בדרך לדירתנו הראשונה, ב"ה.
אנו אמורים לקחת משכנתא של 620,000, בערך.
בינתיים רק בנק אחד מוכן לתת משכנתא של 75% = 620,000 (ההון העצמי - רק רבע ממחיר הדירה). אך הריביות שהציעו נשמעות די גבוהות (תמהיל המורכב מ-3 - פריים 0.5- ל-30 שנה, קל"צ - 3.55 ל-15 שנה, משתנה כל 5 שאינה צמודה - 3.8 /משתנה כל חמש צמודה - 2.7. גם 30 שנה).
מישהו נעזר ביועץ משכנתאות? זה כדאי? אכן אפשר להוריד ריביות? יש המלצות?
ניתן וכדאי לשפר את תנאי המשכנתא אם זה אפשרי.
וכשהולכים לעורך דין בכדי להתייעץ בנושאים משפטיים.
בטח כשמדובר בסכומים כל כך גדולים של מאות אלפי שקלים אסור לסמוך על אף אחד, ובטח לא על הבנקים וחייבים ללכת ליועץ מומחה ובעל ניסיון בכדי שיעזור לך להשיג את התנאים הטובים ביותר שניתן לקבל.
.שמן פשתןבסכומים הגדולים- הלוואה הכי טובה זה משכנתא.
הלוואה רגילה לא יתנו לך על סכום גדול אלא עם שיעבוד נכס, וגם אז לטווח קצר עם ריביות גבוהות יחסית.
לכי לכמה בנקים, תקראי חומר ברשת.
לפעמים כדאי לשקול פניה ליועץ משכנתאות.
בהצלחה!
קובץ עצות ללקיחת משכנתא שנמצא אצלי במחשב אי אילו שנים (אני לא מכיר את הכותב ולא אחראי לתוכן) - 20160316032343.pdf
לדעתי העצה הטובה ביותר היא קודם כל לדאוג שגם המשכנתא עצמה וגם כל הפרטים בבית יהיו לכתחילה לפי ההלכה (שלא יהיו חלונות מול חלונות של שכנים, לדאוג למעקה, מזוזות מהודרות, מיקום השירותים וכדו'), כמו שנאמר: "אם ה' לא יבנה בית שווא עמלו בוניו בו".
בהצלחה!
מצא חן בעיני החלק השני בהודעתך.
וואו, מה נסגר.
בסך הכל לקחתי הפסקה קצרה מהבלוג כדי לצלוח את בחינות אמצע השנה.
רוב הקוראים התאזרו יפה בסבלנות, אך לאדון שוק, כך נדמה, היו תכניות אחרות. הוא העדיף לנצל את השבועות האחרונים כדי להמשיך ביתר שאת את מסע הפרכוסים העצבני שהוא מנהל מאז הקיץ האחרון.
נכון לרגע זה, מדד MSCI World –ה"בנצ'מארק" של שוקי המניות בעולם המפותח (אומד את ביצועיהן של 1,653 חברות מ-23 שווקים מפותחים) – מרוחק 16.33%- מרמת השיא שרשם במאי 2015.
בשווקים המתעוררים הנפילה הייתה אפילו כואבת יותר. הטלטלה בסין, קריסת מחירי הנפט, והתחזקות הדולר, דרדרו את מדד MSCI Emerging Markets בלא פחות מ-29.7%- מאז אפריל האחרון.
אלה מספרים גדולים. משקיעים איבדו, לפחות על הנייר, הרבה מאוד כסף. זה כולל משקיעים פסיביים ואקטיביים, ותיקים ומנוסים, אגרסיביים ושמרניים, עשירים ועניים.
כולם חטפו.
בנסיבות אלה, אנשים מבקשים שלוש תשובות לשלוש שאלות: 1) מדוע השוק יורד; 2) כמה חמור זה עוד יהיה ו-3) מתי כל זה ייגמר?
העובדה שלאף אחד אין מושג ירוק מהן התשובות הנכונות לשאלות הללו לא מונעת מהמדיה הכלכלית לנסות להשיב עליהן. אחרי הכל, מישהו צריך לספק את הביקוש למידע חסר ערך, ואם אפשר להמיר חרדה לטראפיק וטראפיק למזומנים – מה טוב.
כך, כלכליסט – עיתון שהצליח לחזות בהצלחה לפחות 13 מ-0 הפעמים האחרונות שבהן המערכת הפיננסית קרסה לבלי שוב — העלה את האפשרות שהנה הדוב הרע מתעורר מרבצו, ומגיח היישר ממאורת 2008/09לטרוף את כל חסכונותינו ולהורידם ביגון שאולה. השוואות דומות אפשר היה למצוא בדה מרקר ובגלובס.
בכתבות הללו נעשים נסיונות למנות את כל הגורמים האפשריים לירידות האחרונות — חשש מיציבות הבנקים באירופה, ריבית שלילית ביפן, העלאת ריבית בארה"ב, מחירי נפט נמוכים, טלטלה בסין, ירידה בכוחן של ה-FANG (פייסבוק, אמאזון, נטפליקס וגוגל – שסחבו מעלה את מדדי ארה"ב אשתקד) ועוד מיליון ואחת סיבות. המטרה אחת: להצביע על גרגר החול שהוביל למפולת, ולהסביר למה הכל הולך להיות גרוע יותר (או פחות).
