לילה טוב
תודה על ההשקעה שלכם
אךך! הצלקת! לא, זה שוב צף...!אח..
תודה!כפרעלייך!!=)אחרונה
עלון לחודש ארגוןאברימלה...
למישהו יש רעיונות לדפים חמודים...???
במה יעסוק כל אחד מהצוות בעוד 20 שנה?פעימה
זה חרוש ת'חיים!!! למרות שזה יכול להיות חמוד!אברימלה...
משו שיאא החמוד..[=!!smile
לשאול כל מדריך מה הוא חושב על הערבים (נגיד..) ואז לכתוב את זה כאילו שאלתם אותם מה הם חושבים על שבט אחד / סניף אחר בעיר וכו'...
זה יוצא ככה..:
שאלנו את המדריכים מה הם חושבים על סניף עזרא מרכז (המצאתי משו..) והנה התשובות:
שלמה: שימותו אמןן..
חוה: להסביר להם יפה שזה ממש לא הארץ שלהם
וכו' וכו'..
ואז בלמטה לכתוב: סתם סתם.. השאלה האמיתית היא: מה אתם חושבים על הערבים..
שונה בחברה...עטרת..אחרונה
זה ממש חמוד!!!
'מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו?!'מתוק מדבש
בסיעתא דשמייא!
מכירים את זה שרואים זקנה עם הרבה שקיות מסתובבת ברחוב ומתלבטים אם לעזור לה?
מצד אחד - זה שיא החשוב לעזור לה.
אבל מצד שני - אין לכם זמן עכשיו, ואתם מתים לעוף כבר הביתה..
וסיטואציה אחרת -
מכירים את זה שילד אחד מבקש מכם ללמוד איתו למבחן?
ואתם יודעים שהילד הזה ממש מתקשה, ותצטרכו להסביר לו כל דבר 200 פעמים..
אבל אם לא תלמדו איתו - הוא לא יצליח וייכשל..
---
"ואברהם זקן בא בימים"
כל מי שאי פעם למד לפסיכומטרי [וגם מי שסתם יש לו ידע כללי..] יודע ש- 'בא בימים' = זקן.
אז בואנ'ה, למה התורה חוזרת על זה פעמיים?
ה' לא למד פסיכומטרי?
כל מי שאי פעם למד לפסיכומטרי [וגם מי שסתם יש לו ידע כללי..] יודע ש- 'בא בימים' = זקן.
אז בואנ'ה, למה התורה חוזרת על זה פעמיים?
ה' לא למד פסיכומטרי?
אז זהו, שאפשר ללמוד מפה משהו פשוט אדיר.
תתרכזו, כי זה יכול להפוך כל סתם יום בחיים שלכם ליום מיוחד >>
תתרכזו, כי זה יכול להפוך כל סתם יום בחיים שלכם ליום מיוחד >>
* האלשיך אומר ש..
'בא בימים' זה לא סתם זקן, אלא זה מלמד אותנו שאברהם אבינו אשכרה ניצל כל יום ויום שלו.
הוא לא סתם שכב במיטה ובהה כל החיים, אלא באמת כל יום שלו היה מלאה בתוכן, בעשייה.
תחשבו איזה כיף זה באמת להרגיש שכל יום בחיים הוא משמעותי. שפעלת ועשית כל החיים שלך.
אחח.. שנזכה!
'בא בימים' זה לא סתם זקן, אלא זה מלמד אותנו שאברהם אבינו אשכרה ניצל כל יום ויום שלו.
הוא לא סתם שכב במיטה ובהה כל החיים, אלא באמת כל יום שלו היה מלאה בתוכן, בעשייה.
תחשבו איזה כיף זה באמת להרגיש שכל יום בחיים הוא משמעותי. שפעלת ועשית כל החיים שלך.
אחח.. שנזכה!
* הרב מקוברין אומר ש..
זוכרים שכל יום בשחרית אנחנו אומרים 'תתן אמת ליעקב, חסד לאברהם..'?
אז בעצם המידה המרכזית של יעקב היא האמת, ושל אברהם היא החסד. אברהם אבינו עשה כל יום בחיים שלו חסד.
אז מה הקשר ל'בא בימים'?!
הרב מקוברין אומר שלומדים מפה שיום שיהודי לא עושה בו חסד - לא נחשב כאילו הוא חי בו.
ז'תומרת שאולי אתה יכול ללמוד כל היום תורה, אבל אם אתה לא עושה ביום הזה שומדבר בשביל אחרים - היום הזה לא נחשב לך כיום שחיית בו.
זוכרים שכל יום בשחרית אנחנו אומרים 'תתן אמת ליעקב, חסד לאברהם..'?
אז בעצם המידה המרכזית של יעקב היא האמת, ושל אברהם היא החסד. אברהם אבינו עשה כל יום בחיים שלו חסד.
אז מה הקשר ל'בא בימים'?!
הרב מקוברין אומר שלומדים מפה שיום שיהודי לא עושה בו חסד - לא נחשב כאילו הוא חי בו.
ז'תומרת שאולי אתה יכול ללמוד כל היום תורה, אבל אם אתה לא עושה ביום הזה שומדבר בשביל אחרים - היום הזה לא נחשב לך כיום שחיית בו.
וואו. תחשבו על כל הימים שפשוט ב-ז-ב-ז-ת-ם עד עכשיו, כי לא עשיתם בהם חסד.
לא חבל?
אז יאללה, אחים שלי - מעכשיו אין כזה דבר יום מבוזבז. אין כזה דבר יום בלי לעזור בו למישהו.
אחי, אז מה אם אתה עייף? אתה לא יכול למצוא את ה-5 דקות כדי ללכת לתת צדקה לקבצן שמנגן ליד הבית שלך?
אחי, אז מה אם אתה עייף? אתה לא יכול למצוא את ה-5 דקות כדי ללכת לתת צדקה לקבצן שמנגן ליד הבית שלך?
