פורום אולפניסטיות (עמוד 107)

לא הבנתי ממש מה הבעיה

ואת יכולה לשלב את זה עם עוד דברים.

אם יבוא מחבל לצאן מה את תעשי? וגם צריך לרוץ כל הזמן אחרי הצאן בצהריים וצריך לעשות פעמים ביום ראיית צאן וצריך לשמור עליהם בלילות שלא יגנבו לך אותם.. ויש פעמים שהצאן חולה ואת צריכה וטרינר וחיסונים זה עבודה מאוד קשה.. 

וזה בכלל לא כיף לקום כל יום ב5 בבוקר למרעה עד 10 ואז בצהריים גם ואם את תיהי חולה תצטרכי עדיין לקום למרעה זה וואחד אחראיות אולי ככה עכשיו שבוע לעשות זה כיף אבל אחרי זה זה קשה מאוד זה אחראיות ענקית שזה שלך..!

מחילה אבל אם את חושבת שזה ככה כנראה ראית יותר מדי סרטים. לרעות צאן אפילו ילדים בני 4 יכולים לעשות את זה.

אין שום סיבה שיבוא מחבל לצאן. מקסימום גנבים, ואם יש כלב הוא מבריח אותם בשניות, ואם את שם אז בכלל- כמה אבנים והם בורחים. לא צריך לרוץ אחרי הצאן, אם כבר יותר קשה להזיז אותם ממקום למקום, וגם זה לא מסובך מדי.

חיסונים זה באמת מבאס, אבל עושים את זה קבוע כל כמה זמן.

וזה ממש כיף לקום ב 5 בבוקר, אם כי זה לא חובה. ותמיד אפשר למצוא רועה מחליף. נכון זה אחריות אבל כל עבודה שתעבדי בה זה אחריות.

לאנונימית- אם את רוצה שהעדר יהיה שלך זה באמת קצת יותר קשה וקשה להתפרנס מזה. אבל אם נגיד את עובדת בחווה זה סבבה.

כדאי גם לחשוב על המשך החיים- מה תעשי בגיל יותר מבוגר? 40? 50? 60?

ואם את רוצה להצליח במוזיקה זה לא יכול להיות המקצוע הצדדי שלך. אני מאמינה שאודי דוידי כבר לא רועה צאן. 

אבל בגדול- כן, זה ריאלי.

אבא של חברה שלי נרצח כשהוא היה עם הצאן שלו..

אבל יש הבדל בין מישהו שהולך ברחוב לעבודה למשל לבין מישהו שנימצא לבד בשדה עם הצאן.. ובמיוחד אם זאת בת..

"הכל סובב את האשכנזים". 

לא יודעת עד כמה זה סגור אבל.

בדקו זאת שנית

מתוקה- זה קורה להמון בנות, בסופו של דבר כל אחד מוצא את עצמו ואת חבריו אל דאגה! זה ייקרה! בנתיים נסי להיפתח לכולם ולהיות שמחה וחייכנית(לא מזויף).. בהצלחה!

וואי,נשמה!זה נראה שאני כתבתי את זה...!!

האמת שגם אני לא מגיבה הרבה אבל הפעם אמרתי שאני חייבת להגיב!

היום אני שביעיסטית...כעעע ענקיתתת  

היו לי את אותם ההרגשות ותחושות שאת מתארת ובכלל כשהייתי חוזרת מהאולפנא לסניף זה העצים אותם,בטירוף!

ולא היה לי חשק לחזור בתחילת שבוע, ובאולפנא זה נראה שכולם מוצלחות וכבר טוב להם בחברה

ורק אני בבת אחת הפכתי ממצב של ילדה שנחשבה המצחיקה,הזורמת והמארגנת להיות עוד אחת שלא מכירים.

למשל,בתחילת חמישית לסיור ואשכרה הלכתי לבד..!

אז שתדעי שאת לא היחידה ובטח לא היחידה בכיתה החדשה..תדברי על זה עם מישהו..

עם אמא/אבא/אחות/חברה מוכרת..

וממליצה עם המדריכה או המחנכת-הם פה בשבילך!אפילו אם זה רק בשביל לספר!!

ולפעמים רק נראה לך שיש הרבה בנות שנראה שהם נהנות ומשתלבות אבל גם להם קשה..

העצה הכי טובה זה פשוט להיות עצמך!מה שאת כרגע!

