פורום נשואים טריים (עמוד 70)

כי זה מורכב, כי צריך ניסיון, כי צריך להכיר סיטואציות מהחיים

כמעט כלום ממה שצריך באמת לדעת, ומביאה בסיס ממש והיכרות עם המושגים ההלכתיים. לצערי לפחות כך זה היה.
נפגשתי לפני כשנה עם מדריכת כלות לנשואות שאמרה לי את זה גם. וכמובן שאת רוב הידע ההלכתי שלי באמת צברתי רק אחרי
ולכן, קחי את זה בחשבון בכל מקרה.

נכון שאין תחליף לגיל וניסיון חיים
אבל לפעמים יש דברים נוספים שיכולים להיות משמעותיים
אני מדריכה כבר 13 שנה והתחלתי מהגילאים שציינת
בדיוק לאחרונה יצרתי קשר עם הכלה הראשונה שהדרכתי ושאלתי אותה על תובנות לגבי ההדרכה ומה היה חסר לה
והיא כתבה לי
מה שהכי נכנס לי ללב זה האכפתיות שלך גם אחרי החתונה ושיכולנו לבוא חופשי ולבקש עזרה
אז לשאלתך, עצם הקשר בעיניי הוא משמעותי
מעבר לתוכן עצמו שמועבר
לפעמים דווקא אשה צעירה יכולה להתחבר ולהבין

תחילת שנותה20 נשמע טיפה מוקדם
מצד שני מדריכות ממש מבוגרות לפעמים קצת מנותקות מהעולם הצעיר (כמובן לא כולן)

יש לי חברה טובה שהתחילה להדריך בערך בגיל 28 והכי מדהימה ממש!

מדריכות צריכות להיות אחראיות, עם ידע רחב ומגוון,עם בהירות מה ההלכה ומה מנהגים ובעיקר עם אכפתיות,הקשבה ופתיחות לדבר בגובה העיניים.

לדעתי חשוב מאוד הנסיון. מדריכת כלות זה יותר מללמד את הלכות טהרת המשפחה.
זאת שאני הלכתי אליה, שהייתה כבר סבתא, הדריכה אותי גם לגבי שלום בית, יחס להורים ולמחותנים ועוד. ובתור כלה וגם חמות, הייתה לה נקודת מבט של שני הצדדים, שמאוד תרמה.
גם לגבי טהרת המשפחה, בזכות נסיונה הרב היא ידעה לפרט יותר על מקרים יותר נדירים וכו' שאולי מדריכה צעירה פחות תספיק להיתקל בהם.
גם לגבי שלום בית, לדעתי אחרי שהזוגיות מתמודדת עם הבאת ילדים, עם מתבגרים ועוד, קל יותר לייעץ ולפרט.
היא בעצמה אמרה שעם השנים הדעות שלה הפכו פחות שחור ולבן, וככה הפכה לבשלה יותר, וזה גם מאוד חשוב

כמובן תלוי באישיות שלה וברוחב הדעת שלה. למה כן? כי הרבה פעמים היא יותר " מעודכנת" בבעיות של הדור. הכל יותר טרי אצלה ויכול להיות שיש לה טיפים מעולים מהחיים שלה ושל חברות על דברים שאישה מבוגרת לא היתה חושבת להתעכב עליהם. יש הרבה יתרונות לנשים צעירות יש שם עוד תשוקה וחיות שעוברת בהדרכה, לפעמים הדיבור יהיה יותר פתוח ומזמין לשיח.
הדרכת כלות זה כל כך הרבה יותר מללמוד את ההשלכות בכובד ראש...

אני ארגיש יותר פתוח ונוח אצל מדריכה מבוגרת בעלת ניסיון ששמעה הרבה סיפורים ומקרים וכו׳
אני אישית לא הייתי הולכת כי יש אצלנו מבחר גדול של מדריכות שלא מאלץ להתפשר
אבל, לגמרי זה לא שולל את האפשרות שאצל מישהי צעירה לא יהיה מספיק טוב, ישמצב שאולי בחלק מהנושאים מדריכה צעירה תהיה יותר עניינינת ועכשווית למרות שגם המבוגרות דואגות להתעדכן ולהיות עכשוויות כי חייב..
בקיצור בטוחה שהשם ידריך אותך למצוא מישהי טובה

קודם כל כן צריך לדעת שיש מדריכות כלות שהן ותיקות ונחשבות אבל לא מעודכנות בהרבה דברים משמעותיים שב"ה העולם התקדם ומתפתח בהם.
מצד שני כן חשוב שתהיה מישהי שנשואה מספר שנים, שעברה דבר או 2 בחיי הנישואין, שיש לה הכשרה טובה ומשמעותית ותדע לתת לך הדרכה טובה ומקיפה שנוגעת בכל הדברים.

שורה תחתונה כדאי
א. לברר על מדריכה טובה מכאלה שהיו אצלה בשנים האחרונות
ב. לבדוק שאת מתחברת לסגנון שלה, שתרגישי בנח לםתוח איתה דברים ולשאול שאלות
ג. לבדוק מה ההכשרה והכיוונים שהיא מעבירה יש בזה גישות למיניהן.


כדאי מאד להשקיע בהדרכה טובה ומשמעותית

מקובעת על מספר הקנים, לא?

אבל הפמוט המחולק זה זה השם לא?

ולגבי מה שכתבת שהם לא ירגישו חוסר בילדים עדיין לדעתי ועניות דעתי יש כאלה שמדליקים נרות לא רק למס' הנפשות אלא כנגד ימות השבוע כנגד צדיקים שמור וזכור יש מלא מנהגים בזה

נגיד אצלנו מדליקים 18 צדיקים 18 לחי נפשות שמור זכור ועוד 7 לימים בשבוע ככה שזה דינמי כל אחד

45?