אחותי, אז מה אם יש מבחן מחר? את לא יכולה להקדיש חצי שעה בשביל לעזור לאמא עם האחים הקטנים?
ויודעים משהו?
חסד הוא כמו בומרנג - כשאתם עושים טובים למישהו, אתם לא יכולים לדעת לאן זה מתגלגל.
יכול להיות שבעוד 20 שנה, אותו קבצן שנתת לו צדקה ברחוב, יהפוך לרופא גדול. ואחד מבני המשפחה שלך [ח"ו] יצטרך לעבור ניתוח מסוכן - והרופא-הקבצן יעשה את הניתוח בחינם, רק בזכות הצדקה שלך.
טוב, אולי זאת דוגמא קיצונית, אבל באמת שכל דבר - חוזר אלינו.
שווה, לא?
חסד הוא כמו בומרנג - כשאתם עושים טובים למישהו, אתם לא יכולים לדעת לאן זה מתגלגל.
יכול להיות שבעוד 20 שנה, אותו קבצן שנתת לו צדקה ברחוב, יהפוך לרופא גדול. ואחד מבני המשפחה שלך [ח"ו] יצטרך לעבור ניתוח מסוכן - והרופא-הקבצן יעשה את הניתוח בחינם, רק בזכות הצדקה שלך.
טוב, אולי זאת דוגמא קיצונית, אבל באמת שכל דבר - חוזר אלינו.
שווה, לא?
אז שבעז"ה נזכה לנצל כל רגע בחיינו, ונזכה לעשות חסד כל יום.
וכמובן - שתהיה בעז"ה שבת שלום ומבורכת, מלאה בשמחה וקדושה, לכל עמ"י!
וכמובן - שתהיה בעז"ה שבת שלום ומבורכת, מלאה בשמחה וקדושה, לכל עמ"י!
רעיונות דחווף!הדר!ש=)
אנחנו צריכות רעיונות לגלופה לסוודר שלנו
רקע עלינו
אנחנו אולפנה חדשה קצרין
מחזור א', הכיתה היחידה באול'.
אנחנו א-ו-ה-ב-ו-ת- לאכול.. אז אפשר לרדת עלינו
אמממ ודבר אחרון אנחנו מוציאות את הסוודר גםבעקבות ההשבעה אז אפשר שיהיה קשור!
רעיונות התקבלו בשמחה
גם מסר, וגם לכתוב לי בשיחה אישית אני יראה את זה!
תודה רבה!
מישו?!!הדר!ש=)
חח אהבתי^^דברי שיר.אחרונה
המדריכה הדוסית מאריאלגב ההר
כן, זאת אני שוב, המדריכה הדוסית מאריאל. אני מזדהה כמדריכה הדוסית, מכיוון שאתן חברותי לכיתה, אשר מדריכות בתנועות אחרות אוהבות להדביק עלי את הסטיגמה של "אריאל הדוסים", אך אני לא חושבת כלל וכלל שאני דוסית יותר מהצורך, אלא אני אחת שמשתדלת לקיים את מצוות ה' כפי שציוונו, וזאת אומרת גם ההלכה.
הפריצות הוא חטא אישי שבא אנחנו מבליטים את החוץ שלנו, בנוסף לפגיעה שלכידות המשפחה הנובע מן הצורך לשמור את כל האהבה עד החתונה, ושלישית משום "בחוקותיהם לא תלכו".
ועכשיו לכמה הלכות ולא לטעמים:
שמירת נגיעה מעל הכל ולפני הכל ואין טעם להרחיב.
יש חובה הלכתית לכסות את הידיים עד הזרוע כולל הזרוע, לא מילימטר אחד פחות.
כמו כן לגבי הרגליים, כן אני הולכת עם חצאית עד למטה, ואם לא עד למטה, אז לפחות עד הברכיים ומשם אני לובשת גרביונים.
וגם לשוחח אם בנים, ממתי נעשה דבר זה מותר, הרי בינינו כולכן (או רובכן המוחלט) לא מדברות איתם לצרכי נישואין, אלא סתם לכיף, זה מתחיל בדיבורים סתם בישב"ץ וזה נגמר ב...
מצידי שתקראו לי דוסית, אבל שתדעו שאני שומרת על ההלכה, לא לובשת בגדים שאינם עומדים בסטנדרטים ההלכתיים של האופנה, אני לא הולכת לקנות כל חודש איזשהו מותג ולא מושפעת מתרבות החוץ, משתדלת להתפלל שתי תפילות ביום לכל הפחות ומקפידה בברכות.
נשמה!בת של מלך.
אמנם אני עוד לא מדריכה ואולי גם לא אהיה, אבל סתם רציתי להגיב.
כמה דברים,
לפני הכל. למה תמיד שאומרים לנו 'יא דוס' אנחנו מעקמים את האף?
למה אנחנו תמיד מובכים כזה "ולא.. אני לא כזו דוסית.."
כשלי אומרים שאני דוסית- אני מחייכת חיוך ענק ואומרת תודה. איזה מתוקה את שאמרת את זה!
לא משנה אם הכוונה שלך הייתה סתם לרדת עליי.
אני? מאושרת להיות דוסה! לקיים את המצוות של הקב"ה בדרך הכי טובה שאני יכולה.
דבר שני.
למה תמיד כל השיחות האלה מסתכמות באורך שרוולים וכמה את מדברת עם בנים?
נכון. זה ח ש ו ב כלכך.
אבל, יש קצת מעבר..
צניעות פנימית, בין אדם לחברו, אידיאלים, ערכים..
אני לא אומרת ח"ו שאין בך את זה- אני בטוחה שיש!
ב"ה, גם בבנ"ע יש בנות צדיקות שמתפללות ומברכות ומקפידות על צניעות ומשתדלות כ"כ לא לדבר עם בנים.. והרבה.
ובקשר לחובה ההלכתית.. אני אשמח אם תקראי את זה-
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1830
אני אקרא לך דוסית.
ואת תהיי גאה בזה!!
