אסון עברונה: כתב אישום הוגש נגד קצא"א ו-4 בעלי תפקידים בחברה | ערוץ 7
העניין הזה הוזכר בספר מסויים.
מי מכיר וזוכר? מה שם הספר והסופרת?
עשב לימוןאסון עברונה: כתב אישום הוגש נגד קצא"א ו-4 בעלי תפקידים בחברה | ערוץ 7
העניין הזה הוזכר בספר מסויים.
מי מכיר וזוכר? מה שם הספר והסופרת?
התשובה היא- הספר הנורמלי האחרון, של רותי קפלר.
מסופר בספר שאיציק, הרווק המבוגר, מגיע לצוקים והולך לבקר בשמורת עברונה. ושם בדיוק הזמן שהשמורה נשטפת בנפט. והוא לוקח איתו צביה צעירה ואמא שלה.
דיברתי לעצמי, לא נורא.
כגון כל סדרת הארי פוטר משחקי הרעב בעברית
זה הקישור http://sfarim.art
עכשיו האזנתי לאומנות המלחמה בעברית: נגן ספרים
איך זה נשמע? איכותי?
הוא סוג של ביוגרפיה.
מומלץ מאד לכל מי שאוהב ספרים ברמה אבל לא כבדים
אח"כ זה כבר אוסף של מחמאות עצמיות, הקב"ה בחר בי להמשיך את השושלת וכדומה.
'יאיר'- נכתב ע"י משה שמיר, על אברהם שטרן.
מה יקרה אם אמות מחר בבוקר- על דפנה מאיר
מה יקרה אם אמות מחר בבוקר יפה מאד.
בהחלט ספר מדהים על הדמות הרבנית הכי גדולה ומרשימה של הדור האחרון, ובפער.
עוד ספרים - "איש כי יפליא" על חותנו הגדול של הרב גורן זצ"ל - מרן הרב הנזיר זיע"א.
והספרים של שמחה רז - איש צדיק היה, צדיק יסוד עולם (על הרב אריה לוין), מלאכים כבני אדם (על מרן הראי"ה קוק זצ"ל), משמיע ישועה (על הרצי"ה זצ"ל)
על ר' יעקב יוסף הרמן זצ"ל. אדם מרשים, ממש.
סטיב ג'ובס?
הוא מתורגם לעברית?
"אדם מול שמיים" מאת אלידע בר שאול. על אבי לניר.
המלחמה- איתן הבר, זאב שיף, דני אשר.
בינייש פתוח
קראתי המון ספרים על מלחמת העולם השנייה. 4 מהם היו המלצות שלך והטובים ביותר
מכל ספריו של הרב סבתו אותו הכי אהבתי. כתיבה יפהפיה אבל בלי מליצות של ספר שירה.
קראתי גם את הספר על מאבקה של משפחת כץ להשבת בנם שלא חזר מהקרב בעמק הבכא, אבל אי אפשר לומר שזה על המלחמה.
הספרים הטובים שקראתי הם ספרים שההורים שלי שמרו, ספרים ישנים.
מלחמת יום הכיפורים היתה כשהם היו כבר בני עשרים, כך שלא ראו צורך בספרים..
הזכרת לי איך אמא שלי סיפרה כמה הם פחדו לפני מלחמת ששת הימים, רעדו מפחד וחששו משואה שניה בארץ ישראל, וזה לא היה חשש מופרך. ואיך חצי מהשבט של דודתי לא חזרו ממלחמת יום הכיפורים. ואת המשאיות שעברו ברחובות בצהרי יום כיפור והוציאו אנשים מבתי הכנסת.. ואיך ניצחנו בסופו של דבר - אז עוד ידעו שניצחנו.. אמנם במחיר נורא.
זה לא על המלחמה, אלא על הלל אונסדורפר, אבל כתוב על המלחמה. האמת לא זוכרת כרגע כמה כתוב עליה, אם משמעותי או לא.
והרבה יותר חיובית ונקיה מכמה שספר ישראלי יכול להיות כזה.
יש עוד המון, גם אם אתה רוצה ספרים ישראליים.
אולי תחפש בתגובות עתיקות שלי כאן? זוכרת שכתבתי בעבר הרבה.
