פורום אולפניסטיות (עמוד 207)

בסיעתא דשמייא!!

[גרסת הביינישי"ם - פה]

אז בפעם הבאה שאנחנו רוצים לקבל על עצמנו משהו, 
כדאי שניקח לנו כמה דקות ונחשוב מה גורם לנו לחטוא.
וצריל לזכור שאם מה שגורם לנו לחטוא זה התכונות שלנו -
אז שומדבר לא יעזור לנו להתגבר על החטא, 
חוץ מעבודה על עצמנו.
(נתיבות שלום)

שנזכה בעז"ה לעבוד על עצמנו באמת.
שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י! 

בסיעתא דשמייא!

[גרסת הביינשי"ם\ות - פה].

 

 

וְרָאָהוּ הַכּהֵן וְטִמֵּא אתוֹ' 

צרעת. נגעים. כמו שכולם יודעים, באים על לשון הרע.

אבל בתכל'ס כולנו קצת מזלזלים באיסור לשון הרע, כי זה כ-ו-ל-ה דיבור קטן! 
זה לא כמו גניבה, רצח - שממש רואים את הנזק, אלא זה סה"כ מילים.

אבל בדיוק 'מידה כנגד מידה' - מה שקובע אם האדם הוא טמא או טהור -
זה המילה של הכהן הגדול.
כן, סתם 'מילה' שבד"כ אנחנו נוטים לזלזל בה - 
תקבע אם עכשיו האדם צריך לצאת מהמחנה ולהיחשב כמת (כי מצורע נחשב למת),

או שהוא טהור והוא יכול לחזור הביתה.
מכאן אנחנו יכולים להבין כמה כוח יש לכל מילה שלנו.

 

אבל בתכל'ס - מי לא נופל אף פעם בלשון הרע?!
זה שיא הקשה לא לדבר אף פעם על אנשים אחרים, 
כי לפעמים יש לנו כ"כ הרבה מה להגיד על מה שרועי (שם בדוי..) עשה לנו היום,
או שאנחנו חייבים לספר כמה ריקי התייחסה אלינו מגעיל.

אבל להגיד לכם מה עוזר לי לא לדבר לשון הרע?
אני פשוט חושבת מה הייתי מרגישה אם היו אומרים עליי את מה שרציתי להגיד עכשיו.
אם נגיד היו מדברים על החולצה המכוערת שלבשתי היום, או על כמה שאני חופרת לאנשים -
איך הייתי מתביישת שככה מדברים עליי מאחורי הגב, אולי אפילו לא הייתי רוצה לצאת יותר מהבית מרוב בושה.

אז אם נחשוב שאולי מי שאנחנו מדברים עליו נמצא ליד הדלת, ושומע הכל,
או שפשוט נחשוב ש'מה ששנוא עליך - אל תעשה לחבריך' 
נוכל, עם הרבה עזרה מה' והשתדלות מצידנו, להפסיק לדבר לשון הרע.

 

אחים שלי,
תחשבו כמה כוח יש לכל מילה שלנו -
אנחנו יכולים מצד אחד לגרום לאנשים טוב על הלב - להחמיא להם, לספר בדיחה, לומר דברי תורה,
ומצד שני - לגרום להרס, למריבות, לעין רעה.
"חיים ומוות ביד הלשון" - 

חיים, מוות. הכל תלוי במילה שנוציא (?) מהפה על ההוא הגאוותן או החברה המזה מגעילה...

 

שנזכה בעז"ה לשמור את הלשון שלנו,
ולדעת שהדיבור שלנו יכול להעלות את כל הסובבים אותנו, ולגרום להם טוב -
או ח"ו להוריד אותם, ולגרום למריבות.
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!! 

באיחור? ממ, כן. מסתבר. באמת הגיע הזמן לחפש.
אולי גם את ההיא, אבל לפני זה, דווקא את ההוא.
ההוא שאמור להשלים את ההיא, שאיתה ביחד, יהיו 'אחד'.
או בקיצור - חשבתי על זה לא מזמן, ברצינות,
בואנה, איזה בית אני רוצה בעז"ה להקים בחיים?

