היי!!
חברה שלי (חמשושית) רוצה לעבור אולפנא...
היא מחפשת: פנימיה, אווירה חברתית מטורפת - הווה אומר מקום שכולם כל היום ביחד, אינסוף פעילויות חברתיות, וכו' וכו' ...(יש מקום כזה בכלל?!), קשר חזק עם הצוות, מקום להיבנות בו מבחינה תורנית (מקום שיבנו אותך מתוך הכוחות שקיימים בך ולא ינצלו אותך כדי להרים ת'מקום...), שיהיו לימודים ברמה סבירה - לא גבוהה מידי אבל גם לא נמוכה מידי...
קיצר -
מה נראה לכן מתאים לה?
תודה ויו"ט,
צמבל
לא יודעת עד כמה זה עונה על מה שהיא רוצה, אבל בעיקרון-
יומיים פנימיה, אווירה חברתית ממש סבבה וטובהה!! פעילויות חברתיות- יש, אבל לא אינסוף..(פעולת מדריכה פעם בשבוע-שני בפנימיה, פה ושם עוד פעילויות, שיחות, ועכשיו ממש מנסים לגרום לבנות ליזום פעילויות שוות=)) קשר חזק עם הצוות- הכל תלוי בבת! בואי נגיד ככה- רב הבנות לא בקשר -ממש- טוב עם הצוות, אבל מי שרוצה ומתאים לה- יש כאלה.. באמת תלוי בבת כמה היא רוצה קשר(וגם במורות..), מקום להיבנות מבחינה תורנית- זה ההחלטה שלה! אם היא עומדת על עקרונות ולא נסחפת ובאה לשיחות והכל- אז כן, היא יכולה להבנות.. יש שיחות ופעולות וכלמיני
לימודים-ברמה סבירה + !! הלימודים אצלנו נחשבים ברמה גבוהה, אבל ממש לא קשה במיוחד! (גם אנגלית גם מתמטיקה יש 3,4,5 יחידות.. מה שמתאים לכל אחת..) בסה"כ טוב..
אני לא ממש מכירה- אבל ממה שאני יודעת גם כפר-פינס ובהר"ן אולי יכולות להתאים..(זה גם פנימיה מלאה..)
אגב- מאיפה היא? אולי זה בכלל לא שייך..
בהצלחה! =)
האווירה החברתית שם לא סתם כיפית ומדהימה כמו בשאר האול' אלא באמת מלאא אפעילויות ויותר אינטנסיבי.. לפי מה שהבנתי מחברות שלי שלומדות שם..
מעלה אדומים מתאימה חוץ מהקטע של "שיהיו לימודים ברמה סבירה - לא גבוהה מידי"
כי הרמה גבוהה ודורשת .
אבבל חוצמיזה יש מלא פעילויות חברתיות והצוות מעולה!
מומלץ בחום.
נ.ב.
אני לא בטוחה שהם מקבלים באמצע השנה אבל המון הצלחה!
ו- דוסית? הרמה לא גבוהה ודורשת. הם עוזרים טוונות!! למי שצריכה עזרה. ממש.
עם כל הכבוד (ויש מלא מלא כבוד!!) האולפנא היא לא רמה לימודית גבוהה! אוקיי? מתי יבינו את זה |נאנח|.
הם לא מצפים להרבה ממי שלא יכולה. יש להם ת'דגש שכל בת תגיע עד כמה שהיא יכולה- למצות את הכח שלה, אבל ממש לא מעבר.
[מישהי- שממש לא אהבה ת'אולפנא, ואחרי החמישית היא עברה, אמרה לנו שעכשיו היא ממש ממש נהינת, נכון, כי זה לא היה הסיגנון שלה, אבל היא יכולה להודות שבאולפנא שלנו, מה שממש מיוחד זה שממש מנסים לעזור לבנות, רק לקדם, ואיפה שהיא עכשיו, ובעוד בהרבה אולפנות אחרות זה פשוט לא ככה!]
וקראתי את השאלה ומיד עלתה לי מעלה אדומים אבל יש להם איזה עיקרון מוזר שהם לא מקבלים חרי תחילת חמישית.. אבל אם את רוצה תנסי לברר, לא יזיק!
אבל צוות טוב ופעילויות חברתיות.... פנימיה מלאה
.. זה מתאים. בואי לבקר!
ישר עלה לי מא'ד- יש מצב שמקבלים אחרי תחילת חמישית.... צריך לנסות....רמה לימודית לא כזה גבוהה כמו שמתארים...באמת מי שבאה נהננת.....מוזמנת בחום....
במעלה אדומים וממש נהנת!!! אם היא מכירה משהי מהאולפנה היא יכולה לבקש ממנה שתלך לרב אלי לדבר מקסימום אם היא לא תתקבל... אבל אם היא ילדה טובה שיודעת קצת ללמוד ישר יקבלו אותה!!! האולפנה הזאת פשוט צחוקים!! (תלוי באיזה גישה את באה..) כדאי לה לבוא היא ממש תהנה!!!
בלי לחשוב פעמיים.. כל היום יש פווול פעילויות, רמה לימודת סבבה, הנסיון מראה שהבנות ממש נבנות שם.. (א"א להשוות בין החמישית לשמינית..) וממש משקיעים בכל מה שקשור לפעילות חברתית וצמיחה אישית....