יש שם עוד אנשי ונשות מקצוע שאפשר לפנות אליהם להגהה ועריכה לשונית.
וזה לא בדיוק מה שאני מחפש עכשיו
אבל תודה
רק אחר-כך (קרוב לגיל שלושים) התחלתי להיכנס לעולם ההוצאה לאור האמיתי... ועדיין יש לי לאן להגיע...אבל זה הפאנץ' אני לא רוצה להוציא לאור אני רוצה להדפיס לי כרך בודד של הספר ואם אני אמצא עריכה והגה, עיצוב גרפי זול, מקום הדפסת ספר נוחה אני אשמח לדעת.
להדפיס ספר אחד לא אמור להיות יקר (לא יודע על עיצוב גרפי והגהה) לכן אין לי בעייה לעשות את זה גם בגיל צעיר.
אבל את צודקת שבן אדם צריך לדעת את העובדות הקיימות שלהוציא לאור זה לא זול.
תודה אם יש לך רעיונות אני אשמח
אני רוצה להדפיס בכל מקרה כדי שיהיה לי עותק לעצמי אני כמובן מעדיף שהוא יהיה ערוך טוב ועם כריכה יפה אבל זה רק מותרות
את מכירה מקום נוח וזול לעצב בו? להדפיס? לערוך?
אם זה יעלה יותר מדי אני פשוט אוותר אבל להדפיס אני רוצה בכל מקרה.
תודה על הכל
גיליתי שיש כאן בערוץ, מישהו שכותב בעיקר ב'אקטואליה וחדשות'- וקוראים לו @אריאל יוסף.
כתוב לו בחתימה שהוא עורך ומגיה
״עושרם של אלה מוצנע היה ומבצבץ כאור חמה מסתר עב...״ (מלך בשר ודם עמוד 162)
יש לו (לסופר, משה שמיר) יכולת מרשימה לתאר ניואנסים עדינים ורגישים של המציאות בשפה כל כך פיוטית ויפה.
קורא את הספר במנות קטנות כל פעם. המלצתי עליו כבר ולא אפסיק!
״...ראה כי אבשלום חזקה יש לו על תחום אחד, וממנו עשוי הוא למשוך כוחו. כיוון שאצלו הפנקס וידו הרושמת - מתכוונים הכל להפיק את רצונו, ומכל מקום, מחשבה חדשה מתערבת בדעתו של כל עושה מן העושים, כיצד ייכתב בספרו של אבשלום. הווה אומר, אפשר לו לאדם למשוך בקולמוסו ולהנהיג את העולם״.
״...ומיד נפטר ינאי מעל אבשלום בלא מילה יתירה, אך בלב שניהם נותר שיור כלשהו, מאותם שדרכם להחמיץ ולתפוח״.
תענוג.
ואם אתה כל כך אוהב עברית יפה ותקנית
אז תקרא עיתונים של פעם-
הצבי, החבצלת.
ככה אלידע בר שאול אמר פעם בהרצאה- שפשוט לקרוא ולהתענג.
ויש עוד כמה סופרים טובים שכותבים ככה-
ראובן טבול, הרב חיים סבתו, והרב ליאור אנגלמן- מדוייק במילים של ימינו.
אני לא חושב שהייתי נהנה במיוחד מטקסט שהייחוד שלו הוא בעיקר עברית יפה ותקנית. במקרה הזה זה הרבה מעבר לזה.
זאת היכולת הזאת לתפוס ולמסגר ניואנסים עדינים של החוויה האנושית / של המציאות וכל זה בשפה יפה ופיוטית כל כך.
אבל זה גם לא רק זה. זאת לא סתם שפה יפה ופיוטית, זאת שפה יפה ופיוטית השזורה ממש על כל צעד ושעל בביטויים / שיבוצים / רמיזות / פרפראזות מכל מרחבי התורה שבכתב ותורה שבעל פה. ממה שזכור לי משה שמיר הוא לא היה אדם דתי, אבל הבקיאות שלו המשתקפת מהספר הזה היא פשוט מרשימה. בוא נגיד שאני משתמש לא מעט בגוגל בצמוד לספר הזה.