----

אני הולך למרוח פה רגשות מהלב, עמוק בפנים,
אז מי שלא אוהב "רגשי", מממ...
בכל מקרה, הוראה קטנה לממשיכים בקריאה:
דמיינו 10 שניות את עצמכם בעוד 8 שנים, נשואים. את הרקע שאתם בו,
מה עושים, איך המבטים, מה בלבבות וכו'. קיצור - פשוט דמיינו.
10 שניות עברו? נו באמת, 10 מלאות התכוונתי. תעצרו רגע מלקרוא.
יאלה, עכשיו בואו נחדור קצת פנימה.

הכי מפחיד אותי בחיים, זה שחלילה אהיה 'עם הארץ', בור.
שאגיע לגיל 40, בעז"ה עם ילדים, אתפוס את הראש ואגיד לעצמי,
איש?! איפה אתה? זה מה שאתה שווה? מה עם כל הכוחות שקבלת?!
לא! לא! לא! לא רוצה להגיע למצב שאצטרך לבכות בתוך הלב -
"אויש, איזה טיפש הייתי! מה היה יכול לצאת ממני היום, איזה פספוס"...
ואז לשמוע את ההד של המילה האחרונה, מסכם את כל החיים שלי ב -
"פוס, פוס, פוס"...

שמעתי פעם שאחד מהזמרים המפורסמים ביותר התחתן עם "מלכת היופי",
ומאז, אחרי חצי שנה, הוא הספיק להתגרש מההיא, שנולדה בשבילו - או שלא..
להבדיל - שמעתי פעם שר' שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, לפני שהוא היה נכנס הביתה,
הוא היה מסדר את הלבוש שלו. שאלו אותו פעם - רבנו, מה פשר הדבר?
ענה להם הרב: מה השאלה הזו?! אשתי בבית, השכינה בבית, ממילא אני חייב..
כשהוא נפרד ממנה אחרי פטירתה, אמר - "נהגו בקהילות ישראל, שקרובי הנפטר מבקשים
סליחה מהנפטר קודם הקבורה. אולם יודע אני כי אין לי שום סיבה לבקש ממך סליחה,
שכן בכל חמישים שנות נישואנו מעולם לא פגעתי בך"...


א-ל-ו-ה-י-ם,
בבקשה! גם אני רוצה. גם אני רוצה להיות כמוהו, גם אני רוצה להיות מעריך כמוהו,
גם אני רוצה אשה יראת שמיים אמיתית, שבעז"ה נזכה להקים משפחה של תורה,
נזכה לחיות באהבה אמיתית לעולמים, נזכה לקדש שם שמיים ביחד בעוצמה גדולה.
אי אבאל'ה...
איזה פחד.
לא רוצה להיות עם הארץ, לא רוצה חלילה להרים את הקול שלא תהיה ארוחה מוכנה,
לא רוצה חלילה לחייך ולהשאיר מהלב שלי אצל עוד נשים אחרות, לא רוצה חלילה להיות בור,
לא! לא! לא! לא רוצה!
רוצה להיות בעל - עוזר, אוהב, נותן, מכבד, מפרגן, שמח, מגדל, חי, מאמין, דואג ל -
לאשתי, לשכינה הכי קרובה הזו, זו שבעז"ה נהיה 'אחד', ביחד.


====

הקב"ה,
אתה שומע? הלוואי שאזכה לגדל בנים ובנות יראי ה' כולם,
אוהבי תורה, מצוות וגמילות חסדים. לא כאלה שישבו מול הפייסבוק, לא, בבקשה לא.
כאלה שיגדלו בצורה נכונה, שאוכל לשוחח איתם על החיים, בדברי תורה, לחייך להם
ולראות את החיוך שלהם חוזר מהלב, שישבו עם אמא שלהם שעות של הנאה.