כל נר של שבת זה עוד אור וברכה

אני מיטיב את הנרות לפני... אני אומר לך מאז שהתחלתי להכין את הנרות לשבת ממוצאי השבת יש רק ברכה בבית מזה

בריאות, שמחה ואהבה לכולם!

להרבה אנשים 'חכמים' שאני מכירה קשה להעריך אנשים שהם ההפך מהם.

לא לך ולא לאשתך כדאי לבנות זוגיות שאין הערכה בבסיסה.

אני חושבת שדי ברור שצריך שתהיה שיחה קולחת ותחומי שיחה משותפים, והחלק האינטלקטואלי חשוב מאוד.עבורי לפחות הוא היה מכריע.
הבעיה היא שזה מיתרגם הרבה פעמים להשכלה גבוהה, ועם זה אני לא בהכרח מסכימה

אני למשל פחות מעריכה חוכמה של 'להצליח בבחינות' אף שאני אישית מאוד מוצלחת בזה.
בעיני זה אחד הדברים הפחות משמעותיים בחיים הזוגיים.
כן היה לי חשוב שבעלי יהיה חד מחשבה ויאתגר אותי אינטלקטואלית בשיח חשיבתי ומעמיק על דברים.

לכן אני אומרת שכן חשוב לשים לב שיש אינטליגנציה שגוררת הערכה.
אבל זו ממש לא אינטיליגנציה ספציפית. כל אדם ומה שיוצר אצלו את הנקודה הזו.

להבין שאינטלגנציה זה לא הכול בחיים

לא שאני אומרת להתחתן עם טיפשה

כפי שכתבה פה עוד מישהי שאנשים חכמים קשה להעריך מי שלא כמוהם, ולכן קודם כל להבין שלכולנו מגרעות

 

ראיתי אנשים חכמים מאוד שמתנהגים כשוטים גמורים וא"א לומר להם כלום כי הם גאוני על בעיניי עצמם

לא רלוונטי לעשות מבחני IQ ולבחור זוגיות על סמך התוצאה.
כך שמה שאמורים לחפש הוא נעימות אחד עם השני, נושאי שיחה משותפים כבוד והערכה אחד כלפי השני וכו.
לעיסוקים אין משמעות.

זה לא אומר שצריך לפסול מי שלא אקדמאי וכד', כי יש מספיק אנשים אינטליגנטיים

שלא למדו. 

אבל לזכור שאינטלנציה לא נמדדת באיזה תואר הוא סיים

או כמה היא הוציאה בפסיכומטרי

מהותי לך
יגרום לך למצוא בה פחות עניין
להעריך אותה פחות וכו

מה שחשוב הוא החוויה שלכם- שמעניין לך ברמה האינטלקטואלית איתה ולא שאובייקטיבית תהיו ברמה דומה

כי פחות משנה בעקרון החובה היא על המשכיר. עם זאת יש רשויות שמאפשרות, להערכתי רובן לא.

יש רשויות ודורשות לראות חוזה של לפחות שנה

סוכה של בית הכנסת "בית הלוי" (נדמה לי ברחוב חכמי או עוזיאל..) עם סוכה גדולה לאירועים

וגם בית הארחה בתחילת רחוב הפסגה יש סוכה גדולה ואולם, מטבח...

וסוכות גדולות יש במלא בתי כנסת

ודבר אחרון שאת צריכה זה לקחת את זה על עצמך.
לא קשור אלייך בכלל.
אל תעמיסי על עצמך מה שלא שלך.

ובאמת לא ברור למה ככה לפרק את החבילה אפילו שהגיעו טעונים לחתונה (מבלי להיכנס למה זה המשיך ולא נעצר כבר אז)

תמשיכי להיות אמא טובה לתינוק המתוק שלך (יותר חשוב, המון מזל טוב), אל תהססי בימים כאלה של קושי לבקש עזרה, מכל מי שאפשר כדי שתעברי את זה יותר בקלות.

כי זה קורה בעוד דברים בחיים.. ואנשים כנראה למדו לנצל את זה.

כשקשה לאמא שלי, היא תכתוב לי מייד

ואני לפעמים מרגישה שכבר טובעת בים של כאב של כל עמי.. רואה אדם מוגבל ברחוב ואני יכולה פשוט לבכות מצער..

הפעם כבר יחותא מהכל אני בוכה על עצמי.

 

לגבי עזרה, עשינו טיפול זוגי למשך כמעט שנתייים. חייבת לציין שהטיפול היה ממש מועיל.

דיברנו רבות על הנושא הזה, אבל לא הצלחנו לפתור אותו

 

כאילו, המטפלת אמרה לתת לכאב מקום

לדבר על זה ןאיכשהו עם הזמן יש הקלה

אבל הייתי רוצה שמראש הכאב הזה לא ייכנס לי ללב. אין לי מקום - אני מתפוצצתתתתתת 

באמת צריך ללמוד וללמד את עצמנו לא לקחת על הכתפיים שלנו דברים שהם לא באמת שלנו. צריך לשחרר.
לא שאני לא מבין או מכיר את התחושות, זה באמת לא קל.
אבל אם למשל קשה לאמא שלך, את ממש לא אשמה. את יכולה, אם יש לך כוחות, לעזור לה, להיות שם עבירה, אבל לא להעמיס על עצמך את הקושי שלה ואת בטח שלא אשמה בו.
כנ"ל בדיוק גיסתך, שאת ממש לא אשמה בפרידה שלהם. זו הזוגיות שלהם, ורק שלהם. לחלוטין לא קשור אלייך.

