עושים ופועלים לשינוי, המוח יכול להזדעק: רגע! אל תשנו לי! אני לא מכיר את זה ! תחזירו לי את הידוע והמוכר!

זה לא יכול להיות שהוא באמת ישתנה!

זה לא יכול להיות שהיא באמת תשתנה!

זה לא יכול להיות שבאמת יהיה לנו טוב!

 

אז חשוב מאוד מאוד קודם כל להבין את עצמנו, זה טבעי ואנושי וקורה לכל אדם.

דבר שני, לא להקשיב לקול הזה ולהילחם בו!

כן הוא ישתנה!

כן היא תשתנה!

כן הקשר יהיה טוב!

אז מה אם הוא לא היה עד עכשיו – בשביל זה אנחנו יצורים חיים ונושמים עם בינה ושכל – ואנחנו בוחרים לקחת את החיים שלנו ואת האושר שלנו בידיים שלנו – ולעבוד קשה לשם כך.

 

ב"הצלחה רבה!

 

לא כל הזמן צריך לנסות לקרב, בעיקר כשמדובר בגברים.

 

אם כבר לתת תחושת מרחב על מנת שיוכל לחזור ולהתקרב בצורה אמיתית ואותנטית.

תחושות נטישה ובדידות
מאבקי כוח מירמור וכעסים.
שניכם זקוקים לקרבה וחום
הלב הוא החיוּת של כל דבר, אין קיום בלי לב.
תשתדלו לשים את הזוגיות יותר גבוה (אם לא הכי גבוה) בסדר העדיפויות. כן, אפילו לפני הילדים הלימודים והבית, תתאמצו להקדיש לזוגיות זמן תשומת לב והשקעה. זאת ההשקעה הכי כדאית הכי ריווחית הכי משתלמת בחיים האלה.
יש לפעמים הרגשה שהילדים זה הכי חשוב כי הם הכי חשובים וכי הם חייבים אותנו, וחייבים לעבוד וחייבים ללמוד וחייבים פשוט חייבים לסדר את הבית כי- אי אפשר לחיות בבלגן הזה ומאיפה באתם?? מהג'ונג'ל??
משומה נראלנו שזוגיות פחות חייבים.
וזה הפוך לגמרי.



נ.ב.
יש לך שם יפה באה מאהבה

אם זה לא ריחוק בגלל פגיעות או מתחים אלא ריחוק שכל אחד זקוק למרחב שלו -
לדעתי לתת לזה את המקום.
מתוך הריחוק נולד בעצו הרצון לקירבה מחודשת.

מה שאת יכולה לעשות בעיקר זה לכבד את הריחוק שלו, ולמצוא לך עיסוקים למחשב האישי שלך.

זה יכול לתת לבעלך הרבה רוגע הידיעה שאת לא לוחצת עליו לקירבה ושיש לה עיסוקים משלך במקביל.

בע"ה מתוך זה תיוולד קירבה מחודשת הרבה יותר גדולה..

אבל בדרך כלל גם סיבה לא משמעותית לכאורה יכולה להשפיע.
אולי זה משהו שפגע בך
או עייפות
או תסכול
או עומס בחיים
כל דבר כזה משליך על מצב הרוח, וכשלא מזהים עלול להפוך לכדור שלג שמצטבר, כי בקלות אפשר להגיד מילה לא במקום, ולהצטער ולהפגע וכן הלאה.

אז מציעה לנסות כן לזהות את הסיבה הלא משמעותית הזאת
ולראות איך אפשר לדאוג לעצמכם שם

וגם אותי משגע הדברים האלו...

|תמיכה| 

טוב שפרקת, באמת אתה לא לבד בזה וחשוב לאוורר את התחושות שלנו...

יכולה ממש להזדהות עם כל מה שכתבת...

 

שנשמע רק טוב ונתחזק באנשים הכן טובים באמת שיש סביבנו ובעולם כולו 🙏

כל פעם רואים אנשים טובים, ואתה אומר לעצמך, איזה בן אדם טוב זה. איזה צדיק, איך כולו מסור לחסד/ לתורה/ לחינוך וכו', ואז פתאום הכל מתפוצץ בפרצוף. ואתה אומר לעצמך, מה? אין אנשים שהם רק טובים? אין אנשים צדיקים טהורים? 😰
אוף, אולי עשו איתנו חסד שפרשו מן העולם בעצמם.

אבל אני עדיין מאמין שקיימים אנשים טובים אך לצערינו באמת צריכים תמיד להיות זהירים

לק"י

הרבה נושאים, לא רק על הריון ולידה).
פורום אמהות, השלב הבא גם נשי.
יש עוד פורומים סגורים, אבל נראה לי שלרוב לא יקבלו לשם ניקית חדשה לגמרי.