לא לנסות לשדר שאת מגניבה ומושלמת..הם כבר יגלו את זה

תבואי עם סבלנות ,המון ענווה ותחייכי-זה ממגנט אנשים!!

ועוד משהו,אל תפתחי סטיגמות על בנות-היום יש לי חברה שבחמישית אמרתי לעצמי שאין מצב

שאני מתחברת לילדה המוזרה הזאת והיום..היא חברה טובה שלי

אל תפחדי לנסות ליזום דברים קטנים עם הבנות בחדר/בנות שנראות לך חמודות

אפילו ללכת להכין שוקו בחדר אוכל באמצע הלילה...

וזה יבוא אני בטוחה!יהיה לך כ"כ כיף לבוא לאולפנא ותחליי על הכיתה שלך בעז"ה!

שיהיה המון המון בהצלחה!!!

מוזמנת באישי

האמת בקטע של מדריכה פחות נראה לי- היא לא כזאת שכל אחת מרגישה בנוח לדבר איתה על מה שבא לה - זה נראה שהיא קצת מעדיפה בנות אחרות, יותר זורמות- והיא גם חושבת שאני שקטה ועדינה-למשל שבוע שעבר קראתי לאחת הבנות קצת בקול-והיא כזה יואו תצעקי שוב! סופסוף שומעים אותך.. וזה היה די פוגע.. אבל שוב תודה-אני יודעת שזה קורה להמון אנשים אבל זה עדיין ייאוש כזה שאתה אשכרה בודד- שלפני חודש כולם רק רצו להיות לידך..

"הכל סובב את האשכנזים". 

"הכל סובב את האשכנזים". 

ולפעמים מרגישה לבד אבל אני מסתכלת מהצד על השכבה ובוחרת בנות להתחבר עליהם יותר וכך יש לי חברות 

המשפחה והחברות מעל הראש ממליצה ממש! חוץ מזה- לוח שעם להודעות וכאלה.. פתקים מחברות שעון יפה, ציור שציירת...

פתקים מחברות (שנה שעברה חברה שלי סחטה אותנו שנעשה לה)

אם לא ידכא אותך- מערכת שעות זה די שימושי

אני שמתי גם שרשרת של אורות לד

"הכל סובב את האשכנזים". 

נחמד לדעת שיש עוד שמרגישות כמוני..

את מנסה להתגבר על זה?

"הכל סובב את האשכנזים". 

מי אמר שאת חייבת להיות זורמת ונחמדה לכולם ועם רעל בעיניים?

נוח לך בבית? תישארי שם. זכותך המלאה.

אם מישו ישאל על זה בשידוכים זה בעיה שלו. אבל קשה לי להאמין שמישו יהיה מספיק טיפש לשאול על זה..

יש בנות מורעלות, שיוצרות ועושות ופועלות וכולם מכירים אותם.ויש בנות שמעדיפות להיות בבית עם החברות שלהן בלבד או אפילו עם עט ודף.

את מהסוג השני, וזה לא אומר עליך שום דבר רע.

יש כאלה, ויש כאלה. העיקר שיהיה לך טוב עם מי שאת

(ככה זה כשיש קישור בדף הראשי )

אני רק רוצה להרגיע אותך בשני דברים-

א- את ממש לא דפוקה, זה נורמלי לחלוטין. כל אחת והאופי שלה. יש יותר שקטות ויותר רועשות.

יכול להיות גם שסתם לא טוב לך עם רוב החברות בכיתה ועם בנות אחרות בשלבים עתידיים כן תזרמי יותר (קורה הרבה). 

תעשי מה שטוב לך, אם טוב לך להיות בבית ולצייר אז תעשי את זה. זה האופי שלך, ותקבלי אותו כי הוא מכלול אישיותך המדהימה (ואני בטוחה בזה)

רק תוודאי שאת בקשר עם חברות (גם 2-3 חברות זה טוב) ולא מתבודדת כל היום לבד בבית,

כי בגילאים האלה מפתחים קשרים וזה משפיע על קשרים עתידיים שיהיו לך (לא חובה בנות מהכיתה),

ולדברים העיקריים בכיתה כן כדאי לך ללכת כדי שלא תתוייגי כמוזרה או מתבודדת. מדובר על טיולים שנתיים וכאלה לא מעבר

