מה הכי מתאים לבת מבית חרד"ל? איפה יש אווירה טובה אבל גם מצליחים שהבנות יהיו שמורות וטובות ומתוך הבנה ואהבת ה' ולא חלילה מפחד מההנהלה וכשיוצאים החוצה מתפרק הכל.
תודה מראש
תודה מראש
אולפנת בהר"ן, עטרת רחל, ראשית, מה ההבדלים?sharon23
רעיונות להפיכה אבל משהו טוב כזה?דוסית בנשמה
סגנון?ישראלית2❤🇮🇱אחרונה
חדשה כאן (-:הנני (:
"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"
את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.
השאלה הזו שמנקרת,
ההרגשה הנוראית שעוטפת
שוב
ושוב
ושוב
ההרגשה הזו שהכל סוגר
שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.
וכאב.
הו הו כמה כאב כמה!!!
כאב לאנשים שיקרים לך
וכאב לעוד אנשים שיקרים לך
וכאב לעצמך
וכאב לעם שלך
וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים
וכאב בכל מעגל שהוא
חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...
כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!
ואת כבר בהצפה.
הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.
פשוט הצפה.
תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.
נגמר המלאי.
אין.
פשוט אין.
ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף
ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף
ועוד
ועוד
ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!
אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!
לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.
פיזית.
פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה
למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,
להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא
ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.
ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.
לעצום עיניים.
לשים את עצמך במקום שקט.
שקט שקט.
גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.
ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.
ומה עובר עלייך?
ועם מה את מתמודדת?
ומה חשוך לך ובך כעת?
ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,
שזה פשוטו טו מאץ'!
יותר מדי!
זה יותר מדי לך, לכולם!
ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך
לעצור
ולקחת עוד קצת זמן לעצמך
אפילו אם מועט,
להסדיר נשימה
לסדר מחשבות
לנשום
להתמלא
לשתות
אולי תה חם ומתוק
מקלחת נעימה וחמה
כל פינוק שבא לך
פינוק קטן של אוכל
תפילה לקב"ה שישלח כוחות
שיתוף
חיבוק
וכמובן - שינה!
שיר מעודד
מוזיקה בכללי
פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ
להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,
לצאת לשאוף אוויר בחוץ
הליכה קצרה
וכל הטענת מצברים אחרת!
וכל מה שיכול לעשות לך טוב!
ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך!
אי אפשר יקרה!
את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...
אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.
האיתותים הללו של הגוף שלך החכם
ושל הנפש החכמה
אומרים לך -
היי יקרה! עד כאן!
אנחנו חייבים מילוי!
בואי תדאגי לנו למילוי
ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים
אבל קודם המעגל שלך.
את.
עצמך.
מתמלאת.
נושמת.
מתחזקת.
שמחה.
ואח"כ כמובן אישך והילדים
ואז המשפחה המורחבת
והחברה היקרה
ושאר המעגלים
לאט לאט.
אי אפשר הכל בבת אחת.
את רק בן אדם אחד.
מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.
עם גבולות יכולת
עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...
ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.
לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.
ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.
אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.
וזהו.
לשחרר.
אי אפשר לעזור לכולם.
את רק בן אדם.
אחד.
יחיד ומיוחד.
ואחד.
וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!
ועוזרת!
ותומכת
ומאירה
ומחדדת
וכמה אכפתיות נובעת ממך
כ"כ כ"כ אכפת לך!
ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!
ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!
שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!
שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!
את מה את כן יכולה
ומה את לא
את מה עושה לך טוב וממלא
ומה מרוקן
את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך
ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך
ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...
לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,
אבל בסופו של דבר גדלים!
וגם מכל הרע שבעולם -
נכון.
הוא קיים.
אבל הטוב קיים שבעתיים!
"ברגע קטון עזבתיך
ורחמים גדולים אקבצך"
הרע הוא כמו רגע קטון!
והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!
ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"
ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך
אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"
וכולנו "אור איתן"
ולא רק בשיר ילדים חמוד
אלא באמת באמת
לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!
לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו
במעגלים שלו
ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד
ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה
כי חיוך אחד שלך לילדה,
שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,
שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,
וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,
או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,
שהצלת
ועודדת
והרמת
ותמכת
ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,
שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,
ואותם אנשים שפגשו גם
ואין לדבר סוף!
