פורום אולפניסטיות (עמוד 197)

איתי תזהה.

ההברזות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

כל מיני אביזרים של מיכל נגרין...פול חורים..חצאיות של פרינס..

וטבע סגור  עם גרבי קרסול...

*קוקס מפולגן

*סיכה מעוצבת

*שרוולון

*חולצה נופלת

*חולצת בסיס תחרה

*חגורה

*גופיה עם למטה תחרה

*חצאית פרינס

*תחתית תחרה

*טבע סגור+גרביים קצרות

. למחשבה:

זה לא קצת חסר עניין שכולם יראו אותו הדבר בדיוק???

העיקר שזה יפה...

מישי שלומדת (וגרה...) באולפנה!!!

הן המציאו שיר משו על זה שכל בת שניה עם טבע וגיטרה על הגב אצלנו באולפנא! ועכשיו זה גם קוקס כזה וסיכות ירושלמיות..

חצאיות ארוכות וטבע סגור..

בית החצאית - יש שמה חצאיות ג'ינס קצרות נחמדות..., לפעמים אפשר למצוא עוד דברים תלוי בסגנון שלך, אבל אין שמה תסגנון האולפנטיסי כאילו...

ג'אמפי - אני חושבת שאת מתכוונת לבאנג'י? אם כן יש שמה חצאיות ארוכות יפות, גם ג'ינס וגם לשבת וכאלה... אבל לא תמיד ויש שמה גם קצת דברים של הודיה עיצובים, לפעמים אפשר למצוא עוד דברים, שוב תלוי בסגנון שלך

ריאליטי - זה חנות כזאת של אממ... כאילו הסגנון של מקימי וכל זה... למרות שעכשיו לא ראיתי שיש להם מקימי...

בהצלחה!

ניראלי קלטתי תאולפנה... קיצי אני פה אם באלך.. =]

אם אני לא מחוברת את יכולה בכיף לכתוב שאלות...

ונערה-גם אני חשבתי בחמשית שאני מכירה את האולפנה...(לא מזלזול)

בעזהי"ת

[]

ואם צריך, אפשר גם לדבר איתי. בוגרת של האולפנא |מרגיש גדול|

גם אני חשבתי בחמישית שאני מכירה את האולפנה ועכשיו זה עדיין אותו דבר...אבל "נערה"...את עדיין בהתחלה..ולא בטור שישיסטית חשה!!!...מתנחלת?..הסתדרת??.אם באלך-דברי עם אפרת או איתי...,בכיף

עד כמה שידוע לי מבחינת ההלכה אין בעייה-אני לא ממש בטוחה אבל זה מה שאני יודעת.

ודעתי היא תלוי איפה את לומדת אם במקום שזה מקובל לא נראה לי שיש בעייה

אבל אם את התווכחת עם חברותייך אז תראי מ מקובל באול'

כאילו זה רק ליופי זה לא בשביל להראות משו....

במיוחד בימינו.... פעם זה היה כאילו מי שיש לה חור שני היא פרחה היום אצל כל בת שניה תראי את זה...

זה אומר משהו על הטעם שלו או על המשכות שלו לתופעת העדר וכו' וכו'.

זה הכל. 

אני יודעת, את התכוונת לשאול אם זה אומר על האדם שהוא פחות חזק מבחינה דתית או שהוא מופקר, פרוץ וכו'.

אז לא. זה מאוד מקובל, בכל מקום בציבור הדתי לענ"ד. זה לא אומר עלייך שאת מופקרת, מזלזלת בדת או פרוצה. 

לדעתי. 

כאילו, זה עושה סטיגמות בטירוף! יש לי חברה דוסה שעשתה והיסתכלו עליה כאילו היא נפלה ממאדים...

אני ממש ממשרוצה לעשות חור שני..... ההורים שלי ממש ממש לא..... מבחינת ההלכה אין עם זה שום בעיה...... לדעתי חור שני לא מראה כלןם על הבנאדם........ חור שלישי ונזם אולי כן- לדעתי זה ממש בסדר לעשות חור שי, ואני ממשלא מבינה מה הבעיה.... זה גם ממש יפה לדעתי......

                                          תהני! מסכימה להצטרף אליך........

זה לא ממש מראה כי היום זה ממש הולך..אבל אם ההורים שלך מעדיפים שלו...סתם חבל!

נשמה,

דבר ראשון צריך לדבר קודם עם ההורים כי כיבוד הורים זה קצת מעל...