מאז שאני זוכרת את עצמי אנחנו בטיול בקיץ ישנים באוהלים בחורשת טל/מעיין ברוך ונראה לי שיש עוד איזה מקום שאני לא זוכרת את שמו.

עולים לפי נפש
כשמכםילים בהרבה אנשים זה כבר יוצא סכום מאד גבוה

יש שירותים, יש ברזים, יש נוף מדהים והמון מה לטייל באזור, כולל מסלול מהמם (נחל כזיב) שמתחיל הישר מהחניון. יש מספיק מקום גם בימים הכי עמוסים של החופש.

 

בחינם, לגמרי.

 

אין חשמל, אין טיפת אור, והשירותים די מלוכלכים (לפעמים לא רק השירותים, מה שמטיילים נחמדים לא משאירים...)

בעיניי החסרונות זניחים ביחס ליתרונות.

 

מלונות מטיילים, אכסניות אנ"א,

כשהיינו ילדים, עוד לפני עידן השיתופים היינו עושים את זה והיום זה ממש חזר לאופנה.
יש עמוד בפייסבוק החלפת דירות לדתיים. לא התנסיתי אישית אבל נראה אחלה ממש

אשמח לעוד רעיונות

גם משפחה בן פורת יוסף, גם בצפון, גם בקיץ, גם זול, גם בלי להתכלב...
בוא תפתח אוהל באיזה חושה ותסגור תסיפור

ובתי הארחה
אפשר גם לשלב קמפינג של איזה לילה

מלבד שאת אותו חשבון את יכולה לשאול על כל העולם..

 

צריך לדעת, שתוחלת החיים בעבר היתה קצרה בהרבה, המוני ילדים מתו ל"ע ממחלות סמוך ללידתם או בילדה.

 

ועם ישראל במיוחד עבר, עם יציאתו לגלות ואח"כ, השמות נוראיות.

 

ב"ה שצומחים כעת מחדש. תחיית המתים...

כנראה שיש דברים בגו.

 

גם יוצאי מצרים עצמם, שישים ריבוא גברים מגיל עשרים ומעלה.

ב. הרוב מתו במדבר

 

ג. התבוללות

 

ד. התנצרות

 

ה. מעשי רצח (מסעות צלב / השואה וכו')

 

ו. בעבר היית צריך 10 ילדים בשביל הסיכוי הקטן שאחד מהם ישרוד 

ב. ומכל מקום, בניהם שקמו אחריהם במדבר, בפשטות היו לא פחות.

 

לדעתי ההתבוללות - בדורות עברו - ובוודאי מקרים של המרת דת ל"ע - היו בשיעורים קטנים מאד.

 

 

אכן, הפרעות והשמדות שעבר עם ישראל, גרמו למיעוט קשה במספרו.

 

וגם נכון, מה שגם אני הזכרתי, שהערכת הריבוי לפי קצב הילודה שנשארת בחיים כיום, היא טעות. אחרת כל העולם היה עם הרבה יותר אנשים...

וזה עוד לפני שדיברנו על קבוצות עצומות בעם ישראל מלבד הפרושים, שזכרם אבד...

את יודעת איך העולם היה נראה עם איזה מאה מיליון יהודים??

יש מדדים מאד ברורים לכמה אוכלוסייה הייתה בעולם ןאיך התרחשה קפיצה בגידול האוכלוסייה בעקבות המהפיכה התעשייתית. באמצ האןכחוסייה היהודית גדלה בקצב הכי מהיר אבל השואה עשתה את שלה וכיווצה את עם ישראל בחצי. מאז היה יכול להתרומם הרבה לולא חוץ ההתבוללות שזה אחד הדברים שהכי מעכבים את צמיחת העם היהודי.

או העבריים לא מנו מיליוני אנשים.

מה שכתוב בתורה על מעמד הר סיני זה כנראה או תוספת מאוחרת או שיטה של "גוזמה" להעצמת אירוע.

על תוספת מאוחרת זה לקבל את הטענות של ביקורת המקרא על הדרך שבה נכתבה התורה . ובלשון הרמב"ם זה נקרא כפירה (תורה היא לא מן השמים)
לא תכננתי לסקול אותך , אני קצת עמוס וגם כואב לי הגב , אבל זה לא בדיוק השקפת העולם של אנשים באתר דתי...

וראה כאן
אני בדילמת חינוך קשה. | ערוץ ７

אני אכן מודה שבמיינסטרים האורטודוקסי יש שיקראו לי כופר.

