אולפנת למרחב. אשמח לדעת איך מבחינה דתית חברתית ולימודית. אני שוקלת להעביר את בתי ...תודה רבה!!
היי. מי מכירה ויכולה לנדב מידע על אולפנת דרכי נועם פתח תקווהליבית
מכירה את שתי האולפנות.בועות סבון
את למרחב מכירה קצת יותר מקרוב, והיא אולפנה ממש טובה. דוסית, משפחתית, יותר קטנה מדרכי נועם. מבחינה לימודית- לא מעולה, אבל כן רמה טובה בסהכ. יותר ממליצה עליה מאשר על דרכי נועם.. אבל, כמו שאמרתי, מכירה יותר את למרחב.. זאת באמת אולפנה מהממת, והכי דוסית במרכז, אני חושבת..
צריך אחדות- קטע חזק.ניגונו של ה'
-דני, מה נשמע?
אני בסדר. מה שלומך ישראל?
-סבבה כזה.. אבל..
מה קרה? מה הבאסה?
-לא יודע, יש לנו קצת בלאגן במשפחה.
וואי וואי, קשה. מה העניין?
- תשמע, אתה יודע, אנחנו הרבה אחים ואחיות, ובזמן האחרון זה מצב מורכב. כאילו ממש התרחקנו אחד מהשני.. אנחנו אחים ממש שונים, יש אצלנו חרדים, דתיים, חילונים, וגם בתוך זה עוד המון.. ולא בקטע מגזרי, גם בתוכנו, אנחנו באמת שונים.. הבעיה היא שאנחנו משפחה, ולאבא שלי זה ממש עצוב. הוא ממש כועס ופגוע מאיתנו.. אבל הוא גם מה זה אוהב אותנו, לא משנה מה אנחנו עושים, הוא מחבק אותנו. הוא תמיד אומר לי: הו ישראל, כמה אני אוהב אותך.. אבל קצת קשה לי עם זה שאתם, האחים שונאים בפנים את האחים האחרים שלכם.. מה הסיפור? איך זה הגיוני? אז מה, אז מה אם כל אחד שונה? יש לכם אותה נשמה, אתם בדיוק אותה משפחה. אי אפשר לשנוא חלק מעצמך..
אנחנו לא יכולים להמשיך ככה יותר.
באמת, אנחנו כל הזמן רבים, לא אומרים שלום, אפילו בלי קשר, פשוט לא מחייך לעבר אח שלי, גם סתם באמצע הרחוב, אפילו לא מרגיש אליו קרבה מיוחדת כי זה אח שלי..
פשוט מין שנאה פנימית. וזה לא שהוא רע, הוא פשוט...
הבעיה הכי גדולה, שאבא שלי הציב לכולנו מטרה משותפת, מטרה ענקית. מיוחדת כזו.. הבעיה היא שצריך את כולם. את כל סוגי האופי והיופי, פשוט את כולם. וצריך ביחד. המון ביחד..
וגם, אנחנו גם צריכים להקשיב להוראות של אבא, כי זה לטובתינו ורק ככה נצליח..
יש כמה מטרות, אני יודע רק חלק.
בעיקרון, רוב המטרות הן דווקא הדרך..
ובסוף, אנחנו צריכים לבנות איזה בית מדהים כזה.. לא ממש יודע מה זה, אבל אבא שלי מספר על זה... וזה נשמע מדהים!! כאילו, כזה ממלא מבפנים, לא יודע להסביר, אבל משהו בפנים ממש רוצה את זה, לא יודע למה.. האמת היא, אבל אל תגלה דני, שגם אותו קול פנימי, באמת יודע ואוהב את כל האחים שלי. כי אנחנו באמת אחים, עם אבא גדול כזה.. וואי, הוא באמת מלך!! ויש לנו מטרה. ומעבר לזה, אני פשוט אוהב אותם, מטורף עליהם!!
ואני יודע שבתוך תוך כולם, כולנו ככה.. אוהבים, שמחים.. רוצים אחדות.
וזה קשה.
אתה לא מבין כמה.
