ייאוש ייאוש ועוד ייאושEranlavi
עבר עריכה על ידי בסדר גמור בתאריך י' באב תשפ"ב 13:40

היי חברים. 

חיפשתי בגוגל משהו בנושא נדל”ן, והגעתי במקרה לדיון מעניין בפורום הזה .

ֿאז אחרי שקראתי את כולו, החלטתי לשתף פה את החברים, בתקווה לקבל איזה עיצה.

 

אז  אני ערן, בן 47 רווק חילוני— 

בגיל 34 הכרתי את עולם הבורסה דרך חבר.  

התחלתי לסחור וגם להשקיע במניות ,בתקווה שאצליח להביא לי רווחה כלכלית בהמשך חיי. 

ֿהשקעתי במניות גז,ביומד, קנאביס וכו , בסכומים מטורפים.

פעם הרווחתי 40,000 , פעם הפסדתי 70,000…..פעם הפסדתי 300,000…..פעם הרווחתי 

גם 150,000.  בקיצור—רכבת הרים במשך 12 שנה. 

 

לפני חודשיים, אחרי שהייתי ברווח של 180,000 שקל, על מניה ספציפית (אחרי שכבר הייתי מופסד 90 אחוז עליה ובדרך נס היא עלתה בחזרה), החלטתי לצאת סופית מהבורסה לתמיד.

לצערי, אחרי 12 שנים בשוק ההון, “תרמתי לבורסה”, 280,000 שקל! (אני יודע שזה הפסד נוראי, אבל האמינו לי שעד לפני שנה, הייתי עם הפסד הרבה יותר מטורף!, אז זה חצי נחמה).

 

אז נכון שאי אפשר לקחת ממני דוגמה על השקעות בבורסה

 (אני יודע שלא פעלתי נכון ולכן כל ההפסדים),אבל , זה לא הדיון כרגע.

 

הבעיה שלי היא אחרת, ולכן חשבתי להתייעץ איתכם כי אין לי עם מי, ואני במצב של ייאוש.

 

אז כאמור, אני בן 47 רווק. (שוב אומר, שאני יודע שבפורום הזה ,שכולם דתיים עם משפחות,ילדים וכו אני סוג של “חוצן” חחח,  אבל תשתדלו להתעלם מהסטטוס שלי.

 

אז ככה-

ֿאני מגיל 25 , חי בדירות שכורות!  דירות שהן פח אשפה וכבר די נמאס לי. פשוט נמאס לי.

היה לי חלום שההשקעה בבורסה, לאורך שנים, תניב לי מתישהו , מספיק  כסף ,

בכדי שאוכל לרכוש לעצמי , בעוד מספר שנים, דירה ראויה למגורים, 

אבל , לצערי, השנה, כאשר החלטתי לצאת סופית מהבורסה לאחר 12 שנים ,

ֿנפל לי האסימון, שזה כבר לא ייקרה ולכן , מעבר לייאוש שלי הנוכחי, 

אני מנסה לחשוב איך הולכים להיראות החיים שלי מעתה והלאה אחרי “ניפוץ החלום”.

 

אז קצת נתונים :

אני עובד ומרוויח כל חודש 25,000 שקל נטו.

וברשותי הון אישי של בסהכ מיליון שקל…..שלצערי, בעידן של היום, זה כלום ושום דבר

בכל מה שקשור לנדל”ן. (לפני 10 שנים זה היה נחשב).

 

 

אז אני בן 47…עוד 3 שנים בן 50…… ואני מסרב להשלים עם המציאות ,

שככה החיים שלי יצטרכו להיראות , בכל מה שקשור למקום מגוריי!?? 

 כמה עוד אוכל להמשיך ולהתכלב בדירות פח? 

ֿזה מאוד מייאש אותי מאוד.ֿֿ

 

מצד אחד, זה ברור שאני יכול לנסות ולשדרג את עצמי,

עם דירות להשכרה מהממות שאני יכול לגור בהן,

(גבעתיים, רמת גן, ראשון לציון, ֿחולון, בת ים, הרצליה וכו……כי אני עובד בתל אביב אז אני ממש לא יכול לגור בשומרון,בקריית גת או בכלל בפריפריה  )
אבל מצד שני, אם אני הולך לזרוק מעכשיו כל שנה, 85,000 שקל…..בגיל 60 אני כבר מחסל את כל המיליון שקל האלה. (אני כמובן ממשיך לעבוד, ומאוד מוכשר בתחום שבו אני עוסק, 

אבל מאיפה לי לדעת שבגיל 60 אמשיך עדיין לעבוד או להרוויח 25,000 שקל בחודש).

 

מצד שלישי, אני אומר שגם ככה החיים שלי מאכזבים, אני גם ככה מיואש,

גם ככה לא הקמתי משפחה משלי, אין לי וכנראה שגם לא יהיו לי ילדים  

אני די אדון לעצמי,

קח את המיליון שקל שיש לך, תיקח משכנתא של 1.5 מיליון שקלים….

ותקנה אחלה דירה חדשה דנדשה  (אפילו מקבלן ) !!

הרי ממילא אני אמור להרוויח 25,000 שקל כל חודש ( אפילו עשיתי לעצמי חישוב מפורט,

שגם עם נגיד משכנתא של 7000 שקל בחודש , אני מצליח בשנה לחסוך בערך 98,000 שקל נטו!)

בעשור אני אצליח לחסוך 980,000 שקל (כאמור, עם משכנתא של 7000 שקל!!! 

 

אז אני אשלם 6500-7000 משכנתא לתקופה של 15-20 שנה…ואגמור עם הדבר הזה ! 

אבל לפחות אתחיל לחיות ולגור בבית שיהיה לי כיף לחזור אליו הביתה .

 

ֿֿמצד רביעי, אני די מפחד להתחייב על 1.5 שקל.

ֿמצד חמישי, אני גם ככה על הדירת פח שלי הזו, ב 10 שנים אוציא 540,000 שקל! (והאמת,

אני לא מסוגל לדמיין אותי בכלל גר פה עד גיל 57! מעדיף למות כבר )

 

ֿֿבקיצור— אתם שמים לב שאני מאוד מבולבל.

 

אני מרגיש שה 12 שנים שביזבזתי על הבורסה ,

מגיל 34 , שהייתי יחסית עוד צעיר , ועד גיל 47 פשוט הרסו לי את החיים.  

 

אני מודע למציאות שבה אני חי, עם אנשים שבקושי גומרים את החודש ,והיו מאוד 

ֿשמחים למיליון שקל בבנק וכו וכו וכו…

ֿאבל לפחות הם בני 50 שהקימו משפחה, הביאו ילדים, חיים בזוגיות, עברו דברים בחיים וכו…

אֿני לעומתם, מרגיש כישלון נוראי כי אין לי…לא זה, ולא זה .

 

לסיום החפירה -

אני יודע שבפורום אין פה יועצי משכנתאות או נדלן

אבל היה פה כאמור, דיון לפני כמה זמן, שלקחו בו חלק כמה אנשים מביני עיניין

(פאז, הר חברון ועוד כמה ששכחתי את הכינויים),

אז אשמח אם הם יכולים לתת לי קצת מהתובנות שלהם.

כמובן שזה לא ייעוץ רשמי ואתם לא נושאים באחריות וכו.  אל דאגה  

 

המון תודה וסליחה על החפירה 


קראתי שוב ושוב ולא הצלחתי להבין מה בעצם אתה שואלפשוט אני..
הרי לגבי מה שהשקעת - זה כבר היה, ייעוץ לא יעזור.
לגבי האפשרות לקנות בית - ענית לעצמך, יש לך מספיק כסף בשביל לקנות בית ואתה מרוויח מספיק בשביל לשלם משכנתא.

אז מה אתה שואל...?
וואלה??Eranlavi

אתה לא חושב שלקחת משכנתא של 1.5 מיליון שקלים, זה קצת יומרני מידי?

 

בכוונה הזכרתי את גילי.

 

ֿֿאני לא בן 30. ואפילו לא בן 40.

 

ֿאני כבר 47 .

 

האינסטינקטים שלי חושבים בדיוק כמוך, ואני מתבשל עם ההחלטה הזו כבר מספר שבועות 

(מהרגע שהוצאתי את כל המיליון שקל שלי מהבורסה).

ֿאבל עדיין חושש.

 

תודה שהשבת  

למה יומרני? זאת משכנתא מאוד נמוכה ביחס להכנסה שלךפשוט אני..
רוב חבריי לוקחים משכנתא גדולה הרבה יותר, והם מרוויחים פחות ממך (מרוויחים פחות למרות שיש להם 2 משכורות בבית, ומהצד השני יש להם הרבה יותר הוצאות).

לגבי ההוצאות מסכים איתךEranlavi

ואולי זה היתרון שלי.

 

אגב, ראיתי רק לאחרונה את הממוצע של המשכנתאות שאנשים לוקחים….

ֿאז אם בעבר הממוצע היה 700,000–800,000 שקל….

ֿבשנים האחרונות , משום שהנדלן קפץ לשמיים, ממוצע המשכנתאות שאנשים לוקחים על עצמם קפץ לסכום האסטרונומי של מיליון שקל! 

 

אבל אתה כותב לי, שחברים שלך לקחו משכנתאות של יותר מ 1.5 מיליון שקל?  ומרוויחים 

ֿפחות ממני.

 

ֿאז ברור לך שהם היוצאים מן הכלל.

 

הממוצע , עם כל הטרפת של הנדל”ן, הוא מיליון שקל

 

הם ממש לא יוצאים מן הכללפשוט אני..
אם הממוצע של הפסיכומטרי הוא 530, אז מי שמקבל 650 הוא יוצא מן הכלל?

הממוצע הוא ממוצע, יש לו יתרונות ויש חסרונות, בהקשרים כלכליים הוא טוב בעיקר בשביל לראות מגמות ופחות בשביל להבין מצב נתון.

הרי הממוצע כולל אנשים שעוברים לגור בדירת 3 חדרים בדימונה, וגם משקיעי נדל''ן שמראש מוגבלים ל-50% משווי הנכס, הממוצע כולל מיליונרים שרוכשים בית בכפר שמריהו...

במילים אחרות, הממוצע הזה שאתה מדבר עליו מורכב ממאות אלפי ''יוצאים מן הכלל'', שביחד מייצרים איזה שהוא מספר שממוקם איפה שהוא ביניהם.
תקנה ואל תתמהמההמקורית
מיליון הון עצמי זה המון.
הכנסה של 25 נטו זה המון
קח בחשבון שככל שהגיל עולה יותר קשה לקבל משכנתא והצעות לביטוח חיים והוא גם עולה במחיר
גם אני לא הבנתי את ההתלבטות.
יש כסף - קונים אם רוצים
תודה המקורית - הגיל הוא בהחלט פקטור. את צודקתEranlavi

רק אבהיר שוב-

אין דירות שנדלקתי עליהן, שהן פחות מ 2.2-2.4-2.5 

 

רוב הדירות ב 1.7—-1.9…..ראיתי מחוץ לאיזורים שמתאימים לי.

 

ֿאז עדיין את אומרת , שלאור מה שכתבתי ממקודם,

גם אם אקח גג …עד 1.5 מיליון שקל משכנתא 

זה עדיין לא תהיה קפיצה מעל הפופיק? 

 

ֿכמובן שאת לא מייעצת ולא נושאת בשום אחריות,

ֿואני את ההחלטה אקבל לבד בהמשך…….

ֿאבל מעניין לשמוע עוד דיעות 

 

ֿתודה 

עם שכר של 25 נטו - ממש לאהמקורית
תתייעץ עם יועץ משכנתאות שייתן לך אינדיקציה פחות או יותר להחזר החודשי.
גם אתה עומד על יותר מ30 אחוז מימון והריביות הן יותר אטרקטיביות ככל שההון העצמי גדל
זה גם מה שאני חשבתיEranlavi

כמובן שחשבתי שבמידה ואקבל החלטה חיובית בעיניין,

ֿאני אקח גם יועץ משכנתאות בכדי שילווה אותי במו”מ עם הבנקים, בניית תמהיל וכו….

 

הבנתי שייעוץ כזה וליווי, מתחיל מ 5000 שקל ויכול להגיע גם עד 9000 שקל…

 

זה לא זול, אבל ממה שקראתי, שווה כל שקל .

 

  

בהחלט. ממליצה בחוםהמקורית
החיסכון בריביות בסכום ההחזר הסופי יכול להגיע גם ל200 אלף שקל. לפעמים יותר.
קפוץ למים. בהצלחה!
המון תודה לך מקורית! אתם עוזרים לי פהEranlavi


יומרני??נשוי+
על מה אתה מדבר? פורסם כבר שממוצע ההלוואות מהבנקים עבר את המיליון שקל. ומדובר שם על בעלי משפחות עם הרבה הוצאות מן הסתם.
אתה בתור רווק אמור להסתדר עם משכנתא אפסית של 500k והכנסה של 25k
משכנתא של 1.5. לא 500,000 Eranlavi

הלוואי עליי משכנתא של 500,000—כבר שלשום הייתי לוקח  

למה הלוואינשוי+
יש לך מליון ביד, תקנה דירה ב1.5 אם אתה חושש.
לפחות תעלה על הרכבת
בסכום הזה, במרכז, אפשר לעלות מקסימום על קורקינטפשוט אני..
אין דירות ב 1.5 במרכז.אין חיה כזוEranlavi
רוב הדירות הראויות (אתה לא שולח אותי עכשיו
לגור באותה דירת פח, רק עם משכנתא…)
מתחילות מ 2.3–2.5
אני התכוונתי במחיר למשתכןנשוי+
ואני מניח שאתה לא צריך בית גדול
אההה… הלוואי ואזכה במחיר למשתכן.Eranlavi
אבל ממש לא בונה או מחכה לזה,
משום שמדובר באלפים של אלפים שנרשמים לזה.
זה כמו לזכות בלוטו.
אף פעם לא נמשכתי לזה
אהה..אגב אתמול קיבלתי הודעה שלא זכיתי בהגרלהEranlavi


אח שלי תחיה את החלום על מה אתה מדבר??די שרוט
אין לך מחוייבות משפחתית, אתה אדון לעצמך, אתה מרוויח יפה מאוד, אין ילדים, תחיה את החלום.