כן כן
ל***טוב*** אין באמת סוף!
הוא באמת אינסופי!!!
אז את יקרה מוסיפה אור
ותוסיפי אור
וקצת פחות תחשבי על החושך.
כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט
ומספיק אפילו אור קטן
ואפילו יחיד
בכדי לגרש חושך גדול גודל
ויש לנו את בורא עולם
שהכל שלו
והכל מאיתו
הטוב והרע
ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה
ולימדנו שהכל לטובה!
כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה
ולהתחזק באמונה
בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה
והוא אחראי על הכל
ולפעמים התפקיד שלנו הוא
"הרפו.
הרפו ודעו כי טוב השם!"
ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.
לא כל העולם על כתפייך היקרות
ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.
ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*
באנשים טובים
בנפלאות הבורא
בילדים שיש
במשפחה
בחיוכים
באוכל הטעים
בשפע
במיטה הנוחה
בגוף שמתפקד
ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע
ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו
לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו
אלא להיפך - להנכיח אותו
לראות אותו
להעצים אותו
להודות עליו
ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!
להתפלל במילים שלך
את כל הכאב
והקושי
והתקוות
הכל הכל הכל
לקב"ה
ולהודות לו על מה שכן יש
ולבקש על מה שעוד לא
והוא שומע הכל
והוא כל יכול
ותמשיכי להתחזק
להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום
להתקרב למה שעושה לך טוב
להתרחק ממה שעושה לך רע
ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה
והדברים ב"ה עוד יתבהרו
כולם
לאט לאט
את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!
ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת
ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים
השבויים שכבר חזרו
החולים שנרפאו
העקרות שנפקדו
הרווקות שהתחתנו
הזוגיות שהתחזקה
הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה
הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם
הערבות ההדדית
האחדות
החסד
העזרה
השמחה
הצחוק
החיוכים
רגעי האושר
והשפע
והטוב.
הטוב.
שקיים!
ושילך ויגדל ב"ה
ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!
ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך
ותני לטוב שבך לגדול 
❤
אממ חח בעקרון פשוט תכתבי משהו ואז (אולי) יתעורר פההחיים מאושרים
🙈🙈
(ותתחדשיי)
אז מכלל הן אתה לא שומע לאוטוב שםאחרונה
אולפנה תורניתOritoosh
הי, אשמח לשמוע על אולפנות תורניות בירושלים .. שמעתי על שיראל , רננה , וצביה מעלה אדומים .. מי מכירה? מבחינה תורנית , טלפונים? לימודית ? ואשמח לשמוע על עוד מקומות שיש דגש תורני
יש את עטרת רחלישראלית2❤🇮🇱
ממש תורני
יש ראשית (חצי פנימיה)החיים מאושרים
תהילה, אולפנה מאוד תורניתנעה ונדה
אולי לא בטוחה זה תואם תהגדרה.. אבל רעיה (בבית אל)החיים מאושריםאחרונה
חלוצה אשמח לעזרהOritoosh
אולפנת חלוצה- אשמח ממי שמכירה , האם מתאים לנערה שגדלה בבתי ספר תורניים החליטה ללכת לתיכון חרדי ולא מסתדרת שם בכלל ?רע לה ממש .
איך מבחינה תורנית שם? האם מותר טלפון? והאם יש סיכוי להתקבל באמצע כיתה ט' ?!
איך מבחינה תורנית שם? האם מותר טלפון? והאם יש סיכוי להתקבל באמצע כיתה ט' ?!
להעביר לחניכות פעולה על נשיות?מעונן
האם לדעתכן נכון להעביר להן פעולה על כזה נושא?
אני מדריכה שלהם כבר שנה שניה, (אני בכיתה י״א) והן בגיל בת מצווה. יש בנינו קשר מעולה, הם כמו חברות שלי, אני אוהבת אותן ומקבלת אהבה מהן בחזרה, וב״ה בו זמנית הן מאד מכבדות אותי ואת המילה שלי.
חשבתי לעשות את זה בתוך מערך בת מצווה שאתחיל אותו בפורים, ונשיות נראת לי נושא מאד מרכזי. שהעסיק אותי ואת חברות שלי בגיל שלהם (ועדיין מעסיק כמובן) אבל מתלבטת אם להכניס את הנושא הזה.
