פורום אולפניסטיות (עמוד 66)

שמעתי
מחר המנהלת באה לבית ספר שלנו

היום המנהלת באה אלינו היא הייתה המנהלת של חלוצה .האולפנא הייתה אמורה להיפתח לתשע''ט אבל בגלל שיש הרבה בנות השנה בלי אולפנות היא נפתחת השנה בדרום ירושלים זה אולפנא ממש דוסית ולדעתי לפי מה ששמעתי זה כמעט כמו עטרת רחל ותהילה מי שיש לה עוד שאלות אפשר בפרטי

הם לא כאלה חונקים... מותר שם גם ללכת אחרי הברך.. ובלי גרביים!! לא כמו תהילה..

מה קורה????

הי שירה ועדיי....

אצלנו מתחשבים בזה מאוד. ואם את עם בנות שכיף לך איתן ורק בת אחת שלא, זה לא חייב להיות מורגש. 

מאיזה אולפנא את עכשיו? ( את יכולה גם בפרטי..)
זה ממש קשה להחליט אבל בסוף את תמצאי את המקום שלך..;)

בדיוק היתה ההתלבטות שלי- כמעט אותו דבר...

חוץ מזה שלאולפנא שרציתי התקבלתי וגם ההורים של רצו.

חחח מציעה לך פשוט לחכות לתשובה מהערעור ובעזה תתקבלי!!!!

אני גם הייתי במצב כזה בערך עד שהתקבלתי וסגרתי באולפנה....... וזה מתסכל באמת!!!! אוהבת ומחזקת מרחוק בהצלחה!!!!!!

 

אבל את באמת צריכה לפרט מה בעד ונגד לכל דבר

אני הפותחת

זה סגנונות שונים, ואוכלוסיה אפילו קצת אחרת..

ב"הצלחה בבחירה!!

מוזמנת לפרטי להתייעצות וכל דבר אחר

חד משמעית מעלה לבונה!!!

אני הייתי הולכת על טוהר ...

כמו שלב ורוד אמרה זה באמת קשור לאופי אני לא מכירה אותך.. אבל אם הייתה ניתנת לי האפשרות לבחור בין זה לבין זה, ברור לי שהייתי הולכת למעלה לבונה. היא חסידית דוסית קטנה חמה לא יודעת אני חושבת שיש לך שם מקום להתבטא..

היא גם יחסית חסידית (לא כמו מעלה לבונה, אבל עדין... דוסית קטנה וחמה...

(הפותחת)

ובנאדם אם הבנתי מי את( ונראה לי שכן) תקני כבר פלאפון חדש אני שנה מנסה להשיג אותך...

הייתי סגורה עלזה שאת מישהי אחרת..

@ניגונא

אולפנת לבונה

קטנה,משפחתית בטירוף.
אווירה טובה,לוידת אם ככ חסידי(יש תניא,גדולי ישראל,התוועדויות וכו)
אני מאמינה שבדקת אז אין לי ככ מה לחדש לך,שאלות מיוחדות?
ד"א-התקבלת?

וב"ה התקבלתי...

עד כמה זה דוס?

באיזה סגנון הבנות שמגיעות לשם?

מה היחס של האולפנה לא"י והמדינה?

תודה...

 

דוס-מאחד עד עשר-10
תורת החים,חרדים,בנים ליוזרים בתשובה,דתי לאומי דוס
א"י-כמו שיהודים טובים מתיחסים לא"י
מדינה-כמו שיהודים טובים מתייחסים למדינה של ימינו..אין כל הכרה במדינה.

אין חרדים בכלל, גם תורת החיים אין כל כך.

לגבי היחס למדינה, רוב הבנות חוגגות את יום העצמאות אז..😏

מה שבלון הליום אמרה,כמעט רוב מוחלט חוגגות יום עצמאות.

לא הכי ממלכתיים אבל לא נכון להגיד שאין שום הכרה במדינה.

אפילו מאוד ל נכון.

סטיגמות ברמות.

ההורים שלי לא רצו לשלוח אותי לשם בהתחלה בגלל סטיגמות,ואז שיכנעתי אותם שלפחות יבדקו,

והם נדהמו מכמויות הסטיגמות שממציאים על האולפנה המדהימה הזו.

