ייאוש ייאוש ועוד ייאושEranlavi
עבר עריכה על ידי בסדר גמור בתאריך י' באב תשפ"ב 13:40

היי חברים. 

חיפשתי בגוגל משהו בנושא נדל”ן, והגעתי במקרה לדיון מעניין בפורום הזה .

ֿאז אחרי שקראתי את כולו, החלטתי לשתף פה את החברים, בתקווה לקבל איזה עיצה.

 

אז  אני ערן, בן 47 רווק חילוני— 

בגיל 34 הכרתי את עולם הבורסה דרך חבר.  

התחלתי לסחור וגם להשקיע במניות ,בתקווה שאצליח להביא לי רווחה כלכלית בהמשך חיי. 

ֿהשקעתי במניות גז,ביומד, קנאביס וכו , בסכומים מטורפים.

פעם הרווחתי 40,000 , פעם הפסדתי 70,000…..פעם הפסדתי 300,000…..פעם הרווחתי 

גם 150,000.  בקיצור—רכבת הרים במשך 12 שנה. 

 

לפני חודשיים, אחרי שהייתי ברווח של 180,000 שקל, על מניה ספציפית (אחרי שכבר הייתי מופסד 90 אחוז עליה ובדרך נס היא עלתה בחזרה), החלטתי לצאת סופית מהבורסה לתמיד.

לצערי, אחרי 12 שנים בשוק ההון, “תרמתי לבורסה”, 280,000 שקל! (אני יודע שזה הפסד נוראי, אבל האמינו לי שעד לפני שנה, הייתי עם הפסד הרבה יותר מטורף!, אז זה חצי נחמה).

 

אז נכון שאי אפשר לקחת ממני דוגמה על השקעות בבורסה

 (אני יודע שלא פעלתי נכון ולכן כל ההפסדים),אבל , זה לא הדיון כרגע.

 

הבעיה שלי היא אחרת, ולכן חשבתי להתייעץ איתכם כי אין לי עם מי, ואני במצב של ייאוש.

 

אז כאמור, אני בן 47 רווק. (שוב אומר, שאני יודע שבפורום הזה ,שכולם דתיים עם משפחות,ילדים וכו אני סוג של “חוצן” חחח,  אבל תשתדלו להתעלם מהסטטוס שלי.

 

אז ככה-

ֿאני מגיל 25 , חי בדירות שכורות!  דירות שהן פח אשפה וכבר די נמאס לי. פשוט נמאס לי.

היה לי חלום שההשקעה בבורסה, לאורך שנים, תניב לי מתישהו , מספיק  כסף ,

בכדי שאוכל לרכוש לעצמי , בעוד מספר שנים, דירה ראויה למגורים, 

אבל , לצערי, השנה, כאשר החלטתי לצאת סופית מהבורסה לאחר 12 שנים ,

ֿנפל לי האסימון, שזה כבר לא ייקרה ולכן , מעבר לייאוש שלי הנוכחי, 

אני מנסה לחשוב איך הולכים להיראות החיים שלי מעתה והלאה אחרי “ניפוץ החלום”.

 

אז קצת נתונים :

אני עובד ומרוויח כל חודש 25,000 שקל נטו.

וברשותי הון אישי של בסהכ מיליון שקל…..שלצערי, בעידן של היום, זה כלום ושום דבר

בכל מה שקשור לנדל”ן. (לפני 10 שנים זה היה נחשב).

 

 

אז אני בן 47…עוד 3 שנים בן 50…… ואני מסרב להשלים עם המציאות ,

שככה החיים שלי יצטרכו להיראות , בכל מה שקשור למקום מגוריי!?? 

 כמה עוד אוכל להמשיך ולהתכלב בדירות פח? 

ֿזה מאוד מייאש אותי מאוד.ֿֿ

 

מצד אחד, זה ברור שאני יכול לנסות ולשדרג את עצמי,

עם דירות להשכרה מהממות שאני יכול לגור בהן,

(גבעתיים, רמת גן, ראשון לציון, ֿחולון, בת ים, הרצליה וכו……כי אני עובד בתל אביב אז אני ממש לא יכול לגור בשומרון,בקריית גת או בכלל בפריפריה  )
אבל מצד שני, אם אני הולך לזרוק מעכשיו כל שנה, 85,000 שקל…..בגיל 60 אני כבר מחסל את כל המיליון שקל האלה. (אני כמובן ממשיך לעבוד, ומאוד מוכשר בתחום שבו אני עוסק, 

אבל מאיפה לי לדעת שבגיל 60 אמשיך עדיין לעבוד או להרוויח 25,000 שקל בחודש).

 

מצד שלישי, אני אומר שגם ככה החיים שלי מאכזבים, אני גם ככה מיואש,

גם ככה לא הקמתי משפחה משלי, אין לי וכנראה שגם לא יהיו לי ילדים  

אני די אדון לעצמי,

קח את המיליון שקל שיש לך, תיקח משכנתא של 1.5 מיליון שקלים….

ותקנה אחלה דירה חדשה דנדשה  (אפילו מקבלן ) !!

הרי ממילא אני אמור להרוויח 25,000 שקל כל חודש ( אפילו עשיתי לעצמי חישוב מפורט,

שגם עם נגיד משכנתא של 7000 שקל בחודש , אני מצליח בשנה לחסוך בערך 98,000 שקל נטו!)

בעשור אני אצליח לחסוך 980,000 שקל (כאמור, עם משכנתא של 7000 שקל!!! 

 

אז אני אשלם 6500-7000 משכנתא לתקופה של 15-20 שנה…ואגמור עם הדבר הזה ! 

אבל לפחות אתחיל לחיות ולגור בבית שיהיה לי כיף לחזור אליו הביתה .

 

ֿֿמצד רביעי, אני די מפחד להתחייב על 1.5 שקל.

ֿמצד חמישי, אני גם ככה על הדירת פח שלי הזו, ב 10 שנים אוציא 540,000 שקל! (והאמת,

אני לא מסוגל לדמיין אותי בכלל גר פה עד גיל 57! מעדיף למות כבר )

 

ֿֿבקיצור— אתם שמים לב שאני מאוד מבולבל.

 

אני מרגיש שה 12 שנים שביזבזתי על הבורסה ,

מגיל 34 , שהייתי יחסית עוד צעיר , ועד גיל 47 פשוט הרסו לי את החיים.  

 

אני מודע למציאות שבה אני חי, עם אנשים שבקושי גומרים את החודש ,והיו מאוד 

ֿשמחים למיליון שקל בבנק וכו וכו וכו…

ֿאבל לפחות הם בני 50 שהקימו משפחה, הביאו ילדים, חיים בזוגיות, עברו דברים בחיים וכו…

אֿני לעומתם, מרגיש כישלון נוראי כי אין לי…לא זה, ולא זה .

 

לסיום החפירה -

אני יודע שבפורום אין פה יועצי משכנתאות או נדלן

אבל היה פה כאמור, דיון לפני כמה זמן, שלקחו בו חלק כמה אנשים מביני עיניין

(פאז, הר חברון ועוד כמה ששכחתי את הכינויים),

אז אשמח אם הם יכולים לתת לי קצת מהתובנות שלהם.

כמובן שזה לא ייעוץ רשמי ואתם לא נושאים באחריות וכו.  אל דאגה  

 

המון תודה וסליחה על החפירה 


קראתי שוב ושוב ולא הצלחתי להבין מה בעצם אתה שואלפשוט אני..
הרי לגבי מה שהשקעת - זה כבר היה, ייעוץ לא יעזור.
לגבי האפשרות לקנות בית - ענית לעצמך, יש לך מספיק כסף בשביל לקנות בית ואתה מרוויח מספיק בשביל לשלם משכנתא.

אז מה אתה שואל...?
וואלה??Eranlavi

אתה לא חושב שלקחת משכנתא של 1.5 מיליון שקלים, זה קצת יומרני מידי?

 

בכוונה הזכרתי את גילי.

 

ֿֿאני לא בן 30. ואפילו לא בן 40.

 

ֿאני כבר 47 .

 

האינסטינקטים שלי חושבים בדיוק כמוך, ואני מתבשל עם ההחלטה הזו כבר מספר שבועות 

(מהרגע שהוצאתי את כל המיליון שקל שלי מהבורסה).

ֿאבל עדיין חושש.

 

תודה שהשבת  

למה יומרני? זאת משכנתא מאוד נמוכה ביחס להכנסה שלךפשוט אני..
רוב חבריי לוקחים משכנתא גדולה הרבה יותר, והם מרוויחים פחות ממך (מרוויחים פחות למרות שיש להם 2 משכורות בבית, ומהצד השני יש להם הרבה יותר הוצאות).

לגבי ההוצאות מסכים איתךEranlavi

ואולי זה היתרון שלי.

 

אגב, ראיתי רק לאחרונה את הממוצע של המשכנתאות שאנשים לוקחים….

ֿאז אם בעבר הממוצע היה 700,000–800,000 שקל….

ֿבשנים האחרונות , משום שהנדלן קפץ לשמיים, ממוצע המשכנתאות שאנשים לוקחים על עצמם קפץ לסכום האסטרונומי של מיליון שקל! 