ואני אדגיש כי אני לא מדברת על הנושא של נשים בתנ״ך או גבורה נשית בתורה או משהו בסגנון (כי זה ברור שכן נכנס למערך) אלא יותר על פעולה בנושא של דימוי עצמי, ביטחון עצמי, טיפוח בהקשר של נשיות, מה זה בכלל נשיות וכו׳
אני יודעת שמדברים על דברים כאלו יש נטייה לשיח לגלוש למקומות שבאופן טבעי מעניינים אותן מאד, ואני פוחדת שיש בנות דוסיות וסגורות יותר שלא נוח להן לדבר על זה וחינכו אותן שזה דבר לא צנוע,
או שאני פוחדת שיביך את הקבוצה בכללי לדבר על זה והן יצחקו במקום להתייחס ברצינות(שברור לי שיהיה צחקוקים, אני לא מצפה שלא, להיפך אני מעוניינת באווירה קלילה ולא כבדה וצחוקים זה הכי חשוב בשבילי! לא אשתיק צחקוקים! פשוט לא רוצה שהצחוקים יקחו כל הזמן את המקום של הרצינות)
אני פוחדת להיות הראשונה שעושה על זה פעולה, אולי זה לא מקובל? האם אני לא במקום הזה של לדבר איתן על זה?
(לדעתי דווקא המקום שלי הוא טוב כי אני לא מורה שלהם או אמא שלהם, שהרבה בנות מובכות מהמורה או מאמא שלהן.. ומצד שני אני לא החברה המדורדרת שלהן שיכולה להטעות אותן בנושאים האלו, ולהפחיד אותן בסיפורי מעשיות ונושאים שבכלל לא רצוי שיגיעו אליהן כרגע.. בתןר מדריכה אני יכולה לכוון את השיח למקומות נכונים, בריאים וראויים ועם זאת פתוחים ולא שופטניים וביקורתיים)
לפי ההיכרות שלי איתן יש בנות בוגרות שהכי מוכנות לזה בעולם ואני יכולה לעזור להם מאד, וזאת אולי תיהיה הפעןלה הכי משמעותית שייצא לי לעשות. (אני מרגישה שיש לי מה להעביר להן)
ויש בנות מצד שני שהן תינוקות עדיין בקטע הזה (קבוצה גדולה של 20 בנות)
ואציין כי אני מתכוונת לקיים איתן שיח פתוח לפי רמת הנכונות והרצון שלהן (אני לא מפחדת מהנושאים האלו, ורמת ההבנה שלי בזה היא די גבוה כי חינכו אןתי מאד מאד בריא בקטע הזה) אבל עם זאת שיהיו בו גבולות כי אני דמות חינוכית עבורם. וחס וחלילה לא מעוניינת להזיק.
-אשמח לתגובות רציניות שלכן, ובעלות ניסיון שלכן
נ״ב השתדלתי להתבטא בצורה כמה שיותר ראויה ולכבס מילים, כי זה פורום מעורב
אומרת מראש שלא אפתח על שרשור זה שיח בשיחות אישיות.
אני מדריכה שלהם כבר שנה שניה, (אני בכיתה י״א) והן בגיל בת מצווה. יש בנינו קשר מעולה, הם כמו חברות שלי, אני אוהבת אותן ומקבלת אהבה מהן בחזרה, וב״ה בו זמנית הן מאד מכבדות אותי ואת המילה שלי.
חשבתי לעשות את זה בתוך מערך בת מצווה שאתחיל אותו בפורים, ונשיות נראת לי נושא מאד מרכזי. שהעסיק אותי ואת חברות שלי בגיל שלהם (ועדיין מעסיק כמובן) אבל מתלבטת אם להכניס את הנושא הזה.
ואני אדגיש כי אני לא מדברת על הנושא של נשים בתנ״ך או גבורה נשית בתורה או משהו בסגנון (כי זה ברור שכן נכנס למערך) אלא יותר על פעולה בנושא של דימוי עצמי, ביטחון עצמי, טיפוח בהקשר של נשיות, מה זה בכלל נשיות וכו׳
אני יודעת שמדברים על דברים כאלו יש נטייה לשיח לגלוש למקומות שבאופן טבעי מעניינים אותן מאד, ואני פוחדת שיש בנות דוסיות וסגורות יותר שלא נוח להן לדבר על זה וחינכו אותן שזה דבר לא צנוע,
או שאני פוחדת שיביך את הקבוצה בכללי לדבר על זה והן יצחקו במקום להתייחס ברצינות(שברור לי שיהיה צחקוקים, אני לא מצפה שלא, להיפך אני מעוניינת באווירה קלילה ולא כבדה וצחוקים זה הכי חשוב בשבילי! לא אשתיק צחקוקים! פשוט לא רוצה שהצחוקים יקחו כל הזמן את המקום של הרצינות)
אני פוחדת להיות הראשונה שעושה על זה פעולה, אולי זה לא מקובל? האם אני לא במקום הזה של לדבר איתן על זה?