יש לך לב רחב, ואת מנסה להכיל את הכאב של הסובבים אותך על עצמך וזה מכביד עלייך מאוד.

אולי טיפול אישי, חיזוק, יתן לך כלים וכח ללמוד להתגבר על זה, לשחרר את עצמך מזה. את חייבת את זה לעצמך כי בטווח ארוך זה לא בריא לך.

ולפי הסיפא של הדברים שלך, שאת מתפוצצת, נשמע שאת ממש טעונה, מלאה.

ובעניין הטיפול, אם הלך טוב אולי שווה להמשיך, לנסות למצוא עוד דרכים כדי לפתור את הקושי. (מה שזה לא יהיה, כי נשמע שיש רצון ושגם יש הצלחות)

@שושנושי


🌼🌼

מה הכוחות שלך
לשנות תודעה לחיים ולסנן מה שמביא עלייך עול של צער
לדעת גם להגביל את עצמך ולומר 'זה לא שלי, ולא בידיים שלי.. כל מה שיש בעולם הזה הוא של הקב'ה!' ונכון שזה מצער וקשה אבל את לא יכולה להכיל מורכבות בהבנת הדברים שהקב'ה מתכנן בעולם, אנחנו רק מציצים מתוך סדק ולא יודעים מה התמונה השלימה.
תתמקדי בטוב ובריפוי שלך אל תסתכלי עכשיו על הדשא של השכן לטוב ולרע, זה לא שייך.
אם את מסוגלת לעשות גמ'ח מעבר לסביבתך האישית(את ובני ביתך) אז ברכה ואם לא.. עניי עירך קודמים תדאגי קודם למעגל האישי שצריך אישה ואמא ורעייה בריאה בגוף ובנפש.
וכמובן אם את יכולה לעשות משהו למענה ולעזור מה טוב, ואם לא אז תפילות והרבה

גם החוק הפלילי וגם ההלכה מייחסים חשיבות לא רק למעשים, אלא גם לכוונה שהייתה מאחוריהם.

 

אדם שפועל בצורה כה אלימה, משחית תמונה והורס את ביתו שלו - הוא אדם אלים, זו ממש הפעלת טרור.

אדם שעושה זאת לא מתוך כעס רגעי ובלתי נשלט אלא אחרי תכנון מדוקדק לפרטי פרטים, כולל הטעיה טקטית במסגרתה הוא שולח את האשה ליום כיף וכך היא חושבת שהוא אוהב אותה ודואג לה - הוא אדם אכזר מאין כמותו. 

אם אשתי הייתה עושה לי תרגיל כזה, לא הייתי מפסיק לבכות במשך ימים. באמת.

 

במצב הזה היא צריכה להודות ל-ה' שזה קרה כ"כ מוקדם כשעוד אין ילדים, ולהעיף אותו מחייה כמה שיותר מהר.

אני לא מאמין שאפשר לתקן לב כ"כ רע ואכזר. אולי הוא יוכל להתאפק ולא להתנהג כך זמן מה, אבל הרוע טבוע עמוק בתוכו ועם הרשעות הזאת אף אשה לא צריכה להתמודד.

אתה מזה צודק,

העלת לי רעיון להסתכלות נוספת, ועצוב כמה שזה נכון

 

רק איך אפשר להסביר את זה שההורים אשכרה הלכו לרב של הקהילה שלו והוא מפעיל עסקנים כדי להחזיר אותם שיהיו ביחד?

 

הלוואי ורק היה לי אומץ להיכנס לעובי הקורה ולהגיד להם את מה שכתבת

שבעלך (אני מניח שהגיסה היא אחותו) יאיר את עיני ההורים. ישמיע את הצד הזה.

כנראה שההורים מעדיפים את הקו הזה על פני גירושין.
לא מחזירים זוג להיות ביחד על ידי עסקנים. זה לכשלעצמו כיוון עקום.

עצוב שזה נכון.. נדבר על זה הערב

כמה מקווה שיהיה טוב

רק תשימי לב שוב שאל תקחי על עצמך מה שלא שלך. תעבירי הלאה את המסר ותעשו את ההשתדלות.
היה נראה שזה משפיע עלייך יותר ממה שצריך, על האימהות שלך, וזה חבל וכדאי שתתרכזי בזה יותר, הרוגע והשלווה שלך כלפיה ובכלל בבית חשובים מאוד, בטח ובטח רגע לפני החגים (וגם בלי קשר אליהם)

בכלל, גיסתך מעוניינת לחזור אליו?

ועם ליבו הרע והאכזר.

לא ייאמן גם ההורים שלו. הבן שלהם הרס בית עכשיו והשליל את חמצו על עצים ואבנים במהלך מדוקדק ומתכונן והם מתקשרים להאשים אותה ?
אתם באמת רוצים שהיא תהיה חלק ממשפחה כזו?
לדעתי יש לך עכשיו ממש תפקיד ומצווה לומר את הדברים האלה ולהציל אותה ממשפחה אלימה.

אפשר שיהיה משבר. אפשר לעזוב את הבית אבל לתכנן הרס והשחתה זה כבר ממש מסוכן בעיני.
וזה שההורים שלו גיבו אותו מזעזע בעיני ברמות.