כי את שפיצית שאת הולכת בדרך שלך, במה שאת מאמינה בו, שאת מתפללת ומברכת.
לילה טוב מתוקה
ח"חאדיסאחרונה
נשמה,
אין דבר רע בלהקרא דוסית.
דוסית זה הכינוי הכי מדהים שאפשר לקבל....
אני מקווה בשבילך שתביני....
לבד. כ"כ לבד..מתוק מדבש
בסיעתא דשמייא!
זוכרים ששבוע שעבר דיברנו על הנסיונות?
אז גם השבוע אני רוצה לדבר על זה, כי זה באמת קשור לחיים היומיומיים שלנו..
אתם איתי? אז יאללה, בואו נכנס לעומק של הפסוקים
אז גם השבוע אני רוצה לדבר על זה, כי זה באמת קשור לחיים היומיומיים שלנו..
אתם איתי? אז יאללה, בואו נכנס לעומק של הפסוקים
--
בפרשת השבוע שלנו [וירא] כתוב על מקום העקדה:
"ויקרא אברהם את המקום ההוא ה' יראה, אשר יאמר היום בהר ה' יֵרָאֶה".
ז'תומרת שאברהם קורא למקום ככה, כי שם ה' נראה אליו.
אבל בתכל'ס ה' נגלה אל אברהם בעוד מקומות, אז למה דווקא שם אברהם מדגיש כ"כ את ההתגלות של ה'?
אבל בתכל'ס ה' נגלה אל אברהם בעוד מקומות, אז למה דווקא שם אברהם מדגיש כ"כ את ההתגלות של ה'?
מכירים את זה שדווקא כשהכי קשה לכם, אתם מרגישים כאילו האבא שבשמים פשוט לא נמצא שם?
אתם אשכרה מרגישים כאילו ה' עזב אתכם, הוא כאילו אומר לכם שזהו. עד כאן. תסתדרו עכשיו עם הקשיים שלכם לבד.
מן הסתם כולנו מכירים את זה.
ויודעים מי עוד מכיר את זה?
אברהם אבינו.
כן, כן. אותו אברהם אבינו הצדיק, גם כן הרגיש דווקא כשהכי היה לו קשה - כשהוא עמד לעקוד את הבן שלו - שה' פשוט מתרחק ממנו. שהוא עוזב אותו.
דוגרי אם אני הייתי אברהם אבינו, נראלי שפשוט הייתי אומרת חאלס. מספיק. אם ה' מתרחק ממני, למה שאשמע בקולו?
אבל ב"ה שאני לא אברהם אבינו, הא? כי אברהם אבינו לא מוותר. הוא אומר שלא משנה מה - הוא עושה את מה שהקב"ה ציווה.
אתם אשכרה מרגישים כאילו ה' עזב אתכם, הוא כאילו אומר לכם שזהו. עד כאן. תסתדרו עכשיו עם הקשיים שלכם לבד.
מן הסתם כולנו מכירים את זה.
ויודעים מי עוד מכיר את זה?
אברהם אבינו.
כן, כן. אותו אברהם אבינו הצדיק, גם כן הרגיש דווקא כשהכי היה לו קשה - כשהוא עמד לעקוד את הבן שלו - שה' פשוט מתרחק ממנו. שהוא עוזב אותו.
דוגרי אם אני הייתי אברהם אבינו, נראלי שפשוט הייתי אומרת חאלס. מספיק. אם ה' מתרחק ממני, למה שאשמע בקולו?
אבל ב"ה שאני לא אברהם אבינו, הא?
כי אברהם אבינו לא מוותר. הוא אומר שלא משנה מה - הוא עושה את מה שהקב"ה ציווה.זה בעצם העניין של הנסיון.
זה לא חכמה לעמוד בנסיון כשהכל טוב ויפה, ואתה שיא המרגיש את ה', החכמה האמיתית היא לעמוד בנסיון ולעשות את מה שה' ציווה גם כשמרגישים שאבא שבשמים פשוט נטש אותנו.
זה לא חכמה לעמוד בנסיון כשהכל טוב ויפה, ואתה שיא המרגיש את ה', החכמה האמיתית היא לעמוד בנסיון ולעשות את מה שה' ציווה גם כשמרגישים שאבא שבשמים פשוט נטש אותנו.
ומה קורה בסוף לאברהם?
דווקא אז, מתוך הנסיון, מתוך ההסתר פנים הזה - הקב"ה מתגלה אליו, ובעצם מראה לו שהוא אף פעם לא עזב אותו.
דווקא אז, מתוך הנסיון, מתוך ההסתר פנים הזה - הקב"ה מתגלה אליו, ובעצם מראה לו שהוא אף פעם לא עזב אותו.
הוא מראה לו שהוא תמיד היה שם איתו, אבל לפעמים ה' הוא כמו דנידין, ז'תומרת שהוא רואה ואינו נראה.
מה אנחנו בעצם לומדים מפה?
שגם בשעה שאנחנו חושבים שוואלה, ה' פשוט לא נמצא איתנו, וחושבים שהוא עזב אותנו להתמודד לבד עם כל הקשיים -
אנחנו צריכים לדעת שכמו אבא שמסתכל על הבן שלו משחק בחצר דרך החלון - הילד חושב שהוא לבד, אבל האבא תמיד משגיח עליו, ככה אבאל'ה שבשמים תמיד תמיד שם, פשוט לפעמים הוא מסתתר.הוא רוצה לראות איך אנחנו נתמודד ככה, אם אנחנו באמת מאמינים בו.
שגם בשעה שאנחנו חושבים שוואלה, ה' פשוט לא נמצא איתנו, וחושבים שהוא עזב אותנו להתמודד לבד עם כל הקשיים -
אנחנו צריכים לדעת שכמו אבא שמסתכל על הבן שלו משחק בחצר דרך החלון - הילד חושב שהוא לבד, אבל האבא תמיד משגיח עליו, ככה אבאל'ה שבשמים תמיד תמיד שם, פשוט לפעמים הוא מסתתר.הוא רוצה לראות איך אנחנו נתמודד ככה, אם אנחנו באמת מאמינים בו.
