אני צריכה די בדחיפות שאלות ותשובות של הרב אליצור עמנואל בתנ"ך
שאלון 2102 (3 יחידות כיתה י"א)
יש למישהי?
ניסתי להוריד מכאן: http://www.bagrut.org/bagruyot/subjects/bible.htm
אבל משום מה רק קישור אחד עובד וניסיתי להוריד אותו והוא לא נפתח לי טוב
תודה 
מתוק מדבשבסיעתא דשמייא!!
אחים שלי!
איך היה ביום העצמאות [או שמא - חג המנגל? 
]?
מקווה שנהנתם.
ועכשיו, על בטן מלאה - תקדישו 2 דקות לד"ת לפרשה הקרובה [אחרי מות- קדושים],
ואני בטוחה שלא תתחרטו
בעקבות הרצון להרוס את גבעת האולפנה בבית אל בשבוע הקרוב, ומקומות התיישבות נוספים בארץ בהמשך, נצא בעז"ה לשבור את השגרה! אנחנו לא ממשיכים ללמוד כשיהודים נמצאים באיום על הריסת בתיהם!!! נתכנס כולנו ביום ראשון, ז'' אייר, בירושלים (פרטים בהמשך על מיקום מדוייק..)! נער ונערה בל יעדרו! כל מי שקורא שיפיץ איפה שהוא לומד ובעז"ה נעשה ונצליח! ניתן ליצור קשר בלינק זה. ונזכה לראות בעינינו "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום"! עוד פרטים בקרוב.
אפשר קצת יותר פרטים??מזה אומר,איפה מי למה וכמה.....
השביתה הזאת היא לכ-ל הישיבות והאולפנות ביו"ש... והיא על זה שאנחנו לא מוכנים לשבת וללמוד כשיש יהודים שמאיימים להרוס להם את הבית...... לכן כולם!! אבל כ-ווולם!!! באים ביום ראשון ז' אייר במקום ללימודים לגן הורדים למחאה ענקית!! עוד פרטים בהמשך..
נ.ב- שירה- הרב חיים ממש התלהב על הרעיון...
שירה חדשה~זה לא נראה לכם לא אנושי-שמפנים שכונה מעלינו,מורות,בוגרות האולפנא וכד',
ולאולפנא אסור להתנגד ולהביע דעה??
זה אפילו לא דעה פוליטית,זה מינימום של להתייחס למה שקורה מסביבך!!
זה לא נראה לכם קצת הזוי??
כולם להכנס ולראות פרטים מדויקים
מישי הולכת לבוא לזה..
כי אני ממש מתלבטת אם זה שייך וכו'.. יש כאן אולפניסטית שמתכוונת לבוא??
משלה....)
תבואו! זה ממש חשוב (אני מתכננת לבוא בעז"ה)
בגלל ההדים הרבים שהשביתה תפסה ביבי עשה היום ישיבה שבה הוא החליט להודיע לבג"ץ שלא יהרוס את גבעת האולפנה. לכן לעת עתה הוחלט לבטל את השביתה, במקרה הצורך נדע תמיד להתארגן בזמן קצר, כמו שהוכחתם עד עכשיו! נוער-אין עליכם! תדעו שהכל בזכות ההשתדלויות שלכם!
חברה לחדר שלי אירגנה אתזה, ובאמצע דיבורים על האוטובוסים היא מקבלת סמס שזה התבטל... 
סתם, ב"ה!! בשורות טובות
הודייי
אני אישית לומדת באולפנה די חדשה בדרום, אבל ממש דרום,
האולפנה קטנה ממש , כיתה אחת קטנה במחזור, ופשוט משקיעים תנשמה!!!1
באולפנה ממש אבל ממש לא מכריחים שום דבר, לדוגמא התפילה מתפללים כל האולפנה באותו חדר ואף אחד לא בודק אם את נמצאת..האוירה ממש דוסית, אבל לא מעירים על צניעות (לא כ"כ צריך ) .. גם הבנות דוסיות (לא רעיה , תהילה אבל בכל זאת...)
קיצר אני ממש נהנת וממליצה...
אפשר עדיין להרשם למחזור של שנה הבאה...
פרטים:089960643 תמר
נ.ב אני מכירה בנות שסגרו לשנה הבאה והם פשוט מתוקות!!
אני בעיקרון חמשושית בכפר פינס,
ולא סגרתי שם משיקולים אחרים...
אבל בכ''ז-ממליצה ממש!!!
ואני מכירה חשושית ושתי בנות שסגרו לשם שנ''ה,
והם מ-ת-ו-ק-ו-ת!!!
ב''הצלחה!!
רציתי ללכת אליה בזמנו, וביררתי פרטים עליה, אלמלא היא היתה בדרום, כנראה שהייתי לומדת בה....
ביום ראשון תערך בע"ה הפגנת ענק מול בית רואש הממשלה בירושלים בשעה 9:30 זגד הריסת שכונת גבעת האולפנה בבית אל. כל הישיבות והאולםנות אמורות להגיע.