לא הבנתי למה ההורים חלק ממה שקורה ביניהם בכזאת רזולוציה אבל נשמע שזה חלק מהבעיה


באמת עצוב שזה מה שיצא
(גם אם הם אנשים בוגרים שבחרו להתחתן בעצמם וכו)

בין 20-22 בערב.
מס הטלפון 02-651-5050

הכול יהרס

יש שם נשות מקצוע
יקשיבו לך, ייתנו לך עיצה
שבע"ה תוכל להיות טובה לך.

ל"בת מלך" או לאגודה אחרת שיש...

עם ילדים, בהיריון, ואיך הצלחת לעזוב!!!

אולי תתקשרי לאגודת אפרת?

אני פשוט לא מאמינה שזה המצב המחורבן שלי שאני בהריון עכשיו למה למה עכשיו הריון אני התמודד אם הכול אני לא מסוגלת הריון עכשיו אני לא רוצה ואין לי כסף נזיל כאילו אני קורעת תתחת בשביל שש אלף בחודש בלי חופש משלמת הכול משלמת על העורך דין העיקר שהוא יצא לי מהחיים כבר

אני מרימה כל היום תילדים מרימה כסאות רק שזה יפול

ואם תרצי תוכלי לפנות גם לקו הייעוץ של מכון פועה, זה קו שפועל בימים אלה בין 20-22 בערב.

אולי כדאי לשתף מישהו קרוב שיהיה איתך שלא תעברי את זה לבד.
וכמו שהציעו כאן, לפנות לעמותה אפרת

כגרושה, חשוב שתדעי שאת זכאית לתבוע אותו מזונות. זאת אומרת, שיהיו לך גם 6 אלף שח (הסכום שציינת שאת מרוויחה) וגם הסכום הנוסף שהוא ייתן. והוא חייב לתת. בית המשפט ידרוש ממנו לצאת לעבוד.
אם הוא לא ישלם את רשאית לקבל את הסכום שהוא אמור לתת מהביטוח הלאומי והם יתבעו אותו. את איתו מסיימת והכסף הוא לרווחת הילד שלך.
חשוב עוד שתדעי שכחד הורית את זכאית להרבה הנחות והטבות כמו הנחה על מים ועל ארנונה. כך שבהחלט אפילו משתלם לך להיות אם גרושה.
החלטה על הפלה, היא בלתי הפיכה. הזכות להיות אם היא זכות גדולה. ודאי שההחלטה היא שלך בלבד, אבל לדעתי כדאי לך להתייעץ עם גורמים נוספים (כמו העמותות שצויינו מעלה) או עם בני המשפחה שלך (אולי יש הורים שישמחו להיות סבא וסבתא ולסייע?) על מנת לקבל החלטה כמה שיותר מושכלת.
בהצלחה

לפרק בית על פי רוב לא משתלם כלכלית. בטח לא בשביל 20% הנחה בארנונה.

 

כי להתגרש היא כבר החליטה
כאישה דתיה אני חושבת שאת יכולה להבין כמה חשוב להימנע מהפלה גם התירוצים קלושים (ואני כותבת את זה רק מכיון שההפלה כבר בוצעה)

לעצם עשיית הפעולה של הפלה יש השלכות וכדאי לקבל תמונה מלאה על מכלול ההשלכות.

מפה ועד שהימנעות מהפלה תהיה משתלמת לה כלכלית- הדרך ארוכה. במיוחד כשההלכה הנוהגת בתחום לא "מתמחרת" כל ילד בפני עצמו לשם קביעת דמי מזונות, אלא ברגע שיש מס' ילדים

יש סכום כללי שנקבע מעל הסכום הבסיסי שכולל את כל הילדים. 

ועוד לא התחלנו לגעת בזה שכל ההנחות וההטבות למיניהן לא מגרדות את הקצה של הקצה של עלות החזקת ילד. 

אפשר לחזק אותה בדברים אחרים, אבל כלכלית יש בהחלט צדק בדבריה.

אם זה יגרום לך נזק נפשי. במיוחד אם עברת התעללות פיזית ומילולית.

קחי בחשבון שאם תפני לעמותות יכול מאוד להיות שהם ישכנעו אותך במליון שכנועים למה כן להביא את הילד. תהיי חזקה. בהצלחה!!

היחידות שיודעות זה שתי חברות טובות בעבודה והמנהלת שעוזרת ותומכת והמשפחה שלי

שלא תהיי במסע הזה לבד 

שזה יעכב את הגירושין אז לדעתי תנסי לנצל את זה להפך כדי שיתן לך גט מהר!

במקרים של אלימות אין משחקים לגבי גט ובמיוחד שנשמע שזאת לא פעם הראשונה שזה קורה.

הייתי ממליץ לך להתייעץ עם אנשי מקצוע שמבינים בהלכה(מכון פועה מקום מקצועי ומדהים)

במקרים של אלימות במשפחה.

לא לעשות צעדים לבד בלי יעוץ מקצועי שמתמחה בדיוק בכך.

 

וכמובן - להיזהר מאוד משיחות בפרטי - גם עבורך וגם עבור הגולשים והגולשות היקרים עצמם שרק רוצים לטוב, גם כאן נדרשת זהירות רבה.

 

שיהיו בשורות טובות בשלמות ובמהרה ב"ה

חיבוק גדול

ויהיה טוב אמן אלוקים יסלח ויבין באיזה מצב הייתי נפשי ואיך דאגתי הייתי חייבת לעשות את זה

טיפ קטן שלי, קחי פסק זמן. מהכל. שנה אחת. רק שנה תספיק. קחי פסק זמן ותתמקדי אך ורק בעצמך. תכירי את עצמך. תשקמי את עצמך. תלמדי את עצמך. ואל תשימי ליבך לאף אחד.

