פורום סופרים וספרים (עמוד 51)

ואני אחשוב על עוד

 

אוה, וכמובן: "גלנקיל מותחן כבשים" וההמשך שלו - "גארו", שמעניינים בפני עצמם.

צע אתה לא מפסיק לצחוק !!!!!!!!!1

וטרינר, הספרים כמעט רק על סיפורי חיות... אם כי לא מדובר שם בחיות בתפקיד הגיבור של הסיפור.

כאלו?

ספר מתוק נורא

בסיעתא דשמיא!!!

 

 

ואנשי זאב אין לי מושג... מה זה??? (חוץ ממה שמובן מהפשט.. =C)  ונשמע לי ממש נחמד ה"סופר מר".. =C

 

אפשר לבקש שתשתדלו לכתוב סופר? זה לפעמים ממש עוזר.. =C

(סתם גיגלתי את זה, זה לא שאני מכירה בע"פ )

"סיפורו של דספרו". גם כן מתוק מאוד.

(ויש עליו גם סרט אנימציה. אבל אין כמו הספר).

בצורה "אנושית", אני לא יודעת אם זה מה שאתה רוצה.

 

למשל:

הרוח בערבי הנחל\קנת גרהם

גבעת ווטרשיפ

רדוול

 

עוד ספרים: במבי (לא קראתי למען האמת, אבל ע"פ הידוע לי זה בהחלט ספר על חיות), אולי ספר הג'ונגל (שוב, לא קראתי).

 

בסיעתא דשמיא!!

 

 

במבי, (לא ההוא של דיסני.. ) אהבתי.. =C  גם ספר הג'ונגל.. (אבל זה היה בכיתה ד'.. גם הוא לא של דיסני.. =C)

 

לגבי גבעת ווטרשיפ.. צריך סבלנות כדי לעבור את החלק הראשון... משם זה ממש אחלה של ספר.. =C

עכשיו אני צכה לחפש

Orna03@gmail.com

אני כתבתי הכול בעצמי וגם התמונות מעשה ידיי, כך שאין כאן בעיה של זכויות יוצרים ובאמת אין לי כל רווח כספי או אחר מפרסום האתר, אך ורק לטובת הגדלת המודעות אודות המוגבלות וההתמודדות עם המגבלה ( בעיקר חירשות, מנקודת מבטי האישית ).

 

כך שבאמת אני לא מצליחה להבין מדוע ההודעה שלי נמחקה מבלי לשאול אותי באופן אישי ומבלי לשלוח לי על כך הודעה.

 

נראה לי מוזר שמחקו מה שכתבתי כאן בצהריים ומקווה שאני טועה.

 

בברכת חג שמח!

החומר מרתק והאתר בנוי נהדר,

תודה!

באמת תודה על המילה הטובה שנותנת המון כוח!

שעשו עבורי את העבודה... אני מציינת את העובדה למנוע חשש להונאה וגם להגיד תודה לסטודיו זווית.

 

 

כדי שאוכל לקרוא בפלאפון שלי? אין לי אינטרנט בפלאפון

רק יודעת שאי אפשר לפתוח את האתר בסמראטפון, כי הקריאה בספרים מבוססת על הדפדוף - דפדפן שלא נכנס לסמראטפון.

בשבילי 

ספרים לגיל הרך בערך

נוסטלגיה במיטבה

הסיפור שאינו נגמר באמת ספר חכם ועמוק, חוץ מזה שהוא כתוב טוב, ויש בו הפתעות ספרותיות מעניינות.

באמת הגיע הזמן לקרוא אותו שוב. (עד שהספריה שלנו, שסגורה לרגל שיפוצים, תיפתח שוב, צריך לעשות חזרות על הספרים שבבית...)

לאט לאט העיניים נעצמות..

פשוט לא הצלחתי לקרוא!

 

היא אמרה שהוא באמת לא נגמר.. בחיים היא לא הצליחה לסיים אותו

רק כי אין ספר שלא קראתי אותו עד הסוף, אבל לא הצלחתי.  בערך ברבע הראשון של הספר הפסקתי.

התחלתי אותו מזמן, והתייאשתי באמצע.

אחרי כמה שנים טובות-

הגעתי למגמת ספרות, והיינו צריכות לקרוא אותו ולהגיד עליו עבודה. [ובסוף הוא ירד מהמיקוד  ]

הייתי חייבת לקרוא את כולו, אז עשיתי את זה. אבל לא אהבתי.. בכלל..