חוצמיזה, יש שם בנות ממש איכותיות!
האווירה החברתית באמת אחת הטובות!! אם את רוצה פרטים-אז באישי
בס"ד
ויש גם את בהר"ן שזה קצת יותר דוסי (מבחינת הבתים שהבנות באות מהם).
ואולי גם אמנה, אבל אני לא יודעת כמה הם מקבלים מאוחר..
אם צ'כה עוד מידע/ עזרה- מוזמנת לאישי..
אני הייתי ממליצה על האולפנה שלי- קרית ארבע..
הרמה הלימודית מותאמת לכל בת והיכולות שלה. בקשר לפעילויות, יש כל יום שני פעילות ערב חובה, ברביעי יש פעילות של הפנימייה ואם היא בפנימייה מלאה אז יש תמיד פעילויות של הפנימיה המלאה... הקשר הוא יותר עם הצוות של הפנימיה יותר מאשר הצוות של האולפנה למרות שגם עם הצוות באולפנה הקשר הוא אחלה!!
יש שבתות אולפנה בתדירות די גבוהה וקשר טוב בין השכבות.
אני יודעת שהשכבה של החמישית השנה אצלינו- איכותית ממש!!
בקיצור- לדעתי עומד על הדרישות, מומלץ מאד לבא לבדוק!!
ממליצה מאוד!!
תפרטי יותר.
כל אחת כותבת את האולפנא שלה ויש כאן אולפנות שונות לחלוטין אחת מהשניה שבנות רושמות.
בקיצור, זה יעזור אם תפרטי יותר על הסגנון שהיא רוצה (כי זה קצת כללי) וגם עד כמה היא רוצה רחוק מהבית. (גם אמנה כפ"ס ומעלה לבונה- הם לדעתי נחשבים רחוקים ואולי גם לא כ"כ נגישים- לפחות מעלה לבונה לירושלמית.... וכפר פינס עוד יותר רחוק....)
וגם תכתבי אם היא רוצה פנימיה\חצי פנימיה\בלי פנימיה בכלל....
אם נדע מאיזה אולפנא היא רוצה לעזוב יש מצב שיש יעזור לנו בהמלצות...
אני אשמח אם תדעו איפה יש דבר כזה.. תודה!
של לדעת באיזה פסוקים לחפש וכאלה...
בהצלחה 
בסיעתא דשמייא!!
מכירים ת'טענה הזו? נגיד - שרוצים ללכת לקולנוע לראות סרט 'נקי',
שרוצים ללכת למשחק כדורגל של בית"ר או של חיפה,
שרוצים להסתובב עם החבר'ה בשבת - לדבר קצת 'בנים בנות',
שרוצים ל...
יש לי מה להגיב על כך אולי אח"כ...
בסיעתא דשמייא!!
מקטינים, בשביל להרחיב.
לפעמים מצמצמים, בשביל להגדיל, גובה.
[גרסת הביינישי"ם - פה]
מכירים את זה שאתם מחליטים להתחזק במשהו,
ובהתחלה ב"ה הכל הולך לכם ממש טוב, ואתם ממש מרגישים ב'אורות',
אבל אחרי כמה זמן פתאום אתם נופלים בבום אחד גדול,
ואתם לא מבינים מאיפה באה לכם הנפילה הזו?!..
---
בשבת חול המועד, קוראים את פרשת כי-תשא.
בפרשה הזאת בני ישראל חוטאים בחטא העגל.
אבל תחשבו על זה שנייה >>
איך יכול להיות שאחרי כל הנסים של יציאת מצרים, אחרי מעמד הר-סיני,
אחרי שבנ"י ממש שמעו את ה' -
הם חטאו בחטא חמור כל כך?!..
הופה, תשמעו איזו תשובה מדהימה אומר על זה האדמו"ר מסלונים >>
כל פעם שאנחנו רוצים להתקדם בעבודת ה', להגיע למדרגה חדשה -
ה' מראה לנו קודם כל מה קורה כשמגיעים לדרגה הזאת,
ואנחנו מרגישים בשיא האורות.
אבל אחרי כן, הוא מחזיר אותנו למקום שבו היינו קודם,
ואומר לנו: "אתם רוצים להרגיש את המתיקות שהראיתי לכם קודם?!
אז עכשיו תעבדו על עצמכם - ותוכלו להגיע למדרגה הזאת באמת".
ולכן, הוא מביא לנו נסיון, כדי לראות איך אנחנו מתמודדים איתו,
ועד כמה אנחנו באמת רוצים להגיע למטרה.
וככה היה גם בחטא העגל -
במעמד הר סיני, ה' הביא אותנו ישר למדרגה שיא הגבוהה,
והוא ממש דיבר איתנו.
אבל אח"כ ה' לקח מאיתנו את מה שהוא הביא לנו על מגש של כסף,
ואנחנו היינו צריכים לעבוד, כדי להגיע לדרגה הזאת.
והעבודה הזאת זה הנסיון של האמונה של בנ"י -
העם ראה שמשה מתעכב שם למעלה, למרות שהוא אמר שיחזור תוך 40 יום.
[אבל היה להם בלבול בספירה, ומשה היה צריך לחזור רק יום אח"כ]
הנסיון פה היה אם הם באמת יאמינו שמשה יחזור -
אבל הם לא האמינו, הם חשבו שמשה מת ועשו את העגל.