סתם דוגמא מקטע שקראתי לאחרונה - ״משימים עצמם אלים ונוהגים כבהמות״, בהתחלה חשבתי לעצמי ״איזה ניסוח משובח. אהבתי״ אבל אחרי כמה שניות של מחשבה משהו פה הרגיש לי מוכר, ואז נזכרתי בגמרא הבאה
״אדם ובהמה תושיע ה' ואמר רב יהודה אמר רב אלו בני אדם שהן ערומין בדעת ומשימין עצמן כבהמה״ (בבלי חולין ה ע״ב).
ואחרי שגיליתי את המקור והשוויתי את העיבוד למקור זה הרגיש לי עוד יותר יפה, ממש כחומר ביד היוצר.
שבלקרוא טקסט ולהבין שיש כאן רמז שמוביל הלאה לעוד דקויות.
תהנה
ואתה מכיר עוד סופרים או ספרים כאלה?
״בשורת הולדת לו בן לא היה בה כדי לפקח מעליו את גל דאגותיו״
והמקור לזה:
״מי שנפלה עליו מפלת, ספק הוא שם ספק אינו שם, ספק חי ספק מת, ספק נכרי ספק ישראל, מפקחין עליו את הגל.
מצאוהו חי, מפקחין עליו.
ואם מת, יניחוהו.״. (יומא פרק ח משנה ז)
קראתי מעט ספרים של משה שמיר והיו יפים, לא נקיים.
אולי תדע ותזכיר לי:
יש שיר של רחל המשוררת בו היא כותבת על מותה הקרב. היא כותבת ש"לא נפנפו בסודר" או משהו כזה, וזה לקוח מהסנהדרין שכשגזרו דינו של מישהו למיתה, היה יכול לבוא עד ולנפנף מרחוק בסודר כדי לעצור בעדם מלהוציא לפועל את גזר הדין. משהו כזה. פעם מצאתי את השיר אבל לאחרונה חיפשתי שוב ולא מצאתי.
חֲלוֹם בַּלָהוֹת
הוּצֵאתִי לִסָּקֵל, יָשְׁבוּ הַדַּיָּנִים
וְדֹם הֵנִידוּ רֹאשׁ.
אָרוּר, אָרוּר אֲשֶׁר הִרְבִּיץ חַטָּאת
לְפֶתַח לֵב אֱנוֹשׁ!
נָשַׁךְ אָבָק לוֹהֵט רַגְלַי הַיְחֵפוֹתכֹּחִי הָלַךְ וָדָל;
קוֹצֵי צָבָר חִוְרִים לְאֹרֶךְ הַנָּתִיב
וְשַׁחַק מַחְשֶׁה מֵעָל.
וְכֹה אֶצְעַד, אֶצְעַד, וְיֵשׁ אֶפְנֶהוְאַחֲרַי אַבִּיט, אַמְתִּין:
אוּלַי הוּנַף סוּדָר בִּידֵי אוֹתוֹ הָאִישׁ
עַל סַף בֵּית-דִּין?
תרפ"ז
אחד האמצעים הספרותיים / האמנותיים היפים בעיניי היא אירוניה מושחזת וחדה אך מוסווית, כזאת שבקריאה שוטפת ורגילה לרוב היא תתפספס ותתגלה רק בתשומת לב ובמחשבה בוחנת.
״העמק בלבו שמורה היתה יראת כבוד ליוונים אלה ולחכמתם במלחמה ובמלכות.
בעיקרו של דבר, על מה נשענה אמונתו בנצחון, אם לא על סברה שבלבו כי אין הוא יווני גרוע מהם וצבאו צבא של מוקדונים הוא..״.
לכאורה סתם עוד קטע מתוך סצינה שלמה, שבקריאה שוטפת ורגילה עוברים עליו בחטף בלי לחשוב בכלל שיש כאן משהו מיוחד, אבל כל זה משתנה אם רק מציבים בקדמת התודעה את הנתון כי מי שהדברים אמורים בו - ינאי המלך - היה *חשמונאי* (ושלא נדבר על זה שהיה גם כהן גדול).
