סברה נפוצה היא שהמחשבה הקפיטליסטית ניצחה את המחשבה הקומוניסטית. שהרי הקומוניזם הטוען שכל אחד כפי יכולתו וכל אחד לפי צרכיו לא עבד. בעוד העולם הקפיטליסטי משגשג לכאורה. בשורות אלו אנסה לבחון את העולם התאגידי הכולל חברות בע"ם (פרטיות ציבוריות וממשלתיות). , עמותות ואולי אפילו עיריות. המשותף לכולם הוא שהישות המתוארת אינה פרסונלית אלא קצת ערטילאית.

גופים ערטילאיים אלה מהווים חלק נכבד מכלכלת העולם הן המערבי והן העולם המתפתח כגון סין ורוסיה. לדעתי כאשר מדברים על הסכנה בבינה מלאכותית יש להסתכל על גופים אלה כעל שליטים ערטילאיים. לכל אחד מגופים אלה יש מטרה שהוגדרה לו באם היא להרוויח כמה שיותר כסף, לבנות מחלפים, לטפל בקשישים ונכים או כל מטרה אחרת . המשותף לכולן הוא שמרגע שהוגדרה לו המטרה הוא כמעט ואינו מגלה גמישות בדרך להשגתה. כמובן שבראש כל גוף כזה עומדים הנהלה ודירקטוריון אולם דרכי פעולתם נובעות במקרים רבים מרצון לשמר את מעמדם.

יש להבחין לדעתי בין חברות המגייסות כספים מהציבור ע"י גיוס מניות או ע"י אגרות חוב על זאת אמר שלמה המלך בספר משלי פרק א'

"יד גּוֹרָלְךָ, תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ; כִּיס אֶחָד, יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ.
טו בְּנִי--אַל-תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם; מְנַע רַגְלְךָ, מִנְּתִיבָתָם."
מטרת חברות אילו היא שהציבור ישקיע בהם בעוד את הרווחים יראו בעיקר בעלי השליטה והמנהלים של חברות אלו.

בניגוד לבני אנוש לגופים ערטילאיים אלה אין רגשות או מגבלות אנושיות. בעיניהן כל האמצעים החוקיים מקדשים את המטרה ואם

אפשר אז יגמישו את החוקים. כך למשל חברות הענק מוצאות את מקלטי המס במדינה הנוחה ביותר מבחינתן. מפטרות עובדים למען שורת הרווח התחתונה (גם אנשים פרטיים נוהגים כך אולם הם עושים זאת משיקולים פרטיים ולא משיקולי מטרות הגוף כפי שהוגדרו).

לא רק חברות למען מטרת רווח נוהגות כך גם גופים שמטרתם היא לטובת הציבור משרתות בסופו של דבר את מנהליהם .

הבעיה העיקרית היא שגופים ערטילאיים אלה יצרו ישויות חדשות היוצרות צרכים המשרתים בעיקר את עצמן וקומץ מאלו העומדים בראשן. כתוצאה מכך נאלצים רבים לעבוד בשעות לא אפשריות, להתמודד עם יוקר מחיה בלתי אפשרי. לשמוע מושגים חדשים מעולם המשפט הנקרא דיני תאגידים. וזאת כאשר לא מוכח שגופים אלה הביאו תועלת כלשהיא.

לסיכום לדעתי יש מקום לשותפות בין אנשים אולם אין מקום לשלטון של תאגידים שאין להם תכונות אנושיות אלא מטרות מוגבלות שהוגדרו להם מראש ואח"כ קשה עד בלתי אפשרי לשנותן.

תנ"ך

כתובים

משלי

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

משלי פרק א

א  מִשְׁלֵי, שְׁלֹמֹה בֶן-דָּוִד--    מֶלֶךְ, יִשְׂרָאֵל.
ב  לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר;    לְהָבִין, אִמְרֵי בִינָה.
ג  לָקַחַת, מוּסַר הַשְׂכֵּל;    צֶדֶק וּמִשְׁפָּט, וּמֵשָׁרִים.
ד  לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה;    לְנַעַר, דַּעַת וּמְזִמָּה.
ה  יִשְׁמַע חָכָם, וְיוֹסֶף לֶקַח;    וְנָבוֹן, תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה.
ו  לְהָבִין מָשָׁל, וּמְלִיצָה;    דִּבְרֵי חֲכָמִים, וְחִידֹתָם.
ז  יִרְאַת יְהוָה, רֵאשִׁית דָּעַת;    חָכְמָה וּמוּסָר, אֱוִילִים בָּזוּ.