אתה לא לא חייב דירה ב2.5 מיליון שקל. קח דירת 3 חדרים לא בתל אביב ב 1.9 מיליון. כבר חסכת 600K.

מה שכן, כדאי שתעשה את זה מהר לפני שגם דירת 3 חדרים תעלה ל 2.5 מיליון.

הערה: למרות שלי זה לא מפריע, תפסיק לקלל כאן. זה מביך.
דירה חדשה ב 1.9 ? איפה ראיתEranlavi

כל הדירות החדשות שראיתי לאחרונה, מתחילים מ 2.2—2.3

 

זה בראשון לציון, גבעתיים,רמת גן, חולון, הרצליה …אפילו בבת ים.

 

ֿאני חייב לציין שוב, שהתשובות שלכם מצד אחד , מאוד מפיחות בי תקווה כי אולי המצב 

ֿלא כזה “שחור”…אבל מצד שני, נראה לי שאתם די מקלים ראש בעובדה ,

ֿשאני כבר לא צעיר בן 25 שלוקח משכנתא ל 15-20 שנה…..

ֿאלא בן 47 .

ֿאמנם אני בריא כמו שור (תודה לאל), נראה 10 שנים פחות מהגיל שלי

אבל עדיין……47.

 

ֿֿאבל תודה לכם.

 

ֿֿנראה אם יהיו פה תגובות שונות.

אז מה אם אתה בן 47?ברגוע
בעבודה שלך יש הרבה שפורשים בגיל 55? אם לא אז לא מבין מה הבעיה. ובהנחה שאתה מפריש לפנסיה, אתה תוכל להמשיך לשלם משכנתא גם אחרי 67.
בד"כ אומרים לאנשים לא לקחת משכנתא של יותר משליש משכורת, אצלך המצב יותר טוב.

ובמקרה הכי גרוע שלא יהיה לך איך לשלם או שימאס לך מהדירה, אתה תמיד יכול למכור ולעבור לדירה יותר זולה. זה לא כמו השקעה בבורסה שהכסף עלול "להעלם"..
ייאוש כאשר אתה מרוויח 25 נטו???המאור הקטן

הכנסה ממוצעת למשפחה היא בסביבות 15 אלף בנטו (אולי אפילו פחות), ואתה רווק שמכניס 25 ובוכה?

 

מציע לך לצאת מהתפיסה שדירה משלך היא איזו מעלה מיוחדת, ופשוט להסתכל על זה כהוצאות דיור. סהכ ב 25 נטו יש לך אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות לשכור או לקנות, ואגב הבורסה זאת אולי האפשרות הטובה ביותר שלך לגבות את ההוצאה הזאת. כמובן באמצעות פיזור סיכונים נכון והגיוני.

מאור -תודה על התייחסותך . כמה הבהרותEranlavi

אני לא בוכה….אני פשוט מסתכל קדימה, וקצת מיואש ממה שאני רואה.

ֿהייאוש לא היה אצלי בגיל 20…ולא בגיל 27, לא ב 35 וגם לא ב 43.

 

ֿפשוט, אני מרגיש שלולא קורת גג שתהיה שלי, אני אהיה בבעיה.

 

ֿֿאני באמת אמור בגיל 58, להמשיך ולהיות נתון לחסדים של בעלי בתים, 

ֿאם הם כן יירצו להשכיר לי את הדירה שלהם, אם כן יעלו לך שכר דירה או לא………

ֿכל סוף שנה, הטלפון לבעל הבית שלי הופך למציק וסיוט עבורי.

 

ֿכבר חשבתי באמת להשאיר מאחוריי, את העניין הזה שתהיה לי דירה משלי, 

ֿואולי לנסות למצוא דירות להשכרה לטווח ארוך של 10 שנים….

ֿמדובר בד”כ באחלה דירות חדשות, עם חניה ,מעלית, בניין כמו שבא לי וכו וכו…..

אבל ממה שביררתי בפרוייקטים השונים, הכל תפוס.  באמת באמת!

ואגב, המחיר שם גם לא כזה זול, ומתחיל מ 6500…….שזה בערך כמו משכנתא שאני יכול לקחת.

 

ולגבי ההצעה שלך לבורסה—-

ֿתראה מאור…..אני מודע לזה שהתנהלתי במשך 12 שנים בבורסה,

בצורה לא נכונה (כבר כתבתי כמה הפסדתי), 

ואני מודע לזה שלא פיזרתי סיכונים, אבל אני גם מודע לכך שהבורסה לאורך זמן אכן

נותנת תשואה טובה. 

ֿאבל אני כ”כ נכוותי מהבורסה , ושמתי את החיים שלי “בהולד” משנת 2010 עד היום, 

שהיום כבר קשה לי נפשית להיכנס לשם עוד פעם , ולהשקיע שם מיליון שקל ועכשיו לחכות עוד 10 שנים . (אין טעם להיכנס עם פחות  הרי אני עובד בשוטף אז למה לי להחזיק כסף בעו”ש !)

 

ֿאני מניח שבמידה ואקנה דירה שממש ארצה , אשלם משכנתא ואגור במקום שממש יהיה לי כיף,

ֿאז במצב כזה, אני בהחלט יכול להפריש כל חודש עוד קצת כסף לבורסה מחדש לחיסכון נוסף.

ֿאבל לקחת עכשיו מיליון שקל ולהיכנס שוב—-קשה לי.

 

תודה על התייחסותך 

אסור לאנשים להתלונן אם יש אנשים במצב פחות טוב מהם?פשוט אני..

זה כמו שתגיד שאסור לאנשים להתלונן על קשיים בנישואין, כי לפחות יש להם זוגיות בזמן שיש רווקים שמתפללים לזיווג כבר שנים.

אם אכן זה החוק, לכולנו אסור להתלונן על כלום כל עוד יש ניצולי שואה בחיים...
אפשר להתלונן אבל למה ייאושהמאור הקטן

הבן אדם כתב כותרת מפוצצת על ייאוש. שבין השורות אתה מבין שכל הסיפור הוא על אדם שחושש שבגלל גילו הוא לא יקבל משכנתא מספיק גבוהה בשביל לקנות דירה חדשה ובגודל הרצוי במרכז.

בפועל:

-הוא יכול לגור כמעט בכל מקום שהוא רוצה. (גם אם לא לקנות..)

- הוא כנראה גם יכול לקנות דירה ולקחת משכנתא גם במחירים של היום.

- סך הכל הוא מרוויח לא רע במיוחד כרווק.

 

 

אז לא “קראת” אותי נכון.Eranlavi

הייאוש הוא אותנטי!!  לא שיקרתי ולא הייתי “דרמטי” מידי.

 

ֿֿהייאוש נובע מהעובדה שאני כבר בן 47, עם הרגשה שלא 

ֿהצלחתי להגשים שום כלום מהרווחה הכלכלית , לה כ”כ ייחלתי במהלך השנים.

 

וזה עוד מבלי שבכלל התחתנתי…

וֿמבלי שהקמתי משפחה , ילדים וכו…..

 

ֿֿאז מה עשיתי כל השנים האלה!?

עוד 3 שנים, אני בן 50.  זה לא צחוק!

 

בכל אופן, ככל שקראתי את התגובות של החברים פה, 

ֿהתחלתי להרגיש יותר מחוזק.ֿ

אז תודה.

אגב, שלא יובן לא נכוןEranlavi

סטטוס הרווקות שלי, הוא מבחירה בלבד.

 

ֿֿזה כמובן לא האישיו של הדיון פה

….אבל אם כבר התחלנו להכיר קצת, אז חשוב לי כבר לציין את זה,

ֿכי כבר קראתי פה , כאלה ששלחו אותי לאיזה מטפל טוב וכו.

ֿאז באמת תודה….אבל זו בחירה שלי. (נכון לעכשיו).

 

 

יש לך רווחה כלכלית בההמאור הקטן

רק תסתכל על המציאות שלך בעיניים חיוביות.

אגב פרנסה רק מה' יתברך, ובלי קשר תנסה למצוא בת זוג, לבסוף כל הברכה שיש לאדם מגיעה מאישתו.

תודה על האיחוליםEranlavi
אני דווקא מכיר די הרבה אנשים,
שאחרי שהתגרשו, השם ישמור מה שהם עוברים
בגלל האשה

אבל זה לא הנושא לדיון חח.

בכל אופן, תודה
אני גרה בצפון ובעלי ע6בד בהיי טק בצפוןספיר לבן
בצפון יש שוק היי טק מטורף. יש ביקנעם, בקיסריה ובחיפה מרכזי היי טק מאוד גדולים עם כל החברות שיש.
בוא תקנה דירה בפריפריה בצפון, ממש לא במחירים של אזור המרכז ותסתדר.
אולי כאן גם תזכה לישועה ותקים משפחה.
בהצלחה!
יש מגבלה לכמה שאפשר להתקדם בצפוןברגוע
אני מכיר את זה מגיסי ואחותי..
אבל האמת שעכשיו נותנים להם רוב הזמן לעבוד מהבית ורק פעם בשבוע בערך צריכים לנסוע לת"א
לדעתי אתה ניזון מסטיגמות לא ממש מבוססות.ספיר לבן
יש בצפון חברות ענק ועוד המון דברים.
לדעתי התקבעת על מחשבה שאי שאפשר לזוז מאזור המרכז (כמו עוד רבים וטובים שחושבים שאין מנוס מלהצטופף שם).
טוב..ברגוע
עבר עריכה על ידי ברגוע בתאריך ח' באב תשפ"ב 12:41

כתבתי רק מה ששמעתי מגיסי (גר בחיפה), ויש לו נסיון לא רע בהייטק

תודה ספיר יקירהEranlavi

אני עובד במרכז, ולכן לצערי הצפון לא רלוונטי מבחינתי .

 

זה לא אומר שאני חייב לגור בתל אביב, והאמת אני גם לא מחפש שם

כי לעולם לא אוכל לקנות שם דירה , במחירים המטורפים שיש שם. 

אבל אני כן חושב על חולון, בת ים,הרצליה, ראשון לציון  

ֿמבחינתי רמת גן וגבעתיים גם מושלם, אבל הן גם יחסית גם יקרות.

 

ֿאבל כאמור, אני לא יכול לעבור לצפון, מהסיבה הפשוטה שאני חייב לעבוד יחסית קרוב במרכז.

אין לי דרך אחרת

אפשר אולי קצת להרחיב אופקים מזרחהאורה שחורה
יש גם את פדואל עלי זהב בית אריה אלקנה עץ אפרים ברוכין אורנית שערי תקוה אריאל.
יש דרך אחרת
די לכיבושדי שרוט
אתה צודקאורה שחורה
אבל הוא חילוני, תלאביבי, יש לו משכנתא ובורסה על הראש
לא יודעת כמה מתאים לו להתנחל בכפר קאסם בשלב זה של חייו.
למרות ששם עם 25k נטו הוא יכול לבנות טאג' מאהל או איזה בורג' ח'ליפה אל כביר.
קודם כלאריק מהדרום
אתה גבר, ביולוגית אתה תוכל להוליד ילדים עד קרוב מאוד ליום מותך, אתה רק צריך פרטנרית צעירה מספיק, וזו אחת הבעיות עם הנשים שהשעון הביולוגי דופק להן מהר יחסית לגברים, לכן גם רוב הנשים צעירות מבעליהן ולכן גם בתי אבות הם לרוב בתי אימהות, (הן גם חיות בערך שנתיים וחצי בממוצע יותר מגברים אבל זה כבר קשור להרגלי אורח חיים, עישון, שתיה, ספורט, תזונה וכו')

שנית את מרוויח 25k נטו וגר בדירת פח? למה? ההוצאות על דיור במשק בית ממוצע הם כשליש מההכנסה נטו, הבנק יכול לאשר לך משכנתא עד 40 אחוז מההכנסה נטו (זה לא יהיה קל לשכנע אותו אבל טכנית אפשר) אתה יכול לשכורדירה ב10k לחודש ואני מניח שהדירות במרכז ב10k אינן דירות פח ותוכל לשמוח לחזור אליהן, אחרי שתתרגל לסטנדרט דיור כזה תדע מה אתה מחפש בבית ותוכל גם לקנות דירה כזאת וזה ייאש אותך פחות.

לגבי היאוש שמקנן בך, זה נשמע משהו חמור ואני מציע לך להשקיע במטפל טוב.