לא ניתן להרס המזעזע הזה שמנהיג נתניהו להמשיך!!!
יש עוד אולפנות חוץ מרעיה...
יודעת, יותר מידי.. סתם. היא כמו בסגנון של רעיה, המנהלת חוה ברין היתה אמורה להיות, אבל בסוף מו השתבש, והמנהלת היא שיבת שילה מקרית יובל. היא באה אלינו לבי"ס ודיברה. "ירושלים זה מקום כ"כ ענק, אז למה שלא תהיה עוד אולפנה שתפתח אותה?! הם רוצים לעשות אותה בקרית יובל, כדי שזה יהיה כמו בהרגשה של ישוב שאפשר להגיע למורות כיון שרובן רות שם, הם רוצים לעשות זאת בדירה עם גינה והכי רוצים שזו תהיה אולפנה הכי שמחה שיש. אממ, גם אמרו שכדאי לסגור באולפי אחרת כדי שאם היא לא תקום, אז יהיה לך לאן ללכת. הם רוצים שזו תהיה כמו אולפנה רגילה, רקבלי פנימיה זתומרת, יש ארוחות צהריים ויש פעם בחודש ערב שינה כדי שיהיה קצת הרגשה של פנימיה.. ופשוט תדברי עם שיבת, היא ממש רוצה שיבואו בנות. החיסרון הוא שזו אולפנה לא בטוחה, ושאין שמינסטיות, הם רוצים שהמורות יהיו במקומן
אני חמשושית ואני מחזור א'.
וזה לא באמת כזה משנה. כאילו קצת, אבל לא כזה..
והמורות אכן יכולות למלא מקום של שמיניסטית. מנסיון
אבל אולי זה רק המורות שלנו. לא התבגרו בחיים
הם עשו לנו השבעה מטורפת, אדר, שטויות, עניינים..
אני לומדת באולפנית החדשה בקצרין...
לי אישית טוב באולפנה..! ואני אוהבת שאין שמיניסטיותת..
יש לנו אחלה בחלה של צוות.. הם נותנים ת'נשמה בנו ומרגישים את זה!!
ההשבעה היתה ממש ממש שווה וכלם המורים באו. ונשארנו עד מאוחר..
היה ממש מוצלח.. חח הינו רוצות להישאר לבד בלי עוד כיתה אבל לצערנו צריכים להרחיב את האולפנה..(אחותי באה ללמוד שם
)
ומגיע לנו מזל טוב!
ניצחנו במשפט ואנחנו מאושרים ע"י משרד החינוך...
כילו אתן אומרות שזה טוב בלי שמינית אבל מאיפה את יכולה לדעת את זה אם באולפנה שלך אין שמינית???
ישמצב שזה כיף וטוב גם בלי.. אבל עם.. הרבה יותר!! אף פעם לא הייתי בלי.. אבל הן מוסיפות המון!! כמעט כל הפעילויות והצ'ופרים והשמח באולפ' זה הן!! ובכלל.. ההכתרה!! וכל חודש אדר!! זה רק השמינית..
טוב יאלה 
.. תהנו לכן חסרות שמינית ובהצלחה באולפנה בירושלים..
אצלינו זה השביעית
אי אפשר לדעת באופן מושלם עד כמה השמיניסטיות זה דבר כיף.
זה תלוי באולפנה,בבת,בשמינסטיות ובעוד כמה דברים....
כל אחד לפי מה שהוא.
אבל אולפנא חדשה נשמע ממש שווה!!
בלי כל המסורות והחוקים המעצבנים האלה שאצליכן עוד לא הספיקו לקבוע...
ואל תשכחו שגם רעיה קמה מחבורה של משוגעות שאינלהם לאן ללכת.
אם אולפנא חדשה זה כ"כ שווה אז..?
וכל מילה מיותרת
וחוצמיזה אני לא משוגעת (???) וכן היה לי לאן ללכת. לא להשמיץ!!
את מוזמנת אלינו ביף. אני ישמח..
עד שאני הצלחתי ליות שמחה מזה שין לי שמיניסטיו, באים ומבאסים אותי..
אז יש לי חדשות בשבילך. בדיוק בשביל זה יש אותנוו!! ותאמיני לי, ככה זה הכיי כף. זה לא שאנחנו באות למסיבות ודברים והשינית ארגנו. אנחנו מארגנות. איך שאנחנו רוצות. החיים הטובייים
את כל חודש אדר אנחנו הרמנו. היו בנות שאחראיות על סרט, על הצגה מטורפתתת, על יום מורות תלמידות, על טורניר מטורף, כל מה שלא תרצי.
בדיק בגלל שזה רק אנחנו אז גם אין שום מסורות וגם זה מה שאנחנו רוצות, ולא שאיזה חבורת שמיניסטיות אירגנה.