הסרט גרוע =]

שוליית הרצוח, הליצן והספינות החיות.

הליצן מספר את סיפור ההמשך של שוליית הרוצח, הוא מספר איך שעוברים כמה שנים

אם אני זוכר נכון 30 שנה והליצן מגיע ומוציא אותו מהמקום שלו.

אני יודע שזאת השקעה ביחוד עם ההוצאה לאור הזאת

אבל עצרת באמצע סדרה, אני ממש ממליץ לך לקרוא את הליצן.

אבל! ויש פה אבל גדול! מבחינתי הסדרה של הספינות היות היא הסדרה השנייה הכי טובה שקיימת

נסגדת, נערצת- אם צריכה אותה את מוזמנת אפילו לבוא לקחת קניתי את כולה מרוב שהיא טובה.

 

שגם הוא דכאוני במידה מקסימה =]

.. אני חושבת זה עניין של סגנון, זה לא ספר ילדים, יכול להיות סוף לא טוב!!

וממש פחדתי, אבל כשהייתי קטנה..

בכל מקרה, יש לי טראומה

מה גם שטרילוגיית הליצן לדעתי טובה יותר.

חולה על הטרילוגיה של הליצן!!!!

 

אבל- חייבת להגיד שהסוף שלה אפילו יותר מבאס מהסוף של הרואים למרחק...

כאילו מולי?? באמת?!

אחרי כל השנים האלה... הפעם האחרונה שהוא ראה אותה הוא היה בן 16, אין להם שום דבר במשותף מלבד קראש של ילדים קטנים.. 

אני ממש רציתי שהוא ילך עם הליצן.. 

ועצבן אותי שהיא הרגה את בוריך ככה בשביל "לפנות מקום" לפיץ ולעשות "הפי אנדינג" מוזר כזה!!!

לא אהבתי!

 

אבל אני סוגדת לרובין הוב

 

לא קראתי את הספינות החיות כי אין אותם אצלנו בספריה, אבל אני מתה לקרוא אותם! 

L ענק- הלוואי שהייתי יכולה להשאיל אותם ממך איכשהו!

*קפיצות והתרגשויות*

אין לי עם מי לדבר על זה!

יחסית הוא ממש נקי.. יש אולי 3-4 פסקאות בכל הטרילוגיה שאפשר  לקרוא להם "מלוכלכות.." 

וזה ממש משהו שאפשר לדלג עליו..

היא לא יכלה לאפשר לו ללכת עם הליצן... כאילו - בכלזאת. האיש מתגעגע כל ימי חייו למולי, הוא לא פתאום ישנה את הנטיות שלו וילך עם הליצן.

זה מגוחך שהוא יחזור למולי, הוא לא באמת מכיר אותה, והיא בטח ובטח שלא מכירה אותו!! 

ובמיוחד שהיא כבר חלקה את כל החיים שלה עם בוריך וילדה לו 6 ילדים!!! וזה לא סתם גבר, זה בוריך!

רק בגלל המחשבה הזאת לא הייתי חוזרת למורי (אם הייתי פיץ, כן? חחח)

איך בכלל אפשר להשוות את זה לקשר שהיה לו עם הליצן?!

 

בכל מקרה- אני חושבת שהיא היתה צריכה לסיים את זה ככה:

פיץ חי בסרט, חוזר למולי ומנסה את מזלו אבל הכל כ"כ מוזר ו-awkward ולא הולך.. והם מבינים שהרוח רפאים של בוריך וכל השנים האלה תמיד יחצצו ביניהם..

ואז הוא בדיכאון קצת ובסוף הוא מבין שהוא לא יכול לחיות בלי הליצן ויוצא בעקבותיו לבינגטאון או מה שזה לא יהיה

(ואז אפשר לעשות טרילוגיה חדשה על הדרקונים וכו')

מה, לא טוב?

יש בזה מין משו קצת נאיבי בזה שהוא חוזר למולי, נכון, אבל... לא יודעת, זה עשה את פיץ קצת יותר שפוי.
כאילו, אם בנוסף לכל המוזרויות שלו הוא גם היה גיי, פחות קוראים היו אוהבים ומזדהים איתו D:

למרות שת'כלס אני מתה על הליצן.

דווקא בכלל לא חשבתי על זה בקטע הזה. כאילו פיץ הבהיר בצורה מאד ברורה שהוא לא..

ובכל מקרה, הקשר ביניהם הוא מעבר לזה, עם אצבעות האומנות וכל הדברים האלה שהם חולקים...