ואם כבר אירוניה מושחזת וחדה אך מוסווית. דוגמא יפה מאוד ששמעתי בשיעור בשבוע שעבר:
״ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו ויקבצו את כל נערה בתולה טובת מראה אל שושן הבירה אל בית הנשים אל יד הגא סריס המלך שמר הנשים ונתון תמרוקיהן״.
לכאורה עוד פסוק מתוך המגילה שאפשר לקרוא אותו כל החיים בלי לשים לב לשום דבר מיוחד. אבל כל זה משתנה כאשר מציבים לידו את המקור הבא עמו הוא מתכתב
״יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע״.
וזה יפה -קראתי.
דאיי לאורנה בורדמן יש ספר חדש! כולם להתלהבאני זמנית כאןמפגש עם עצמי
תקציר הספר:
מפגש עם עצמי הוא מעין מסע של הנפש בדרך אל חיים מלאים ומאושרים. מובא בו מדריך תמציתי ברור ונגיש לעבודת המידות בדרך לגילוי גודלה של הנפש היהודית, על מורכבותה, דרכי פעולתה, והטלטלה המתמדת בין גבהים רוחניים שאליהם נושאת אותנו עבודת המידות ובין תחבולות היצר המורידות אותנו מטה.
כיצד לנהל את הכעס, איך לקבל ביקורת ומהי שמחה אמיתית – הן מקצת השאלות הנענות בספר.
מפגש עם עצמי מציע כלים מעשיים לאיזון בין כוחות הנפש ובין כוחות הגוף, תוך התייחסות לסוגיות שצצות במהלך חיינו, עד שהשיפור המתמיד והבחירה בטוב יהיו חלק מאיתנו.
הספר רצוף דברי חז"ל שנכתבו בספרי מוסר ומבקש להעניק לקורא טעימה מאינסוף העושר שבעבודת השם בכלל ובעבודת המידות בפרט. הוא כתוב בשפה, במושגים ובדוגמאות הברורים לכול.
אבל בעיקר זהו מפגש עם הגדלות והעוצמה המצויות בכל אחד מאיתנו.
(אורנה בורדמן היא סופרת ומרצה, כלת פרס הספריות הציבוריות בישראל. ספריה הקודמים: בודדה במערכה, היינו כחולמים, מלכה בעל כורחה, פסיעות בחול ורואים רחוק, מתארים את חיי היהודים בתקופות היסטוריות שונות.)

לפני שנתיים היא באה לשיחה באולפנא שלי ושאלתי אותה אם היא עובדת ספר חדש...
אני לא זוכרת מה היא ענתה בדיוק, אבל בטוח לא תשובה חיובית.
לא נורא, גם ספרי עיון יכולים להיות מעניינים, פשוט זה לא מה שהיא עשתה עד עכשיו.
אולי כדאי דרך הפורום הזה, או משהו בסגנון, לעשות קבוצה, שבה יחליפו\ימכרו ספרים..
הרי כל אחד רוצה לרענן את מדף הספרים שלו עם ספרים חדשים, בלי לשלם הרבה כסף, ולפעמים להפטר מספרים ישנים.. אז אולי הפורום הזה זה מקום שיהיה אפשר לעשות את זה?
דברים שקשורים לספרים..
זה רשת של ספרים, זה מחיר קבוע לכל ספר, זה לא קבוצה של אנשים שאתה יותר מכיר ויכול לשתף מה הספר אומר בדיוק. והמשלוח יכול לבוא בצורה יותר זולה..
כי הבנתי ששם אתה משלם את מחיר המשלוח על כל סניף שממנו בא הספר, ואם יש לך חמש ספרים שכל אחד בא מסניף שונה.. זה עולה קצת יקר..
חוץ מזה, לא לכל אחד נח להכנס לחנויות שיש בהם גם ספרים לא דתיים..
אבל יש כמה בעיות:
א. זה ידרוש חשיפה בינינו (אני למשל מעדיפה לשמור על עילום שם).
ב. די קשה להאמין שנגור קרוב מספיק אחד לשני כדי להחליף ספרים.
ג. אמממ... לא יודעת.
אבל יש לי הצעה חלופית: לשלוח קבצים סרוקים של הספרים. מה דעתכם? (זה דורש הרבה טרחה, אבל אולי לפעמים זה יהיה שווה).