אז, מהיום...
כל פעם שאנחנו רוצים להתחזק במשהו,
נדע - בהתחלה הכל יילך לנו טוב ויפה,
אבל אח"כ יבוא לנו איזה וואחד נסיון ענקי.
אבל הנסיון הזה בא כדי באמת לחשל אותנו,
ולבדוק עד כמה אנחנו באמת רוצים להגיע למטרה.
שנזכה בעז"ה באמת לעמוד בכל הנסיונות שה' נותן לנו!
שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!
מיקודית של אדית כהן ומריאן רוזנפלד לשאלון 804 במתמטיקה למכירה.
חדשה! נקנתה בטעות..
במחיר 50 במקום 60 ש"ח.
למעוניינים- לירז- 0542541699.
אזור ירושלים.
אני ממש רוצה לארגן קייטנה מושקעת לפני פסח,
ותכננתי לקחת 30 שקל ביום, ומכל הצדדים טענות אם זה זול מידי או יקר מידי..
קיצי מה לעשות??
זה נקרא ממש יקר
אבל תלוי איפה...
אבל זה תלוי איפה את גרה..
בעיר/ישוב?!!
תבררי עם אנשים מהאיזור שלך.. וזה גם תלוי מה את עושה,את מוציאה אותך למקומות. או רק הפעלה ביתית..
קייצר תתיעצי עם מישו שיודע את כ-ל הפרטים! ..
תקשיבי, אני עושה עםן חברה שלי קיטנה ואנחנו לוקחות 100 ש"ח לשבוע [6 ימים!!]
ו.. זה הכי יקר!!!!!!
כאילו.. יש עוד בנות ביישוב שלי [אני ביישוב..] שעושות קיטנה, והמחיר שלנו הכי יקר..!!
אבל זה ממש תלוי איפה את גרה..!!!!!
כשהיתי בקיטנה(אמיתית)שילמנו 300לשבועים וחצי והיו לנו פווווווווווווווול אטרקציות!!
...
איפה את גרה? אצלי זה שעת בייביסיטר!!! בנות בכיתה ו' עושות
לאחותי הקטנה ולוקחות 20 ליום!!
ההרשמה לקייטנה שלי היא בעיקרון לכל הימים.. אבל אם מישי רוצה להצטרף ליום אחד.. אז זה 20.. אני לא יודעץ.. 30 נשמע לי יקר...
אנחנו באמת יודעים מה זה 'בן חורין' אמיתי?
2 נקודות, חשובות ממש.
מאוד.
עשו טובה - הפעם כולם קוראים. "חול המועד",
זה יום שמותר להשתמש בחול - במחשב, בשביל קודש - למועד.
דקותיים לנשמה, מגיע לה קצת להרגיש נעים בחג, שלה.
התמונה - שאחרי הקטע שווה יותר
מאלף מילים - נמצאת בסוף הקטע.
"אמר ריב"ל, בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת -
"אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" וכו', אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה".
ו - אני שואל, מישהו פה פעם שמע בחיים שלו 'בת קול'? ובכלל,
כל יום מחדש? מה זה, מה אנחנו ילדים קטנים? מה זה הסיפורים האלו...?!
ב) מי, מי אתה אומר בן חורין? מי שעוסק בתלמוד תורה?
אוי נו. בוא תראה בחור ישיבה בגיל 16, רק סובל מללמוד תורה, ואנחנו רואים
בדיוק מה הוא עושה בשעות הפנויות שלו - וזה ל-א ללמוד תורה, ממש לא...
נתחיל דווקא בשאלה האחרונה.
נכנסתי פעם למכון כושר. ווא ווא, אל תשאלו איך יצאתי משם.
תשמעו, יש לבחור שרירים, אבל בואנה, כאב. פשוט כאב.
נגנתי פעם בגיטרה של חבר. ווא ווא, הזיופים חגגו, אבל הנורא
ביותר היה שהאצבע שלי פשוט כ-א-ב-ה.
אז עזבתי. גם את הגיטרה, וגם את הכושר. השרירים לא גדלו
וחוש המוזיקה שלי לא התפתח, אבל שמעו, קבלתי חופש.
חופש? כן. מה זאת אומרת חופש?
הרי לנגן רצית, להתאמן רצית, מה עכשיו? אתה כלום.
אבל סליחה?! שאני אשבור ת'אבצע שלי בשביל לנגן? שהגוף
שלי יתפרק בשביל לחזק שרירים?! בחיים לא.
מ-ו-ו-ת-ר על המטרה. נקודה.
מאוחר יותר, שאלתי חבר לגבי הגיטרה, שאלתי את המאמן לגבי הכושר,
לשניהם הייתה תשובה חד משמעית -
"תתאמן, בהתחלה 'תשבור ת'ראש', אבל אח"כ אתה כבר תריץ".
בהתחלה לשבור ת'ראש?! אולי שלכם, אבל שלי לא הולך להשבר,
בכל מקרה, אני אסתפק בשמיעת דיסקים והליכה בערב.
בקיצור, מ-ו-ו-ת-ר על המטרה. נקודה.
===
אחלה. עד כאן 'טוב', שמדובר בתחביבים.