איך הגעת למסקנה כזו חד משמעית?
אני מכיר חוקרים ורבנים רציניים מאד שמכירים את המחקרים היטב ובכלל לא מסכימים עם מה שכתבת . צריך לעבור על נפח מאד גדול של מידע ונתונים כדי להגיע בעצמך למסקנה מבוססת

האוכלוסייה עד המאה ה19 היה נמוך מאד יש נתונים בויקיפדיה
למשל, בין 1500 ל1700 אוכלוסיית העולם גדלה בערך ב50 אחוז. בין 1800 לשנת 2000 בערך ב600 אחוזים.
היו תקופות בהסטוריה שהאוכלוסייה ירדה. למשל במאה ב14 אוכלוסיית אירופה הצטמצמה משמעותית כתוצאה ממלחמת מאה השנים ומגפות.

ויקיפדיה טוען שההערכות השמרנית ביותר מדברות על שני מיליון יהודים בתקופת בית שני (הגדולות מעריכות ב8.5 מיליון יהודים) לפי ההערכה השמרנית היהודים היוו מעל שלושה אחוזים מאוכלוסיית האימפריה הרומאית כולה.

שבטים אבודים
התבוללות
מסעות צלב
משולש ברמודה
לוסט
ואלה שמתו ממוזיקה מזרחית

היו בעולם גם מגפות וכו, לא רק מלחמות ופוגרומים. תמותת תינוקות פעם היתה דבר די שכיח.
יכולת הגדילה של האנושות בכלל מאוד תלויה ביכולת לייצר אוכל. מאז המהפכה התעשייתית אוכלוסיית העולם זינקה פי כמה.

שלכל אדם יש ת'דפקטים שלו
וזה... קצת מתנשא מצידך לחשוב ככה עליה....



למעשה, אני מבינה אותך וברור שזה מבאס לגלות שהיא מתנהגת בצורה שמביכה אותך..... אבל ללמוד להתרגל ולהפריד שהיא לא מייצגת אותך, היא בנאדם שונה, ולאהוב אותה בזכות המעלות שלה
כלבנאדם יש לו דברים פחות נעימים..

עצם זה שהיא הסכימה להתחתן איתך, אתה צריך להעריך אותה - באמת לא כל אישה מוכנה! (בלי להכיר אותך, יש מגוון סוגי אנשים ונשים בעולם....)
ועצם זה שהתחתנתם מראה שהיו ביניכם נקודות התאמה רבות
ואתם רק צריכים למצוא דרך להסתדר עם הנקודות שלא מתאימות

וזה שאתה מסתכל על הדפקטים שלה וחושב שקשה לך להסתדר, זה אומר.... שאתה לא מספיק מסתכל על היתרונות שלה וגם על החסרונות שלך עצמך....
אין פה התאמה מושלמת בין אף זוג, צריכים לרצות להסתדר ולאהוב
ודרך אגב זה נוגע גם לכל קשר אחר, ההורים/חברים - לכל אחד יש איזה דפקט שכביכול לא לרמה שלך... וצריך ללמוד לקבל ולאהוב ולהתעלם, כי אם תחפש מישהו מושלם -לא תהיה בקשר עם אף אחד.. אנחנו יצורים אנושיים...

מקווה שלא כתבתי מדי דוגרי ופוגע, אבל אני ממש מבינה אותך וחושבת שזה שלב שכל זוג עובר מתישהוא - שמגלים חסרונות שלא שמו לב בהתחלה וזה מבאס, אבל צריך לעבור את השלב
הזה לאט לאט ולהתרגל, אין פתרון אחר
לשנות את בת הזוג-לא אפשרי
וגם לחפש אחת חדשה - לא יפתור, רק יגרום לבעיות חדשות וחרטה

ו.... ולחפש מקורות אחרים לשיחות ברובד שאתה מצפה לו.. חברים, משפחה, דיבור עם עצמך וכו'..

בהקבלה, תחשוב על זה כמשיכה שכלית. לאו דווקא נתון פחות חשוב ממשיכה פיזית. בפרט כיום

רק שאינטלגנציה לא נמדד רק באיזה ממוצע הוא סיים תואר, כן?
זה עולם רחב מאוד

כי אתה מתלבט אם להתחתן עם מישהי מסויימת?
אם אתה כבר נשוי פחות רלוונטי השאלה הכללית ויותר רלוונטי זה מה קשה לך ולנסות לפתור את זה

בזוגיות חייב הערכה אחד של השני ואם מרגישים שהשני חכם פחות משמעותית קשה להעריך

הרי ניתן להעריך על סמך אינספור דברים אחרים...