אני מכיר כמה אנשים שהתחתנו לראשונה אחרי גיל 50, אמנם זה קשה אבל לא בלתי אפשרי,בגיל שלך גם קשה לשנות הרגלים, יש לך את הסופר שלך, את המקצוע שלך, את המרפאה שלך וקשה הרבה יותר לחשוב על לעבור דירה לאזור אחר בארץ (סביר שאחד מכם יצטרך לעשות את זה ויהי מה) ולשנות אולי מקום עבודה וכל זה אבל תחשוב, מה היית מקריב בשביל אישה וילדים? זה אפשרי גם בגילאים מאוחרים מהגיל שלך, אבל זה קיים בכל מקום ולרוב נשים רוצות להתחתן יותר מגברים.

נוסף לכך, ההון שצברת והעבודה שמכניסה לך הרבה כל כך יוכלו לעזור לך למצוא מישהי, הרבה נשים מחפשות גבר עם גב כלכלי.

בהצלחה
היי אריקEranlavi

תודה על תשובתך.

ֿראשית, קצת מצחיק אותי שאתה קורה לזה “ההון שצברת”……

ֿאני כמובן מודה לבורא עולם על כל שקל , אבל לא נראה לי שבהתחשב בזה שאני רווק בגיל 47,

ֿוצברתי “מיליון שקל”, זה נחשב ל “הון”.

ֿבוא…אני בלי ילדים ,בלי משפחה——הייתי אמור להיות בגילי כבר מבוסס כלכלית.

ֿלפחות עם דירה.  

בכל אופן, אני מזכיר לך שאמנם אני מרוויח 25,000 שקל….אבל הפסדתי המון כסף בבורסה,

ֿוהיה לי תיק השקעות  ,שרק עכשיו בשנת 2022, אחרי 12 שנים ,

הוצאתי את כולו , ולכן אני מרגיש שרק עכשיו, שאני מחוץ לדבר הזה, אני יכול לאפשר לעצמי 

ֿקצת לחיות…………והדבר הראשון שהכי בא לי,זה לחזור לדירה שפשוט בא לי לחזור אליה

ולא לחירבה שבא אני גר.

 

ֿֿדירות ב 10,000 שקל למצוא בתל אביב, בהחלט אפשר וקל למצוא.

ֿאבל אתה לא חושב שאפילו אם אעבור במשך שנה (רק לטסט,כפי שכתבת),

ֿלא חבל על ה 120,000 שקל שיכולים כבר עכשיו לשמש אותי לרכישת דירה (בוא נגיד, שקראתי שסביב המשכנתא וקניית הדירה יש עוד המון הוצאות, כמו תיווך,שמאי, עורך דין, מס רכישה וכו וכו)<<<לא שווה לייעד את זה כבר למטרה הזו? 

 

תודה על התייחסותך 

שכירות זה לא בזבוז כסףאריק מהדרום
רוב האנשים חיים תקופה בשכירות עד שיש להם די כסף וכיוון לחשוב איפה יגורו ובאיזה תקציב.
באשר אליך ספציפית יש לך הון עצמי מספיק לדירה בארבע מליון שקל וההחזר החודשי שתוכל להחזיר הוא סביב 10 אלש"ח (כך שאנחנו נרד קצת מארבע מליון לכיוון של 3-3.5 ככה), בנק ישראל שהוא יצור סופר שמרני ביחס לעולם אומר לך שאתה יכול לרכוש דירה סבבה אפילו ביפו ואתה חושש לקחת הלוואה של 1.5 מליון? אפשר להבין אותך אחרי הטלטלה שעברת עם הבורסה, אבל אל תנסה להיות קתולי יותר מהאפיפיור ולא שמרני יותר מבנק ישראל, הכל טוב.
זה משעשע אותך אבל יש כאלה בגילך שאין להם הון כלל, ואפילו בחובות כבדים, אתה במצב כלכלי מצויין גם יחסית לגילך.
אכן אתה צודק ,אריקEranlavi

לפני חודש וחצי, עשיתי סתם בדיקה בטלפון עם הפקיד הבנק שלי, לגביי “אישור עקרוני למשכנתא”.ֿלאחר כמה ימים, חזרה תשובה שלא תהיה לי בעיה לקבל משכנתא, של 2 מיליון שקל.

 

ֿֿאז אכן אתה צודק……בנק ישראל מאפשר לי לקחת משכנתא,

אז “ למה שאהיה יותר צדיק מהאפיפיור”. 

 

ֿאז אין סיכוי שאקח 2 מיליון, כי וואלה, זה נראה לי מוגזם. (מי מבטיח לי שאעבוד עד גיל 65

או 70) 
אבל, אני כן מתלבט לגביי 1.5 מיליון ……..

 

ותוך כדי ההתלבטות, אני לפעמים אומר לעצמי,

שלא כל מה שתמיד רוצים ,אז חייבים להשיג, ואפשר ורצוי לדחות סיפוקים. 

ֿאבל ככל שאני קורא את מה שאתם כותבים לי , אני מבין שאולי אני סתם שם לעצמי 

ֿבגיל 47 מחסום, שאני לא בהכרח חייב לשים אותו……

ֿמחסום שכן משפיע על החיים שלי, לרעה. 

 

ֿאני לא אומר שדירה משלך זה “חזות הכל”,  אבל זה משהו שאני מאוד מאוד רוצה.

ומשהו שמרגיש לי שאני צריך.

 

תודה על התייחסותכם 

בעינייזוזיק העכבר
זה משעשע שאחרי כל כך הרבה שנים בבורסה עם השקעות בצורה לא מבוזרת מה שמלחיץ אותך זה לקחת משכנתא...
לקחת סיכונים הרבה יותר גדולים.

משכנתא כזו עם תקציב כמו שלך נראה לי מתאים אפילו לאנשים זהירים במיוחד

אתה לא מבין כמה שאתה צודקEranlavi

כשאני חושב על זה היום,בדיעבד, אני ממש לא מצליח להבין כיצד היה לי האומץ 

והתעוזה, להיכנס למניות (למשל למניות גז) בזמן קידוח , בסכומים של 100,000 שקל 

ֿ200,000 שקל, והייתה לי אפילו מניה אחת, שהגעתי איתה לסכום של 600,000.

ואחרי שהתרסקה 60 אחוז- עוד מיצעתי ומיצעתי כדי שאצליח לצאת ללא פגע.

 

יש שיקראו לזה “מהמר”, יש שיקראו לזה “אוהב ריגושים”…

ֿאבל זה באמת בא ממקום שהאמנתי בלב שלם, שאחת מההשקעות שלי תתפוס 

ֿכי גם האמנתי בחברות האלה שהשקעתי בהן!

 

בכל אופן, אני לא יודע למה לקחת משכנתא של 1.5 מיליון שקל, 

זה נראה לי כדבר הרבה פחות אחראי והחלטה הרת גורל, מאשר כל מה שעשיתי 

ֿב 12 השנים האחרונות בבורסה.

 

ֿאבל יש משהו בדבריך, זוזיק העכבר”

הי לךפאז
קודם כל די ברור לי שהכי הגיוני בשבילך לקנות דירה, אם לא עכשיו אימתי..
מליון שקל זה אחלה הון עצמי.
בסופו של דבר תשלום משכנתא זה כמו לשלם שכירות בערך.
סכום מסויים שיוצא לך מהחשבון כל חודש כל עוד אתה צריך קורת גג.
במקרה קיצון שיש בעיה תזרימית אפשר להקפיא את המשכנתא לתקופת מה.
במקרה עוד יותר קיצון, תוכל למכור את הדירה, וסביר שישאר לך יותר כסף ביד וגם תוציא פחות על שכירות בזמן הזה.

ולגבי משפחה וילדים, אם זה משהו שאתה רוצה בו אל תתייאש.
גבר בן 50 בטח בציבור שלך עוד יכול להקים בית וילדים. אם יש לך מחסומים פסיכולוגיים, גם על זה יש דרך להתגבר.
אה, ועד גיל 50 יכולים להיות לך כבר 2 ילדים טכנית

מציעה לך לנסות לעשות מה שאתה יכול ולא להרים ידיים מראש...

בהצלחה!

נ.ב אל תוותר על יועץ משכנתאות טוב שיעשה לך סדר בפחדים ביכולות וגם בהלוואה בתנאים טובים.
כמובן שאקח יועץ משכנתאות- ושאלה לי אלייךEranlavi

אם כבר הבאת את הדוגמה הזו לתרחיש קיצוני, של מכירת הדירה והיה ו…….

 

ֿיש לי שאלה בנושא, וסליחה מראש על הבורות.

 

ֿֿהרי אומרים , שאם נגיד לקחת משכנתא ל 20-30 שנה ,

ואתה פתאום רוצה לפרוע את כולה, אחרי 10 שנים, אז אתה משלם קנס (לפחות על 

ֿחלק מסויים ממנה, משום שהבנק מבחינתו נתן לך הלוואה עם ריבית, שהוא בנה עליך רווח

ולכן תצטרך לשלם קנס).

 

אז בואי רק לשם הדוגמה, אשאל אותך בכדי להבין.

 

נגיד ורכשתי דירה ב 2 מיליון שקל. (מיליון שקל הון עצמי….מיליון שקל משכנתא ל 20 שנה).

 אחרי שבוע (אני בכוונה מקצין רק לשם הדוגמה ֿ כדי להבהיר את הנקודה שלי  

ֿהחלטתי שאני חייב למכור אותה (לא משנה הסיבה. זה רק לשם הדוגמה).

מצאתי בנס קונה שיהיה מוכן לקנות את הדירה ב 2 מיליון שקל (בדיוק באותו סכום שקניתי).

 

ֿֿהאם במקרה כזה, אני פשוט מחזיר את המיליון שקל הלוואה לבנק, ו “בא שלום על ישראל”,?

או שבעצם הקנס יכול להיות גם קנס של 100,000…..200,000 וכו?

כי אז זה ממש משנה את התמונה, והפתרון שנתת-  “מקסימום מוכרים”,-  הוא בעצם 

ֿלא פיתרון כזה טריוויאלי .

 

רק להבהיר- ברור שאם אתכוון לרכוש דירה, אני לא מתכוון למכור אותה.

ֿזה היה רק לשם הדוגמה .

 

ֿתודה 

 

זה תלויפאז
בתנאים שתעשה עם הבנק וביועץ משכנתאות בדיוק מה המסלול שלך, זה כולל גם פרעון וכו.
לרוב באמת יהיה משתלם לך וגם תוכל למכור אותה בסכום של לפחות כמה מאות יותר גם חצי שנה אחרי, ככה שזה אמור לכסות
לפעמים יש אפשרות לגרור משכנתא לדירה אחרת אם תרצה.

אבל אם יש לך כוונה למכור אותה אחקי שבוע זה פחות מומלץ. אני כן מכירה מישהו שקנה דירה בבניה ואז התחרט ומכר אותה עדיין בבניה בכמה מאות טובות יותר אחרי כמה חודשים.

זה שונה לקנות על הנייר מאשרהמקורית
לקנות דירה יד2
אם כי המחירים באמת עולים
אבל בגלל שההחזר לבנק עולה על הסכום הרכישה, ובנוסף ברגע שלא גוררים יש קנסות יציאה מחלק מהמסלולים זה עלול להיות לא משתלם
נכוןפאז
ועדיין המחירים עולים גם בשוק הכללי.
אבל באמת לטווח השנים והחודשים לכל הפחות.
לקנות בשביל למכור אחרי שבוע לא שווה את הכאב ראש וגם לא כלכלי

אבל לפותח, בא נגיד שכנראה תפסיד פחות מבבורסה, והסיכוי שלך יהיה הרבה יותר גבוה וודאי...
לא. אני ממש לא מתכוון למכור אחרי שבוע Eranlavi
נתתי את זה בתור דוגמה,
כי את אמרת ״תקנה, ומקסימום תמכור…״.

אז נתתי דוגמה שהיא קצת קיצונית…
אבל הבנת למה התכוונתי.

תודה
אז לכןפאז
בטווח השבוע זה פחות מומלץ, אבל החל מקצת יותר זה אמור להיות סיכון נמוך ממה שהיה בבורסה.
מחיר למשתכן.נשוי+
תירשם ותחפש מקום כמה שיותר קרוב. תתפלא, יש דירות במיליון גם במרכז.
בקטע הזה אתה מסודר.
בעניין המשפחה אל תתייאש, אני מניח שיש מישהי שגם נמצאת בסיטואציה שלך. תמסה להתפלל על זה גם אם אתה חילוני.
האמת שנרשמתי לפני חודש וחצי למחיר למשתכןEranlavi

נרשמתי , שילמתי 250 שקל , וקיבלתי זכאות..

אֿבל מרוב שאני חושב שהסיכויים לזכות הם אפסיים, כמו בלוטו…..שכחתי בכלל שנרשמתי 

(לולא היית מזכירה לי עכשיו

דווקא מתחברת לחששות שלך וליאוש שלך.תיתי2
כי כמו שרמזת בסוף תגובותיך, יש לך התמודדות עם הימורים. 12 שנה בבורסה ב"רכבת הרים" שהובילה להפסדים כבדים, זה לא דבר של מה בכך.
וההתלבטויות שלך לגבי סוג דירה ולקיחת סיכון כלכלי הם חלק מ"הכל או כלום" של חייך...
אולי במקום המילה "יאוש" הייתי אומרת -
מטלטל עד שזה מתיש ומדכא
החיים שלך רכבת הרים ואתה חושש להתרסק, אפילו כשהמצפן סוף סוף קצת מכוון לכיוון יציב.
(ועדיין אני נזהרת מלומר לך מה נכון לעשות, כי אין נתונים על ההוצאות שלך והמאפיינים של ההוצאות שלך. אולי אתה צודק, והתחייבות למשכנתא כרגע היא גם סיכון גדול).

