פורום אולפניסטיות (עמוד 57)

אני יכולה להגיד לך שזה ממש לא אומר כלום הרושם ראשוני.. המון מנסות קצת לשחק משו שהוא לא הן, וכל אחת מנסה למצוא את המקום שלה.. ככה שאת יכולה במשך הזמן לראות כמה בנות שונות לעומת מה שהן שידרו ביום הראשון...
אנחנו ממש צחקנו אח"כ איך התנהגנו בהתחלה וכמה היינו שונו. ממה שאנחנו עכשיו..
וגם בסוף כולם מוצאות מקום וחברות. אין לך מה לדאוג, וזה לגיטימי לבכות ביום הראשון(;
בהצלחה!

מצטערת על הרגע שבחרתי באולפנה הזאת כי הבנות שם ממש שונות ממני וזה וגם הלכתי עם בנות שאני לא ממש חברה שלהן וכל החברות הכי טובות שלי בפנימיה ותכלס נשארתי לבד בחור שאני גרה בו :/

בהתחלה זה קשה לכולן ועם הזמן נהיה פשוט כיף!!

תתפללי על זה..

 

בטח גם יגידו שהשנה הראשונה גם לא אומרת.. 🙁 אז מה אמורים לעשות?

ממש ממש לא צריך לסבול!

נכון שבהתחלה יש סוג של הלם כזה.. כאילו אימלה "מאיפה הבנות האלה נחתו ומה אני עושה פה..

אבל צריך לנסות לחייך לבנות, להתחיל שיחות,(אפילו שזה מלחיץ נורא..) לנסות למצוא מה משותף בינכם,

ואם ממש קשה לך אז תדבריעל זה!! עם חברות מכיתה ח'(בטח הם עוברות אותו דבר..), או עם מדריכה מהסניף/מהאולפנה או מורה שיש לך קשר טוב איתה..

 

בהצלחה!!

 

את תראי שתוך תקופה תכירי את כולם , ובעז"ה יהיו לך חברות ותתתרגלי .. ויהיה טוב!

 

כולם עברו את זה, אז גם את יכולה..

ובכל זאת נורא כיף לפגוש שוב את החברות ולהווי האולפנה!

תחשבי על משהו מיוחד שיהיה מחר... אפילו שיעור מעניין יכול להיות סיבה...

מבחינה מעשית, יש מצב שזה אכן אפשרי:
איפה ההתנדבות ועד כמה המרחק שלה מהאולפנה.

פנימיה מלאה זה שבוע לא להיות בבית, לפעמים שבועיים ברצף(אם יש שבת)
המשפחה שלך גם רוצה לראותותך.

לא ממעיטה בחשיבות ההתנדבות, חלילה.
אבל יש גם חשיבות "להתנדב" בבית.
לעשות כמה שאפשר. רק *להיות שם*..
שאחים שלך יראו אותך...

אם לא תהיי שם ככ הרבה זמן- הם ישכחו איך את נראית. ונכון שיש שבת. אבל צריך גם לטרוח בערב שבת כדי לאכול בשבת, לא ?!

ויישר כח! עצם השאלה מראה שאת ילדה עם לב ענק.
בהצלחה ממש והחלטה משמחת בעז"ה!

ימי ההתנדבות לא באים על הימים שאני חוזרת הבייתה מהפנימייה וכדי להתנדב אני אצטרך ללכת לעיר ביום אחר במיוחד .
בבית יהיה לי את כל הסופש זו פחות הבעיה.. הבעיה אם יתנו לי לצאת מהפנימייה באופן קבוע ואם זה יפגע בי ?

תראי איך זורם לך בפנימיה.

לפעמים צריך את השקט הזה - ואז תלכי להתנדבות.

אבל יכולהיות שתרגישי שזה "בא על חשבון" ואז תלכי ותתבאסי על זה אח"כ- ואז חבל לדעתי.

את יכולה גם לקבוע עם חברה ללכת לשם ביחד(?) ואז זה יהיה גם חברתי ולא תצאי מתבודדת מול הבנות שלא ידעו לאן נעלמת... וגם תפתחי קשרים

תחשבי על זה... תחילת חמישית, אנשים חדשים.

ויכולהיות בכלל שזה לא כזה סיפור וסתם עשיתי מזבוב פיל...


לגבי מתן שחרורים- מאמינה שהאולפנה תעשה את הטוב בשבילך:
אם כשתבקשי יגידו לך 'לא' בגלל שאת צריכה להישאר עם הבנות - ישלהם נסיון ואז נפתרה הבעיה.