ב- משידוכים את וודאי שלא צריכה לדאוג. מכמה סיבות-

דבר ראשון, את מחפשת מישהו שיתאים לך, ולא לחברות שלך. מישהו כזה גם יחפש בחורה שקטה ופנימית יותר, כזו שיש לה כמה חברות טובות אבל לא דווקא זורמת ופעילה בחוץ (תכונות שהן לא בהכרח יתרון בחיי הנישואין) כך שזה לא אמור להטריד אותך

דבר שני, כשמגיעים לשידוכים ועד שמתחתנים בד"כ לוקח זמן. זה מתחיל בממוצע מסוף השרות לאומי ובד"כ גם נמשך ללימודים האקדמאים ולפעמים גם אחר כך. בשלבים האלה האולפנה כבר כמעט ולא רלוונטית. מה שרלוונטי זה איפה את נמצאת באותו שלב- שרות לאומי, לימודים אקדמאים, עבודה, ועל הנושאים האלו תדברו. האולפנה כבר כמעט לא תהיה לך בראש ולכן אוטומטית לא כמעט ולא תעלה בתור נושאי שיחה. כך שממש לא הייתי חוששת משאלות כאלה, כי סביר שהן בכלל לא יעלו. מי שנמצא בתוך הלימודים לתואר כבר כמעט ולא חושב על הלימודים באולפנה, הם כל כך רחוקים..

(וגם אם תעלה שאלה כזו את לא אמורה להתנצל, זה האופי שלך ובחור אמור לקבל אותך כמו שאת)

מקווה שעודדתי אותך ואת כבר לא מרגישה דפוקה, כי ביטחון עצמי דווקא כן חשב שיהיה לך, גם לשידוכים

ואם מרגיע אותך לשמוע על דוגמא ממשית-

גם לי היה ככה באולפנה וחששתי מהשידוכים, ובסוף התחלתי לצאת לפגישות בלימודים האקדמאים בכלל, והנושא לא עלה כמעט. כשכבר נפגשתי עם בעלי אחרי זמן, האולפנה כל כך לא היתה רלוונטית שאני לא בטוחה שהיא עלתה בכלל בפגישות..

והאמת היא שגם אם הייתי מספרת זה לא היה רלוונטי, כי הוא בעצמו לא היה הכי חברותי בישיבה התיכונית

במקומות אחרים שיותר התאימו לנו שנינו היינו חברותיים יותר..

ב"ה זה לא דבר שמשפיע בכלל על הצלחה בנישואין ובחיים בכללי

גמאני פולשת לפה בגלל הקישור בראשי...

ממש ממש עודדת אותי ועשית לי טוב והרגעת אותי מאוד בנוגע לשידוכים

כנ"ל לכל הבנות שענו פה, העצות שלכם מאוד עודדו אותי!

שתי שאלות נוספות לך ולכל חברות הפורום:

1. האם בהכרח יש צורך לצאת לטיול שנתי? לא מספיק לי למשל רק לצאת עם כיתה אחרי צהריים למסעדה\פארק\מסיבת יומולדת או כל דבר כך שלא אתויג כמוזרה\בודדה?

2.אני שמחה לשמוע שהכל מתחיל מביטחון עצמי, הבעיה שהביטחון עצמי שלי מעט נמוך ואני לעתים נוטה לזלזל בעצמי ולגמגם ליד אנשים ולדבר בשקט. בגלל זה גם מאוד קשה לי להתחבר לבנות. כיצד אני יכולה להכיר בערך שלי ולעלות את הביטחון העצמי שלי ולהתחבר יותר לבנות? לרוב אני אוהבת מאוד לעזור לכולם ואני עוזרת להם מאוד מבחינה לימודית אבל אין מעבר.

באמת אין ממה לחשוש

1. את שואלת אם חייבים לצאת לטיולים שנתיים.

אז קודם כל, זו היתה המלצה. את לא חייבת כלום לאף אחד.

רק שאני חושבת שכן כדאי לך להתאמץ, דווקא לטיול של כיתה י"ב (בכיתות קודמות זה לא קריטי)

כי הטיול של כיתה י"ב בד"כ מאד מגבש ושונה מכל טיול אחר, ומי שלא נמצאת בו מרגישה אחר כך בחוץ.

אני עשיתי בשעתו מאמץ והחלטתי שאני הולכת ומשתדלת להינות בכל מקרה מה שלא יהיה (השתדלתי ממש לזרום ולא להתבאס מכלום) וזה אכן עבד, בסוף נהניתי מהטיול וזה אפילו היה קצת חוויה מתקנת על שאר שנות האולפנה שבהם סבלתי

אם לא הייתי הולכת הייתי מתחרטת. אבל את מכירה את האולפנה שלך כמה הטיול תופס מקום וכמה קריטי לא להיות בו.

