פורום נשואים טריים (עמוד 70)

הלוואי עליי 🤭

פעם הייתי שם יותר דקורציה על השולחן אבל רק הלפרק לפני הקידוש לקח זמן אז התחלתי לערוך פרקטי צלחות וכוסות יפים סכום שרק של שבת , מפיות ברכונים כוס קידוש וחלות השאר נגיד מראה באמצע או אבנים לקישוט או פרחי קישוט בקבוקי יין וכו' אני כבר לא שם.

הייתה תקופה של בשרי עם שריר ועופות אבל זה באסה ולנו התאים רק בחורף אבל דפק את כל השבת בשריים.... אז חזרנו לחמין פרווה שהוא מושלם...

 

אבל אין כמו הבשרי.

מה יהיה על הנס קפה שאפשר לשתות בדכ רק במוצ''ש ....

וואי חמין עם בשר צוואר ושנצ....זה עונ''ש

בכל מקרה השבת אין לי בעיה עם חמין בשרי כמה ימים לפני צומות אני לא שותה קפה.....

הקושי האמיתי הוא שוקולד

ופרווה !

ממש שוקולדים טובים כמו חלביים על מלא לחלוטין

אז הרבה צימרים מתפנים והמחירים גם יורדים

ואם אחד מהם עובד בחינוך אז גם בעייתי...

במיוחד בתחילת שנה שעוד לא ממש לומדים

אם מישהו עובד בחינוך זה באמת בעייתי

וזה מתחיל כבר מהימים הראשונים של השנה...

ד''א, ביומיים שלפני ה1.9 היינו יוצאים לנופש. גם הכל ריק כי מי יוצא בימים האלו? וגם המחירים יחסית זולים כי אין ביקוש

ככה שרצף לימודי יהיה רק אחרי החגים

כולי תקווה שלא יהיו

לי ברור שיהיו.
אני רק מקווה שהם לא ימשכו עד לאחרי הבחירות.

זה מה שגם אנחנו נעשה כנראה
לא רק שאין מקום באף מקום, איפה שמתפנה המחירים מטורפים

בבקעת הירדן
וילה גדולה ונחמדה היינו שם 3 זוגות
יש יותר חדרים ויש בריכה פרטית

אופציה לחסימה שמאפשרת רק אתרים ואםליקציות מסויימים

את כל שאר החסימות אפשר לפתוח

יש לאחותי

נתיב או הדרן או עסקו

למישהו שמנסה לפרוץ וצריך למנוע ממנו (או שיש לו תאווה כל כך גדולה שהוא יודע שינסה לפרוץ למרות שבעצם הוא לא רוצה בזה)? או למישהו שרוצה לשמור על עצמו כי לו זה חשוב?

אם זה האפשרות הראשונה, אז אין לי תשובה.

אם זו האפשרות השניה, יכול להגיד מה עשינו לבעלי.
הוא קנה סמארטפון רגיל, בלי שום תכנת חסימה מיוחדת.
הורדנו רק את האפליקציות שהוא רוצה להשתמש בהן (ווייז, וואטסאפ, מוביט, קול הלשון וכדו'). את האפליקציות שהוא לא רוצה הסרנו או השבתנו (יש אפליקציות שאי אפשר למחוק, כמו הדפדפן ויוטיוב, אבל אפשר להשבית ואז לא רואים אותם ורק דרך ההגדרות אפשר להחזיר אותם). ובנוסף ליתר ביטחון הורדנו אפליקציה של נעילת אפליקציות (applock) והגדרנו סיסמה שרק אני יודעת, ואיתה נעלנו את האפליקציות שהוא לא רוצה גישה אליהן, וגם אך החנות אפליקציות. אם הוא צריך משהו - אני יכולה לפתוח לו.
אצלנו זה יעיל ונוח. ולא עולה כלום, בניגוד לכל האחרים שהציעו כאן. וגם הכי גמיש מכולם, אם לפעמים יש צורך לפתוח משהו באופן חד פעמי.

שיר שכתוב ממש יפה ונוגע, ותמיד מעציב אותי
אנשים מפספסים ככ הרבה בחיים בגלל כל מיני תפיסות מוטעות.
ואפשר לראות גברים ממש מכוערים שמשוכנעים שהם מתנת היופי של אלוקים לעולם הזה, ולא מוכנים לשמוע על בחורה שלא ברמה שלהם, לדבריהם.

בשבילך בעיקר
על תחושת הפספוס

חשבתי שיר כללי, על אהבות נכזבות
באמת פספוס, אבל אני מאמינה שזה כנראה לא היה בשבילך.
נורא נעים לחשוב שבגלל שאז הסתדרתם, אז זה היה ממשיך כך לנצח, אבל זה לא מחוייב המציאות.
ואולי זה כן היה עובד

גם אם לא על עצמו זה תחושת פספוס שעושה קווצ' בלב

לא חשבתי שזה אישי
מקווה שיקבל את התנצלותי

אכן זה אישי עלי, אבל מניח שזה נוגע להרבה אנשים שפספסו מסיבות כאלה ואחרות

@ברק ורעם כותב/ת הרבה פעמים שירים

היא נשואה כבר?

אם לא, אולי אפשר לחדש את הקשר?

כל קשר עם כל אדם , זה סוג של מפגש מסוים בין נשמות

גם קשר עם חבר ילדות זה סוג של משהו שאי אפשר להשיב לפעמים

או עם קרוב משפחה שנפטר

 

מבינה אותך , זה כואב, אבל קורה לכל אחד לפחות כמה פעמים בחיים - לאו דווקא בקשר זוגי כאמור, יתכן בקשר חברי/משפחתי/אחר ....

זו זכות גדולה. ואני בטוחה שיש באשתך היקרה המון המון טוב.

 

גם אם היינו מתחתנים עם 100 נשים או גברים שונים - תמיד הייתה יכולה להיות אותה תחושת פספוס שמא יש מישהו/י יותר טוב/ה.

ואז מה? היינו עוברים דרך כל בחורי ובחורות העולם הזה? ודאי שזה לא הגיוני ולא יישים... וגם מביא איתו את הכאבים שלו, את ההשוואות שלו, את השריטות שלו ואת שברונות הלב שלו...

 

בסופו של דבר החלטת ובחרת בחירה שלמה, בחירה חופשית. בחרת באשתך.

אותה קידשת. איתה עמדת תחת החופה. איתה אתה בונה את חייך.

 

אתה יכול מעתה ועד עולם לחיות בתחושת החמצה ואז לא לחיות בהווה כלל, אלא להיות מתוסכל מההווה, להתרפק על העבר, ובכך אתה בעצם מפסיד גם את העתיד.

אתה לא שם ולא שם.

לא נהנה משום מקום.

 

אם תבחר במה להתרכז,

אם תבחר בשלמות להיות בנקודת מוצא שבוחרת באתשך כל יום מחדש,

שמבינה שאהבה זה לא רק רגש 

אלא אהבה היא גם בחירה

אהבה היא גם החלטה

ךהחליט ולבחור באופן מודע כל יום ויום מחדש לאהוב את אשתי.

להשקיע באשתי. בנו.

לראות את הטוב. להעצים אותו. לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו.

או אז אתה חיי בהווה וגם העתיד שלך הרבה יותר ורוד.

 

ב"הצלחה רבה

ראה חיים עם האישה אשת אהבת

אין טעם להתרפק על העבר
לפעמים עושים אידאליזציה למצב מסויים בחיים בראייה לאחור ורוצים לחזור אחורה אבל באותה נקודת זמן באמת סה לא מה שהתאים לך
ואולי חסרונות שאתה מגלה באשתך עכשיו מעצימים את הרגשת הפספוס. אבל צריך לזכור שעשית בחירה חופשית ומודעת לעזוב אז ועכשיו יש לך אחריות על החיים הנוכחיים שלך

בתור אחת שעברה משהו דומה ..

לדעתי התהיה הזאת תהיה בכל מצב

אם היית מתחתן איתה אולי היית במצב של "לא נמשך אליה/ליופי שלה "

ואילו על אשתך הנוכחית היית כותב שהכרת פעם בחורה יפה שנראיתה מתאימה ועל הפספוס ..

 

 

אם היא היתה לא יפה בעיניך היית עלול לסבול יותר.

זה נכון שהיופי החיצוני מתבלה אבל עד שהוא מתבלה יש את העידן בניית האהבה שהיופי והחן חלק מהיסודות של הבניין הזה. אחרי שהיסודות איתנים, היופי נמשך גם כאשר איננו.