ההצעה שלי לך, זה להשקיע סכום (יש לך יכולת) בטיפול פסיכולוגי טוב.
לגעת בצורך בריגושים.
ואולי לפתוח פתח לדברים שאי אפשר לקנות בכסף - אהבה, חברות, זוגיות, ילדים.
וגם להיות בטוח ורגוע יותר לקראת קבלת החלטה כלכלית כמו משכנתא.
אין לי בעיית “הימורים” חלילהEranlavi
עבר עריכה על ידי Eranlavi בתאריך י' באב תשפ"ב 06:44
עבר עריכה על ידי Eranlavi בתאריך י' באב תשפ"ב 05:45

שכתבתי את הביטוי  “רכבת הרים”, ממש לא התכוונתי מהכיוון של בנאדם “מכור”.

אני יודע שאף בנאדם  “מכור”, לא יודה שהוא “מכור”, .  אבל אני מה זה לא…..! 

 

ֿ”מכור”, זה אחד שלא שולט בעצמו , אחד שכל היום רק נושם “הימורים”,

אחד שהיה לוקח הלוואות מהבנק ושם בבורסה, אחד שהיה לוקח מחברים בכדי לשים בבורסה.

אחד שהיה נכנס למקומות שהוא מאבד הכל.

 

אני  ברוך השם, מעולם לא הפסדתי כסף שלא היה לי.

ֿמעולם לא לקחתי הלוואות מהבנק  (אף על פי,שיכולתי בלחיצת כפתור באתר 

של הבנק, לבקש הלוואה והופ, היא בחשבון שלי——מעולם לא חשבתי לעשות את זה).

מעולם לא תיחמנתי בשביל עוד כסף  “להכניס לבורסה”, 

ֿהחיים שלי, לא סבבו 24/7 סביב הבורסה.

ֿלהיפך, אני לאורך השנים במקביל , גם עבדתי , השקעתי בתחום שלי, ישנתי מספיק שעות 

ֿכדי לקום לעבודה רענן, הצטיינתי בעבודה שלי, הייתי ממושמע, הייתי גם יוצא פה ושם

ֿעם חברים , והמשכתי את חיי, שלא בהכרח סבבו סביב הבורסה וכו וכו 

 

 

פשוט, לפעמים בכדי להצליח ,צריך להסתכן, וזה בדיוק מה שעשיתי .

ֿֿהכל היה אצלי לפי תוכנית, הכל היה אצלי שקול, הכל היה אצלי ממוקד למען המטרה.

באמת שהאמנתי בחברות האלה שהשקעתי בהן.

ֿאז נכון שלפעמים היה מדובר בחברות עם סיכון גבוה (כמו מניות גז בקידוח, מניות ביומד 

ֿלפני ניסוי קליני וכו……), אבל זה היה רק אחרי שבאמת קראתי על החברות, נכנסתי 

ֿוחקרתי עליהן, קראתי וגיבשתי החלטה שאני מוכן לקחת את הסיכון ! 

ֿזה ממש לא היה כמו לזרוק קוביה בקזינו. 

 

ֿֿאז נכון, ההרפתקאה הזו עלתה לי בסכום לא מבוטל של כסף (כאמור הפסד של  280,000 שקל ,

ב 12 שנים שהייתי בשוק ההון), אבל בואי….כשהחלטתי באופן סופי,

שאני יוצא מהשוק הזה ,ולא משקיע או מנסה יותר……אז מייד הפסקתי. וזהו.

ֿלא עברתי ייסורי גמילה או תקופה קשה, לא נאלצתי להתמודד עם “קריזים”: ……

זה גם לא היה אישיו מבחינתי……

ברגע שפשוט נפל לי האסימון , והבנתי,שמהבורסה לא תבוא הישועה 

כפי שתיכננתי בתוכנית המקורית שלי משנת 2010, ….פשוט עשיתי “קאט”, ובזה זה נגמר. 

 

ֿו..בואי….זה לא שהשארתי “איי חורבות” סביבי….

ֿאני לא חייב לאף אחד כסף…יש ברשותי עדיין מיליון שקל שעבדתי והשגתי בעמל רב.

ֿתראי לי עוד מהמר, שיש לו מיליון שקל בבנק ,

והוא לא חוזר “להמר” חחח. 

ֿאני מה זה לא שם.  הכי לא  

 

אני רואה את ההפסד שלי, כמו בעל עסק, שניסה להרים עסק , וכשל כישלון חרוץ.

 

ֿולסיום- אני אולי לא דתי,כמו רבים מהכותבים כאן.

ֿאבל אני בהחלט מאמין בבורא עולם.

ֿואני יותר ממאמין, שאולי להיות מיליונר, עשיר או מסודר כלכלית, 

זה לא בדיוק ב “תוכנית העבודה” שבורא עולם ייעד לי.

לצערי, לקח לי יותר מ 30 שנה להבין את זה! (כן..אני זוכר מגיל מאוד צעיר שזה היה החלום).

מה שכן, אני לפחות מתנחם בעובדה, שהוא נתן לי להגשים את החלום המקצועי שלי (מאז גיל 15

שחלמתי על זה),להצליח מאוד בתחום שלי, ובנוסף גם להרוויח יחסית משכורת מכובדת

(שוב…25,000 שקל ֿהיום זו משכורת טובה, למרות שבישראל הכל יקר),

אז אם צריך להסתכל גם על חצי הכוס המלאה, אז אני מודה לו על זה,

גם אם אני כבר לא אהיה , הבנאדם הכי מאושר שיכולתי להיות .

 

כסף יש לך, דברים אחרים אין לךראשיתך
נראה לי הדאגה שלך לא צריכה להיות על הכסף, אלא על דברים אחרים שעוד לא השגת... ואפשר להשיג אותם במקביל. וכשתשיג אותם אולי תרגיש מהו אושר ממשי יותר ממספרים
אוקייEranlavi
אם יש לי מחשבות טורדניות ,
שסובבות סביב הכסף ו פרנסה ,
ושאלות כמו ״מה יהיה העתיד שלי״,
ו ״איזה איכות חיים אני רוצה״,
אז נראה לי שהדאגה שלי היא לא לחינם.

ברור שהפרנסה והכסף, זה מהשם יתברך….
ו… עדיין……. המחשבות רצות קדימה….
לא כשאני עוד איכשהו ״צעיר״…..
אלא לאיזה עתיד אני מביא את עצמי…

תודה לך על התייחסותך
אולי אצא שטחית, אבלקופצת
לא יודעת... חיים פעם אחת, וגם זה קצר מאוד...

יש לך חלום של בית יפה? יש לך כסף לממן את החלום? - עוף על זה בכל הכוח!!

אם לא - לעד תקנן בך תחושת החמצה...
היי “קופצת”, את ממש לא שטחית לדעתי Eranlavi

מאוד מתחבר לתפיסת העולם שלך,

וגם לי יצא המון פעמים לחשוב  ש….. “וואלה, חיים רק פעם אחת, אז למה לא ללכת

ולהגשים רצונות , כי אם לא אעשה זאת, אז תחושת הפיספוס תהיה גדולה הרבה יותר”. 

 

אז בהחלט אימצתי ועשיתי את זה

 

נכנסתי לשוק ההון, בתקווה “לעוף על זה בכל הכח”, כמו שאת אומרת

 

הבעיה היא ,שהייתי קרוב ….סנטימטר מהתרסקות . (280,000 שקל הפסד ב 12 שנים…..

אבל במהלך השנים זה גם הגיע ל 700,000.   קרה לי בהחלט נס)!!!

 

לכן, אולי היום אני כבר פחות אמיץ 

הו, זו דוגמא מעולה.קופצת
תחשוב שלא היית נכנס לשוק ההשקעות כי היית חושש וכ'ו - כל הזמן היית חי בתחושה: וואי, מי יודע כמה היית יכול להרויח, כמה כסף היה יכול להיות לי כבר עכשיו...

במקום זה - עשית את זה, היית שם - הכי חשוב הסקת מסקנות לעתיד - ועכשיו אתה פנוי לשלב הבא בחיים.
ובגלל שעברת מה שעברת עם הכסף - את החלום הבא על הבית אתה תגשים בצורה מושכלת יותר. והנתונים הכספיים שהצגת - בהחלט עונים לדעתי על ההגדרה: "צורה מושכלת"

תגשים את החלום העכשוי שלך, כדי שיהיה לך מקום לחלום הבא... אחרת תישאר תקוע כל הזמן עם הבית בראש..

ובינינו- הכיף של החיים פה בעולם זה לחלום על משהו, לרצות אותו מאוד, לעבוד על זה - ולהגשים.
את כ”כ צודקתEranlavi

אין כמו להגשים חלום!

 

אני למשל, מגיל 15-17 בערך, היה לי ממש חלום לעסוק ולהצליח בתחום מסויים.ֿ

ֿאני ממש זוכר את עצמי בתור נער צעיר, מסתכל כמה שנים קדימה, בתור בנאדם בוגר

ומייחל לרגע שבו אעסוק בתחום מסויים שכ”כ רציתי.

 

רק בגיל 28 בערך ֿהתחלתי  ֿלהיכנס ממש לתחום….

ֿֿאחרי המון זמן של לימודים,השקעה, יצירת קשרים וכו…..

ורק בגיל 35 התחלתי גם ממש להרוויח יפה,  

והיום אני נחשב לדי מצליח בתחום שלי, ואיתו גם השכר.

 

אז תמיד שקצת “באסה” לי, אני מזכיר לעצמי את אותו נער בן 15, שממש רצה להיות 

ֿהיום מבחינה מקצועית איפה שהוא נמצא……ופשוט להגיד “תודה לבורא עולם”.

 

אין כמו להגשים חלום או רצון.

 

 

מציעה לך לקנות דירה לא במרכז במחיר נמוך יותרבת חוה
דירה עם משכנתא קטנה ולהשכיר אותה. יתכן שבכסף של השכירות תוכל לשלם את המשכתא או את מרבית הסכום.
במקביל תמשיך לשכור במרכז כי אתה עובד שם.
אבל תוכל להיות יותר רגוע שבמקרה הכי גרוע כשתפסיק לעבוד תמיד תוכל לבוא לגור בדירה הזו ותהיה לך פינה שלך ורוגע נפשי שלא תזרק לרחוב.
אתה יכול מלכתחילה כי כשתצא לפנסיה ותעזוב את העבודה תגור שם (שכן אז לא תצטרך לגור במרכז כי זה קרוב לעבודה).
אני פחות בעיניין של זה. פירטתי למעלהEranlavi
אבל תודה לך על ההתייחסות
לא הייתי מסתכלתלמה לא123

על 12 השנים שעברת בבורסה כבזבוז, בעיניי שום דבר שעברנו בחיים זה לא בזבוז, כל עוד אנחנו מפיקים מזה לקחים

בזמן הזה חיית, בילית, נהנית לפעמים מתחושה שיש לך הרבה כסף, מניחה שנסעת פה ושם לחו"ל לחופשות, הכרת אנשים חדשים וכו' וכו'

ובעיקר התנסת בדבר חדש שלא הכרת, זו גם הנאה לפרקים.

 

לא. אז זהו.. שאת לא מבינהEranlavi
משנת 2010 שנכנסתי לבורסה…. הכל היה כיף ונחמד, התחלתי להתעניין יותר בכלכלה, מצאתי נושאי שיחה משותפים עם אנשים,
פה ושם הרווחתי, פה ושם הפסדתי…
אבל בסהכ, ההתחלה הייתה כייפית, ובעיקר
התחושה של ״בעזרת השם, בעתיד, עם השקעות כמו אלה, אני הולך להיות מסודר בחיים״.
כי באמת כל מה שהרווחתי, תמיד דחפתי לשוק המניות.

ב 2015, חטפתי את המכה הכי אכזרית שהייתה לי.
הפסדי לאחר שנה של תהפוכות 500,000 על איזה 3 חברות שקרסו דווקא באותה שנה! (מתחומים שונים).
ואז אפשר לומר שמשנת 2015, עד שנת 2020, חייתי ״חרא״ חיים! הייתי כל-כך מאוכזב וחסר אנרגיות.
ואז ב 2020, עוד באה הקורונה, שבכלל ריסקה
את כל התיק הספציפי שהיה לי (למרות שהשוק התאושש מהר, למניות שלי לקח עד שנת 2022 להתאושש).
וזהו— ב 2022, הרווחתי יפה…. ויצאתי כליל מהבורסה… עם סהכ הפסד של 280,000 ב 12 שנים.

אז לא! מבחינתי, אלה היו 12 שנים של ביזבוז זמן.
12 שנים שהחזירו אןתי לקרקע המציאות, שאת החלום על ״רווחה כלכלית״, כבר לא אוכל להגשים.

זה מתסכל , זה מייאש.
אבל אין מה לעשות. אני כבר מספיק מבוגר
כדי לדעת שלפעמים ״חלומות לחוד ומציאות לחוד״.

אז בקיצור- 12 שנים שהלכו סתם! פשוט סתם.
החיים שלי היו יכולים להיראות אחרת, אם לא הייתי מכיר את הדבר הזה שנקרא ״שוק ההון״.