דבר שני זה ממש לא אומר על בנאדם,

אני עשיתי חור שני כי זה ממש יפה לדעתי ואנשים היו בשוק כי אני דוסית,

זה גם צריך הסתכלות פנימית למה את רוצה לעשות,

תבדקי עם עצמך אם זה בגלל שאת חושבת שזה יפה או בגלל תופעת העדר...

מקווה שעזרתי=]

הוא הסביר לנו ועכשיו תכלס אני ממש מסכימה איתו, בהתחלה ממש רציתי לעשות ונמנעתי מכיבוד הורים בלבד.

התקפנו אותו עם זה שאין איסור מפורש בהלכה ויש אולפנות דוסות שאין בהם איסור כזה וכדו'.

הוא ענה לנו בפשטות, עם כל היופי והכל תחשבי, אחרי הצעד הזה למה תתקרבי יותר? למראה הרחובי שממנו אנחנו מנסים כ"כ להתרחק או למראה של מה שאנו שואפים להגיע אליו שלמות ואהבת ה' בתמימות.

אולי זה נשמע כזה אוי מה עכשיו זה קשור? אבל כן ,זה קשור.

את שרוצה לעשות את זה או דבר אחר מה לא משנה..

תחשבי עם עצמך, מה זה יתן לך, מה את רוצה שתשדר החיצוניות שלך??

מקווה שעזרתי..

בטח תחשבו שאני איזה פרחה פקצה או משו. אבל אני ממש לא...

צחקנו כזה שאני ממש צדיקה..ישלי 3 באוזן אחת- כנגד 3 אבות, 2 באוזן שניה- 2 לוחות הברית. ונזם- אחד אלוק'ינו...בעיקרון לפי מה שאני הבנתי הרב אליהו זצ"ל אמר שזה לפי מנהג המקום. באולפנה שלי זה לא מוזר ריבוי חורים, אז זה לא בעיה. אבל כשאני הולכת לדודים שלי חרדים- אני מורידה הכל ומשאירה רק תראשונים.

וגם- זה באמת ממש תלוי איך הבת עצמה התנהגת ואיך זה ניראה עליה. אני יכולה להעיד על עצמי- שזה ממש ממש ניראה עדין ויפה ולא בולט ובוטה, זה מאוד תלוי איך רואים את זה במקום שלך, המשפחה, האולפנה, היישוב...קיצור- זה באמת תלוי איך ומי את, ואם את מחצינה את זה או לא. (ישלי חברה שיש לה פחות חורים משלי והיא נראית אחת הפרחות איך שהיא שמה ומה שהיא משדרת)

זה הכל עניין של שדר והרגל.

את יכולה בבקשה לפרט? ממש לא הבנתי מה הקשר ביניהם.

תודה!

מאזהאולפנה את?

בכל אופן- לי יש חור שני ועברתי והשתניתי מהקצה אל הקצה וזה אף פעם לא השפיע עליי.

מעבר לכך שחור שני זה לא כמו חור חמישי, חור שני יכול להיות עדין מאוד (תלוי בסוג העגיל) ובד"כ בקושי שמים לב אליו...

עשיתי לפני כמעט שנה וחצי ואנשים אומרים לי עד היום תתחדשי...

ועקרונית - המשנה ברורה מתיר הליכה בלי גרבים,אבל ע"פ מינהג המקום.

וסתם עוד משהו..אם אנחנו הולכות ע"פ בצניעות,בואו נילך ע"פ בשמירת הלשון.

משהי מתחייבת?

מתירה הליכה בלי גרביים וחצאית שמגיעה עד לקרסול.

אני שולת אם מישהי מכירה רה שמתיר חצאית לא עד הקרסול בלי גרביים.

מתירה ללכת עם חצאית שמכסה את הברך בלי גרביים. 

שלום יקרה

תשובה לשאלתך

המשנה ברורה אכן מתיר ללכת עם חצאית קצרה (10 ס"מ מתחת לברך) ללא גרביים.

ישנם רבנים שנוהגים כך. אני יכולה לבדוק מי, כרגע אין לי שמות, אני יכולה לחפש.

אבל, כלל לחיים, לא הולכים לחפש על כל הלכה רב שיתיר כמה שיותר, רצוי בחיים לבחור רב, שלפי הדרך שלו את הולכת, בדברים שהוא מחמיר ובדברים שהוא מקל.

א"א בכל דבר לחפש ת'רבנים שמקלים, זה לא הולך ככה, התורה אין לה מטרה להכביד עלינו, צריך למצוא ת'שביל שלנו בה.