ח  שְׁמַע בְּנִי, מוּסַר אָבִיךָ;    וְאַל-תִּטֹּשׁ, תּוֹרַת אִמֶּךָ.
ט  כִּי, לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ;    וַעֲנָקִים, לְגַרְגְּרֹתֶךָ.
י  בְּנִי--    אִם-יְפַתּוּךָ חַטָּאִים, אַל-תֹּבֵא.
יא  אִם-יֹאמְרוּ,    לְכָה אִתָּנוּ:
נֶאֶרְבָה לְדָם;    נִצְפְּנָה לְנָקִי חִנָּם.
יב  נִבְלָעֵם, כִּשְׁאוֹל חַיִּים;    וּתְמִימִים, כְּיוֹרְדֵי בוֹר.
יג  כָּל-הוֹן יָקָר נִמְצָא;    נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל.
יד  גּוֹרָלְךָ, תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ;    כִּיס אֶחָד, יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ.
טו  בְּנִי--אַל-תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם;    מְנַע רַגְלְךָ, מִנְּתִיבָתָם.
טז  כִּי רַגְלֵיהֶם, לָרַע יָרוּצוּ;    וִימַהֲרוּ, לִשְׁפָּךְ-דָּם.
יז  כִּי-חִנָּם, מְזֹרָה הָרָשֶׁת--    בְּעֵינֵי, כָּל-בַּעַל כָּנָף.
יח  וְהֵם, לְדָמָם יֶאֱרֹבוּ;    יִצְפְּנוּ, לְנַפְשֹׁתָם.
יט  כֵּן--אָרְחוֹת, כָּל-בֹּצֵעַ בָּצַע;    אֶת-נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח.
כ  חָכְמוֹת, בַּחוּץ תָּרֹנָּה;    בָּרְחֹבוֹת, תִּתֵּן קוֹלָהּ.
כא  בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת, תִּקְרָא:    בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר--אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר.
כב  עַד-מָתַי, פְּתָיִם--    תְּאֵהֲבוּ-פֶתִי:
וְלֵצִים--לָצוֹן, חָמְדוּ לָהֶם;    וּכְסִילִים, יִשְׂנְאוּ-דָעַת.
כג  תָּשׁוּבוּ, לְתוֹכַחְתִּי:    הִנֵּה אַבִּיעָה לָכֶם רוּחִי; אוֹדִיעָה דְבָרַי אֶתְכֶם.
כד  יַעַן קָרָאתִי, וַתְּמָאֵנוּ;    נָטִיתִי יָדִי, וְאֵין מַקְשִׁיב.
כה  וַתִּפְרְעוּ כָל-עֲצָתִי;    וְתוֹכַחְתִּי, לֹא אֲבִיתֶם.
כו  גַּם-אֲנִי, בְּאֵידְכֶם אֶשְׂחָק;    אֶלְעַג, בְּבֹא פַחְדְּכֶם.
כז  בְּבֹא כשאוה (כְשׁוֹאָה), פַּחְדְּכֶם--    וְאֵידְכֶם, כְּסוּפָה יֶאֱתֶה;
בְּבֹא עֲלֵיכֶם,    צָרָה וְצוּקָה.
כח  אָז יִקְרָאֻנְנִי, וְלֹא אֶעֱנֶה;    יְשַׁחֲרֻנְנִי, וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי.
כט  תַּחַת, כִּי-שָׂנְאוּ דָעַת;    וְיִרְאַת יְהוָה, לֹא בָחָרוּ.
ל  לֹא-אָבוּ לַעֲצָתִי;    נָאֲצוּ, כָּל-תּוֹכַחְתִּי.
לא  וְיֹאכְלוּ, מִפְּרִי דַרְכָּם;    וּמִמֹּעֲצֹתֵיהֶם יִשְׂבָּעוּ.
לב  כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵם;    וְשַׁלְוַת כְּסִילִים תְּאַבְּדֵם.
לג  וְשֹׁמֵעַ לִי, יִשְׁכָּן-בֶּטַח;    וְשַׁאֲנַן, מִפַּחַד רָעָה.

תנ"ך

כתובים

משלי

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

פורום חיסכון השקעה וצריכה (עמוד 41)

משלי פרק א

משלי פרק א