תודה על תשובתך
חבל פשוט שאת כל חייךלמה לא123

אתה מנתב להצלחה כלכלית

חוץ מכסף יש עוד דברים ועוד השקעות, ועוד הנאות

ואני אחדדלמה לא123

אני אשמח להחליף תיק חובות איתך

אני הפסדתי דירה שלי ויש לי עוד הרבה חובות, אבל מעולם לא חשבתי שהשנים שעבדתי עבור הדירה ,הן בזבוז, ממש לא.

הספקתי ועשיתי המון בשנים האלה, חוץ מבעל וילדים, חבל שאתה מסתכל על החיים דרך מטבע הכסף

ככה אני רואה את זה

ענית לבד אחי, על מה שטענתי כל הזמן!Eranlaviאחרונה
ראשית, מצטער לשמוע על החובות שלך
ובטח על זה שהפסדת דירה.
מאחל לך בהמשך, שפע ועוד שפע.

שנית— כתבת בדיוק את מה שאני טוען.

אמנם אתה כרגע נמצא במקום שאתה נמצא,
אבל לפחות יש לך זוגיות….. הבאת ילדים לעולם, הפכת לאבא, הקמת משפחה…… הכל מעולה!

אני לעומתך, לא עשיתי שום דבר מזה.
אני לא רוצה להיכנס עכשיו מהן הסיבות וכו…
כי אני באמת חושב שזה מה זה לא רלוונטי…..
ואין שום קשר לבורסה.

אבל כפי שכתבתי ממקודם, מעבר לקטע הכספי,
לך , במשך השנים, היו ומטרות להגשים…. והגשמת.
(אני יודע שהקמת משפחה, אצל רוב האנשים,
זו התכלית. לצערי , לא אצלי).

אני, רק השנה,בגיל 47,
אחרי 12 שנים של ״תקווה״ ו ״ציפייה״ , של לבנות לעצמי חיים עם ״נוחות כלכלית״, נפל לי האסימון שכלום מזה כבר לא ייקרה.

יש משהו לא כייפי, בלחיות בתחושה של ״כבר אין לי יותר חלומות כי זה כבר לא יכול לקרות״,
אז תאמין לי ,שלא היית רוצה להתחלף איתי….
עם כל החובות שלך.

תהנה עם המשפחה
מה זה זוגיות תקינה מבחינתכם?מישהי נשואה

ואני אענה ראשונה כי מן הסתם תצפו ממני לשתף גם.

אז לדעתי זוגיות תקינה:

  1. כבוד הדדי (מדברים הכבוד אחד לשני)

  2. ויתור הדדי. (לא רק צד אחד מוותר)

  3. מעוניינים לבלות זמן ביחד על בסיס רצון חופשי ולא שצריך להתחנן ליחס

יפה מאודאדם פרו+

אני מחלק דירוג

כי מן הסתם תרצי שמישהו

יתן לך דירוג

ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים

לפידבק ממך.

כזוoo

שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת

מכילה ומקבלת ולא שיפוטית

מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים

יפה מאודאדם פרו+

ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.

החכמתם אותי.

תנו עוד.

לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.

בעזרת ה'מישהי נשואה

זה בהחלט הבסיסנפשי תערוג

אני חושב שגם צריך להיות אמון,תמיכה הדדית ותחושת ביטחון. ויחד עם זאת, שהזוגיות תעזור לכל אחד לפתח את עצמו בפני עצמו.

זה הבסיס לדעתי.

בלי זה קשה לנהל זוגיות תקינה

מכאן זה עולם ומלואו.

איך כל אחד/ת מסביר מה זו זוגיות4ne1

לפי תפיסת עולם שלו והמסגרת שבה הוא נמצא.

תכלס, מה שנכתב זה מאוד כללי. זה כמו לכתוב שיהיה החבר הכי טוב שלי

קודם כלמישהי נשואה

ברור שכל אחד מההשקעה שלו

וכן למרות שזה כללי

זה יכול לעזור למי ששואל את עצמו

מה זה זוגיות תקינה

מצד שני

עולה לי חשש עכשיו

שמי שיקרא את זה יתחיל לחשוב שלא תקין אצלו

בזמן שכן תקין אצלו

בקיצר אין בשרשור הזה לקיחת אחריות

לא קשור ללקיחת אחריות4ne1אחרונה

כל אחד מחליט לעצמו מה ההגדרה שלו לזוגיות תקינה.

בדר"כ אלה שיש להם בעיות בבית נניח יגדירו את זה אחרת ממישהו אחר

עזרה בחיי נישואיןאורית595

יש לנו בעיה ביחסי אישות. אנחנו נשואים כבר 10 שנים בהתחלה הייתי מדברת על זה והלך לכמה בדיקות אבל הפסיק. מאוד מתוסכלת מה עושים?

אם את רוצה לשמוע תשובות מעוד נשיםיעל מהדרום

לק"י

מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).

לא בדיוק מובן על מה מדובר ולא בטוח שצריך שיהיה מובהסטוריאחרונה

מובן בפורום פתוח.

ממליץ:

  1. למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.

  2. לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...

רק את זה אני לא יכול לספר להחוזר תמיד לאשתי

אוף, קשה לי ממש שעל הכל אני יכול לדבר עם אשתי, לשתף אותה, חוץ מהאתגר של שמירת הברית, התמודדות מול נשים אחרות וכו'.

אני מרגיש בוגד שאני מסתיר ממנה את זה.

ברוך השם אני הולך בתלם, אולי קצת יותר מאותגר מהרבה אחרים, אבל ההתמודדות נשארת בגזרת ההתמודדות וברוך השם לא מעבר.

אבל זה קשה מאוד, כל היום להתמודד עם משהו חזק ממך, והכי קשה שאני לא מעיז לספר לה.

אף פעם לא ניסיתי אבל אני מרגיש עליה שהיא לא תוכל להכיל את זה.

אז אני מרגיש בוגד מעצם ההסתרה הזו.

מה אתם אומרים? אתם מספרים? יצא לכם לספר, ומה היו התגובות?

והנשים - מה אתם חושבות על הנושא הזה? זה אמור להיות שיח פתוח ביניכם או משהו שהבעל סוחב לבד?

מה אתם מצפות ממנו, לספר או לא, ומה נראה לכם יהיו התגובות שלכם כשהוא יספר.

אני תוהה איזה תגובות אתה מצפה לקבלאריק מהדרום

בפורום פתוח שקוראים בו נשים וגברים וניער גם כשחלק גם מכירים אחד את השני אישית.

לקחתי את זה בחשבוןחוזר תמיד לאשתי

פשוט אני קצת נואש, זה מציק לי כבר הרבה זמן.

אולי יהיה מישהו אנונימי שיוכל לשתף

אולי מישהו מכיר איזה רב שיוכל לייעץ לי מה לעשותחוזר תמיד לאשתי

הרב יהושע שפירא והרב שלמה אבינראריק מהדרום

שניהם כתבו ספרים בנושא.

הרבנית נעמי שפירא אשתו של הרב שפירא גם כתבה ספר מקביל לנשים בעניין זה.

מכיר אותם טוב. לא מתחבר לסגנוןחוזר תמיד לאשתי

ולצורת הסתכלות על הנושא.

מחפש רב עם רוח יותר צעירה

הרב חגי לונדין?אריק מהדרום

יש לו שיעור ביוטיוב עם עבודת סאונד לא מוצלחת אבל אפשר להתאמץ להקשיב.

זה כבר יותר בכיוון, אבל הוא מאוד פתוח.חוזר תמיד לאשתי

יותר מידי בשבילי

חחחחח הרב לונדין פתוח??כְּקֶדֶם

טוב

לא יודעת כמה המחשבה שלי בעניין רווחתהמקורית

אבל ביקשת תגובה נשית - לא מעניין אותי איך בעלי מתמודד ואני לא רוצה לדעת

זה שלו עם עצמו ועם בורא עולם ושיהיה לו בהצלחה

בעיניי לא נכון ולא צריך להכניס אותה להתמודדות הזו, זה יכול מאוד לאתגר אותה נפשית מולך ומול עצמה ובשביל מה בעצם? מה אתה מצפה שיקרה אחרי? שהיא תתמוך בך? לא יקרה. זה יחליש אותה

שהיא תהיה אוזן קשבת? היא לא המטםלת שלך ואל תיצור בה תלות כזו, זו ציפייה לא הוגנת

חוץ מזה שזה מאוד לא גברי בעיניי לשתף את אשתף בדבר כזה. שמור על פאסון גם אם זה רק כלפי חוץ

ואין פה בגידה בעיניי

אשתך נושאת אליך עיניים וסומכת עליך. אם היא מציאותית היא יודעת שיש לך התמודדות

אם לא - למה לפרק לה את האשליה?

גם בעלי לא יודע כל מה שאני חושבת ועובר עליי

לא על כל דבר צריך לדבר לדעתי

סתם מעלה שאלהצופה אנונימי

למה אם היא אוזן קשבת זה הופך אותה למטפלת?

כלומר האם אין איזה אלמנט של כנות בנישואין גם בלי מטרה לפתור את הבעיה בה משתפים?

האם אין חשיבות לשיתוף (גם בדברים קשים והתמודדויות בין השאר) בפני עצמו?

באמת שואל מתוך רצון לשמוע עוד דעות ולא מתכוון חס ושלום לתקוף אם זה נשמע ככה

תשובההמקורית
  1. כי זה לא שיתוף בעלמא, זה שיתוף על קושי שגם משפיע על ההסתכלות שלה עליו הרבה פעמים, וכמו שכתבתי יכול לגרום לה לסיבוכים עם עצמה. היית רוצה שאשתך תשתף אותך בזה שיש לה קושי דומה מול גברים אם היה לה כזה? היית מסתכל על זה כשיתוף בעלמא ולא היה פוגע לך בתחושת הבלעדיות מולה?

    אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

  2. כי בהרבה מערכות יחסים יש דינמיקת אמא ילד שגורמת לאישה לרצות לפתור לבעלה את הבעיות. אף גבר לא רוצה שאשתו תיזום לו פתרונות בעניין

  3. בטח שיש עניין של שיתוף.

    גם גברים נופלים בזה אגב, שאישה משתפת לשם השיתוף והפריקה והגבר רץ למצוא לה פתרונות במקום לתת לה אמפתיה ולהכיל

    תלוי מה משתפים ואיך.

    אולי אחרים יענו לך אחרת, שיתפתי את דעתי בעניין

לדעתי, תלוי מאד בסוג הקשר ובדינמיקה הזוגיתפינג פונג

לשאלתך אין תשובה אחת שמתאימה לכל אחד או ליתר דיוק לכל זוג,

זוג שלכל אחד מהם יש את החוסן, ההכלה, האמון והביטחון בקשר ומצליחים לשתף דברים כאלה בצורה טובה, זה נפלא, ויכול גם לעזור בהתמודדות.

אך אני מתאר לעצמי שאצל רוב הזוגות זה לא ככה.

וזה גם בסדר.

אם אתה מרגיש שהיא לא תוכל להכיל - מציע שלא תכניס אותה לזה. מדובר באתגרים שמטבע הדברים אמורים להתמודד איתם כעיקרון לבד.

אבל - זה לא אומר שאשתך לא יכולה לעזור לך בהתמודדות. היא יכולה לעזור גם מבלי לדעת כלום.

מבלי לעשות כלום.

עצם זה שאתה אוהב אותה ומרגיש שהיא היתה לוקחת מידע על כשלונות בצורה קשה - יכול להוות כלי נשק עוצמתי במלחמה זו.

בפרט לפי תיאורך שאתה מרגיש שיש בזה מימד של בגידה בה.

בכל התמודדות, תזכיר לעצמך שאתה אוהב את אשתך יותר מאת עצת היצר השפל הז:

נשים אחרות? מה לך להן שה' כבר נתן לך את האשה הנפלאה בתבל עבורך?

להסתכל על מישהי ברחוב? מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק? כל השאר זה שקר והבל.

אי שמירת הברית? איך תכניס את הפולש הזה למרחב הזוגי - מיני המקודש שאמור להתקיים רק בינך ובין אשתך?

יש מצבי קיצון, (אף אם אולי לא כל כך נדירים למרבה הצער), שבהם צד אחד (לרוב הבעל) ממש נזקק לתמיכה לפחות רגשית מהצד השני (לרוב האשה) על מנת לצאת מבור שהוא לא מצליח להיחלץ ממנו לבד, למרות שניסה שוב ושוב ושוב. אך הכאב והפגיעה עלולים להיות משמעותיים מאד, ולא תמיד הצד הפגוע יצליח באמת להתגבר על הכאב ולסייע.

בכל אופן, נשמע שאתה כעיקרון מתגבר ומצליח, ואם כן אתה אתה ראוי להערצה!

תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה), אך לכן במקום לספר לה - תתחזק על ידה!

בהצלחה גיבור!

אני חולק על התשובה שלךפשוט אני..

תתאר לך אדם שמן מאוד מאוד, שמגיע לדיאטנית.

נניח שהיא תגיד לו ''מה זה בורקס? סתם פחמימות ריקות עם שומן טראנס, פויה!

ומה זה שווארמה בלאפה? אתה לא צריך את זה! אתה יכול להיות שבע ומאושר גם עם אוכל בריא!'' וכיוצ''ב.

עובדתית, היא צודקת בכל מילה שהיא אומרת. אבל בפועל, זה יעזור לו אולי לכמה שעות, מקסימום ליומיים.

בסוף לגוף ולמוח יש רצונות, חשקים, מאוויים ויצרים, והם לא יושתקו על ידי החדרת משפטים מהסוג הזה.

