פורום חיסכון השקעה וצריכה (עמוד 10)

Snp 500.

או אחרי החורף.. או שימצאו חיסון לקורנה

ככל הניתן.

הטלטלות שבדרך לא חשובות.

יש להניח, שלאחר מציאת חיסון, המחיר יהיה גבוה יותר מלפני מציאת החיסון.

אם אתה משוכנע שבחורף המחירים ירדו, זו יכולה להיות סיבה לחכות לחורף עצמו ואז, כשהמשבר בעיצומו, לקנות, ולא סיבה לחכות שהמחיר יהיה שוב יקר.

 

ובכל מקרה, אם אין לך זמן לחכות ליציאה מהמשבר לפני שאתה מוכר, אז זה סיכון גדול לקנות.

3 שנים בערך.. זה אומר שאנחנו בבועה.

 

למה? כי זה לא שאנחנו בפריחה כלכלית, אלא כי אנשים גילו את המניות פתאום ומה יקרה בחורף ? כולם יברחו כי יהיה סגר שוב.. אז אנילא קונה עכשיו במחירי בועה ואפילו שוקל למכור

אלא רק השוותי בין לקנות לפני חיסון, לעומת לקנות אחרי חיסון, ועל במהלך החורף [ע"פ ההנחה שלך, שיהיה משבר בחורף, לא נכנסתי לנכונותה], לעומת אחרי החורף.

2. ברוב המקרים, ככל שהזמן עובר, הרווח (על הנייר) יגדל. כדי לבחון האם יש בועה, צריך לבדוק פרמטרים אחרים.

החברות הכי גדולות במדד, שמשקלן היחסי הוא הגבוה ביותר, באמת ממשיכות להרוויח ולטפס למרות הקורונה.
פייסבוק, אפל, אמזון, מייקרוסופט, נטפליקס...

זו לא בועה, אלא רווחים אמיתיים של החברות האלה.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001340177

אז בוא אספר לך על בועת כלל הבועות, בועת החוב של ארה"ב.

2003 7 טריליון
2005 8 טריליון
...
2018 20 טריליון
2020 26.5 טריליון
לאחרונה דווח שהמיסים שנגבו היו נמוכים מהתשלומים על הריבית השנה.
מי שמבין מה זה אומר, עכשיו קשה הרבה יותר לעצור את כדור השלג, אם ארה"ב תרצה לפתוח במלחמה כלשהי או לפתח חיסון או כל דבר משמעותי אחר או שסתם סין או רוסיה יעשו חרם על אג"ח ארה"ב, ארה"ב תצטרך לשדוד את החברות הגדולות שפועלים בה במיסים וקנסות כמו שהארופאים הטיפשים עושים לפייסבוק וגוגל, לא תהיה ברירה.
או היפר אינפלציה עצומה.
בכל מקרה האמריקאים והעולם בבועה, אדם שהריבית שנגבית מחובו גבוהה מההכנסה נטו שלו לא אמור לישון כל כך טוב בלילה, כך גם מדינה.
כך גם עולם.
ועוד לא דיברנו על פנסיות וביטוחי בריאות ומערכת ההשכלה הגבוהה החולנית להחריד בארה"ב.

זה הופך אינפלציה במטבע הזה לקטנה בהרבה מאשר אם מדינת ישראל תחליט לעשות שינויים בכלכלה שלה.

אבל יש הרבה מדינות שהחוב מחניק אותן ועומדות בפני חדלות פירעון או קרוב לכך.

בגדול אין הרבה מדינות שיכולות להרשות לעצמן לעבוד במזומן ולהטיל הכל על משלם המיסים, זה קשה פוליטית לאור החלופות, מישהו צריך לדאוג לתזרים של ביטחון, ביטוחים ופנסיות וקשה לנהל את זה במזומן, אם ישנן מדינות כאלה הן מדינות במצב בעייתי כנראה שבנקים גדולים לא רוצים לתת להם אשראי.

השאלה מתי זה יתפוצץ רשמית...

בינתים מצליחים למרוח את זה.

 

בחוקים שנקבעו בשנות התשעים לאיחוד הארופי, תנאי כדי להתקבל לאיחוד שהיחס החוב-תוצר של המדינה לא יעלה על 60 אחוז, היום יש לארה"ב את החוב הגדול ביותר בהסטוריה ובפרה היסטוריה גם כנראה, עם 136.67 אחוז מהתוצר.

עם זאת, המצב שלה עדיין פחות גרוע מזה של יפן ורוב מדינות אירופה עם אחוזים בלתי נתפסים בשל הריבית העולמית הנמוכה מאז 2008, מצד אחד סוחבים את זה עם ריבית אפסית ומצד שני מגדילים את החוב, ככל שמושכים את הקפיץ כך הוא יתפרץ בעוצמה גדולה יותר.

המפתיע הוא שהשוק מחזיק מעמד, כנראה בגלל הריבית הנמוכה והרעילה.

אני מקווה בשביל העולם שהכל יסתדר והקריסה לא תהיה כואבת מידי.

מישהו יצטרך לשלם את החשבון ונראה שרב המלצרים מתחיל להיות קצת עצבני.

להעביר גם מיליונים.