<ספקולציה טהורה>
בין בחינה אחת לשניה קיבלתי פניות ממשקיעים מודאגים שביקשו שאחווה את דעתי בעניין. אז For what it’s worth, דעתי האישית – שאינה עדיפה יותר או פחות מדעתו של כל פרשן אחר – היא שאנחנו לא ניצבים לפני משבר נוסח 2008. כן, ה-S&P 500 יכול בכיף להשיל עוד 20%. אבל אני לא מזהה את אותם שינויים מבניים, את ההאטה הכלכלית המהותית, או את החוויות הפוסט-אופורית שאפיינו את ימי 2008 העגומים. למרות שהמתקפה עליו הפכה לספורט לאומי (ובינלאומי), הקפיטליזם העולמי עדיין שריר וקיים. ומה לגבי מחירי הנפט הקורסים? ובכן, הסיפור כאן הוא בעיקר של עודף היצע. במקרה זה אנחנו אפילו יודעים מי רוצה להציף את השוק ומדוע. דווקא הביקוש לנפט אינו דועך. לא אופתע אם דווקא מחיר הנפט הנמוך הוא שיצית את גל הצמיחה הבא בשווקים המתעוררים.
<\ספקולציה טהורה>
שאלות על הנעשה בשווקים אולי מעניינות גיקים פיננסים כמוני. אבל הן לא השאלות החשובות. משקיעים פסיביים, עם תיק השקעות זול, מפוזר כהלכה, המעוגן בתכנית השקעה כתובה, צריכים לשאול שאלה אחרת לחלוטין — וקריטית הרבה יותר.
דוב. צילום: גרנדה טורנייר, ברישיון CC
שוק דובי הוא סביבה מסוכנת.
הסיכון לא נובע מהתנודתיות החריפה או מהעובדה שתיק ההשקעות שלכם שווה פחות ביחס לאתמול.
הסיכון נובע מהמטען האמונציונלי האדיר שסביבה כזו מייצרת – מטען שגורם למשקיעים לפעול מתוך פאניקה, לסטות מהתכנית שקבעו לעצמם, ולבצע את הטעויות החמורות ביותר דווקא בזמן הגרוע ביותר.
משקיעים רבים מתקשים להכיל את העובדה שחלק ניכר מחסכונותיהם "התפוגג" לפתע, רק מפני שהשוק מסרב לשתף פעולה עם תכניתם לטווח הארוך.
כבר הוכח שהכאב שבהפסד, גם אם הוא תאורטי לחלוטין (כלומר, "על הנייר"), עוצמתי פי שניים מההנאה שברווח. השילוב הקטלני של שנאת הפסד וקוצר ראייה — הנטייה האנושית לשפוט תוצאות בפרספקטיבה קצרת-טווח ולקבל החלטות על סמך "סכנות מיידיות" – הוא מקור לא אכזב לקטסטרופות פיננסיות.
שוק דובי גורם לאנשים לפקוח עיני נץ על ערך השוק של תיק ההשקעות שלהם. משקיעים בודקים את שווי התיק המתכווץ בתדירות יומית ותולים בו מבטים נוגים של חוסר אונים מהול בתחושות אשם.
אל תעשו את זה.
ככל שאתם מציצים לעתים קרובות יותר בתקופה זו, גדל הסיכון שתראו "אדום" מול העיניים, תחוו התקף של "שנאת הפסד", ותעקבו אחרי התיק בתדירות אפילו גדולה יותר. ההיזון החוזר הזה הופך למעגל קסמים מסוכן: בהדרגה הלחץ גובר עד לנקודת שבירה, בה המשקיע מניף דגל לבן ומוכר את כל התיק בהפסד – העיקר לחסוך מעצמו את המתח הנפשי הכרוך בצפייה בחסכונותיו הנשחקים.
זו התנהגות הרסנית, שעומדת בסתירה לפילוסופיית השקעה לטווח ארוך.
אף אחד לא אוהב להפסיד כסף, גם אם ההפסד הוא תיאורטי, וגם אם אופק ההשקעה שלכם ארוך מאוד. רבים מייסרים את עצמם בהשאמות סרק כאילו "הייתי צריך לדעת" או "למה נכנסתי עכשיו". הניחו לזה. כשהשוק יורד אתם לא מטומטמים כפי שאולי נדמה, בדיוק כשם שכשהשוק עולה – אתם לא גאונים כפי שאולי נדמה.
אם בשוק עולה אף אחד לא רוצה להיות בחוץ, בשוק דובי אף אחד לא רוצה להיות בפנים.
אם בשוק עולה אפשר להצדיק בקלות פילוסופיה כמו "קנה והחזק לטווח ארוך", בשוק יורד כולם רוצים להפוך לשורטיסטים ולסוחרי יום.
אם בשוק עולה כולם מאמינים שיחזיקו מעמד במפולת הבאה, בשוק יורד כולם מבקשים לרדת מהרכבת.
אם בשוק עולה אנשים מתחרטים שלא התחילו להשקיע מוקדם יותר, בשוק יורד אנשים נשבעים שלעולם לא ישקיעו עוד.
אם בשוק עולה נראה שהמחירים לעולם לא ירדו, בשוק יורד נראה שלעולם לא יעלו.
בני אדם מחפשים תבניות ודפוסים מוכריים גם היכן שאין כאלה. השוק תמיד נראה צפוי יותר, ודאי יותר ותנודתי פחות בדיעבד. במציאות, השווקים אף פעם אינם צפויים, העתיד אף פעם אינו ודאי, ותמיד יש הפתעות.