מלוחמי התמורות?

ולפעמים לא
כמו כל יהודי...

פעם זה קרה  לי, והצינור היה סתום, 

דומני שהיה פילטר גם (מכונית ישנה) והחליפו אותו

נסי לפתוח את החורים של יציאת המים בעזרת סיכה. בחלק מהרכבים אפשר לפתוח ללא כלים מיוחדים גם את הצנרת עצמה ולנקות אותה.

בדרך כלל אבנית סותמת אותם.

 

רשע? רשע!
נביא? נביא!

כוח זה כוח

השאלה מה עושים איתו

אלו בד"כ אנשים כריזמטיים, סוחפים, ורבליים, עם אינטלגנציה רגשית ובינאישית גבוהה.
היכולות הללו עשויות להיראות כמו משהו גבוה או טהור
כי ככה הם סוחפים אנשים. אבל באמת זו סתם אחיזת עיניים ואין שם שום קשר לרוח.

רוחניות לא תמיד נראית נוצצת או קסומה.
משה היה כבד לשון ודיבר עם השכינה...

אני מכיר באופן אישי כמה נוכלי-על שכל החיים שלהם זה נוכלות ברמות הכי גבוהות אבל אני לא יכול להכחיש שיש להם חוויות רוחניות יומיות ברמות מאד גבוהות.

הם אמרו שהם מקבלים נבואה?
אמרו ששמעו בת קול?

נראה לי כאן טמון השורש

פונה אליך כן?
והוא אומר לך "מאמי, לכי לנוח. כל הטיפולים בילדים ובבית מעכשיו ועד עולם הם עלי" כן?

ואת כזה "מה, באמת?!" כן?
והוא כזה "בטח מאמי את הרי הנסיכה שלי" כן?

אז התחושה שאת חשה בעקבות זה, זה זה.

נחשב לרואה נסתרות וגורו רוחני?

ויש גם את אורן זריף

זאת התחושה שדבר כל כך בלתי מסתבר, בלתי מתקבל על הדעת, נס גלוי ממש קורה out of the blue.

לכולם קורים דברים כאלה
אם היינו חיים באמת באמונה שהשם נמצא איתנו בכל דבר ומחפשים אותו בכל דבר, גם היינו מוצאים.

The chosen one!

ובינינו, אני לא באמת נמצא איתכם בכל דבר.

את מציאות השם יתברך בעולמי.
יותר פשוט.
זה שאנשים משתגעים ומרגישים שזה נותן להם רשות להתנבל ברשות התורה, תוך רמיסת החובות המוסריות והדתיות שהם רואים את עצמם משתייכים אליהם, זה לא אומר שהם נבחרים, אלא גאוותנים חצופים שפרצו גדר והובילו אחריהם אנשים עם כריזמה סוחפת לבור תחתיות לצורך אינטרסים אישיים ותו לא. שום רוחניות ושום נעליים

ברצינות יגיע אליך היום??

אחרי שקראתי את המשפט האחרון שלך בהודעה האחרונה, אבל עניתי בכל זאת כי זה כן חלק מהעניין
כי אולי באמת חלק מהאנשים האלה גרמו לקורבנות שלהם ולשומעי לקחם להרגיש שהם עושים מעשים גדולים ונעלים כשבפועל רק נפלו לתאוות שלהם ונתנו להם שמות של מעשים וגילויים רוחניים.
אני רגישה לדבר הזה מאוד ולכן עניתי ברצינות.
אבל רגע, נחכה ל@אחתשתייםשלוש ונשמע מה זה מבחינתו חוויה רוחנית

"כשבפועל רק נפלו לתאוות שלהם ונתנו להם שמות של מעשים וגילויים רוחניים."

למה את מסתכלת עלי כשאת אומרת את זה? 🤔

יש כאלו שיש להם הרבה מאד כישרון ובלי מאמץ מיוחד התכונות כבר נמצאות בהם.
לגבי ראיות רוחניות - הדרך הקלה לפתח את הראייה הרוחנית היא לאו דווקא על ידי תורה ומצוות. זה יותר התרגלות של המחשבה והתאמנות להקשבה לתדר מסויים של המציאות.
זה יכול מאד להרשים את כולנו שחיים בעולם גשמי אבל לא נראה לי שזה כזה דבר משמעותי.
אז מה אם מישהו רואה כל מיני דברים נסתרים? אני מכיר כמה צדיקים עובדי ה' שההשגות האלו לא כל כל מעניינות אותם והם מתרכזים פשוט בלעשות את רצון ה' (יש כאלו שכן מאד החשיבו את זה כמו המהרח"ו)

ישו היה במעלה רוחנית גבוהה
גם שבתאי צבי
גם יעקב פרנק
אבל הם בכל זאת משיחי שקר
יש רוחניות מאד גבוהה גם בטומאה

ניתן להגיע לדרגות גבוהות

כל מה שלא הושג ע"י התפילה, אינו שווה כקליפת השום.

נבל ברשות התורה

(אם הבנתי את השאלה נכון... לא מכירה את השמות שציינת)

רוחניות ורוחניקיות באות לידי ביטוי בעזרת תחושות סובייקטיביות, בעוד שבבסיס היהדות עומדת הקפדה הלכתית שיש לה הגדרות וסייגים פיזיים ומדידים. מי שמתמקד בפן הרוחני בלבד, יחפש "הרגשה טובה", בין אם מדובר בתוצאה של טקס פולחני או בעבירה שאותה יטהר בק"ן טעמים. מי שההלכה היא אור לעיניו, יקפיד עליה משום שזה רצון ה', גם אם זה נטול חוויות מיסטיות ואף מעיק.

בעולם יש כוחות קדושה וכנגדם כוחות טומאה.
כדי להגיע לנבואה, אדם צריך להזדכך, לעבוד על המידות ולאט לאט הוא יתקדש ויקבל תודעה אחרת, כל הזמנים אצלו יתאחדו, עבר הווה ועתיד חד הם וכפועל יוצא הוא ידע ויראה דברים, כמובן שזאת לא המטרה של בן אדם שרוצה להתקדש,המטרה היא להיות באחדות עם ולהרגיש ולדעת בידיעה ברורה שכל מה שה' עושה בעולם טוב.
כנגד זה יש כוחות טומאה בעולם, התורה לא מסתירה את זה אבל אומרת לא ללכת בדרך הזאת.
אני נחשפתי לעזרא שיינברג כשהייתי במכינה והוא היה מעביר שיעורים,אפשר להגיד שהוא ידע דברים,אבל האם זה מגיע מכוחות הקדושה או הטומאה אי אפשר לדעת
דבר אחד שצריך ללמוד זה שאדם גדול ככל שיהיה, ברגע שהוא עושה דברים כנגד התורה צריך להתרחק ממנו ולהזהיר אחרים

דבר ראשון לא כדאי לך לקרוא פה, לא מתאים לשלב שלך בחיים... זה באמת עלול להכניס לדכאון כשאתה לא במצב הזה עדיין ואין לך מושגים והבנה בזה....

 

ודבר שני, זה מעלה את הבטחון עצמי, עצם זה שמישהו רצה בך שאתה רוצה בו זו מציאה גדולה (כלומר הכוונה לבת או בן הזוג) ומפתח בך עצמאות כמבוגר - כשבונים בית ועוזבים את בית ההורים החם והמוגן, לגדל ילדים שזה חלק מהענין - זה כמו שוב לחוות את הילדות... ולפתח הרבה חמלה , אהבה וקשר ליצורים קטנטנים וחמודים , ולעקוב יום יום אחרי ההתפתחויות שלהם - שזה מהמם בעיניי והדבר הכי מספק בעולם, הקשר עם הילדים זה הדבר הכי טהור, כי הם מלאים בטוב ובתמימות וזה תורם לך כבנאדם לתת ולקבל מהם כמויות כמויות של אהבה בחזרה... וכל זה בזכות האישה/בעל - שבלעדיה אי אפשר לגדל /ללדת ילדים..

 

בהצלחה , לא כדאי לך לקרוא פה לפחות מעכשיו ועד שנה אחרי החתונה אם לא יותר....

אתה עדיין לא מבין את זה, אתה לא בשלב הזה בחיים....

זה כמו לקרוא מושגים ברפואה שאתה לא מכיר - אותו דבר..... סתם עלול להכניס לך פחדים לראש וכ'ו, לא מומלץ

אם בחרת כן להיכנס כאן ולקרוא אז תזכור שזוגיות זו עבודה, עבודה תמידית שצריך תמיד להחזיק אותה, להשאיר את האש דולקת, כן, זה דורש מאיתנו אבל זה שווה, ולא להסס ללמוד על זה, מהתחלה, זה מאוד חשוב ונותן כלים

בהצלחה

יש קשיים תמיד אבל הנישואים מכסים עליהם והרבה ב"ה!!