אני בכיתה ט', ולא 'להיט' לי באולפנה.

אנחנו אולפנה שבכלל לא נחשבת דוסית- מבחינת הבנות. מבחינת הצוות יש דרישה לחצאיות ארוכות וצניעות, אבל הבנות באות ממקומות שונים לגמרי- כאילו אני בטוחה שיש לי כמה בנות בשכבה שלא שומרות שבת ושהם יוצאות מהאולפנה החצאית נכנסת לתיק..

ואני רוצה יותר.

לא רוצה להיות מהאלה שלא משתתפות בדיבורים בכיתה כי הם לא עוקבות אחרי האח הגדול, ושיו, הם אשכרה לא ראו אתמול יומני הערפד!

וש"מה?? את לא יודעת מי זאת ריאנה והילרי דאף?" .

אבל אני תוהה לעצמי - עד איפה אני מקריבה את עצמי בשביל לתרום לאחרים?

בשביל התרומה שלי שווה לי להקריב את הרמה הרוחנית שלי?

את הבנות שאני מסתובבת איתם? את הדיונים שאני שומעת בכיתה?

אני בורחת לי למקום עם בנות בסגנון שלי("צדיקות ומוצלחות" להגדרתך), שבו אני אקבל המון, ומשאירה פה את התרומה ו"לא מהווה דוגמה"?

אני חושבת על זה. בע"ה מקווה שיהיה לי תשובה ואשכיל ליישם אותה.

וצריך תמיד לזכור שבמקום שאני נמצאת זה המקום שהקב"ה חשב שהכי מתאים לי ואני הכי אתרום בו.

אם את לא נהנת באולפנה, אם את מרגישה שהיא מורידה אותך רוחנית-

אז ברור שאת צריכה לעבור.

אני מדברת על זה שהאולפנה היא סבבה, מורכבת מהרבה סגנונות..

אצלנו נגיד, יש לי חברות ממממלא סגנונות, אבל גם חברות שהן יותר כמוני, ככה שאני לא לבד..

לודעת, זו פשוט התחושה שאני מקבל ממלא אולפנות. 

יש לי המון מה להגיד לך...!! בתור אחת שניסתה את כל האפשרויות שנתת...

אני גם לומדת באולפנית (לא אולפנה) כזאת, ואני פשוט אוהבת אותה!!

יש לי בכיתה בנות שהולכות עם מכנסיים, יש אולי גם כמה שלא שומרות שבת. אבל אני פשוט כ"כ אוהבת את המקום הזה.

יותר מזה, אני "הבת של המנהלת"! לא ממש, אבל אמא שלי היא הרכזת החינוכית אז זה כמעט המנהלת, ואני לא הבת של המנהלת שכולם חושבים, פשוט לא שמים לב לזה.. אני אוהבת את האולפנית, את הכיתה, את הבנות!

האולפנית מתחילה מכיתה ז' עד י"ב. אולי בכיתה ז' עוד התלבטתי אם ללכת לאולפנה או לא. אח"כ פשוט זה היה לי ברור שלא..

תאמינו לי, אפשר להתחזק, להתקדם ועוד הרבה דברים, גם באולפנית כזאת, ואני מרשה לעצמי להגיד שבהרבה דברים אפילו יותר!

חוץ מזה, אני מרגישה שאני נותנת המון לחברות שלי. ואני גם מקבלת המון.

בקיצור, המלצה שלי- המקום המתאים ביותר ללמוד הוא לא דווקא איפה שיותר דוסי או מצליח, אלא איפה שהכי מתאים לבת, והרבה פעמים יש מקומות טובים גם ליד הבית..

כן, אז גמאני לומדת באולפנה כזאת. יש לי חברות כאלה ויש חברות כאלה.

יש גם חברות דוסיות ויש גם [המון] לא דוסיות. כאלה שיורידו את החצאית כשיצאו מהאולפנה. כאלה שלא שומרות שבת. כאלה שב12 בלילה יחליטו שהן יוצאות ל'איפהשהו' ויחזרו לך שיכורות ב5 בבוקר.

זה לא פשוט בכלל בכלל.

כי מצד אחד- באתי לאולפנה להתגדל. ללמוד ולצאת טובה יותר ממה שנכנסתי.

ולפעמים זה נוראאא מתסכל. כי זה לא קורה. ובמקום להעשיר את העולם הרוחני את מעשירה עולמות אחרים שלא חשבתי להתקרב אליהם. שאולי לא ידעתי שהם קיימים אפילו.