זו הסיבה שכל כך חשוב לדבוק בתכנית השקעה מבוססת כללים נוקשים – שתנחה אתכם כיצד לפעול בכל סביבת שוק, עולה או יורדת.
השקעה בבורסה היא פרויקט לטווח ארוך, רצוף מהמורות בטווח הקצר. הוא נמדד בשנים ובעשורים, לא בימים או בשבועות. זו התחייבות ממושכת – ממש כמו התחייבות בקשר זוגי – שמחייבת גיבוש מבעוד מועד של מנגנוני התמודדות שיאפשרו לכם לשרוד את הזמנים הקשים.
המנגנון המוביל, כאמור, הוא התעלמות מוחלטת. חשקו שיניים, סננו את הרעש, והמשיכו בלי לעשות דבר, כאילו לא קרה דבר. אחרי הכל, כמות ניירות הערך שלכם נותרה כשהייתה. ערך השוק שלה פשוט נמוך יותר. בהנחה שאין לכם שום עניין למכור מחר או מחרתיים – ערך השוק של תיק ההשקעות שלכם לא אמור לעניין את קצה הציפורן שלכם. ההתאוששות עלולה לקחת חודשים, אפילו שנים; אבל היסטורית, השוק נוטה לתגמל סובלנות ואורך-רוח.
צדו האחר של המטבע הוא ההכרה בכך שמגמה שלילית בשוק מטיבה עם משקיעים לטווח ארוך. זה אומר שמשקיעים – ובמיוחד הצעירים שבהם — צריכים לברך על תנודתיות גבוהה בשוק. זה אולי לא אינטואיטיבי,אבל שוק דובי זה בדיוק מה שמשקיע צעיר צריך לייחל לו.
כשאתם רוכשים ניירות ערך, למשל יחידות בקרן נאמנות מחקה, סכום ההשקעה מחולק בשער (מחיר) הקרן. התוצאה היא כמות היחידות שאתם קונים. זאת אומרת שככל ששער הקרן נמוך יותר – למשל, בעקבות מפולת בשווקים – הכסף שלכם קונה כמות גדולה יותר של ניירות ערך. הזרמתם 1,000 ש"ח לשוק וקניתם קרן בשווי 2 ש"ח ליחידה? זאת אומרת שרכשתם 500 יחידות. מחיר הקרן ירד ל-1 ש"ח ליחידה? אותם 1,000 ש"ח קונים כעת 1,000 יחידות.
האתר הזה דוגל ב"חיסכון אגרסיבי" כאסטרטגיה המובילה לעצמאות כלכלית. זה אומר, בתמצית, שמוציאיםהרבה פחות ממה שמכניסים ומשקיעים את ההפרש. הזרמה של סכום קבוע לשוק – מיצוע שקלי או Cost Averaging – מאפשרת לכם לקנות יותר מניות כשהמחירים זולים, ופחות מניות כשהמחירים גבוהים. זה אולי לא מרגיש ככה, אבל ככל שהמגמה שלילית יותר ומחירי המניות נמוכים יותר — כך תוחלת התשואה שלכם לטווח הארוך עולה.
מנגנון חשוב אחר – שאותו צריך ליישם הרבה לפני המפולת – הוא לוודא שיש לכם בתיק "כריות ביטחון" שירככו את הנפילה לכשתבוא. זוכרים את האג"ח הממשלתי שכולם המליצו לכם להיפטר ממנו כי "אוטוטו עולה הריבית"? ובכן, זה בערך הדבר היחיד הירוק כרגע. ואם עסקינן בנכסים שנואים – שמתם לב מה עשה הזהב בשבועות האחרונים?
הנקודה היא שמפולת בשוק המניות מחדדת את הסכנה שבחשיפה מרבית למניות – כמו גם את החשיבות שבהחזקת נכסים לא קורלטיביים בתיק. בעברית פשוטה, זה אומר שתמיד כדאי להחזיק נכסים שנוטים לעלות בזמן שאחרים נוטים להתרסק. השילוב בין הנכסים – זה שעולה וזה שיורד – ממתן את התנודתיות הכוללת בתיק. זה העקרון שביסוד פילוסופיית ההשקעה של הארי בראון, למשל.
ולמרות כל זה, יהיו אנשים שלא יחזיקו מעמד. המעמסה הפסיכולוגית תכריע אותם, והם יבקשו לשחות במהרה ל"חוף המבטחים" הרחק מהקלחת המבעבעת של שוק ההון, גם אם זה אומר לשבת על הר של מזומנים.
(אל תבינו אותי לא נכון. אין שום בושה בתגובה האמוציונלית הזו – היא אנושית לחלוטין. כולנו חשים אותה במידה מסוימת כשאנחנו מפסידים כסף שעבדנו קשה כדי לחסוך. היא נעשית מסוכנת רק אם היא משתלטת על מנגנון קבלת ההחלטות שלכם).
הטרגדיה היא שהביטחון שב"ישיבה על הגדר" או בבריחה למזומן הוא ביטחון מדומה. כל מי שמכיר את חוק שימור האנרגיה יודע שאי אפשר להעלים אנרגיה, אלא רק להמיר אותה מסוג אחד לסוג אחר. המקבילה הפיננסית לחוק הזה היא סיכון. אי אפשר להעלים סיכון פיננסי – לכל היותר, אפשר להמיר אותו לסיכון אחר.