זה חיבור ושלווה בקשר שאי אפשר להסביר.
כן לפעמים בא לי להרוג אותו וההפך אבל בכללי טןב מאד!

כאן

יאללה שירשור אופטימי | ערוץ ７

יש גם משהו חיובי בכך, שאת הדברים הטובים משאירים בין איש לאשתו.

אני יכול לשתף במלא דברים טובים אצלי, שלא יהיו רלוונטיים אליך בכלל, ובעזרת ה' גם אתה כשתתחתן תוכל לשתף בתחומים שבהם הזוגיות תרמה לך שיהיו רלוונטיים רק עבורך.

 

זה כיוון שבחירת בני זוג יושבת על מנעד שבין רצון למלא חוסרים מסוימים אצל האדם, מול הרצון למצוא חיבור בדברים שמוכרים לו. 

 

מה שאני יכול להגיד לך:

1. הבעיות הן לא חזות הכל. בעיקר תלוי בסוג הבעיות והחומרה שלהן.

2. חלק מהבעיות נובע מאי התאמה, אבל חלק מהותי מאוד ממנו תלוי בתסביכים שכל אחד מבני הזוג מביא איתו והשני לא יודע איך להתמודד איתו.

3. זוגיות זה דבר עם פונטציאל מדהים, אבל אסור להשאב לדמיונות שברגע שתתחתן יפתרו כל בעיותך בחיים.

4. אסור להתעלם מדברים שמפריעים לך לפני החתונה. מה שהפריע לך לפני לרוב יפריע לך פי כמה וכמה לאחר החתונה.

5. היום יש הרבה אידיאליזציה לחיי הנישואין, מה שיוצר תסכול אינסופי, כיוון שכל אחד ואחת מחפשים שלמות בכל כך הרבה נושאים, שספק אם ניתן למצוא את כולם בבן אחד.
אבל האמת היא שנישואין לפני הכל זה תא כלכלי ומצע גידול הכי אידאלי שניתן ליצור לדור ההמשך, אני יודע שזה נשמע מבאס מאוד, אבל לדעתי דווקא ההפנמה של העניין הזה יכולה לשחרר המון תסכולים ולפנות מקום להתפתחות אישים וזוגית משמעותית יותר.

6. ההחלטה צריכה להיות בסוף לפי התחושה וההרגשה שמתאימה לך בלבד. השוואות מסוגים שונים, כמו כן קבלת החלטות לפי אומדן של תשובות בפורומים כאלו ואחרים יכול רק להזיק.

שאשתך פשוט רוצה תשומת לב
רוצה שתראה לה שהיא חשובה לך
אם אתה חוזר מהביתה מוקדם אבל אין שימת לב ויחס וריצוי וזמן זוגי זה לא ישנה גם אם לא תעבוד בכלל
זה לא העבודה או הכסף כמו הנוכחות שלך בחייה
ולכן פרט טכני כזה או אחר לא ישנה מאומה

אני יתן דוגמא: היא כועסת למה אני לא יוצא לחופש כמו שהיא רוצה, אמרתי סבבה נסענו לחופשה 3 ימים רק שלנו מהבוקר עד הלילה,
מה נראלכם ששמעתי שבוע אחרי?
מה דעתך שתיקח יום חופש ונצא
הצעתי לה שנצא ביום שישי, לא היה טוב לה כי זה לא על חשבון העבודה

אישה רוצה תשומת לב מבעלה, והרבה.
כשהיא מרגישה שאתה לא איתה בלב שלך ומרצה אותה בשביל שתשתוק - היא תרגיש את זה.
יש ביניכם מילות חיבה? מחמאות? קצת צחוק וחיוך? קצת טיסינג, עניין, משו..? (לא חייב שתענה זו שאלה עבורך )
או שהכל טכני בבקשות וחשבונות?.משפחה זה עסק שצריך לנהל עם רגש.

וזה אפילו מתקשר לעבודה...
היי שלחה לי את התלוש משכורת שלה, היא קיבלה עליו פידבק כמו שכל אישה היתה רוצה לקבל מבעלה
ממנה נכנס תלוש: נו אתה רואה נכנסה לך משכורת סתם אתה בלחץ

לדעתי אתה לא קורא נכון את התמונה, והעניין הכלכלי הוא 'תחפושת'.
אם היא באה מבית במצב כלכלי רעוע, אז קל וחומר שהיא רוצה להרגיש עוד יותר מוגנת ועטופה ושמישהו יבוא ויגיד לה 'הכל בסדר, תסמכי עליי'. קודם כל.
ברגע שהיא מרגישה שיש לה משענת ומישו לסמוך עליו, בעל שאוהב אותה, יותר קל לנהל שיח פרקטי ברמת ה- מה כל אחד יכול לעשות כדי לשפר את המצב, וגם - אולי בגלל שהיא באה מבית לחוץ כלכלי היא יודעת מה המחיר של הרדיפה אחרי הכסף והלחץ הזה ולכן סטלדת ממנו
במאמר מוסגר אני מאמינה שברגע שהשלום בית שלכם ישתפר תהיה גם ברכה בפרנסה

סיפור עצוב

ממה שכתבת ,
בעיקר למה אתה קורא לבעיה של אשתך עם שעות העבודה 'הטרלה'?
אתה חושב שהיא סתם עושה את זה כי היא נהנית להפריע? אני לא מכיר אותה ואולי זה המצב באמת , אבל אני מנחש שזה אותו ויכוח שיש בהרבה זוגות. יש מתח בין הפרנסה לנוכחות בבית, בין חיסכון לבין ליהנות מהכסף מיד, ועוד הרבה ויכוחים שיכולים לעלות. כסף זה לא נושא פשוט בכלל.
לגיטימי מאד שיהיה ויכוח ושהיא לא תסכים איתך, וכמו הרבה ויכוחים לגיטימיים צריך לדעת לפתור אותם בצורה טובה כשכל צד רואה את הצד השני ומזדהה עם הקושי שלו ואיכשהו מגיעים לפיתרון מאוזן.
מהמעט נשים שאני מכיר ( אשתי...) אם אני לא רואה את הצורך ואת המצוקה שלה ומתייחס לטענות שלה שהיא מטרילה, היא נפגעת בצורה מאד עמוקה וזה עלול לייצר כדור שלג שבו כל ויכוח באמת הופך להיות מלחמת התשה
עוד פעם, אני לא מכיר אתכם, ואני יכול לדמיין שמה שכתבתי עלול קצת לפגוע בך כי אתה פורק פה קושי גדול שיש לך ואני מגיב בביקורת... בסוף אני באמת רוצה שיהיה לכם טוב יחד...

אבל אם זה במשך כל השנים נושא שיחה, אז זה כבר הטרלה כי כמו שציינתי זה קרה גם בתקופות שהעבודה היתה מינימלית

כשמתווכחים אותו ויכוח במשך שנים, זה פשוט ויכוח שלא פתרו אותו. כלומר, פתרו את השאלה הספציפית שעלתה בקשר לחופשה או משהו אחר, אבל לא את מה שעומד מאחורי הויכוח, למשל - אתה רוצה ביטחון ואיזון כלכלי, השקעה בהווה למען העתיד, היא רוצה השקעה בזוגיות וחיים טובים בהווה אפילו אם זה קצת על חשבון העתיד. מבינים שלכל אחד יש רצונות טובים אבל שונים, ומנסים להבין איך מתנהלים בתוך הדבר הזה *ביחד*, ובעיקר לא מבטלים את הצורך הנפשי של השני אלא מגלים הזדהות ואהבה, גם כשלא מסכימים

אבא שלה לא עובד מאילוצים רפואיים,
המצב הכלכלי של ההורים שלה בקנטים, לא הייתי מאחל לאף אחד להיות שם,
מצד שני דווקא היא צריכה להבין שבית צריך ביסוס כלכלי

הוריה הגיעו עד הלום , ואתה רואה קאנטים, אבל היא חוותה את זה בתור 'קרעחצ', אבל אולי אומרת לעצמה, -הרי בכל בית יש קרעחצ כלשהו. אז לפחות אחיה ב לל -לנד כמו שגדלתי.
שווה לחשוב על עבודה אם אפשרי- בנקודה הזו ?