אתה יכול לפתוח קבוצה בלי קשר לפורומים פה, שכל מי שמעוניין בזה יצטרף... קבוצה במייל נגיד
א. העלו את הבעיה הזו בנוג''ה. אני בטוח שאם קצת חושבים אפשר למצוא דרך להשאר באנונימיות למי שמעוניין.. השאלה קודם האם יש מספיק שרוצים ומעוניינים בקבוצה כזו.
ב. אם זו תהיה קבוצה גדולה, אני מאמין שיהיו כאלה שיוכלו להחליף ביניהם, ובכל מקרה תמיד יש טיולים, אנשים שנוסעים, ואין סוף דרכים להעביר דברים ממקום למקום. אם הקבוצה אכן תפתח, אני מאמין שזה לא יהיה בעיה..
ג. אני לא יודע מה לענות..
(אם יעשו את זה, אשמח, אבל מה הכוונה? לצלם עמוד עמוד??? סיוט של החיים..
הספר לא נשאר אצלם ואצלך ביחד, או אצלם או אצלך. זה לא "שכפול". ולהעתיק או לשכפל רשום בפרוש בזכויות יוצרים שזה אסור
לצלם ספר שלם, עמוד עמוד, זה פרוייקט מטורף.. שלא נראה לי שלמשהו יהיה עצבים אליו מתי שהוא בחיים..
אז אני שוב שואל, נגיד שמצאנו אפשרות לשלוח את הספרים אחד לשני, ונגיד שמי שרוצה לשמור על אנונימיות, יוכל לעשות את זה. מי בעניין?
לי אין חשבון, אבל מי שיש לו ויכול להוריד- זה יכול להיות נהדר!
איך עובדות כל החנויות של ספרים יד שניה?
הספר לא נשאר אצלם ואצלך ביחד, או אצלם או אצלך. זה לא "שכפול". ולהעתיק או לשכפל רשום בפרוש בזכויות יוצרים שזה אסור
אנשים נוסעים ממקום למקום, ואפשר להעביר איתם, בכל מקרה לפי עניינו, זה לא מסובך לפי דעתי.
הקטע של האנונימיות, יכול להסתדר באותו אופן.. הרי כל הבעיה היא שמי שבפורום ידע מי השני סוג של?
אז כשאני מעביר דרך משהו חיצוני, אין שום בעיה, לא?
והמשהו חיצוני הזה אפילו לא חייב לדעת את הכתובת שלי או משהו.
אני פוגש אותו בתחנה, או משהו בסגנון..
זה סתם דוגמא, לכך שזה לא כזה מסובך..
אחרים כן חשבו שזה יכול לעבוד.. ובשבילם ובשבילי אני מנסה ליצור את הקבוצה הזאת..
לא לכל אחד יש ספריה, לא כל אחד רוצה רק להשאיל ספרים, ולא שישארו בבית..
והפורום הזה גם ככה שקט.. מי שמפריע לו השרשור, יכול להוריד מעקב ממנו..
וחשיפה שהיא ''אני גר בירושלים'' זה מה זה לא חשיפה...
וזו גם אפשרות.. לבעלי הוואצאפ.
אבל למי שגר במקומות יותר פשוטים.. קבוצה יכולה להיות רעיון מאד טוב.. והרי הרוב גרים במקומות כאלה..
ההצעה שלי כזו:
בואו נפתח פורום ייעודי לנושא (פורום החלפת ספרים או משהו כזה)
וכל אחד שרוצה יכתוב איזה ספרים הוא מחפש ואיזה ספרים יש לו לתת. במקרה שמישהו ירצה להחליף - הם יאמרו אחד לשני בפרטי איפה הם גרים ויתאמו את ההעברה.
מה עוד?
איך פותחים פורום?
אגב, הרעיון לא ירד מהפרק, עדיין מנסה לדחוף את זה.
מי נראה לו שיהיה בעניין וישמח להיות בפורום הזה?
אני רוצה לדעת מה חשבתם על זה.... חח
אני אישית באמת קצת פחות אהבתי אותו מהשלושה האחרים.
משהו בו קצת יותר מדי מפוזר ולא ממוקד, לא יודעת, היה קשה לי להישאב למתח ולעלילה כמו בכל הספרים.