כשאתם מוציאים את כל הכסף משוק המניות ועוברים למזומן (או נכסים שווי-מזומן), אתם אמנם פוטרים את עצמכם מהסיכון האינהרנטי הכרוך בהשקעה במניות, אבל מצד שני חושפים את עצמכם למערך שלם של סיכונים אחרים – הסיכון שהשקל יתרסק, שהאינפלציה תרמוס אתכם, ושבעוד כמה עשורים תמצאו את עצמכם עם כוח קנייה שנחתך ביותר ממחצית.
במילים אחרות, השאלה היא לא האם אתם מוכנים לקחת סיכון פיננסי, אלא מתי.
אנשים שנשארים מושקעים בשוק לוקחים את הסיכון בהווה כדי לגדר את עצמם מפני סיכון של היעדר ביטחון כלכלי בעתיד. לעומתם, אנשים שמעדיפים לברוח משוק ההון מעדיפים יציבות בהווה, במחיר של חשיפה לסיכון של היעדר ביטחון כלכלי בעתיד.
הסיכון הוא נתון. קבלו את זה. אתם יכולים לבחור מתי לקחת את הסיכון הזה – עכשיו או בעתיד– אבל אתם לא יכולים להימנע מהחלטה.
תכננו בהתאם.
שמן פשתןתקשיבו, זה מלחיץ אותי!
אני צריכה הרבה כסף ושלא יהיו לי דאגות.
איך לגמור את החודש
לא איך 'לעשות כסף'.
אלא עשות את הצעד להתקדמות בחיים,
ובשביל זה לקחת התחייבות רצינית. מאד.
צריך הרבה אמונה, אבל גם חוכמה איך לעשות זאת נכון.
ותודה 
אחרי ההצהרה המאכזבת בשבוע שעבר שאין ברצונו להוריד את שוק הדירות ביותר מחמישה אחוזים עושה רושם שההחלטה החדשה לפתיחת השוק היא הצעד המשמעותי היחיד שנעשה מאז הקמת דיור מוזל במחיר למשתכן בתחילת הקדנציה שלו.
הציטוט שלך.
לצערנו גם הבדיחה של מחיר למתמשכן (או למתמסכן לפי הקריטריונים וההפרש בין הצורך הקיים בשוק למספר הדירות שבתוכנית) וגם מיתות השוק לא יעזרו להוריד את המחיר והן בבחינת נתינת אקמול לגוסס (ההערכות הכי אופטימיות הן שפתיחת השוק תפחית עלויות בנייה עד 100K לדירה כך שגם אם הירידה בעלות באמת תגיע לצרכנים המחירים ישארו גבוהים מאד מאד, חוץ מהעניין שפתיחת השוק תועיל רק לסוג מאד מסוים של בנייה שגם ככה מיועד לעשירים).
הפתרון למחירי הדירות הוא מאד פשוט אבל כמה שזה מתסכל אין סיכוי שהוא ייושם.
התוכנית היא להביא חברות סיניות שמתמחות בבניית גורדי שחקים בכמה חודשים בשיטה של בנייה קלה (מייצרים במפעל את כל החלקים ורק מרכיבים אותם בשטח) כך שחוסכים חלק גדול מההוצאות של שכר לפועלים, ההערכה היא שהשיטה תוריד עלויות של כ100K ש"ח לדירה (ותחשוב שבבניין אחד כזה יש מאות דירות).
השיטה קיימת בארץ, לרוב ברמה לא מקצועית מספיק כמו שכתבת ורק בתחום הבתים הפרטיים. החברות האלה מתמחות בבניה לגובה - דבר שלא קיים בארץ. המטרה היא להוסיף עשרות אלפי דירות לשוק בזמן קצר כדי להעלות את ההיצע וכך להוריד את המחיר.
בשנה הראשונה שקניתי רכב עשיתי ביטוח רכב מקיף כמקובל בלי לחשוב, בשנה השנייה חידשתי על אוטומט. אבל בשנה השלישית, אחרי מעט מחשבה ובירור עשיתי רק ביטוח צד ג' ולא מקיף.
ההיגיון מאחורי החלטה (שמסתבר שאינה טריוויאלית בכלל) הוא שבעצם כל מה שנותנת התוספת של הביטוח המקיף על צד ג' זה כיסוי נזק עצמי או גניבה וכדו' כדי למנוע את אבדן ערך הרכב במקרה שכזה. אלא מה? שהסכום שמשלמים לחברת הביטוח על ההפרש בין עלות הביטוח המקיף לביטוח צד ג' בד"כ דומה לתשלום חודשי/שנתי בפריסה זהה של עלות הרכב עצמו (פחות או יותר. כמובן יש שינויים קלים לפי סוג הרכב, העיסקה שהשגת וכו'. כמובן, הכל מתבסס על ההסתברות שלבנאדם לא הולך רכב כל 3-4 שנים, במידה שיש סבירות גבוהה יותר לאבדן כמו עבר בעייתי, חוסר ניסיון או רכב ישן התמונה משתנה ובהתאם לכך גם גובה התשלום על הביטוח עצמו). במילים אחרות - אתה משלם לחברת הביטוח על הרכב שכבר שלך בשביל שאולי הם יחזירו לך את הכסף (במקרה של אבדן). לכן, המסקנה המתבקשת היא לחסוך את ההוצאה המיותרת הזאת ורק במקרה שח"ו באמת הולך הרכב להתחיל את התשלומים בקניית רכב חדש אמיתי במקום אותם תשלומים שהיית משלם על רכב פיקטיבי בתשלומים על ביטוח מקיף.