אבל מה שמדובר בחיים? מה שמדובר ב...
נגיד תינוק, קם - נופל. קם - נופל. קם ו - פתאום הוא אומר לנו -
"ראבק, לא קם יותר. מה, אתה נורמלים?! שאני שוב אפול?
עזבו, תנו להשאר פה על הרצפה, נמאס לי לקום"...
או נגיד אתם רואים אדם ה' ירחם חולה במחלה קשה,
נאבק על חייו שנים. פתאום הוא אומר לכם -
"די. היה נחמד איתכם, אבל אני נראה לי אפסיק להתמודד,
יש מצב אני פשוט לא בנוי לזה, ניתן לחיים לזרום, למוות"...
הרי במקרים כאלה, בחיים לא נראה ויתור על המטרה.
גם אם בהתחלה מאוד קשה, אז...
שוברים ת'ראש, משקיעים מליונים, נופלים ו - מנסים לקום.
ואם נראה אדם כזה שבדבר של 'חיים' הוא מוותר כי קשה,
זה פשוט, פשוט...
לא נורמלי. כולנו לא נוותר אף פעם, גם אם יהיה מאוד קשה.
=====
אז למה? פשוט ל-מ-ה...? זו השאלה.
הרי כולנו מכירים את הגמרא הזו - "מניין שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה?
שנאמר 'זאת התורה, אדם כי ימות באהל'". כלומר, שצריך הרבה עמל ויגיעה בלימוד התורה,
שבתחילת הלימוד יכאב הראש, לא תבין כלום, תהיה מבולבל בריבוע, תרגיש קושי מטורף..
כולנו יודעים ש-ר-ק ככה, מתוך עמל זוכים למתיקות התורה, ר-ק ככה, ושמענו על זה כבר מליוני שיחות.
וגם כולנו יודעים שתורה היא - "הם חיינו ואורך ימינו", ובלי תורה לא שווים החיים, כי מי שלא מקיים
את רצון בוראו, באמת לבכות עליו, על הבזבוז שהוא עושה בנשמתו.
אז למה? למה אנחנו מוותרים על התורה כ"כ בקלות?
"למדתי כבר בישיבה וראיתי שאני לא בנוי ללמוד תורה"...
או - "אני לא אוהב ללמוד גמרא, לא מתחבר אליה"...
אתם יודעים למה אנחנו לא מתחברים לתורה, לגמרא וכו'...?!
כי..
תגיד, חשבת פעם אם אתה 'מתחבר' לאויר שאתה נושם ממש כל שנייה?
האא, ובכל זאת אתה ממשיך לנשום אותו כל רגע, למרות שאין בניכם
איזשהו 'קליל' מיוחד, ויעיז מישהו לנתק אותך מהאויר לנשימה.
כי בחיים - לא משחקים - ופשוט עושים כפי ההוראות, עד שיהיה טוב.
אבל בתורה - מה שקורה לצערינו - משחקים. ההוראות אומרות 'שבור ת'ראש ואח"כ תראה פירות',
אבל מי שם על ההוראות? כמו שלא בא לי לנגן בגיטרה אם זה דורש הרבה,
ככה גם לא בא לי ללמוד תורה אם חכמים אומרים שזה דורש הרבה עמל...
ו - "תבינו", יגיד לנו הבחור, "זה לא שאני לא מאמין לחכמים, הם בטח צודקים
שמי שישבור את הראש בתחילת הלימוד - יזכה אח"כ למתיקות,
א-ב-ל - והנה, פה שורש הבעיה - אפשר לחיות גם בלי ללמוד תורה בעמל, הנה, עובדה"...
כולנו יודעים שמתיקות התורה תגיע רק אחרי עמל,
כולנו יודעים שבן חורין יהיה רק אדם שלומד את התורה,
אז למה אנחנו לא ח-ש-י-ם את הידיעה?
בגלל, שעוד לא החדרנו עמוק עמוק לראש,
ש - "אדם בלי תורה, כדג בלי מים"...
חד משמעית. לא משנה מה אתה. גם אם אתה חיל בצבא ה',
או את בת שירות שעוסקת בחסד, "אדם בלי תורה",
מ-ת.
שנחדיר את הידיעה הזו פנימה ללב,
שנניח אותה על הלב שתחדור פנימה באמת,
אז, רק אז נזכה לדעת באמת ולא רק לצטט, שה - 'חירות'
האמיתית בעולם, היא רק להיות עסוק בלימוד התורה הקדושה.
===
לגבי 'בת קול שיוצאת בכל יום', נדבר בעז"ה בפעם הבאה,
ושם נגע בנקודה קצת יותר פנימית, במיוחד לנו.
רק, שאלה קטנה לי אלייך נערה יקרה.
את הרי בת בערך בת 16 או קרובה ל - 20 משני הכיוונים,
את לא מתביישת שאת שולטת בפייסבוק (או בלימוד לתואר..) יותר מאשר בהלכות ברכות?
את לא מתביישת שאת בעצם במצב 'מתה' כל הזמן?
לא מתוך תוכחה, קטונתי מלהוכיח, אבל באמת, מתוך...
אחי, אתה לא מתבייש שאתה דתי רק בגלל שאבא שלך כזה,
או שלא פתחת גמרא כבר כמה שבועות טובים...?