 

אבל אתה כותב לי, שחברים שלך לקחו משכנתאות של יותר מ 1.5 מיליון שקל?  ומרוויחים 

ֿפחות ממני.

 

ֿאז ברור לך שהם היוצאים מן הכלל.

 

הממוצע , עם כל הטרפת של הנדל”ן, הוא מיליון שקל

 

הם ממש לא יוצאים מן הכללפשוט אני..
אם הממוצע של הפסיכומטרי הוא 530, אז מי שמקבל 650 הוא יוצא מן הכלל?

הממוצע הוא ממוצע, יש לו יתרונות ויש חסרונות, בהקשרים כלכליים הוא טוב בעיקר בשביל לראות מגמות ופחות בשביל להבין מצב נתון.

הרי הממוצע כולל אנשים שעוברים לגור בדירת 3 חדרים בדימונה, וגם משקיעי נדל''ן שמראש מוגבלים ל-50% משווי הנכס, הממוצע כולל מיליונרים שרוכשים בית בכפר שמריהו...

במילים אחרות, הממוצע הזה שאתה מדבר עליו מורכב ממאות אלפי ''יוצאים מן הכלל'', שביחד מייצרים איזה שהוא מספר שממוקם איפה שהוא ביניהם.
תקנה ואל תתמהמההמקורית
מיליון הון עצמי זה המון.
הכנסה של 25 נטו זה המון
קח בחשבון שככל שהגיל עולה יותר קשה לקבל משכנתא והצעות לביטוח חיים והוא גם עולה במחיר
גם אני לא הבנתי את ההתלבטות.
יש כסף - קונים אם רוצים
תודה המקורית - הגיל הוא בהחלט פקטור. את צודקתEranlavi

רק אבהיר שוב-

אין דירות שנדלקתי עליהן, שהן פחות מ 2.2-2.4-2.5 

 

רוב הדירות ב 1.7—-1.9…..ראיתי מחוץ לאיזורים שמתאימים לי.

 

ֿאז עדיין את אומרת , שלאור מה שכתבתי ממקודם,

גם אם אקח גג …עד 1.5 מיליון שקל משכנתא 

זה עדיין לא תהיה קפיצה מעל הפופיק? 

 

ֿכמובן שאת לא מייעצת ולא נושאת בשום אחריות,

ֿואני את ההחלטה אקבל לבד בהמשך…….

ֿאבל מעניין לשמוע עוד דיעות 

 

ֿתודה 

עם שכר של 25 נטו - ממש לאהמקורית
תתייעץ עם יועץ משכנתאות שייתן לך אינדיקציה פחות או יותר להחזר החודשי.
גם אתה עומד על יותר מ30 אחוז מימון והריביות הן יותר אטרקטיביות ככל שההון העצמי גדל
זה גם מה שאני חשבתיEranlavi

כמובן שחשבתי שבמידה ואקבל החלטה חיובית בעיניין,

ֿאני אקח גם יועץ משכנתאות בכדי שילווה אותי במו”מ עם הבנקים, בניית תמהיל וכו….

 

הבנתי שייעוץ כזה וליווי, מתחיל מ 5000 שקל ויכול להגיע גם עד 9000 שקל…

 

זה לא זול, אבל ממה שקראתי, שווה כל שקל .

 

  

בהחלט. ממליצה בחוםהמקורית
החיסכון בריביות בסכום ההחזר הסופי יכול להגיע גם ל200 אלף שקל. לפעמים יותר.
קפוץ למים. בהצלחה!
המון תודה לך מקורית! אתם עוזרים לי פהEranlavi


יומרני??נשוי+
על מה אתה מדבר? פורסם כבר שממוצע ההלוואות מהבנקים עבר את המיליון שקל. ומדובר שם על בעלי משפחות עם הרבה הוצאות מן הסתם.
אתה בתור רווק אמור להסתדר עם משכנתא אפסית של 500k והכנסה של 25k
משכנתא של 1.5. לא 500,000 Eranlavi

הלוואי עליי משכנתא של 500,000—כבר שלשום הייתי לוקח  

למה הלוואינשוי+
יש לך מליון ביד, תקנה דירה ב1.5 אם אתה חושש.
לפחות תעלה על הרכבת
בסכום הזה, במרכז, אפשר לעלות מקסימום על קורקינטפשוט אני..
אין דירות ב 1.5 במרכז.אין חיה כזוEranlavi
רוב הדירות הראויות (אתה לא שולח אותי עכשיו
לגור באותה דירת פח, רק עם משכנתא…)
מתחילות מ 2.3–2.5
אני התכוונתי במחיר למשתכןנשוי+
ואני מניח שאתה לא צריך בית גדול
אההה… הלוואי ואזכה במחיר למשתכן.Eranlavi
אבל ממש לא בונה או מחכה לזה,
משום שמדובר באלפים של אלפים שנרשמים לזה.
זה כמו לזכות בלוטו.
אף פעם לא נמשכתי לזה
אהה..אגב אתמול קיבלתי הודעה שלא זכיתי בהגרלהEranlavi


אח שלי תחיה את החלום על מה אתה מדבר??די שרוט
אין לך מחוייבות משפחתית, אתה אדון לעצמך, אתה מרוויח יפה מאוד, אין ילדים, תחיה את החלום.

אתה לא לא חייב דירה ב2.5 מיליון שקל. קח דירת 3 חדרים לא בתל אביב ב 1.9 מיליון. כבר חסכת 600K.

מה שכן, כדאי שתעשה את זה מהר לפני שגם דירת 3 חדרים תעלה ל 2.5 מיליון.

הערה: למרות שלי זה לא מפריע, תפסיק לקלל כאן. זה מביך.
דירה חדשה ב 1.9 ? איפה ראיתEranlavi

כל הדירות החדשות שראיתי לאחרונה, מתחילים מ 2.2—2.3

 

זה בראשון לציון, גבעתיים,רמת גן, חולון, הרצליה …אפילו בבת ים.

 

ֿאני חייב לציין שוב, שהתשובות שלכם מצד אחד , מאוד מפיחות בי תקווה כי אולי המצב 

ֿלא כזה “שחור”…אבל מצד שני, נראה לי שאתם די מקלים ראש בעובדה ,

ֿשאני כבר לא צעיר בן 25 שלוקח משכנתא ל 15-20 שנה…..

ֿאלא בן 47 .

ֿאמנם אני בריא כמו שור (תודה לאל), נראה 10 שנים פחות מהגיל שלי

אבל עדיין……47.

 

ֿֿאבל תודה לכם.

 

ֿֿנראה אם יהיו פה תגובות שונות.

אז מה אם אתה בן 47?ברגוע
בעבודה שלך יש הרבה שפורשים בגיל 55? אם לא אז לא מבין מה הבעיה. ובהנחה שאתה מפריש לפנסיה, אתה תוכל להמשיך לשלם משכנתא גם אחרי 67.
בד"כ אומרים לאנשים לא לקחת משכנתא של יותר משליש משכורת, אצלך המצב יותר טוב.

ובמקרה הכי גרוע שלא יהיה לך איך לשלם או שימאס לך מהדירה, אתה תמיד יכול למכור ולעבור לדירה יותר זולה. זה לא כמו השקעה בבורסה שהכסף עלול "להעלם"..
ייאוש כאשר אתה מרוויח 25 נטו???המאור הקטן

הכנסה ממוצעת למשפחה היא בסביבות 15 אלף בנטו (אולי אפילו פחות), ואתה רווק שמכניס 25 ובוכה?

 

מציע לך לצאת מהתפיסה שדירה משלך היא איזו מעלה מיוחדת, ופשוט להסתכל על זה כהוצאות דיור. סהכ ב 25 נטו יש לך אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות לשכור או לקנות, ואגב הבורסה זאת אולי האפשרות הטובה ביותר שלך לגבות את ההוצאה הזאת. כמובן באמצעות פיזור סיכונים נכון והגיוני.

מאור -תודה על התייחסותך . כמה הבהרותEranlavi

אני לא בוכה….אני פשוט מסתכל קדימה, וקצת מיואש ממה שאני רואה.

ֿהייאוש לא היה אצלי בגיל 20…ולא בגיל 27, לא ב 35 וגם לא ב 43.

 

ֿפשוט, אני מרגיש שלולא קורת גג שתהיה שלי, אני אהיה בבעיה.

 

ֿֿאני באמת אמור בגיל 58, להמשיך ולהיות נתון לחסדים של בעלי בתים, 

ֿאם הם כן יירצו להשכיר לי את הדירה שלהם, אם כן יעלו לך שכר דירה או לא………

ֿכל סוף שנה, הטלפון לבעל הבית שלי הופך למציק וסיוט עבורי.

 

ֿכבר חשבתי באמת להשאיר מאחוריי, את העניין הזה שתהיה לי דירה משלי, 

ֿואולי לנסות למצוא דירות להשכרה לטווח ארוך של 10 שנים….

ֿמדובר בד”כ באחלה דירות חדשות, עם חניה ,מעלית, בניין כמו שבא לי וכו וכו…..

אבל ממה שביררתי בפרוייקטים השונים, הכל תפוס.  באמת באמת!

ואגב, המחיר שם גם לא כזה זול, ומתחיל מ 6500…….שזה בערך כמו משכנתא שאני יכול לקחת.