קיצצ, תקנאו. ובשקט
האנשים שמקימים הם רציניים מאוד, איכותיים, מקסימים,
הם לא מייסדים את האולפנא כדי שתהיה להם משרה ומשכורת -
אלא באמת, מאידיאל.
ולכן הם משקיעים בכך המון מאמצים ומחשבה - לבנות את המקום הכי טוב מבחינתם.
וכמובן, המטרה העיקרית שלהם זה א-ת-ן, ולכן אין לי ספק שהיחס האישי יהיה מעל ומעבר...
לדעתי, אפילו יותר טוב מרעיה.
ואני מכירה מקרוב את שתיהן.
נכון שזה אומר לקחת סיכון,
אבל אני חושבת שהסיכון הוא קטן, ובכל מקרה הם אנשים אחראיים שלא יזרקו אותך לבד.
יש לאולפנא הזאת פוטנציאל - ויש כיף גדול בלהיות מחזור ראשון (אז מה אם אין שמיניסטיות?).
אני באמת חושבת שזה חשוב שיהיו אנשים שיקומו על הרגליים ויתאמצו קצת ויפסידו כמה דברים-כמו שמינסטיות/חברות וכו'... והתוצאה תיהיה טובה! כי לא מקימים סתם אולפנה.. מקימים רק בגלל שיש צורך.. ואם אף אחד לא יסכים לקחת את עצמו בידים אז כולם יפסידו מזה..!
אני אישית מרגישה שם בשליחות כי באמת באמת זה צורך מאוד גדול וזה יהיה מענה לבנות שצריכות מקום קרוב לבית/באזור/בלי הרבה נסיעה-אם בכלל/מקום קטן/יחס אישי/צוות חינוכי מ-ד-ה-י-ם! זה באמת באמת חשוב..
נכון שאנחנו כרגע 24 בנות באולפנה-שכבה-כיתה.. אבל אח"כ זה יצא לנו משתלם..
אני מרגישה שבאמת מצאתי ת'מקום שלי ושאני לא יודעת עם הייתי מוצאת מקום קטן עם מורי ם מדהימים וקצת בנות(שגם בבנות ד"א בכל אולפנה יש את סוגי הרמות הדיות של הבנות- כולם אמרו לי תפסיקי תצאי מהבועה הגולנית הזאת.. תרדי לאופנית בטבריה תכירי פוווווול בנות(יותר מידי בנות) עם מלא סוגים.. אחת דוסית/אחת חילונית שההורים שלה רצו חינוך תורני.. ואחת ממוצעת מה שנקרא... אבל הם לא מבינים שגם בגולן יש סוגים כאלה אומנם במינון יותר נמוך אבל יש!
אני יוכלה להעיד שבכיתה שלי יש 3 בנות מסורתיות שההורים שלהם רצו לשלוח אותן למקום תורני וטוב וקרוב לבית אבל מצד שלני שלא יהיה בית חרושת לבנות אלא שיהיו בו בנות! ויש עוד 5 בנות שהן דוסיות ממש ממש ממש וטוב לנו עם הגיווון הזה! ואני חושבת שזה טוב!)
בקיצור מה שרציתי להגיד פה שאם אנחנו לא היינו מרימים ת'עצמנו אז הרבה בנות היו הולכות לאופנה שלא טובה להן-לא מתאימה להן!
חג שמח לכל עמ"י!
אפשר לדעת אולי כמה בנות נרשמו?? לי ידוע על אחת בלבד..
אני ממש אשמח אם תכתבו כאן כמה השכר לימוד אצלכם לחודש, ואם יש אפשרות להנחה...
לא חייב לציין אולפנה.
פצפוניתאבל אני לא בפנימיה-אני לא יודעת כמה זה מוסיף
זה כולל ארוחת צהריים(ואין אפשרות לותר עליהן)
אבל בטוח יש אפשרות להנחה...
מי' המחיר עולה..
מכיתה י' זה עולה ל- 7500 בערך
בסביבות 800 ש"ח לחודש.....
הם די קשוחים בהנחות.....
מקווה שעזרתי...
ויש אצלנו אפשרות להנחה
רק רציתי לומר,
שוואלה, נכון. יש כמה אולפנות שנראות ממש הטופ. מי שהולכת לשם היא שיא ה--מיוחדת, שפיצית, תותחית, מגניבה, מושלמת- מה שתרצו.
לא רוצה להכנס לשמות של אולפנות, אלא רק להגיד שכל האולפנות האלה קבלו פרסום בגלל כל מיני סיבות. ותכלס- זה שהאולפנה שליד הבית שלך לא קבלה פרסום זה לא אומר שהיא לא שווה לפחות [אם לא יותר] מהאולפנות האלה.
ואני יכולה להגיד, שגם בתכלס, מי שעושה את האולפנה, ת'אוירה, תחגיגות- זה אתן. ואתן יכולות לעשות ת'אולפנה שלכן מזה שווה וכייפית ומטורפת.. [ואולי יום אחד כולם גם ירצו לבא אליה.. ]
ועכשיו לסיפורי האישי.