לא מתחבר? לא נמשך ללמוד תורה? לא מצליח להבין?
אז תשב, תשבור ת'ראש בלי להתחבר, תבכה, תבקש, תשלם, תעמול,
בלי שום חשבונות של זמן או רווח, אלא תעשה הכל, להתחבר.
בחיים שלך - אין 'לא בא לי' או 'לא מתחבר', שם פשוט עושים.
כי מדובר פה בין חיים למוות. חיים,
למוות.
כשנחדיר את זה באמת עמוק ללב ש -
"אדם בלי תורה כדג בלי מים",
אז, נרגיש את מתיקות לימוד התורה,
את מתיקות החיים, את החופש האמיתי בעולם.
משעבוד,
לחירות. אמיתית.
אשמח אם תקפיצו את השרשור. אפילו רק לכתוב
נקודה בתגובה, שעוד אחים שלנו יקראו, לנשמה.
========
הוספת חיבור לשביעי של פסח:
ממש עוד 'רגע' אנחנו בתוך 'שביעי של פסח'. בואו נראה, איך היסוד הזה ממש נמצא במה שנקרא בו:
"וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים",
- דורשי רשומות אמרו אין מים אלא תורה. (בבא קמא פב' עמוד א')
"וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם".
- יש דעה בחז"ל, שהעץ היה של זית. מסביר בעל ה - 'כלי יקר',
"למשל על דברי תורה שתחילתה מרה, כזית זה שתחילתו מר וסופו מתוק".
- עוד שואלים, ע"י זריקת עץ - שהוא מר, לתוך מים, הם נהיים מתוקים?!
אם אתה רוצה שיהיו מתוקים, זרוק סוכר או איזה שוקולד, למה דווקא עץ?..
התשובה - תלמד אותנו בדיוק איך ה' רוצה שנמתיק את לימוד התורה שלנו. לא ע"י שום דבר אחר,
אלא רק ע"י הלימוד - ה-מ-ר בהתחלה, הקשה, המעיק, עם העמל, הלא נחמד - בהתחלה.
רק כך, בלי לחפש שום תירוצים, מתוך הלימוד המר, המר ימתיק את המר, להיות בבחינת -
"וימתקו המים", מתיקות התורה.
תודה רבה על הד"ת!!!
ממש חיזקת!!!
משהי מכירה את הקטע הזה(בתור צ'ופר או משהו כזה) של דירה להשכיר רק במקום החיות יש דמויות ממגזרים שונים?
אז למשהי יש איזה רעיון בסגנון הזה לבת מצווה-ביחד עם המתנה?
תודה.
כיפה להזכיר-
איך היה לך כוח לכתוב את כל זה?
משהו בסגנון הזה אני מכירה אבל אני צריכה משהו בסגנון הזה לבת מצווה...
היה לך כוח להעתיק את כל זה.
(או אפילו מכולם בשביל אחד! פה בערוץ... )
משמע היא לחצה על מקש ימני בעכבר לחצה 'העתק', פתחה פה ת'תגובה ולחצה פה שוב מקש ימני> הדבק...
צריך המון כוח בשביל זה, אה?
[או שבכלל, היא סימנה את זה ולחצה Ctrl C ו- Ctrl V .. ]
כי המדריכה שלי נתנה לנו צ'ופר כזה(דומה לזה)
[מי שאין לה כח לקרוא את הכל חייבת לקרוא את מה שמודגש!!! בבקשה היזהרנה בשביל למנוע מקרים לא נעימים במיוחד!!!]
בנות יקרות,
אני יודעת שזה ידוע שמתמשים שהם מספרים הם בד"כ חבר'ה לא מן השורה...
ובכל זאת- היזהרנה (אנא סילחו לי על השפה הספרותית, נחה עליי כרגע מעט רוח שטות וחירפון מהמשתמש 30, הוא מנסה לגרור את השיחה לנושאים לא נעימים... אל תשכחו שעדיף לצאת לא נחמדות ולהעמיד את הגבולות כמו שצריך!
התלוננתי עליו כבר למשה פעם אחת, והוא מחק אותו... ואז הוא פתח את הניק הזה מחדש (אני מזהה שזה אותו אחד לפי הדרך שבה הוא מנסה לגרור את השיחה... זה בדיוק אותו סיגנון כתיבה).
אז אנא מכן, סליחה שחפרתי, אבל הזהרו ממנו ומשאר המשתמשים שמנסים לגרור את השיחה לנושאים לא נעימים.
הם מנצלים אותנו...
בכל מקרה כזה של אדם חשוד פנו בבקשה לAdmin. הוא בודקים את הנושא ובמקרה הצורך חוסם....
בשורות טובות וחג שמח!
אני כבר הספקתי לחסום אותו 
שבת שלום!
לכן אנא מכן היו ערניות, שימו לב לא לחשוף פרטים אישיים, ולא לגרור את השיחה לנושאים שלא תדעו איך לצאת מהם...
לילה טוב וחג שמח(:
מה הכי אולפניסטי בענייכן?
(דיבור כלשהוא, לבוש כלשהוא, סיכות כלשהן, וכו'..)
ווסט מפה-לא הבנתי שנננה מה אתם רושמות!!!!.....!!!...-חח..באמת זה נראה כמו איזה מפה..