 

ולגבי ההצעה שלך לבורסה—-

ֿתראה מאור…..אני מודע לזה שהתנהלתי במשך 12 שנים בבורסה,

בצורה לא נכונה (כבר כתבתי כמה הפסדתי), 

ואני מודע לזה שלא פיזרתי סיכונים, אבל אני גם מודע לכך שהבורסה לאורך זמן אכן

נותנת תשואה טובה. 

ֿאבל אני כ”כ נכוותי מהבורסה , ושמתי את החיים שלי “בהולד” משנת 2010 עד היום, 

שהיום כבר קשה לי נפשית להיכנס לשם עוד פעם , ולהשקיע שם מיליון שקל ועכשיו לחכות עוד 10 שנים . (אין טעם להיכנס עם פחות  הרי אני עובד בשוטף אז למה לי להחזיק כסף בעו”ש !)

 

ֿאני מניח שבמידה ואקנה דירה שממש ארצה , אשלם משכנתא ואגור במקום שממש יהיה לי כיף,

ֿאז במצב כזה, אני בהחלט יכול להפריש כל חודש עוד קצת כסף לבורסה מחדש לחיסכון נוסף.

ֿאבל לקחת עכשיו מיליון שקל ולהיכנס שוב—-קשה לי.

 

תודה על התייחסותך 

אסור לאנשים להתלונן אם יש אנשים במצב פחות טוב מהם?פשוט אני..

זה כמו שתגיד שאסור לאנשים להתלונן על קשיים בנישואין, כי לפחות יש להם זוגיות בזמן שיש רווקים שמתפללים לזיווג כבר שנים.

אם אכן זה החוק, לכולנו אסור להתלונן על כלום כל עוד יש ניצולי שואה בחיים...
אפשר להתלונן אבל למה ייאושהמאור הקטן

הבן אדם כתב כותרת מפוצצת על ייאוש. שבין השורות אתה מבין שכל הסיפור הוא על אדם שחושש שבגלל גילו הוא לא יקבל משכנתא מספיק גבוהה בשביל לקנות דירה חדשה ובגודל הרצוי במרכז.

בפועל:

-הוא יכול לגור כמעט בכל מקום שהוא רוצה. (גם אם לא לקנות..)

- הוא כנראה גם יכול לקנות דירה ולקחת משכנתא גם במחירים של היום.

- סך הכל הוא מרוויח לא רע במיוחד כרווק.

 

 

אז לא “קראת” אותי נכון.Eranlavi

הייאוש הוא אותנטי!!  לא שיקרתי ולא הייתי “דרמטי” מידי.

 

ֿֿהייאוש נובע מהעובדה שאני כבר בן 47, עם הרגשה שלא 

ֿהצלחתי להגשים שום כלום מהרווחה הכלכלית , לה כ”כ ייחלתי במהלך השנים.

 

וזה עוד מבלי שבכלל התחתנתי…

וֿמבלי שהקמתי משפחה , ילדים וכו…..

 

ֿֿאז מה עשיתי כל השנים האלה!?

עוד 3 שנים, אני בן 50.  זה לא צחוק!

 

בכל אופן, ככל שקראתי את התגובות של החברים פה, 

ֿהתחלתי להרגיש יותר מחוזק.ֿ

אז תודה.

אגב, שלא יובן לא נכוןEranlavi

סטטוס הרווקות שלי, הוא מבחירה בלבד.

 

ֿֿזה כמובן לא האישיו של הדיון פה

….אבל אם כבר התחלנו להכיר קצת, אז חשוב לי כבר לציין את זה,

ֿכי כבר קראתי פה , כאלה ששלחו אותי לאיזה מטפל טוב וכו.

ֿאז באמת תודה….אבל זו בחירה שלי. (נכון לעכשיו).

 

 

יש לך רווחה כלכלית בההמאור הקטן

רק תסתכל על המציאות שלך בעיניים חיוביות.

אגב פרנסה רק מה' יתברך, ובלי קשר תנסה למצוא בת זוג, לבסוף כל הברכה שיש לאדם מגיעה מאישתו.

תודה על האיחוליםEranlavi
אני דווקא מכיר די הרבה אנשים,
שאחרי שהתגרשו, השם ישמור מה שהם עוברים
בגלל האשה

אבל זה לא הנושא לדיון חח.

בכל אופן, תודה
אני גרה בצפון ובעלי ע6בד בהיי טק בצפוןספיר לבן
בצפון יש שוק היי טק מטורף. יש ביקנעם, בקיסריה ובחיפה מרכזי היי טק מאוד גדולים עם כל החברות שיש.
בוא תקנה דירה בפריפריה בצפון, ממש לא במחירים של אזור המרכז ותסתדר.
אולי כאן גם תזכה לישועה ותקים משפחה.
בהצלחה!
יש מגבלה לכמה שאפשר להתקדם בצפוןברגוע
אני מכיר את זה מגיסי ואחותי..
אבל האמת שעכשיו נותנים להם רוב הזמן לעבוד מהבית ורק פעם בשבוע בערך צריכים לנסוע לת"א
לדעתי אתה ניזון מסטיגמות לא ממש מבוססות.ספיר לבן
יש בצפון חברות ענק ועוד המון דברים.
לדעתי התקבעת על מחשבה שאי שאפשר לזוז מאזור המרכז (כמו עוד רבים וטובים שחושבים שאין מנוס מלהצטופף שם).
טוב..ברגוע
עבר עריכה על ידי ברגוע בתאריך ח' באב תשפ"ב 12:41

כתבתי רק מה ששמעתי מגיסי (גר בחיפה), ויש לו נסיון לא רע בהייטק

תודה ספיר יקירהEranlavi

אני עובד במרכז, ולכן לצערי הצפון לא רלוונטי מבחינתי .

 

זה לא אומר שאני חייב לגור בתל אביב, והאמת אני גם לא מחפש שם

כי לעולם לא אוכל לקנות שם דירה , במחירים המטורפים שיש שם. 

אבל אני כן חושב על חולון, בת ים,הרצליה, ראשון לציון  

ֿמבחינתי רמת גן וגבעתיים גם מושלם, אבל הן גם יחסית גם יקרות.

 

ֿאבל כאמור, אני לא יכול לעבור לצפון, מהסיבה הפשוטה שאני חייב לעבוד יחסית קרוב במרכז.

אין לי דרך אחרת

אפשר אולי קצת להרחיב אופקים מזרחהאורה שחורה
יש גם את פדואל עלי זהב בית אריה אלקנה עץ אפרים ברוכין אורנית שערי תקוה אריאל.
יש דרך אחרת
די לכיבושדי שרוט
אתה צודקאורה שחורה
אבל הוא חילוני, תלאביבי, יש לו משכנתא ובורסה על הראש
לא יודעת כמה מתאים לו להתנחל בכפר קאסם בשלב זה של חייו.
למרות ששם עם 25k נטו הוא יכול לבנות טאג' מאהל או איזה בורג' ח'ליפה אל כביר.
קודם כלאריק מהדרום
אתה גבר, ביולוגית אתה תוכל להוליד ילדים עד קרוב מאוד ליום מותך, אתה רק צריך פרטנרית צעירה מספיק, וזו אחת הבעיות עם הנשים שהשעון הביולוגי דופק להן מהר יחסית לגברים, לכן גם רוב הנשים צעירות מבעליהן ולכן גם בתי אבות הם לרוב בתי אימהות, (הן גם חיות בערך שנתיים וחצי בממוצע יותר מגברים אבל זה כבר קשור להרגלי אורח חיים, עישון, שתיה, ספורט, תזונה וכו')

שנית את מרוויח 25k נטו וגר בדירת פח? למה? ההוצאות על דיור במשק בית ממוצע הם כשליש מההכנסה נטו, הבנק יכול לאשר לך משכנתא עד 40 אחוז מההכנסה נטו (זה לא יהיה קל לשכנע אותו אבל טכנית אפשר) אתה יכול לשכורדירה ב10k לחודש ואני מניח שהדירות במרכז ב10k אינן דירות פח ותוכל לשמוח לחזור אליהן, אחרי שתתרגל לסטנדרט דיור כזה תדע מה אתה מחפש בבית ותוכל גם לקנות דירה כזאת וזה ייאש אותך פחות.

לגבי היאוש שמקנן בך, זה נשמע משהו חמור ואני מציע לך להשקיע במטפל טוב.

אני מכיר כמה אנשים שהתחתנו לראשונה אחרי גיל 50, אמנם זה קשה אבל לא בלתי אפשרי,בגיל שלך גם קשה לשנות הרגלים, יש לך את הסופר שלך, את המקצוע שלך, את המרפאה שלך וקשה הרבה יותר לחשוב על לעבור דירה לאזור אחר בארץ (סביר שאחד מכם יצטרך לעשות את זה ויהי מה) ולשנות אולי מקום עבודה וכל זה אבל תחשוב, מה היית מקריב בשביל אישה וילדים? זה אפשרי גם בגילאים מאוחרים מהגיל שלך, אבל זה קיים בכל מקום ולרוב נשים רוצות להתחתן יותר מגברים.

נוסף לכך, ההון שצברת והעבודה שמכניסה לך הרבה כל כך יוכלו לעזור לך למצוא מישהי, הרבה נשים מחפשות גבר עם גב כלכלי.