אציין שגם אני עצמי חוויתי משפטים כאלה על נושא אחר כשהייתי נער, ולמעט תסכול, דיכאון והאשמה עצמית - הם לא הועילו בדבר.

בנוסף, יש לך כשלים שפשוט לא מסתדרים עם המציאות (להבדיל מהדיאטנית בדוגמה למעלה שאמרה אמת אבל זה לא מועיל ולא מוביל לשינוי התנהגות, אצלך חלק מהדברים פשוט לא מסתדרים עם המציאות):

''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?'' - אשתו היא לא האחת והיחידה שבה הוא חושק, הוא בן אדם אנושי ולא רובוט, יצרים ומאויים לא נכבים ביום שבו אנחנו מתחתנים.

לתת לו הרגשה כאילו המצב הנורמלי זה להימשך רק לאשתך ואילו הוא יוצא דופן, זה רק מוריד ומשפיל ומכניס לעצב ולא מקדם כלום וגם לא אמת.

ברור לי ששום דבר ממה שכתבתיפינג פונג

לא מנטרל את ההתמודדות.

אך גישה כזאת לדעתי מסייעת למי שרוצה להצליח בהתמודדות יותר מאשר הגישה ההפכית - יצירת ניתוק בין ההתמודדות עם היצר ובין המרחב הזוגי, ובחירה לראות בכשלונות כמשהו אישי שלא נוגע לבת הזוג. התפיסה הנכונה היא שההתמודדויות הדתיות שלנו הן לא רק אישיות אלא כל אחד הוא חלק מכלל, וההצלחה בכל התמודדות מזכה את הכלל, ונפילה פוגעת בכלל.

והכלל מורכב ממעגלים מעגלים, הזוג, המשפחה, הקהילה, האומה, והעולם. זו תפיסה שמעבר לכך שהיא צודקת - היא גם מעצימה, ומסייעת מאד בהתמודדות.

כשכתבתי ''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?''

הדגש הוא על באמת. חבל שלא הדגשתי במקור.

כשבוחרים בשכל שהחשק לאשה הוא נפלא, מקודש, ואמיתי - וחשקים אחרים הם רעים, רדודים, מתעתעים ושקריים - קל יותר להתגבר.

לא שהם לא קיימים - אך אפשר לבחור להתייחס אליהם בביטול, עם כל הקושי שבדבר.

ממש תשובה יפהאוריןאחרונה

הבגידהסוסה אדומה

היא לא בזה שאתה לא מספר.

בכל מצב אתה לא אשם בהתמודדויות שלך, אבל אם משהו בהתמודדות שלך פוגע גם בה גם בלי שהיא יודעת, אתה אחראי לטפל בזה אצל מטפל. מסכימה עם מי שאמרה שהיא לא המטפלת שלך. אל תצפה ממנה שתחבק אותך עם סכין קצבים ביד.

זה אומנם לא קשור אליה ולא באשמתה בשום צורה, אבל ההשלכות של זה ושל השיח איתה על זה בהכרח קשור אליה.

תודה לכולם על התגובותחוזר תמיד לאשתי

מעריך מאוד שנתתם מעצמכם בנושא רגיש כזה.

@פינג פונג

אהבתי מאוד את המשפט הזה: תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה).

לצערי מסכים עם @פשוט אני..

בפרקטיקה של החיים מרגיש שיש פה משהו גדול יותר מהרוח החיובית והסיסמאות האלו.

יש פה קושי עמוק של תחושת הסתרה ובגידה. אני הכי בעולם רוצה שהיא תגיד לי שהיא אוהבת אותי גם אם היתה יודעת...

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך...

מרגיש שקרן, בוגד, ולא ממצה כלום מהקשר שלנו.

אני כל כך מנסה להיכנס לראש שלה, לנסות להבין מה היא תחשוב אם תדע.

אשתי יותר פתוחה, יותר משתפת, גם בנושאים האלו. היא צדיקת עולם לעומתי, הדברים שהיא משתפת וזה מה שעובר עליה באמת אני מרגיש שהיא לא מסתירה, זה דברים קטנים ממש ובכל זאת ממש קשה לי להכיל את זה. אז מה היא תגיד כשהיא תשמע מה עובר עליי???

תודה ל@המקורית

על הזווית הנשית בעניין. לימד אותנו הרבה מאוד.

רק אשמח לשאול את כולכם, בסוף כולנו מודים שהדבר הזה קיים, יש משיכות בין שתי המינים גם בקשר הזוגי. האם נכון לטאטא את זה, להטיל וטו על הנושא הזה כביכול על זה לא מדברים.

הרי בסוף הרבה זוגות מאותגרים בזה. אולי הגיע הזמן לפתוח הכל, לחשוף, לעבור כמה ימים/שבועות/חודשים קשים ואז, אחרי המבול נראו ראשי ההרים - אולי אז הקשר בינינו יהיה טוב יותר? עמוק יותר, מודע יותר מכיל יותר נאמן יותר?

לא הרבה זוגות מאותגרים בזההמקורית

הרבה גברים מאותגרים בזה

צריך לעשות הפרדה בין הקשר שלך איתה לניסיון שלך

ולא, זה לא משבר שעובר אחרי כמה חודשים

זה עלול ליצור פצע עמוק של אי אמון לטווח ארוך

לדעתי לא חכם אבל תעשה מה שאתה חושב

מה מטרת השיתוף?נעמי28

אתה או היא?

שאתה תרגיש יותר טוב עם עצמך ופחות בוגד (מילים שלך)

שהיא תנחם ותכיל למרות שהיא במצב הנבגד? (לדבריך)

אם אתה מחפש מקום לפרוק ולהתנחם, תתחיל במישהו שהוא לא ה"נפגע", תטפל במה שאתה רוצה לטפל, וכשאתה בתהליך של טיפול, אפשר לשתף.

אצלנו זה נושא שכן מדובר, אבל לא נחשב כבגידה אלא יותר התמודדות אישית, אבל אתה כן רואה את זה כבגידה, אז מה מטרת השיתוף?

תשובה בפניםחוזר תמיד לאשתי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ח' באב תשפ"ו 18:24

עצם המציאות שאני לא מספר מרגישה לי כבגידה.

זה מה שכתבתי

הבגידה היא לא בזה שאתה מסתירסוסה אדומה

אלא בזה שיש לך משהו להסתיר.

לא כל דבר נכון לומר לבן הזוג. יש דברים שהשתיקה יפה להם.

תפתור את ההתמודדות בדרך אחרת. היא צריכה להיפתר, אבל לא זו הדרך.

אישתך ממש לא צריכה לשמוע ממך שאתה נמשך לנשים אחרות. זה הדבר הגרוע ביותר שאתה יכול לעשות.

תשים אותה במרכז ולא אותךנעמי28

זה שיתוף שיכול לפגוע בה, אל תשתמש בה רק כדי להרגיש יותר טוב עם עצמך.

אני לא נגד שיתוף, אנחנו דווקא כן מדברים על זה ואני מאמינה שככל שיש פחות הסתרות בזוגיות הקשר יותר עמוק, אבל לא ממקום כזה שרואה יותר אותך ופחות אותה.

החלטתי לערוךעוד מעט פסח

אגיד רק שאחרי 20 שנה, וכשכבר יש לנו ביטחון מאוד עמוק בקשר, אנחנו בהחלט משתפים אחד את השני, וזה בעיקר עוזר להבין יותר איך השני עובד (למרות שלעולם לא נבין באמת), ויוצר אצלי יותר ויותר הערכה על המלחמה היומיומית שהוא נלחם בה עבורנו.

ושתי עצות בשבילך-

  1. לשתף בצורה כללית יותר (נגיד- 'איזה קשה זה ללכת ליד הים בקיץ'). גם יתן לך קצת אפשרות לפרוק, וגם לגלות איך היא מגיבה לשיתוף כזה כללי (אני מניחה שזה לא משהו שיפיל אותה מהכיסא).

  2. להבהיר בשיתוף שאתה נלחם. מתאמץ. בשבילה ובשבילכם. כי היא זו שבאמת באמת חשובה לך, וכל הפיתויים שמסביב הם רק רגעים חולפים- מול הטוב הנכון, הנצחי והאינסופי שיש ביניכם.

  3. להחמיא לה בלי סוף. להתפעל ממנה. לבנות אצלה את הביטחון שהיא שלך ולא משנה מה. זאת התשתית שבעזרתה תוכל יום אחד לשתף באמת ולקבל את התגובה שאתה רוצה.

תודה. מלמד מאודחוזר תמיד לאשתי

מסכימה מאוד, בעיקר לגבי 3שלומית.

אישה שיודעת ומרגישה שהיא ה דבר מבחינת בעלה, יש לה הרבה יותר כח וחוסן להתמודד עם דברים שקורים ושיתופים מורכבים

כי הרבה מהקושי הוא סביב הרגשה שאולי היא לא מספיק שווה או שיש מישהי יותר ממנה. ברגע שהיא רגועה מהבחינה הזו יכולה להיות לה הרבה יותר פניות להקשבה ותמיכה

אם אתה רוצה להיות צדיק...שנונימי

אז תלך בדרכי הצדיקים ותדבק בהם!

העיצה על הכל היא תפילה!

תקפיד מאוד על תפילות בזמנן זה מגן ומציל חיים.

השכמת הבוקר ותפילת שחרית בזמנה,

כי ללא זה אין טעם לתפילה, וזו ההתחלה ממש.

מקווה כל יום ותיקון הכללי מציל חיים, הטומאה נעלמת.

לגביי שיתוף עם האישה -

היא לא תבין כי אין לה!!!

תשתף את בורא עולם ואת הצדיקים,

רק הם יעזרו לך.

כל אדם הוא בבחינת רצוא ושוב עליות וירידות -

עד שזוכה לחזור בתשובה שלימה ואין לו נפילות.

גם אין יום ללא פגע אז זה מלחמת נצח.

אבל תמיד מנצחים.

יש פה משהו ומתלבט אם אתם רואים?Hakuna.Matata

כרגע, בלי קשר לשאלתך. בהמשך אולי אצליח להתייחס.

"

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך..

"

"

אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

"

זה דוגמאות מבחינתי לשני הצדדים. לשני הקצוות שאתה מעלה פה.

מניסיון שלי נשים אינן יכולות להבין את מורכבות ההתמודדות ואת האופי שלה. מצד שני, אנחנו הגברים לא מסוגלים להבין את המורכבות אצלן.

בין אם אנחנו מבינים ובין אם לא, יש משהו שצריך להיות לנגד עיננו תמיד. גם הגבר וגם האישה צריכים לדעת דבר אחד עקרוני. התתמודדות שלך היא לא ההתמודדות שלי.

על ההבנה הזו אפשר לבנות עוד קומה.

הקומה השניה היא - אסביר לאור דברים שלמדתי בספר התניא (אלו הדברים שלי ולא של בעל התניא - לכן אם יש שגיאה או חוסר דיוק זה לא מה שהמחבר התכוון). שאם יש לאדם הרהור עבירה והוא הסיח אותה - הוא צריך 1. לשמוח שהוא בינוני. כלומר, שהצליח בהתמודדות. 2. אם הוא עצוב זה גלל שהוא גס רוח (גאוותו) שהוא חושב שהוא צדיק ולא מגיע לו שייפלו לו מחשבות רעות. (פרק כז בליקוטי אמרים).

הקומה השלישית היא - אמון.

אם בעל בחר לאשתו על התמדדות שלו - היא צריכה לשמוח. שהוא לא מסתיר. שהיא העוגן שלו. הכי יפה בעולם היא לא תהיה - הכי יפה בעיניו - היא כן.

אישית -

כן אספר ואשתף הכל. הכל.

אם אני צריך עזרה. ואם הצלחתי. ואם נפלתי. וכשקמתי. ואני הייתי רוצה לשמוע ממנה באותה מטבע.

נכון - היא לא מבינה. ואני לא מבין. אבל אנחנו שם אחד בשביל השני.

כי

  1. אנחנו לא מבינים את התמודדות

  2. אם נפלה מחשבה רעה זה כי אני בינוני

  3. יש בנינו אמון .

אם באיזה אופן המחשבה שנפלה לא נשארה רק בגדר מחשבה. והיא התגלגלה - למעשה, מחשבה, דיבור.. יש פה משנו אחר.. חציו בגידה בה' חציו בגידה באישה.

.וגם אז יש לדון באופי וברמת השיתןף.

מה עושים כשאין מקום להיות חלשאריה ששכח לשאוג

כשכל חולשה מתקבלת בזלזול וביזוי, בירידות והקנטות, השפלה ועקיצה.

מול הילדים וגם לא מולם.

באמת שכואב לי שרק הג'יפיטי שומע אותי

תלך לטיפולסוסה אדומה

זה מקום מעולה, במובנים מסויימים הרבה יותר טוב מהצאט'.......

נשמע שבלי קשר טיפול יעשה טוב, אבל ככלל, בהרבה מקרים אישה זו לא הכתובת לפרוק אצלה חולשות.

בפרט כשהמצב בינכם הוא כזה.

טיפול.

נותנים גט.אדם פרו+

בן אדם שחי מהחולשות שלך

אתה לא רוצה להיות נשוי לו.

דרך אגב גם להיות גרוש ממנו זה לא הכי נחמד.