ההיגיון אמנם הגיוני וגם מאד חסכוני, אבל החיסרון שלו הוא שהוא לא נותן תחושת ביטחון - וזה בדיוק היתרון של הביטוח. על זה אנשים מוכנים לשלם, רוב תעשיית הביטוחים בנויה על פחדים מהלא נודע מחד והרצון לתחושת ביטחון מאידך. לכן אשתי לא השתכנעה מההסבר שלי - היא פשוט לא הייתה רגועה. "מה יהיה אם ילך לנו הרכב?" היא שאלה. אז ויתרתי, אמרתי "בסדר, נשלם על ביטוח מקיף. אבל לא לחברת הביטוח - לסוכנות רכב. פשוט נקנה רכב נוסף - אמיתי - בתשלום זהה לעלות דמי הביטוח (בלי לעשות לו טסט וביטוח כמובן) ואם ח"ו ילך לנו הרכב אז כבר יהיה לנו עוד רכב מוכן בצד, ככה אנחנו יכולים להישאר רגועים ומוכנים לכל מקרה". כמובן שזה מגוחך, אבל מבהיר וממחיש את הנקודה הנ"ל - הצורך בביטוח מקיף הוא פסיכולוגי ותו לא.
אשמח לשמוע את דעתכם, בעיקר אם אתם חושבים שטעיתי (בין בנתונים ובין במסקנות).
א. לרכב שלי לדוגמה ההפרש הוא כמעט 2000 (ראה תמונות מצורפות). הרכב שלי לא יקר בכלל (פחות מ-20,000), ברכבים יקרים יותר ההפרש מזנק כמובן בהתאם למחירו.
ב. כן, רכב עולה הרבה הרבה פחות מ-180 לחודש בפריסה השווה לסיכון הביטוחי (כמה אנשים שאתה מכיר קיבלו פעם אחת בחיים פיצוי על רכב מהביטוח המקיף). לפי הנתון הנ"ל רק אם נניח שאתה נהג נוראי שעושה טוטל-לוסט באשמתו כל 15 שנה (3-4 פעמים בחיים) אז יוצא שאתה לא מפסיד מהביטוח, ועדיין משתלם לך לא לעשות אותו מראש.
דוגמה צד ג' - 20160302162017.png
דוגמה מקיף - 20160302162042.png
א. לגבי הנתונים - ראית את הקבצים שצירפתי?
ב. לפי החשבון שלך "כלומר צריך כ 8 או 9 שנים כדי לכסות את הרכב" - אם כל 5 שנים אתה עושה טוטל-לוסט אז אני מסכים שכדאי לעשות מקיף.
ג. ברכב יקר מחיר הביטוח עולה בהתאם לערך הרכב כך שהחשבון יוצא אותו החשבון.
נ.ב. אני גבר.
נראה שעיקר אי ההסכמה בנינו היא בנתונים. לא מזמן עשיתי בדיקה ב- WOBI לגבי כמה סוגי רכבים (החל מהרכב שלי בתמונות שהבאתי עד אאודי A6 החדשה שבה ההפרש הוא כ17,000 ש"ח לשנה) ולפי מה שראיתי מהנתונים שם ההפרש בין הביטוחים צד ג' ומקיף הוא כזה שמכסה רכב כל 10-20 שנה.
"אבל ביטוח מכסה גם נזקים שאינם טוטאלוס והם גם עולים הרבה כסף" - אם אני מוכן להסתכן בטוטל-לוסט כדי לחסוך את הביטוח ק"ו שאני מוכן להסתכן בפחות מזה (ואם זה גם יגרום לי להיזהר יותר בנהיגה - עוד רווח על הדרך).
"לרכב יקר יותר הנזק של התאונה גדול מהפרמיה שאשלם" - כמו שכתבתי המחיר של הפרמיה הוא יחסי למכיר הרכב לכן החשבון הוא אותו חשבון, נכון שהסיכון יותר גדול אבל מצד שני המחיר של לא לקחת אותו הוא גדול יותר. מי שיכול להרשות לעצמו פרמיה של 20K בחודש יוכל לקנות רכב חדש בכזה מחיר בפריסה רחבה כמו התשלום על הביטוח. לכן בשורה התחתונה אין בעצם הבדל בין רכב יקר לרכב זול.
"הנתון שנתתי 9 שנים הוא שגוי כי הוא לא מתייחס להפרש בין מקיף לצד ג אלא לשניהם יחד" - זו באמת שאלה טובה אם כדאי בכלל לעשות ביטוח מעבר לחובה כי כמו שאני יכול לשלם על נזק שלי בדיעבד אני יכול גם לשלם על נזק שגרמתי לאחרים וחבל לשלם מראש על שמא יקרה המקרה (וגם ככה הביטוח דורש השתתפות עצמית ישירה ואח"כ גם עקיפה דרך הפרמיה כך שנזקים של מעל +2,000 ש"ח בעצם לא מבוטחים). ההבדל הוא שיש רכבים שאני לא אעמוד בהוצאות של הנזק במקרה של תאונה. אז גם אם סטטיסטית לא משתלם לבטח צד ג' הסיכון הגדול מדי אולי מצדיק עשיית ביטוח כזה.