כמו שגם הליצן בעצמו הסביר לו בסוף הספר האחרון שם.

בכל מקרה, נראה לי הרבה יותר הגיוני לדמיין את פיץ גר עם הליצן (אפשר גם רק בתור שותף וחבר כמו בתק' הלורד זהוב, רק בלי הקטע של המשרת והאדון) וחולק איתו את החיים (ונשים בשביל קשרים חסרי משמעות אפשר למצוא בכל מקום, כמו שהוא הסתדר עם זמיר ועם ג'ינה במשך כל השנים שהוא התגעגע למולי) ושומר על קשר עם הילדים שהם שלו, מאשר מתחתן עם מולי ונהיה אבא של הילדים של בוריך!!!! של בוריך!!! :O

(ועוד ילדים קרציות כמו זריז )

 

זה הרבה יותר מטריד מאשר לדמיין את פיץ גיי..

(חח תכלס כבר עדיף שנעבור לש"א ~ )

שמעי, זה שהם הילדים של בוריך אכן הופך את זה לסיטואציה מוזרה לחלוטין. אבל כאילו... הדמות של פיץ הייתה פחות שולטת אם הוא היה ממשיך בקשרים חסרי משמעות. הוא היה מזכיר לי את מהשמו מהטרילוגיה של סוחרי הספינות החיות(נו, הזה שרדף אחרי אוצרות שם באי. איך קוראים לו? )
ומה גם שאהבתי את זה שהוא התמסד במקום מסויים.
 

איך אתם קוראים את השם שלו, פִּיץ או פיץ?

כאילו עם דגש ב-פ' או לא?? 

פתאום גיליתי שבאנגלית זה Fitz...

מוזר..

fitz זה מעפן. Pitz זה שולט

את הלילה.

 

בגלגל''צ..

 

אבל לא, לא קראתי.

יצא לא משו...

והוא גם לא ממש נקי, בניגוד להארי פוטר.

תעיפו מבט כאן  - http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=965039

ליירה לשון חלקות,מ"חומריו האפילים"

גולום, לא צריך מקור נכון?

 

אלו מה שעלו לי בשליפה, וכמבן איך לא-רחלקה מ"אחד מאלף".

וגם הבן שלו פלד.

 

 

אאווין, ופרמיר.

 

 

אבל הכי מכולם - שרלוק הולמס.

וטמיר מפסיעות בחול

אן(האסופית), ג'רושה-גודי(מאבא ארך רגליים), איסתרק, רנה, דיאלדין(נדיר אני יודעת ), יקוואל(מאיסתרק ומהללאל)

ויש עוד אבל לבינתיים זה מספיק

רוזמונד , קולין ומרי מ"ספר יום הדין"

 

גייל , סינה והיימיטץ' ממשחקי הרעב

אראגון

דן ואיימי קהיל

הארי פוטר 

פרד וג'ורג'

מספר 4 מאני מספר ארבע

ועוד המון

פרד ג'ורג' וג'יני

פרים (ממשחקי הרעב)

 

מ- נו, טרילוגיית ברטימאוס..

לא ידעתי שיש גם ספר..

אני מניחה שאם אקרא אותו עכשיו אוהב אותו יותר. 

שווה קריאה בכל זאת.

[וההקדמה של העורך/משכתב/מה שהוא לא יהיה - משעשעת ביותר. אז זה הדהים אותי שההקדמה היא 40 עמודים בערך... אבל היא משעשעת ] 

זה חשוב, אנא כתבו מה דעתכם, והאם זה נצרך בכלל...

זה חסום ברימון. אולי תנסה לפנות אליהם ולברר מדוע חוסמים

לא יודע למה זה חוסם לך

תברר איתם למה זה לא פתוח גם ברמה הכי גבוהה. אתה מפסיד ככה לא מעט קוראים פוטנציאליים.

יש רק הקדמה בינתיים. אשמח לראות כיצד החזון הזה מתממש בפועל.

 

ושאלה: מה הרקע שלך בספרות ומה הרקע שלך ביהדות? [לעניות דעתי, בתור כותב בלוג ראוי שיהיה לך ידע נרחב בשני הנושאים הללו].

בהצלחה רבה!

כותבת..

שאלה: מה הרקע שלך בספרות ומה הרקע שלך ביהדות? [לעניות דעתי, בתור כותב בלוג ראוי שיהיה לך ידע נרחב בשני הנושאים הללו].