לא נסתיר מכן שגם אני כמו הרבה בנות בכיתה ח' [מאאאד] רציתי ללכת לרעיה, כפר פינס או בהר"ן. אבל בגלל כל מיני סיבות הייתי צריכה להשאר קרוב לבית ונאלצתי ללכת לאולפנה באיזור. והרגשתי מ-מ-ש לא מיוחדת וממש לא היה לי כיף, ובמהלך השנים באולפנה היו לי לפחות 5 פעמים תכנונים רציניים לעזוב/לנשור לגמרי.
אבל כשהגעתי לשמינית, אחת החברות שלי התעצבנה עליי ואמרה לי שאם אני כ"כ רוצה אז שאני יעזוב וזהו ואפסיק להיות לא שלימה עם עצמי.
ורק שתדעו שבזכות הצעקה שלה הסתדר לי השכל. ועכשיו נראלי אני נכנסת לפנימיה מלאה עד סופשנה בשביל לנצל כל רגע באולפנהה.
אז חברות, אם האולפנה שלכן לא אולפניסטית מספיק בשבילכן ואין בה מספיק הוואי חברתי- תקימו ועדת אולפניזםםם תכניסו את זה! תעשו בלאגנים, שטויות, תארגנו פעילויות. תהיו משוגעות! [ואם אתן שמיניסטיות זה הכי קל, באמת!] ובאמת שהאולפנה תשתגע איתכן! ובאמת באמת זה קורה! אם זה קרה באולפנה שלי, זה יקרה גם אצליכן, בדוק!
הרבה הצלחות לכל מי שהתקבלה או לא התקבלה לאן שהיא רצתה
ותוספת איחולי הצלחה לאלו שהולכות למקומות שהן לא הכי רוצות, תהנו, תעשו ת'מקסימום בשביל שיהיה כיף באולפנה ולכן!
יאללה בלאגן!
חג שמייח =]
[גם לנעמה, וגם לאנונימי ]
זה לא יאומן כמה שבת אחת יכולה להשפיע על אולפנה, גדולה ככל שתהיה. על האווירה, על ההווי - ואפילו על הצוות החינוכי. ודווקא אולפנה שאין בה כ"כ הווי, היא פתוחה לכל כיוון שתרצו.
המהפכות מתחילות ממנו! זה באמת לא נתפס כמה שזה נכון..
למישו יש את הקטע על העודה-שכל המצרכים ביחד יוצרים את העוגה?
או משהו דומה-על שיתוף של כל המצרכים ליצירת משהו שלם?...
זה ממש דחוף לי!!
בס"ד
איך אופים קבוצה?..
אם נטעם קקאו-יהיה לנו מר
ומתוק מדי-אם נטעם סוכר,
ביצה בלבד-מדי דקיקה
וקמח לעצמו-זו רק אבקה.
אבל,
אם מערבבים קקאו וסוכר
זה לא מתוק מדי וגם לא מר,
מוסיפים את הקמח לביצה
ויוצאת מהם עיסה.
ואחרי הכל מכניסים לתנור,
מוסיפים אהבה ותפילה (זה ברור),
מכוונים את החום:
שהעוגה לא תשרף-אבל תהיה אפויה
מלקקים את האצבעות בציפיה
אוזרים קצת סבלנות ומסתכלים בשעון
ובסוף יוצאת עוגה שיגעון.
גיבוש לבד-יהיה דביק
רק פעולות זה דבר מעיק
חיוך מאולץ-יצא כבוי
ולצ'ופרים יהיה טעם בלתי אפוי.
אבל,
אם מערבבים התלהבות עם גיבוש
ומשתדלים לחייך-גם במצבי יאוש
מוסיפים יוזמה ואחריות (זה ברור)
ובתפילה ובתקוה מכניסים לתנור.
הרבה סבלנות, מסתכלים בשעון
ובסוף יוצאת קבוצה שיגעון!!!
אז בואו ביחד נאסוף כוחות
ומה שישאר זה ללקק את האצבעות
ותזכרו דבר קטן וחשוב מאד:
אנחנו ניתן את הכלים, אתם תצטרכו לעבוד!!!
זהו..
וואי ממש ממש ממש שיהיה בהצלחה!!
תהני ממש בתק' הזאת!! בעז"ה!!
רק הצלחות(: אמן!!
תודה
תפני אליה.
נדנדה כתומה.
כרוב כבושזה הפורום הכייייי יבש שאני מכירה..
מגיבים שם פעם בחצי שנה בערך...
בסיעתא דשמייא!
אחח.. טאטע.
דווקא עכשיו, כשיש כל כך הרבה צרות לעם ישראל -
יש ד"ת לשבת שפשוט קולע בול למצב הזה.
חבל לכם לפספס.