מהפן המוסרי/ערכי/לאומי אני אשקיע בקניית חלב ישראל ולא חלב נוכרי..
מה זה ניירות בהכשר? זה אמיתי?
היתה עליהם השבת כתבה בעולם קטן
זה לא גוף פיקוח, שנותן תעודות הכשר, אבל יש רשימות שהם מפרסמים - http://www.keter.org.il/%D7%A2%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94
מפה עד לשלם כסף להכשר בד"ץ זה ממש ממש רחוקלא עושים אותו יהודים, לא בהכרח בשבילך ולא בטוח עשו בשבת 
לא הייתי משקיע במניות של חברות שהן ממש נגד היהדות, אבל לא הייתי מתרחק משם.
בעלי עבד באיזושהי עבודה תקופה מסוימת. קיבלנו עידכון שיש שם בערך 8000 שקל.
חשבנו למשוך את זה לשימוש מיידי,אבל גיסי המליץ שנשאיר את הכסף ורק נשנה את מסלול.
איזה מסלולים יש?
מה לדעתכם הכי משתלם?
ואם בכלל כדאי להשאיר שם את הכסף או שנמשוך אותו מיידית.
מי שיוכל לתת לי קצת רקע על הנושא אני אודה לו מאוד.
הציעו לנו לקנות עסק פעיל בתחום האוכל. לדבריהם העסק מניב רווח חודשי הגון. היינו רוצים להראות למישהו שמבין אצ הקבלות התשלומים וכל הניירות של העסק כדי שנדע ממקור חיצוני אמין ומוסמך מה באמת קורה בעסק. למי אנחנו צריכים לפנות,לרואה חשבון?למנהל חשבונות? נשמח לעזרה בענייו.
תודה רבה רבה.
אבל צריך גם לראות אם הדוחות שלהם אמיתיים, הם מן הסתם לא נסחרים בבורסה אז אין לי מושג איך ניתן לאמת את זה אבל אולי לו יש תשובה .
@איש השקים
ותני לבעל מקצוע לחוות דעה עליהם.
לא מספיק להסתכל על השורה התחתונה.
בסוף ירדנו מהעניין.הבן אדם לא היה אמין בעליל.
ברוך ה' שלא היינו פזיזים.
ושוב,תודה לכם.
<צ>
מישהו יכול להפנות אותי למישהו שכן מבין בדברים האלה?
1. איך אני יכולה לסמוך על יועצת ההשקעות בבנק? אם היא עדיין שם ולא עשתה מיליונים בעצמה וכו'...
2. המלצות לניירות ערך עד דרגה b0 יתקבלו בברכה, אבל תהיו בטוחים לגביהם בבקשה!
אחרת אני מעדיפה המלצות ל 00 מתורבתים.
תודה
יתכן שהיעוץ בבנק לא רלוונטי בעבורך אבל היא כנראה מבינה בזה יותר ממך וממני.
יש יועצים שעשו כבר כסף והם עובדים בחברה פרטית אבל הם עולים יותר כסף השאלה אם את מוכנה להסתכן בשביל העצות שלהם? האם העצות בבנק לא מספיקות לך?
לגבי 2, זכרי את כלל האצבע: סיכוי=סיכון, ככל שהניירות נסחרים עם תשואה גבוהה יותר כך הסיכון שבהם גבוה יותר.
אין נייר ערך 100 אחוז בטוח.
מצרף פה קישור שיוכל לעזור, מאמר ארוך אבל בסוף יש סיכום מתומצת:
קצת ביאסה עם הצמצום עלויות, יש לי חשבון סטודנט ללא עמלות ועדיין כל רבעון הם נוגסים בתיק יפה מאוד..
כמה אני יכולה כבר להתמקח איתם?..
http://www.themarker.com/markets/1.2559501
אחר כך לכי לבנק יחסית זול על פי המאמר ותבקשי הצעת מחיר.
לאחר מכן לכי לבנק שלך ותבקשי להשוות את התנאים שאת מקבלת להצעת המחיר.
ככל שהתיק שלך יהיה יותר גדול והפרש בין הצעת המחיר של הבנק המתחרה לתנאים שלך יהיה יותר גדול אזי קלף המיקוח ביד שלך יהיה יותר חזק.
בהצלחה.
האמת שאין לי כזה הרבה ידע נרחב, עשיתי רק קורס קצרצר..
ואני לא הייתי משקיעה בכאלו, טוב נו, אולי בגלל שאין לי כסף מיותר כרגע שילך לאיבוד.. וגם זה תלוי באופי שלך אם את לוקחת סיכונים וכו'
אבל לדעתי את יכולה לקבל המלצות מיועץ השקעות בבנק, כמובן אחרי ששמעת שהוא מספר אחת ... (ויש כאלו)
(אזמה אם הוא בעצמו לא השקיע, אולי אם היה מותר לו הוא כן היה עושה את זה.. )
2. יש לכם המלצות??
אני רוצה להחליף את זה: http://www.funder.co.il/fund.aspx?id=5106471
יש לי אותו מסוף 2014 ולא לי נראה שהוא יתאושש.
אגב, כשנלחצתי באמצע 2015 היועצת אמרה לי שלא נוגעים ולתת לזה זמן.. קיצור אף אחד לא יודע.
ואני יכולה לברר לך עליו בל"נ
הולך להיות לנו סוף שבוע מעניין.