דווקא בגלל שאנחנו משפחה כל כך מיוחדת..
אז אנחנו לא תמיד מצליחים ואפילו לא מנסים, כמו שהבנת.. ואז אבא רוצה לעורר אותנו, וזה קצת קשוח. ויש המון שונאים למשפחה שלנו.. ולפעמים זה מחליש. מחליש ממש. אבל אבא אומר כל הזמן להתחזק, הוא מחבק אותנו כל פעם, בוכה איתנו ... בתקופות האחרונות גם נרצחו המון אחים שלי, בטח שמעת.. ככה זה כשייש לך שליחות.. ואתה לפעמים מפשל. אני יודע שאם נתאחד זה פחות יקרה כי אבא ישמח.. אבל אבא גם אומר, שכשנבנה את הבית, לאט לאט יהיה יותר קל. אבא שוב מחבק אותי ואומר שאסור לנו בתור משפחה להתייאש, כי אנחנו כבר על הדרך..
ושוב, אבא לא מפסיק להגיד כמה הוא אוהב אותי (: זה עושה טוב..
וואוו, ישראל, זה מה זה קשה לשמוע את זה..
- כן, אתה יודע מה, בזמן האחרון יש לנו כזה המון ריבים ושנאה יתרה במשפחה. יש כזה זמן כזה, שאנחנו צריכים לבחור חלק מהאחים שיהיו יותר אחראים על המשפחה. יותר ישלטו.. וזה חשוב, ממש. חייב מישהו קרוב יותר שקצת ינהל.. הבעיה הגדולה היא שזה בצורה כל כך לא טובה. פשוט ההפך ממה שאבא רוצה. יש המון דעות.. יש כאלה שכותבים את דכם ביד ימין, ויש בשמאל.. כל הזמן משקרים, ושונאים. וכעס, ושנאה, שוב ושוב.. אנחנו כל הזמן נופלים.. כי זה לא בדרך טובה.. אנחנו שוכחים מה הרצון של אבא שלנו, כשהוא הקים ובחר במשפחה הזו..
אתה יודע, אבל, חוץ מהקטע הכללי, גם לי קשה קצת, לעשות את מה שאבא שלי רוצה, זה מבלבל. כי אני כל כך אוהב אותו, אבל זה משהו מוזר. פשוט יש בי איזה כוח פנימי כזה.. שהוא.. הוא נותן לי חיות כזו, וקרבה לאבא, ולאחים שלי, ולעצמי.. אבל אבא תמיד מחבק אותי ואומר לי שאני בדרך, אני וכל האחים שלי..
ושוב, זה עושה כל כך טוב שהוא מלטף לי את הראש, מחייך, יורד אליי ואומר לי: ישראל בן יקר שלי, אני אוהב אותך ומאמין בך..
ואז, אז אבא קורא לכולם ואומר: ישראל בני, אני אוהב אתכם! בהצלחה בהמשך הדרך. אני כאן איתכם. מאמין.
בבקשה תאהבו, זה קשה לי לראות אתכם ככה.. זה קשה לאבא אוהב. תבינו..
ואז אבא מחבק את כולם, כמו תמיד..
אשמח לתגובות (:
אני בסדר. מה שלומך ישראל?
-סבבה כזה.. אבל..
מה קרה? מה הבאסה?
-לא יודע, יש לנו קצת בלאגן במשפחה.
וואי וואי, קשה. מה העניין?
- תשמע, אתה יודע, אנחנו הרבה אחים ואחיות, ובזמן האחרון זה מצב מורכב. כאילו ממש התרחקנו אחד מהשני.. אנחנו אחים ממש שונים, יש אצלנו חרדים, דתיים, חילונים, וגם בתוך זה עוד המון.. ולא בקטע מגזרי, גם בתוכנו, אנחנו באמת שונים.. הבעיה היא שאנחנו משפחה, ולאבא שלי זה ממש עצוב. הוא ממש כועס ופגוע מאיתנו.. אבל הוא גם מה זה אוהב אותנו, לא משנה מה אנחנו עושים, הוא מחבק אותנו. הוא תמיד אומר לי: הו ישראל, כמה אני אוהב אותך.. אבל קצת קשה לי עם זה שאתם, האחים שונאים בפנים את האחים האחרים שלכם.. מה הסיפור? איך זה הגיוני? אז מה, אז מה אם כל אחד שונה? יש לכם אותה נשמה, אתם בדיוק אותה משפחה. אי אפשר לשנוא חלק מעצמך..