חובת הבנק לדווח לגוף הפיקוח על הלבנת הון במשרד המשפטים על העברות מעל 50,000 ₪.
זה החוק.


אבל כשאין מה להחביא ואין בעיה להסביר - אין שום עבירה.

כי הכסף בבנק אמור להיות ממוסה במקור
אבל כן יכולים לשאול למה אתה מעביר
אתה יכול להגיד הלוואה לאבא בלי ריבית
או מתנה

זה כסף שמקורו בעבירה פלילית
ע"פ הרחבה חדשה יחסית גם עבירות מס נחשבות לעברות מקור (כלומר אם הרווחת את הכסף בשחור גם אם לא מדובר בעסקת סמים(

אם אתה עובר עבירת הלבנת הון או לא זה אתה יכול לענות לעצמך ע"פ הנ"ל

הבעיה היא שהבנק הוא לא משטרה ולא מס הכנסה ואם הוא יזהה העברה חשודה הוא יבקש הסברים מלווים באסמכתאות כדי לכסות את עצמו. (בכל מקרה ידווחו לרשות לאיסור הלבנת הון ע"פ החוק כפי שכתבו לפניי).

אם אתה נותן הלוואה לאבא שלך לחודשיים רצוי שהכסף יחזור לאותו חשבון שממנו העברת לו (ככה הבנק יראה את מסלול הכסף וישאל פחות שאלות) ולאחר מכן תוכל להעביר אותו לחשבון אחר בבעלותך

נס שהמנהלים לא ראו...

השתלם מניות

העניין הוא שעם מינוף מתאים נדל''ן יכול להיות פי כמה וכמה.

(למשל, קרן עוקבת s&p500 פי 3 נותנת לך 200 אחוז נוספים לתשואה ללא עלות ריבית)
לא זוכר מספרים מדוייקים אבל זוכר שהיה פער בערך של אחוז וחצי לטובת המניות (בתקופה הטובה של הנדלן)

מינוף בגדול זה סיכון.
נדל''ן בגדול זה ההיפך מפיזור והרבה התעסקות

וכבר התחלת להפסיד.

דירת מגורים? דירה להשקעה? מסחר?

או בלונדון. העיקר נכס דאי אפשר לראות בעיניים.

את באמת הולכת לקנות דירה באיזור שאת לא מכירה? ועוד בזמן הקורנה, שאי אפשר לדעת מה יקרה מחר?

ברור שמה שאתה אומר נכון וקריטי לאנשים שהם לא אני.
אבל תהיה בטוח שאני עוקפת את המגבלות הנ''ל בדרכים שאני לא מפרסמת בלי שישלמו לי עליהן.

אבל זה תלוי פחות בך ויותר בסביבה, ובעיקר במתווך שלך שדואג לזה. אם מצאת מתווך טוב, הרווחת.

וזאת לא העסקה הראשונה ולא החמישית שלנו איתו

להרבה אנשים עולה השאלה הזאת.. בניהם גם לי.

לדעתי *האישית* אנחנו בארץ נולדנו לתוך מציאות של נדלן כהשקעה בטוחה. ויכול להיות שהוא גם כזה. בסוף עתודות הקרקע בארץ נגמרות(אלא אם כן נכבוש את ירדן? או משהו בסגנון. סתם.) והאוכלוסיה רק גדלה. וכולם רוצים לגור באיזור המרכז, מה שאומר שבהחלט מכיר הנדלן ישאר כמו שהוא\יעלה.

אבל,

ויש פה אבל גדול- ממה שנראה עד כה התשואה במניות לאורך זמן גדולה יותר מנדלן..

בקיצור. שאלה שרבים מתלבטים עליה, ולכן אני הלכתי על חצי חצי

 

למה לא ללכת על מניות נדלן מסויימות?
 

ראו מה עשה מדד הנדל"ן בשנים האחרונות, לא בעניין של חכמה בדיעבד אלא המחשה 
שאם אתם מאמינים בתחום מסויים, למה לא להחזיק במניות או תעודות סל מהתחום?

נכון שזה לא אחד לאחד, ונכון שיש סוגי נדל"ן שונים - מסחרי, דיור, ריטים,  מלונאות וכו' וצריך לעשות התאמות.

מה שאני אוהב במניות - בגדול את הנזילות והגמישות.
לעומת נדל"ן ממש,
שהנזילות היחידה שיש לך זה נזילות ודליפות מים מהגג, תחזוקה, ניירת.
וכמו שאתה מרגיש שיש לך נכס בידיים, הוא גם עשוי להיות דבוק לך ביד בלי שתרצה.

בשוק ההון יש סיכונים - אבל יש יותר גמישות.
אם בקרבת הדירה שלך נוצר איזה מפגע - נתקעת עם הדירה שעשויה לאבד את ערכה.

 

כשצריך להשוות בין השקעות, צריך לנסות להשוות גם רמת סיכון. ברור שיש מניות שבחצי שנה נתנו תשואה פנטסטית. (חסדי ה' ממש, יצא לי להשקיע באחת כזו. תשואה שמחיים לא קיבלתי בנדל"ן. אבל זו מניה אחת די מסוכנת)

לעיתים נדלן ממש משתלם. נניח בדירה ראשונה יש הטבות מס במס רכישה ושבח (פטור), ופטור משכירות עד 5000 שח בחודש.