עם 3 מתוך 4 רווקים שאפילו לא יודעים איפה הם נמצאים בקושי....

כרגע מבחינתה יש "קרב" בין העבודה שלך ליץבינה על מי מהן תופסת את המקום הראשון בחייך.

זה לא יגמר עד שהיא תהיה בטוחה שבסולם העדיפויות שלך היא יותר חשובה מעבודה.
מתוך כך היא תוכל גם לראות את החשיבות של העבודה שלך ולתמוך בך.

נסה למצוא דרכים איך לשדר לה שהיא קודמת לעבודה.
תתייעץ איתה יותר לגבי החלטות שקשורות לעבודה.
תראה לה איך בצמתים שבהן צריך לבחור אתה בוחר בה לפני שאתה בוחר בעבודה
וכן הלאה..

זה תהליך ולוקח זמן עד שהלב מעכל ו קודם המבט משתנה.

זה לא עניו של כמות.
יכול להיות שכמותית אתה אכן נותן לה הרבה ומוותר על זמנים מהעבודה בשבילה. אבל כל עוד שבלב שלה היא מרגישה שהעבודה שלך קודמת בחשיבות שלה אליה זה לא יעזור..

בהצלחה!

למה השתמשתי במילה הטרלה,
מכיוון שבכל וריאציה אפשרית היו לה תלונות,
אני אגב לא שולל אפשרות שהיא מקנאה!
ולמה אני מתכוון?
האם נראלכם שאני חוזר מהעבודה אני מודיע לה: אני נתתי מעצמי היום מספיק אני נח עכשיו על הספה?
ממש לא, אני יוצא לקניות וסידורים לבית,
ואפרופו קניות זו עוד נקודה אנחנו מסכמים על דברים שקונים אפשר להגיע שהיא מכתיבה לי...
אבל שהיא רוצה כל מיני דברים מעבר פתאום אני מגלה שהיא יודעת ללכת לבד למכולת....
או סתם פתאום אני רואה חיובים פחות הגיוניים שפתאום היא לא צריכה את העזרה שלי בקניות...

ומצד שני היא עובדת המשרת את קצת מבשלת ומנקה, ונגמרת והולכת לישון
לעומת בעלה שהוא סוס עבודה!

הכי חשוב זה להראות לה שאתה מעדיף להיות איתה בבית, או בנופש, מאשר להיות בעבודה. להראות לה שבסדר העדיפויות היא אצלך קודמת (גם אם בלב אתה באמת מעדיף להיות בעבודה כי צריך משכורת מה לעשות)
יכולה להגיד שבעלי היה ככה, כל הזמן אומר לי שהוא רוצה לעבוד (לא שזה משהו שלילי), כל הזמן מתרץ למה הוא מגיע מאוחר, אף פעם לא מבקש לצאת בזמן , כשמישהו מבקש עזרה ישר נרתם לעזור לו ושוכח שאישתו מחכה בבית
עד שאמרתי לו, דיי, אפילו אם אתה לא רוצה לחזור כרגע מוקדם הבייתה, לפחות תגיד לי- וואי תקשיבי אין לי כח עוד להישאר פה אני ממש רוצה לחזור הבייתה אפילו ביקשתי מהבוס שאני צריך לצאת היום בזמן (לא מדברת על לצאת מוקדם אפילו!) אבל הוא לא הקשיב ומרח סתם את הפגישה...
עצם זה שאשה שומעת שהבעל רוצה לחזור, מנסה לעשות השתדלות להיות בבית, זה עוזר לה. הייתי עונה לו, בסדר מאמי מה לעשות, הבוס מרח אותך... פתאום הייתי באה מהצד שלו

ועוד משהו בקשר לשעות נוספות
אני לא יודעת אם זה שעות שאתה יודע מראש שתעשה, או שפתאום בסוף היום אתה מחליט להאריך קצת ולחזור מאוחר
רק שתדע שהכנה נפשית עוזרת מאוד
אם בעלי נגיד חוזר מאוחר, יש הבדל בגישה ובהתנהגות שלי אם אני יודעת על זה מראש. אם בבוקר הוא אומר לי, היום אני אחזור מאוחר, סבבה אני מקבלת ומתכוננת לזה מראש. אבל אם אני בטוחה שהוא מסיים ב-5, ב-6 אני כבר מתחילה לספור את הדקות עד שובו
והוא לא מגיע
לא מגיע
פתאום ב-6 וחצי מקבלת הודעה
התעכב הדיון אצא הבייתה עוד רבע שעה
זהו, הלך הערב
הציפיה המורטת הזאת שפתאום מתנפצת- נוראי
אז אם זה המצב, בבקשה רק אדכן את אשתך מראש שאתה מסיים מאוחר, או לפחות שיש אפשרות שתסיים מאוחר, יכול לחולל פלאים

והסוף, ממש.

שהיא רוצה תשומת לב ופניות שלך אליה.
אבל כל הצורה שאתה כותב עליה לא נשמעת מאד מכבדת.
עכשיו אני מבינה, זה באמת לא הגיוני שמה שלא תעשה לא מוצא חן בעיניה, ואיזה סידור שיהיה לך בעבודה לא יהיה טוב מבחינתה. זה לא הגיוני.

אבל נשמע לי שמתחת לפני השטח זה מה שהיא מבקשת.
תשב איתה לשיחה בוגרת בלי להגיד "הטרלה" כי זה הופך כל רצון שלה לדבילי וללא ראוי להתחשבות.
תציג לה את המצב שאתה עובד הרבה, ומה הסיבה לזה שאתה עובד, ושכל מה שאתה עושה אתה מקבל הערות שליליות, שכל סידור שלא יהיה - תמיד יהיה שלילי מבחינתה.
תגיד בצורה מכובדת מה זה גורם לך להרגיש ואיך זה גורם לך להתנהג, תשאל איך היא רואה את הדברים ואם יש משהו שהיא רוצה להוסיף על זה.
כמה שפחות עוקצנות, כמה שיותר רצון באמת לשמוע ולהבין. היא אשתך, לא התחתנת עם מטומטמת.

יכול להיות שהיא לא שמה לב לזה שהיא מקטרת כל כך הרבה. יכול להיות שהיא תבין שזה דרך לא נעימה בכלל שלה להגיד לך - אני רוצה שתהיה איתי יותר, זה ישמח אותי.
אבל שוב, אין סיכוי שהיא תגיד את זה אם השיחה ביניכם תהיה צינית ומזלזלת.


בהצלחה...

שהיא רואה אותי מכניס יפה והיא פחות, זה עושה לה הרגשה של תחרות אולי
כי באמת אין לי הסבר, אני בא הביתה אני נטו איתה!

וגם אם זה עם מה שאתה כותב, הרי אין לה סיבה לא לרצות עוד כסף לבית.

אולי זה הפוך, ולא טוב לה במקום העבודה שלהאו במה שהיא עושה, או שיש תחרות כלשהי ביניכם כל מי מכניס יותר ומי פחות, או שסתם יש לה תפיסה כזאת שמי שמרוויח פחות הוא פחות...
אין לי מושג, אני סתם זורקת לאוויר, אבל נראה לי שאם כן תדברו ברצינות יהיה אפשר לפוצץ לפחות חלק מהבעיה...

כתבת שהייתם ביעוץ זוגי,

כתבת שהיועצת אמרה לך לנסות משהו מסוים כדי לשפר -

מה אז?

האם שיקפת ליועצת שזה לא עזר?

האם הצלחת להרגיש שאתה מביא את הצד שלך, ואת כולו בשלמות?

 

מה הכוונה שכתבת שאשתך הצליחה להטריל גם את היועצת?

זה לא אמור להיות כך בשום צורה.

אתם שניכם שם.

תפקידה של היועצת הוא לעזור *לכם*, לא לקחת צד, אלא להיות שם כדי לראות איך עוזרים לשניכם יחד להגיע להרגשה טובה ושלמה.

האם היועצת שמעה אותך?

נשמע לי תמוה מה שתיארת, כיוון שגם אם פגישה אחת יצאת עם "שיעורי בית" לנהוג בדרך מסוימת, וראית שלא עבדה - ודאי שצריך לחזור ולשקף זאת מול היועצת.

כנ"ל לגמרי לגבי ההרגשה שלך שפירטת כאן.

היועצת צריכה לשמוע כל מילה ממה שכתבת כאן.

וכך גם אשתך.

 

בהחלט צריך להבין עוד יותר מה קורה כאן.

לא תקין מה שאתה מתאר, ועלול חלילה להוביל לריחוק עוד יותר גדול ככל שלא מטפלים במהרה.