וזה גם מה שאברהם אבינו הבין, כשהוא קרא למקום העקדה 'ה' יראה'.
הוא מבין שה' תמיד היה איתו, ה' תמיד רואה את האדם ומסתכל עליו, אבל רק אח"כ הוא נראה אלינו - רק אח"כ אנחנו רואים את זה שה' היה שם.
הוא מבין שה' תמיד היה איתו, ה' תמיד רואה את האדם ומסתכל עליו, אבל רק אח"כ הוא נראה אלינו - רק אח"כ אנחנו רואים את זה שה' היה שם.
נהנתם? אז יאללה, קפיץ קפוץ
שבעז"ה נזכה באמת לעמוד בכל הנסיונות, כמו אברהם אבינו.
שתהיה בעז"ה שבת שלום ומברוכת לכל עמ"י
שתהיה בעז"ה שבת שלום ומברוכת לכל עמ"י
יפה!!...demonikאחרונה
שיש פווול סוגים של בנות...תפוזית
ושבנות דודות שלי לומדות שם...
אולפנתאיר.אווזה.
אבל זה רק אם את גרה באזור בינימין. מה שלא בטוח. כי זה בבית אל ובלי פנימיה. אם את רוצה מוזמנת בכיפ לאישי..
כפר פינס בארוווור!! אם האולפנות...=]דורשת קרבתך
איפה את גרה?טובי =][=
מוזמנת באישי
פנימיה??תפוזיתאחרונה
א-נ-י בסיירת מטכ"ל?!מתוק מדבש
בסיעתא דשמייא!
תארו לעצמכם שחייל בסיירת מטכ"ל היה בא ואומר:
"יאללה, אנ'לא יכול יותר!
כל הזמן מטרטרים אותנו ממקום למקום, אומרים לנו לעשות 60 שכיבות שמיכה ב2 דקות,
לרוץ 1000 מטר בדקה, ראבק, מה אתם רוצים מאיתנו?!
כולה באנו לסיירת מטכ"ל, למה לעשות לנו חיים קשים?!"
תכל'ס כולנו מבינים שאם הוא חושב ככה - אין לו מה לעשות בסיירת מטכ"ל.
כי מי שמתגייס ליחידה מובחרת - יודע שהוא הולך עכשיו לעבוד, וקשה.
וכן, יהיו לו קשים בדרך, ויהיו אתגרים - אבל הכל בא כדי להוציא ממנו את הכי טוב שהוא מסוגל.
כי אין מצב שהוא יגיע להישגים אם הוא סתם יישב בבית וינוח. רק באמצצעות הקושי והאתגרים - הוא יוכל להתחשל ולהגיע להישגים הכי טובים שאפשר = לשלמות האישית שלו.
--
האדמו"ר מסלונים כותב בספר 'נתיבות שלום' שכמו שאברהם אבינו עבר 10 נסיונות בחיים שלו,
ככה גם כל יהודי, בכל דור, עובר 10 נסיונות במהלך החיים שלו, והנסיונות האלה עוזרים לו להגיע לשלמות. ז'תומרת שהם מחשלים את האדם, ורק בעזרתם הוא יכול להגיע לדרגה הכי גבוהה שהוא מסוגל.
כמו אותו חייל בסיירת מטכ"ל, שבלי כל המשימות הקשות והאימונים - הוא לא היה יכול להוציא את כל מה שיש לו, ככה גם אנחנו (היהודים) תכל'ס ביחידה הכי מובחרת כאן בעולם, ולכן אנחנו צריכים שיהיה לנו קצת קשה, כדי שנוכל להגיע לדרגה הכי גבוהה שלנו, והקושי הזה הוא הנסיונות שלנו.
ככה גם כל יהודי, בכל דור, עובר 10 נסיונות במהלך החיים שלו, והנסיונות האלה עוזרים לו להגיע לשלמות. ז'תומרת שהם מחשלים את האדם, ורק בעזרתם הוא יכול להגיע לדרגה הכי גבוהה שהוא מסוגל.
כמו אותו חייל בסיירת מטכ"ל, שבלי כל המשימות הקשות והאימונים - הוא לא היה יכול להוציא את כל מה שיש לו, ככה גם אנחנו (היהודים) תכל'ס ביחידה הכי מובחרת כאן בעולם, ולכן אנחנו צריכים שיהיה לנו קצת קשה, כדי שנוכל להגיע לדרגה הכי גבוהה שלנו, והקושי הזה הוא הנסיונות שלנו.
כל נסיון מתאים לרמה ולמצב של אותו יהודי. יכול להיות שהנסיון שלי זה לקום בבוקר לתפילה, למרות שהלכתי לישון אתמול ב-3:00 ואני שיא העייפה, והמיטה החמה אשכרה משחנ"שת איתי ואומרת לי להישאר [במיוחד עכשיו בגשם, כשיש חשק רק להתכרבל מתחת לפוך עם כוס שוקו חם 
],
והנסיון שלך הוא לא לצאת לטיול של הסניף, למרות שהוא הולך להיות 3 ימים, משהו מטורף, צחוקים ודאחקות, אבל אתה יודע שתדבר שם יותר מדי עם בנות.
אבל תכל'ס - איך אפשר לעמוד בנסיונות האלו?!
],והנסיון שלך הוא לא לצאת לטיול של הסניף, למרות שהוא הולך להיות 3 ימים, משהו מטורף, צחוקים ודאחקות, אבל אתה יודע שתדבר שם יותר מדי עם בנות.
אבל תכל'ס - איך אפשר לעמוד בנסיונות האלו?!
איך אפשר ללכת נגד החשקים שלנו, ולעשות מה שנכון, ולא מה שבא לנו?!