כולנו מכירים מגן רבקה את הסיפור של נדב ואביהו -
שהקריבו אש זרה במשכן, ומתו
אבל חשבנו מתישהו על הצד של אהרון בכל הקטע הזה?
ברגע שצריך להיות אחד הרגעים השמחים של כל עמ"י, אבל במיוחד של אהרון, כי הוא אחראי על המשכן - שני בנים שלו מתים.
תכל'ס, אם אני הייתי במקום אהרון - הייתי צועקת, בוכה, או אנ'לא יודעת מה.
אבל אהרון?
אהרון פשוט שותק.
בואנ'ה מה אתה שותק?
תצעק, תעשה משהו!
הבנים שלך מתו פה.
אבל אהרון מבין שאנחנו בתכל'ס לא יכולים להבין את החשבונות של ה'.
אנחנו לא יכולים להבין למה, איך וכו' -
אבל אנחנו מאמינים שגם מה שנראה לנו רע - נעשה בסופו של דבר לטובה.
ולא, זאת לא רק סיסמא - זאת דרך חיים.
ולכן, אהרון פשוט מקבל את מה שה' החליט ושותק.
במצב שבו אנחנו נמצאים היום, עם כל הצרות -
אנחנו צריכים להבין שכל מה שה' עשה - זה לטובה.
כן, גם הפיגועים, הגראדים, הקאסמים - ה-כ-ל לטובה.
אנחנו צריכים לקבל את הדין באמונה אמיתית, ולשתוק אל מול הגדולה של ה'.
א-ב-ל >>
אסור לנו לשתוק, וסתם לשבת בבית ולתת לדברים לקרות -
אלא אנחנו צריכים לעשות ה-כ-ל בשביל שח"ו לא יהיו לעמ"י עוד צרות.
ז'תומרת שאנחנו מקבלים את הדין של ה' על מה שהיה -
אבל קורעים ת'שמים בתפילות, מנסים כמה שיותר להתחזק, הולכים להפגנות ועושים כל דבר כדי שלא יקרו עוד דברים כאלה.
שנזכה בעז"ה למרות כל הקושי, לבטוח בה' ולהאמין בו באמת.
שבעז"ה תהיה שבת של שלום, שקט ושלווה לכל עמ"י,
ושיהיה חג שמח, של חירות אמיתית, גם במובן האישי וגם במובן הלאומי.
א-מ-ן!
עדיף באישי! תודה רבה ומועדים לשמחה!
ממש חשוב!!
למי שיודעת ולמי שלא יודעת יהנתן פולארד נמצא במצב ממש לא טוב הוא פונה לבית חולים ביום שישי וצריך מלאאאאאאאאאא תפילות כדי שהוא יבריא ויחזור הביתה בריא ושלם במהירה!!!!!!!!!!!!!!
אז כמה דקות כל יום תגידו כמה פרקי תהילים לחזרתו הביתה בריא ושלם במהירה!!!!
צירפתי כאן עצומה שעשו כדי שישחררו אותו( קראתי ש אסתר פולארד אמרה:" אולי זה ישמע לכם מוזר אבל כול פעם שאני מדברת עם יהנתן הוא שואל אותי כמה אנשים חתמו היום על העצומה?"..)
תנסו להעביר את זה לכמה שיותר אנשים..
שלום,
רציתי להזמין אותך לחתום על עצומה מעניינת שראיתי ברשת שנקראת - כבוד הנשיא: פולארד לפני המדלייה!.
אשמח מאוד אם תחתמו על העצומה ותעזרו לנו להפיץ אותה ברשת.
כתובת העצומה היא: http://www.atzuma.co.il/medal.
העצומה נפתחה באתר עצומה, אתר העצומות המוביל בישראל שבו כל אחד ואחת מאיתנו יכול לפתוח עצומה ברשת, לאסוף חתימות ולהשפיע.
תודה! מראש!
בסיעתא דשמייא!
>>"רשע מה הוא אומר?
מה העבודה הזאת לכם?
לכם - ולא לו.
ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר, ואף אתה הקהה את שניו, ואמר לו -
בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים.
לי - ולא לו. אלו היה שם לא היה נגאל".
תכל'ס, זה לא הכי יפה להתייחס ככה לבן הרשע.
כי בכל זאת הוא בא ויושב בליל הסדר, למרות שכנראה הוא לא הכי מאמין.
והוא אפילו משתף פעולה ושואל שאלות.
אז למה צריך ככה להיכנס בו ו'להקהות את שיניו'?
הופה, תשמעו איזה חידוש מקסים אומר על זה הבעלז >>
המילה 'רשע' מורכבת משלוש אותיות -
האותיות החיצוניות הן ר' ו-ע', שיוצרות את המילה 'רע'.
והאות האמצעית היא ש'.
האות ש' מורכבת משלושה קווים. הקווים האלו מסמלים את שלושת האבות שלנו - אברהם יצחק ויעקב.