 

אם לאשתך יש צורך להיות מקום ראשון בלב שלך, שהוא כמובן צורך בסיסי ומהותי מאוד, עליך להבין זאת וליצור מצב בו אתה נותן לה מענה על הצורך הזה.

גם אם לא במשאב של "זמן", אלא במשאבים אחרים כמו תשומת לב, יחס, מחמאות, אהבה, מילים טובות וכן הלאה...

לעבוד וליצור מצב ש:

א. אתה יודע איך לעשות את זה.

ב. אתה עושה ככל יכולתך כדי לגרום לה להרגיש שאתה אוהב אותה וכי היא מקום ראשון אצלך

ג. אשתך מצליחה גם לקבל את זה.

 

כי מספיק שרק אחד מן הסעיפים הללו חסר או לא מצליח - משהו שם יתקע.

צריך גם לדעת מה בכלל לעשות, גם לעשות אותו, וגם שהצד השני יקבל זאת וירגיש זאת, שזה יצליח לעבור אליו בשלמות.

 

ומצד אשתך - היא גם צריכה לעשות עבודה אישית על המקום שבכל מציאות נתונה היא מוצאת עצמה מתלוננת עליך ועל מה שאתה עושה.

גם כאן, בצורה דומה, עליה קודם כל להבין מה עליה לעשות כדי לענות על הצורך *שלך* בהערכה, בניראות, בקבלה שלך איך שאתה, בהכרה במאמץ שאתה כן עושה וכן הלאה,

ואז לקבל כלים איך לעשות זאת,

לעבוד ככל יכולתה למימוש הנ"ל,

ואז שגם אתה תקבל את זה, שזה יגיע אליך בשלמות.

 

רק במציאות כזו,

בו כל אחד יהיה עסוק באיך למלא את הצורך של השני ולא רק שלי,

באיך לתקשר נכון את הצורך שלי, ובאיך לעבוד נכון על המילוי שלו ושל הצורך של האחר - רק כך תוכלו להגיע לקירבה המחודשת ב"ה.

זה בהחלט אפשרי, נסה להעלות זאת מול המטפלת שלכם.

ואם לאחר מספר מסוים של פגישות אתה מרגיש שיש תקיעות בתהליך וזה לא עוזר ואפילו חלילה אתם הולכים אחורה - אז שוב - לשקף זאת. לגורם המקצועי.

ואם לא עוזר - להחליף מטפל.

עד שתגיעו למצב שאתם מרגישים שאתם במקום הנכון שעונה לכם על הצרכים שלכם, של שניכם,

שרואה אתכם, את שניכם, ושפועל אך ורק למען הרווחה של שניכם כזוג, כישות אחידה.

 

ב"הצלחה רבה רבה

בשורות טובות ב"ה

היועצת נתנה טיפים באופן כללי שעזרו
לגבי העבודה גם שמתי לב שבשלב מסוים הרימה ידיים
ולכן כיום אני לא מוכן ללכת ליעוץ, כי מה שאשתי עושה זה מניפולציות, עליי זה לא עובד

על זה שנפלת אולי על יועצת לא מספיק קשובה? או על טיפול לא מספיק מעמיק?
לא רוצה ייעוץ זוגי,תשקול ייעוץ עבורך בלבד
חבל

ממשיכה במסר את הבירור 

נשמע שמה שמפריע לאשתך
זה משהו יותר עמוק
שכנראה היא לא ידעה לקרוא לו בשם וקראה לו עבודה

אני לא מכירה את אשתך, אבל בגלל שזו בעיה גנרית יחסית, אני אציע שהיא צמאה ליותר יחס
להרגיש אהובה, לגעגוע, לדעת שאכפת לך ממנה, שהיא חשובה לך
ושאתה רוצה בחברתה ודואג לה.

לפעמים שרציתי להפתיע הייתי מגיע מוקדם, עם חיבוק ונשיקה,
לא פעם חטפתי מקלחת של רותחין
או סתם לבוא "ולהתחנן" לחיבוק (הרי את חיכית לי...)
דבר כזה לא גורם לרצות לתת עוד אהבה או לוותר על שעות עבודה (לא פעם מצאתי את עצמי יושב ובוכה כפשוטו! בשביל מה להתאמץ אם בסוף לחטוף מכות)
לפעמים אני אומר לעצמי שאפילו יעוץ ה בזבוז זמן כי בכל מקרה הם קונים את הלוקשים שלה, ומה שיוצא שהיא מטיפה לי למה צריך בכלל ללכת ליעוץ
אולי עדיף לחתוך בלי תחנות מיותרות בדרך

החוייה שאתה מנסה לתת להעיק ולהיות בשבילה, והיא שקועה בתסכול

וזה מאד טבעי שזה לא נותן לך חשק להמשיך להשקיע,

כשאתה מרגיש שאתה משתדל להשקיע ולתת, ובתמורה לא מקבל הערכה גם לא על זה.

 

אני רוצה להגיד לך קודם כל, שחלק מהתסכולים של אשתך לא קשורים אליך בכלל,

ולא כל באסה או עצבים שלה הם דווקא באשמתך.

 

השאלה שלי היא האם כן יש לכם רגעים טובים, זמנים שאתם מדברים מלב אל לב, הזדמנויות שהיא 

כן נותנת לך לאהוב ואוהבת בחזרה או שהכל נראה ככה קוצני

 

נשמע לי שמשהו שממש חסר לכם, זה לנסות להבין את הרובד היותר פנימי של ההתנהגות שלכם בזוגיות,

וללמוד לתקשר גם ברמה היותר עמוקה.

 

ממליצה לך גם לקרוא את הספר לבסוף מוצאים אהבה של הנדריקס, שאולי

גם יאיר בך כמה תובנות..

 

 

חיי רק לפי התגובות וההוצאות של אישתך.

מה אם הרצון שלך לחיי פנאי? מה עם הרצון שלך לראות את אישתך? 

איך מוויכוח לכאורה לגיטימי לחלוטין אתה מגיע למסקנה שאתה רוצה להיפרד ממנה?

מה זה הזלזול הזה בה ובמה שהיא מרגישה שאתה מגדיר אותו כהטרלה של המערכת?

 

עכשיו לצד הפרקטי - תקבע ערב אחד (רצוי בזה שאתה חוזר בו מוקד..) לשבת בנחת עם אישתך, ולהציג לה בצורה הכי כנה כמה אתה הולך לעבוד בשביל שתוכלו לאזן בין הצורך בהכנסה, ומהצד השני בפנאי כולל פנאי לעצמך. 

תעשו טבלה של ההוצאות וההכנסות ותגיעו לעמק השווה שבו אתה תעבוד לפי מסגרת מסוימת ומוגדרת של שעות, והיא מבחינתה תקפיד לא לחרוג מההוצאות. או לחלופין שהיא תגדיל את המשרה שלה או שתצא לעבוד אם היא לא עובדת.

 

*אגב אם היא לא עובדת זה מסביר המון מהמצב

 

 

בהחלט זה ויכוח לגיטימי
לא כל היום כל הזמן,
כמה פעמים ניסיתי לזרוק עצם תקופה ותמיד העבודה שלי אשמה,
נכון אני סוס עבודה,
אפשר לקחת את זה למקום חיובי של פרגון ותמיכה

אני אגיד לך איך אני הבנתי אותך:

1. מבחינתך לעבוד כל יום שעות נוספות, ולא לראות את אשתך בכלל.

2. אתה מגיב לרצון הלגיטימי שלה לראות אותך ולהיות שוטפה איתך בסוג של זריקת עצם בכך שיהיו ימים שתוותר ותחזור מוקדם.

3. אתה מתפלא שזה לא עובד כיוון שזה לא המהות של הבעיה. היא רוצה שתרצה אותה ואת הקרבה איתה מיוזמתך. לא רק כי היא מתלוננת.

4. בסוף אתה מאשים אותה ואת העובדה שהיא מוציאה יותר מדי. (אולי זאת הנחמה היחידה שלה בבעל שכמעט לא נותן לה תשומת לב, ושרואה את עצמו כסוס עבודה וכספומט...)

5. כינויים בלי סוף בתור מטרילה, אבל איפה מילה אחת טובה בכל הסיפור עליה. האם אתה לא רואה בה שום דבר טוב?

6. שוקל לפרק את החבילה. המון זוגות מתמודדים עם האיזון בין עבודה לחיי משפחה ופנאי, אבל אתה לוקח את זה למקום של פירוק, מה שמעיד בעיניי על בעיה עמוקה יותר מאשר דיון לגיטימי מאיזון בין בית להכנסה.