קחי את הפסק הזמן הזה, תנשמי עמוק, תכנסי לרגיעה, ומכאן רק תצמחי.

לגבי אלהים, אני בטוח שהוא בוודאי יסלח לך. את הנקמות הוא בטח משאיר לבעלים אלימים.

תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.

לפי מה שתארת, את זכאית לעו"ד חינם דרך סיוע משפטי לנזקקים של משרד המשפטים.
כתבי בגוגל סיוע משפטי לנזקקים.

ה' יברך אותך ויאיר את דרכך.

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

איך המרגש?

ותודה רבה על הדאגה!

 

(כתבתי גם כאן: תודה רבה מעומק הלב לכל אחד ואחת 🙏 - נשואים טריים)

כמעט כמו להיות נשואה 365 ימים.

אני חושב קודם כל שלא צריך להשוות. אני כמעט בטוח שלפחות חצי מהזוגות שנראים מאושרים גם סובלים מדברים כאלה ואחרים.

תביטי רק על עצמכם. אם משהו לא מרגיש לכם טוב, אתם צריכים לברר מה בדיוק לא מרגיש לכם.
על מה אתם רבים? איך אתם מתקשרים? אתם מבלים? מה היה לפני החתונה? יש משיכה הדדית?

אלה שאלות שצריך לשאול בלי לפחד ובשום שכל.

הבת שלי הייתה בת 12 חודשים, ורק אחרי חודש בת שנה

יש את ההסתכלות האובייקטיבית אם טוב לך או לא, ויש איך שאחרים נראים לעומתך.

 

תנסי לברר איפה המשקל נמצא בחלק הראשון או השני.

הרבה פעמים כשבורא עולם רוצה שנגדל ונעלה קומה הוא מוציא אותנו מאיזור הנוחות. זה תהליך שמערער את הקיים, מעלה חששות וספקות ובעיקר גורם לשקיעה בהרהורים על העבר ובדאגה לעתיד.
ואולם זהו בדיוק המקום שבו אם נצליח לראות את המצב כהזדמנות לשינוי, לחיזוק הקשר הזוגי ולפריחה נצליח להתקדם עוד צעד בזוגיות(כמובן עד הניסיון הבא... כי אנחנו רוצים לגדול עוד ועוד).
האם אתם אוהבים באמת?
אם אהבה = דובים לבבות פרפרים בבטן ושוקולדים יתכן והתשובה היא שלא.
אם אהבה= הערכה, נתינה, ראיית הטוב האחד בשניה והרצון להיטיב יתכן והתשובה היא שכן.
"כגודל הנתינה כך גודל האהבה"
כול הזוגות מתמודדים ופועלים כדי לחזק ולחדש את הזוגיות אחרי שנה ואחרי עשרים ושלושים שנה כי המציאות דינאמית ומשתנית, זהו תהליך של למידה תמידי.
לא להיבהל מהתהליך לא להיכנס לספיקות שאין להם אחיסה במציאות, בחרתם האחד בשניה החלטתם להתחתן ועכשיו יש קשיי גדילה...
נסו ביחד לחשוב לשתף ברגשות, אם צריך גשו לטיפול זוגי קצר, הציעו פה בעבר כרטיסי שיח, אם נוח יותר שתפי חברה שתפי את בעלך, תבלו תצאו תיהנו מהביחד קבעו דייט פעמיים בשבוע לדבר עליכם תאפשרו לכם לחוות האחד את השניה להכיר לגלות בדיוק כמו לפני 12 חודש כשהייתם בדייטים.
זה שאתם משקיעים בזוגיות זה לא אומר שיש בעיה אלא שאיכפת לכם ואתם מוכנים להשקיע כדי לפתור את קשיי הגדילה.

כמעט אצל כל זוג מגיעה השחיקה הזו באיזשהו שלב
לפעמים תוך כמה חודשים
לפעמים תוך כמה שנים
וזה איתות שצריך לעלות שלב- לזוגיות יותר עמוקה,למקום יותר בוגר ויציב, להכיר יותר את עצמנו ואת השני

כדאי מאוד ללמוד עוד כלים- בספרים, בקורסים, בקורסים מקוונים או מפגשים פרונטליים

ממליצה מאוד על תכנים של אפרת צור,היא מדברת על זה הרבה ומציעה דרכים להתפתחות
ויש את פרויקט המגנט מטעם הערוץ פה שמביא המון תכנים בין היתר גם בנושאים כאלה של התפתחות זוגית
ויש כמובן עוד הרבה שמתעסקים בנושא מכל מיני זוויות וסגנונות

העיקר להבין שזה נקודה ואיתות לצמיחה וממש לא אומר שום דבר על ההתאמה שלכם. אפשר להתקדם מכאן לזוגיות עמוקה ומשמחת

ובכל זאת..ציפיתי ליותר
) :

ואל תחשבי שאם נראה לך משהו זה באמת ככה מעבר לדלת.

בכל מקרה, אתם כזוג החשובים כאן.
וכן, זה דורש מאמץ, דורש עבודה, להכיר עוד ועוד זה את זו, בטח לא להתייאש אחרי שנה אחת, אפילו שיש את השגרה שאתם כולם היא שוחקת.
לא בושה ואפילו מומלץ ללמוד על זה, לחקור, לשאול, אתם רק תקבלו כלים ותובנות איך להתרומם ולשפר, ושזו המגמה זה רק יעשה טוב.
וכן, לכולם יש קשיים, יש כאלה שיותר עוצמתיים ויש שפחות אבל זה לא פוסח על אף אחד.
איך היה לכם בתקופת החברות והאירוסין? איך היה בתחילת הנישואים?