זה בעצם אומר לנו שבתכל'ס, בתוך כל יהודי - גם מי שנראה שיא הרשע - יש נשמה טובה וטהורה.
אבל הוא הלביש על עצמו את הסטיגמה הזאת של ה'רע', ולכן, הוא לא מראה כלפי חוץ את הטוב שבו.
התפקיד שלנו זה 'להקהות את שיניו'.
כלומר, להדגיש את הקשר שלו אלינו ואל כל עם ישראל, להדגיש את הצד הטוב שבו.
וככה בעז"ה הוא ירגיש יותר מחובר למסורת, יותר מחובר אלינו.
שנזכה בעז"ה להפסיק לנסות להרשים אחרים, ובאמת להיות נאמנים לעצמנו ולה',
ולדעת לראות את הטוב, מתחת לכל הקליפות של האנשים סביבנו.
חג שמח וכשר בעז"ה לכל עם ישראל הצדיקים!!
אובז'יי!!זה יכול לקרות לך אחרי 'דייט' כושל, אחרי יום שלם של לימוד בישיבה,
או, אפילו, אחרי לימוד מקצועות חול באולפנה...
התחושה המעיקה הזו של:
אוווף, אני כ"כ לא יוצלח! אני כ"כ כשלון...!
שמנו לב פעם למה שאנחנו אומרים?
'רבה אמונתך'. האמונה של ה' - בנו, כ"כ ענקית.
פסח = 'חג האמונה',
אבל עם קצת שינוי כיוון הפעם,
תגלית מדהימה: גם ה' מאמין...
אז...
תמיד שהחברים שלנו אמרו את האמירה הזו שהם 'לא יוצלח' -
ידענו לנחם אותם, להגיד להם שהם יכולים, שהם נהדרים, שהם...
אבל, בדיוק כמו שקרה לאיוב - קורה גם לנו -
מנחמים את כל העולם, חוץ מאת עצמנו. שזה קורה לנו -
שום ידיעה ושום 'ניחום כיס' שיש לנו מוכן לחבר'ה - לא עוזר.
חשבתי על כיוון קצת שונה,
שאולי, אולי יצליח לנחם גם אותנו - 'המנחמים' -
ברגעי משבר שלנו, שהלוואי ולא יבואו..
~~~~~
התחושה הזו של - "אני אפס",
ברור הרי שזו עצת היצר. אמרו כבר כל חכמי המוסר, ש - "יאוש",
זה לכאורה לא עבירה בכלל, אבל הוא הגורם לכל העבירות שבעולם..
כשהיצר מצליח להכניס בנו תחושה שאנחנו 'כלום' -
הוא עשה הכל. מכאן ואילך כבר השאיפה שעוד נותרה בנו,
התנפצה. וכשאין שאיפה - אין חיים. אין עבודת ה'.
"שאנו עמלים ומקבלים שכר",
כבר הזכרנו פעם, שביהדות - השכר הוא על העמל.
התוצאה? לא קשורה אלינו. זה רק ביד ריבונו של עולם.
[להרחבה בנושא הזה: הרימל, אוווווווווווווווווווור, הרימל...]י
יוצא אם כן ש...
זה לא משנה היום אם 'הצלחת' או לא, זה משנה בעיקר כמה עמלת.
לאן הכיוון שאתה ש-ו-א-ף אליו. אם זה באמת ככה - לא קשה להבין את ה - 'רבה אמונתך',
מה אתה מאמין בי ריבונו של עולם?! הרי נכשלתי גם אתמול, גם שלשום, והנה -
קבל בשידור ישיר - את אומרת לו שהראש כבר על הכרית - גם את הכשלון של היום...
"רבה אמונתך". שוב, למחרת, הוא מאמין בך מחדש שתצליחי - בעמל.
הוא לא מסתכל על התוצאות - אלא הוא רק רוצה לראות כל יום שאיפה מחדש,
כל יום נשימה מחדש, כל יום תקומה מחדש והבנה - שהיום, זה יום חדש,
שהתפקיד בו הוא רק לעמול. להשתדל. להלחם. והתוצאה? לא תלויה בי ב-כ-ל-ל,
הכל בידיי שמים - חוץ מהעמל שלי. חוץ מיראת השמיים שלי.
עכשיו מובן גם עוד משהו.
ה' מאמין בנו? נו שוין, אפשר לחשוב. גם אני מאמין בחבר שלי שיצליח,
אז מה כ"כ מיוחד באמונה של הקב"ה בנו כל יום מחדש?!...
והתשובה: העיקר הוא לא שהקב"ה מאמין בנו,
אלא, ב - 'מה' הוא מאמין בנו. אני מאמין בחבר שלי בתוצאה -
שהיום הוא יצליח ויסיים את הפרוייקט - זו אמונה אמיתית? מי אמר שהוא יצליח?
מי אמר שהוא יכול בכלל להצליח?! אולי בדיוק היום המחשב שלו לא יעבוד...