בהצלחה
היי אריקEranlavi

תודה על תשובתך.

ֿראשית, קצת מצחיק אותי שאתה קורה לזה “ההון שצברת”……

ֿאני כמובן מודה לבורא עולם על כל שקל , אבל לא נראה לי שבהתחשב בזה שאני רווק בגיל 47,

ֿוצברתי “מיליון שקל”, זה נחשב ל “הון”.

ֿבוא…אני בלי ילדים ,בלי משפחה——הייתי אמור להיות בגילי כבר מבוסס כלכלית.

ֿלפחות עם דירה.  

בכל אופן, אני מזכיר לך שאמנם אני מרוויח 25,000 שקל….אבל הפסדתי המון כסף בבורסה,

ֿוהיה לי תיק השקעות  ,שרק עכשיו בשנת 2022, אחרי 12 שנים ,

הוצאתי את כולו , ולכן אני מרגיש שרק עכשיו, שאני מחוץ לדבר הזה, אני יכול לאפשר לעצמי 

ֿקצת לחיות…………והדבר הראשון שהכי בא לי,זה לחזור לדירה שפשוט בא לי לחזור אליה

ולא לחירבה שבא אני גר.

 

ֿֿדירות ב 10,000 שקל למצוא בתל אביב, בהחלט אפשר וקל למצוא.

ֿאבל אתה לא חושב שאפילו אם אעבור במשך שנה (רק לטסט,כפי שכתבת),

ֿלא חבל על ה 120,000 שקל שיכולים כבר עכשיו לשמש אותי לרכישת דירה (בוא נגיד, שקראתי שסביב המשכנתא וקניית הדירה יש עוד המון הוצאות, כמו תיווך,שמאי, עורך דין, מס רכישה וכו וכו)<<<לא שווה לייעד את זה כבר למטרה הזו? 

 

תודה על התייחסותך 

שכירות זה לא בזבוז כסףאריק מהדרום
רוב האנשים חיים תקופה בשכירות עד שיש להם די כסף וכיוון לחשוב איפה יגורו ובאיזה תקציב.
באשר אליך ספציפית יש לך הון עצמי מספיק לדירה בארבע מליון שקל וההחזר החודשי שתוכל להחזיר הוא סביב 10 אלש"ח (כך שאנחנו נרד קצת מארבע מליון לכיוון של 3-3.5 ככה), בנק ישראל שהוא יצור סופר שמרני ביחס לעולם אומר לך שאתה יכול לרכוש דירה סבבה אפילו ביפו ואתה חושש לקחת הלוואה של 1.5 מליון? אפשר להבין אותך אחרי הטלטלה שעברת עם הבורסה, אבל אל תנסה להיות קתולי יותר מהאפיפיור ולא שמרני יותר מבנק ישראל, הכל טוב.
זה משעשע אותך אבל יש כאלה בגילך שאין להם הון כלל, ואפילו בחובות כבדים, אתה במצב כלכלי מצויין גם יחסית לגילך.
אכן אתה צודק ,אריקEranlavi

לפני חודש וחצי, עשיתי סתם בדיקה בטלפון עם הפקיד הבנק שלי, לגביי “אישור עקרוני למשכנתא”.ֿלאחר כמה ימים, חזרה תשובה שלא תהיה לי בעיה לקבל משכנתא, של 2 מיליון שקל.

 

ֿֿאז אכן אתה צודק……בנק ישראל מאפשר לי לקחת משכנתא,

אז “ למה שאהיה יותר צדיק מהאפיפיור”. 

 

ֿאז אין סיכוי שאקח 2 מיליון, כי וואלה, זה נראה לי מוגזם. (מי מבטיח לי שאעבוד עד גיל 65

או 70) 
אבל, אני כן מתלבט לגביי 1.5 מיליון ……..

 

ותוך כדי ההתלבטות, אני לפעמים אומר לעצמי,

שלא כל מה שתמיד רוצים ,אז חייבים להשיג, ואפשר ורצוי לדחות סיפוקים. 

ֿאבל ככל שאני קורא את מה שאתם כותבים לי , אני מבין שאולי אני סתם שם לעצמי 

ֿבגיל 47 מחסום, שאני לא בהכרח חייב לשים אותו……

ֿמחסום שכן משפיע על החיים שלי, לרעה. 

 

ֿאני לא אומר שדירה משלך זה “חזות הכל”,  אבל זה משהו שאני מאוד מאוד רוצה.

ומשהו שמרגיש לי שאני צריך.

 

תודה על התייחסותכם 

בעינייזוזיק העכבר
זה משעשע שאחרי כל כך הרבה שנים בבורסה עם השקעות בצורה לא מבוזרת מה שמלחיץ אותך זה לקחת משכנתא...
לקחת סיכונים הרבה יותר גדולים.

משכנתא כזו עם תקציב כמו שלך נראה לי מתאים אפילו לאנשים זהירים במיוחד

אתה לא מבין כמה שאתה צודקEranlavi

כשאני חושב על זה היום,בדיעבד, אני ממש לא מצליח להבין כיצד היה לי האומץ 

והתעוזה, להיכנס למניות (למשל למניות גז) בזמן קידוח , בסכומים של 100,000 שקל 

ֿ200,000 שקל, והייתה לי אפילו מניה אחת, שהגעתי איתה לסכום של 600,000.

ואחרי שהתרסקה 60 אחוז- עוד מיצעתי ומיצעתי כדי שאצליח לצאת ללא פגע.

 

יש שיקראו לזה “מהמר”, יש שיקראו לזה “אוהב ריגושים”…

ֿאבל זה באמת בא ממקום שהאמנתי בלב שלם, שאחת מההשקעות שלי תתפוס 

ֿכי גם האמנתי בחברות האלה שהשקעתי בהן!

 

בכל אופן, אני לא יודע למה לקחת משכנתא של 1.5 מיליון שקל, 

זה נראה לי כדבר הרבה פחות אחראי והחלטה הרת גורל, מאשר כל מה שעשיתי 

ֿב 12 השנים האחרונות בבורסה.

 

ֿאבל יש משהו בדבריך, זוזיק העכבר”

הי לךפאז
קודם כל די ברור לי שהכי הגיוני בשבילך לקנות דירה, אם לא עכשיו אימתי..
מליון שקל זה אחלה הון עצמי.
בסופו של דבר תשלום משכנתא זה כמו לשלם שכירות בערך.
סכום מסויים שיוצא לך מהחשבון כל חודש כל עוד אתה צריך קורת גג.
במקרה קיצון שיש בעיה תזרימית אפשר להקפיא את המשכנתא לתקופת מה.
במקרה עוד יותר קיצון, תוכל למכור את הדירה, וסביר שישאר לך יותר כסף ביד וגם תוציא פחות על שכירות בזמן הזה.

ולגבי משפחה וילדים, אם זה משהו שאתה רוצה בו אל תתייאש.
גבר בן 50 בטח בציבור שלך עוד יכול להקים בית וילדים. אם יש לך מחסומים פסיכולוגיים, גם על זה יש דרך להתגבר.
אה, ועד גיל 50 יכולים להיות לך כבר 2 ילדים טכנית

מציעה לך לנסות לעשות מה שאתה יכול ולא להרים ידיים מראש...

בהצלחה!

נ.ב אל תוותר על יועץ משכנתאות טוב שיעשה לך סדר בפחדים ביכולות וגם בהלוואה בתנאים טובים.
כמובן שאקח יועץ משכנתאות- ושאלה לי אלייךEranlavi

אם כבר הבאת את הדוגמה הזו לתרחיש קיצוני, של מכירת הדירה והיה ו…….

 

ֿיש לי שאלה בנושא, וסליחה מראש על הבורות.

 

ֿֿהרי אומרים , שאם נגיד לקחת משכנתא ל 20-30 שנה ,

ואתה פתאום רוצה לפרוע את כולה, אחרי 10 שנים, אז אתה משלם קנס (לפחות על 

ֿחלק מסויים ממנה, משום שהבנק מבחינתו נתן לך הלוואה עם ריבית, שהוא בנה עליך רווח

ולכן תצטרך לשלם קנס).

 

אז בואי רק לשם הדוגמה, אשאל אותך בכדי להבין.

 

נגיד ורכשתי דירה ב 2 מיליון שקל. (מיליון שקל הון עצמי….מיליון שקל משכנתא ל 20 שנה).

 אחרי שבוע (אני בכוונה מקצין רק לשם הדוגמה ֿ כדי להבהיר את הנקודה שלי  

ֿהחלטתי שאני חייב למכור אותה (לא משנה הסיבה. זה רק לשם הדוגמה).

מצאתי בנס קונה שיהיה מוכן לקנות את הדירה ב 2 מיליון שקל (בדיוק באותו סכום שקניתי).

 

ֿֿהאם במקרה כזה, אני פשוט מחזיר את המיליון שקל הלוואה לבנק, ו “בא שלום על ישראל”,?

או שבעצם הקנס יכול להיות גם קנס של 100,000…..200,000 וכו?

כי אז זה ממש משנה את התמונה, והפתרון שנתת-  “מקסימום מוכרים”,-  הוא בעצם 

ֿלא פיתרון כזה טריוויאלי .