אם יתנו לך לצאת (וסביר להניח שתצטרכי להגיד למה את רוצה לצאת לעיר, אז אל תתביישי. אם היצר הרע אומר שאם אנשים יודעים זה לא שווה - תרביצי לו!)
אז תלכי ותתרמי ותתעצמי מזה!

ות'כלס, זו כולה שעה בשבוע ...

אני כבר משגעת אותם..
תעשי לנו גם הרפיה

טוב אז ככה.

כשאת הולכת לישון סימי את השירים הכי רגועים שאת מקירה ואוהבת.

תיכנסי למיטה.

תעצמי עניים ותנסי להירדם.

תוך כדי שאת נרדמת השירים פשוט יכנסו לך למוח וירגיעו אותך.

בהצלחה!

מחכה לשמוע איך הולך...

תודה רבה!!

יאלהה זרמו

אחים קטנים לא כ"כ מכירים- זה נהיה מין דוד כזה שבא לביקור מידי פעם

לפעמים אין דבר שבא לך יותר מלהיות בבית.... עם אמא... אבל לא תמיד אפשר

אם נפגעת ממשהי ואת איתה בחדר לא כזה נחמד ללכת לישון איתה

קשה להתרגל

מים חמים במקלחת בחורף, שערות בכל מקום, אם את קמה באמצע הלילה בבבבפנימה שמחולקת לחדרים- יכול להיות שתקומי ותהיי חיבת שירותים ויהיה תפוס

אין כמו בית!!!!

לפעמים ממש כיף עם החברות ולא הולכים לישון או לומדים למבחנים כשצריך

אני בפנימייה אבל יש יתרונות לכל צד ולא לכולן מתאים...

בהצלחה!!!!

הרבה פעמים (בעיקר בחמישית) מאוד קשה באולפנה -גם פנימיה וגם לא- ובסופו של דבר כל אחת צריכה את המקום שלה שהיא יכולה לבכות ולהתפרק ובפנימיה זה הרבה פעמים מאוד קשה וכשאת לא בפנימייה את חוזרת הביתה בסוף כל יום למקום הבטוח והרגיל שלך שאת יכולה להיות בו מי שאת גם אם היה לך יום גרוע..

חיפושים אחרי חייל נעדר בגולן

קוראים לו אדם בן יהודה
מהישוב "הסוללים"

אני אישית הייתי מעדיפה לעוף לפנימיה אבל:
*יש את האוכל של אמא ויש נשנושים (חשוב מאוד בגיל הזה ;) )
*את קובעת לעצמך את אחר הצהריים
*שבתות בבית
*יש לך את הפינה שלך עם השקט (שזה דבר שכמעט לא נמצא בפנימיות)
*לומדים להעריך חברות (חברות שלי רק כמה ימים בפנימיה ואני כבר מתגעגעת אליהם בטירוףףף)
*אם את מרגישה לא טוב את יכולה להישאר בבית עם הפינוקים ולא בפנימיה (מה לעשות מדרחכה בפנימיה וחברות זה לא קהל כיפי במיוחד כשחולים)

מוזמנת בפרטי

מוזמנת בפרטי

אם לדוגמא את רוצה להיות רופאה,אשת הייטק, ודברים של פיתוח, יהיה לך קשה למצוא מקום שיקבל אותך עם בגרות חרדית,לא?

לי אמרו שזה ממש לא קשור

זה אותו היחס לבגרות חרדית ובגרות רגילה.. זה לא חוסם שום עבודה

י'חלוץ

איזה שאלות הרב נוימן שואל בראיון?

ומה הנושאים שצריך לדעת למבחני קבלה?

אני אשמח לתשובה, תודה!!

ומה שלא.. אל תדאגי אמרו לי שהוא אוהב להכשיל קצת לפעמים ואם לא תדעי קצת זה בסדר..

איזה שירים את שומעת (והוא ממש ממש בודק שאת לא שומעת לועזית) איזה פלאפון, למה בהר"ן, למה םנימיה, איזה ספרים, מה אץ עושה אחה"צ בבית ודברים שאלה

אל תדאגי!! בעז"ה יהיה טוב ותזכירי שהכל לטובה!!

 לאיזה כיתה את עולה?

ואין מבחני קבלה, לא?

אני עולה לכיתה ח' ואני סתם אחת שלחוצה מזה...

וברוך השם אני לא שומעת שירים בלועזית!!!

חיפשתי לך, מישהי שלחה את זה פעם.. בהצלחה

https://a7.org/?file=20170809215017.docx

כתבת מאנונימי חח, איך נדע לכתוב לך באישי??

 

עכשיו את יכולה לפנות אליי באישי

כולן נראות כמו זומבים מהלכים.. לא תהיי היחידה.