אנחנו לא יכולים להמשיך ככה יותר.
באמת, אנחנו כל הזמן רבים, לא אומרים שלום, אפילו בלי קשר, פשוט לא מחייך לעבר אח שלי, גם סתם באמצע הרחוב, אפילו לא מרגיש אליו קרבה מיוחדת כי זה אח שלי..
פשוט מין שנאה פנימית. וזה לא שהוא רע, הוא פשוט...
הבעיה הכי גדולה, שאבא שלי הציב לכולנו מטרה משותפת, מטרה ענקית. מיוחדת כזו.. הבעיה היא שצריך את כולם. את כל סוגי האופי והיופי, פשוט את כולם. וצריך ביחד. המון ביחד..
וגם, אנחנו גם צריכים להקשיב להוראות של אבא, כי זה לטובתינו ורק ככה נצליח..
יש כמה מטרות, אני יודע רק חלק.
בעיקרון, רוב המטרות הן דווקא הדרך..
ובסוף, אנחנו צריכים לבנות איזה בית מדהים כזה.. לא ממש יודע מה זה, אבל אבא שלי מספר על זה... וזה נשמע מדהים!! כאילו, כזה ממלא מבפנים, לא יודע להסביר, אבל משהו בפנים ממש רוצה את זה, לא יודע למה.. האמת היא, אבל אל תגלה דני, שגם אותו קול פנימי, באמת יודע ואוהב את כל האחים שלי. כי אנחנו באמת אחים, עם אבא גדול כזה.. וואי, הוא באמת מלך!! ויש לנו מטרה. ומעבר לזה, אני פשוט אוהב אותם, מטורף עליהם!!
ואני יודע שבתוך תוך כולם, כולנו ככה.. אוהבים, שמחים.. רוצים אחדות.
וזה קשה.
אתה לא מבין כמה.
דווקא בגלל שאנחנו משפחה כל כך מיוחדת..
אז אנחנו לא תמיד מצליחים ואפילו לא מנסים, כמו שהבנת.. ואז אבא רוצה לעורר אותנו, וזה קצת קשוח. ויש המון שונאים למשפחה שלנו.. ולפעמים זה מחליש. מחליש ממש. אבל אבא אומר כל הזמן להתחזק, הוא מחבק אותנו כל פעם, בוכה איתנו ... בתקופות האחרונות גם נרצחו המון אחים שלי, בטח שמעת.. ככה זה כשייש לך שליחות.. ואתה לפעמים מפשל. אני יודע שאם נתאחד זה פחות יקרה כי אבא ישמח.. אבל אבא גם אומר, שכשנבנה את הבית, לאט לאט יהיה יותר קל. אבא שוב מחבק אותי ואומר שאסור לנו בתור משפחה להתייאש, כי אנחנו כבר על הדרך..
ושוב, אבא לא מפסיק להגיד כמה הוא אוהב אותי (: זה עושה טוב..
וואוו, ישראל, זה מה זה קשה לשמוע את זה..
- כן, אתה יודע מה, בזמן האחרון יש לנו כזה המון ריבים ושנאה יתרה במשפחה. יש כזה זמן כזה, שאנחנו צריכים לבחור חלק מהאחים שיהיו יותר אחראים על המשפחה. יותר ישלטו.. וזה חשוב, ממש. חייב מישהו קרוב יותר שקצת ינהל.. הבעיה הגדולה היא שזה בצורה כל כך לא טובה. פשוט ההפך ממה שאבא רוצה. יש המון דעות.. יש כאלה שכותבים את דכם ביד ימין, ויש בשמאל.. כל הזמן משקרים, ושונאים. וכעס, ושנאה, שוב ושוב.. אנחנו כל הזמן נופלים.. כי זה לא בדרך טובה.. אנחנו שוכחים מה הרצון של אבא שלנו, כשהוא הקים ובחר במשפחה הזו..