הקב"ה,
אתה שומע? אני רוצה לשיר על שולחן שבת "אשת חיל", ולהסתכל בעיניים של אשתי,
עם דמעות. להגיד "מי ימצא", ולכוון, עם כל הכוונות שיש, 'אין כמוה בעולם'...
לשיר שירי שבת, שירי קדושה, לשמוע את הילדים שחזרו מהגן מספרים על הפרשה,
ללמוד אחרי הסעודה עם הבנים, עם הנערות, מחשבה, אמונה, מוסר.
לזכות שכאשר הבן שלי ישאל אותי - "אבא, באיזה כלי מותר להכין תה?",
או הבת החמודה תשאל אם מותר לה לאכול לפני התפילה, שאדע מה לענות להם.
כשהנערה שלנו בבית, הבת מלך הצדיקה הזו, שהיא תתחיל לשיר בסעודה שלישית,
אז שהניגון יצא מהלב של כל המשפחה, לאט לאט, מילה מילה, כולנו ביחד נצטרף -
"בלבבי משכן אבנה להדר כבודו, ובמשכן מזבח אקים לקרני הודו.
ולנר תמיד אקח לי את אש העקידה, ולקרבן אקריב לו את נפשי היחידה".
שאדע, שהנה כולם שרים בדבקות "ובמשכן מזבח אקים", שאני זוכה לגדל דור ממשיך,
בנות ובנים יראי ה' שבעז"ה יקימו הם משפחות לתפארת מסורת עם ישראל.

אי א-ל-ו-ה-י-ם,
אתה לא יודע כמה אני רוצה. בעצם, אתה כן יודע, אבאל'ה.
כמה אני רוצה לזכות בעז"ה להקים משפחה קדושה וטהורה, באמת.


===

לא. תבין - אני שומע קול בתוכי לוחש - תבין,
זה לא מספיק שתשיר "וזכני לגדל" בדבקות בסעודה שלישית בישיבה.
גם כל הדמעות שהזלת עד עכשיו, עם כל התפילות, לא מספיקות.
בשביל לזכות לשכינה, אתה חייב לעשות את עצמך כלי לקבל אותה.
אתה חייב להתקדם. בשביל לזכות - אתה חייב להיות ראוי.
לזכות באשה יראת שמיים אוהבת, לזכות להיות בעל משפחה יהודית מאוחדת,
אתה חייב להכין את עצמך לזכות הזו. הלו, אתה שומע? להכין את ע-צ-מ-ך.

אז כן, זה כולל ללכת ברחוב לפעמים עם ראש לכיוון הרצפה שיש צורך,
כולל ללמוד הרבה מאוד תורה ביגיעה גדולה בלי שום נסיונות להתחכם,
כולל לעבוד על המידות כבר מהיום, להיות רגוע, שמח, נותן, אוהב..
כולל לא לחפש שום 'השלמה לנפש' עכשיו, כלומר, 'בחורה', גם אם זה מאוד קשה.
כולל ללמוד הרבה מאוד מחשבת ישראל, אמונה בשביל לדעת איך לחיות.
כולל...

אשה צעירה אחת, אחרי שנולד לה הילד הראשון, שאלה את אחד החכמים,
מתי להתחיל לחנך את הילד שלה. ענה לה אותו חכם -
"לפני עשרים שנה"...


לא. אני יודע שאני לא הוזה, אני יודע שאני משקיע עם ביטוח להצלחה.
קשה מאוד להתגבר, אבל בשביל מטרה כ"כ יקרה, שווה הכל בעולם.
ואז, בעז"ה 'מחר' - בעוד כמה שנים בודדות שעוברות מהר - שאשב עם הילדים בשולחן שבת,
כשאשיר עם כולם בסעודה שלישית את הניגון הבוקע הזה - אדע, הנה השכר.
"כשהנשמה מאירה, גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים",
אזכר בעבר, במלחמות, בהחלטות, בקשיים, בקרבות עם היצר,
אסתכל להם עמוק בעיניים הטהורות ואמשיך - "גם שמיים עוטי ערפל",
גם אני בעבר שהייתי מלא ערפל, "מפיקים אור נעים", הנה, אור. נעים.
רק בתנאי אחד, "שהנשמה מאירה"...
 