בשנים האחרונות היה את מחיר למשתכן, ומי שנכנס לפרויקטים טובים, זכה להרוויח מאות אלפי שקלים בזה שקנה תחת מחיר השוק. הוא יוכל למכור בעוד שנים ספורות, ולהרווח מלא. בשילוב עם משכנתא, יצא לי לפגוש הרבה שירוויחו מעל 100% על ההון העצמי ב 7 שנים. לא כולל שכירויות שיקבלו כמה שנים. (לדוגמא מחירים שקנו חברים- דירה בבית שמש 4 חדרים שנמכרה במחיר למשתכן ב 870,000 שח. הון עצמי 200,000. שווי משוער בעוד 4 שנים במכירה- 1,500,000 לפחות. ה 200,000 יהפכו ל 830,000. הוצאות הריבית יכוסו מהשכירות. לשם הדוגמא הוא לא התחיל לשלם את הקרן. תשואה כזו, לא היה מקבל בחיים בשוק ההון באותה רמת סיכון. והכל פטור ממס. דוגמא- דירה 4 חדרים במודיעין, עלות 1,200,000. שווי בשוק-2,000,000. 300,000 הון עצמי. שיהפכו ל- 1,100,000. נניח לשם הדוגמא ששילם רק ריבית ללא החזר והשכירות מימנה זאת. ונניח שהרווח יהיה קטן ב-100,000 בגלל זה. ונניח שלא יהיה שוכר כמה חודשים, זה לא משנה את הרווח בעיסקה..

 

בקיצור, הרבה פעמים זה שווה. תלוי בנסיבות והעסקה הספציפית. המינוף יכול להיות דבר קריטי. נכון שמימוש מורכב ויש הוצאות ומאמצים בלנהל דירה.. אבל לפעמים זה שווה

על ההסבר
אתייחס בלנ"ד בהמשך.

בשנים האחרונות שני התחומים פרחו
מה יהיה בעתיד? לא באמת יודעים

מי שקנה דירה לפני 10 שנים ומכר עכשיו, כנראה עשה כסף יפה


האם זה ימשיך כך? לא ידוע

אני מסכים עם שאמר כלכלן
השאלה לדעתי אינה מה יניב יותר ומה פחות.
וזה בלי קשר לכך שאין דרך ודאית לדעת את העתיד.

לטעמי,
השאלה היא בהתמודדות עם הסיכונים.
כולם יודעים שיש סיכון במניות וגם בנדל"ן.
בעיניי לא משנה איפה הסיכון יותר גדול, גם לא ממש משנה איפה התשואה גדולה יותר.
מה שמשנה בעיניי זה היכולת להגיב ולהתמודד עם הסיכונים.
גם אם יוכח לי כי נדלן הוא פחות מסוכן,
אני מישיר מבט לבעיית הנזילות המיידית.
 ועוד לא התייחסתי לבעיות שעשויות להגרם בסביבת הנכס
על ידי גורמים שונים(פרוייקטים עירוניים למשל שלמרבה הצער מפחיתים את ערך הדירה)
וחוסר היכולת כמעט להשפיע על נתונים סביבתיים אלה.
לעיתים אתה קונה נכס בתקווה שיבנו באיזור 'תחנת רכבת' והפרוייקט נסחב ולא מתקדם.

לעומת זאת במניות - ברמת העיקרון הנזילות גבוהה יותר ומידית(בטח ובטח תעודות סל)
היכולת להחליף אפיקים בהתאם למסקנות פתוחה.
אז נכון שהתנודתיות גדולה יותר בד"כ
אבל בתחום ההשקעות אני ניגש לשאלת ההתמודדות עם סיכון 
ולטעמי קל יותר להגיב בשוק ההון, או לפחות לברוח/להחליף אפיק כשיש נורות אדומות.


 

הם אמרו לשלוח את המסמכים דרך מוקד פניות הציבור

פורסמו דרכים להגיש דרך האתר, כאשר לא היה ניתן להגיע לסניפים.

תקופה הזאת הסתיימה

ניתן להגיש דרך מערכת הפניות לציבור באינטרנט (מפ"ל) תוך צירוף כל המסמכים הנלווים.
שים לב, תרומות בדרך כלל מבקשים להגיש מקור.

צודק לגמרי. אבל לא נוח במיוחד להסתובב עם שטרות עלי. 

כמדומני שמישהו העלה פה באתר שהוא עובד עם מיטב במסלול מיוחד רק לתעודות סל וקרנות ומשכך גם העמלות נמוכות יותר, שאל אותם.
 כאן שלחו לך הצעה עם אפשרות לסחור גם במניות, אג"ח וכו' לפי מה שזה נראה.