אתה יודע, אבל, חוץ מהקטע הכללי, גם לי קשה קצת, לעשות את מה שאבא שלי רוצה, זה מבלבל. כי אני כל כך אוהב אותו, אבל זה משהו מוזר. פשוט יש בי איזה כוח פנימי כזה.. שהוא.. הוא נותן לי חיות כזו, וקרבה לאבא, ולאחים שלי, ולעצמי.. אבל אבא תמיד מחבק אותי ואומר לי שאני בדרך, אני וכל האחים שלי..
ושוב, זה עושה כל כך טוב שהוא מלטף לי את הראש, מחייך, יורד אליי ואומר לי: ישראל בן יקר שלי, אני אוהב אותך ומאמין בך..
ואז, אז אבא קורא לכולם ואומר: ישראל בני, אני אוהב אתכם! בהצלחה בהמשך הדרך. אני כאן איתכם. מאמין.
בבקשה תאהבו, זה קשה לי לראות אתכם ככה.. זה קשה לאבא אוהב. תבינו..
ואז אבא מחבק את כולם, כמו תמיד..
אשמח לתגובות (:
אממשם נפוץ
מסובכתתתת
יש אתר כזה שקוראים לואנונימי (3)
יש אתר כזה שקוראים לו קוויזלט קוויזלט Flashcards | Quizlet פשוט תיכנסי ותירשמי {זה בחינם}ואז את לוחצת על צור ואז את כותבת את המילים באנגלית שאת רוצה ללמוד ואת הפירוש שלהם{שזה גם סוג של תרגול}ואז יש לך כל מיני אפשרויות של דרכים ללמוד מקווה שעזרתי בהצלחה!!
גם רציתי לכתוב קוויזלט ממש מומלץיראי ה'
יש דבר כזה להיות באולפנא (רגילה) ולא לעשות בגרות?מבוע
סגרתי כבר מזמן אולפנא ישתבח שמו ואני לא מתכוונת לבטל כי היא ממש מתאימה לי (יש עוד ממש בודדות שמתקרבות ללהיות דומות לה)
פשוט החיסרון זה שלומדים בה ואיך שאני מכירה את עצמי המסלול של לעשות תעודת בגרות זה לא המסלול שלי בחיים.
אז למה להיכנס מראש למסגרת כשאת?
-כי יש בה המון מעבר. אווירה, חברות, פנימיה, מקצועות קודש, שיחות, פעילויות, התוועדיות, הרקדות..
אתם יודעות על בנות שעשו משהו בסגנון?
אני יודעת שהסיכוי קלוש ושכל אולפנא זה משהו אחר.. סתם כדי לתת לי תקווה(;
ציפית לישועה?עליתיסטית
אנחנו נמצאים בתשעת הימים, בהם אנו מצפים לגאולה ולבניין המקדש.
חשבנו להוציא חולצות שיזכירו לכולנו את הרצון הזה.
שבכל יום נישאל את עצמנו האם באמת אנחנו מצפים לישועה????
החולצות בכל הצבעים והצבעים, הגלופה היא המילים "ציפית לישועה" מקדימה וציור של בית המקדש מאחורה..
ההזמנות מרוכזות (ישוב, ישיבה, אולפנה, סניף וכו..) מי שרוצה לארגן כמות חולצות למסגרת כלשהי (עולות כל חולצה 20 ש"ח) שיצור קשר עם אודיה-0547942180 ויזמין דרכה...
בצייפיה לבניין בית מקדשנו!!!!!!
תצוגה מקדימה של הקובץ המצורף ציפית לישועה-.pdf
698 KBתצוגה מקדימה של הקובץ המצורף בית המקדש 2.pdf
צריכה עזרהאנונימי (פותח)
שלום אני שנה הבאה עולה לכיתה ט לאולפנה עם פנימיה. 'בהאולפנה יש רמת לימודים גבוהה .