זה דווקא ממש יפה אבל אין עם מה ללבוש אתזה-(וזה רק מראה שאני לא באמת אולפניסטית כי אני מתאימה בגדים=]=]חחח
בס"ד
יש פה בנות שעושות סיכות עגילים קשטות?????????
אולי תעלו תמונות כדי שנוכל להסתכל ולקחת רעיונות....
אינלי רעיונות............
תבואי לדולב!!!
אחוהאולי תבואי את אלי? חח....
שלחתי לכל הבנות מהאול' שלכם מי יכולה לדבר איתה,
חוץ ממך
לא חלמתי שתתחברי 
קורעעתת...
בגלל זה אמרתי לה באישי,
תשאלי אותה אבל לא אמרתי לה שמות עד ששאלתי ת'בנות קודם
אני לא כזאת....
אל דאגה!
אני c הרוצה אבל איך אני יכולה להגיע???
הבחורה כבר הסתדרה (אודות למישי' מאוד חמודה! )
ובסוף היא הלכה על אולפנת מעלות! (כבוד!!) למרות שזה אל היה כ"כ מבחירה..
[ולא, זה לא איפה ללמוד שנה הבאה.. ]
אני ממירון אפשר לדעת סתם מתוך התענינות במה היא היתה צכה עזרה?
בס"ד!
יהיה נחמד אם מישו יברר...
מישהי יודעת כמה בנות בפנימיה (בחדר) אחד?
תודה, עטרת
נ"ב - אני חדשה בפורום....
(חברה שלי לומדת שם..)
ביום חמישי הקרוב, א' שבט, במכון טל, רחוב בית הדפוס 7, גבעת שאול, ירושלים.
צריך להירשם מראש.
בסיעתא דשמייא!
שנזכה בעז"ה להפסיק לנסות להרשים אחרים, ובאמת להיות נאמנים לעצמנו ולה'.
פסח כשר ושמח לכל עמ"י!
בסיעתא דשמייא!
שיהיה לכם מה לומר בליל הסדר >>
"רשע מה הוא אומר?
מה העבודה הזאת לכם?
לכם - ולא לו.
ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר, ואף אתה הקהה את שניו, ואמר לו -
בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים.
לי - ולא לו. אלו היה שם לא היה נגאל".
תכל'ס, זה לא הכי יפה להתייחס ככה לבן הרשע.
כי בכל זאת הוא בא ויושב בליל הסדר, למרות שכנראה הוא לא הכי מאמין.
והוא אפילו משתף פעולה ושואל שאלות.
אז למה צריך ככה להיכנס בו ו'להקהות את שיניו'?
הופה, תשמעו איזה חידוש מקסים אומר על זה הבעלז >>
המילה 'רשע' מורכבת משלוש אותיות -
האותיות החיצוניות הן ר' ו-ע', שיוצרות את המילה 'רע'.
והאות האמצעית היא ש'.
האות ש' מורכבת משלושה קווים. הקווים האלו מסמלים את שלושת האבות שלנו - אברהם יצחק ויעקב.
זה בעצם אומר לנו שבתכל'ס, בתוך כל יהודי - גם מי שנראה שיא הרשע - יש נשמה טובה וטהורה.
אבל הוא הלביש על עצמו את הסטיגמה הזאת של ה'רע', ולכן, הוא לא מראה כלפי חוץ את הטוב שבו.
התפקיד שלנו זה 'להקהות את שיניו'.
כלומר, להדגיש את הקשר שלו אלינו ואל כל עם ישראל, להדגיש את הצד הטוב שבו.
שנזכה בעז"ה לדעת לראות את הטוב, מתחת לכל הקליפות של האנשים סביבנו.
חג שמח וכשר בעז"ה לכל עם ישראל הצדיקים!!
בסיעתא דשמייא!!
[גרסת הביינישי"ם - פה]
אהלן, חבר'ה!
איך הולך עם כל הנקיונות לפסח?
לא יודעת מה אתכם, אני כבר מותשת.. 
מישהו צריך להסביר לאמא שלי שאבק זה לא חמץ, והילדים הם לא קרבן פסח!
אם גם אתם כבר גמורים -
בואו ניקח כולנו נשימה עמוקה, נישען אחורה בכיסא ונקרא ד"ת, ככה בשביל לעורר ת'נשמה
2 דקות הפסקה, 2 וורטים קצרצרים, שיתנו לנו ה-מ-ו-ן כוח.
לא לשכוח להקפיץ אחרי שאתם קוראים!
---
מכירים את הדוסים האלה שנראים שיא הסובלים?
שהולכים כזה מכופפים, יש להם כל הזמן פרצוף רציני כזה, קצת עצוב,
והם אשכרה נראים כאילו לא טוב להם בחיים?
זה ממש נראה כאילו המצוות זה 'עול' שהם חייבים לעשות, והם שונאים את זה.
דווקא בקשר לאנשים האלה, ה' אומר לנו בפרשת-השבוע (אחרי-מות):
"ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם, וחי בהם"
ז'תומרת שה' לא רוצה שנקיים מצוות, אבל זה יגרום לנו שנהייה בדיכאון,
שנחשוב שרע לנו, ונלך כל היום עם פרצוף של תשעה באב.