הרקע שלי ביהדות: בחור מבית דתי שיושב ולומד בישיבה רצינית ב"ה.

הרקע שלי בספרות: אני כותב סיפורים, שירים וכד'- בעיקר לעצמי, אך על דברים שהראיתי לאחרים אמרו שאני כותב מאד יפה ושיש לי את הכישרון לזה. ב"ה.

איזה ספר זה היה?

 

וכן, תופעה מוכרת, במיוחד בפסח

אני ישתדל להעתיק לך.. 

 

וממש לא אהבתי.

ניסיתי לקרוא אח"כ גם את "הניצוץ", ולא הצלחתי לסיים

זה גרם לי להחליט שספרי אימה זה לא בשבילי.

 

אבל לאחרונה התחלתי להנות מסרטי אימה, אז אולי אני אנסה שוב.

כשאני קוראת ספר אימה (מה שכמעט לא קורה!) מה אני עושה? הרי א״א להציץ מבין האצבעות כמו בסרט... אז אני מוצאת את עצמי מצמצמת עיניים, מנסה לא לקרוא- תוך כדי קריאה!

ולשאלתך, L- אלמנטים אימתניים יוסיפו לספר |נרעד קלות|

האמת.. לא מפחיד בכלל,

הספר "מתחת לכיפה השקופה" ממש מוצלח

יש את מייקל קרייטון, כתב את "טרף","הלאה".

ויש את דין קונץ, שהוא מדהים כתב את "תפוס את הלילה" ועוד המון...

שקלתי אפילו לקחת קורס כתיבה יוצרת...

ובינתיים עוד לא היה לי האומץ לשלוח להוצאות לאור...

 

אני חושבת שכדאי להתחיל בכתיבת סיפור קצר, ככה מתחילים ויש יותר סיכוי שגם מסיימים...

לי אישית השיעורים במגמת ספרות בתיכון, ואחר-כך בלימודי התואר, עזרו לי מאוד להבין כללים ורעיונות.

 

נראה לי שכדאי להתחיל בבניית דמות: לתת לה שם, גיל, רקע משפחתי וחברתי, אפיון (=תכונות אופי ומראה חיצוני). כדאי שיהיה איזה משהו "בעייתי" ברקע של הדמות, כדי שיהיה ממה לבנות קונפליקט (=התחבטות, ניגודים בתוך הדמות או בינה לבין דמויות אחרות).

כעת לחשוב על ה"בעיה" שתהיה מוצגת בסיפור. מהי בדיוק וכיצד היא מפריעה לגיבור הסיפור. וכמובן - לחשוב על פתרון לבעיה הזו, שיגיע בהמשכו או בסופו של הסיפור.

עכשיו חושבים על השתלשלות העלילה: מה נגרם עקב "הבעיה", ואילו אירועים יובילו לפתרונה.

כדאי לחשוב על סיום יפה, ואם הוא יהיה סגור, שכל הקצוות של הסיפור נסגרים, או פתוח, שנשארות שאלות פתוחות.

רק עתה הגיע הזמן לכתוב את הסיפור לפי הסכמה שבנינו. כדאי להשתמש בשפה יפה, בעברית נכונה, אך לא גבוהה מדי. אפשר לשנות את הסגנון כאשר מצטטים דמות כלשהי בסיפור, לפי אופייה.

 

כמובן, אלה לא כללים של תורה למשה מסיני, ובהחלט יכול להיות שסיפור יזרום מעצמו ויהיה מקסים.

שתהיה לך ממש בהצלחה, ואשמח לקרוא תוצרים!

מי שהיה רוצה, שפשוט ינסה. זה מומלץ.

באופן כללי אפשר לפנות אלי באישי ואני אשמח לעזור אם אני יכולה..

אני אציע את הדרך בה אני עובדת. שפחות או יותר אני הגיתי, ייתכן שבהשפעת כמות הספרים שאני בולעת... 

בד"כ אני מתחילה סיפור אחרי שנולד לי כבר איזה רעיון בראש (2 סיפורים פיתחתי מחלומות..  ). רעיון להשראה- לכתוב יומן ולקחת ממנו רעיונות.

אני קניתי איזשהו ספר חמוד שנקרא: "איך כותבים סיפור- סדנת כתיבה לילדים". השם לא משהו, אני יודעת, אבל זה ספר ממש מצוין שבהתחלה נפגשתי איתו בספריה והוא הדליק אותי...