לי היה משבר בסוף שישית. היה לי ברור שאני עוזבת כי פשוט כבר לא יכלתי. הרגשתי ר-ק-ו-ב-ה מבפנים.

אח"כ החלטתי שאם אני כבר שם, אז יש לי שליחות כלשהי שאני צריכה לקיים. אז כן, משתדלים ומנסים לאזן את העניינים. ב"ה, בשכבה שלי הקבוצה המובילה היא דווקא קבוצה טובה. והרמנו השבעה מעולה באוירה חיובית ובפתיחה של השמיני היו שירים של דוסים [אשכרה שירים של חתונות!!] ויש לנו ועדה שמטרתה לקדם את האולפניזם באולפנה. להלהיב, לעשות אוירה טובה.. ובאמת האולפנה קצת קצת השתנתה [ונקווה שהיא תמשיך]. גם אם לא התארכו החצאיות וממשיכים לראות 'יומני הערפד'.. 

השאלה היא איזה סוג בנאדם את, אם את האני של לפני שנתיים- אז אולי מתאים לך באמת אולפנה דוסית. ואם את האני של היום ויש לך כח ורצון להשפיע- אז אולי מתאים לך אולפנה כמו שלי.

[לא שאני מושלמת, גם אני כנראה לא התאמתי ממש לאולפנה..]

זאת שאלה חינוכית מאד קשה. ואני עדיין חושבת שאם האולפנה שלי הייתה מסננת טיפה [אבל ממש טיפה] יותר ממה שהיא מסננת עכשיו, אולי לא היה לי את המשבר הזה. ואולי באמת הטוב היה משפיע על הרע בצורה משמעותית יותר.  אבל אנחנו מנסים עכשיו לעשות את העבודה שלנו נאמנה בלי לקטר.. אז זה מה יש וזהו! ואני סומכת על האלה הגדולים שעומדים בראש האולפנה שלי, שהם יודעים מה הם עושים.

שיהיה יום מעולה.

התלבטויות מועילות

אבל רציתי להוסיף עוד בחינה..
יש תקטע הזה שכולם מסביבך קצת פחות דתיות ממך, אז את מרגישה ומאוד משתדלת להיות הכי דוסית בעולם...

מוכר??

ואז כשאת באה לאול'.. את רואה בנות של רבנים מתנהגות ככה וככה, וזה מוריד לך מוטיבציה, כי אם האולפנה "דוסה" והבנות "בנות רב".. אז זה בטח בסדר...

זאת רק סיטואציה למחשבה.. =]

כמובן מצטרפת  לנעמה ולקודמים לי והדבר הכי חשוב שהכל אבל הכל באמת תלוי בך, מי את..

ולכל אחד להיות במקום כזה ואחחר פשוט יכול להיות שונה...

מקווה שעזרתי...

בהצלחה!

אני מצטערת שאני מקפיצה אבל זה פשוט מרגש אותי..

זה נשמע ממש כמו האולפנית שלי.

ישמצב לעוד תשובות?

תודה!

אני רוצה להחליט עוד השנה...

זו אולפנא מצויינת. אני מכירה אותה די מקרוב והיא ממש טובה.

אולי תבואי לבהר"ן?

לא הבנתי - את יעני לא דוסית?

יש גם את האולפנא בגבעת וושינגטון - לא נווה דקלים, אחת אחרת - שהיא לא דוסית.

לא היה לי כוח לקרוא הכל אז רק קראתי שאת חושבת שכפ"פ זה דוס וסטיגמתי.

בואי נגיד שהמגוון של הבנות גדול מאוד, אבל האופי של האולפנה דוסי... יש סטיגמות מטורפות וחיים איתן...

אין לי כוח לפרט, אבל תחשבי המון על הרעיון של הפנימייה- כי זה הרבה יותר קשה ממה שזה נשמע...

זה להתחיל מהתחלה הכל- חברות חדשות, מורים חדשים, בי"ס חדש, לעבור דירה בקיצור... רק בלי ההורים.

זאת פנימייה מלאה (כפר פינס) וזה קשה להיות כ"כ הרבה מחוץ לבית ולישוב. לי שניהם חסרים מאוד! ובאף פעם לא חשבתי שחוג מסויים שאהבתי או הווי מסויים של הישוב יחסרו לי כל כך.. אבל כן! אז רק שתדעי ותחשבי על זה...

בחיים לא שמעתי על סטיגמות ,

ואני גם גרה  די קרוב ,

כך שאם אני רוצה לחזור הביתה אני יכולה ((:

לא תמיד משחררים אבל ..