 

לא רואה איזה פירגון יש לי לתת לך. אתה לא עובד רק בשביל אישתך, ואולי אפילו אתה בוחר בעבודה כמפלט מאישתך. כסף זה רק כסף, אמצעי שאמור לשרת אותך עבור המטרות שלך, ולא פלא שאם אישתך והבית שלך לא נכללים במטרות שלך עם כל הכסף שאתה מרוויח אתה נשאר לבסוף עם מעט מאוד ממנו.

המנכ''ל אמר שהחברה מחפשת רעיונות איך להגדיל את המכירות של המותג ''כיף'' ב-20%.

אחד הציע להשקיע מיליונים בפרסום ברשתות החברתיות, אחר אמר שדווקא מבצעים אגרסיביים יוכלו להביא את הבשורה, אך הייתה זו דווקא הצעתה של הקצרנית שהיממה את כל הנוכחים:

תגדילו את המשאבה הלחיצה, כך שבכל לחיצה היא תפיק 20% יותר.

מיד כל הנוכחים הריעו לכבודה, ומאז ועד היום אנחנו נתקענו את המוצר הבזבזני הזה:

אני שמעתי על מישהו שמעביר סדנאות לחשיבה חדשנית וביקש לצורך תרגול רעיונות מהקהל לשפר מכירות. רק בבקשה, הוא אמר - אני מתחנן, אל תספרו לי עוד פעם על המשחת שיניים עם החור הגדול

למדתי מבעלי ומחיי הנישואין גמישות מחשבתית,

ראיית האחר יותר לעומק ולדקויות,

סבלנות וסובלנות

לנשום, להירגע,

שלא הכל חייב להיות כאן ועכשיו ומיד, שגם להמתין לדברים יכול לעשות הרבה טוב

פרספקטיבה רחבה יותר

(יכולה לכתוב עוד הרבה אבל בינתיים אעצור כאן )

 

מרגישה אדם הרבה יותר טוב בזכות כך

כתבתי בהרחבה כאן:

 

מנסה לענות בצורה רחבה על השאלה/ות שהעלית כאן - הריון ולידה

מקבל בביט?

 

- וכולנו גם נשמח לשמוע מה האדמו"ר למד מאשתו 🤗

ועל כל מילה כאן אני יכול להרחיב ולכתוב ספר שלם

מקווה שאמרת לה את זה 😁

סתם סתם! 😛
אני מפרגן לה המון עד רמה שהיא מובכת מזה ️

שאם כל בנאדם היה מרגיש כמוך ביחס לבן/בת הזוג החיים היו הרבה יותר טובים
אבל יש בנו המון אנוכיות והערכת יתר עצמית

אשריכם

דווקא מה שהתחדד לי בפורום הזה - הפוך..
כלומר-
תמיד נראה שאצל כולם הכל מושלם (כי הרי רוב החברות לא יספרו דברים פחות נעימים על הבעל... וטוב שכך..)

ו-מה לא בסדר בנו?
ובפורום הזה דווקא מעודד לראות שזה הכי אנושי והכי טבעי - אכזבות, אי הבנות, צורות שונות של תקשורת וכן הלאה

לחלום חלומות, ליזום, להתמסר לילדים, לפתוח את הלב ולראות את היופי.
למדתי מהזוגיות את הכח שיש לאהבה, לתת באמת, את היכולת להיפגע ולסלוח , להישבר ולהאמין מחדש.

יצא לי ממש קלישאתי , אבל זה כנה...

מה למדתי ממנו?
אע'פ שהוא טוב בלהגיע בזמן ואני לא,
הוא לא מצפה ולא אכפת לו, הוא כביכול מחפה עליי
כלומר לעצמו הוא מקפיד אבל איתי נוח ולא מקפיד....

(אני צריכה להשתפר בזה, מה שאני טובה - קשה לי להבין שקשה לו והוא בנוי אחרת....)

מה למדתי מחיי הנישואין?
הכל יכול להשתנות תוך רגע, תיהנו כל רגע

להיות עצמאי ולא תלוי בסביבה, בסיטואציה, בנוכחים.
לא לאכול ציפיות ואז להתקשות להיפרד מהן כשהמציאות מתנהגת כמו מציאות.

תודה על ההזדמנות לחשוב את זה

אפילו שאני גבר.
מקבל המון חום אהבה והכלה אפילו במצבים שהחלטתי להוציא המון כסף על דברים שלא נראו לה סבירים באותו רגע
מחיי הנישואין אני לומד להיות קצת פחות אנוכי בעיקר

לאהוב, פשוט ככה, בלי חשבונות..

סבלנות,

ואמונה בבני אדם.

 

ולזרום יותר, לא צריך להתעמק בכל דבר, פשוט ללמוד להנות בחיים האלה..

ומלא מלא אופטימיות בערימות

 

ועוד המון דברים..

למדתי שחיי הנישואין זה הבית ספר הכי טוב לחיים, ודווקא בו הכי חשוב להיות התלמידה הכי מצטיינת!

התרגשתי ממש
ומה שכתבת בסיפא, וואו כל מילה! חשוב ומדויק כ"כ ❤️

למדתי מבעלי להגיד יותר תודה, על כל דבר שעושים בבית. זה שמראים שמודעים לכך שבן/בת הזוג עשה ותרם משהו מאוד מאוד מקל על העשיה ומונע מרמורים.
דבר נוסף, הוא תמיד מראה לי את הצד השני של דברים, ראיה חיובית וחומלת יותר, וככה הופך אותי לב"א טובה יותר.
ולמדתי בכלל כמה חשובה תקשורת טובה, ולהסתכל ולשמוע את בן הזוג בעין ואוזן טובות

אבל בקצרה: השתניתי ב180 מעלות מאז שהתחתנתי
אני חבה לבעלי את כל האינטליגנציה הרגשית שצימחתי בשנים האחרונות, כי היה לנו ככ מאתגר וקשה ודרמטי ומה לא, שלא הייתה לי ברירה אלא להתחיל לעשות 'דוקטורט' בעניין.
ברוך השם לא יצאתי נפסדת והשם שלח לי שליחים טובים שיאירו לי את הדרך
אני הרבה יותר יציבה וחזקה נפשית, יותר שמחה בחלקי ובכלל, ממש גרסה הרבה יותר טובה של עצמי

ויש עוד המון המון המון דברים שיש לי עליהם הכרת הטוב כלפיו. רק שאין פה המקום לפרט, שמא תדעו מי אני. 🙃

❤️❤️

❤️❤️

למדתי לראות מעבר, כלומר לנסות להבין מה גורם לבנאדם להתנהג בצורה מסויימת.
למדתי ממנו אהבה פשוטה, מתפרצת, קלילה וברורה מאוד
למדתי לוותר. מלאאאא. לשים את עצמי בצד, להכניע את האגו ולנצח.

למדתי להתארגן ממש טוב. לנהל בית! חתיכת דבר.
למדתי דברים טובים על עצמי בזכות איך שהוא רואה אותי...
למדתי שגם דברים ממש קשים יכולים לעבור ולהיות הסטוריה. לא לבוסס ולהשתקע שם, להעביר להאמין שישתנה...

למדתי לנסוע מלא במוניות 😆 ושזה לא יותר בזבוז מללכת למסעדה או לקנות קשקוש. נוחות זה איכות חיים. אחלה שיעור!

כי למרות כל המתנות שחנן אותי בהן הבורא לא היה לי מספיק ערך עצמי.

האהבה שלו ללא תנאי וזה שהוא המעריץ מס' 1 פשוט נתנו לי המון כוחות

לראות בעצמי את כל הטוב.

דרכו אני גם חווה אבהות מתוקה של אבא קשוב, רגיש, אכפתי. מה שלא גדלתי עליו בילדותי...

תודה

אז לא אהרוס

עניין.

את יכולה בעדינות להגיד לבעלך שיצרפו גם אותך. אני בטוח שהם ישמחו.

כאילו לצורך העניין אם היו יוצאים שני אחים לקנות לאמא מתנה לא היה מפריע לך כמו שהוא יוצא עם אחותו?

לק"י

קודם כל יש הבדל בין חתן לכלה, יותר הגיוני שכלה תצטרף למסעדה עם החמות, מאשר החתן.