חשבתי שזה ישתפר עם הזמן
מרגישה שכל הזמן בעבודה ועדיין מאוד קשה

משיכה היתה? יש משיכה הדדית?
יש לכם זמני בילוי משותף?
איך התקשורת בינכם?
התייעצת/ם פעם עם אנשי מקצוע? חשבת על זה?

אבל הן קצרות ורוב הזמן קשה
לפעמים בא לי לחזור פשוט לחיי הרווקות
הלכתי תקופה ליעוץ אבל לא הרגיש שעזר משהו

וזה צריך להיעשות כמובן בעולם האמיתי עם מישהו שמכיר אתכם ספציפית.

לראות על מה זה יושב ומה קרה וקורה ביניכם בשנה הזו,

איפה ומה תקוע, וכמובן איך אפשר להתקדם ב"ה.

 

כתבת שהלכת ליעוץ ולא עזר. מה עלה שם? אולי שווה לשקף זאת למטפל? או לחפש מישהו אחר?

 

התבוננות פנימה למסע שלכם והכוונה מדויקת יכולו לשפוך יותר אור ב"ה

 

המון המון הצלחה

שיהיו בשורות טובות וישועה שלמה בקרוב ממש ב"ה 🙏

יועץ הנישואים הרב שמחה כהן אומר שאחרי שנה של נישואים בני הזוג מתעייפים מלשנות אחד את השני ואז אפשר חלילה ליפול לייאוש או ללמוד לחיות עם בן הזוג ולגדול איתו ביחד.

להרבה השנה הראשונה קשה מאד. לא להאמין לפייסבוק להאמין לסטטיסטיקות של הגירושים. ולא להתייאש חלילה, פשוט לדעת שיש פה עמל גדול מאד וברכה גדולה.

והשאלות יותר חשובות מהתשובות. את התשובות את והוא ואתם ביחד תקבעו. יהיו זמנים שהשאלות יחזרו ויהיו זמנים שהן לא יעלו ותרגישי מלאה וטוב.
משעמם לך? יש שגרה? קודם כל תבררי אם גם לו, כדאי לדבר אולי הוא מרגיש בול כמוך ותגוונו ביחד מלא ותעופו על החיים שלכם במקום להתבאס ביחד עמוק בבטן.
מקווה שהייתם חברים טובים לפני ושיש חיבור טבעי עמוק

אם בוחרים בכך..

כל החיים שלנו בנויים כך, וזה לא שונה בזוגיות.
משבר אומר שיש עוד שלב לעלות, שיש עבודה.
נצלו את זה להתרומם ולהגיע למקומות גבוהים יותר.

הזכרתי בשרשור אחר, מו"ר הרב יהושע רוזן הכ"מ, היה אומר לחתנים שבניין עדי עד, זה בניין שבונים אותו כל הזמן.

לרווקים יש חלומות ורודים - הם יכולים להתגשם, בזכות הרבה עבודה זוגית מאומצת. אנשים שונים מקבלים אתגרים שונים, אבל אצל אף אחד האושר לא בא לבד.

חיזקו ואמצו ואם צריך - גם ללכת ליעוץ זוגי, לפעמים כמה טיפים קטנים, או הבנה של בן הזוג יכולים ליצור שינוי גדול.

והשני סופר מוכשר, אינטלגנט ומבריק, וחי בבית קטן בקושי סוגר את החודש

שכל לכסף ועסקים לאו דווקא בא עם אינלטגנציה וידע
להפך לפעמים אלה עם ראש שחושב יותר מידיי לא מתקדמים ולא לוקחים סיכונים..

בכל מקרה ה מנהל את העולם (:

אחד קיבל שכל
אחד קיבל כסף

חלוקה שווה לא ? 😜

יש תקופותשלא מוצאים עבודה
ויש תקופות שכמה רודפים אחריך ואתה צריך לבחור
וזה משתנה כל הזמן
ויש חוכמה עסקית בלקחת סיכונים והרבה פעמים בעלי עסקים הם סוג שלבדרנים, נגיד קורסים דיגיטליים-הרבה פעמים זה ענין של לרגש ולעשות כיף-לפעמים זה לא איזה חידושמפוצץ, ויש אנשים שמעונינים בריגוש ומוכנים לשלם בשמחה

שכדי ליצור כסף צריך לעשות קורס דיגטלי.

גילוי נאות,
לא הייתי בשום קורס דיגטלי בתשלום
אבל זה פשוט ברור שזה הלך הרוח

שזה חרטא..
בסדר אבל אני למשל מוכנה לשלם אם זה מענין אותי

את ההכנסה האקטיבית שלו

שזה בעיקר מפרנס את המלמדים ולא את הלומדים.

ראיתי פוסט שהוא כתב לאישתו והייתי המום
בקיצור האמת המסקנה שלי היא שצריך עסק כדי להצליח בחיים

זה הזמן 🙃

אין הסבר לכל דבר

הכל ברצונו
'השם מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם'

אתה תמיד יכול לרשת וילה ולחיות מקצבה של ביטוח לאומי, לא תמיד זה אפשרי.

מידיעה

מלבד עבודה וירושה, או שזה וילה בירוחם (העיר הזולה בישראל) או שזכה בפיס.

שצריך פיס בחיים.

לא ירוחם ולא כלום... אני מדבר איתך על אחד המקומות היקרים בארץ

אתה תכתוב בשגיאות ויהיה לך הרבה יותר מוילה.

