יש ב"ה מספיק טיפולים מצילי חיים שלא נכללים בסל התרופות וכל אחד שח"ו יזדקק לטיפול כזה, יגייס כסף מאיפה שהוא רק יכול וסביר להניח שכל המשפחה שלו תעזור לו.
אנשים מוכרים בתים ונכסים רק כדי לממן טיפולים כאלה ובסוף, גם פונים לגיוס המונים.
זה ממוטט משפחות שלמות.
ביטוח עבור טיפולים שלא נמצאים בסל התרופות הוא חובה *לדעתי*. (ולדעת כל אדם שאני רואה בו בעל שיקול דעת מינימלי שאני מכיר).
חוץ מזה, שביטוח כזה גם כולל ביצוע פרוצדורות רפואיות שצורה פרטית עם בחירת הרופא.
למשל, ניתוחים קיסריים, ניתוחים אורתופדיים וכו' - וכמו ששני רופאים שאני מכיר שעובדים ברפואה הציבורית אמרו לי: "צריך להיות פסיכי כדי לעשות את זה בבציבורי".
כמובן שלשניהם יש ביטוח פרטי.
אבל זה רק במאמר מוסגר - זו לא הנקודה.
מילה על סטטיסטיקה:
למודל (למש, מודל גאוסיאני פשוט שלרוב קרוב מספיק למציאות בשלל תחומים) יש תוחלת ושונות.
התוחלת היא תמיד שלילית מבחינת המבוטח - אחרת, כל חברות הביטוח היו פושטות רגל.
הענין הוא השונות.
מה קורה אם הגעת לקצה הזנב של ההתפלגות - האם נדפקת בצורה מלכותית (תרגום חופשי מביטוי באנגלית) או שאתה יכול עדיין לקום מזה?
במקרה הזה, של מה שמכונה "ביטוח קטסטרופות", רוב מוחלט של אנשים שהם לא מולטי-מליונרים ייקברו בחיים אם הם יצטרכו טיפולים מחוץ לסל.
יותר מזה, במקרה הספציפי הזה, הזנב הוא די רחב ולא מעט אנשים לא מקבלים טיפולים חדשניים שהוכחו כמועילים רק בגלל שהם לא בסל. (למשל, התרופה קיטורדה שהוכחה כיעילה עבור מספר סוגים של סרטן, אבל רק חולים בחלק מאותם סוגי סרטן, מקבלים אותה מסל התרופות. היתר, מגייסים כספים בכל דרך אפשרית).
כלומר, עבור הייטקיסט הממוצא שנוסע ברכב של 30,000 שקלים לעבודה, ביטוח גניבה או מקיף הוא די מיותר - גם במקרה הכי גרוע של גניבה או טוטאל-לוס, זה לא משהו שהוא ירגיש בכיס יותר מדי.
צד ג', לעומת זאת - כדאי לעשות בשביל הסיכוי הקטן לפגוע באחת ממכוניות הלמבורגיני הבודדות שנוסעות בכבישי ארצנו - כי 3 או 4 מליון שקלים זו כבר מכה שממנה יהיה לו קשה להתאושש.
זו הנקודה.
כן, הסיכון הקטן, אבל אם הוא מתממש, אז זה הסוף הכלכלי של אותו אדם.
לכן, ביטוח עבור טיפולים שאינם נמצאים בסל הבריאות, הוא בגדר חובה בעיני כי עבור האדם שאיתרע מזלו להגיע לקצה הגרוע של ההתפלגות - אין תקומה וכנראה שגם למשפחתו לא תהיה.
זה הכל.
קוראים לזה "ניהול סיכונים"
נ.ב.
דווקא הסבסוד הוא מה שגורם למחירים לעלות ולגרום לביטוח הבריאות הבסיסי להכיל פחות טיפולים ותרופות - אבל זה כבר נושא אחר.
המצב בישראל טוב מבמדינות מסוימות וגרוע בהרבה מבמדינות אחרות.
החלק הטוב במערכת הציבורית במדינת ישראל הוא החלק שבו המדינה מתערכת הכי מעט - הטיפול בקהילה ומחלקות ילדות - שניהם מנוהלים באמצעות שיטת השוברים.
כלומר, אם אתה צריך מרשם מרופאת המשפחה עבור משחה לפריחה - המערכת הישראלית נהדרת.
התנאים במחלקת היולדות גם טובים מאוד.
כל היתר, די על הפנים והחכם ישמור נפשו מלפנות לרפואה הציבורית בכל מקרה שהוא לא רפואה דחופה (שעליה יש רגולציה ממשלתית והמדינה לא מאפשרת להקים חדרי מיון פרטיים).
כל היתר - די קטסטרופה.
️
)