אני צריכה קצת סדר בראש...
*איך מסתדרים גם עם פנימיה וגם עם עומס לימודים?
*בתחילת שנה אמור להיות מבחן הקבצות ולא ניראלי שאני ברמה גבוהה. לעשות סתם טקסטים באנגלית זה לא מה שעוזר לי אז מה עוד יכול לעזור?
אשמח לתשובות. תודה מראש
אני צריכה קצת סדר בראש...
*איך מסתדרים גם עם פנימיה וגם עם עומס לימודים?
*בתחילת שנה אמור להיות מבחן הקבצות ולא ניראלי שאני ברמה גבוהה. לעשות סתם טקסטים באנגלית זה לא מה שעוזר לי אז מה עוד יכול לעזור?
אשמח לתשובות. תודה מראש
רגע שלם
דבר ראשון בנחת רוח, ברוגע, חמישית זו שנה לא עמוסה מבחינה לימודית...
איך מסתדרים?
עם הזמן את תלמדי לאזן ולשלב את הכל עם הכל,
לומדים לעשות את זה ויהיה יותר פשוט אחרי שתתרגלי.
חושבת שיעזור:
1- לקבוע לעצמך סדרי עדיפויות, כמה זמן את משקיעה בקשר עם חברות וכמה זמן את משקיעה בללמוד למבחן/ש"ב
ומה קודם למה מבחינתך, אם שחנ"ש עם חברה יכול לחכות לאח"כ
או שאת זקוקה לזה במידית והש"ב שיש לך הם לא נחוצים.
2- וזה בעיני מציל חיים: לו"ז! (וכן גם לוחות מבחנים)
לכתוב את כל הדברים שיש לך לעשות באותו יום ולסדר את זה ע"פ לוח זמנים,
מסדר הרבה בפנים.
לגבי המבחן הקבצות, אולי יעזור לך לחזור על אוצר מילים, להכין כרטיסיות וכאלה.
חוץ מזה לנצל את השנה הזו לשטויות, לכיף, לטוב
אל תפחדי להיות חמשושית, זה נפלא! ושיהיה סיעתא דשמיא גדולה!
בתור אחת שסימה השנהbatbat654
תביני שבלי שינה אין לימודים. הבעיה המרכזית נראלי בפנימיה זה שבלי לשים לב אין לוז מסודר, מדברים עם חברות עד אמצע הלילה ואז לא מצליחים לקום בבוקר. וכן בגלל שהארוחות מאוד מאוד רחוקות כל היום מחפשים לנשנש משהו בין לבין- תביאי בתחילת שנה אוכל יבש ובריא- קורנפלקס, פרכיות וכו.
המסקנה שלי מה4 שנים האלה שהמח צריך להיות שליט על לב. מדי שבוע שבועים להתאפס, זה מה זה חשוב
בהצלחה
כ"כ נכון...רגע שלם
לפותחת השרשור- פשוט אל תזלזלי בחיים שלך ובעצמך!
תשני טוב! לפחות 8-7 שעות,
זה נקודה כל כך משמעותית והיא משפיעה על כל התפקוד שלך- הלימודי, החברתי, הרגשי.
כשישנים טוב המוח רגוע, שליו, פועל ומגיב בצורה בריאה
כשיש חוסר בשעות שינה- נעשים חסרי סבלנות ועצבניים וכל היום נראה בהתאם..
בקיצור, באמת ליישם את זה 
מלא בהצלחה!חיוךך
לגבי הרמה הלימודית, אם רוצים להשתפר באנגלית זה ממש עוזר:
*לעשות הרבה אנסינים באנגלית
*לקרוא ספרים באנגלית.
לוקחים משהו שמצליחים להבין, אפילו ספרון.
זה פשוט מעולה להרחיב את האוצר מילים וכו...
בהצלחה
החיים לא חייבים להיות עמוסים. את מחליטה!דיטש
קודם כל לישון זה אד הדברים החשובים אם לא הכי חשוב בשביל לא לקרוס מבחינה נפשית ופיזית!