יכול להיות שאם בעלך היה פונה אלייך ישירות ומספר לך שהוא ואחותו רוצים לצאת עם אמא שלו לבד, וזה לא היה נעשה מאחורי הגב, היית מקבלת את זה בסדר גמור.
הגיוני שאחים רוצים לצאת לבד עם אמא שלהם.

כזה גבר קלאסי שהוא לא מבין מה הבעיה

אני מבינה אותך מאוד 

ואולי אפרט יותר אח"כ 

שזה מאוד מובן מאליו לילדים הנתינה של ההורים

האם את מעריכה את זה שאת ככלה, חביבה ככל שתהיי, באת לגור אצל חמותך בבית

אני מאמינה שאת אישה טובה ונחמדה

ועדיין לחמות שכלה באה לגור אצלה, זה מאוד מלחיץ, זה חדירה לפרטיות, זה מבחינתה להיות תחת משקפת כל הזמן, זה לתת ולתת בלי לחכות לתמורה, זה כל הזמן לחשב מה לומר ועוד יותר מה לא לומר, זה לדעת שתמיד יצליחו לתפוס אותך כשלדעת הכלה עשית משהו לא בסדר. זה המון הוצאות כלכליות וכו וכו'

ולכן,

את זו שמתארחת אצלה, ולכן את צריכה כל בוקר להוריד בפניה את הכובע, להכין לה כוס קפה ולהתעניין בשלומה. ולקרקר אחריה

אחרי כל זה, כל עוד ההתנהגות שלה סבירה, את תצטרכי להבליג ולהבליג ולהבליג, כי אחרת את תהרסי את היחסים שלך איתה ועם המשפחה מסביב, והכי גרוע את חיי הזוגיות שלך, 

אז או שאת יוצאת משם בהקדם האפשרי ועוברת לגור בבית משלך, 

ואם את מחליטה להישאר, אז יש לזה מחיר.

קשר מצויין עם החמות ואני גרה מאד קרוב אליה חושבת שקשר של אמא לילדים ושל האחים ואחיות בניהם זה קשר אחר. במפגש כאשר גם הגיסים והגיסות מצטרפים זה משהו אחר ואין לי שום דבר נגד הגיסים והגיסות שלי ונהנית מאד במפגשים איתם, אבל זה משהו אחר ויש מקום לזה ולזה.

שאמא וילדיה יצאו גם לבד אם רוצים.
אם גיסך היה מוזמן ואת לא זה כבר היה פוגע.

אני מניח שאם בעלך היה מספר לך מראש שהוא הולך לצאת עם אמא שלו ואחותו היית מקבלת את זה אחרת לעומת הגילוי בדיעבד, אז הפגיעה מובנת מצד זה

יש פה כמה צדדים למטבע...

 

דבר ראשון , אני מאוד מבינה אותך

בתחילת הנישואין , גם היתי נפגעת מכל מיני דברים במשפחה , כי זה באמת קשה להתרגל לכל זה אחרי החתונה - 

זה קשה להתרגל למבנה משפחתי חדש - שזה לא אבא,אמא ילדים - אלאפתאום נוספים גם נכדים וחתנים/כלות - שכביכול ה"מעמד" /הקשר - שלהם מעט שונה - כביכול הם שווי ערך אבל מצד שני אין את כל זכרונות העבר, הם אנשים חדשים שנוספו למשפחה 

 

יש את הצד שלהם , רצו להפגש וזה בסדר זכותם

ויש את הצד שלך - 

2 דברים שנפגעת מהם - 

א. נפגעת מכך שבעלך לא שיתף אותך איפה נמצא (לא משנה לצורך הענין אם נפגש איתם או עם חברים)

ב. נפגעת מכך שלא הזמינו אותך גם לפגישה

 

לגבי א' - נפגעת שבעלך לא שיתף אותך איפה הוא נמצא - אני חושבת שזה אכן פוגע ואת צודקת,

את צריכה לדבר איתו ולהסביר לו שכשהוא הולך למקומות הוא צריך לעדכן אותך, לדעתי ככה אמור להיות בזוגיות, שבן זוג יודע איפה הבת/ן זוג שלו נמצא , עדכון בסיסי (בעלי גם לפעמים לא מבין את זה! אני חושבת שבנות יותר חזקות מזה מאשר בנים, נימוסים בסיסיים של קשר עם בני אדם... מינימום עדכון ושיתוף.. בכל אופן אתם זוג.... ) - כי אתם נשואים רק שנתיים, צריך ללמד אותו ולהרגיל אותו, בנים הם לפעמים לא מבינים מספיק את הנימוסים הבסיסיים בין בני אדם, אין להם את זה  בבסיס, הם יותר חופשיים כאלה....

נדמה לי שזה נעשה מתוך תום לב ולא מתוך רצון להסתיר, אז צריך ללמד אותו אבל לא לקחת את זה כל כך בחומרה, זה טעות קטנה קלאסית של גבר..... לא כאילו שהסתיר והחביא פה משהו סודי, כולה נפגש עם המשפחה שלו.. לגיטימי.. (לא חלילה נפגש עם מישהי שאסור לו להפגש.....קחי בפרופורציות..)

 

לגבי ב' - נפגעת מכך שלא הזמינו אותך -

יש לזה 2 צדדים - מצד אחד את צודקת שלמה לא הזמינו אותך ואני מסכימה ומבינה אותך שזה פוגע 

ולמה לא הזמינו אותך , את הרי חלק מהמשפחה ולמה כביכול "מנדים " אותך וכו'  וזה ממש לא יפה וכו' 

ומצד שני, תסתכלי על הצד שלהם - אולי הם מתגעגעים לחיים של פעם - לפני החתונות של כולם - שהם סתם היו משפחה רגילה בלי חתנות וכלות ונכדים וכל זה שמסבך את המשפחה והופך אותה ליותר "מורכבת" ו"מסועפת"........ כאילו סתם לשבת ולדבר טבעי בלי נימוסים וכו'

 

לסיכום,

זה דבר שקורה, קרה גם לי , מבינה אותך , אבל תדעי להבא שלא כל דבר שפוגע בהכרח אומר שהם נגדך או לרעתך, פשוט יש להם את הצורך שלהם להזכר בעבר או להיות בטבעי בלי לעשות רושם, זה הכל

ואם את כל כך רוצה ליצור איתם קשר - תיזמי! תיזמי מפגש עם חמותך/ גיסתך - לא יקרה כלום..... אנשים שיוזמים מפגשים נחמדים - הם רק עושים טוב סביבם.. אל תחכי שיזמינו - את יכולה להזמין בעצמך....

בהצלחה יקרה וחיבוק על הקושי ועל ההרגשה הפוגעת מצידם!

אבל הצדק איתם לעניות דעתי.
אבל קחי את זה בקלות כי כשיוצאים עם החמות צריך להיות מנומסים לראות שהטחינה לא נוזלת לך על הסנטר ולאכול בפה סגור.
הורס את כל הכייף וההנאה.
אם עדיין זה מפריע לך הייתי ממליץ לנסות לקבוע יציאה משפחתית של כולם בנוסף.
(או לחלופין שתעשו יציאה של בנות רק את חמותך וגיסתך)

אצל חמתך - תכיני את הקיבה להרבה צפרדעים שתצטרכי לבלוע. וגם זיפר לפה.
בעיניי זה הדבר הכי גרוע שזוג יכול לעשות לעצמו, אבל אם את כבר בתוך הסיטואציה - אז תקבלי ותשמרי על שלום הבית שלך.
ועכשיו לעניין עצמו - היא לא חייבת לקחת גם אותך. ואם היית גרה בבית אחר כנראה זה לא היה מפריע לך. אז מעכשיו, עצה אוהבת - תחשבי כאילו את לא גרה איתם כשיש לך ביקורת על חוסר שיתוף שלך בדברים או חוסר התחשבות. זה מכניס לפרופורציות.
ועם כל קושי שעולה - תדאגי שיעמוד לנגד עינייך הסכום החודשי אותו את חוסכת, ותשקלי בכל פעם על כף המאזניים אם כדי לקבל את הסכום הזה היית מוכנה לעבור את מה שעברת.

מקריאת הכותרת,
מספר/ת הסיפור תמיד צודק/ת..

האם ישנה זווית ראייה אחרת לסיפור?

אקרא את ההודעה
ואנסה לשתף בתובנות שלי.