 

רק להבהיר- ברור שאם אתכוון לרכוש דירה, אני לא מתכוון למכור אותה.

ֿזה היה רק לשם הדוגמה .

 

ֿתודה 

 

זה תלויפאז
בתנאים שתעשה עם הבנק וביועץ משכנתאות בדיוק מה המסלול שלך, זה כולל גם פרעון וכו.
לרוב באמת יהיה משתלם לך וגם תוכל למכור אותה בסכום של לפחות כמה מאות יותר גם חצי שנה אחרי, ככה שזה אמור לכסות
לפעמים יש אפשרות לגרור משכנתא לדירה אחרת אם תרצה.

אבל אם יש לך כוונה למכור אותה אחקי שבוע זה פחות מומלץ. אני כן מכירה מישהו שקנה דירה בבניה ואז התחרט ומכר אותה עדיין בבניה בכמה מאות טובות יותר אחרי כמה חודשים.

זה שונה לקנות על הנייר מאשרהמקורית
לקנות דירה יד2
אם כי המחירים באמת עולים
אבל בגלל שההחזר לבנק עולה על הסכום הרכישה, ובנוסף ברגע שלא גוררים יש קנסות יציאה מחלק מהמסלולים זה עלול להיות לא משתלם
נכוןפאז
ועדיין המחירים עולים גם בשוק הכללי.
אבל באמת לטווח השנים והחודשים לכל הפחות.
לקנות בשביל למכור אחרי שבוע לא שווה את הכאב ראש וגם לא כלכלי

אבל לפותח, בא נגיד שכנראה תפסיד פחות מבבורסה, והסיכוי שלך יהיה הרבה יותר גבוה וודאי...
לא. אני ממש לא מתכוון למכור אחרי שבוע Eranlavi
נתתי את זה בתור דוגמה,
כי את אמרת ״תקנה, ומקסימום תמכור…״.

אז נתתי דוגמה שהיא קצת קיצונית…
אבל הבנת למה התכוונתי.

תודה
אז לכןפאז
בטווח השבוע זה פחות מומלץ, אבל החל מקצת יותר זה אמור להיות סיכון נמוך ממה שהיה בבורסה.
מחיר למשתכן.נשוי+
תירשם ותחפש מקום כמה שיותר קרוב. תתפלא, יש דירות במיליון גם במרכז.
בקטע הזה אתה מסודר.
בעניין המשפחה אל תתייאש, אני מניח שיש מישהי שגם נמצאת בסיטואציה שלך. תמסה להתפלל על זה גם אם אתה חילוני.
האמת שנרשמתי לפני חודש וחצי למחיר למשתכןEranlavi

נרשמתי , שילמתי 250 שקל , וקיבלתי זכאות..

אֿבל מרוב שאני חושב שהסיכויים לזכות הם אפסיים, כמו בלוטו…..שכחתי בכלל שנרשמתי 

(לולא היית מזכירה לי עכשיו

דווקא מתחברת לחששות שלך וליאוש שלך.תיתי2
כי כמו שרמזת בסוף תגובותיך, יש לך התמודדות עם הימורים. 12 שנה בבורסה ב"רכבת הרים" שהובילה להפסדים כבדים, זה לא דבר של מה בכך.
וההתלבטויות שלך לגבי סוג דירה ולקיחת סיכון כלכלי הם חלק מ"הכל או כלום" של חייך...
אולי במקום המילה "יאוש" הייתי אומרת -
מטלטל עד שזה מתיש ומדכא
החיים שלך רכבת הרים ואתה חושש להתרסק, אפילו כשהמצפן סוף סוף קצת מכוון לכיוון יציב.
(ועדיין אני נזהרת מלומר לך מה נכון לעשות, כי אין נתונים על ההוצאות שלך והמאפיינים של ההוצאות שלך. אולי אתה צודק, והתחייבות למשכנתא כרגע היא גם סיכון גדול).

ההצעה שלי לך, זה להשקיע סכום (יש לך יכולת) בטיפול פסיכולוגי טוב.
לגעת בצורך בריגושים.
ואולי לפתוח פתח לדברים שאי אפשר לקנות בכסף - אהבה, חברות, זוגיות, ילדים.
וגם להיות בטוח ורגוע יותר לקראת קבלת החלטה כלכלית כמו משכנתא.
אין לי בעיית “הימורים” חלילהEranlavi
עבר עריכה על ידי Eranlavi בתאריך י' באב תשפ"ב 06:44
עבר עריכה על ידי Eranlavi בתאריך י' באב תשפ"ב 05:45

שכתבתי את הביטוי  “רכבת הרים”, ממש לא התכוונתי מהכיוון של בנאדם “מכור”.

אני יודע שאף בנאדם  “מכור”, לא יודה שהוא “מכור”, .  אבל אני מה זה לא…..! 

 

ֿ”מכור”, זה אחד שלא שולט בעצמו , אחד שכל היום רק נושם “הימורים”,

אחד שהיה לוקח הלוואות מהבנק ושם בבורסה, אחד שהיה לוקח מחברים בכדי לשים בבורסה.

אחד שהיה נכנס למקומות שהוא מאבד הכל.

 

אני  ברוך השם, מעולם לא הפסדתי כסף שלא היה לי.

ֿמעולם לא לקחתי הלוואות מהבנק  (אף על פי,שיכולתי בלחיצת כפתור באתר 

של הבנק, לבקש הלוואה והופ, היא בחשבון שלי——מעולם לא חשבתי לעשות את זה).

מעולם לא תיחמנתי בשביל עוד כסף  “להכניס לבורסה”, 

ֿהחיים שלי, לא סבבו 24/7 סביב הבורסה.

ֿלהיפך, אני לאורך השנים במקביל , גם עבדתי , השקעתי בתחום שלי, ישנתי מספיק שעות 

ֿכדי לקום לעבודה רענן, הצטיינתי בעבודה שלי, הייתי ממושמע, הייתי גם יוצא פה ושם

ֿעם חברים , והמשכתי את חיי, שלא בהכרח סבבו סביב הבורסה וכו וכו 

 

 

פשוט, לפעמים בכדי להצליח ,צריך להסתכן, וזה בדיוק מה שעשיתי .

ֿֿהכל היה אצלי לפי תוכנית, הכל היה אצלי שקול, הכל היה אצלי ממוקד למען המטרה.

באמת שהאמנתי בחברות האלה שהשקעתי בהן.

ֿאז נכון שלפעמים היה מדובר בחברות עם סיכון גבוה (כמו מניות גז בקידוח, מניות ביומד 

ֿלפני ניסוי קליני וכו……), אבל זה היה רק אחרי שבאמת קראתי על החברות, נכנסתי 

ֿוחקרתי עליהן, קראתי וגיבשתי החלטה שאני מוכן לקחת את הסיכון ! 

ֿזה ממש לא היה כמו לזרוק קוביה בקזינו. 

 

ֿֿאז נכון, ההרפתקאה הזו עלתה לי בסכום לא מבוטל של כסף (כאמור הפסד של  280,000 שקל ,

ב 12 שנים שהייתי בשוק ההון), אבל בואי….כשהחלטתי באופן סופי,

שאני יוצא מהשוק הזה ,ולא משקיע או מנסה יותר……אז מייד הפסקתי. וזהו.

ֿלא עברתי ייסורי גמילה או תקופה קשה, לא נאלצתי להתמודד עם “קריזים”: ……

זה גם לא היה אישיו מבחינתי……

ברגע שפשוט נפל לי האסימון , והבנתי,שמהבורסה לא תבוא הישועה 

כפי שתיכננתי בתוכנית המקורית שלי משנת 2010, ….פשוט עשיתי “קאט”, ובזה זה נגמר. 

 

ֿו..בואי….זה לא שהשארתי “איי חורבות” סביבי….

ֿאני לא חייב לאף אחד כסף…יש ברשותי עדיין מיליון שקל שעבדתי והשגתי בעמל רב.

ֿתראי לי עוד מהמר, שיש לו מיליון שקל בבנק ,

והוא לא חוזר “להמר” חחח. 

ֿאני מה זה לא שם.  הכי לא  

 

אני רואה את ההפסד שלי, כמו בעל עסק, שניסה להרים עסק , וכשל כישלון חרוץ.

 

ֿולסיום- אני אולי לא דתי,כמו רבים מהכותבים כאן.

ֿאבל אני בהחלט מאמין בבורא עולם.

ֿואני יותר ממאמין, שאולי להיות מיליונר, עשיר או מסודר כלכלית, 

זה לא בדיוק ב “תוכנית העבודה” שבורא עולם ייעד לי.

לצערי, לקח לי יותר מ 30 שנה להבין את זה! (כן..אני זוכר מגיל מאוד צעיר שזה היה החלום).

מה שכן, אני לפחות מתנחם בעובדה, שהוא נתן לי להגשים את החלום המקצועי שלי (מאז גיל 15

שחלמתי על זה),להצליח מאוד בתחום שלי, ובנוסף גם להרוויח יחסית משכורת מכובדת

(שוב…25,000 שקל ֿהיום זו משכורת טובה, למרות שבישראל הכל יקר),

אז אם צריך להסתכל גם על חצי הכוס המלאה, אז אני מודה לו על זה,

גם אם אני כבר לא אהיה , הבנאדם הכי מאושר שיכולתי להיות .