פתרון: אולי מגבת? הרבה עושים את זה בגלל שיער רטוב וזה..

תתעודדי... די מהר שוכחים מי באה בחמישית ומי לא... זה לא מורגש כמעט (רק כשמדברים על הערב אמהות שהיה בכיתה ז'... וביננו, מי מדבר על זה בכלל )

שלושת רבעי מהבנות שדיברתחי איתן  אמרוט שחבל שיש בנותץ שמצטרפות, ושהכיתה היתה מושלמת ושהיא תהרס.

הוציאו לי את כל החשק. ולא היה לי הרבה מלכתחילה.

אצלנו יש חטיבה
ושנה הבאה אנחנו מתחילות פנימיה
וכל השכבה תשתנה כי עוזבות מלא ובאות מלא חדשות..
וזה ממש כיף שבאות בנות חדשות! באמת!!!

וברור שיש בנות שפחות שמחות.
אבל בדר"כ מסתכלים טיפל'ה יותר על הרע (גם אני,מניסיון )
תסתכלי על החלק שכן שמחוחת אני בטוחה שיש
תראי להן מה את שווה, והכלל יסתדר הבנות האלה פשוט מפסידות שזאת הגישה שהן באות איתה.. תראי להן שלא אכפת לך מזה,וככה הן פשוט יפסיקו כי הן לא יקבלו את מה שהן מחפשות♡
ב'הצלחה רבה רבהה!! בע'ה יהיה לך טוובב

אסל בסופו של דבר הן לא מגעילות בכוונה. הן פשוט חוששות , כמו לפני כל שינוי חדש ומשמעותי שקורה. זה לגיטימי.
ובאמת זה ישנה את פני הכיתה אבל את יודעת שאת בחורה איכותית ושהכל יהיה מצויין בעז"ה! אל תדאגי...
מאמינה שאחרי שתתחיל שנה היחס יהיה מזמין ומסביר פנים ושהכל יעבור בשלום.

ויש עוד רבע שלא דיברת איתו ואני בטוחה שיש בנות חמןדות בשכבה.

קבוצה של 100% לא נחמדות - תעלם דיי מהר

בהצלחה לך נשמה! הרבה כח .
ו... הי! תחילת חמישית. שימי חיוך ענק על הפנים!
כי אחת התקופות המהממות בחייך לפנייך.
שנים שאת הולכת לבנות את עצמך בצורה משמעותית. שנים שישפיעו על כל חייך.

אז יאללה שנסי מותניים ותשני גישה לחיובי.
משפט יפה שימצה את הכל:

העבר-אין. העתיד-עדיין וההווה- כהרף עין. דאגה מניין? (ר אברהם אבן עזרא)

הצלחות!

(אני עלנ לשמינית. וגם אני חששתי בצורה לא נורמאלית! ב"ה החמישית הייתה שנה מהממת... תתעודדי!)

הן ממש כועסות והלכו לדבר עם המנהלת שלא יפתח ו עוד כיתה אלא יאמרו להיות החדשות ללכת לביס אחר..
או שלפחות לא יערבבו ...

שאני הגעתי בשישית לאולפנא עם חטיבה.. וב"ה הולך לי מצויין

שיצטרפו שנה הבאה לשכבה..

הם בבאסה מזה שמערבבים את הכיתות...

אני זוכרת שאני באתי לאולפנה בפעם הראשונה, והכרתי בנות משכבה הקודמת שלי ובנות שבכלל לא הכרתי,

ומרושם ראשני אמרתי אין מצבב שאני הולכת להתחבר אליהן, אבל למרבה הפלא היום כולן חברות ממש ממש טובות שלי-(הכי טובות), הרבה יותר מבנות שכבר הכרתי לפנייכן!!

עם הזמן אני בטוחה שתתחברי והנושאי שיחות יפתחו מעצמם, אתן תלמדו ביחד, ותהיו בחדר ביחד וכו... ובטוח יצא לכן לדבר, אולי בהתחלה תדברו בקטנה סתם על הבית ספר, על האווירה וכו, ועם הזמן זה כנראה יפתח לשיחות אחרות, וחוץ מזה יהיה לכן מלאההה על מה לדבר, כדי להכיר אחת את השניה וכו...