בהצלחה לכולנו.
מה זה אומר? ואיך זה משפיע עלי?
נגיד ויש לי גם מניות וגם פק"ם
אם יש לי 100 שקל והריבית 0 אני מרוויח כלום
אם 1 אחוז אני מרוויח שקל
וכן הלאה...
אבל מה זה שלילי במקום 100 יש לי פחות?!
השם מטעה אבל הכוונה היא שבמקום שבמקום שהבנק יתייחס למפקיד כמלווה ולעצמו כלווה וישלם לו על ההלוואה (=ריבית) הוא מתייחס אליו כמפקיד ואל עצמו כשומר שכר וגובה תשלום על השמירה (=ריבית שלילית).
כשהבנק המרכזי רוצה לעודד שימוש בכסף (=השקעות) הוא מוריד ריבית, זה מה שעשה הפד אחרי המשבר ב2008 ובשנים האחרונות עד עכשיו זה עבד יפה (למרות שכנראה @אריק מהדרום חולק על זה, עיין שם אני לא חושב שהכלכלה האמריקאית בהתאוששות, להפך - חיסכון השקעה וצריכה). עכשיו יש האטה בצמיחה והפד רוצה להוריד עוד את הריבית האפסית ממילא = ריבית שלילית. אם זה יעזור או רק יציף את השוק בדולרים זולים ויגביר את הסיכוי לאינפלציה? לא בטוח.
ריבית שלילית גורמת לכדאיות גדולה יותר להשקיע בני"ע מאשר בפקדונות ולכן השוק אמור לעלות
מה שכן המצב שבו צריך לעשות צעדים קיצוניים אומר שמצב הכלכלה לא משהו..
תעירו אותי בכל אופן כמדד המעוף יגיע לשער 1000 אז נראה לי שאתחיל לקנות סחורה
אבל ההשפעה הישירה של ריבית נמוכה אמורה לעלות את מחירי המניות. אני מקווה שיהיה תיקון בריא לפני כן לאיזור ה 1000 נקודות ואז יהיה מעניין להשקיע
יתכן שאנחנו חווים את זה כעת. ומקווה שההתאוששות תיהיה מהירה
המדינה חוגגת על מיסי הנדל"ן שנגזרים מהמחירים.
האיסלאם!
האיסלאם משגע את הכלכה העולמים ע"י גרירת העולם למלחמות (ומלחמות קרות...) בעלות עשרות מליארדים, יצירת עשרות-מאות מיליוני פליטים שעלותם מאות-אלפי מליארדים (כולל אפשרות של קריסת מדינות שלמות כמו יוון), ומעל הכל תנועות חדות בעלות הנפט שמשנה את תמחור רוב ככל המוצרים במשק.
והסינית בתור הכלכלה הייצרנית בעולם תלויה במצב הגלובלי (בעיקר האירופי והרוסי...) שמושפע כאמור מנזקי האיסלאם.
האיסלאם אמנם לא ייצר את כל הבעיות בכלכלה העולמית אבל בהחלט מעמיק אותן ומונע את ההתאוששות מהן.
אם אתה מחפש איפה להשקיע, כרגע המקום הוא איראן...
ולפעמים היא רווחית לצד הכובש אם יש משאבים באיזור הכבוש כמו נפט... (וזה בעצם האינטרס של המערב במלחמה הפנים איסלאמית, לא כיבוש המשאבים אלא השארת השוק פתוח) אבל למשק בכלל היא רעה מאד ומבזבזת כסף ומשאבים.
ה-מיוחדאחרונהמה הריביות שיבלתם למשכנתא בעבר או בהווה?
קיבלתי היום הצעה 3.18 קבועה לא צמודה
פריים -0.85 15 שנה
הריביות שנתנו לך תלויה בהבה פרמטרים...
למשל : הכנסות קיימות
איזור הבית
אחוז המימון שאתה מקבל מהבנק .
מצב הריביות בעולם (משמע כמה עולה לקנות 260K מבנק ישראל...)
ורק לידע כללי לפני שבעה חודשים הציעו לי קל"צ 3.22 ל 30 שנה... ופריים -0.72 ,
70 אחוזי מימון.
והקל"צ שלנו ל-9 שנים...
(אך אולי הסכום שלקחנו גבוה יותר...)
יש לנו קנס של כ- 17000 שח פרעון מוקדם. וזה בערך סכום החיסכון שבמיחזור.
האם יש פתרון? יש זמנים שניתן למחזר ללא עמלה כה גבוהה?
אשמח למידע!
1) ריביות קל"צ - ניתן לבצע פירעון מוקדם בד"כ תהיה קיימת עמלה , לא ניתן להימנע מעמלה זו מלבד שתי סייגים
א. היריבית שקיבלתם או הריבית הממוצעת במשק בזמן לקיחתה (הנמוך מבינהם) נמוכה יותה יותר מהריבית הממוצעת במשק לחודש הפירעון -ואז לא תהיה עמלה (הריבית הממוצעת מתעדכנת ע"י בנק ישראל כל 11 לחודש לאחר שפורסמה ב 10 לחודש.