(לדעתי דווקא המקום שלי הוא טוב כי אני לא מורה שלהם או אמא שלהם, שהרבה בנות מובכות מהמורה או מאמא שלהן.. ומצד שני אני לא החברה המדורדרת שלהן שיכולה להטעות אותן בנושאים האלו, ולהפחיד אותן בסיפורי מעשיות ונושאים שבכלל לא רצוי שיגיעו אליהן כרגע.. בתןר מדריכה אני יכולה לכוון את השיח למקומות נכונים, בריאים וראויים ועם זאת פתוחים ולא שופטניים וביקורתיים)
לפי ההיכרות שלי איתן יש בנות בוגרות שהכי מוכנות לזה בעולם ואני יכולה לעזור להם מאד, וזאת אולי תיהיה הפעןלה הכי משמעותית שייצא לי לעשות. (אני מרגישה שיש לי מה להעביר להן)
ויש בנות מצד שני שהן תינוקות עדיין בקטע הזה (קבוצה גדולה של 20 בנות)
ואציין כי אני מתכוונת לקיים איתן שיח פתוח לפי רמת הנכונות והרצון שלהן (אני לא מפחדת מהנושאים האלו, ורמת ההבנה שלי בזה היא די גבוה כי חינכו אןתי מאד מאד בריא בקטע הזה) אבל עם זאת שיהיו בו גבולות כי אני דמות חינוכית עבורם. וחס וחלילה לא מעוניינת להזיק.
-אשמח לתגובות רציניות שלכן, ובעלות ניסיון שלכן
נ״ב השתדלתי להתבטא בצורה כמה שיותר ראויה ולכבס מילים, כי זה פורום מעורב
אומרת מראש שלא אפתח על שרשור זה שיח בשיחות אישיות.
יש לך מד"שית או חברה שאת יכולה לעבור איתה על התוכןחושבת בקופסא
ומה בדיוק את מתכונת ללמד אותן? על המערכת הנשית? איך ילדים באים לעולם? מה המסקנות שאת רוצה שיהיו להם מהלימוד הזה?
זה לא מה שהתכוונתימעונן
אני לא מורה לביולוגיה או אחות בית הספר שלהן וזה לא המקום שלי ללמד אותן דברים כאלו
התכוונתי פעולה על הנושאים שבאמת מעניינים אותן,
כמו דימוי עצמי, ביטחון עצמי, מודל היופי
ו*החשש שלי בא מהמקום של לקשר את זה לנשיות*
אני רוצה שיצאו מהפעולה כשהן מבינות שזה טוב להכיר את עצמך, ולאהוב את עצמך, לדעת מה את אוהבת ומה את לא אוהבת. שיצאו מהפעולה ויסתכלו בצורה אולי טיפה אחרת במראה וישמו לב לדברים שלא שמו לב לפני כן.
שאלות שהייתי רוצה להעלות במהלך הפעןלה
שיענו לעצמן לא חייב בפומבי)
-האם לדעתי נשיות תלויה ביופי
-האם אני בכלל אוהבת את איך שאני ניראת
-האם אני מתחברות בכלל לתחום של טיפוח עצמי(גם ברמה הכי בסיסית) או שאני שןנאת להתעסק בזה ואמא שלי מחריכה אותי להתקלח
-האם אני חושבת שמי שיש לה ביטחון עצמי ניראת יפה יותר ממשהי חסרת ביטחון
-האם אני חושבת שהמפתח לנושא הזה הוא היכרות טובה עם עצמי ומה אני אוהבת/לא אוהבת
-האם חייב להיות מטופחת כדי להיות נשית?
-האם לדעתי כל מי שמטופחת יכולה להיות יפה?