אלא ה' רוצה שהמצוות יתנו לנו חיות, שנקיים מצוות בשמחה.
לדוגמא שלא ננקה לפסח, אבל כל היום נקטר על זה, ונרגיש שאין לנו כוח,
אלא שבאמת נשמח מזה שאנחנו מנקים עכשיו את הבית לכבוד פסח.
שנקבל חיות מהמצווה הגדולה שאנחנו עושים.
ז'תומרת שבמקום להרגיש שאנחנו מסכנים, ושחבל שנולדנו דתיים -
אנחנו צריכים באמת לשמוח מזה שאנחנו זוכים לעשות את מה שבורא-עולם רוצה.
לשמוח מזה שאנחנו אשכרה מקיימים את התפקיד שלנו בעולם.
יש דבר יותר טוב מזה? 
ועוד וורט קצרצר ויפה, שפשוט ח-ב-ל לכם לפספס >>
שמתם לב פעם לסדר של פרשות השבוע הקרובות?
'אחרי-מות' - 'קדושים' - 'אמור'.
אפשר ללמוד מפה וואחד נקודה למחשבה >>
אחרי שאנשים מתים, ישר מתחילים לומר עליהם כמה 'קדושים' הם היו, כמה הם היו צדיקים וטובים,
ושוכחים את כל הפעמים שבהן הם לא היו הכי בסדר בעולם - זוכרים רק את הדברים הטובים שהם עשו.
אבל חשבתם פעם למה רק אחרי שהם מתים אנחנו עושים את זה?
למה כשאותם אנשים בחיים אנחנו זוכרים להם את כל הנפילות שלהם, את כל הפעמים שהם לא התנהגו כ"כ טוב לדעתנו -
ולא שמים דגש על המעשים הטובים שהם עושים, על כמה הם אנשים מדהימים?
ואם ב"ה אנחנו לא חושבים עליהם דברים לא טובים -
אז למה אנחנו לא באים לאנשים הטובים שנמצאים סביבנו, ואומרים להם כמה הם נפלאים, כמה כיף לנו להיות איתם, כמה הם 'קדושים'?
חבל שח"ו נגיע למצב שמישהו ימות, ורק אז נזכר כמה הוא היה אדם טוב, כמה הוא היה צדיק, ונצטער על זה שלא אמרנו לו את זה כשהוא עוד היה בחיים.
אחים שלי, בואו נזכור מה למדנו היום -
א. לעבוד את ה' בשמחה, ולקבל חיות מכל מצווה שאנחנו עושים, כי זה בעצם התפקיד שלנו פה בעולם.
ב. להתחיל לשים לב איזה אנשים טובים יש מסביבנו, ולדעת לומר להם את זה.
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!
מתוק מדבשאחרונהחדש חדש חדש!!!
לכל מי שמעונין לקבל את שיחת רה"י במייל מרכז הרב הרב יעקב שפירא שליט"א וכן עידכונים נוספים
ישלח מייל
maor_tz@walla.co.il
בברכה מאור
כמו כן ניתן להיכנס לאתר החדש של הישיבה מרכז הרב המון שיעורים מאמרים וכו'
במחשבת ישראל 0525937803
אני רוצה לספר לכם על מה בדיוק מגיע לי "בין הזמנים".
או במילים אחרות, מה אני עושה בישיבה. אבל, רק בתנאי אחד.
זה נשאר בנינו, בשקט, למה אם החברותא שלי ידע,
האממ...
"יאלה, נתחיל. דף ב' עמוד א', למעלה. במשנה"...
זהו. צוללים פנימה לתוך התורה.
אנחנו חבורתא ל - 'בקיאות', כלומר, לומדים 'פשט גמרא'.
בלי כל מיני הסברים עמוקים וכדו', אלא רק ההסבר הרגיל.
פתאום, אחרי דקותיים של לימוד, שכולה רק קראנו את המילים -
הבחור מפציץ שאלה. זהו, כ-ו-ל-ם לעמוד 'דום', יש למשה (שם בדוי) קושייה..
וואו - חשבתי לעצמי - וואחד חברותא קבלתי. או ש...
- תקשיב, כנראה הגמרא מדברת במקרה ש ---
לא סיימתי להגיד ת'תירוץ, אהההההה! אבאל'ה, עד שחטפתי -
לא! אין מצב! לא נכון! שכח מזה! סתירה! קשה!
ככה, כמה ימים שלמים של לימוד. הבחור מקשה, ו...
אני, בסופו של דבר נשאר בלי תשובה.
יענו - מן הסתם יש תשובה איפשהו בראשונים - רמב"ם, רשב"א, רי"ף,
אבל לפתוח 'ראשונים' עכשיו בסדר ב-ק-י-א-ו-ת...?!
שישכח מזה. יאלה, בוא נמשיך עם פשט ה...
לא! מה פתאום! קשה! אין תשובה! לא אמרת כלום!
א-י-מ-א-ל-'-ה-!
זהו. הבנתם ממה מגיע לי "בין הזמנים"...?!
ק-שה. ק-שה. אבל עם הזמן, קבלו מה למדתי לעשות איתו.
מכאן - ששש גמור. שלא ישמע, למה אם כן, אני אחטוף 'סתירה',
לא בגמרא, אלא מהגמרא...
הפתרון? קבלו.