בספר 'שערי תשובה' כתוב שאהבת ה' זה כשאתה שיא הרוצה לעשות משהו, אבל אתה עוצר שנייה, ואומר: 'אבאל'ה, אני לא אעשה את זה, כי זה לא רצונך'.
תחשבו איזה נחת רוח זה עושה לה' כשאנחנו מתים לעשות עבירה, אבל אנחנו עוצרים את עצמנו, ואומרים שלא נעשה את זה כי זה לא רצון ה'..
אחח.. שנזכה.
בספר 'שערי תשובה' כתוב שאהבת ה' זה כשאתה שיא הרוצה לעשות משהו, אבל אתה עוצר שנייה, ואומר: 'אבאל'ה, אני לא אעשה את זה, כי זה לא רצונך'.
תחשבו איזה נחת רוח זה עושה לה' כשאנחנו מתים לעשות עבירה, אבל אנחנו עוצרים את עצמנו, ואומרים שלא נעשה את זה כי זה לא רצון ה'..
אחח.. שנזכה.
אבל שתדעו שהנסיונות הקשים באמת, באים דווקא שאנחנו מרגישים קצת רחוקים, כשלא הכל הולך הכי טוב בעולם.
דווקא אז - ה' בוחן אותנו, הוא רוצה לראות אם אנחנו באמת מאמינים בו, או שכשטיפה קשה לנו - אנחנו עוזבים הכל.
ולכן, תמיד אנחנו צריכים לזכור שגם לנו, כמו לחייל בסיירת מטכ"ל - יש רגעי משבר.
אבל החכמה היא לא לזרוק הכל כשקשה - אלא להמשיך ולהתמודד, תמיד להזכיר לעצמנו את המטרה שלנו בעולם - שהיא לעשות את רצון ה'.
רק ככה אפשר באמת להתקדם.
דווקא אז - ה' בוחן אותנו, הוא רוצה לראות אם אנחנו באמת מאמינים בו, או שכשטיפה קשה לנו - אנחנו עוזבים הכל.
ולכן, תמיד אנחנו צריכים לזכור שגם לנו, כמו לחייל בסיירת מטכ"ל - יש רגעי משבר.
אבל החכמה היא לא לזרוק הכל כשקשה - אלא להמשיך ולהתמודד, תמיד להזכיר לעצמנו את המטרה שלנו בעולם - שהיא לעשות את רצון ה'.
רק ככה אפשר באמת להתקדם.
אשמח ממש שתקפיצו ותפיצו את הד"ת, כדי שבעז"ה עוד יהודים יוכלו להתחזק
שנזכה בעז"ה לעמוד בגבורה בכל הנסיונות שאבאל'ה שבשמים נותן לנו, ולאהוב אותו באמת.
שתהיה בעז"ה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!
א-מ-ן!
ממש יפה! תודה רבה!אחי
תןדה!מרימוש!אחרונה
אני בכיתה י'אנונימי (פותח)
ורוצה ממש לעזוב את האולפנה. זה לא סתם שנמאס לי או משו כזה. אני פשוט סובלת! בכל! גם בחברות ,גם בצוות וגם באוווירה הכללית השוכנת באולפנה. עכשיו הבעיה היא שזה באמת בחיים לא היה ככה והאולפנה שיא ההשתנתה דווקא בשנה האחרונה.! אני לא יודעת מה לעשות?! מה דעתכן זה לא הזוי מידי לעזוב ולהתחיל אולפנה חדשה באמצע כיתה י'? איך יקבלו אותי במקום חדש?
דבר ראשון:תפוזית
תתדברי איתי בשיחה אישית זה קרה גם לי!!!
דבר שני:תעברי מיד אולפנא!! אל לא תסבלי שנה שלימה רק בגלל שכבר התחילה השנה.
תתדבררי עם אמא שלך ותעברי אולפנא!!! עכשיו!!!
תעברי אולפנה...פיצפונה
עדיף לך לסבול קצת מהמעבר ומהשינוי, מאשר לסבול עוד שלוש שנים...
אני חושבת שזה ממש לברוח מהמציאות ומהמצב...נוועוש=]
מוזמנת באישי אם בא לך , אני מתבססת על משהו....
עצה אישית...דידו
תקשיבי...אני עברתי בתחילת שישית ואם אני יצטרך לתאר לך את תקופת המעבר שלי באותו הזמן ספציפי זה היה זמן זוועתי זו היתה תקופה שהייתי בה בערך בדיכאון!
אבלעכשיו שנה אחרי אני שיא השמחה שלא עברתי החזרה כי נכון שהיה לי ממש זוועה בהתחלה אבל את מתחיל להכיר בנות גם לא מהכיתה שלך וואתה מתחיל להגיד דברים בדוגרי ובנות מבינות שהן בכלל לא היו בסדר כל התקופה הזו....
תדעי שגם אם תעברי אולפנה יהיה לך אולי קשה (לי המעבר היה מישתלם בסופו שלדבר..)...
אני חייבתלהדגיש שעד פסח הייתי בטוחה שעובדים עלי שבסוף יהיה טוב....אבל הם צדקו...
אני מקווה בישבילך שבסוף תעשי את הבחירה הנכונה כי אלו יהיו החברות שילכו איתךלחיים..=)
ותיזכרי שאין יאוש בעולם!
יש לי חברהאברימלה...
שממש ממש רצתה לעבור בתחילת החמישית1 ממש!! היא לא התחברה,לא אהבה והיא גם הייתה םחות דוסית מהאולפנה אבל אחרי כמה זמן היא פשוט התרגלה,הכירה וגם צריך להבין שלא ברגע שלא טוב לך עוזבים,צריך לנסות עוד קצת...ואני ממש מבינה שזה הגיוני לא להנות וכאלה פשוט לא כדאי לשפוט מהר... בהצלחה!
אני למדתי שם.. ועברתי לבהר"ן..שבלולון
מוזמנת בכיף באישי!!
את ממש סובלת??^^מעפר אני באה
כי אני חושבת שא"א על תחילת שנה לאהוב.. חמישית זה בהתחלה קש מכל הבחינה של הבנות..