לדעתי, פנימיה זה ה-דבר , ממש תורם ובונה אותך לחיים !!

אולי בהתחלה זה קשה .. אבל באמת שמסתדרים ..

וחוצמזה, באולפנא יש מלא סוגים של בנות ..

יש את הדוסיות ממש, ויש פחות ויש שבכלל לא .

אבל כולם מתחברות למשפחה אחת , ובאמת זה ככה!!

קיצ, אאם יש לך שאלות ספציפיות -

דבריתי באישי ((:

לשאול כל מדריך מה הוא חושב על הערבים (נגיד..) ואז לכתוב את זה כאילו שאלתם אותם מה הם חושבים על שבט אחד / סניף אחר בעיר וכו'...

זה יוצא ככה..:

שאלנו את המדריכים מה הם חושבים על סניף עזרא מרכז (המצאתי משו..) והנה התשובות:

שלמה: שימותו אמןן..

חוה: להסביר להם יפה שזה ממש לא הארץ שלהם 

וכו' וכו'..

ואז בלמטה לכתוב: סתם סתם.. השאלה האמיתית היא: מה אתם חושבים על הערבים..

זה ממש חמוד!!!

הזהרה- מוצר נסיוני, ייתכנו תופעות לוואי כגון השמנת יתר.

אמנם אני עוד לא מדריכה ואולי גם לא אהיה, אבל סתם רציתי להגיב.

כמה דברים,

לפני הכל. למה תמיד שאומרים לנו 'יא דוס' אנחנו מעקמים את האף?

למה אנחנו תמיד מובכים כזה "ולא.. אני לא כזו דוסית.."

כשלי אומרים שאני דוסית- אני מחייכת חיוך ענק ואומרת תודה. איזה מתוקה את שאמרת את זה!

לא משנה אם הכוונה שלך הייתה סתם לרדת עליי.

אני? מאושרת להיות דוסה! לקיים את המצוות של הקב"ה בדרך הכי טובה שאני יכולה.

דבר שני.

למה תמיד כל השיחות האלה מסתכמות באורך שרוולים וכמה את מדברת עם בנים?

נכון. זה ח ש ו ב כלכך. 

אבל, יש קצת מעבר..

צניעות פנימית, בין אדם לחברו, אידיאלים, ערכים..

אני לא אומרת ח"ו שאין בך את זה- אני בטוחה שיש!

ב"ה, גם בבנ"ע יש בנות צדיקות שמתפללות ומברכות ומקפידות על צניעות ומשתדלות כ"כ לא לדבר עם בנים.. והרבה.

ובקשר לחובה ההלכתית.. אני אשמח אם תקראי את זה-

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1830

אני אקרא לך דוסית.

ואת תהיי גאה בזה!!

כי את שפיצית שאת הולכת בדרך שלך, במה שאת מאמינה בו, שאת מתפללת ומברכת. 

לילה טוב מתוקה

נשמה,

אין דבר רע בלהקרא דוסית.

דוסית זה הכינוי הכי מדהים שאפשר לקבל....

אני מקווה בשבילך שתביני....

שפתחו שם  השנה 5 כיתות.

ושבנות דודות שלי לומדות שם...

למדתי שם בחטיבה...

אבל זה רק אם את גרה באזור בינימין. מה שלא בטוח. כי זה בבית אל ובלי פנימיה. אם את רוצה מוזמנת בכיפ לאישי..

מוזמנת באישי

תתדברי איתי בשיחה אישית זה קרה גם לי!!!

דבר שני:תעברי מיד אולפנא!! אל לא תסבלי שנה שלימה רק בגלל שכבר התחילה השנה.

תתדבררי עם אמא שלך ותעברי אולפנא!!! עכשיו!!!

עדיף לך לסבול קצת מהמעבר ומהשינוי, מאשר לסבול עוד שלוש שנים...

מוזמנת באישי אם בא לך , אני מתבססת על משהו....

תקשיבי...אני עברתי בתחילת שישית ואם אני יצטרך לתאר לך את תקופת המעבר שלי באותו הזמן ספציפי זה היה זמן זוועתי זו היתה תקופה שהייתי בה בערך בדיכאון!

אבלעכשיו שנה אחרי אני שיא השמחה שלא עברתי החזרה   כי נכון שהיה לי ממש זוועה בהתחלה אבל את מתחיל להכיר בנות גם לא מהכיתה שלך וואתה מתחיל להגיד דברים בדוגרי ובנות מבינות שהן בכלל לא היו בסדר כל התקופה הזו....