דבר שני תשתמשי ביומן! תכתבי בו הכלללל! מהלהתקשר הביתה עד לשיעורי בית, משימות, עבודות, מבחנים, ימי הולדת וכו' פשוט הכל!
בסוף כל יום לימודים את עושה לעצמך לוז שבו את מכניסה את כל הדברים שאת צריכה לעשות כל יום ואת כותבת משעה...עד...אני עושה לדוג' ש''ב, משעה...עד...אני עושה... וחשוב חשוב להכניס בלוז גם הפסקות, זמן לבלתמי''ם, שעה מוגדרת לללכת לישון, הכלללללל!
זה יעשה לך את החיים כ''כ הרבה יותר קלים!
בהצלחה!!
נ.ב
חשוב לסדר את הלוז שלך ע"פ:
הכי דחוף |
פחות דחוף |
|
3 |
4 |
פחות חשוב |
1 |
2 |
הכי חשוב |
וככה תספיקי לעשות את הכללל!!!
בהצלחה!
וואייי באמתת לישון זה אחד הדברים החשוביםםםאנונימי (3)
השנה הלכתי לישון ממש ממש מאחר כל יום גם בפנימיה וגם בבית, ואז כל היום לא היה לי כח לכלום! הייתי כל הזמן עייפה, כל יום בפנימיה דיברתי ועשיתי דברים עם חברות עד ממש ממש מאוחר!!! וזה ממש לא היה טוב!!! גם לא עשיתי לי לו"ז אז כל היום נמרחתי וזה ממש בזבז לי את השנה!!! פשוט זרמתי עם מה שהיה וה לא היה טוב בכלל!!! אז באמת כדאי ללכת לישון בשעה סבירה, לעשות סדר יום ולנצל כל רגע ורגע!!! באמת ממליצה!!!
וואי גם אני הייתי לחוצה מזה שנה שעברהתותינטאחרונה
והאמת שקודם כל חמישית זה לא כזה שנה לחוצה בלימודים...
גם בדרך כלל אין הרבה עומס וגם הציונים בחמישית לא כזה משפיעים לך על משו...
אז דבר ראשון - תרגעי
דבר שני - עם הזמן את תראי שאת מוצאת מקום גם ללימודים וגם לחברות, והרבה פעמים זה כיף כי אפשר ללמוד ביחד.
בסופו של דבר את לא היחידה שיהיו לה שיעורי בית - כולם צריכות ללמוד, אז גם זה לא שכל הזמן רק יהיה צחוקים ודיבורים אלא הרבה פעמים דווקא תהיה אווירה של למידה וזה ממש כיף.
חוצמזה כמו שכבר אמרו פה גם ממש עוזר להכין לו"ז לאחר הצהריים, או להשתמש ביומן, לי זה ממש עוזר...
ודבר אחרון - באמת בפנימיה את צריכה לפתח משמעת עצמית, אם זה להחליט שעכשיו את לומדת למרות שחברות שלך עכשיו נהנות ביחד, ואם זה להחליט ללכת לישון בשעה נורמלית למרות הצחוקים והבלאגן...
זה ממש בידיים שלך!
אבל בסה''כ קחי הכל בסבבה, זה שנה שהיא פחות לחוצה מהבחינה הלימודית אז תנצלי אותה כדי להכיר חברות, לפתח את עצמך ואת האישיות שלך, ובעז''ה יהיה בסדר!
בהצלחהה!!
עזרה בבקשה!!אנונימי (פותח)
לא יודעת אם זה קשור לפה אבל ממש אשמח לתגובות..
יש מישהו שאני מכירה והוא יודע עליי לא ממש מכיר לעומק אבל יודע מי אני..
אני ממש בקטע שלו וחושבת שאנחנו מתאימים.(אתזה אני יודעת כי ביררתי עליו)
ומצד אחד מנסה ממש לשחרר כי זה עוד לא הגיל שלי ומצד שני אני אומרת כאילו אם אני לא יעשה עם זה משהו זה לא יקרה ואולי אני מפספסת? אבל מה אני יכולה לעשות? לא אופציה להתחיל איתו או משו, שנינו דוסים(:
מה אתן הייתן עושות?