סליחה מממש.

חשבתי שדיברת על לבונה...

אחת האולפנות המושלמת!!! מוזמנת לשאול יותר שאלות בפרטי..

ספרות, ארץ ישראל, פסיכולוגיה, ביולוגיה וכימיה.
כרגע זה המגמות שיש אבל האולפנה ממש גדלה בשנתיים האחרונות מאמינה שיוסיפו מגמות בשנים הקרובות.
תמיד אפשר לנסות לפתוח אם יש מספיק בנות שרוצות(צריך לפחות 15)..
דרך עגב, לאיזה כיתה את עולה? אני יכולה להגיד לך איך השכבה בגדול.
אם יש עוד שאלות אז בשמחה!
מלא בהצלחה במה שתבחרי!

אני הזאת ששאלה

להעיף את כל הבלבולים והתסבוכות.
ופשוט לחיות.
להגיע לשנה הבאה עם ביטחון בעצמי שאני טובה ואיכותית , וששווה לבנות להיות חברות שלי.
תבחרי כמה בנות שבא לך להתחבר אליהן ותכירי אותן..תבואי עם אמון בעצמך שאת טובה וחברותית ועם זה תצרי חברויות משמעותיות ואמיתיות בעז"ה..עמוקות.

בהצלחה רבה.

היחד עם חמש שש חברות .סגורות האמת..מה עושים כדי באמת לצאת מהחבורה שלי ולהתחבר באמת עם אחרות?

תבואי בראש שאת מקבלת ומכילה את כולן ובעזרת ה כמו שהכרת את החברות שלך מכיתה א תכיר גם אותן.. בהצלחה

קשיים:
רחוק מהבית -אז מטלפנים

לפעמים יש י-ו-ת-ר מדי אנשים סביבך. בכל מקום אנשים - הולכים להתבודד בתפילת מנחה ונרגעים.

לא תמיד יהיו לך מים חמים במקלחת- מתקלחים בזמן ולא ב12 (מה גם שלא בטוח שזו תהיה אחת מבעיותייך)

הרעש בהתחלה מפריע לישון - אטמי אוזניים ללילות הראשונים בפנימיה עד שמתרגלים זה עזר לי מממממש לצלוח את התקופה הזו

הבנות לא מוכרות, להיות איתם 24/7 יכול להרתיע קצת בהתחלה..
אבל דווקא בפנימיה- מתגלים צדדים שונים ומיוחדים יותר בבנות... סיטואציות שמחברות בין בנות בצורה שבי"ס אקסטרני לעולם(!) לא יכול להציע לבנות שלומדות בו...

בהצלחה אחותיייי:-*

אחד הדברים המרגיעים,זה לדעת שיש לעוד בנות קשיים..

ילדת בית. מאוד.

לומדת בלבונה. חצי פנימיה.

ונהנת. כ"כ נהנת.

שלא מרגישה את הגעגוע.

ייתכן שככה גם את תהיהי וייתכן שלא.

בכל מקרה אל תהיהי לחוצה.

יש בנות שיחעזרו.

יש צוות. מדהים.

יהיה לך טוב. בטוח.

אני ישמח להכירך. ולעזור.

חיבוק!

אני לא בפנימיה אבל אח שלי התחיל השנה.. לאט לאט מתרגלים לזה. זה בהתחלה קשה אבל אחרי כמה זמן את לא שמה לב לזה בכלל. בהצלחה

יש מה לעשות?

תגישי ערעור ותתקשרו אליהם..

אבל אל תבני על זה- תבדקי עוד אולפנות- יש מלא אולפנות טובות גם אם הם לא הכי מוכרות שבעולם..

מלא מלא בהצלחה!!

אל תדאגי...

יש עוד המון בנות שלא קיבלו אותן לרעיה אחרי הערעור ועדין ממש מבואסות ורוצות רעיה, (כמוני למשל),

את לא היחידה...

וה' מכוון אותך לאולפנה שהכי טובה *בשבילך*

אז אולי בכוכב יעקב יהיה לך יותר טוב...

בהצלוחה נשמה!

ותזכרי תמיד להיות בשמחה

חודש אדר!!