בקיצור- אח"כ מפתחים את הרעיון הכללי שיש בראש- על מה הסיפור? מה הוא מנסה להגיד? לחשוב טיפה ממש בכלליות מה יקרה בו.

לאחר מכן- בניית הדמות לפרוטרוט- שם, איפה גר, מראה חיצוני, תכונות אופי שליליות וחיוביות, קשיים פנימיים וחיצוניים. דמות טובה לדעתי היא דמות אנושית, לא מושלמת. מעוררת אמפתיה בקורא.

אח"כ מגיעים לשלב בניית שאר הדמויות- לפי חשיבותן ככה ההשקעה בהם. הם לא צריכים להיות מורכבים כמו הדמות הראשית.

עצה קטנה בנוגע לדמויות- אם יש דמות רעה בסיפור, כדאי להפוך אותה מורכבת ע"י הצגה של תכונות טובות, גילוי טוב לב באיזושהי סצנה..

אחר כך בונים איזשהו מהלך של הסיפור, מעין תקציר לפיו מתקדמים.

אני התחלתי את הסיפור שלי בצורה די ספונטנית, אבל זה גם תלוי בסוג הספר/ הסיפור שרוצים לכתוב. לדעתי- בספר פנטזיה או מד"ב, צריך להיות תקציר. אני כותבת סוג של רומן.

וואי, איזה כיף זה לכתוב...

 

כמה המלצות:

* אני לא מראה את מה שאני כותבת עד שאני מסיימת הכל. לי אישית קשה שמביעים דעה על מה שאני כותבת תוך כדי, זה עלול גם לבעס אותי ולגרום לי להשתעמם ולהתאכזב ממה שכתבתי.

* כתיבה זה דבר גם לא כ"כ פשוט. לי הכי קשה זה ההתמדה. אני פשוט מכניסה לסדר יום ומכריחה את עצמי לכתוב. אין ברירה! תוך כדי אני נהנית מאוד.

* לקנות את הספר "איך כותבים סיפור- סדנת כתיבה לילדים". אני ממש אהבתי...

 

בהצלחה גדולה בעז"ה! 

ב"ה יש לי קרוב משפחה שמבין בזה

אז אני מראה לו דברים, שואלת לדעתו וכ'ו..

והוא גם נותן לי טיפים.

|מופתע| את כותבת?

למה לא אמרת?

 

 

גמני כותבת, אבל חלומות, כמו שאמרת... ורק למגירה... אחרת אני לא כותבת אמיתי...

מקריאה אותו לאנשים, בעיקרון אני גם כותבת אותו בתוך יומן כדי שלא ימצאו אותו, רק לאחי הקטן הקראתי אותו והוא אמר שזה מעניין אבל אם אני לא מזכירה לא אז הוא לא מתעניין בהמשך למרות שאותי זה ממש מעניין.

יש שם מתח ופעולה ומסתורין (בקיצור כל מה שאני אוהבת לקרוא) אבל אני לא בטוחה בזה וגם תכלס לא אכפת לי מה חושבים.

אני אוהבת את זה, זה גם נותן לי תעסוקה ואותי זה מעניין ואם מישהו יקרא את זה "בטעות" והתלהב מיזה אולי אני יראה את זה לעד אנשים אבל אני גם לא בטוחה לאיזה גילאים זה, אם זה לאח שלי שבכיתה ד' או לי שבכיתה ח'?!?!? או בכלל לא מתאים לאף אחד..!

אפשר עצות??!?!?

כאילו במה שאני כותבת אני לא תיארתי אותן יותר מידי אולי פה ושם אבל זה ממש חשוב?!?!

אין "בשר" לסיפור, אין מה שידחוף את העלילה ויפתח אותה.

אם תרצי עוד הרחבה - בשמחה.

מסוג הספרים שתמיד אתה אוהב לקרוא.

יש תספרים שאחרי פעם פעמיים מיצת, אז זה ממש לא. פשוט ספר טוב!!

גם כתיבה טובה. וגם מה שכתוב. וגם הכניסה לדמויות. וגם הכל.

(וגם קצת בוכה.. כולנו בכינו כשקראנו. ואני ממש ממש לא מהרגשנים שבוכים בכל דבר)

נעע.. לא יודע... עוד ספר..

 

מעלה חיוך לפעמים, לא רציני.

קראתי השבת את "עדשי השוקולד של הבז", חמוד ביותר. (אם כי נראה לי הוא נחשב ספר ילדים\נוער.)