היום לעשותם - את החיים של העתיד,
ומחר, לקבל שכרם, ה-ע-נ-ק.
קשה, קשה מאוד לשמור על עצמינו היום,
אבל נזכור תמיד "כשהנשמה מאירה", עכשיו. חייבים להדליק את הנשמה,
ואז בעז"ה, גם שמיים עוטי ערפל, יהיו "מפיקים אור נעים".
 

בהתחלה נדלק ניצוץ חלש, אפילו מאוד, כמעט בלתי נראה.
אח"כ הוא מתחזק, לאט לאט עם התקשרות לקב"ה מבפנים,
עד שפתאום נראה את עצמינו בפסגה - וואו,
זה אני?! כן, למעלה דבוק בקב"ה, בכל הנשמה.
 

תשאלו את כל המבוגרים, את הבחורים הבוגרים שיוצאים ל - 'דייטים',
את הבחורות שכ"כ רוצות להקים בית טהור, כ"כ רוצות...
כמה שווה לתפוס את הדברים כמה שיותר מוקדם.
כמה שתכין יותר, כן - אתה, עם כל הקושי שבדבר,
כמה שתדליקי יותר, כן - את, את הנשמה הכ"כ טהורה שלך,
כמה שיותר מוקדם, ככה, בעזרת ה', נזכה לראות יותר אור בעתיד.
אור, שבזכותו נבנה את ביתנו שכולנו כ"כ מחכים לו.
בית, שכולו יהיה מאיר, בזכותינו.


----

עד לכאן מחשבות ליבי. הייתי רוצה לדעת אם אני סוג של 'מוזר',
או שבאמת יש עוד כמה מאיתנו שמרגישים - בלב, באמת קשה להעלות
על הכתב - את התחושה הזו עמוק בלב. ההיא שאומרת לנו,
"וואו, תתמלא. עוד 'דקה' אתה מתחת החופה, תתכונן"..

יש פורום לז' בנותשע"א..

מי שמעוניינת (והיא כמובן זיינוקית...)

שתשלח לי הודעה אישית(מסר"ש) ותכתוב פרטים על עצמה...

הפורום נחמד ומתאים לזיינוקיות מכל קצוות הארץ...

תודה ויומטוב....

ויכולה לתת לי פרטים? אני שישיסטית ומחפשת מקום...ואמרו לי שיכול להתאים לי.....

תודה רבה!

אני שישיסטית, לומדת באולפנא בלי פנימיה, דקה מהבית.. זאת אולפנא באמת טובה ועם אוירה כיפית ומשפחתית,

אבל פשוט לא טוב לי בה.. לא יודעת להסביר למה!

אולי כי השכבה שלי לא משו.. (בנות שמכירות אותי- אל תעלבו,זה לא אישי..)

אולי כי בגלל שזה קרוב לבית מדיי אני לא לומדת ומרשה לעצמי לחפף..

אולי כי המחנכת לא משו..

ואולי כי נמאס לי פשוט להיות ביישוב שלי עם אותם האנשים..

מצד אחד-

אני מרגישה שלהשאר באולפנא זה באמת ביזבוז זמן! אני סתם מגיעה לשם רק כדי ללמוד וגם זה בקושי..

ואני רוצה לעבור אולפנא!

מצד שני-

בשישית?! זה לא כבר מאוחר מדיי?! 

גם אין לי כוח להתחיל להכיר בנות חדשות, וללכת לבד למקומות חדשים..

אז מה כדאי? 