רוב האנשים יתקשו להעריך באופן קבוע דברים אחרים
ולהתעלם מאנטלגנציה נמוכה

אני מנסה להבין כמה חשיבות צריך לתת לפרמטר הזה בבחירת בת זוג.

@זוזיק העכבר @פרצוף כרית

חשבתי שאתה שואל כבנאדם נשוי...
אם אתה ממש אוהב אותה ומחובר אליה ולא מפריע לך - לך על זה
אם זה מפריע לך- לא נראה לי שכדאי להתחתן עם מישהי שאתה לא מחובר אליה.... ולא נמשך אליה מבחינה נפשית/שכלית/ווטאבר

ולדעתי אם מרגיש לך כיף איתה בשיחות כנראה שהאינטלגנציה מספיקה לך

שזה פרמטר משמעותי, כי חשוב שתהיה הערכה אבל הוא אינדיבידואלי. יש אנשים שמאד מעריכים שכל ויש כאלו ששמים דגש על תכונות אחרות.

ויש אנשים שפער כזה יפגע ביכולת שלהם להעריך את השני.
אבל זה לגמרי לא מחייב.
יש כל כך הרבה סוגי אינטליגנציות ויכולות, ואפשר להעריך גם אם יש פערים בסוגים שונים של יכולות.

אני יכולה לספר עלינו - שב"ה אני תמיד הייתי מאוד טובה בלימודים (5 יח' מתמטיקה ואנגלית בציון גבוה, ממוצע בגרות מעל 100, פסיכו' מעל 700).
בעלי אדם מאוד חכם בהרבה דברים, אבל אם נשווה בינינו את הנתונים שהזכרתי, אז יש פער משמעותי. שנינו יודעים שאם צריך משהו באנגלית, או איזה חישוב מתמטי - אני אעשה את זה.
וזה ממש לא פוגם בשום דבר בקשר שלנו. הוא יודע להעריך את מה שאני טובה בו, ואני יודעת להעריך את מה שהוא טוב בו, והפער מעולם לא גרם לקושי בינינו.

אני כן חושבת שאם היה לנו קשה לנהל שיחות עומק, אם הייתי מרגישה שאין עם מי לדבר כי הוא לא מבין אותי, זה כן היה מפריע.
ב"ה זה לא המצב. אנחנו יכולים לדבר ולדון על הרבה דברים, יש לנו שפה משותפת והבנה הדדית, וזה בהחלט משמעותי לי בקשר.

ויש לי הערכה עצומה כלפי היכולות שלו.
אפילו טיפה קנאה, אבל לא לגמרי,
כי בסופו של דבר אלו יכולות משותפתות של שנינו

שמעבר לחכמה של לימודים, יש לך חכמת חיים, חכמת לב, והכי חשוב- ענווה.

ענווה, אחד הכלים החשובים בנישואין

וגם עין טובה, להצליח לראות את הטוב בבן/בת הזוג

ובהורים שחינכו אותי מגיל אפס שהצלחה בלימודים זה לא סיבה לגאווה, אלא מתנה שהקב"ה נתן לי, שכוללת אחריות להשתמש בזה בעולם לטובה.
ולכל אחד יש את המתנות שהקב"ה נתן לו, ואין מה להשוות בין יכולות וכשרונות של אנשים שונים, כי כל אחד קיבל את הכלים שהוא צריך בשביל התפקיד שלו בעולם.

ניתן ללמוד ממך המון, המון

 

ואיזה משמח לשמוע שזכית במשפחה נפלאה כזו, זו מתנה אדירה ונראה שהורייך היקרים נתנו לך סל מלא בכל טוב בכדי לצאת לעולם

באמת זכיתי במשפחה נפלאה, יש לי הרבה על מה להודות...

יש הבדל בין סוגי האינטלגנציות השונות בין אנשים שונים.

 

לדעתי חשוב שתהיה היכולת להבין אחד את השני ולהעריך את היכולות של השני על מנת לנהל איתו חיים משותפים.

כפי שהיטיבה לתאר בחוכמה @בארץ אהבתי היקרה,

כל עוד ישנה הערכה אמיתית וכנה האחד לשניה זה הבסיס הטוב ביותר.

האינטילגנציה באמת יכולה להתבטא בהרבה מאוד אופנים.

ובהחלט חשוב שכל אחד מאיתנו ירגיש שאשתי/בעלי הם אנשים שאנו יכולים להעריך בזכות מי ומה שהם וכי יש לנו תקשורת טובה איתם, שפה משותפת במידת האפשר איתם, נשיאת עיניים לחוכמה/לחן/לחסד/לכנות/לחוכמת החיים/לרגישות/לעומק/ללב הטוב שלהם.