או מפציצים אותו באהבה ובחמלה

בתקווה שהוא יצליח להתיישר

כמו שיש לך ילדה שמתחילה להרביץ

ולהתנהג לא יפה

ואז אתה בבת אחת מתעלם מכל זה

ואומר איזה ילדה טובה

ומזכיר את כל הדברים הטובים שהיא עשתה

ואז מרוב הלם היא מוחמאת

וחוזרת לתלם.

אבל ללא ספק יש פה בעיה אצלה

שהיא רואה שלילי וחותרת לפירוד.

דייייייייי די למכונת הרעל הזו!!!חוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעשה לזה סוף!!!!!!

^^כְּקֶדֶם

באמת חצה גבולות

אתה מגזים ממש מה קשור מכונת רעלאדם פרו+

הבן אדם בבעיה.

האשה משפילה אותו מול הילדים.

הוא סופג ניכור הורי.

וניכור אישי.

לא נשאר לו תמיכה מלבד הגיפיטי.

מה אתה מציע לו לעשות?

הכי קל להגיד טיפול טיפול טיפול

מבחינתי זו אמירה ריקה

כי אשה כזו ברור לה שהיא מעליו

וכל הבעיה אצלו, והיא משפילה אותו

השכם והערב

אשה כזו לא תלך לטיפול בשום אופן

והיא אולי אולי תשלח אותו לטיפול

לכן תרגיעו.

יש לבן אדם בעיה

תנסו לעזור לו עם עצות אמיתיות

לא עם דיקלומים.

ובטח לו להוציא את התסכול עלי.

בלי קשר. נכון יותר נעים לקרוא

דברים נחמדים על אנשים שטוב

להם בחיים

והם נהנים.

בשביל זה יש פורום גרושים גרושות

שם מכיייפים (:

בחרת להכנס לפורום הקשוח

של נישואין טריים.

אז מה ציפית לקרוא שם על פרחים

ופרפרים. בן אדם מספר לך על בעיה.

תביעה אמפתיה תעזור תייעץ מנסיונך.

מה קשור להתקומם נגדי?

מה אתה מחפש פה?חוזר תמיד לאשתי

נראלי זה פחות מתאים.

זה רק שובר אנשים, ולא מביא אותם לתיקון.

דווקא לדעתימישהי נשואה

אדם פרו

מגיב ממש טוב

(:

תודהאדם פרו+

אני מגיב סבבה

עיינו ב200 תגובות

אחרונות (:

תודה ממש הייתי צריך את העידוד

מידי פעם נוהגים לחבוט בי

בפורום זה או אחר.

הבעיה היחידה שיש בי,

שאני לא סוגד למילה "טיפול" ו"מקצועי"

אני חושב שחבר טוב

שנמצא ועבר דברים דומים,

אם כי לא זהים.

הוא הכתובת לתמיכה.

כי הוא יבין אותך

יודע לתת לך עצה מהזוית שלך

וזה שאין לו אינטרס כלכלי קצת מוסיף בעיני

אם כי לא איכפת לי שיהודים נוספים יתפרנסו

הבעיה עם כל הרבנים והמושלמים

שהם יכולים רק לעשות בכאילו אנחנו מבינים

אותך.

אופס, התחתנת בגיל 20 ואני 30

אבל לא נורא אני אתעודד ממך

אם אתה מתעקש

אני מסכימה איתךמישהי נשואה

אנשים כותבים בפורום

לא כדי שיגידו להם: טיפול.

אגב אני בטיפול רגשי

ועדיין

השיחה עם אנשים על בסיס חופשי

כמו בפורום או עם חברות

יש להם איכות אחרת

טיפול רגשי הוא חשוב מאוד

יחד עם זאת

זה לא הדבר היחיד שעוזר.

כי לא תמיד זלזול והקנטותכל היופי

הם חסרי תקנה והמוצא היחיד הוא גירושים.

אגב להתגרש מאדם שמזלזל ומקטין, אם יש ילדים, יהיה כואב ויתחום קצת את הפגיעה אבל לא יכחיד אותה.

ולפעמים הקטנות וזלזול נובעים מממרמור שנובע מתחושה דלא רואים אותי, מטינה הדדית, מדפוסים כאלה מהבית, דברים שהם ברי טיפול.

אם לא הולך מתגרשים, זו גם אופציה.

אבל כדאי להביא בחשבון שלפעמים יש עוד אופציות.

טיפול זוגי יכול להציל חיים, או לכל הפחות ליצור פרידה סבירה.

אני מכירה כל כך הרבה גרושים/תמישהי נשואה

והמסקנה שלי

באופן מכליל

ואני ממש לא מומחית

בהכללה גסה מאוד

אני משערת

שכמו שאנחנו מתאהבים ולא יודעים לתת הסבר

ככה גם מתרחקים

וקשה להסביר איך הריחוק התחיל

זה יושב על הרבה דברים

אם מתבוננים, בדיעבד יש הסברשבורת,לב

לדעתי לרוב זה לא נכוןכל היופי

זה נכון שאנחנו לא תמיד מודעים למה מישהו מוצא חן או מרתיע אותנו אבל זה בדרך כלל לא מיסטיקה אלא סיבות שניתן להתחקות אחריהן.

למשל זה אדם שנוהג בהתאם לדפוסים שאנחנו רגילים אליהם ומוכרים לנו. אדם שמשלים משהו שחסר לנו. אדם שדומה לנו מאוד בצורה מסוימת (מנטליות, אופי, הרגלים, צורת חשיבה וכו') ימצא חן בעינינו יותר.

יכול להיות שבהמשך נגלה שהוא עושה לנו רע בדיוק בגלל זה (לא כל הדפוסים חיוביים...)

בהרבה זוגותנהג ותיק

בטח כאלה שחיים בזוגיות טובה, יש לא מעט תכונות ואופי של הפכים זה מזה.

רק עצם העובדה שגבר ואישה מתאחדים לבית אחד זה כבר נס ענק כי מדובר על שני בני אדם שונים זה מזה במהות

מחקרים מראים אחרתכל היופי

אבל אני לא כאן כדי להתווכח

וכמובן אנחנו שונים מעצם היותנו גבר ואישה אבל לרוב הדומה רב על השונה.

גם אני לא כאן כדי להתווכחנהג ותיק

ולא עשיתי מחקר אז בהחלט יכול להיות שאני טועה.

מה שהתכוונתי שגם בזוגות שיש בהם הרבה דמיון יש בינהם לא מעט תכונות/תחומי התעניינות/דפוסי התנהגות ועוד שיהיו הפכים זה לזה.

ואחרי שאמרתי את זה אני מקבל את התיקון שלך

כתבת נכוןנהג ותיק

על כל האופציות שאפשר וצריך וגם על גירושין. לצערנו לא מעטים המקרים שהגירושין מאוד מכוערים. מתלווה להם, לפני, תוך כדי וגם אחרי משקעים גדולים, מריבות קשות מאוד, לא מעט על חשבון ועל גב הילדים וזה נורא ביותר.

וכמובן שיש גם מקרים של ניכור הורי/ילדים.

כאב עצום ממש

תודה על הארת העיניים

לדעתי להגיד גרושין גרושין גרושין זה לא יותר מועילאורין

מלהגיד טיפול טיפול טיפול

אפשר להחזיר את הגרושה ואז מזכים את כולם בברכותחתול זמניאחרונה

כואב מאודהסטורי

קודם כל - תשים גבול, אין דבר כזה לדבר בצורה מזלזלת כלפיך, בוודאי שלא מול הילדים.

אחרי זה - תלך לטיפול אישי, שיעזור לך לעמוד על שלך ולזקוף את קומתך.

כדאי גם לקרוא חומרים על 'הקוטביות הבריאה' באתר של יהונתן ומרים קליין. גם הקורס האינטרנטי שלו - 'יצאת גבר', יכול לעזור לך.

בהצלחה רבה, תתאמץ ותצליח לחזור לשאוג

קודם כל אתה צריך ביטחון עצמימשה

יש לך מנגנון כנראה שמתכווץ מולה ומזמין עוד מהרעל הזה. תתעלם ממנה ותתמקד רק בעצמך. במנגנון שלך.

במה מפעיל אותך.

היא דורכת על משהו שהיה שם לפניה. כשהוא יעלם, אתה תהיה אחר.

להישבר זו חולשה - תחזיק מעמד זה חוזקה.שנונימי

תאמין, ותלך בצדקת דרכך.

האנשים הגדולים ביותר בעולם הלכו נגד כולם,

סללו דרך חדשה שהמציאו והאמינו שאפשר אחרת.

ואם הייתה לך אמונה בצדקת דרכך - לא היה לך שום בלבול.

תמשיך לחפש ולבקש את הדרך הישרה לך ללכת בה.

  • אישה וילדים הם בני אדם רגילים כמו כולם, לא שונים מאף אחד בעולם. ויכול להיות שאשתך גם פחות חכמה מהממוצע... האחריות היא עליך להוביל את משפחתך למקום טוב יותר. דאג למשפחתך לא רק בפרנסה אלא גם ברוח ללמד מה טוב ונכון.

ותזכור ש'טוב' אמיתי זה לב טוב נתינה חסד יושרה שמחה. גם להיות אדם טוב זה צדקת הדרך.

בטח בה' הכל ממנו והוא ינחילך למקום טוב.

דילמה כלכליתאבי130

אני ואשתי נשואים 8 שנים

יחסינו עלו על עליות וגם ירדו מורדות,

לאחרונה אני מרגיש שלא איכפת לה מהמצב הכלכלי בכלל,

היא כמעט ולא הולכת לעבודה

ולעומת זאת אני מכניס את המשכורת העיקרית

כל חודש אנחנו מוצאים את עצמנו לוקחים הלוואה

וזה הגיע למצב שגם הבנק לא מוכן כבר לתת הלוואה

סיכמנו על תקציב מסוים שגם ממנו היא חרגה

ניסינו לתחום את התקציב לחן בנק שני ואז גיליתי שהיא פתחה אשראי נוסף

אני כבר שוקל להפריד חשבונות, עם כל החובות שהיא צברה אני מעדיף לעזות את זה עכשיו ולא שיהיה מאוחר מידי

כל פעם שאני אומר לה את זה היא עונה לי אם אתה מפריד חשבונות נתגרש וזהו,

לא הבנתי אנחנו נשואים רק כדי שאני אממן אותך?

זה עוד יותר דוחף אותי לעשות את הצעד הזה

מה אתם אומרים?

עוד אשה ששכחה שהיא שותפה בבניית הביתאדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך ז' באב תשפ"ו 8:50

והחליטה לשים רגל על רגל

ולתת לבעלה לג'נגל את החזקת הבית עליו.

החולשה של הדור.

המפרקת את רוב הבתים.

פינקו אותן, כל הזמן אמרו לה את יפה את שווה.

אני בתור גרוש שמחפש שידוך באתרים האלה

ולא מהיום אומר לך.

הפינוק הזה וההגזמות האלה מוביל אותם לחיי בדידות.

גרושה+6 מקצה הארץ, בת 40

בטוחה שיבוא כבר מבוגר שכבר לא רוצה

ילדים ויקבל אותה ואת ילדיה ויממן אותה.

ואני שואל

אם הוא לא מעוניין בילד משותף,

למה שהוא יעזוב את כל הרווקות 45

שאתרי ההיכרות מלאים מוצפים מהן.

ואת כל הרווקות חוזרות בתשובה 42

גם שמציפות את אתרי ההיכרות.

ויגיע לקצה הארץ בשביל לממן גרושה וילדיה

שכל מה שהיא עשתה זה לריב עם בעלה.

וכל זה בלי ציפייה שיהיה להם ילד משותף.

ואפילו אם תאמר שהיא תמצא את אותו

אדם שיממן בשביל בדל יופי שנותר בה

והולך להעלם בשנים האחרונות.

זה ממש דוחה אותי.

זהו כסף שקונה יופי.??

על זה את מתבססת?

הכל מבוסס על גאווה מטופשת שהביאה את החורבן

המביאה עוד הרבה חורבנות עד היום.

ומי שאחראי לזה הוא מי שנתן לה את התחושה

שהיא שווה והיא שווה, והוא לא שווה אותה.

הביא אותה לחיי בדידות נצחיים.

באלגנט.

חברה אמיתית

שרואה חברה שלה מתקרבת לגיל 36

גיל שממנו אפשר רק לרדת.

בגלל החוסר ביכולת לסיכויי לילדים משותפים.

נותנת לחברה שלה ניעור אמיתי

אומרת לה "תתחתני עם עמוד חשמל ברחוב

מבחינתי" את לא יפה, ולא שווה כלום,

המשפחה שאת עדיין יכולה להקים שווה יותר!!

כאילו שהיופי נועד למטרות מסחר ואגו.

זה נראה כניצול פרצה, בסוף היא תישאר לבד.

באחריות ומנסיון.

רק לידיעה...פשוט אני..

ברגע שאתם נשואים, אתה ערב אוטומטית לכל חוב שלה, וגם להפך כמובן.

כלומר אם היא תיכנס לחוב בחשבון בנק שהוא רק שלה, זה לא ימנע מהבנק לעקל חשבון בנק שהוא רק שלך.

זה לא מדויקנפשי תערוג

להבנתי זה מדויק למצב שלהםפשוט אני..

גרים באותו הבית, חיים מאותה המשכורת.

הפרדת חשבונות תיראה כצעד מלאכותי ולכן לא תמנע מהבנק או מכל נושה אחר לגעת בכל החשבונות.