איכשהו עליתי על זה, ש-ה-ו-א עונה תירוץ, אפילו שהתירוץ הכי דחוק בעולם -
התירוץ פשוט מושלם. אל תשאלו אותי למה, זו ה-מ-צ-י-א-ו-ת..!
כאילו, לפחות לפי איך שהוא רואה אותה...
ארררר! אבל אני אתמול אמרתי תירוץ דומה או אפילו תירוץ יותר טוב,
והוא 'ניפנף' את התשובה שלי, וכשהוא עונה זה בסדר...?! ממש מעליב.
אבל עזבו להעלב, פתרתי פה את שאלת 'מליון הדולר'.
פשוט, לתת לו לענות. אם הגמרא קצת לא מובנת, אז לפני שהוא שואל -
א-נ-י מקשה את הקושייה - הוא צריך לענות, ואז ממילא -
סעיף ד' בתשובה פועל = "כל התשובות נכונות"...
===
מאז - העולם אלי מחייך כל יום מחדש.
כל יום, עוד לפני שאנחנו פותחים את הגמרא, אני מקשה -
מה?! למה כתוב על הגמרא "שבת", הרי היום בכלל יום ג'...?!
הבחור עונה - לאאאאאאא! לא הכוונה שהיום שבת, אלא זו 'מסכת שבת'.
- "האא וואי, איזו תשובה תותחית, כמוך י'תותח".
ככה אנחנו ממשיכים 'עד דלא ידע'. בעצם...
מי לא ידע? הבחור יודע ה-כ-ל.
אז "עד דלא שתק", ו - אני לא שותק, לא אשתוק, לעולם.
---
זהו. עכשיו אתם יכולים להבין על מה בדיוק מגיע לי 'בין הזמנים',
כלומר, מה בדיוק אני עושה ב - 'זמן'. בתקופה שאני בישיבה,
ככה שממילא, אני חייב מנוחה..
====
רגע, בעצם...
כולנו - כשאנחנו רוצים משהו - 'לא רואים בעיניים'.
הבחור ההוא - קיים בעצם בכל אחד מאיתנו.
פתאום הכל אמיתי, הכל מותר, הכל נוצץ, הכל מושלם.
אבל מה עם...
עזוב! אין שום 'עם'! הכל 'מאושר'! הקב"ה מסכים,
ו-כ-ל מ-י-ל-ה נ-ו-ס-פ-ת מ-י-ו-ת-ר-ת-!
הנה עולה לה המלאכית הטובה לראשך:
"תגידי אחותי", היא אומרת. "החצאית הזו שלך,
יותר מידי קצרה. שאת יושבת, היא לא לפי"...
- בחייאת מלכה, עזבי אותי. ה' אמר 'מעבר לברך',
האא! הנה, רואה? היא עוברת. חלאס פטפטת..
הנה עולה לו המלאך הטוב לראשך:
"אחינו, חברה שלך, בהחלט נראית טוב",
- 'תודה נשמה', אתה אומר למלאך, 'לא לחינם היא נראית
ככה, הרי היא חברה שלי, you know, שפוך מילים'...
- רק רציתי להגיד לך שהקב"ה אוסר חברה בגיל הזה,
זה גורם למחשבות והרהורים אסורים ש...
- יאלה יאלה, טוס מפה, י'דרדס. לך אולי 'דרדה סבא'
יקבל ת'שטויות שלך. מותר! אנחנו לא פאנטים...
---
פתאום, שזה מגיע אלינו - ב-ר-ו-ר שאנחנו צודקים.
רכילות, צניעות, ביטול תורה, כעס, או בקיצור -
"יצר הרע", שהוא מדבר מתוכינו, אנחנו לא אמיצים לקום,
להגיד חד משמעית - "שתוק, אתה משקר",
אלא דווקא - "וואלה אחי, צודק. זה מותר, בטח מותר"...
בשתי מילים, זה נקרא 'הוראת היתר'.
כשאנחנו עושים - מותר. אנחנו צודקים, אנחנו צודקים, אנחנו צודקים.
לא משנה מה, לא משנה מי, אם אנחנו עושים -
אקסיומה מס' 1 בעולם אומרת = אנחנו צודקים.
ומשם, נזרע כל ההרס, במיוחד בתוכינו.
אבדנו כבר את חוש הביקורת - על עצמינו.
>>>>
חופש, 'בין הזמנים'.
הרבה דיבורים, הרבה חבר'ה, הרבה זמן פנוי יש בעולם.
סרטים, צניעות, לשון הרע, 'בנים בנות', חסד,
בואו נקפיד יותר. בואו נפתח יותר ונחיה את 'חוש הביקורת',
שיעבוד בתקופה הזו 'שעות נוספות', על עצמינו, בשבילנו.
כי עבירה - זו עבירה, ולא משנה מה דמיינת או חשבת.
ממחשבות דמיונייות, לא גדלים להיות בני תורה,
אי אפשר להקים בית של תורה אמיתי, אלא -
רק ע"י ביקורת עצמית וחשבון נפש אמיתי, על עצמינו.
את המסר הזה - למדתי לקראת 'בין הזמנים' הזה,
לא לחינם, אלא "ללמוד על מנת לעשות".
מישהי, מישהו, מצטרף? (:
ותודה רבה אח!
חזקת...