אני בתחילת חמישית-מירי!
וגם לי ממש קשה ויש לי חברות ב''ה אבל הצוות באולפנה לא הכי הכי אבל יאלה סבבה ואני בחודש הראשון ממש סבלתי..ועכשיו עדין לא הכי טוב לי ...אבל אים את ממש סובלת אז לדעתי כן כדי לך לעזוב זה פשוט הכל עניין של זמן..
מוכר..אנונימי (פותח)אחרונה
טוב אז גם אני עברתי אולפנה בסוף כיתה ט' ניראה לי יותר מסובך באמצע יי' אבל יש לי חברה שעשתה את זה וזה אפשרי!! אותי השיכבה קיבלה מדהים אבל תלוי לאן את הולכת כדאי לך לישאול איך השיכבה..
אבל ממש ממש כדאי לך לעבור עדיף התחלה קשה מאשר לסבול את התיכון שזה השנים שאמורות להיות הכי כיפיות בעולם מבחינה חברתית וגם כל האישיות שלך נבנת בשנים האלו..ככל שהיה לך יותר הטוב ככה את תיבני יותר טוב ותוכלי להיתקדם וזה באמת שינוי משמעותי וגדול.
היתה לי חברה בכיתה הקודמת שגם ממש סבלה ופשוט לא הגיע לאולפנה שבועות.. וזה ממש דפק אותה מבחינה חברתית וילמודית!! וזה חבל
אני בידיוק הייתי במצב שלך ואת לא מבינה כמה זה טוב עד שאת לא עושה את זה(עוברת ) אולי זה טיפ טיפה של מאמץ ובילבול ראש אבל זה שווה כל רגע(מניסיון)
את מוזמנת לאישי לדבר ...
חברווווווות. עזרה!בת של מלך.
אני צריכה עזרה!
בס"ד בקרוב ממש יש לנו מבצע.
זה הצגה כזו יפה ארוכה, כמו אחד עם כיפה וכו'.
אנחנו רוצות לעשות משהו בסגנון, אנחנו צריכות טקסט מוכן!
שמענו שאולפ' שדרות עשתה שלם יותר מלב שבור, ידוע למישהי דרך להשיג את הטקסט?
או להביא עוד רעיונות- אם יש דרך להשיג טקסט?
תודה נשמות.
תזכו למצוות וחתן עם ציציות
יש לי את ניצוץ פמוטי הכסף אותפוזית
המתנחלים בהר עם את רוצה מוזמנת באישי
אני אשמחחח (:בת של מלך.אחרונה
תודה נשמה!
עוד הצעות.. ?
המקלדת שלי דפוקה אז אין לי כוח לפרט...כפרעלייך!!=)
בכל אופן- לדעתי בשביל ללמוד במקום שטוב לך בו ושאת נבנית ומקבלת בו, זה שווה את זה...
זה מחיר גבוה, אבל משתלם בסופו של דבר.
לילה טוב, שבוע מבורך ובהצלחה!
יותר מזהalezish
לענ"ד שווה להוריד קצת מהרמה של המקום בשביל לקבל את הדברים הטובים שבפנימייה...
איזה כיף שהיית במעיינות!א-ו-ר-ט-ל
מממ תלוי לאיזה פנימיה את רוצה ללכת, ואם היא מתאימה לך, געגועים זה דבר שעובדים עליו , יש הרבה דברים טובים בפנימיה, אך גם רעים.. זה טוב כי זה יוצר חבריות אמיתיות, מלמד אותך לנצל את הזמן כמו שצריך , התחשבות, עצמאות . הוואי תרוני נרחב.. ועוד..! מצד שני זה גם ריחוק מהבית , נותן מרחבים וכל מיני , תלוי בך..
אמממ~טלוש~
בל למה את חושבת שדוקא פנימיה זה מה שאת רוצה? זה שלא טוב לך בביתספר זה אומר שאולי פשוט תעברי למקום אחר אבל לא דווקא פנימיה... כבר אמרו את כל הדברים הטובים שבפנימיה ובאמת פנימיה זה דבר באמ טוב לא לכל אחת הוא מתאים תבואי קודם לבדוק..[לי כולם אמרו ששלא מתאים לי פנימיה אבל עכשיו אני בפנימיה ומאושרת]
שיכנוע?!שקד=)
החברות האמיתית נוצרת מעבר לשעות הלימודים -בפנימיה,
ציינת שהיה לך קשה במעינות- זה לא סותר ולא אומר כ"כ אם את בנויה לפנימיה, הכל תלוי בך!!- תלוי בהסתכלות שלך, תמלאי את זמנך אל תהי עסוקה בלחשוב נטו על הבית.
נקודה נוספת- את לא חייבת פנימיה מלאה על ההתחלה, בשבועות הראשונים תשני שבוע חלקי, ותופתעי לגלות שזה לא כ"כ נורא ואפילו כיף..[על אף שזה יהיה לך קשה בגלל המרחק]
היו לי חברות צמודות לבית - מיותר לציין שהיום הם השתנו והם פורחות ונהנות..[אני לא מכלילה תמיד יש בנות יוצאות דופן]
אגב-
בנוגע לבית הספר הנוכחי בו את סובלת- נסי לנתח לעצמך ממה, בגלל מה,- יש מצב שתגיע לתובנות חדשות ותגיעי למסקנה שאין צורך לעזוב, תזכרי שיש דברים שמעבר ממקום לקום לא פותר אותם- ואולי הבעיה היא בנו[לא עלייך ספציפית] חוץ מזה תוודאי שאכן באיזור מגורייך אין תיכון נוסף שמתאים לך -
בהצלחה, מקווה שהבנת לאן ניסיתי לחתור, מוזמנת באישי אם את צריכה עוד...
יכול להיות שזה קשור אבל-shira1210
יכול להיות שזה היה בגלל הבנות שהסתובבת איתם...