'אמונה'? זו אמונה?! זה סתם דמיון, אני "מדמיין" שהוא יצליח.
אלא, שאצל ריבונו של עולם - שהכל נבחן ב - 'רצון' ולא במעשים -
כי הרי הבחירה החופשית היא רק על הרצון ולא על המעשים (להרחבה: כאן, בשאלה למטה),
ממילא, ריבונו של עולם יכול - וזו אמונה אמיתית, שייך באמת - להאמין בי שהיום אני...
ארצה, אשאף, אשתוקק - לעבוד אותו. כי ה"תשוקה" הזו לעבוד את הקב"ה,
לא תלויה באף אחד, אלא בי. "הכל בידי שמיים, חוץ מיראת שמיים",
וממילא, בדבר שתלוי רק בי - שייך להאמין בי, שאצליח בו.
בתוצאה? הוא לא 'מאמין' בנו - במובן שדברנו - כי לא שייך להאמין בי בדבר שלא קשור אליי.
את העמל, את השאיפה, את הכמיהה - יש בנו אמונה ענקית מריבונו של עולם -
שנצליח, גם היום, להאמין בעצמינו, להשתדל, לרצות מאוד - להתקרב אליו.
"שהחזרת בי נשמתי" - למה ה' מחזיר לנו את הנשמה?
כי --- "רבה אמונתך", שהיום, אצליח - לרצות...!
ואם הוא מאמין בנו - מי יעיז שלא להאמין בנו...?!
[כמובן שהרצון העז לקיים את רצון ה' - אם הוא אמיתי באמת - צריך להביא אותנו גם לעשות פעולות,
כמו לרצות ללכת ללמוד תורה, להתחזק בהלכה, לעשות חסד וכדו', אבל אם נצליח או לא -
זה לא תלוי בנו - אלא רק הרצון לעשות את רצון ה', לרצות לקיים את התורה והמצוות - זה תלוי בנו.]
אמור מעתה:
אחותי, הדייט היה כושל? אני מאמין בך.
אחי, לא הצלחת להבין את הגמרא? אני מאמין בך.
או אפילו - לא הצלחת לפתור תרגיל במת'..?
--- מאמין בי שמה? שאצליח להתחתן מתישהו? "נבואה נתנה לשוטים"..
--- מאמין בי שמה? שאצליח להבין את דברי אביי? כנ"ל.
לא! לא זו האמונה שלי בך - כי זה לא תלוי בך!
אלא, אני מאמיך בך שאתה רוצה, שאתה משתדל, שאתה שואף באמת -
שהרי זה כן בידך, וזו היא עבודת ה' שלנו בעולם - לרצות לקיים את רצונו..!
אם ה' לא רוצה שתצליח - וואלה, אין לי מה להגיד אלא רק להתפלל אליו,
אבל בך (!) אני מאמין אמונת אמת, שתצליח, להמשיך - או אפילו להתחיל - לרצות!
מנחם? אולי פחות מאשר השקר ש - 'את עוד תתחתני, אני מבטיח',
כי אנחנו בעצם אומרים - "וואלה אחותי נשמה, לא יודע אם תתחתני,
אבל את שלך את עשית, ואת מצליחנית אמיתית מדהימה",
בסופו של דבר, עם ההבנה האמיתית ש -
"הכל בידי שמיים", חוץ מ...
זו הנחמה האמיתית - ובעומק, היותר מנחמת,
לא רק לדקותיים וחצי שאחרי השחנ"ש,
אלא לתמיד. נחמת אמת, עידוד של אמת.
אז מחר, שאתה קם בבוקר, תגיד בכוונה ולאט:
"מודה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה - רבה אמונתך".
רגילים להבין - וזו אמת - שאנחנו מודים, אומרים תודה - Thank -
על האמונה הענקית הזו, שכל יום מחדש, אני יכולה לשאוף - תודה ה'..!
אבל, ממחר בבוקר, מותר לנו גם לחדש בנוסף לפשט הרגיל,
להוסיף עוד כוונה - שאולי גם היא 'פשט' שחכמים כיוונו אליו:
'מודה' = כמו 'אני מודה שאתה צודק'. לא מלשון 'תודה', אלא 'אמת'.
המילה הראשונה שמתחילה לנו ת'יום דורשת ממנו - קודם כל תודו שזו המציאות!
שהיום זה יום חדש שמאמינים בך מחדש שאתה מסוגל. שאת מסוגלת!
קודם כל תגיד - כן, אנחנו רוצים לשמוע - שזו האמת...!
בפה מלא, תקדים את המעשים לפני הלבבות. וכלל ידוע הוא -
"אחרי המעשים ימשכו הלבבות", שיחושו ביותר את האמונה הזו בנו.
ואז - גם אם הרגש כבוי הרגע - השכל ידע שיש לנו לאן לשאוף היום,
לעבודת ה', מתוך רצון ענק לרצות להתקדם אל ריבונו של עולם.