לעצם ההצעה ושאלתך:

עמלת קנייה - 0.09 - זה המחירים של בתי ההשקעות, בהחלט זול מהבנקים אם זה מה שאתה שואל וסך הכל זה הסדר גודל בבתי השקעות, מצריך השוואה פשוטה..
ולגבי להתמקח,
העמלות  עשויות להשתנות לפי גודל ההשקעה שלך.
עמלה של תיק של 20-50 אלף אינה כמו תיק של מאות אלפים ויותר.
אתה צריך לבדוק איתם את ההצעה שלהם לעומת גודל ההשקעה המתוכננת שלך, אולי יתנו הצעה אחרת אם תעמוד בקריטריונים שלהם.
כמובן שאם מישהו פה מכיר דרך אחרת - שווה לבדוק.
(ולבצע השוואה).
בנוסף -

האם אתה מתכנן להכניס מידי חודש בהוראת קבע סכום מסויים?
אם כן, עמלת הקנייה חשובה בהחלט(דמי הטיפול החודשיים להבנתי מתקזזים אם חויבת בעמלת קנייה)..
אם לא ואתה מכניס סכום לטווח ארוך, התשלום החודשי שם (19.6) מצריך ממך מחשבה ובדיקה -
האם במקום אחר תמצא דמי טיפול  נמוכים יותר על אף שהעמלת קניה יקרה יותר ואולי בטווח הארוך זה יצא יותר משתלם עבורך, זוהי כאמור נקודה למחשבה - כפי שאתה רואה מצריכה בדיקה רצינית יותר.

 

בגדול - הריביות שלהם הרבה יותר גבוהות מאשר בבנקים - שם הריביות בשפל היסטורי.

עושים דרכם רק כשאין אפשרות דרך הבנק.

אני אומר את זה כיועץ משכנתאות, אז תסמכי עלי

 

אבל על רגל אחת:
איסור ריבית
ושותפות בדבר עבירה (למשל מניות של מפעל שמייצר אוכל לא כשר ליהודים)

במגזרים הדתיים, בעיקר חרדים, וכאן לרבנים אין בעיה שהדברים קיימים.

לחברה החרדית אין בעיה עם עבודה בשחור, בלי לדווח לרשויות המדינה, בהיקף משמעותי,
לרבנים אין בעיה עם הלבנות כספים והעלמות מס בהיקף אדיר שמתגלגלים דרך הגמ״חים.

יהודים עשירים מחו"ל והשיטה שלא תיאמן: כך מתבצעת הלבנת הון בגמ"חים חרדיים

מרבית כספי הגמ"ח, לפי המחקר של רגב, מגיעים מתרומות של חרדים עשירים בחו"ל. רק שלא תמיד מדובר בתרומות. "מרבית המרואיינים מסכימים כי עיקר הכסף מקורו בהלוואות שמתקבלות במסווה של תרומות, וכי הגמ"חים הם עסק לכל דבר", טוען רגב. "יש בהם פעילות ענפה של הלבנת כספים, ומרבית הכסף שמוזרם אליהם (שהוא כסף שחור) מגיע כהלוואות מיהודים בחו"ל או מחרדים החיים בארץ אך נחשבים לתושבי חוץ. אלה מעבירים את הכספים לגמ"חים מחשבונות זרים, וקשה מאוד לעקוב אחר תנועת הכספים".
רגב מזכיר כמה חקירות פליליות שנוהלו בשנים האחרונות, אשר הגמ"חים מילאו בהן תפקיד מרכזי בכל הנוגע להלבנת הון. כך למשל, חקירה של ה–FBI ב–2009, לגבי הלבנת הון בקרב בכירי העדה החאלבית בניו ג'רזי. ה–FBI שקל באותה חקירה להעמיד לדין ראשי מוסדות וראשי ישיבות בישראל, שהוגדרו על ידו כחלק מהמעגל השני של הלבנת ההון.
תפקיד מרכזי בפעילות היה לבלדרים חרדים, שגזרו עמלות שמנות בעסקות הלבנת הון. "חברי הרשת החרדים ניצלו את יכולתם להזיז את הכסף באמצעות בלדרים חרדים שטסים ברחבי העולם", כותב רגב.
מגנון הלבנות ההון של הגמ"חים, מתברר, מורכב להפליא. הוא כולל תרומות של יהודים עשירים המפוצלות בין גמ"חים רבים בישראל כדי להסתיר את הסכום הכולל. בפועל, התרומה היא הלוואה שהגמ"ח מעמיד. גם בהתחשב בשיעור מחיקות גדול, של 10%–20%, עבור מלבין ההון מדובר בשיעור הפסד מזערי בעבור שירות הלבנת ההון שהוא מקבל.
לאחר גביית ההלוואה, הסכום מוחזר לארה"ב, שוב בפיצול לסכומים קטנים וכתרומה לארגוני צדקה אמריקאיים. ארגוני הצדקה מחזירים את הכסף למלבין ההון המקורי, למשל באמצעות הזמנת שירותים ממנו במחיר מנופח. המנגנון עובר דרך עשרות גופים, ולעתים מאות מתווכים, ולטענת רגב, "השיטה פועלת היטב בזכות שיתוף פעולה ואמון ההדדי".

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&cd=&ved=2ahUKEwi3_vak9KLrAhUOCxoKHXIAC7kQFjAEegQIARAB&url=http%3A%2F%2Ftaubcenter.org.il%2Fwp-content%2Ffiles_mf%2Fhaaretzthemarkeropedmeravarlozoroveitanregevonmoneylaunderingamongharedim160315.pdf&usg=AOvVaw1bOvpBy5OAdmWOylgBLpQC

גם שם לא חסר מה לתקן

ההבדל בין רוב לכל משמעותי מאוד. אם יש לך אפשרות טובה להשקיע, לא חשוב מה קורה עם שאר המסלולים.