אני נגיד הייתי בסוף כיתה ז' במעיינות והיה לי פשוט סיוט ועכשיו אני לומדת באולפנה וממש טוב לי..
---אנונימי (פותח)
האפשרויות שלי הם או להשאר בבי"ס שממש ממש ממש לא מתאים לי!! לא מבחינה השקפתית כמו שאומרים, ולא מבחינת הבנות. עברנו לגרעין תורני ביישוב בקצה הארץ ויש פה רק בית יעקב, ואני באה מאולפנא חמימה בדרום הארץ.. אז המעבר קשה ואני רואה שזה לא מתאים לי. והאפשרות השניה היא לעבור לאולפנא עם פנימיה. אני רוצה לעבור אבל אני משקשקת מפחד! בעיקר בגלל שהיה לי קשה במעיינות, וכן זהכנראה בגלל הבנות, באנו 5 בנות, לא הכרנו בכלל חדשות והם היו יבשושיות בטירוף- לא רמו ללכת לאף פעילות וכו'.. אז לא כ"כ נהניתי. אווף!
סיבה: כי את רוצה לצמוח בתיכון, ובמקרה שלך פנימיהבת-ישראל-וציון
לילה טוב
תודה על ההשקעה שלכם
לדעתי כדאי לך ללכת לפנימייה..shira1210
אבל את יכולה גם להחליט שאת פשוט משנה את הגישה ואולי יהיה לך טוב איפה שאת נמצאת בו עכשיו...
אני גם גרה רחוק..ובאול' עם פנימיה..אנונימי (פותח)
ולא היה לי כ"כ טוב בבי"ס באזור שלי, וכשעזבתי צחקו עלי תמיד שמה, אני ילדה של בית..ובקושי יודעת איך לעלות על אוטובוס ציבורי ומתכוון ללכת לפנימיה..
ועכשיו אני כבר כמה שנים באול' וממש ממש טוב לי. גם מבחינת החברות.גם מבחינה תורנית, פשוט השתנתי!!!!
אני ממש ממש ממליצה לך. לכי. בהתחלה קשה עם החברות, ובלי הבית..כי אין כמו הבית, אבל בדיוק אחרי חודש - חודשיים מתרגלים והכל סבבה וטוב.. תנסי!! ובעיקר כדאי אול' שאת אוהבת, שתלכי לראות שם את הבנות קודם ובלי סטיגמות, יהיה לךהרבה יותר קל להחליט
הלוואי שעזרתי.. |וזה במיוחד אם עברת רק עכשיו ועדין לא התחברת לבנות..| בהצלחה!!!!!ותתפללי על זה!!!!
שתביני, יש לנו בנות באול'נערה0
מצפת (ואולי אפילו יות רחוק) - ואפילו לא מעט מאילת...
כשאתה רוצה ללכת לאול' אלו לא צריכים להיות השיקולים שלך...
(אישית דווקא אני חיפשתי מקום רחוק מהבית...)
בהצלחה!
היי!שירוש*
גם אני הייתי במעיינות ולא כ"כ נהנתי..
ואמרתי שמזל שהלכתי למעיינות כי עכשיו אני בטוחה שאני לא ילך לאולפנה
ובסוף אני באולפנה ה- מובילה!!!!! ואני c הנהנת
בהצלחה!חיוך..
ככל שתכנסי יותר מהר- יהיה לך יותר קל.רייסית
הכיתה שלך תתגבש ביחד איתך
עכשיו!!!!!!!!!!!!!!!!!מעפר אני באה
אל תחכי לפסח וברור שלא לכיתה י''!!
אני עברתי בי' וזה הרבה יותר קשה..
שימו לב חדש באתר!!כל הזמן שמח
לילה טוב
תודה על ההשקעה שלכם
חופפפששששששש=]~טלוש~
רק הלואי שהוא היה מסיבות יותר נחמדות..
יש, איזה כיף!!!!!החיים יפים...
^^^שבלולוןאחרונה
תגידו, יש כזה דבר תיכון אקסטרני??בת-ישראל-וציון
כלומר תיכון שאני פשוט יכולה להוציא ממנו תעודת בגרות בלי בילבולי שכל??
בטח שיש. ומנהסתם גם באזור שלנו.יורבית
[אבל סתם תהיה: לא חבל על התקופה המדהימה הזאת וכמה שאפשר לקבל ממנה?!]
מזה תיכון אקסטרני??תפוזית
מסלול אקסטרני:יורבית
נבחנים שאינם לומדים בבית הספר, יכולים להיבחן בבחינות הבגרות במסלול הנקרא אקסטרני (מלשון External – חיצוני בלעז, כלומר חיצונית למערכת בתי הספר הציבוריים). המסלול האקסטרני שונה מהותית מהמסלול האינטרני, אך שניהם מובילים לקבלת אותה תעודת בגרות. כיום ישנה בישראל תעשייה ענפה של בתי ספר שנועדו לשפר בגרויות:
- בתי ספר לשיפור ציוני הבגרות. נועדו בעיקר למעוניינים להתקבל למוסדות השכלה גבוהה אולם ציוניהם לא גבוהים מספיק.
- בתי ספר פרטיים. מסגרת הלימודים בהם דומה לזו של בתי הספר הציבוריים. מסלול זה נועד לתלמידים שטרם מלאו להם 18 שנה.
- בתי ספר פרטיים המעניקים הכנה ממוקדת לבחינה מסוימת. מסלול זה נועד בעיקר למבוגרים, ולכן פעמים רבות הלימודים בו נערכים בשעות הערב, לאחר תום יום העבודה.
- היערכות עצמאית של הנבחן לבחינת הבגרות, באמצעות ספרים או באמצעות לימוד דרך האינטרנט.
נבחן אקסטרני נדרש לפתוח "תיק נבחן חיצון" בשלוחת בחינות של משרד החינוך. לאחר צעד מנהלתי זה יכול הנבחן לגשת באופן עצמאי לבחינות בגרות, ללא תלות בבית ספר. בנוסף, לנבחנים אקסטרנים אין ציון מגן, והציון הסופי נקבע על ידי תוצאות הבחינה בלבד.