לנסות לעשות כיף וטוב באולפנא הזאת ולא בטוח להצליח.. או להפסיק להתעצל ולעבור אולפנא?!

תודה

הוא לא נעוץ..... =[

בחורה בכיתה ט' שנפצעה קשה בפיגוע ועוברת כעת ניתוח בראש.

א  שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה.
ב  אֲדֹנָי,  שִׁמְעָה בְקוֹלִי: תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי.
ג  אִם עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ  אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד.
ד  כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה   לְמַעַן, תִּוָּרֵא.
ה  קִוִּיתִי יְהוָה, קִוְּתָה נַפְשִׁי;  וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.
ו  נַפְשִׁי לַאדֹנָי   מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר.
ז  יַחֵל יִשְׂרָאֵל, אֶל יְהוָה:  כִּי עִם יְהוָה הַחֶסֶד; וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.
ח  וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל   מִכֹּל, עֲו‍ֹנֹתָיו.

אפשר גם לחלק ספר תהילים [אני פשוט באמצע כמה..]

ילדון חמוד התחפש לרב עובדיה יוסף שליט"א. מגניב!
חמודי - אני אומר מחייך - אפשר ברכה?
הוא מסתובב אלי, "ברוך תהיה", אומר בקול ספרדי, עם מבט רציני.
נראה שהוא עשה על זה חזרות. הרבה, על המבטא הכבד הזה...
'לא לא, אני רוצה משהו יותר קרוב', אני מתקרב אליו, 'ברכה אישית'.
"שתזכה לאשה יפה השנה". חח יאאא, איזה חמוווווווווווווווווד!
אני לא מספיק להרים את הראש, עד שאני חוטף וואחד סתירה לפנים.
א-ו-ו-'-ץ, מה זה צריך להיות?!..
'מה, אני הרב עובדיה', הוא עונה במבט תמים. 'ככה עושים'...

                                                           

לכו תבינו. ביום אחד, כ-ל עם ישראל נהיים סוג של 'משוגעים'.
לטובה, אבל בכל מקרה, מה עובר פה על החג הזה?! וואלה, לא מובן.
מישהו פה יודע למה מתחפשים? מה הקטע? מה..? מה עובר...?
בואו, שתי דקות נעשה סדר, נקבל יסוד מתוק לכל החיים, ו -
תכינו ת'ממתקים, פותחים שולחן, קיצור, נעשה שמח גדול בעז"ה.
בכל מקרה, עכשיו רגע לסוד המגילה שלנו >>>
הקב"ה - לא מוזכר במגילה. ב-כ-ל-ל. כלום כלום.
הסיבה? "מגילת אסתר", דומה מאוד למילה 'הסתר'....
המגילה בעצם באה להגיד לנו - העולם הזה, כולנו מעלים.
את מי? את הקב"ה. לכל מציאות, אפשר למצוא 'תירוצים', שזה 'טבעי'.
ברור - אפשר להגיד - הרי אחשורוש היה אדיוט, המן בכלל משוגע - אין פלא שעם ישראל ניצח..
א-ב-ל, לא! אומר לנו הקב"ה - 'ה-ס-ת-ר', וואו, תתבוננו, אני מסתתר במציאות.
תמצאו אותי, תדעו שזה אני שם שמסובב הכל מאחורי הקלעים.
פיגועים, צונאמי, גזירות, שואה - ה-כ-ל, אפשר להסביר בהסברים 'שכליים',
שהאמת, דווקא נשמעים לא רעים. אבל שמחברים הכל, שלוקחים את כל התמונה,
שמבטים בכל המציאות, רואים שאין כזה דבר 'מקרה', אלא - ממש אותם אותיות,
רק בסדר שונה - 'רק מה'', או אם תרצו, רואים ש - 'ה' רקם' במציאות, הכל.

אז כן - בפורים, הקב"ה התחפש, הסתתר, במגילה. אז הנה אנחנו,
היום, בפורים - מתחפשים גם, לזכור שבעצם כל המציאות הזו, מחופשת.