תדעי שגם אם תעברי אולפנה יהיה לך אולי קשה (לי המעבר היה מישתלם בסופו שלדבר..)...

אני חייבתלהדגיש שעד פסח הייתי בטוחה שעובדים עלי שבסוף יהיה טוב....אבל הם צדקו...

אני מקווה בישבילך שבסוף תעשי את הבחירה הנכונה כי אלו יהיו החברות שילכו איתךלחיים..=)

ותיזכרי שאין יאוש בעולם!

באולפנה שאני רוצה לעבור יש לי חברות ממש טובות גדלתי איתן והן איתי בסניף.. ככה שאני מאמינה ומקווה שזאת לא תהיה הבעיה .. נועוש,אני אשמח לשמוע מימך פה.. אני לא רוצה באישי.. תודה לכל המגיבות! 

אני אשמח ממש אם היא תכתוב ואני ידבר איתה באישי.. תודה!

שממש ממש רצתה לעבור בתחילת החמישית1 ממש!! היא לא התחברה,לא אהבה והיא גם הייתה םחות דוסית מהאולפנה אבל אחרי כמה זמן היא פשוט התרגלה,הכירה וגם צריך להבין שלא ברגע שלא טוב לך עוזבים,צריך לנסות  עוד קצת...ואני ממש מבינה שזה הגיוני לא להנות וכאלה פשוט לא כדאי לשפוט מהר... בהצלחה!

מוזמנת בכיף באישי!!

לפני כמה זמן למדת שם?

תקשיבו אני גם לא נהנת בביה"ס ואני בחמישית

תציעו לי אולפנות דוסיות ופנימיה.

כי אני חושבת שא"א על תחילת שנה לאהוב.. חמישית זה בהתחלה קש מכל הבחינה של הבנות..

וגם לי ממש קשה ויש לי חברות ב''ה אבל הצוות באולפנה לא הכי הכי אבל יאלה סבבה ואני בחודש הראשון ממש סבלתי..ועכשיו עדין לא הכי טוב לי ...אבל אים את ממש סובלת אז לדעתי כן כדי לך לעזוב זה פשוט הכל עניין של זמן..

לא הבנת ימה כתבת רעיה!!!

ללכת לבדוק שם?

 תציעו  לי אולפנות דוסיות.

ואם יש פה בנות מאבן שמואל שיגיבו לי על האולפנה שלהם.

דברו עליה תשבחות אבל אני לא כ"כ מכירה אותה.

אז אשמח אם תגיבו לי במהרה.

ומה לדעתכם כדאי לי לעזוב עכשיו כי אין לי כ"כ חברות ואני לא מסתדרת עם מורה אחת

שיש לה איתי 8 שעות בשבוע או לנסות להסתדר

ובדוק אחרי החמישית .

ומה יותר קשה לעבור באמצע שנה או לעבור מהחמישית לשישית?

טוב אז גם אני עברתי אולפנה בסוף כיתה ט' ניראה לי יותר מסובך באמצע יי' אבל יש לי חברה שעשתה את זה וזה אפשרי!! אותי השיכבה קיבלה מדהים אבל תלוי לאן את הולכת כדאי לך לישאול איך השיכבה..

אבל ממש ממש כדאי לך לעבור עדיף התחלה קשה מאשר לסבול את התיכון שזה השנים שאמורות להיות הכי כיפיות בעולם מבחינה חברתית וגם כל האישיות שלך נבנת בשנים האלו..ככל שהיה לך יותר הטוב ככה את תיבני יותר טוב ותוכלי להיתקדם וזה באמת שינוי משמעותי וגדול.

היתה לי חברה בכיתה הקודמת שגם ממש סבלה ופשוט לא הגיע לאולפנה שבועות.. וזה ממש דפק אותה מבחינה חברתית וילמודית!! וזה חבל

אני בידיוק הייתי במצב שלך ואת לא מבינה כמה זה טוב עד שאת לא עושה את זה(עוברת ) אולי זה טיפ טיפה של מאמץ ובילבול ראש אבל זה שווה כל רגע(מניסיון)

את מוזמנת לאישי לדבר ... 

המתנחלים בהר עם את רוצה מוזמנת באישי

תודה נשמה!

עוד הצעות.. ?

אוף, מה, רק עכשיו הם מודיעים? מנראלהם, לא התחלתי לארוז אפילו!!!!!