 

כסף יש לך, דברים אחרים אין לךראשיתך
נראה לי הדאגה שלך לא צריכה להיות על הכסף, אלא על דברים אחרים שעוד לא השגת... ואפשר להשיג אותם במקביל. וכשתשיג אותם אולי תרגיש מהו אושר ממשי יותר ממספרים
אוקייEranlavi
אם יש לי מחשבות טורדניות ,
שסובבות סביב הכסף ו פרנסה ,
ושאלות כמו ״מה יהיה העתיד שלי״,
ו ״איזה איכות חיים אני רוצה״,
אז נראה לי שהדאגה שלי היא לא לחינם.

ברור שהפרנסה והכסף, זה מהשם יתברך….
ו… עדיין……. המחשבות רצות קדימה….
לא כשאני עוד איכשהו ״צעיר״…..
אלא לאיזה עתיד אני מביא את עצמי…

תודה לך על התייחסותך
אולי אצא שטחית, אבלקופצת
לא יודעת... חיים פעם אחת, וגם זה קצר מאוד...

יש לך חלום של בית יפה? יש לך כסף לממן את החלום? - עוף על זה בכל הכוח!!

אם לא - לעד תקנן בך תחושת החמצה...
היי “קופצת”, את ממש לא שטחית לדעתי Eranlavi

מאוד מתחבר לתפיסת העולם שלך,

וגם לי יצא המון פעמים לחשוב  ש….. “וואלה, חיים רק פעם אחת, אז למה לא ללכת

ולהגשים רצונות , כי אם לא אעשה זאת, אז תחושת הפיספוס תהיה גדולה הרבה יותר”. 

 

אז בהחלט אימצתי ועשיתי את זה

 

נכנסתי לשוק ההון, בתקווה “לעוף על זה בכל הכח”, כמו שאת אומרת

 

הבעיה היא ,שהייתי קרוב ….סנטימטר מהתרסקות . (280,000 שקל הפסד ב 12 שנים…..

אבל במהלך השנים זה גם הגיע ל 700,000.   קרה לי בהחלט נס)!!!

 

לכן, אולי היום אני כבר פחות אמיץ 

הו, זו דוגמא מעולה.קופצת
תחשוב שלא היית נכנס לשוק ההשקעות כי היית חושש וכ'ו - כל הזמן היית חי בתחושה: וואי, מי יודע כמה היית יכול להרויח, כמה כסף היה יכול להיות לי כבר עכשיו...

במקום זה - עשית את זה, היית שם - הכי חשוב הסקת מסקנות לעתיד - ועכשיו אתה פנוי לשלב הבא בחיים.
ובגלל שעברת מה שעברת עם הכסף - את החלום הבא על הבית אתה תגשים בצורה מושכלת יותר. והנתונים הכספיים שהצגת - בהחלט עונים לדעתי על ההגדרה: "צורה מושכלת"

תגשים את החלום העכשוי שלך, כדי שיהיה לך מקום לחלום הבא... אחרת תישאר תקוע כל הזמן עם הבית בראש..

ובינינו- הכיף של החיים פה בעולם זה לחלום על משהו, לרצות אותו מאוד, לעבוד על זה - ולהגשים.
את כ”כ צודקתEranlavi

אין כמו להגשים חלום!

 

אני למשל, מגיל 15-17 בערך, היה לי ממש חלום לעסוק ולהצליח בתחום מסויים.ֿ

ֿאני ממש זוכר את עצמי בתור נער צעיר, מסתכל כמה שנים קדימה, בתור בנאדם בוגר

ומייחל לרגע שבו אעסוק בתחום מסויים שכ”כ רציתי.

 

רק בגיל 28 בערך ֿהתחלתי  ֿלהיכנס ממש לתחום….

ֿֿאחרי המון זמן של לימודים,השקעה, יצירת קשרים וכו…..

ורק בגיל 35 התחלתי גם ממש להרוויח יפה,  

והיום אני נחשב לדי מצליח בתחום שלי, ואיתו גם השכר.

 

אז תמיד שקצת “באסה” לי, אני מזכיר לעצמי את אותו נער בן 15, שממש רצה להיות 

ֿהיום מבחינה מקצועית איפה שהוא נמצא……ופשוט להגיד “תודה לבורא עולם”.

 

אין כמו להגשים חלום או רצון.

 

 

מציעה לך לקנות דירה לא במרכז במחיר נמוך יותרבת חוה
דירה עם משכנתא קטנה ולהשכיר אותה. יתכן שבכסף של השכירות תוכל לשלם את המשכתא או את מרבית הסכום.
במקביל תמשיך לשכור במרכז כי אתה עובד שם.
אבל תוכל להיות יותר רגוע שבמקרה הכי גרוע כשתפסיק לעבוד תמיד תוכל לבוא לגור בדירה הזו ותהיה לך פינה שלך ורוגע נפשי שלא תזרק לרחוב.
אתה יכול מלכתחילה כי כשתצא לפנסיה ותעזוב את העבודה תגור שם (שכן אז לא תצטרך לגור במרכז כי זה קרוב לעבודה).
אני פחות בעיניין של זה. פירטתי למעלהEranlavi
אבל תודה לך על ההתייחסות
לא הייתי מסתכלתלמה לא123

על 12 השנים שעברת בבורסה כבזבוז, בעיניי שום דבר שעברנו בחיים זה לא בזבוז, כל עוד אנחנו מפיקים מזה לקחים

בזמן הזה חיית, בילית, נהנית לפעמים מתחושה שיש לך הרבה כסף, מניחה שנסעת פה ושם לחו"ל לחופשות, הכרת אנשים חדשים וכו' וכו'

ובעיקר התנסת בדבר חדש שלא הכרת, זו גם הנאה לפרקים.

 

לא. אז זהו.. שאת לא מבינהEranlavi
משנת 2010 שנכנסתי לבורסה…. הכל היה כיף ונחמד, התחלתי להתעניין יותר בכלכלה, מצאתי נושאי שיחה משותפים עם אנשים,
פה ושם הרווחתי, פה ושם הפסדתי…
אבל בסהכ, ההתחלה הייתה כייפית, ובעיקר
התחושה של ״בעזרת השם, בעתיד, עם השקעות כמו אלה, אני הולך להיות מסודר בחיים״.
כי באמת כל מה שהרווחתי, תמיד דחפתי לשוק המניות.

ב 2015, חטפתי את המכה הכי אכזרית שהייתה לי.
הפסדי לאחר שנה של תהפוכות 500,000 על איזה 3 חברות שקרסו דווקא באותה שנה! (מתחומים שונים).
ואז אפשר לומר שמשנת 2015, עד שנת 2020, חייתי ״חרא״ חיים! הייתי כל-כך מאוכזב וחסר אנרגיות.
ואז ב 2020, עוד באה הקורונה, שבכלל ריסקה
את כל התיק הספציפי שהיה לי (למרות שהשוק התאושש מהר, למניות שלי לקח עד שנת 2022 להתאושש).
וזהו— ב 2022, הרווחתי יפה…. ויצאתי כליל מהבורסה… עם סהכ הפסד של 280,000 ב 12 שנים.

אז לא! מבחינתי, אלה היו 12 שנים של ביזבוז זמן.
12 שנים שהחזירו אןתי לקרקע המציאות, שאת החלום על ״רווחה כלכלית״, כבר לא אוכל להגשים.

זה מתסכל , זה מייאש.
אבל אין מה לעשות. אני כבר מספיק מבוגר
כדי לדעת שלפעמים ״חלומות לחוד ומציאות לחוד״.

אז בקיצור- 12 שנים שהלכו סתם! פשוט סתם.
החיים שלי היו יכולים להיראות אחרת, אם לא הייתי מכיר את הדבר הזה שנקרא ״שוק ההון״.

תודה על תשובתך
חבל פשוט שאת כל חייךלמה לא123

אתה מנתב להצלחה כלכלית

חוץ מכסף יש עוד דברים ועוד השקעות, ועוד הנאות

ואני אחדדלמה לא123

אני אשמח להחליף תיק חובות איתך

אני הפסדתי דירה שלי ויש לי עוד הרבה חובות, אבל מעולם לא חשבתי שהשנים שעבדתי עבור הדירה ,הן בזבוז, ממש לא.

הספקתי ועשיתי המון בשנים האלה, חוץ מבעל וילדים, חבל שאתה מסתכל על החיים דרך מטבע הכסף

ככה אני רואה את זה

ענית לבד אחי, על מה שטענתי כל הזמן!Eranlaviאחרונה
ראשית, מצטער לשמוע על החובות שלך
ובטח על זה שהפסדת דירה.
מאחל לך בהמשך, שפע ועוד שפע.

שנית— כתבת בדיוק את מה שאני טוען.

אמנם אתה כרגע נמצא במקום שאתה נמצא,
אבל לפחות יש לך זוגיות….. הבאת ילדים לעולם, הפכת לאבא, הקמת משפחה…… הכל מעולה!

אני לעומתך, לא עשיתי שום דבר מזה.
אני לא רוצה להיכנס עכשיו מהן הסיבות וכו…
כי אני באמת חושב שזה מה זה לא רלוונטי…..
ואין שום קשר לבורסה.