גם יש בו פחות סצנות יפות ודרמתיות כמו שהיו באחרים.
מצד שני מה שכן היה מיוחד זה שפתאום אייל מגלה בעצמו שיש לו גבולות. הוא וכל הסביבה שלו בטוחים שבשביל מה שחשוב לו הוא יעשה הכל, בלי גבולות, אבל פתאום עכשיו הוא מבין שהוא פשוט לא יכול. הוא כמעט מוכן להקריב את הקורבן הכי יקר שלו- אלי, כי הוא מבין שיש גבול שאסור לחצות.
זהו. תכלס, התבאסתי קצת. בניגוד לספרים הקודמים, אחרי שסיימתי את דם קר לא היה לי כל כך קטעים שרציתי לחזור ולהתענג עליהם שוב חח..
והיא אמרה שדם קר היה שייך בכלל לסדרה אחרת שהיא רצתה לעשות אבל היא קיבלה מבול של מיילים וטלפונים ממעריצים אז היא המשיכה תסדרה וזה לא הספר האחרון לבנתיים

ולדעתי הוא היה משעמם.
אבל זה היה מזמן די אז אולי היום זה יהיה לי יותר מעניין...
בנוגע לצניעות לא נראה לי יש בעיה ובכללי לא זכור לי שבספר יש בנות...
❤

אפשר קישור?
הכי גרוע מכל הסידרה
היא היתה צריכה ללמוד מרולינג, להוציא 7 ספרים
(7 זה המספר הקסום...)
קרה לה כמו מה שקרה לה"פ / - הילד המקולל
ספר דבילי!!
המחזה שלה, והבימוי לא..
פנחס עמד מול הכפתור האדום והתלבט אם ללחוץ.
מחשבותיו נדדו אחורה בזמן, למתן תורה ולבריאת העולם. אל הזמנים בהם הטוב היה גלוי, ועוד היתה לאנושות תקוה.
אוי, כמה שהמציאות השתנתה! כמה שהרע חוגג, והערפל מכסה כל חלקה טובה.
הכפתור מולו, כמו מזמין אותו ללחוץ. ושעון החול מתקדם, מעיד על כך שעבר כבר חצי מהזמן. אבל פנחס מהסס.
שעה לפני כן, פנחס עמד בתפילה, ושח לפני קונו על המצב העגום של היקום.
להפתעתו, ה' ענה לו. נשמתו כמעט פרחה, בזמן שמלאך לבוש לבן אחז בו ולקחו למעלה, אל האור שבשמים. שם, המלאך הכניס אותו לתוך אולם שנגלה לפניהם, ובתוך האולם הענק עמדו בסדר מופתי רבבי רבבות של מלאכים.
ברגע שפנחס נכנס, הושלך הס, ופנחס מצא את עצמו עומד מול הבורא יתברך.
"שמעתי את טענותיך על העולם שבראתי", אמר לו ה', "אני רוצה לתת לך את ההחלטה. את היכולת לבחור".
בעוד המילים נאמרות, הוצב לפני פנחס שולחן קטן, ועליו כפתור אדום וגדול.
"לבחור בין מה לְמה?" פנחס שאל, והתשובה הגיעה מיד: "לבחור האם להחזיר את העולם לתוהו ובוהו. אם רצונך בכך - תלחץ".
על השולחן הוצב, מלבד הכפתור, גם שעון חול מעוטר, שהגיע ברגע אחד, יש מאין.
'אם אחזיר את העולם לתוהו ובוהו' חשב פנחס, 'מה יקרה לי?'.
"גורלך כרוך בגורל העולם. מה שיקרה לעולם, יקרה לך." ענה לו יודע מחשבות.
הזמן מתקדם לאט, כל שניה מרגישה נצח.
֎֍֎
פנחס מתעורר שטוף זיעה. ומתארגן לקראת היום הבא עליו לטובה.
ואתה, קורא יקר, היית לוחץ?
אשמח לתגובות...
וברור שלא הייתי לוחצת.
אגב, מציעה לך לעלות אתזה לפרוזה וכתיבה חו]שית.
יותר מגיבים שם
עשב לימון