מלאהה בהצלחהה

דבר ראשון, לבוא לבד נראה לכולן בהתחלה מפחיד ממש, קשה בטירוף, אבל אני יכולה להגיד לך שזה לא כזה נורא כמו שזה נראה.
כמובן שיש קשיים, וברור שזה תלוי בבת עצמה ובמקרה.
אבל בכלליות, אל תדאגי, בעזרת ה' יתברך יהיה לך מעולה.
כשבאים בהתחלה לאולפנה, כולן מתחילות שיחות היכרות, איפה את גרה כמה אחים אתם וכו', זה נורמלי לחלוטין, אחרי זה מתחילים להבין מה הסגנון של כל בת ולומדים למי אני רוצה להתחבר.
תראי למי את רוצה להתחבר, תבואי אליה, תשאלי אותה מה קורה, תזרמו שיחה, בהתחלה זו תהיה שיחה חסרת פשר, שתיראה מטומטמת אבל אחרי כמה זמן שמדברים מוצאים נושאים משותפים ויהיה לכן המון על מה לדבר.
בהתחלה מכירים יותר את הבנות שאיתי בחדר, שאיתי בכיתה, אבל עכשיו אני יכולה להגיד שהחברות היותר טובות שלי בכלל לא מהכיתה שלי.
לאט לאט מכירים, תמיד החמישית והמחצית הראשונה של החמישית בפרט, זו תקופה שכולן לומדות להכיר את כולן.
שיהיה לך מלא מלא בהצלחה, ושתדעי באמת שכל אחת בסוף מוצאת את החברות שלה.
בהצלחה נשמה!

מוזמנת בשמחה רבה לאישי.

אני הייתי בול כמוך, באתי עם מישהי מהיישוב שלא היינו קשורות בכלל והיה ממש מאתגר..

אבל לומדים להסתדר.

בהתחלה היה לי קשה מאוד אבל זה משתלם בהמשך..

ממליצה לך מאוד להיות פשוט את, הכי טבעית, אנשים הכי אוהבים להתחבר למי שנראה אמיתי וכנה ולכן תנסי לא להציג, לא לרכל על בנות.

תבואי עם ראש פתוח, אל תפסלי מראש,

תבואי עם גישה חיובית, כמה שפחות תלונות וקיטורים, כמה שיותר חיוכים ומילה טובה ומצב רוח טוב.

והשאר- עם הרבה תפילה יבוא מעצמו.

 

כמו שאת חוששת כולן חוששות, כן, גם אלה עם הביטחון העצמי המופרז, כן, גם אילו שבאות עם מלא חברות מוכרות, את לא שונה מאף אחת אחרת.

 

נושאי שיחה- לא צריך לתכנן מראש, תנסי לזרום, אנשים אוהבים לדבר ולספר על עצמם, תתענייני בבנות, תקשיבי עם כל הלב ותראי שלא יגמרו לכן נושאי השיחה.

בהצלחה!

הכי קטנים... מה אמא שלך עובדת. מה את אוהבת לעשות. לנסוע לבילויים וכו

להייתייעצויות שלא דווקא קשורות לאולפנות וכזה...

 

סתם מרגיש לי שפה זה לא המקום לזה וחבל שלא יהי מקום כזה בכלל כי זה יכול להיות ממש שימושי..

חושבת שזה נצרך.
פורום של בנות אולפנה, שמבינות את השפה האולפניסטית והכל...

אני גם בעד👋👋👋

בדיוק בשביל זה..

אם אין ניק שמכיר אותך במציאות 😐

היתי שם פעם והיה לי קצת קשה שם.. קצת יותר מידי..

פורום של בנות כזה... 

כמו נוגה אבל רק לבנות

מי שפתחה את השרשור?

רק שיהיה אפשר גם עם אנונימי וכו'

שרק עכשיו אני מגיבה...

אממ אז אינלי בעיה לבקש מאדמין.. או שאפשר פשוט לתייג אותו כאן @@Admin

אז אעדכן בעז"ה מה מתקדם..

@Admin

אולפנות (הקיים)

אולפניסטיות (חדש)

 

 

אפשר להיות מנהלת?

אבל לא נרהא לי שאנחנו מחליטות..

@Admin? tpar?

ואם אפשר שיהיה בו אנונימי..

זה די חשוב

זה פחות או יותר אותו דבר בפנימיה..
והנה רשימה..
כרית
מצעים
שמיכה
בגדים
פיג'מה
שמפו, מרכך, סבון
מברשת שיער
משחה פלוס מברשת שיניים
מגבת

בגדול ניראלי שזהו.. אחר כך תביאי עוד דברים לפי הצורך שלך..

סיכות, גומיות וכו..
סנדלים, נעלי ספורט, כפכפים...
פדים, תחבושות וכו
דואורדורנט, משחות..

ובכללי לאט לאט תראי מה את צריכה ומה פחות..

סכינים/מכונה להורדת שערות..
גרביים לנעלי ספורט...

האולפנה עם פנימיה בכללי??

ובלי פנימיה

כל אחת באה יותר מוזר מהשניה- שזה עושה שזה לא מוזר...

זה כיף גדול..