אבל כפי שכתבתי ממקודם, מעבר לקטע הכספי,
לך , במשך השנים, היו ומטרות להגשים…. והגשמת.
(אני יודע שהקמת משפחה, אצל רוב האנשים,
זו התכלית. לצערי , לא אצלי).

אני, רק השנה,בגיל 47,
אחרי 12 שנים של ״תקווה״ ו ״ציפייה״ , של לבנות לעצמי חיים עם ״נוחות כלכלית״, נפל לי האסימון שכלום מזה כבר לא ייקרה.

יש משהו לא כייפי, בלחיות בתחושה של ״כבר אין לי יותר חלומות כי זה כבר לא יכול לקרות״,
אז תאמין לי ,שלא היית רוצה להתחלף איתי….
עם כל החובות שלך.

תהנה עם המשפחה
היה לי דוחה אצל חמי וחמותי בחגחיוך2019

מאז ומתמיד היה לי קשה שם.. בשנים האחרונות ההגעות שלנו ללינה הצטמצמו לפסח וסוכות. בדכ היינו ישנים בקומה למעלה ושם יש שני חדרים.

מורכב לי שם מאד, אח אחד עם אספרגר נמצא בדכ אצל ההורים בחגים.

הבית מבולגן, מוזנח ולא הגייני. שירותים מלוכלכים, מטבח מזונח וכו...


בשנה וחצח האחרונות, אחות של בעלי באה לגור שם עם החבר שלה והבת שלהם בת שנתיים והם השתלטו על הקומה למעלה.


נשאר לנו רק חדר אחד בקומה למטה, שהוא גם הממד, חדר קטן ביותר שיש בן מקום למיטת יחיד ושני מזרונים על הרצפה. בזה עם תכננו שנהיה משפחה של שני הורים ו3 ילדים🤬 בעוד בקומה למעלה יש שני חדרי שינה ובאחד מהם  אף אחד לא ישן.


למיותר לציין שהיה זוועה, הילדים קפצו על המזרונים, קפצו מהמיטה למזרונים שברצפה, רבו כי היו צריכים לישון שניים על מזרן אחד. התינוק בכה רוב הלילה ולא מצא את עצמו.

באמצע הלילה אזעקה ונכנסו לממד הזה עוד 6 אנשים פלוס כלב.


סבל


חמותי התפלאה למה לא נשארנו גם שבת אחרי החג פחחחח


אני כועסת. אם כבר הזמנתם אי אפשר לאפשר להיות בחדר הפנוי למעלה? אשכרה הגיסה השתלטה שם אז אי אפשר..


הבית היה סירחון. לא יכלתי לעמוד בזה, רוב החג יצאתי להסתובב בחוץ.

ומרפי כשיצאתי למטלה עם התינוק אחרי דקה שתיים היתה התרעה ואזעקה, ולרוץ לממד 3 קומות למעלה עם תינוק בן שנה וחצי ביידיים.


למחרת החג כשהתעוררתי בבית גילתי דימום והריון שחשבתי שהתחיל נגמר.


רע לי.


איך אפשר להזמין אנשים ולא לאפשר להם תנאים מימנליים של שהות?


איך אפשר להשאיר חדר ריק ולדחוס את כולם לחדר אחד. אני עצבנית. אבל יותר מזה מוצפת ולא מצליחה לחזור לרוגע והשלווה שלי.


למה בכלל הלכתי לשם.. הלכתי כי חשןב לי שלילדים יהיה סבא וסבתא בליל הסדר, אבל החויה היתה זוועה  והגוך שלי עדיין מזועזע מזה.


אפשר לדבר עם חמותך על זה?חושבת בקופסא

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

אז תצמצמו גם את הפעם בשנההעני ממעש
דפא 2 תפתחו מולם הכול
באמת לא פשוטנהג ותיק

ומורכב


אי אפשר להסביר להם?

למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?

כביכול זה נהיה הבית של האחות שהתנחלה אצל ההוריםחיוך2019
ולחלוטין לא ידעתםנהג ותיק

לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?

וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?

באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג

מסכימה שזה פחות מתאיםחיוך2019
אני חשבתי שנהיה גם בחדר שלמעלה ובו יש 3 מיטות. העניין שהכל רגיש בין האחות לחבר שלה, כשבאנו בסוכות הוא לא היה ואך אחד לא העז לשאול איפה הוא.   הוא כנראה שכר דירה לבד. אחות של בעלי והחבר לא נשואים כי כביכול היא דתלשית שלא מאמינה ברבנות וההורים שלי בעלי הולכים על קצות האצבעות ולא מעיזים לשאול שום דבר, העיקר שעכשיו הם שוב ביחד, כי יש להם ילדה בת שנתיים, אז לא נעים להם לשאול אם אפשר להשתמש בחדר.. וכביכול יש שם את החפצים שלהם. וגם לבעלי לא נעים לשאול אם אפשר להיות שם בחדר. משהו הזוי בעיני
באמת מצב מורכב מאודנהג ותיק

הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?

אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?

לך אין בכלל קשר עם גיסתך?

והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?

בעלי מבין אותי מאדחיוך2019
יש לי קשר עם הגיסה ודווקא קשר טוב, אבל יש סוג של הסכמה בשתיקה במשפחה הזו ויש דברים שלא מדברים אליהם. נגיד להורים שלו זה סופר מפריע שהיא והחבר לא נשואים אבל הם לא יגידו על זה מילה. אז כל הקטע עם החדר היה מסוג הדברים שלא מדברים עליהם..
ברוך הנהג ותיק

מאוד חשוב שהוא איתך


אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?

על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס


חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה 

זה כאילו גולש למקום האישיחיוך2019
כי הקומה הפכה להיות הבית שלהם וההורים הדוסים כביכול לא משלמים עם זה שהם ביחד בלי נישואים אז כביכול אם יש שני חדרים למעלה הם לא יודעים.. אבל אם נתפוס תחדר זה כביכול בעייתי. למרות שברור שהם ישנים באותו חדר
מורכבנהג ותיק

מאוד מורכב

וכנראה מצב רגיש ביותר

אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי? 

חמי אוהב את הבית כנסת שלו בחגיםחיוך2019
הם לא יעזבו את שאר הילדים שבבית, אז כרגע נראה לי פחות
ולהזמיןנהג ותיק
יחד עם שאר הילדים לא רלוונטי? 
אז מציע להיות רגישים ממשהסטורי
מכיר כמה משפחות כאלו. ההורים ממש הולכים על ביצים, כדי מצד אחד לא לתת לגיטימציה רשמית לאיסורים שנעשים אצלהם ומצד שני לא לקרוע את החבל עם הבן/הבת שהתרחקו מהדרך.

אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.


למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.

כבר כתבתי פעם בשרשור אחרפשוט אני..

מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.

אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.


''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.

בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.


אין מיטות, לא מגיעים.

צודק, באופן אישי קשה לי עם ליל הסדר בלי סבאחיוך2019
אבא שלי בחו"ל כבר שנים ולא ידעתי איך בדיוק יהיה אצלם. חשבתי שיהיה מקום. אבל לפעם  הבאה לגמרי צודק
נשמעעוד מעט פסח

שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.

ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.

והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.


ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.

אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.

ומאז זה לא חזר על עצמו.

קלעת בולחיוך2019
אני לא הבנתי שאני נכנסת לסיטואציה הזו, אפילו ניסנו לברר מראש וכאן היתה האכזבה וגם ההתשה מהסיטואציה
וואי, כואב לקרוא את התיאורשלג דאשתקד

ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה


בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.

לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.


מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.

מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".

זה מה יש...

מעניין אם יש קרבת משפחה...חיוך2019

למרות שלא נראה לי.

ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.

על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.

וגם הוא מבואס מהמצב.

קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...

לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...

וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב

תראישלג דאשתקדאחרונה

הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.

מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).

 

מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).

וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.

זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
 

בהצלחה יקרה ♡

הילדים אצל חמי וחמותיאדם פרו+

כל החג מה עושים??

זה הזמן לתחביבים, לתחזוקת הבית, לקניות, לביקוריםזמירות
אם יש לך בית עם גינה - האביב הוא זמן מצויין לחידוש הפרחים העונתיים בגינה
זה בעיה בחול המועדרקאני
מטייליםרקאניאחרונה

אוכלים אוכל טעים

פוגשים חברים

לומדים

מדברים איתם בטלפון 

 

בהצלחה! נשמע לא פשוט בכלל...

קהילה דתית מגןבשת בצפוןיונית321
מישהן מכיר קהילה דתית מגובשת מאד ברדיןס חצי שעה-ארבעים דקות חיפה? שכל הדתיים באותו איזןר כזה ויש אווירה צעירה כזאת אנחנן זןג צעיר עם תינוק.. עדיף בעיר ולא בחיפה עצמה
האם חייבים להגיד את כל ההגדה? (מוזכרים ילדים)חרות

מה החובה להגיד?

תמיד אני מוצאת את עצמי מתזזת בין הילדים לאורחים ובין לבין מנסה להשלים את כל הטקסט של ההגדה.

אני תוהה מה חובה להגיד ומה רשות... אשמח למקור אם יש לכן.. 