בעיקרון יכול לעבור מאוד חלק - אבל יכול לעבור מאד לא חלק ולגלוש בקלות לנושאים שהם כן קצת קשורים…
התכוונתי פעולה על הנושאים שבאמת מעניינים אותן,
כמו דימוי עצמי, ביטחון עצמי, מודל היופי
ו*החשש שלי בא מהמקום של לקשר את זה לנשיות*
אני רוצה שיצאו מהפעולה כשהן מבינות שזה טוב להכיר את עצמך, ולאהוב את עצמך, לדעת מה את אוהבת ומה את לא אוהבת. שיצאו מהפעולה ויסתכלו בצורה אולי טיפה אחרת במראה וישמו לב לדברים שלא שמו לב לפני כן.
שאלות שהייתי רוצה להעלות במהלך הפעןלה
שיענו לעצמן לא חייב בפומבי)-האם לדעתי נשיות תלויה ביופי
-האם אני בכלל אוהבת את איך שאני ניראת
-האם אני מתחברות בכלל לתחום של טיפוח עצמי(גם ברמה הכי בסיסית) או שאני שןנאת להתעסק בזה ואמא שלי מחריכה אותי להתקלח
-האם אני חושבת שמי שיש לה ביטחון עצמי ניראת יפה יותר ממשהי חסרת ביטחון
-האם אני חושבת שהמפתח לנושא הזה הוא היכרות טובה עם עצמי ומה אני אוהבת/לא אוהבת
-האם חייב להיות מטופחת כדי להיות נשית?
-האם לדעתי כל מי שמטופחת יכולה להיות יפה?
בעיקרון יכול לעבור מאוד חלק - אבל יכול לעבור מאד לא חלק ולגלוש בקלות לנושאים שהם כן קצת קשורים…
..נעה ונדה
לדעתי עדיף שתתמקדי בפעולה על הכיוון של דימוי עצמי גופני. כמה אני אוהבת את הנראות שלי, מה הנראות שלי אומרת עלי ודברים כאלה.
(אני קצת לא אוהבת שמדברים על "נשיות", זה מרגיש לי ניסיון פמיניסטי כושל ואומלל להחזיר את הכבוד הנשי).
לקחתי,צודקת תודה!מעונן
נעה ונדהאחרונה
צביה ירושליםOritoosh
אשמח לשמוע מבנות שלומדות או מכירות את צביה ירושלים . מבחינה תורנית ולימודית .
מכירה מקרוב את האולפנהנועה גבריאלאחרונה
בלי לפגוע,האולפנה לא ברמה תורנית מאוד גבוהה.הצוות תורני וטוב,אבל בפועל רוב הבנות לא כל כך דוסות,יש גם מעט בנות דוסות ואיכותיות,אבל כאווירה של התלמידות-פחות תורני.
ממליצה ללכת לראות ולהתרשם.
אומרת מה שהיה עד לפני שנה,לא בטוחה שהרבה השתנה מאז.
ממליצה ללכת לראות ולהתרשם.
אומרת מה שהיה עד לפני שנה,לא בטוחה שהרבה השתנה מאז.
נערךטוזי
היי,מחפשת חמשושית מאולפנת בהר"ןלירנוש
אולפנה לאומניות הבמה או מגמת בימוי/ריקוד/תאטרוןfanfan
הבת שלי עולה לחטיבה, מחפשת עבורה אולפנה לאומניות במה או לחילופין מגמה בתחום.
חשוב שתהיה אולפנה איכותית, דתית, לא דוסית. בהוואי משפחתי, חברתי. שרמת הלימודים תהיה טובה.
כמובן באזור פ"ת והסביבה (נסיעה בהסעה 30-40 דקות)
תודה מראש
אולפנת שירת הים מתאימה?חושבת בקופסא
לא. זה רחוק ולא מחפשת פנימיהfanfan
קדומים אוליהילת ההילותאחרונה
כרטיסים לצמאהללך צצך
למישהי יש למכור לי כרטיסים לצמאה?? פללייזז
רלוונטי?הפצל''ש האלף
אני רוצהמפוצלשת(:אחרונה
מחפשת אולפנהחר
הי אני בכיתה ט ולאחרונה ממש הבנתי שאני צריכה לעבור בית ספר כי מאוד מאוד מפריע לי האוירה בבית הספר שלי ( בנות שהולכות עם מיני ולפעמים סתם עם מכנסיים, וההרגשה הכללית שיש לבנות שזה דבר לגיטימי לשקר למורה שהכנת שיעורי בית דיבור נגוע ועוד כל מיני דברים בסגנון...)