 

וכן, אם מרגישים שישנו פער גדול ברמה האינטלקטואלית ומרגישים שהדבר מונע מאיתנו ליצור שפה משותפת או תקשורת טובה או הערכה - יש לחשוב על הדברים לעומק ובכובד ראש.

לא בכל מצב התשובה תהיה "כן, להמשיך", כמו שלא בכל מצב התשובה תהיה "להפסיק".

אלו דברים עדינים כי בסופו של דבר מדובר באנשים על כל המכלול שלהם...

לכן צריך להכיר את האדם ספציפית, על כל תכונותיו, חוזקותיו וגם חולשותיו ולפי המכלול להחליט האם האדם הזה מתאים לנו? האם נרגיש איתו טוב? האם איתו נרצה לחלוק את חיינו?

 

הצלחה רבה ובשורות טובות ב"ה

זה שיהיו כבוד והערכה בין בני הזוג קודם כל.
אם פער שכלי גורם לזלזול וחוסר הערכה, זו בעיה.
אני מכירה בחור גאון ממש עם 780 פסיכומטרי שהתחתן עם מישהי
מאד מאד לא מבריקה מהבחינה הזאת בלשון המעטה, אבל הוא התחבר ואהב מאד את הפשטות והלבביות שלה, והעריך
אותה מהמקום הזה ולכן זה לא הפריע לו. לעומת זאת יש לא מעט סיפורים הפוכים.

לכן חשוב שמי שזה משהו מהותי לו, יבחן האם הוא במקום של הערכה או הפוך.

ואם אין הערכה וכבוד, אז בעיני עדיף לא להכנס לזה.

היכולת השכלית חשובה מאוד על מנת שיוכל להיות שיח תקין
אך האינטיליגציה הרגשית חשובה לא פחות
יש אנשים שנתקעים ולא מפתחים את האחרונה והרבה פעמים הנישואין עולים על שרטון כבד בגלל זה

היכולת לנהל שיח עצמי וזוגי על רגשות והתפתחות אישית יותר חשובה בעיני מיכולת שיכלית גריידא

אם יש פער שכלי גדול וקשה לפתח שיחות משמעותיות בגובה העיניים, זה יכול להפריע.

אם היא עושה שטויות מדי פעם- תלוי ברמה. נשים יותר פועלות מתוך רגש אז לפעמים זה נראה שטותי לגברים

להיות גם אשה אנטלגנטית וגם לעשות קצת שטויות לפעמים.
היום זה נראה לך שטויות
אדם שכלתני בן 35/45/55, יבש, משעמם, בעל רצינות תהומית משו פחד, זקן מכפי שנותיך, ידע להעריך את החיים שהיא תפיח בך את החיוך שיהיה לך, את הלב שיפעם לך.

אבל אנסה להסביר מעט:
לגבר שכלתני טיפוס אנליטי-דומיננטי חשוב בהחלט שתהיה בת זוג אנטלגנטית לשיחות משמעותית.
אני סבורה, לענ"ד שבזוגיות פחות נכון וכדאי ששני בני הזוג יהיו טיפוסים שכלתניים,
מאחר והגבר בטבעו צריך להרגיש מכובד ומוביל.
אשה שכלתנים שוות ערך לרמת האנטלגנציה שלו שמהווה תחרות או איום בהובלת הזוגיות והבית, לא מאפשרת לו לספק את המהות הגברית שלו וזה יגרום להרגיש שהיא לא מכבדת אותו או ממעיטה בערכו וזה מוביל להתרחקות.
אז
א. להיות אשה אנטלגנטית זה מצוין אבל קצת פחות מהגבר.
ב. אשה שמדי פעם "עושה שטויות" יכולה להיות אשה מעניינת תוססת שיודעת גם לקרוא למשל את מוסף ספרות של עיתון הארץ וגם לחיות ולהפיח בגבר האנטלגנט חיוּת.
אשה שיודעת להמיס אותו וצחוק מדי פעם ולהיות מרעננת בתוך שגרת החיים
וזה יקר ערך והנכס הכי גדול שיכול להיות לגבר נבון.

כשכותבים מאמרים אונברסיטאים מחפשים שותף אינטלגנט שווה ערך, בזוגיות יש עוד פרמטרים שכדאי לשקול.

*האמור לעיל הינו דעתה של הכותבת גרידא, ואינו מהווה יעוץ לשאת אשה שרמת האנטלגנציה שלה אינה מתאמת לדעת הגבר ו/או בעלת התנהגות המתפרשת אצל הגבר כטפשית.