בכל מקרה אם את מחליטה לא לבוא אולי עדיף לא לנופף בגאווה אלא להראות שאת מצטערת שלא הצלחת להגיע (זה לא חייב להיות צער אמיתי כמובן) ולשאול איך היה ולהקשיב בעניין. ככה זה יעזור שלא תתוייגי כמוזרה או מתבודדת, כי הם יבינו ממך שפשוט לא יכלת לבוא לטיול למרות שרצית (נניח )

2. בהחלט הכל (או הרוב המוחלט..) מתחיל בביטחון העצמי.

את צריכה ביטחון לחיים עצמם- בחירת מקצוע, ראיונות עבודה, עבודה מול אנשים או בוסים, מציאת בן זוג, חיים עם בן זוג, עמידה מול מורה\גננת של הילד ועוד אינסופ דברים שהמכנה המשותף שלהם הוא צורך בביטחון עצמי.

אני יכולה להרגיע אותך שלהרבה מאד אנשים היום יש ביטחון עצמי נמוך כך שאת לא יוצאת דופן או בעייתית

הבעיה נובעת כחלק מתרבות המערב שמלאה ביקורת, גם כלפי עצמנו..

תתחילי מתרגיל המראה- לעמוד כל יום (בלי לוותר!) מול המראה 5 דקות ולהגיד על עצמך דברים חיוביים. גם חיצונית וגם פנימית.

תנסי גם כל יום לעבור על מה שעשית, ולקבל טעות שעשית. כי זה בסדר לטעות, מטעויות לומדים.

ברגע שלא תבקרי את עצמך אלא תקבלי את עצמך, ככה פחות תזלזלי ויהיה לך יותר קל לעמוד מול אנשים

אין בעיה לדבר בשקט, הבעיה נובעת מהעובדה שאת חושבת שהם יותר ממך ולכן לא מעיזה להביע את עצמך

זו עבודה קשה אבל מאד משתלמת,כי מה שאת חושבת על עצמך (חיצונית ופנימית) זה מה שיחשבו עליך

וכך יהיה לך קל יותר בחיים. ממליצה לך לקרוא ספרים בנושא ולנסות להתקדם בהדרגה

מקווה שזה לא נשמע מלחיץ, זו פשוט עבודה עצמית. אבל למה באנו לעולם אם לא לעבוד? כך שעבודה ממילא תהיה, השאלה היא אם היא תוביל לתוצאות חיוביות בעז"ה או לא 

מקווה מאוד שאצליח ללמוד וליישם את עצותייך. ממש תודה!!

הרי חיבור זה בא בזרימה ובכיף, שמרגישים כיף עם הבן אדם שמולך. אני לא יכולה סתם לקחת ילדה ולהגיד לה "זהו, מעכשיו אנחנו חברות!" חחח XD

מה הפירוש -בת ישראל במהותה לא מחפשת לבלות מחוץ לבית עד השעות הקטנות של הלילה, ולחפש אתגרים בכל מיני מקומות שלא שייך להסתובב בהם?

מי אמר שבת ישראל לא יכולה להיות במקומות כשרים בשעות הקטנות של הלילה? חסר מקומות כאלה? 

בת ישראל מחפשת קדושה.(גם עם זה לא ניראה, הלב שלה מחפש אתזה) אבל יש מקומות שאפשר למצוא את זה גם בלילה!!
לדוגמא: סניף זה דבר טוב, נכון? עוזר לנוער להוציא את הכוחות שלו , תורם להרבה אנשים להתקדם וכו,

 אז מה רע להשאר במקום כזה עד שתיים בלילה?

לא רואה בזה בעיה.

ולדבר עם חברות עד שעה כזה, מה הבעיה בזה נגיד? זה משהו לא כשר? לא!

 והמשפט הזה-

-אני גם רוצה לומר לך שגם אלה שנמצאות ב"מרכז החברה" מרגישות עמוק בלב דחויות. דחויות על ידי עצמן...

מאיפה לקחת את זה?

למה את מכלילה?

אני יכולה להיות שעות עם עצמי,כיף לי עם עצמי וטוב לי עם עצמי ,אבל פשוט אני אחת יותר פעלתנית,חברותית ..

ואני לא חושבת שאני בורחת מעצמי בזה שאני יוצאת, מסתובבת וכו...
זה פשוט יותר כיף לי מלשבת בבית נגיד...