יש מישהו שאני מכירה והוא יודע עליי לא ממש מכיר לעומק אבל יודע מי אני..
אני ממש בקטע שלו וחושבת שאנחנו מתאימים.(אתזה אני יודעת כי ביררתי עליו)
ומצד אחד מנסה ממש לשחרר כי זה עוד לא הגיל שלי ומצד שני אני אומרת כאילו אם אני לא יעשה עם זה משהו זה לא יקרה ואולי אני מפספסת? אבל מה אני יכולה לעשות? לא אופציה להתחיל איתו או משו, שנינו דוסים(:
מה אתן הייתן עושות?
אם זה לא בגיל - אין טעםנעה ונדהאחרונה
טקסט של "שלם יותר מלב שבור" - דחוףףחנוצ'
למישהו ישש?? דחוףף!!
כפר נוער שווה או לא??אנונימי (פותח)
אני מתה ללכת לכפר נוער בפתח תקווה ואני דיברתי עם ההורים והם אומרים שאלה שטויות נשאר לי חודש אחד להגיע לפתח תקווה להירשם לעבור מבחן לעשות ראיון אישי ורק אז לדעת אם התקבלתי מה אני עושה??
(וכל אלה שההורים שולחים אותם לפניימיה תגידו תודה ושבו בשקט כי אני מתה ללמוד בפניימיה להיות כל היום מוקפת בחברות לבנות שגרת חיים לקבל יותר עצמאות וביטחון ולא להתקשר להורים כל פעם שקורה משהו כי זה שעתיים וחצי נסיעה והם לא יגיעו עד לשם לפתור לי את הבעיות וז וואלה מה רע בכפר נוער לגור עם חברות? ללכת למשק החקלאי? לקבל עזרה מסטודנטים שבאים להעניק עזרה אחרי הלימודים? להירשם לחוג גיטרה שאני חולמת עליו כבר שנתיים בלילה? אז מה רע שם תענו לי) *חוץ מהריחוק מהבית*
(וכל אלה שההורים שולחים אותם לפניימיה תגידו תודה ושבו בשקט כי אני מתה ללמוד בפניימיה להיות כל היום מוקפת בחברות לבנות שגרת חיים לקבל יותר עצמאות וביטחון ולא להתקשר להורים כל פעם שקורה משהו כי זה שעתיים וחצי נסיעה והם לא יגיעו עד לשם לפתור לי את הבעיות וז וואלה מה רע בכפר נוער לגור עם חברות? ללכת למשק החקלאי? לקבל עזרה מסטודנטים שבאים להעניק עזרה אחרי הלימודים? להירשם לחוג גיטרה שאני חולמת עליו כבר שנתיים בלילה? אז מה רע שם תענו לי) *חוץ מהריחוק מהבית*
תלוי עד כמה זה מפריע לך מבחינה חברתית ועד כמה זה מזיק לך תו*שירה*אחרונה
רנית, אני עזבתי את האולפנה שלי מהסיבה הזאת ועברתי לאולפנה רחוקה יותר אבל חברה טובה שלי נשארה למרות הסביבה והחברות הפחות תורניות וטוב לה שמה עכשיו, זה ממש תלוי בבת עצמה
אניישקד מהצפון
עזרא המלך!!!!!!
היייייהיה טובב!
יש מישהי רעיון למקום שאפשר לעשות בו שבת כיתה ל20 בנות בערך...?
הייתפארתיסטיתאחרונה
במקרה נכנסתי לפה
מה אתן רוצות לשמוע?
היו המון שרשורים על האולפנא, תכתבו אולפנת תפארת בחיפוש..
אם יש שאלות אז תשאלו דברים ספציפיים ואני אענה
מה אתן רוצות לשמוע?
היו המון שרשורים על האולפנא, תכתבו אולפנת תפארת בחיפוש..
אם יש שאלות אז תשאלו דברים ספציפיים ואני אענה