והוא עובד קשה מגיל צעיר

לכי תדעי כמה חובות יש לו ואם הוא בכלל חוסך כסף לעתיד.
קחי לדוגמא את החברה הערבית שהרבה 'ם לוקחים הלוואות ענק כדי לממן רכבים ובתים מפוארים ובסוף צריכים לעבוד עד גיל 80-90 כדי לא להשאיר חובות למשפחה שלהם

זה לא אומר שהבן אדם טיפש. יש בעלי דיסלקציה חכמים מאוד.
ושגיאות כתיב לא מפריעות לנהל עסקים או להתנהל בכל מיני דברים. הרבה פעמים כדי לנהל עסק צריך להיות בעל בטחון עצמי ובעל מרפקים. לאו דוקא להיות גאון.
לעומת זה יש חכמים מאוד על הנייר שלא יודעים להסתדר בחיים עצמם. לא מצליחים להשתלב בעבודה טובה.
והשכלה בתחום האקדמאי או התורני לאו דוקא מביאה משכורת גבוהה. מכירה מקרוב כמה דוקטורים בתחומים שונים עם משכורות נמוכות. שלא לדבר על גאוני הדור בתחום התורני...

אבא עשיר אבא עני.

אינטילגנציה רגשית של דניאל גולמן.

זה מיומנות ספציפית וגם כאלה שמתקשים באיות יכולים להיות מאוווד חכמים באזורים אחרים במח ולהצליח אפילו בתחומים עיוניים

יותר מזה- אפשר להיות חלש בכל התחומים העיוניים אבל להצליח מאוד בזכות תחום אחר שחזק במיוחד (חוש יזמות, חוש עסקי, יכולת התמדה וכדו)

ויש גם אנשים שזה פשוט מזל. סתם מתנה שהגיעה ככה מהקב"ה. אבל זה באמת בודדים ונדירים

יכתבו עם שגיאות כתיב, לא מבין למה עין רעה על מי שיש לו. שיתפנן...

יש סיכוי שהם יכירו עוד מקומות מוצלחים למשפחה

לא מכיר אישית, אבל אולי בתי ילדים שצריכים חיזוק, או פנימיות/נוער בסיכון.
אולי בתי אבות שישמחו למשפחות עם ילדים קטנים

מחפשת קישור למקום ספציפי.תודה

רק זרקתי רעיונות

מחפשים משפחה מתוקה שתרצה לבוא להות זוג מארח בבית יהודי בבית הכנסת העתיק בפקיעין. המארגנות דואגות לכל הקטע הטכני של האירוח בחג.

בעיקרון מיועד לרווקים ורווקות, והמשפחה המארחת תישן באוהל ומזרונים בחצר בית הכנסת העתיק (שירותים צמודים).

 

אם את רוצה עוד פרטים- תכתבי

הכי טוב שנתקלתי בו עד כה - הבית היהודי של הרב שמחה כהן

למה אני ממליצה?
זה לא עוד ספר רגיל על - תכבדי אותו/ תקנה לה תכשיט לחג/ אל תתנו להורים להתערב. ממש לא פשטני. וקראתי כבר כמה רבי מכר בנושא.
הוא שוזר בצורה מדהימה אלמנטים פסיכולוגיים עם מקורות תנכיים חזליים, שהביאו אותי בכל אופן לתובנות גדולות. לא הספיק לי לקרוא פעם אחת, ולכן אני חוזרת על הקריאה בפעם האני לא יודעת כמה.
לא עולה שם נושא המיניות.

קונטרס הדרכה - למדריכי חתנים ומדריכות כלות / הרב שמחה כהן

ביעקר על ההבדלים בין גבר לאישה להיתייחסות לחיי אישות לנו זה פתח את העניים בכמה נושאים
וכן גם אני לא הסתפקתי בלקרוא את הספר שלו הבית היהודי פעם אחת 
כל פרק מספר פעמים באמת ספר טוב מוסבר בצורה טובה

בהצלחה

של הרבנית אוריה מבורך, לא קראתי, אבל שמעתי ביקורות חיוביות מאוד.

 

זה דף פייסבוק שהיא מפעילה

אפרכסת
 

למרות שכמובן אפשר לקרוא אותו ולממוד ממנו כמה דברים

יש גם ספר של יצחק מנדלבאום על חוקי הזוגיות

בנין הבית של הרב שוחוטוביץ. מעולהההההה
בעיקר על תחום האישות בשפה לבינישים (לא רק)

שמחת הבית וברכתו של הרב מלמד (תרגעו זה לא ההלכות- השנויות במחלוקת- זה ספר קודם) מומלץ ממש

זוגיות- גם חוקי הזוגיות של יצחק מנדלבאום שהמליצו פה וגם הספר של הרב יהושע שפירא 'לצאת מהדעת' בעיניי טוב

קראתי לאחרונה שני ספרים ומאוד ממליץ על שניהם.

1. הספר של ג'ון גוטמן, שבעת העקרונות לנישואים מאושרים. ספר מבוסס על מחקר רחב מאוד. המון תובנות מעשיות. אני יכול להעיד שמיד רואים את תוצאות הטובות אם מיישמים.

ו2. ספר בשם לדעת לאהוב של הרב אברהם שמואל, מדריך לחיי אישות. ספר מעולה, נקי, מאוד מומלץ לנשואים טריים וגם וותיקים.

הקליניקה שלה נקראת "הבית של טלי"
כנס לגוגל.

יש לי יותר מידי מידע שלילי.

איך אתה מכיר אותה?

ופחות ע"ג הפורום בפומבי, מחשש לשוה"ר ופגיעה באדם

 

הצלחה רבה

הלוואי שנזכה

בא לי בזמן

בהצלחה 

ושאכן ישנן,

אשתך היא שלך. ואתה שלה. כרתתם ברית נצח.