אם אין לך אפשרות כזו, תשאל רב שמכיר את הנושא, ואתה סומך עליו. [ואם יש לך רב מסויים שאתה הולך ע"פ פסקיו, אז תשאל אותו].

ממה שאני מצאתי, כל המסלולים הם כך. אבל אני לא בקיא מספיק...

 

אני פונה לפורום לא בתור שאלה הלכתית, אלא האם יש מה לעשות מבחינה מעשית-פרקטית שילך בקנה אחד עם ההלכה

אבל לדעתי דווקא הפן הסיכוני יותר בעייתי פחות; מטבעות וירטואליים ומניות ישירות. קריאה קצרה על החברה נראה לי תספיק לבדוק האם יש מקום לחשש הלכתי או לא.

א. מבחינת השקעה, זה לא כ"כ מתאים למי שרוצה לחסוך ולא להמר, והוא אינו מקצוען.

ב. לא כ"כ ברור לי שקצת קריאה על החברה תספיק. יש רשימות לאיזה חברה יש היתר עיסקה, ואם העיסוק העיקרי של חברה הוא מאכלות אסורות, אפשר למצוא את זה בקלות, אבל לא תמיד פשוט למצוא האם חברה שומרת שבת. 

ולצמצם את ההשקעה לחברות שאפשר לוודא בקלות שאין לגביהן חשש הלכתי משמעותי, עשוי להגביר את הסיכון עוד יותר.

א. זה אכן סיכון גבוה יותר, אבל נראה לי שזה מה שהוא חיפש. בנוסף, כמו בכל תחום, גם בתחום הזה יש מקום רב למשחק בסיכון גבוה או נמוך. לא חייב להיות מקצוען בשביל זה. אפשר ללמוד מעט ואפשר פשוט להשקיע איפה שהחבר המבין משקיע.

ב. לדוגמא: ניקח חברה טכנולוגית בינלאומית. זו לא חברה של יהודים כך ששבת על קדושתה תשמר. וכמו שמותר לקנות מהם למרות שיש יהודים שעובדים שם, ככול הנראה מותר להשקיע בהם (שוב, אני לא מבין בפן ההלכתי). היתר עסקה? מאכלות אסורות? העסק פשוט ביותר לדעתי.

מסלול בסיכון גבוה שמבוסס על מניות, שמפזר את ההשקעות בצורה נכונה, כהשקעה לטווח רחוק, אם משאירים את הכסף לאורך כל התקופה, ולא מושכים אותו בירידות, הסיכון לא כ"כ גדול.

 

לעומת זאת, אם מוותרים על ההגנה שמספק הפיזור, ומנסים לבחור מניות מסויימות, בפרט כשעושים את זה בלי הבנה טובה, הסיכון עולה בהרבה, ובלי הצדקה [לפחות אצל מי שלא מאוד מבין].

גם הסתמכות על חברים מבינים, בעייתית.

בהתחשב בכך שאני מניח שפותח השרשור מעוניין בחיסכון, ובסיכון גבוה ככלי לרווחים, ולא מתוך מגמה של הימורים, לא נראה לי שההשקעה במניות ישירות מתאימה.

 

לגבי מה שהזכרת על חברות בחו"ל, זה יכול להיות פיתרון [בעיקרון, צריך אולי להתייעץ הלכתית ספציפית], אבל זה לא מחייב רכישת מניות בצורה ישירה.

אבל לא מסכים איתה

שמשקיעים במדדים (למור או הלמן אלדובי) ולא כולם מצריכים הלכה

נתקלתי בזה השבוע בעקבות קבוצה שאני חבר בה.
מכאן הציטוט:


יש שני הבדלים מרכזיים בין מסלול רגיל למסלול כשר.

א. איסור ריבית:
כאשר רוכשים אג"ח קונצרני, החברה בעצם לווה כסף מהאנשים ומתחייבת להחזירו לאחר זמן מסויים בתוספת ריבית, ואם אין לחברה היתר עיסקה, הדבר אסור מן התורה.
במסלול רגיל, הקרן שיש לאדם עלולה לרכוש עבורו אג"ח קונצרני שאין לו היתר עיסקה.
ואילו במסלול הלכה, לא רוכשים כלל אג"ח קונצרני, אלא רק אג"ח מדינה (כלומר, לווים מהמדינה בריבית, אך המדינה איננה אדם, ולכן אין איסור ריבית).

ב. בעלות חלקית על חברה שמחללת שבת, וממילא, שותפות בחילול שבת:
כאשר רוכשים מניות בחברה המחללת שבת, הופכים בעצם להיות בעלים על אחוז מסויים מאותה חברה.
במסלול רגיל, הקרן עלולה לרכוש עבור האדם מניות כאלה.
ובמסלול הלכה, לא ירכשו מניות כלל כדי להימנע מבעיה זו (ואין להם את המשאבים לבחון כל חברה בעניין חילול שבת.

ולכן, מסלולי הלכה רוכשים תעודות סל, אג"ח מדינה וכדו', שאין בהם את הבעיות הנ"ל, אך מניבים תשואה פחותה יותר.