אפילו זוגות פרודים עם בתים נפרדים מתקשים להוכיח שההפרדה לא מלאכותית, כדי שיהיה אסור לעקל להם נכסים בגלל החוב של השני

מחילה אבלשפוי

פה לא נראה לי המקום לפתור בעיות כלכליות ושלום בית

יש ברוך ה' כיום מלא גורמים מקצועיים שיטפלו בבעיות מהסוג הזה, מציע לך לגבי הנושא הכלכלי לפנות ל'פעמונים', זו עמותה, היא בחינם, ממש בחינם, תנסו! הם קצת (הרבה) יעזרו לכם לצאת מהברוך הזה (אולי גם אם אשתך לא עובדת)

לגבי שלום הבית כמובן שיועצים\מטפלים זוגיים הם המקום לנושא הזה, מאמין ששווה כל שקל.

מזועזע מתגובתו שלחוזר תמיד לאשתי

@אדם פרו+

אתה שופך את כל הלכלוך הזה על בן אדם שעוד יכול לעשות הרבה עבודה עם עצמו כי אתה מחפש חברים לצרה...

אני משתתף בצערך ובקושי, אבל אל תזיק לאנשים אחרים.

איך אני יודע את זה - זה שקוף! אתה מפיל עליו דברים שהוא לא אמר.. דברים שאתה פגשת בזוגיות שלך.. הוא לא דיבר בכלל על היופי של אשתו ועל כל השאר שכתבת.. כל כך לא יפה לדבר ככה... זה יכול ממש להזיק

אני הייתי מוחק את התגובה המזעזת הזו. באמת.

ועכשיו בקשר אליך,

דבר ראשון מצטער שהיית צריך לקרוא כזאת תגובה,

מקווה שלא נגרם לך נזק, ושתתקן אותו, כי זה באמת היה תגובה לא לעניין.

אני שואל אותך, למה אתה כל כך מהר מתייאש. אני במצב שלך בדיוק, הלכנו למקימי, באמצע תהליך, וזה מדהים. מכל מצב אפשר לצאת. בפרט שאתם לא נשמעים במצב הכי גרוע...

הרבה פעמים אנחנו מנסים לגלגל את כל האשמה על נשותנו, זה הכי קל בעולם. אבל תמיד תמיד אם תחשוב יותר טוב תראה איפה אתה גם קשור למצב הזה.

לפעמים הסיבה הכלכלית זה טריגר. יש דברים אחרים שמפריעים ואז גם זה.

תנסה רגע להתנתק, לחזור לרגעים הראשונים של הנישואין. כמה אתם אוהבים, כמה אתם באמת זוג משמיים. לפני שהחיים התחילו לבלוע אותכם.

בסוף האהבה הזאת זה הכי חשוב.

מכאן תתקדמו ביחד לליווי כלכלי. כי מלווה כלכלי הוא לא יועץ זוגי... ולא נעים שזה יתפרץ מולו.. גם לא יהיה לו יותר מידי מה לומר. לכן תיישבו את זה ביניכם SOS ותלכו מהר לייעוץ כלכלי.

כל יום שעובר זה הפסד.

תראה אבי היקרחוזר תמיד לאשתי

נשמע שאתה סוחב את זה הרבה זמן.

בהנחה שכל מה שאתה כותב פה לאורך השנים נכון ואמת, מדובר בסיפור שמתגלגל הרבה זמן.

קודם כל, זה ממש יפה שאתם עוד על זה, זה מראה שיש לך ולה הרבה מאוד כוחות, ואתם עושים עבודה ממש מדהימה.

קטונתי מלייעץ לך, אבל היה משפט אחד שתפס אותי, משהו שכתבת לפני כמה שנים טובות.

"אנחנו זוג נשוי כמה חודשים, אני מאד אוהב אותה"

אתה גם מתאר שם פער בסגנון ובכל זאת התחתנתם מאהבה.

תראה, כשאנחנו מתחתנים זה כי אהבנו, קליק של נשמות.

וזה האמת לעולם.

רק מה, החיים בולעים.

חיים אכזריים שכבר אין אוויר לנשימה.

כל נשוי, בהבטחה, לפעמים חושב - עדיף לי להתגרש, הרבה יותר קל...

כולם ככה.

הלוואי שנצליח להזכיר לעצמנו אהבה ישנה, איך אהבנו פעם עד השמיים, איך אמרנו על הכל עוד נתגבר ביחד, איך הבטחנו לעצמנו שביחד שום דבר לא ישבור אותנו, את אהבתנו.

לפעמים בגלל מה שעברנו הכל כבר מכוסה, הכל חסום. מה שעברנו כיסה את האהבה בתהומות של יאוש, ונדמה לנו שהיא איננה עוד. לא שייך לעורר אותה, להחזיר אותה.

בפרט אתה אחרי כל כך הרבה זמן של התמודדות...

הלוואי שהשם יתן לכם את הכח להאמין שבוודאי ישנו. שעוד לא מאוחר. שבוודאי ישנה אהבה, והיא בבית שלכם, ביניכם, מחכה להתגלות שוב מבין רסיסי הלילה.

הלוואי.

הדילמה אינה כלכלית אלא התנהלותיתהסטורי

בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי, בחלקם גם היחיד. בדורות קודמים זו היתה המציאות הנפוצה ברוב העולם, כשבמקביל כל או כמעט כל הטיפול בבית - הכנת אוכל, נקיון וכד' היו על האשה. כיום מכל מיני סיבות ונסיבות המציאות השתנתה, אבל כן, עד היום בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי.

יש סוגיא אחרת של התנהלות אחראית. לקחת הלוואה כשלא יודעים מאיפה מחזירים אותה, זה לא אחראי, להתנהל ככה באופן קבוע זו הפקרות.

צריך לשבת ביחד מול דף/טבלת אקסל, לעקוב אחרי ההכנסות ורק לפיהם להוציא הוצאות. זו א', ב' של התנהלות אחראית (ג' זה גם לחסוך, אבל זה שלב הבא).

אם יש מאזן שלילי - צריך לראות איפה מצמצמים הוצאות או מגדילים הכנסות.

בגדול, צריך ללמוד להתנהל בשיח ולא לעשות דברים מאחורי הגב.

היא לא דואגת מחובות?נעמי28

נשמע שאתם צריכים טיפול זוגי, לא רק כלכלי.

לראות את הצורך אחד של השני, לקחת אחריות, לתקשר.

לפן הכלכלי יש עצות פרקטיות, למשל כרטיס דביט או הגבלה של האשראי,

אבל נשמע שזה הרבה יותר עמוק מ"אישה בזבזנית"

להפריד חשבונות לא יתן לך כלום, גם שם היא יכולה להיכנס לבור שלא תהיה מודע עליו והחובות של שניכם.

היא לא דואגת שתתגרשו? היא תצטרך להתמודד עם חצי מהחובות בעצמה.

היא לא עובדת כי יש ילדים קטנים? היא מבזבזת או קונה צרכים בסיסיים?

אתה מצליח לראות את המקום שלה בתוך כל זה?

אם תרצה שיתוף פעולה, השלב הראשון הוא לראות ולהכיר בצורך שלה (לא בהכרח לספק אותו מידית).

איזו תגובה רגישהמשהאחרונה

לא יודע אם פרודוקטיבית, אבל אהבתי את השאלות פה.

דיכאוןחקלאי

האם יש פה מישהי שתחתנה עם אדם שסובל מדיכאון?

האם אני יכול להתייעץ איתה בפרטי?חקלאי

לא. אני לא מתכתבת בפרטי עם גבריםיעל מהדרום

לק"י

אם יש לך שאלות, מוזמן לכתוב כאן.

בהצלחה!!

אוקייחקלאי

אז ככה אני בתוך קשר עם מישהי, והולך ממש טוב ונעים.

אני סוכב איתי מגיל קטן דיכאון, בשנים האחרונות לוקח כדורים.

לאחרונה זה עלה הסיפור הזה של הדיכאון ומה זה אומר לחיות ליד אדם כזה.

ואני די עומד נבוך מול זה, איך אפשר לבקש ממנה לבחור במשהו שכזה? אני יודע בעיקר איך זה משפיע אלי, לא איך לחיות לידי.

בשנים האחרונות התחלת כדוריםאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ז' באב תשפ"ו 9:28

בכללי איך אתה מתפקד מבחינת מטלות בית? מתפרנס? אושפזת כבר פעם? כל כמה זמן יש לך משבר אם בכלל? או שזה בכלל דכדוך מתמשך? מוכר בביטוח לאומי?

לאחקלאי

התיפקוד שלי די גבוה, שאני בטוב אני מתפקד כמו 3 אנשים ביחד.

לקחתי משהו כמו 4 שנים כדורים שלא היו נכונים לי, שם היה יותר נפילות, בשנה האחרונה אני לוקח כדורים שהרבה יותר טובים לי בפער. אפשר לספור על יד אחת את כמות הימים שפספסתי בגלל זה עבודה.

מעולם לא התשפזתי, הנפילה הרצינית האחרונה היית בין הכדורים, בדיוק במלחמה הראשונה עם אירן.

לדעתי זה מה שאתה צריך לענות לה.אריק מהדרום

היא יודעת את זה?חוזר תמיד לאשתי

מה היא אומרת על זה?חוזר תמיד לאשתי

יצאנו פעם ושם אמרתי להחקלאי

ועכשיו חזרנו וזה עלה עכשיו, בעיקר מצד המשפחה שלה, וזה מאוד הפחיד אותי ואז גם אותה.

כשהיא תהיה שלמה עם זה-סוף טוב

אני מאמינה שהיא תצליח לשדר את זה למשפחה שלה.

המלצה שאני מכירה היא לצאת תקופה, ולתת למשפחות של שניכם להכיר אתכם. שלא יחששו המילה 'דיכאון' אלא יכירו את האדם שמאחוריו.

נשמע שמצבך מצוין, אבל הדברים די טריים.

ממליצה גם לתת לבחורה תכנית גיבוי, למי היא פונה כשרואה שאתה לא בטוב, בהסכמתך כמובן.

תצליחו!!

המשפחה שלה יודעת?יעל מהדרום

לק"י

האמת שקשה לי לייעץ בנושא הזה.

אני רק חושבת שהיא לא חייבת לשתף את כל בני המשפחה שלה. אולי מישהו אחד ספציפי שיידע לכוון אותה.

ובנוסף אם אתה מטפל בעצמך, מאוזן, עובד/ לומד/ עושה משהו עם עצמך, זה מצב פחות מרתיע.

כן צריך לדעת, שלפעמים יש עליות וירידות במצב. אבל גם אדם שבריא לחלוטין לפני החתונה, עלול לחלות פתאום.

אני, אפשר לומרעשב לימון

כשהתחתנו הוא היה ממש בתחילת שנת אבל, וחלק ממנה הוא היה בסוג של דיכאון

אני אבל זה נודע לשנינו רק בדיעבד אחרי.על הנס

אני לא חושבת שאתה לא ראוי אני חושבת שכמו בכל נישואין צריך להכיר את הפלוסים והמינןסים של הבן זוג ולדעת שלפעמים היא תצטרך להתמודד עם ההשלכות של זה.

ושיהיה לשניכם נכונות לעבודה אישית וזוגית.

..ירושלם.

כן, הוא לא סבל מדיכאון כשהכרנו.

יש לה יתרון עצוםפשוט אני..

היא יודעת מראש חלק משמעותי מהמגבלות שלך, ויודעת שאתה מספיק אמיץ וחכם בשביל לטפל בזה.

לא כל אשה זוכה לדעת על זה מראש (וכמובן נכון גם בהיפוך המינים)

ההיסוס הזה לא נשמע טובHakuna.Matataאחרונה

סה משהו זצריך לבחור.

אם סה רק המשפחה שלה מהססת , זה אולי פחות גרוע..

אבל עדיין יכולה להיות לזה השפעה עליכם.

לצערי המושג הזה דיכאון הוא שקוף ולא מספיק במודעות

בהצלחה.

לכבוד הנשואים הטרייםאדם פרו+

נשואים טריים וותיקים אלופים

לפני כמה שנים נחרב הבית

כל בית שאתם בונים

הזוגיות שלכם המשפחה

היא כמו אבן,

כמו בנייה ושיקום של חורבה מחורבות ירושלים

תמשיכו לנסות ולהשתדל בבניין הבתים שלכם

אתם מביאים את הגאולה

אל תתיאשו

חיזקו ואימצו נשואים.

אני מעריך אתכם על כל העבודה שאתם עושים.

עבודה שאף אחד לא ידע מי עשה.

אבל היא העבודה האמיתית.

והבניין האמיתי של עם ישראל.

כידוע שהבניין הוא לא רק טכני אבנים

אלא הקשר והביחד הנעים שהיה בו

והקרבת אלוהים שהוא ייצג.

כשעם ישראל היה במדרגה טובה

עם דוד ושלמה שהיו מתאימים למצב העם

באותה תקופה.

לכן שימרו על עצמכם יחד.

ותרו זו לזה. תרעיפו באהבת חינם.

על הילדים (קל יותר) ועל בני הזוג (כנראה יש כאלה שמתקשים בכך) ועל עצמכם.

תהנו תשקיעו ותבנו בתים מלאים באהבה.

יפה מאודמתוך סקרנותאחרונה

מחפשים מטפל/ת זוגית טובה באזור המרכזאנונימי פשוט

נשואים חמש שנים

לא יודעים איך מחפשים מטפל/ת זוגית

נשמח להמלצות מנסיון

אולי יעניין אותך