רק שאלה קטנה נשאר לנו להשלים, משהו שתמיד הפריע לי בלב.
אם בעצם ה-כ-ל הקב"ה קובע פה בעולם, אז איפה ה - 'בחירה החופשית' של האדם?!
המן רוצה, הקב"ה מבטל. פרעה רוצה, הקב"ה מבטל. אובמה רוצה, הקב"ה מבטל.
הרוצח רוצה, הקב"ה מבטל. חמאס רוצה, הקב"ה מבטל..
מה זה?! אם הכל הוא מחליט, על מה בדיוק יש לנו בעולם שכר או עונש?!...
התשובה, נמצאת בדיוק בשאלה. ה-ב-ח-י-ר-ה החופשית, היא ר-ק על ה-ר-צ-ו-ן.
אתה, תקבל עונש, על זה שרצית רע. תקבל שכר, על זה שרצית טוב.
מה יהיה במציאות? מה יהיה בפועל? האם תצליח לממש את הרצון שבקשת לעשות?
מממ, מי יודע. כאן אין לך כבר שום שליטה, פה ה-כ-ל שייך לקב"ה, הוא היחיד שפועל בעולם.


נסיים בדברי הרמב"ן, דברים מדהימים שקשורים בדיוק לזמן הזה -
"שאין לו לאדם חלק בתורת משה רבינו, עד שידע ויאמין שכל דברינו ומקרינו - ניסים,
ואין בהם טבע ומנהגו של עולם".
מ-א-ח-ו-ר-י כל דבר, הקב"ה נמצא, מעדיף להנהיג את העולם ע"פ הטבע,
אבל אין כזה שום כח עצמאי שנקרא 'טבע'. כלום. הכל, הקב"ה עושה בעולם.



יאלה יאלה, לתחפושות. ו - נזכור, שהעיקר בפורים - זה לגלות את ההסתר, שבחיים.
ע"י כוח האמונה, לדעת, שסה"כ, ר-ק הקב"ה הוא המנהיג של העולם.
כולם האלה שנראה שיש להם כוח? רק שחקנים כמו ב - 'שח'. יש רץ, יש חייל,
יש סוס, ואפילו יש מלך, אבל הם כולם נאדה, אלא רק המושך בחוטים מחליט ממש הכל...

ממילא -
פני 'דור 3 ' כפני הכלב!




וואי, אני חייב לזוז. מה בקשר לממתקים?
מממ, תשאירו ליד הדלת.
חח, חמודים אתם. לא, זה לא 'בל תשחית'.
האממ, לפחות לא כשאני כאן... 


 

פווווווווווווווווווווווווווווווווווווווורים שמח בעז"ה לכל עם ישראל,
א---------------מ--------------ן----------------!

בסיעתא דשמייא!!

אני חושבת שלכולנו יצא לשאול בשבועות האחורנים מה אנחנו - נוער, שלא יכול לקום ולהילחם בערבים, ששומע על הפיגועים והגראדים דרך התקשורת - יכולים לעשות עכשיו כדי שהמצב ישתפר?!
איך אנחנו יכולים להפסיק את כל הצרות, לגרום לזה שהמצב יהיה טוב?

אני בטוחה שכולכם מכירים את השיר הזה:
"והיא שעמדה לאבותינו, שלא אחד בלבד ע(ו)מד עלינו לכלותינו,
והקב"ה מצילנו מידם".

חשבתם פעם מזה אומר 'והיא שעמדה'?
כאילו, מי זאת ה-'והיא' הזאת?!
לפי השיר 'אחד מי יודע', האותיות של 'והיא' שוות ל..
ו = שישה סדרי משנה.
ה = חמישה חומשי תורה.
י = עשרת הדיברות.
א = אלוקינו.