===
אם "הכל בידי שמיים, חוץ מיראת שמיים",
יוצא שהתחום היחיד שבו אנחנו באמת יכולים 'להאמין אחד בשני',
הוא 'יראת שמיים'. אלא, שאם נשכיל להפוך כל פיפס קטן בחיים שלנו
לעבודת ה' - כמו ששהלכה דורשת מאיתנו, שהרי יש אפילו 'הלכות
בית הכסא' (מי היה מאמין..) - נצליח להאמין באחרים ובעצמינו,
אפילו בתעודת בגרות, אפילו בריצה לאוטובוס, ואפילו ב...
זו אמונה קצת שונה מהרגיל,
דורשת קצת עומק ולא זמינה לכל אדם בלי לימוד -
אבל אמיתית! יציבה! קדושה!
שרק איתה אפשר באמת לפתוח כל יום מחדש,
עם שמחה ענקית ועם כוחות אדירים, לעבודת ה'.
אז - בחג הפסח, נזכור:
להחדיר בעצמינו את האמונה בה' - זה ודאי. אבל לא לשכוח,
להחדיר לא פחות עמוק בלב את האמונה של ה' - בנו.
"מודה אני...
...רבה אמונתך"
וטיפ קטן כנגד יצר הרע המייאש.
בואו נקח משהו, כל יום ללמוד ממנו קטע קטן. מומלץ הלכות, שיהיה משהו בהיר ומעשי.
ואז, גם אם האמונה שלנו בעצמינו קצת נחלשה - וזה קורה לפעמים, ודווקא שם צריך
לעצור ולהתבונן עמוק בנשמה הטהורה שלנו - אנחנו יודעים שיש לנו משהו
מעשי, משהו 'מוחשי', להשלים היום. וכך גם נרגיש איך יום אחרי יום אנחנו נבנים
לאט לאט אבל ביסודיות - גם אם היום הרגש בעבודת ה' לא בשמיים.
חג אמונה, חג פסח, חג גאולה -
כשר ושמח, בעז"ה, לכל עם ישראל, אמן!
איך בוחרים בין 2 אולפנות ?!!??
עזרה דחוווווף!! P:
איך בוחרים? גם כשאלה צרות של עשירים, אלה בהחלט צרות, ואני כ"כ מבינה אותך.
מה תעשי? יש שתי אפשרויות:
ראשונה:
תקחי דף תעשי רשימה של כל המאפיינים החשובים לך (לדוגמה, מורות טובות, מגמות רבות, חברות טובות, יחס אישי, גודל אולפנה), תחליטי מה הכי חשוב ומה פחות. תני מספר נקודות לכל מאפיין לפי רמת החשיבות שלו בעינייך.
עכשיו תעשי רשימה נפרדת לכל אחת מהאולפנות ובה תבדקי מהי מידת ההתאמה של כל אולפנה לדרישות שלך מבחינת המאפיינים שהחלטת עליהם. כל אולפנה תקבל ניקוד בהתאם להתאמתה למאפיינים. האולפנה שזכתה ברוב הנקודות היא האולפנה שלך - זה אם את הולכת בגישת השכל.
שנייה:
אם את הולכת בגישת הרגש זה הרבה יותר מסובך - פשוט לכי לבקר בכל מקום ותראי מה מושך אותך. קחי בחשבון שהחלטה על פי הרגש יכולה להיות החלטה מופלאה שהתתברר כהכי נכונה ויכולה להיות גם החלטה שתתברר בסוף כגרועה ביותר, כי היא התקבלה על סמך "אהבה ממבט ראשון" ולא על סמך החלטה שקולה.
יש גם כאלה שמשלבות בין שתי ה"שיטות" - גם הולכות לבקר, גם מבררות פרטים, שוקלות אותם ומחליטות על סמך כל המידע שיש ברשותן.
רק רציתי לומר שההכתרה הייתה מ-ה-מ-מ-ת!!!!
ובכלל שיא ההשקעתם....
קיצ- תודה!!! מעריכות!
היה מהמ ם מהמם מהמם!!! יישר כוח על המקוריות!
רבנית מטורפת!!! שבוע אדר מטורף!!! מבצעים פשוט מושלמים!!! יואוו פשוט אין עלינו=]]
החיים יפים...וואווו!! היה פשוט פ-צ-צ-ה-!
וכאילו היה מהמם (הושפעתי מהרבנית )!!!
אובז'יי!!חולה על האולפנא
חולה על האולפנא הזאתיי
ומה אכפת לך שאנחנו מעריצוות? זה אחד השבועות הטווובים ביותר....
פלספניתבעזהי"ת
|נאנח בנוסטלגיות|
חח
אם במקרה יש פה בנות מאולפנת נריה....
הוא מעביר לנו מיני מדרשה פעם בשבועיים..
(הרב יוסי סבן.)