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גבריםהסטורי

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

 

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

 

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')


 

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

חייבים להגיד "פסח מצה ומרור"אריק מהדרום
בתאבון
גם כשהשאר אומרים ואת שומעת זה תופסחוזרת
אומרים פסח ומצה ומרור
רבן גמליאל אומר פסח מצה ומרור חובהחתול זמני

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מניח שאת מדברת על מגיד והללנפשי תערוג

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות


לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.


או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣


פסח שמח 

פירוט של מה שחייבים:גבר יהודי

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:


נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

ומי שמוכרח לקצר יותרגבר יהודי
יכול למצוא הנחיות בפסקי ההלכה של הרבנות הצבאית
ממה שזכור לי מהמשנה ברורהשלג דאשתקד

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

זה מה שכתבתי:הסטורי

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.


העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

מסכים איתך בכל דבריךשלג דאשתקדאחרונה

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

פסח+עומס+אופיhodayab

אז ככה:

פסח: צריך להסביר למישהו למה פסח מלחיץ?? למה חשוב לשמור על סדר ונקיון לקראת פסח?? למה יש מליון דברים על הראש?? נראה לי שמובן.

עומס: אנחנו לא נשואים טריים, יש עוד כמה קטנים ב"ה וכולם בבית. אז עומס יש בלי עין הרע.

אופי: בעלי אדם מבולגן, ואני מתערבבת לחלוטין מבלאגן בעיניים. זה ממש מכבה אותי. והוא מנסה לסדר, רק שמבחינתי זה עוד יותר גרוע כי אני רק חושבת שמסודר ומסתבר שהוא משאיר לי כלים מלוכלכים בייבוש, או שם את הדברים במקום הלא נכון (ולא קשור!!!), או שהוא פשוט לא מסדר כי "גם ככה את לא מרוצה" ואז הכל נופל עליי. 

 

אז בימים כתיקונם אני מחליקה. אבל עכשיו גם קשה לי, וגם הגדולה שלנו (שדומה לו מאד) מסתבר גם ירשה ממנו את האופי ומתחילה לסדר בכאילו בדיוק אותו דבר! ופה אני בפאניקה מוחלטת. אני כועסת עליה שהיא לא מסדרת ושמה דברים לא במקום ומוציאה דרך זה עצבים בעצם על אבא שלה. וזה ממש מתסכל.

בנוסף, אני מרגישה שאני היחידה שרודפת אחרי סדר בבית ואני לא מהמבריקות, אני מדברת על מינימום. לראות מרצפת ריקה. כולם מבלגנים ואני מנסה לאסוף את עצמי ואת כל הבלאגן בבית ולסדר...

עצות מישהו? 

 

חיבוק יקרהנגמרו לי השמות

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

 

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

 

קוצר רוח ועבודה קשה

 

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

יש לך בית גדול והרבה מקום?שוקולד לבן

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

לפני פסח תמיד הכי מבולגןרוני 1234

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.


לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

נשמע גםמשה

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

 

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

 

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

קראתישבורת,לבאחרונה

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏


מעשים קטנים של אהבהצופה אנונימי

שלום לכם

קצת חדש פה (בעיקר קורא מהצד)

רציתי לשאול ולשאוב השראה

אילו מעשים קטנים (או גדולים) אתם עושים לאשתכם (או לאשכן) להראות אהבה?

פרחים, פתק קטן, איזה שוקולד…

בתודה מראש לכל העונים

מקווה שיעזור וייתן השראהזמירות

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

דעה לא פופולרית אולי(מנק' מבט נשית)*אשתו של בעלי*
מיותר שהבעל יקום בלילה יחד עם אשתו,אם הוא עובד למחרת והאישה בחופשת לידה (ובעיניי גם אם היא עובדת...)

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך


מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

זה תלוירקאני

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

 

לא קם יחד איתהנפשי תערוג

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

לא רלוונטי בהנקה מלאהרקאני
מש"א☝️☝️☝️*אשתו של בעלי*
גם בהנקה מלאה זה מאוווווד יכול לעזוררחללי

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

אבלרקאני

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

בעיניי מיותר*אשתו של בעלי*

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

תדעי שיש נשים שזה עוזר להן מאודרחללי

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

אני חושבת שיש תפיסה כללית, ופרטים טכניים.לאחדשה

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

תגובה נפלאהנגמרו לי השמות
זה לפירקאני

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

 

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

 

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

 

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

 

חושבניחתול זמניאחרונה

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?

אשמח לשמוע ממכםאישדרומי
הילדה בת 11 היתה צריכה להחזיר ילד מהגן ושכחה אשתי שאלה אותי איך אגיב שתחזור אמרתי שלא אתנפל עליה ואראה איך להגיב בהמשך.התחממה עלי.אשמח לשמוע איך אתם הייתם מגיבים ואם זה לדעתכם היה צריך להעניש אותה בחומרה שלא לוקחת אחריות?ומצד שני האם התגובה שלי בעייתית בעיניכם?
רק הערה טכנית-ממתקית

כלב מתנפל על חתול

אריה מתנפל על הטרף שלו
וכו
הורים לא מתנפלים על ילדים...
הורים מחנכים
הורים מקשיבים
הורים יכולים להחליט שתהייה תוצאה מסוימת
אבל לא התנפלות.
וסתם בנימה אישית
ילדה בת 11 לא צריכה להחזיר אח מהגן
אלא אם-
היא מסכימה לאחר שנשאלה (ולא הכריחו אותה )
היא בוחרת בכך או מציעה
מצב קשה של אחרי לידה וכו...שאז מסבירים לילדה שאין ברירה וממש נצרכים לעזרתה.
אי אפשר לצפות מילדה בת 11 שתבצע זאת באופן קבוע, אלא אם זה מרצונה, כדי שיהיחה רצון כזה- אפשר לדבר, להסביר, לחנך. היא לא חייבת. 
 

איחור לבריתעליית תהום

שלום חברים,

בימים אלו האירועים נעשים בצמצום. חבר שלי ערך ברית, קבע תפילה ב13:15 (שעה מאוד מוקדמת לטעמי) ואז טקס.

אני הגעתי בתחבורה ציבורית, וחשבתי שמן הסתם דברים קצת מתעכבים. הגעתי ב2. בדיוק סיימו וניגשו לאכול. הוא עשה לי פרצוף.

עד כמה גרועה ההערכה שלי שאיחור חצי שעה זה סביר?

מאוד תלוי סגנון והרגליםהסטורי
יש כאלו שתמיד דברים אצלהם בשעה שמוגדרת, יש כאלו שתמיד מאחרים כרוניים, יש כאלו שתמיד מתעכבים קצת.

בימים כאלו, בהחלט משתדלים לא להתעכב. לא עמדתי בצורך, אבל מניח שאם הייתי בסיטואציה - ברגע שהמוהל נמצא והתינוק נמצא, הייתי משתדל לבצע את הברית, לפני שתהיה אזעקה...


אגב, לא הבנתי למה 13:15 זה מוקדם, זה כשבע וחצי שעות אחרי הנץ...

אמצע היוםעליית תהום
קוטע את היום עבודה, לא מוקדם ולא מאוחר.
לא חייבים להגיע...הסטורי
בבריתות די מדייקים - בהרבה מקרים למוהל כמה בריתותפ.א.
בלו"ז צפוף, בפרט למוהל מבוקש 
עזוב. תתקדם.נפשי תערוג
היה ונגמר
הגעת מתי שהגעת, חשבת מה שחשבתשם פשוט

ברור שהתכוונת לטוב והתאמצת.

אבל בכל מקרה איחרת, הבן אדם נפגע, אפשר לקחת אחריות קלה ולהתנצל מכל הלב. 

ענו תשובות יפותהעני ממעש

ומוסיף

תלמד מזה

האם אני מתאמץ לראות את המציאות לפי המשקפיים של האחר?

או שאני מקטין ראש ומחשיב רק את המשקפיים שלי 

מה עניין הניסוח הפילוסופי כאן?פ.א.

חתונות מקובל להתחיל כשעה לאחר הזמן בהזמנה (ואצל חרדים אף יותר משעה).

בריתות - בזמן 

תלוי . אצלינו זמנים זה קודש גם בחופה.העני ממעש
תמיד יש יוצאים מן הכלל 😀פ.א.
ברית זה לא חתונהפשוט אני..
באים, חותכים, הולכים
כמאמר מנחם בגיןאריק מהדרום
"ואם יש כמה יפי נפש שהחלו לעקם את האף שלהם – אז שיהיה להם אף עקום." 
אתם לא אנשים בוגרים?סתממישהי

אתה לא האבא של התינוק,
נראה שגם לא הסנדק.
הגעת מתי שראית לנכון, שלום.
לא הבנתי את האירוע בכלל..

חצי שעה סביר לגמריממתקית

מוזר שהתחילו בול בדקה ברית...
כנראה אופי.
אנחנו באופי גם דייקנים, אבל מלכתחילה לא מתחילים בזמן אירועים למען המתעכבים, חצי שעה זה בסדר גמור.
ושהחבר יעריך את נכונותך ונסיעתך לשמוח עמו, חבל שעושה פרצופים.

העיקר זו הסעודת מצווהאלעדאחרונה

תהנה מכל רגע

אולי יעניין אותך