כלומר >>
עכשיו, כשיש כ"כ הרבה צרות לעמ"י, כשמדברים על אינתיפאדה (ח"ו!!), מה יוכל לעמוד לנו?! מה יוכל לעזור לנו שבעז"ה הכל יהיה טוב?!
התשובה היא - 'והיא'. 
אנחנו צריכים לזכור שכל מה שקורה עכשיו מגיע מהקב"ה,
שבתכל'ס לא הערבים אשמים בפיגועים ובגראדים -
אלא אבאל'ה שבשמים גורם להכל לקרות, ומשתמש בערבים כדי שיפגעו בנו.
ולכן, אם באמת ובתמים נבטח בקב"ה שיציל אותנו מידי "הקמים עלינו לכלותינו", נקיים מצוות ונלמד תורה --> הקב"ה יצילנו מידם.

בצבא יש גם ת'חיילים שבתכל'ס נלחמים עם האייבים, וגם את החיילים שמגבים אותם, שלא יוצאים בפועל להילחם - אבל בלעדיהם הצבא פשוט לא יכול לתפקד [כמו חיל תקשוב וכדו'..].
גם אנחנו יכולים להיות חיל בצבא, שלא נלחם בפועל, אבל עוזר לעמ"י לנצח בהכל.
ואפילו אנחנו יכולים לעשות את זה בלי לצאת מהבית.

עכשיו, יותר מתמיד, עמ"י צריך הרבה תפילות והרבה מעשים טובים בשביל שבעז"ה תגיע הגאולה, וכל היסורים שלנו ייפסקו.
ולכן, אני בעד שנקים 'חיל חיזוק'.
ז'תומרת שכל אחד מאיתנו ישתדל באמת להתחזק במצווה מסוימת, בשביל הצלחת עמ"י.
כי גם אם יהיה לנו את הצבא הכי חזק והכי טוב בעולם, אם ה' לא יהיה איתנו - שומדבר לא יוכל לעזור לנו לנצח. 
אפילו מעשה קטן שאנחנו מקבלים על עצמנו בשביל שבעז"ה כל הצרות ייפסקו ותגיע הגאולה - יכול ממש לעזור לעמ"י.

אחותי - אם את תקבלי על עצמך לקום כל בוקר לתפילת שחרית, למרות שהלכת לישון אתמול מאוחר ואת ממש עייפה - בזכותך, בזכות זה שאת מראה לקב"ה שאת באמת רוצה לקיים את המצוות ובוטחת בו, הקב"ה יציל את כל עמ"י!!
אח שלו - אם תקבל על עצמך באמת ובתמים ללמוד כל יום שעה תורה - למרות שמזה אין לך כוח, חזרת הביתה מאוחר וכל מה שאתה רוצה זה לישון - אין עליך! אתה פשוט המושיע של עמ"י!! 

באמת שיש כוח לכל מעשה קטן שלנו. 
כל אחד ואחת מאיתנו יכולים להציל את עמ"י מכל-כך הרבה צרות.
חבל לנו להפסיד את זה.
אז מה אתם אומרים? הולך? 

שבעז"ה נשמע ר-ק בשורות טובות, ויהיה לכל עמ"י רק טוב.
א-מ-ן! 

אחינו בית ישראל,

אנא אימרו תהילים לרפואתו המהירה של מורנו ורבנו הרב עוזי משולם הי"ו אשר נמצא במצב קשה בבית הרפואה.

אנא הקדישו מזמנכם כמה דקות לאמירת תהילים.

שנשמע בשורות טובות ונראה ישועות בקרוב, אמן.