כל אחד והאופי שלו, כל אחד מה שהוא יותר אוהב, כל אחד מה שיותר מתאים לו...

שאם את יושבת בבית בשקט אז את דחויה חברתית.

בגיל שמונה עשרה רוב הבנות כבר מספיק בוגרות כדי להחליט של מי הן חברות לפי קריטריונים אחרים מ"כמה חברות יש לבת הזאת ומכירים אותה או לא".

בת יכולה לשבת בבית כל חייה, לבלות עם שתי החברות הטובות שלה ועדיין יאהבו אותה מאוד.

סתם שאצלינו בשכבה הייתה הערכה מטורפת בעיקר לבנות השקטות. הכי אהבו והעריכו אותן.

תפסיקו לחשוב שמי שמבלה את חייה בדרכה שלה בלי להיות רבנית פורים ומנהיגה בהשבעה היא חסרת חברות. בסוף רוב מוחלט של הבנות מוצאות את מקומן ואת החברות הטובות שלהן, בעיקר בשמינית, שכמו שאמרתי- בנות כבר הרבה יותר בוגרות. זה שלא כל האולפנה יודעת את השם שלהן זה לא אומר.

ועוד משו חמוד..עם יש מקום שאפשר לראות ממנו את הגג של האולפנה אפשר לגנו להם את התיקים ולשים שלט 

ולכתוב משו על זה שאתם לא מפחדות מהם

ועוד משו קטן..במקרה ואפשר להחביא את השמיני זה ממש מצחיק

בהצלחה

"הכל סובב את האשכנזים". 

עזבו, פוצצנו להם את כל המסדרון בשלטים "אני, פלונית מצהירה שאני מעריצה את החמשושות!"
או-" עינב עינב, הלוואי ותחזרי אל המושב" ותלינו לה בחדר...
או"כי לפחד מהשפעה זה חנוני\שמיניסטי"
קיצר דברים דומים ואז שמנו שלט ענק- כיף לצאת זינוקית
ויש שירותים ומקלחת משותפים לכל מסדרון אז יש שתי מראות ענקיות אז כתבנו עליהן בענק "חמישיתשעו זה לא מה שזה נראה"
והן התעצבנו יותר מידי, אולי מבטלים תהשבעה רק בגללי ובגלל חברה שלי
-לא אוהבת שמיניסטיות-

קורעות!!

העיקר שאתן נהנות!!

נשמע שבאמת היה מצחיק!!

מוזמנת לעדכן בעוד כמה דברים...

שיהיה לי גם הזדמנות טובה לצחוק

את פשוט מתוקה!!

איפה את לומדת??

לא חייבת לענות..

כבר הצמידו אותי  לאכזרית ביותר שם

ואולי מבטלים תהשבעה בגלל זה

עדיפה לא לענות כאן, מוזמנת באישי, אבל יכול להיות והגיוני מאד, שפעם כתבתי את זה איפשהו בטעות...

עד כדי כך??

אבל השבעה זה שווה!!

אז הלוואי שלא יבטלו לכם אותה!!

סיקרנת אותי ממש עכשיו איפה את לומדת...

אני בלגניסטית אז כבר בשבוע הראשון נכנסתי לרשימה השחורה בארטליין הכי שחור שם

הלוואי שלא יבטלו!!!!

באישי...

כתבו בארטליין שהכי עבד....

את לומדת בעפרה?

אנחנו לקחנו קרפ שחור ושמנו להם בניאגרה וכשהם הורידו את המים יצאו מים שחורים ומגעילים כאלה... (למדריכה שלי עשו את זה עם קרפ אדום)

אפשר גם לקחת להם את הציפיות להחביא אותם איפשהוא ולכתוב "חבל שלא תיאמנו ציפיות" או משהו כזה...

למה?

זה צריך להיות מצחיק, לא טראומה, לא?

"הכל סובב את האשכנזים". 

"הכל סובב את האשכנזים". 

אני חמשושית ולא חשבנו על שום דבר..

אה ואגב, מזה הרשימה השחורה?

ואז מתעללים בהן יותר בהשבעה- יענו כדי לחנך אותן

תשאלי אותה באישי...

נראה לי יותר הגיוני שהיא תענה שם אם כבר...

את יכולה להכין לה יומן הדרכה כזה יפה עם משפטים יפים וזה...

אני גם אשמח לדעת..