משנת 2006 כמעט כל חומר הלימוד ובחינת הבגרות לאינטרנים ולאקסטרנים זהה לחלוטין מלבד סמלי השאלונים. בבחינת הבגרות במתמטיקה נכנסה לתוקפה בקיץ 2005 תוכנית לימודים חדשה ("שיטת הצבירה"), אולם גם היא מוחלפת בהדרגה בימים אלה, והשינוי יושלם בקיץ 2013.
[בעזרתה הנדיבה של ויקי יקירתנו ]
אהה תודה....תפוזיתאחרונה
תפילה לשחרור אסיר ציון הי"ו11223344
בבקשה לא לנצל"ש. מי שרוצה לדון בנושא האסירים היהודיים שיעשה את זה בפורום ארץ מולדת.
בעזרת ה' תפילה לשחרורם של אסירי ציון הי"ו
מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב
ומי שענה ליוסף בבית האסורים
הוא יברך וישמור וינצור את כל
אחינו אסיר ציון
"יושבי חושך וצלמות אסירי עוני וברזל"
בכל מקום שהם ובכללם:
שחר מזרחי
ג'וליאן סופיר
ארנולד ישראלוב
דוד אמואיל
גור אריה בן שרה (בן -יאיר המל)
עופר בן נעמי (גמליאל)
דוד בן תרס (אמויאל)
שלומי בן נורית בריינדל (דביר)
יגאל בן גאולה (עמיר)
חגי בן גאולה (עמיר)
יהונתן בן מלכה (פולארד)
ינאי בן שרה (ללזה)
שחר בן אורה (בוטביקה)
דניס אלחזוב
עמי יחיזקיהו בן רחל (פופר)
ראובן בן מזל (מגינג)
רון בן בתיה (ארד)
רפאל בן סימי (אסרף)
ישי בן רבקה (שליסל)
יקותיאל יהודה נחמן בן שרה (כץ).
זכריה שלמה בן מרים (באומל).
צבי בן פנינה (פלדמן).
גיא בן רינה (חבר)
בעבור שאנו מתפללים בעבורם
בשכר זה הקדוש ברוך הוא ישמרם ויצילם מכל צרה
וצוקה ומכל נגע ומחלה, ירבה כוחם וימעט צערם,
יוציאם מהרה מאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה, ויכניס שוביהם תחתיהם,
ויקוים בהם מקרא שכתוב "להוציא ממסגר עני מבית כלא יושבי חושך" ,
"ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ונאמר אמן.
עדכון רפאל אסרף שוחרר ב"ה11223344אחרונה
סטיגמות....אנונימי (פותח)
אני באולפנא חדשה בכיתה ט'2, באולפנא שלי הכיתה של ה2 נחשבת הרבה פחות שווה מכולם.
אני חדשה, וזה נראה לי די נכון כי אני לא ממש מתחברת לבנות בכיתה שלי ואני ממש שקטה בשיעורים וזה ממש לא מתאים לי!!!!!!!!! אני לא יודעת מה לעשות. אני מתחברת לבנות ממש חמודות מט'1 וט'3, וממש כיף לי איתם, אבל זה מורגש תמיד הפער בינינו - שאני לא איתם בכיתה.אני לא רוצה להיות בכיתה של הנחנחיות!!!
לעבור כיתה או לא? ולמה? (למה כן, ולמה לא)
כן ..מקורית +
אם את מרגישה שאת לא ממש קשורה ..
אבל אולי עדיף לחכות ?
אבל אם ההרגשה היא ממש חזקה , אז כדאי .
במילא אח"כ ישכחו לך אתזה ..
בהתחלה יגידו "איזה מגעילה וזה "
אבל אחרי כמה זמן ..
יעבור זעם .
בהצלחחה רבה ((:
לא..~טלוש~
לפחות לא בהתחלה...
חכי קצת ותראי איך זה!
יהיה בתחילת חמישית מלא בנות הרגשו כזה לא קשורות בגלל שכל ילדה היתה ממש שונה מהשניה,
אבל בסופו של דבר אנחנו הכיתה הכי שווה שיש וזה הכי נחמד שכל אחת היא שונה...
נראלי שאנחנו לומדות באותו מקוםשירה!!!
זאת סטיגמה שתמיד יש באולפנא על ט2..אל תתיחסי זה יעבור!
ולדעתי ממש לא כדי לך לעבור כיתה עכשיו,תחכי קצת ואולי תרגישי שינוי!
בהצלחה רבה.
וואי!!!אברימלה...
לילה טוב
תודה על ההשקעה שלכם
אל תעברי!יעלוש=)
זה קטע כזה ט2 הם חננות אני גם בי2 וגם לנו כל הזמן אמרו את זה ובנות ממש רצו לעבור אבל את לא מבינה איזה כיתה יש לנו!! אני פשוט חולה עלינו ואנחנו פשוט לללא חננות!! כאילו פשוט ללא!! את רק בחודש הראשון דברים משתנים תוך שניה. אני ממליצה לך לחכות קצת ותראי שבעז"ה יהיה לך הכי כיף..
לא..רני שמחהאחרונה
אצלי זה קצת שונה כי נשארתי באולפנה שלי ורק ערבבו את הכיתות, אבל מהיום הראשון ידעתי שאני עוברת כיתה.
אבל הרב אמר שנחכה עד תאריך מסוים ואם עדיין אנחנו רוצות לעבור-בשמחה ובששון.
אני עכשיו בכיתה י''א, ואין לי מילים לתאר כמה אני אוהבת את הכיתה שלי! עכשיו כל השכבה מקנאה בנו שאנחנו הכיתה הכי הכי כיפית והכי מגוונת ומגובשת.. שורה תחתונה- תני לזה זמן.. (:
בהצלחה!