אני מחפשת אולפנה במרחק סביר מירושלים כדאי פנימיה מלאה או חלקית וחשוב לי גם שהרמה הלימודית ולא רק הדתית תהיה טובה.
יש לכן המלצות בינתיים חשבתי על עפרה או בהר"ן אבל אני לא כ"כ מכירה..
שמעתי שבהר"ן זה יותר חרדלי וזה פחות הכיוון אני מחפשת משהו ציוני דתי אבל רציני.
יש לכן המלצות/ מחשבות?
תודהה
אני מחפשת אולפנה במרחק סביר מירושלים כדאי פנימיה מלאה או חלקית וחשוב לי גם שהרמה הלימודית ולא רק הדתית תהיה טובה.
יש לכן המלצות בינתיים חשבתי על עפרה או בהר"ן אבל אני לא כ"כ מכירה..
שמעתי שבהר"ן זה יותר חרדלי וזה פחות הכיוון אני מחפשת משהו ציוני דתי אבל רציני.
יש לכן המלצות/ מחשבות?
תודהה
הייחוחי:)
עפרה ברמה דתית נמוכה יחסית (לפי מה שאני מכירה..) מעלה אדומים נקרא באיזור ירושלים נראלי..
הרמה הדתית רגילה (יש גם יוצאות דופן פחות דוסיות ויותר..) והרמה הלימודית נקראת גבוהה.
יש גם את רעיה בבית אל עם רמה דתית גבוהה יחסית (לא חרדלית אבל דוסית) בערך כמו מעלה אדומים.
תודהחראחרונה
אני חמשושית ומחפשת אולפנה..דשדשית
טוב אז ככה...
בעיקרון... אני לומדת באולפנה מסויימת ללא פנימייה
מכל מיני סיבות אני לא ממש נהנית. אני רוצה לעזוב...
מצד אחד באלי פנימייה כי זה נשמע לי די כיף אבל מצד שני... אני יודעת שלטווח הארוך זה לא טוב.
אם אני אעזוב זה יהיה לפנימייה.
אז אני מחפשת אולפנה דוסית - כמובן שדוסית ממש לא אומר שהבנות עצמן צריכות להיות דוסיות אלא שיש שאיפה לדוסיות ואווירה כזאת לא של "אני דתייה ואני פה כי ככה צריך", אלא מרצון!
כאילו אני עצמי דוסית אבל זה לא מאוד מפריע לי אם הבנות שמסביבי לא כל עוד הם באווירה...
חשבתי על בהר"ן אבל פשוט שמעתי שהאולפנה קצת מתנשאת, וגם קשה להתקבל, והלימודים קשים. (לגבי ההתנשאות, ברורר שזה לא כולם וכו אבל עדיין קצת מרגיש לי כך )
וגם זאת פשוט פנימייה קשה לשחרור ואני יודעת שיהייה לי קשה להיות במסגרת כזאת. כנ"ל על אב"ש.
חשבתי על דימונה אבל חברות שלי אמרו לי שזה לא כזה מתאים לי, ולא יודעת יש לי שם הרבה בנות מהכיתה וממש בא לי שאם כבר לצאת אז לגמרי. לא בטוחה לגבי הדוסיות שם...
ממש ממש בא לי רגבים בגולן, אבל זה נורא רחוק (יותר משמונה שעות נסיעה בכל פעםם!!) אני לא חושבת שזה שפוי. רגבים בנגב יותר קרוב אליי בפער אבל אמרו לי שממש לא דוסי שם (אם מישהי מכירה זה יעזור לי ממש!)
אני יודעת שזה נשמע קטנוני סיבות הפסילה שלי...
אם מישהי יכולה להכיר לי עוד אולפנות (חצי פנימייה וגם פנימייה מלאה זה סבבה. אזור מרכז-דרום) או לנפץ לי על אולפנות מסויימות... זה יעזור. תודה.
>>>הפצל''ש האלף
במסרים
.