וכמעט כולם סגרו אז לא קיבלו עירעורים

שלחו 20 תשובות חיוביות יותר ממה שמאפשרים בשכבה במחשבה שלא כל מי שמתקבלת סוגרת. אבל- 110 בנות סגרו! אז הרב חיים ממש בבעיה וגם אי אפשר להוסיף כיתות כי יש בג"ץ אז הוא דחה את כל הערעורים ובונים על זה שבנות יבטלו. אז כל מי שלא התקבלה ולא קיבלו ערעור שלה-ממש לא להפגע!

 

אין לי מושג

מקום מדהים
אבל לא מתאים לכל אחת

אני מהאולפנא
קוראת סמויה כבר הרבה
אבל הייתי חייבת לפתוח ניק לזה
מוזמנת בשמחהההה

בטעות היה על אנונימי

יש פורום של האולפנה ומי שרוצה להיכנס שתפנה אליי

זה שאותך תהיה אותך באולפנא זה לא דבר רע . את תוכלי לעזור לה להתמודד עם קשיים והיא לך. אולפנא עם פנמייה זה קשה אך זה בול בשנים היפות של החיים.
מקווה שעזרתי.

וכתבתי שזה אחלה ושאני אשמח מאוד איתה.
ואני יודעת שאהיה לה לעזר גדול מאוד ואני שמחה על ההזדמנות הזו.
אבל *לה* יהיה קשה בפנימיה.
אני בפנימיה כבר מעל לשנתיים וחצי ואני יודעת שזה פשוט מדהים, אבל בהחלט דורש התמודדות לא קלה.
אני פשוט לא רואה את אחותי צולחת את הפנימיה בהצלחה ואני דואגת לה.
זה הכל.
ותודה לך על ההתייחסות.

את יכולה לדבר איתה על זה ולהסביר לה באמת את מה שזה דורש וכל זה..

ואם היא עדיין רוצה אז תעשי את כל ההשתדלות לעזור לה ויש סיכוי שתתפלאי ותגלי שהיא מסוגלת ליותר

בהצלחה!!!

מה גם שאני עברתי לאולפנה בתחילת כיתה י' וזה יותר מורכב כי כולן כבר רגילות לפנמייה וללישון ביחד ולשעות המאוחרות ולהכול
ואז פתאום נתקעתי להם בחיים.
בהתחלה זה באמת היה קשה ומורכב אבל בסוף התרגלתי ולמדתי לזרום עם הדברים ועכשיו הכל בסדר.
אם היא אדם שבסדר עם שינויים- יהיה בסדר בע"ה. גם אם היא ילדת בית והכל, המדד הוא לא רק מה שהיא עכשיו אלא האם היא מסוגלת להשתנות ולהתגמש למשהו אחר.

אבל אם את חושבת שממש לא- *תגידי לה את זה*. כמובן בצורה עדינה ורגישה, אבל לפחות תוודאי שהיא יודעת ומודעת לקשיים שבפנימייה. תדאגי לה לא בזה שתלחשי מאחורי הגב שלה עם חברות על כמה היא תהיה מסכנה וכמה חברות שלה בחדר יסבלו, אלא תנסי למנוע את זה.
אצלי רק אחרי שעברתי ובאמת הבנתי את הקשיים שבפנימייה (שלפני המעבר היו סתם רעיון עמום) ודיברתי על זה עם חברות, גיליתי שרובן המוחלט חשב שאני לא אסתדר בפנימייה וריחם עלי מרחוק- אבל לא זכורה לי בת אחת שישבה ודיברה איתי על זה באמת ואמרה לי את זה.
זה לא היה נחמד במיוחד.
ממליצה לך להשתדל לעשות את בצורה שהיא תרגיש שאת דואגת לה ורוצה בטובתה ולא כי את לא מאמינה בה או כי את רוצה להוריד אותה מהרעיון.
אם היא מתעקשת והולכת לשם- תאחלי לה הצלחה מכל הלב ותאמיני בה שתשתנה. מקסימום- היא תעבור אולפנה אחרי זה, לא מתים מזה ובדר"כ זה עושה בטווח הרחוק טוב לבנאדם

ברור שאמרתי לה את זה, והיא אמרה שהיא מוכנה לקחת את הסיכון.
היא סהכ בוגרת ומקסימה, ואני לא מבינה למה התכוונת שאמרת שחברות בחדר יסבלו...
אם כבר, אז היא בעיקר תסבול. אבל אני מאוד מקווה שלא..
בקיצור זהו

גם הבנות שאיתה בחדר לא כיף להן כי אסור להרעיש ולהדליק את האור כשהיא הולכת לישון.