לדעת האגרות משה, בעיית הריבית אינה קיימת כאשר לווים מחברה בע"מ, וכן בעלות על מניות מועטות אינה נחשבת לבעלות כלל, שהרי האדם אינו בעל זכות כלשהיא על החלטות החברה.
רוב הפוסקים חלקו על הטענה הראשונה, וקיבלו את הטענה השניה.

מותר מן הדין להשקיע במסלול הרגיל, משום שהטעמים הבאים מצטרפים להקל:
א.
יש ספק אם קופת הגמל וכדו' אכן רכשו אג"ח קונצרני בעייתי (שמא הם בכלל לא רכשו אג"ח קונצרני. שמא הם רכשו, אך החברה היא בבעלותו של גוי. שמא היא בבעלות יהודי, אך יש היתר עיסקא).
ב.
יש מיעוט פוסקים המתירים גם כאשר ידוע שנרכש אג"ח קונצרני בעייתי (האגרות משה וסיעתו).
ג.
מדובר במקרה של הפסד מרובה, שהרי כאשר מדובר בהשקעה ארוכת טווח (פנסיה למשל), ומשקיעים במסלול הלכתי ולא במסלול הרגיל, הרי שהתשואה תהיה נמוכה יותר, והמשמעות היא הפסד גדול מאוד של רווחים, שיבואו לידי ביטוי בגודלה של הקיצבה החודשית בפנסיה.

הפעם בחודש מעבירים את כל הנתונים לתבנית אקסל שפעמונים הכינו

יש אנשים שיחד עם העבודה שלהם לא יודעים איך יגמרו תחודש.

אז שוק הנדלן ןגם שוק הדיור ייפלו וזה יעלה למדינה הרבה יותר מהמענקים שהיא נותנת.

עשו פעם סקר בארה"ב כמה אנשים יצליחו להעמיד סכום של 2000 דולר בתוך חודש להוצאה דחופה ו25% אמרו שלא יצליחו לגייס כזה סכום.זה כולל משפחה, חברים, הלוואות וכל דרך שירצו רק שיהיה להם את הסכום מזומן ביד.
בישראל עושים את הסקר הזה כם סכום של 8,000 ש"ח כבר כמה שנים ובשנה הראשונה התוצאה היתה 30 ומשהו % ומאז המצב לא משתפר כלל ואף מחמיר.

הקורונה התחילה במרס אם אני לא טועה ומאז חלק קטן ממשקי הבית איבד את פרנסתם לגמרי וחלק גדול מאוד ניזוק במידה מסויימת (אגב, חלק גם הרוויחו מהמצב הזה). זאת אומרת שיש אנשים שכבר 4 חודשים לא מכניסים כלום וחיים מהחסכונות שצברו אם צברו ויש חלק גדול מהאוכלוסיה שחווה צמצום בהכנסות במידה מסויימת.

אנשים רבים מחפשים עבודה ועוברים מקום מקום ומשתדלים להכניס משהו הביתה, גם בשכר מינימום ולא מצליחים, המצב לא פשוט וגם מי שההכנסה שלו לא נפגעה חושש להוציא כמו בעבר ומשתדל להשאיר את הכסף זמין על כל מקרה.

למקרה חירום כי השתמשו בכל הכסף שלהם להון התחלתי של משכנתא, זה בעיה שלהם. הם לא נזקקים שזקוקים לכסף, אלא הם זקוקים לחינוך לכלכלה זהירה, מקסימום להלוואה.

 

לפי הנתונים שהתפרסמו, מיליון אזרחים איבדו את עבודתם, בזמן ששלושה מיליון העובדים הנותרים חסכו בהוצאות לתיירות, בילויים, חתונות, תרבות וכו'. זאת אומרת שלרוב אזרחי המדינה המצב הכלכלי השתפר (כמוני) והם ישמחו לעזור לאלה שנגמר להם עכשיו כל הכסף. אני לא רואה כאן משבר כלכלי אלא משבר תיירות, תרבות וספורט. וגם פערים מוגזמים בין אלה שיש להם לאלה שאין להם שהם באמת מעטים כמו שאני רואה, ולא צריך הרבה משאבים כדי לעזור להם.

אף אחד פה לא נמצא במצב שאין לו איך לשלם שכירות? אז מסתבר שזה באמת נדיר.

שאין להם עבודה עכשיו, וגם לא יודעים האם תהיה להם עבודה בשנה הקרובה, ולא יודעים מתי הם יוכלו להחזיר לך את ההלוואה.

 

[אבל תשאיר לך חסכונות בצד, שלא תזדקק בעצמך לסיוע..]

 

ולהרבה אנשים, גם כאלה שלא איבדו את מקום העבודה, המצב הכלכלי לא השתפר, ולפעמים אף הורע.

[בגלל ירידה בביקושים, או בגלל פגיעה בחסכונות שלהם בבורסה, או בגלל הוצאות נלוות].

כסף בצד מבחינתי זה גם כסף שמושקע בשוק ההון, כי הוא נזיל.

אם עכשיו יש לך לשנתיים לשלוש, לכמה הוא היה מספיק לפני כארבעה חודשים, בנקודת השפל של הבורסה?

ושאלה נוספת, תוך כמה זמן מאז שהתחלת לעבוד, היה לך כסף נזיל לחיות ממנו שנה?