אם למישי יש שאלות זהות שתכתוב לי
ואווו אמממ אני ספציפי לא ממש הבנתי מה ההגדרה שלךהחיים מאושרים
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
חלוצההמפוצלשת(:
וגם טוהר
יש אולפנה בניצן ובאזור ירושלים יש כמה מוריה 7
טוהראני:))))
מעתיקניתמפוצלשת(:
נכון 
אני:))))אחרונה
מתי מתחילים לבדוק אולפנותזוויה
כל החברות שלי לומדת בבית ספר עד ח אז כבר התחילו לעזור להם לאולפנות אבל אני בבית ספר עד יב ולא רוצים שנעבור ממש בלחץ שיפספס תאריכים חשובים מתי מתחילים הריואנת וכו ומה צריך להיות כתוב תשפג תשפד
היי, מצאתי אתר ממש נחמדתמיד בבטחה
שמסביר המון ואפשר גם לחפש שם אולפנות.
תאריכי רישום לאולפנות 2022-2023 - אתר האולפנות
אם אני זוכרת נכון מתחילים להירשם לימי היכרות בערך בחנוכה.
שימי לב שבאתר כתוב שעושים ראיונות בשלב יותר מאוחר, אבל חלק מהאולפנות עושות ראיונות בימי היכרות.
ממש מוזרזוויה
לה הבנתי כדי להיות בפיניימה צריך לעשות את זה לא צריך ללכת רק לאולפנה
כן.תמיד בבטחהאחרונה
בתכלס את הולכת לימי היכרות, מחליטה על 3 המועדפות שלך, ורושמת באתר בזמן המתאים. זה נשמע נורא מסובך אבל זה באמת די פשוט
איפה קונים נעלי עכבר??תולעת ספריםם
ברחוב יפומשבצת
וכמה זה אמור לעולת?תולעת ספריםם
בסביבות מאה, מאה חמישים..משבצת
זה בחנויות האלה שמוכרים בהם בקיץ סנדלים וצ'יף?תולעת ספריםם
כן(:משבצתאחרונה
פשוט חנויות נעליים לאורך רחוב יפו...
אולפנת טליהזוויה
הי רוצה ללמוד באולפנה 'נה הבאה במסלול של המחשבים אני יחסית טובה במתמטיקה באנגלית פחות ומממש רוצה להיות מדריכה
אז כמה קשה להתקבל אני חכמה אבל לא חרשנית רוצה שיהיה לי חיים אז אפשר להדריך אם את באולפנה ועד איזה שעה לומדים
אז כמה קשה להתקבל אני חכמה אבל לא חרשנית רוצה שיהיה לי חיים אז אפשר להדריך אם את באולפנה ועד איזה שעה לומדים
וגם מותר טלפונים ובאיזה רמה זה דוסיזוויה
הי! אני לומדת בטליההחנונית
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
תודהזוויה
את יודעת מה המרחק של הבנות שבאותו אני בערך שעה נסיעה מירושלים אז יהיה סכוי שיחזור כול שבוע גם בשלישי וצריך לגשת למבחן קרני לבד או דרך האולפנה
תלוי בשכבה, יש בנות מהמון מרחקיםהחנונית
בשכבה שלי ספציפית אנחנו יחסית קרובות- הכי דרומית ערד והכי צפוניות נתניה, אבל בשכבות אחרות יש בנות גם מהגולן ומאילת...
יש בנות שעה מירושלים (יש נגיד מקרית ארבע או מרמת גן) שחוזרות הביתה בשלישי.. זה אפשרי
המבחן קרני זה לא משנה, פשוט במבחן תכתבי שאת עושה את זה כדי להתקבל לטליה, והם כבר יקבלו את התוצאות
מנצלשת- עוד כמה שאלותבת חוה
לגבי הקבלה לחטיבה- האם צריך לעשות את המבחן מחוננים של משרד החינוך?
הבנתי שבחטיבה זה ללא פנימיה האם בתיכון אח"כ יש אפשרות להמשיך ללא פנימיה (למי שירושלמית(? האם כולן בפנימיה או שמקובל שיש קבוצה שלא בפנימיה?
מבחינת שיבוץ אם אני מתלבטת בין שתי אולפנות האם יש אפשרות לבחור את אולפנת טליה כעדיפות שניה או שאם לא סימנת עדיפות ראשונה לא יקראו לך לראיון?
הבנתי שבחטיבה זה ללא פנימיה האם בתיכון אח"כ יש אפשרות להמשיך ללא פנימיה (למי שירושלמית(? האם כולן בפנימיה או שמקובל שיש קבוצה שלא בפנימיה?
מבחינת שיבוץ אם אני מתלבטת בין שתי אולפנות האם יש אפשרות לבחור את אולפנת טליה כעדיפות שניה או שאם לא סימנת עדיפות ראשונה לא יקראו לך לראיון?