יש לה *שייכות* אליך.

יש לך *שייכות* אליה.

כמו ילדיך והוריך, יש לך שייכות אליהם.

ועצם השייכות הזו גורמת לעוד יותר ייחודיות, נבדלות, בלעדיות, נאמנות, השקעה, אהבה וכל השאר.

 

כאשר הולכים ומתבלבלים בכל מיני הסברים וטיעונים, זה יכול ליצור לנו סלט שלם בראש ובלב, כאשר התשובה הפשוטה ממש מתחת לאף, זו אשתי. שלי. לה יש לי שייכות.

ועל גבי זה, העבודה הפנימית שלנו, עבודת הלב, עבודת השכל, עבודת המידות, עבודת ההשקעה, עבודת הזוגיות - יכולות להיבנות על בסיס חזק זה והם הם עצמם ינכיחו עוד ועוד יותר את אותה האהבה והשייכות. אותה נקודת מוצא של "היא שלי ואני שלה".

 

(ואם בכל זאת תרצה הרחבה או "חפירה" מוזמן לכתוב ואצרף לך מגילות שכתבתי על זה בעבר )

אבל בצורה היפוטתית אם אשתי תבוא ותשאל אותי למה אתה אוהב אותי ואני אענה כי את שלי לא נראה לי שזה יספק אותה

את כל מה שאתה באמת אוהב בה

את כל מה שאתה חושב שטוב בה

את מה אתה רואה שייחודי ויפה וטוב באישיות שלה, באדם שהיא

באיזו רעיה היא, באיזו אמא היא, באיזו בת, נכדה, אחות, חברה, עובדת היא

במה היא עושה שמשמח אותך ומרחיב את לבך

בפעמים שהבטת בה והרגשת גאווה ושמחה

 

וכל המרבה הרי זה משובח...

 

תתבונן עם עצמך בנחת,

תשקיט רגע את כל "רעשי הרקע" והבהלה או ניתוח-היתר וכדומה ופשוט תקשיב רגע לעצמך - מה אתה אוהב באשתך היקרה?

כי אם תגיד שאתה אוהב את אישתך כי היא-
יפה/חכמה/דואגת/מבשלת טוב/מסורה לילדים
מסורה למשפחה/גומלת חסדים/ועוד ועוד
אז ישנן הרבה נשים כאלה שהדברים האלה יכולים לאפיין אותן,וכביכול יכולת לאהוב אותן.

אבל לא! אתה אוהב דוקא את אישתך כי הלב שלך נמשך/נקשר אליה!!
שוב,קשה לתת הסבר קונקרטי לרגש האהבה.
זה משו שהלב מרגיש חזק והרבה פעמים קשה לתת לזה הסבר שכלי.

וזה דווקא מרגיש לי בסדר.
דווקא אם האהבה שלי הייתה תלויה בתכונה/מעשה אז זה היה קצת מטריד אותי כי מה יקרה אם יום אחד הדבר הזה ישתנה? נפסיק לאהוב?
ומה אם יש את התכונות האלה בחברה שלי? אז גם אותה הוא אוהב?

בעיקר הריקניים מבניהם..
ברית הנישואין אינה מבוססת על מה אני מקבל אלא מה אני נותן.
לאהוב מישהו זה להיות מוכן להקריב בשבילו.
זוגיות זו הקרבה ואתה אוהב את אשתך וילדך וחבריך בגלל מה שהקרבת בשבילם בעבר והנכונות שלך להקריב בשבילם בעתיד.
אם אתה נותן ומקריב רק בשביל לקבל זה נקרא אינטרס ולא אהבה.

נקנח במאמר הכי מפורסם בנושא היא של הרב דסלר:
נתינה (הקרבה) מולידה אהבה.

אין לזה תשובה ברורה.
קשר חזק ועמוק שהוא מעבר להסבר רציונלי.

אם תשאל אותי *מה* אני אוהבת בו, התשובה תהיה ברורה יותר. אבל ההבדל בין שתי השאלות גדול.

ככה
ר"ת - כתר כל הכתרים




בשם הרב ראובן ששון שליט"א

בצחוק, כן, וברצינות- כמה שאת מדהימה ומחוברת לעצמך ולה' ית'

לו יהי🙏

למה יש רוע?
למה אלהים (אליבא דמי שמאמין בו) ברא את העולם?
למה אני לא אוהב קינואה?
למה אישתי עולה לי על העצבים לפעמים?

התשובות לשאלות של למה הן לגמרי סובייקטיביות. אין תשובה אובייקטיבית.

כי זה מגעיייל🤮
זה לא סובייקטיבי ולא עניין של טעם, זה מגעיל לכל הדעות

(סתם, אני יודעת שיש כמה חריגים שאוהבים)

מעניין מה יעלה בגורל התינוק.. מה יהיה בהמשך..

טעות גדולה, מצערת.
אבל זה לא נעשה בזדון.
האם משגיחה של מכון פועה היתה עולה על כך?
לא בטוח.

שוגג?
זה שוגג תוך רשלנות, והקפדה על נהלים הייתה יכולה למנוע את הצער הזה מכל המטופלים.
וגם, יש בזה בעיה הלכתית גדולה.. כי זה עוד מקרה שידוע, אבל מה אם יש מקרים שלא ידועים? של ילדים שגדלים להורים לא ביולוגיים ללא ידיעתם? זה פתח להרבה בעיות.

טעויות קורות גם שמקפידים על נהלים.