לא משנה מי צודק תפעלי לפי מה שמרגיע ולא מה שיעורר בלאגן ומריבות. חכמה לא צודקת...
ותדברי עם בעלך תסבירי לו איך את חווה תענין

אני מאמינה שהנסיון לבדוק מי צודק ומי לא צודק פחות מכוון למקומות טובים.
נניח שהוא באמת עשה את זה בתום לב, ובלי שום כוונה רעה ואפילו ניקח את זה עוד צעד קדימה, מתוך דאגה אלייך,
עדיין- את הרגשת פגועה ושכוחה.
ולכן הנקודה פה היא לא מי צודק, אלא שאת נפגעת וזה ציער אותך. זה גם לא אומר שהוא רע ורצה לעשות לך רע, סביר להניח שממש לא.
פשוט זה מה שהרגשת.

כשנכנסים לשיח של מי צודק ומי אשם כל אחד מתבצר בצדקתו ומגונן על עצמו,
ואין פה קשב לחויה של הצד השני.

מציעה פשוט להגיד שנפגעת/נעלבת ממה שהיה.

אל תקלקלי לעצמך, ממש חבל.

 

נכון שההרגשה שלך לגמרי מובנת - אבל אין כאן שמץ כוונה רעה ביחס אלייך.

 

זה שאחותו רוצה לצאת עם האמא לקנות משהו - ולא איתך - זה לגמרי מובן, על אף שאתם שם בבית.

את חלק מהמשפחה, ויש "מדרגות" בענין. היא בת שלה, גדלה אצלה כל השנים. טבעי לגמרי שבת תזמין את אמא שלה בלי הגיסה.  

העובדה שהיא גם לא הזמינה את בעלה, רק מחדדת את זה שכך היא תופסת, ואין בכך שמץ כוונה לפגוע.

ממש לא קשור ש"אתם גרים שם"... וכי בגלל שההורים שלו נדיבים ושמחים בכך שאתם שם, אז האחות צריכה/אמורה להסתכל עלייך, ביחס לאמא שלה, כאילו זה "ממש אותו דבר"?  לא.. אלה דברים שנבנים עם השנים. אם תקחי דברים כאלה בטוב, לא תקפידי, תבני יחס אוהב וקרוב עם המשפחה - אז עם הזמן סביר שגם האחות הזו עצמה תציע לך להצטרף לדברים כאלה...

 

 

לגבי בעלך - ההרגשה אכן מובנת. אבל שימי לב. לא הוא אירגן ללכת בלעדייך. אחותו אמרה לו, "בוא נלך עם אמא. אני לא מזמינה אפילו את בעלי".. מה הוא תפס? קצת נחת לאמא עם הילדים שלה, שטרחה שנים רבות בגידולם...

 

עצם זה שהשיב לך ככה - מראה שאין כאן שמץ משהו שלילי כלפייך. זה שאתם גרים שם כעת, אינו רלוונטי לענין.

 

אז קחי נשימה עמוקה - למרות התחושה הראשונית הלא נעימה, שאפשר להבין - תאמרי לעצמך, יופי.. בעל שככה מתייחס לאמא שלו, סביר שגם היחס שלו אלי יהיה במושגים כאלה של משפחתיות טובה..

@נגמרו לי השמות

עיין בכרטיס אישי שלה,

 

 

כינוי של מנהלת הפורום,

לא הצלחתי לתייג,  עיין 2 שרשורים למטה

ותודה רבה לכל המדווחים, אין עליכם 💪

(יש בעיה במסרים, ניסיתי לכתוב לכל אחד מכם שדיווח אבל זה לא נותן אז כותבת כאן במרוכז).

והסבר לכל שאר הקוראים: נמחק שרשור של טרול מגעיל במיוחד, באמת שאין צורך לפרט את הגועל שלו.

יש אותו גם בפורום של האימהות המדרגה הבאה או איך שלא קוראים לו.

זוועה

וצר לי על חוש ההומור שלך שהתבזבז בגלל הגועל נפש הזה אבל להבא דע כי יש כאן אפס סבלנות לדברים כאלה, וגם לא בצחוק.
(החד משמעיות והנימה הנ''ל מכוונת לטרול כמובן ולא אליך, נשמח ממש שחוש ההומור שלך ישמח את כולנו כמו תמיד 🙏)

יש לי שאלה, האם אפשר לעשות שכל הודעה לפני שהיא עולה אוטומטית לפורום תעבור ביקורת של אחד המנהלים?
או שזה בלתי אפשרי?

סומכים על אנשים בוגרים להיות באמת בוגרים וניתנת לכולם גם זכות הבחירה...

 

אבל לפעמים באמת היה מוטב לו היה כך...

אם רוצים אפשר אולי להציע, אולי למשה

@משה

או לחברי ההנהלה

יצטרכו להעסיק הרבה אנשים בשביל זה.
ואנחנו מעדיפים שהפורום ישאר בחינם..

באדם הבוגר בפרט (זה גם לא פורום שמיועד לילדים שכותבים כאן...)

ובזכות הבחירה והאוטונומיה שלו להתבטא

 

רק חבל שיש אנשים שמנצלים את זה לרעה...

ובמקרים של ניק גבולי שיקבל אזהרה ראשונה, שניה ואז חסימה של המשתמש והמייל

אפשר פשוט לפתוח עוד אימייל
לי אישית יש 4 כתובות מייל שאני משתמשת בהם, אחת מרכזית וכל השאר לכל מיני אתרים שאני לא רוצה שישלחו לי מיילים חופרים

כיוון שניתן לפתוח מיילים רבים וניקים רבים ומאוד סיבות.
ואכן משתמש שחרג מהגבול בבוטות נחסם מיידית.

לק"י

יש פורומים מאוד פעילים.

הייתי חייב אחי. אתה לא יכול להרים לי להנחתות כאלה ולצפות ממני לא להתפתות.

גם אני סובלת מזה בפורום פה

זה לא חרדה מלהפסיד
זה הפספוס ממש
😏

ובחודש האחרון עושה השלמות במידת הצורך

הוא לא התכוון שתוריד את המשכנתא למשל מהחישוב של ההכנסות שלך,

אלא שאם אתה משלם משכנתא - אל תספור את זה כחלק מהמעשר עצמו.

למה שמשכנתא תחשב מעשר?

פה כולם צדיקים לא יודע למה בסביבה שלי זה לא ככה...

גם בסביבה שלי לכולם יש תירוצים

רוב האנשים לא יצטרכו לתת עוד..

צריך לברר מה ההלכה אומרת, פחות משנה מה הסביבה עושה

אז הורדתי אותתם. נשארתי עם הכנסה נמוכה ביחס לתרומות (ואם אני סופר את החסכונות לילדים כמעשרות ומוריד אתת כל ההוצאות שהוא רשם אני באיזה 30 אחוז)

איך משכנתא או מעון לא משרת אותך ואת משפחתך?

לא כ"כ הבנתי מה התכוונת, אבל אנחנו נותנים 10% מכל ההכנסות.

נותן מעקב טוב על ההוצאות והכנסות

זה עם הרשאה לחשבון בנק?
צריך לרשום כל הוצאה שעושים?
כמה עולה?

עם הרשאה לחשבון בנק-סיכון מסויים
לא יודעת לגבי מחיר
בערך 50 לחודש
חודש ראשון מתנה.
מקטלגים פעם אחת לקבוצות
ומשם הוא מחשב

יש בזה סיכון מסויים אבל כנראה העולם הולך לשם.
יש לכם כבר מספיק תקופה כדי לאבחן אם יש שינוי?
הוא מחשב הוצאות של מזומן או שצריך לעדכן?
אני מניח שזה עוסק רק בעו"ש ולא בהשקעות לפנסיה, נכון?

לא השקעות ועל המזומן אין שליטה אם לא נעדכן
בואו
שינוי נראה שלא נוציא כסף(במיוחד אני-האשה)
😁

לאיזה שירשור פה של בעלך שאשתו לא מפסיקה להוציא כסף והרייזאפ קורס

כמה בקבוקים בכל מיני צבעים 😁

חלקים מפליימוביל/פיג'מה שלא שמו בכביסה/צמידים/בובות ועוד מכל הבא ליד

זה טוב

אצלנו יש לה ליד המיטה בקבוק מים, שקית בייגלה, אישי ומגבונים. על כל צרה שלא תבוא.
אבל מאז שהיא נגמלה מטיטולים היא 3 פעמים בדקה לשירותים😳

זה היה סתם להטריל... מה אנחנו קשורים...

מניינים?
ומשלום הילדה?

כל משבריך וגליך עלי עברו ואף על פי כן רק🎶🎶🎶
עוברת וגודלת בסך הכל בעליה מתמדת

מה השם שלה?

הנה כאן:

 

הלל אפרת בת אוראל. | ערוץ ７