ב. ישנה הנחה מובנית של ההנחה בעמלות פירעון מוקדם תלוי כמה שנים יש למשכנתא. ניתן להגיע להנחה שבין 30 - 40
אחוז. ( לא אכנס למספר השנים שההנחה מתחילה ב 10 אחוז ומגיע עד 30 או 40 אחוז תלוי אם יש הלוואת מדינה )
ג. ריביות הקל"צ משתנות כל יום כמו שכתבתי מקודם זהו המחיר שבנק ישראל קונה את הכסף מהבנק המרכזי בתוספת מרווח של הבנק , לאיש השקים יכול להיות שאתה מוכשר מאוד במיקוח אבל יש לזכור שהבנק לא יפסיד עליך גם אם קיבלת הצעה יותר טובה לאחר מיקוח... כנראה היה לך גם מזל וריביות הקל"צ ירדו באותו פרק זמן...
2) לרשום אילו ריביות הציעו לכם זה כמו שאני יגיד שקניתי אוטו יותר מרווח משלך ויותר חזק לתאונות ויותר איטי..
מה הקשר???
אין שום קשר.
ע"מ לבדוק את הריביות צריך לרשום מהו אחוז המימון ולכמה שנים ניתן כל מסלול( מלבד הפריים -שזה לא רלוונטי).
דוג : לפני 3 חודשים השגתי ריבית קל"צ ל 14שנה 3.06 ופריים -0.95 אחוז מימון 44 אחוז. שבועיים לפני כן הציעו לי את אותו הקל"צ ב 3.44.
באתר של כלבנק שלחתי קישור למזרחי אני מניח שיש גם בכלבנק אחר וכן אמור להיות באתר של בנק ישראל...
ג. כנראה ששוה למחזר ממליץ לבדוק כמה ריבית אתה משלם בשנה על מסלול זה ולעשות חושבים...
קח בחשבון שהמיחזור של המסלול יכלול את העמלה ואז יצא שתוך מקסימום עד 3 שנים חסכת את העמלה(זה מה שראיתי אצל רוב המסלולים ישנם יוצאים מן הכלל שזה לא משתלם וגם זה יכול לקרות...).כל השאר יהיה חיסכון נטו.
כשמדובר בריבית קבועה משמע שהיא לא תלוית פריים
חיפשתי פה ולא מצאתי שרשור בנושא, אז ככה:
לפני כשלושה-ארבעה חודשים יצאה בערוץ 8 סידרה מעניינת מאד לטעמי הנקראת "מגש הכסף" המתיימרת להיות "מורה נבוכים למציאות הישראלית" כהגדרתה.
שאלותיי לכם (ואני לא מביע את עמדתי, לפחות בינתיים):
צפיתם?
השתכנעתם?
אהבתם?
התקוממתם?
(גם זה וגם זה?)
למי שלא צפה / לא זוכר ומעוניין לצפות ולהגיב אז הנה קישורים ליוטיוב (נסו להתעלם מהתעמולה הפוליטית-שמאלנית ויח"צ האישיים הרבים מדי לאורך הסדרה ולהתייחס לגופן של טענות):
פרק 1 -
פרק 2 -
פרק 3 - הגעיל אותי מכדי להעלות אותו לפה...
לגוף הדברים:
א. הטענה העיקרית במאמר נגד הסדרה היא שהיא בעלת אג'נדה פוליטית (מה שנכון, כמו גם המאמר עצמו לכיוון השני) - טענה לא עניינית.
ב. טענה שנייה - הסדרה מביאה חצי אמת ונתונים סלקטיביים-שליליים (גם זה נכון) - המטרה בהעברת ביקורת היא הצפת הבעיות ולא תיאור מצב אובייקטיבי, מתארים את השלילי כדי לתקן אותו גם אם יש טוב בנוסף לרע.
ג. טענה שלישית - ישנם נתונים לא נכונים / לא עדכניים - הנתונים שבמחלוקת הם מסוג הדברים שהראיה שלך משתנה מאיזה צד אתה מסתכל על זה (כמו כל נתונים השוואתיים - כן, המצב הכלכלי פה מעולה אם אתה משווה למצרים, סוריה או ירדן. צריך להסתכל איך המצב היה יכול להיות לפי הנתונים שלנו) - בוא נתייחס לנתונים האובייקטיביים ולמצב הכללי הדי ברור (רוב המחלוקת בהסתכלות על מצב המשק הוא אם המדד הוא המקרו או המיקרו, מצב המשק או מצב העובדים).
ד. טענה רביעית - גם אם הבעיות אכן קיימות הפתרונות המוצגים לא נכונים - וויכוח הסוציאליזם-קפיטליזם התקיים הרבה לפני יוצרי הסדרה וכותב המאמר ויתקיים הרבה אחריהם (אני אישית חושב שבשניהם אמת עקרונית ושניהם טעות בתור אידיאל - המיצוע הוא הנכון) ואנחנו לא נפתור אותה.
ה. אותי מעניינת בעיקר דעתכם האישית...
אני סומך על האינטליגנציה של החבר'ה פה שיודעים לעשות את ההפרדה (חוץ מזה שכבר הערתי מראש על זה כמו שכתבתי בתחילת השרשור "התעמולה הפוליטית-שמאלנית ויח"צ האישיים הרבים מדי לאורך הסדרה").
אשמח לעוד ספרים שממוקדים בהסברת היסודות שנידונים כאן בפורום
לא עוסק בהבנה של עולם הפיננסים. ספר מעניין הוא יותר עוסק באיך לחשוב (ההגדרה הכי מדויקת שאני חושב)
אבל הוא מתייחס גם לסוגיה זו בעקיפין.