סותרת הנחת יסוד בשוק ההון לפיה אי אפשר לתזמן שוק. במילים אחרות, לא משנה מתי מושכים את הכסף, אפילו אחרי שהשוק ירד. כי יכול להיות שהשוק יפול עוד יותר ואז יצא שהרווחנו בזה שחסכנו ירידות נוספות.

אני אישית לא מסכים להנחת היסוד הזאת, במפולת של הקורונה לכולם היה ברור שהירידות ימשכו לפחות כמה ימים, מה שבאמת קרה, לכן אני מסכים איתך שמסוכן להשקיע בבורסה את כל הכספים הפנויים, אבל אני אישית מוכן להסתכן, כי הסיכוי לרווח גדול יותר מהסיכוי להפסד. וגם כי במקרה הכי גרוע, תהיה לי רשת ביטחון של חצי שנה - שנה וזה מספיק לי.

אם מישהו חסך כסף לזמן משבר, והשקיע אותו במניות, והם ירדו ב30%, אז יש לו ברגע הרבה פחות כסף זמין, בין אם הוא חושב שזה זמן מתאים להוציא אותו, או לא.

ב. מי שקנה מניות ביוקר, ומוכר בזול, הפסיד את הכסף. והמטרה של מי שהשקיע בבורסה להרוויח. לכן, גם מי שאומר שא"א לתזמן את השוק, לא מתכוון שאין בעיה למכור את המניות בזמן משבר.הוא מתכוון למשהו אחר. ראה כאן - זה הזמן לקפוץ לבורסה? - ברק הס

ג. לא ענית לי כמה זמן לקח לך לחסוך כסף שיאפשר לך להתפרנס שנתיים-שלוש. אם אתה מעדיף לא להיכנס לפרטים על ההתנהלות הכלכלית האישית שלך, זה כמובן לגיטימי.

אבל בגדול, כדי שיהיה לאדם חסכונות של שתיים שלוש, אם הוא לא קיבל איזה שהוא סכום ראשוני גדול ממקום אחר [הורים וכדו'], לא מספיק שיהיה לאדם מודעות כלכלית. הוא קודם צריך להרוויח כסף מעבר לצרכים הבסיסיים שלו. ואז לחסוך אותו לאורך זמן. אם הוא הצליח לעשות את זה במשך שנים, הוא יגיע לסכומים כאלה. וגם אז, יכול להיות שכבר נוצר לפני המשבר הנוכחי  צורך אמיתי לנצל את החיסכון הזה  [כמו צורך רפואי]. לא כל אחד בכל שלב בחיים יכול להגיע לחיסכון גדול. ובפרט, שלהרבה אנשים יש דרך ארוכה עד שהם מגיעים לעבודה בתחום שהם מתמקצעים בו. והרבה פעמים לפני כן ההכנסות מאוד קטנות, ויש הוצאות על לימודים.

ברור שכולם כולל כולם צמצמו הוצאות, נכון. אבל זה בכלל לא מעיד על זה שלרוב אזרחי המדינה המצב השתפר, במקרה שלנו אפילו להיפך.

האוכלוסיה התחלקה ל4 קבוצות בעקבות המצב:

אלו שאיבדו פרנסה, ברור בהם מצמצמים הוצאות ו"שורדים" על חשבון הלוואות או אוכלים מהחסכונות שלהם.

אלו שהפרנסה שלהם נפגעה אבל עדיין קיימת, גם הם מצמצמים הוצאות ואולי נתמכים בדרך כלשהי. שורדים עם הראש מעל המים.

אלו שהפרנסה שלהם לא נפגעה, גם הם מצמצמים הוצאות כי הם לא בטוחים מה יהיה מחר ומעדיפים להשאיר רזרבות למקרה והם גם ינזקו (סגר/בידוד/חל"ת).

אלו שהגדילו את הפרנסה בעקבות שירותי און ליין או בעקבות השינוי בסוג הצריכה הביתית, גם כאן מצמצמים הוצאות, הפעם בעיקר מהסיבות שהעלת.

אבל וזה אבל גדול, לא צריך לחכות שמישהו יגיע לאיבוד הבית או לגלגל הלוואות בדרכים מפוקפקות כדי לתת סיוע. תראה את ארגון פעמונים וההצהרות שהם מוסרים על כמות המשפחות שפונות להלוואות "פרטיות" מגורמים עם ריביות עושק. הרבה יותר קשה להוציא משפחה כזאת מבור כזה מאשר לא לתת להם להכנס לבור, זה גם הרבה יותר כלכלי לממשלה.

הדבר שאנחני כאזרחים יכולים וצריכים לעשות זה באמת סולידריות חברתית, לעזור כמה שיותר אחד לשני, כל אחד במה שהוא יכול. יפה שאתה מלווה, כמה שניתן כתף אל כתף אחד לשני כדי להשאיר את הראש מעל המים ולצמצם את הנזק של המשבר הזה, אז מעבר למצווה שזוכים לה (ב"ה) זו גם הדאגה המיוחדת של עם ישראל אחד לשני שמאפיינת אותנו ברגעי משבר ומאחדת אותנו כעם.