אנא אימרו בכוונה:

"למנצח על איילת השחר מזמור לדוד: אלא אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי: אלוהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי: ואתה קדוש יושב תהילות ישראל: בך בטחו אבותינו בטחו ותפלטמו: אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו: ואנוכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם: כל רואי ילעיגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש: גול אל ה' יפלטהו עצילהו כי חפץ בו: כי אתה גוחי מבטן מבטיחי על שדי אמי: עליך הושלכתי מרחם מבטן אימי אלי אתה: אל תרחק ממני כי צרה קרובה כי אין עוזר: סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתקוני: פצו עלי פיהם אריה טורף ושואג : כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי היה ליבי כדונג נמס בתוך מעי: יבש כחרש כוחי ולשוני מודבק מלקוחי ולעפר מוות תשפתני: כי שבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי: אספר כל עצמותי המה יביטו יראו בי: יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל: ואתה יהוה אל תרחק אילותי לעזרתי חושה: הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי: הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני: אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך: יראי יהוה הללוהו כל זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל זרע ישראל: כי לא בזה ולר שיקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע: מאיתך תהילתי בקהל רב נדרי אשלם נגד יראיו: יאכלו ענוים וישבעו יהללו יהוה דורשיו יחי לבבכם לעד: יזכרו וישובו אל יהוה כל אפסי ארץ וישתחוו לפניך כל משפחות גויים: כי ליהוה המלוכה ומושל בגויים: אכלו וישתחוו כל דשני ארץ לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה: זרע יעבדנו יסופר לאדוני לדור :יבואו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה"

מזמור כ"ב,

בסיעתא דשמייא!!

פגיוע סמוך לבנייני האומה בקו 174, ויש בערך 20 נפגעים! לעת עתה ב"ה אין הרוגים!! ימ"ש!!!

בס"ד

יום אחרי הפיגוע ישבנו לשיר שירי נשמה כל השכבה. היה ממש חזק. ואז התחילו לשיר את "טוב להודות"  השקט והיה לי כ"כ קשה לשיר- טוב להודות?! עכשו?! לא הגזמתם?!ש

אחרי זה המורה שלי דיברה, בדמעות היא הסבירה את המשפט "להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות". בבוקר, כשרואים את החסד, אז באמת טוב להודות. טוב לי! טוב להודות! אבל מה שקשה זה בלילה, רע לי! אתם לא רואים?! היה פיגוע/ תאונה קטלנית/סתם משהו מעצבן ומעציב בטירוף עכשו אתם מצפים שאני אודה?! כן. עכשו, כשכואב וקשה עכשו זו האמונה האמיתית. עכשו לא טוב אבל טוב להודות. כנראה.

ועוד דבר, היה לי קשה והייתי בדיכאון ובעצב עמוק אבל רק ביום ראשון. המחבלים עשו את הפיגוע המזעזע הזה דווקא באדר. דווקא! כדי שנבטל את התוכניות השמחות שלנו, שנשב ונבכה ועמ"י יישבר! אבל לא!!!!! אנחנו ממשיכים! דווקא! אנחנו לא ניתן להם להשבית את השמחה! הלב שותת דם ודמעות אבל ממשיכים! הכרחתי את עצמי לשמוח, לחייך, לעשות את הפעילויות בשיא השמחה וכו'. ת'אמת, שהתלבטתי אם להתחפש בפורים ואחרי הפיגוע החלטתי שדווקא כן! ולדבר הכי שמח שיעלה לי לראש!

אבל אני לא שופטת  ובאמת שהכי מתאים לי (להתנהגות הרגילה), לבכות שבועיים ואני הכי רוצה לעשות את זה עכשו. השי"ת     

נתן לי כוחות מופלאים שלא היו קיימים בי קודם והכרחתי את עצמי. וזה מה שמניע אותי עכשו לעשות להם "נה נה בננה" ולמרות הכל אנחנו ממשיכים.

לגמרי מובן לא לעשות כך. לדעתי זה פשוט בעקבות ההתמודדות עם הפיגועים הקודמים מן קטע כזה שהלב מתחזק ופועל בצורה נכונה יותר.

תודה על ההקשבה...

זה דחוףף להיום!!

תקשיבו, אני צריכה ברכה יפה למשלוח מנות!!

אנלא רוצה סתם לכתוב " פורים שמח!" למישו יש ?