שתיהיה לכן המון הצלחה!

בכל זאת, את אחותה הגדולה.

תזהרי לא להכניס לה חששות שעשויים להחליש אותה...

הרי אם תחשבי על זה לעומק, אני בטוחה שגם בשכבה שלך יש הטרוגניות. בנות שונות, בעלות אופי שונה, וכולן באותה אולפנה ואותה פנימיה, כל אחת מוצאת לה את הנישה שלה ואת החברות שלה.... ומסתדרת!

לי נראה שתופתעי לטובה.

היי אני גם בהתלבטות עדיין לשנה הבאה(ט)ואמח ממש אם תפרטי קצת מה באמת הקשיים בחיי פנימיה..

את לא צריכה לבחור איפה להיות רק בגללה ובשבילה.
היא תסתדר לבד. אפילו עדיף שכך.

לעניות דעתי,
את לא היא... זה טוב ויפה שאת אחותה הגדולה אבל לפעמים האחיות הגדולות רק חושבות שהן יודעות מה טוב לקטנות... ולםעמים מעורב גם שיקוליים אישיים שלך...
אני הייתי מסבירה מה היתרונות בפנימייה ומה החסרונות. בלי להשליך עליה, היא כבר תעשה את השיקולים שלה...
ולהאמין בה בהחלטה שלה.
ואם בסוף תיהיה ותתחרט... כנראה זה שלב שהיא צריכה לעבור בחיים לפיתוח האישיות. אנחנו לא יכולים ולא צריכים למנוע את ההתמודדות של האחים שלנו (ואחרי זה הילדים בעז"ה...) בסיטואציות שלהם בחיים. אנחנו כן יכולים להיות לעזר...
ובמידה שתחליט שכן וגם יהיה לה טוב, את תוכלי לדעת שלא מנעת ממנה את הטוב הזה...
בהצלחה אחות!

היה לי דאגה גדולה כלפי אחי הקטן
אבל בה הוא התפתח עצמאית וממש הסתדר למרות שהוא ילד בית .
תני לה עצמאות אל תדבקי אליה היא תסתדר ממש יפה.

תודה לכולכם
אני באמת מקווה שאהיה לה לעזר ולא למכשול... שלא אפריע לה להשתלב.
ואתם צודקים שבאמת אי אפשר לדעת וצריך לתת לה הזדמנות וכו'

@נורופן. כן, נראלי שזה מה שאת חושבת
זה כן קצת משפיע על השיקולים שלי, אפילו שאני יודעת שזה לא אמור להשפיע..

@טליה1 מוזמנת לדבר איתי בפרטי

האם מישי יכולה לכתוב את הקשיים שבאולפנא?ממש חשוב לי לדעת להיום!!

ואנחנו הגדולים רואים ולפעמים מגלים קצת חששנות יתר - מה - איך היא תתמודד? הרי היא כזאת קטנה! חלשה! משתרכת!

 

אז זהו שלא! יאללה - תכירי בכך שהיא כבר גדולה! היא כבר עומדת בשערי האולפנה! וואו!

אל תלבישי עליה שום חששות ושום ספקות. היא שם. היא בחרה בזה, והיא תוכל להתמודד עם מה שכרוך בכך כמו שהרוב מצליחים.

 

ולגבי זה שהיא איתך באותה אולפנה - קצת מאתגר. אני מציע לכן להחליט מראש שבאולפנה אתן כמעט זרות זו לזו. ובבית שוב להיות אחיות אוהבות. זו עצה חשובה מאוד כדי להימנע מריחוק יתר או להיפך מעטיפת יתר.

 

 

ה' שם אותך שם שתוכלי לסייע לה בין היתר.כנרטה הוא ידע שיהיה לה קשה לכן ידע שגם אם את תהיי שם זה יהיה לה תהליך יותר פשוט(: שליחה של ה'