מי שגרה בירושלים לא צריכה לעשות את המבחן מחונניםהחנוניתאחרונה
רוב הבנות שהיו בחטיבה לא בפנימייה עכשיו, מתוך כיתה של 16 בנות שהייתה בחטיבה, עכשיו 2 בפנימייה... וזה לא כולל את הבנות של בינה (הלא מחוננות).
אני לא ירושלמית, אבל אם אני לא טועה היו לא מעט בנות שכתבו את האולפנה בעדיפות שניה...
אולפנת צביה מעלה אדומיםמחפשת אולפנה:)
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
וגםםמחפשת אולפנה:)
אני אשמח לשמוע על אולפנת נריה
מה הסגנון? חברתי? לימודי? וכו'
תודה רבה!
אחותי למדה במעלה אדומים אם באלך לשוא שאלותהחיים מאושרים
ואני ישאל אותה את מוזמנת...
ונריה לא מכירה..
מחפשת אולפנה:)
בס"ד
לימודי- איזה מגמות?
יש לחץ חברתי תורני? (להתפלל מחה וכו')
לימוד תורה קצת מעבר למערכת הרגילה?
מה התנאי פנימייה?
תודה רבה!
את יכולה להזכיר לי ביום חמישי שאני לא ישכח?החיים מאושרים
(פשוט היא בפנימיה עכשיו..)
מזכירהמחפשת אולפנה:)אחרונה
תודה לך
כנסו אולי תצליחו לעזור ליהודייה יקרהאין ייאוש כלל
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
לא ממש מכירה אבל מעלה לבונה אולי?אני והאני
תודה שענית!🙂אין ייאוש כלל2אחרונה
גלופהההההדוסית בנשמה
למישהי יש רעיונות טובים לגלופה אבל לא חרושים?
אחד הטובים והמביכים גם😂😂ישראלית2❤🇮🇱
ואווו לאאא זה מפדח אשש ללכת אם חולצה כזאתתהחיים מאושריםאחרונה
אין לי רעיונות ממש אולי מתישהו..
כאבי מחזור…אצבעוני
אשמח להמלצות לדברים שעוזרים להעביר את הכאבים ביומיים הראשונים.
כדוריםחושבת בקופסא
יש כל מיני- אופטלגין, אקמול, אדוויל.
לקחת כמה שיותר מהר כי לוקח להם זמן להשפיע.
מוזר,אני יודעת אבל עוזר לי שלוקים חחחישראלית2❤🇮🇱
תודה 
.. ביקשתי שיקנו לי בסופר …אצבעוני
תעדכני, שאני לא אהיה המוזרה היחידה;)ישראלית2❤🇮🇱
אז באמת יש בזה משהו מאוד מועיל 🥶אצבעוני
מצצתי שלוקים ובאמת ההרגשה השתפרה!
ממליצה לנסות!
(רק מה, פתרון שמתאים למי שנמצאת בבית…)
ותודה רבה על העצה❤️
ממליצה לנסות!
(רק מה, פתרון שמתאים למי שנמצאת בבית…)
ותודה רבה על העצה❤️
יאאישראלית2❤🇮🇱
איזה כיפפ
בשמחה נשמה❤️
בשמחה נשמה❤️
מהה בחיים לא שמעתיהחיים מאושרים
אני ימליץ יגיד לך אם זה עובד על כולם...
חח
את רצינית?שמש בחורף
חחח
אולי אנסה.
הכאבים גומרים עלייייי במחזור.
אפילו אקמול פוקוס ואדקס לא עוזרים לי- - -
כןכן המצאה שלי אבל עובדד😂😂ישראלית2❤🇮🇱
תנסי חומרים אחרים אוליתמיד בבטחהאחרונה
אצלי אקמול לא עושה כלום אבל 2 כדורים של נורופן (או איבופרופן, אותו חומר בלי המותג) עוזרים לגמרי
תודה רבה על התגובהאצבעוני
במיוחד לתזכורת לשם של הכדורים Point.
זכרתי מהעבר שקראתי שיש כדורים מיוחדים ומומלצים - והשם פרח.
עכשיו הזכרת לי.
זכרתי מהעבר שקראתי שיש כדורים מיוחדים ומומלצים - והשם פרח.
עכשיו הזכרת לי.