וחיזוק לגבי ההערה על הכלכלה הזהירה, זה נכון ומתפספס בכל העולם ולא רק אצלנו.

להתקיים מחסכונות, יש 0 שלא יוכלו להתקיים חצי שנה.

זה אמנם אחוז קטן מאוד, אבל טעות הדגימה האפשרית מאוד גדולה..

שנלחמים כדי לגמור את החודש. בלי תיירות ובלי תרבות.

אבל אם כבר חלק גדול מהאוכלוסייה במשבר האחוזים יהיו יותר גבוהים

והם יחסלו עכשיו את מה שיש להם, הם יגיעו למצב של התמוטטות בהמשך.

א אתה בפורום חיסכון השקעה וצריכה. מי שנכנס לכאן זה אנשים עם מודעות. זה ממש לא מדד מייצג. אם תשאל בנשואים טריים או צמ"ע יהיה הרבה תשובות הפוכות. למשל לפני הבחירות היה פירסום בגלובס של סקר שנערך בין גולשי גלובס מה הדבר שיגרום לך להצביע למפלגה מסויימת. המצע החברתי, המצע המדיני, המצע בענייני דת ומדינה או המצע הכלכלי. והיה שם איזה 85 אחוז על המצב בכלכלי. כי מה לעשות, מי שקורא גלובס מתעניין בכלכלה. ולכן הסקת מסקנות כמו אין כאן אף אחד שנפגע קשות היא פשוט לא נכונה. משפט כמו "אף אחד פה לא נמצא במצב שאין לו איך לשלם שכירות? אז מסתבר שזה באמת נדיר." הוא פשוט מנותק מהמציאות. שאלת בפורום של אנשים שחושבים על הכסף שלהם. לא בפורום יותר "רגיל"          

 

ב לנקודת השאלה, אני מכיר הרבה אנשים שלא יודעים מאיפה לשלם שכירות. בעיקר אנשים בתחילת החיים, זוג, +1, +2 שלא עבדו מספיק שנים כדי לחסוך מספיק, בקושי שורדים בשוטף ובלחץ מוציאים קצת לחיסכון (והם בלי רכב, בלי מסעדות בלי חופשות. באמת מסתפקים במועט) כדי לחסוך כסף לשנתיים שלוש אתה צריך לחסוך בערך 10-15 שנה תלוי כמה החיסכון אגרסיבי. ואפילו אם נצמצם, בשביל לחסוך חודש מחיה צריך לחסוך 6 חדשים (הנחת יסוד שחוסכים 15 אחוז) זה אומר שחסכונות של יותר משנתיים כבר נאכלו. ואם הם הושקעו אז בכלל אנשים בבעיה למשוך אותם.

ורוב האנשים שחוסכים חוסכים מלבד  לזמני משבר גם לילדים ואת זה הם לא רוצים ולא נכו ןשיפתחו עכשיו. חלק מהכסף נעול בקרנות השתלמות.

האם יש משבר כלכלי עצום? וודאי שיש!

אנחנו לא מדינה קפיטליסטית לחלוטין, המדינה מסבסדת המון דברים (לימודים, נסיעות ועוד). וכדי שלא יהיה קשה לאנשים, וכדי שלא יצטרכו להיכנס למצבים לא נעימים של למכור נכסים ועוד, סביר שהמדינה תסייע בצורה כזו או אחרת.
אני שמח לדעת שזה חלק מהדברים שעושים עם התשלומים שלנו למדינה כל השנים. רוב האזרחים לצערנו לא יודעים ליצור לעצמם את רשת הביטחון

אני מאמינה שהרבה מאד אנשים...
לא אין לנו חסכונות כי היו לנו עוד תקוםות בלי עבודה ועם לימודים ואברכות

לבקש מהבעה"ב שיעביר או לפנות לאחת מהם ולבקש לאחד

אחרי שאני מאחדת למקום העבודה שהקרן שלו אוחדה אני פשוט מביאה טופס עם הפרטים של הקרן החדשה?

אבל יש חברות השכרה קטנות, במיוחד בציבור החרדי, נסה אצלם

@משה

 

ידוע לך?

אני רק יודע שאצלנו גם הוספנו את האחריות הזאת למקרר
והשתמשנו בה פעמיים

כמו פתיחת קרן פנסיה?

אגב, גם קרן פנסיה אתה רשאי לבחור ולאו דווקא להצטרף לזו שהמעסיק מציע.

סיכוי לקבל תשובות יותר קולעות

בגדול תלוי בן כמה הרכב, על רכב חדש- עד גיל3 מאוד משתלם, ברכבים ישנים זה עושה צרות. חוסך מעל חצי מהוצאת הדלק אבל צריך לקחת בחשבום שהמערכת צריכה טיפולים תקופתיים שעולים כסף. ממליצה ממש על מוסך עובדיה בירושלים להתקנה של המערכת.

ההכנסות מהעבודה השנייה יקוזזו מסכום האבטלה שתקבל.

במידה והעבודה השנייה היא בימים ספציפיים - אתה יכול לבקש שלא לקבל דמי אבטלה על הימים אלו, ותקבל אבטלה מלאה על שאר הימים.

להרחבה, ראה פה:

הכנסות בתקופת האבטלה - אבטלה | ביטוח לאומי