פורום סופרים וספרים (עמוד 59)

יש כאלו שלא מפריע להם לקרוא ספרים פחות נקיים, וזה ממש תלוי איך אתה מגדיר "לא נקי".

אבל אני מסכימה עם העיקרון..

שאתה רוצה המלצה ואז אומרים לך "קפיצות ויהלומים- או סיפורו של דייב זה ספר אחלה" אבל לא יסבירו על מה הוא ומיהו בחיים לא תקרא אותו

לכן מעכשיו המלצת?! ספר!

1על מה-

2לגילאי-

3נקי מ1-10 (משהו צריך לעשות דרגות מ1-10)

4מענין-

5קליל/ כבד-

6אמיתי/ מבוסס/ מד"ב/או כל הגדרה שתרצו

7לבנים/בנות שניהם

דוג'

אלנקם

2לגילאי משהו כמו 13-99

1אלנקם-עזרא יכין הוא ירושלמי שמתגייס ללח"י ומספר על האירגון החברים הפעולות והכל

3נקי 10 (הכי גבוה אין שום קטע בעייתי)

4מעניין- כן הוא אחד הספרים הכי יפים שיצא לי לקרוא בחיים שלי בזכותו התחלתי לאהוב ספרים של מחתרות

5קליל/כבד באמצע לא איזה ספר מחקר גם לא איזה שלגייה מתאים להעביר ת'זמן בשבת בבוקר

6אמיתי

7שניהם (יותר בנים...אקשן והכל.... אבל זה ספר יסוד אי אפשר לעבור ת'חיים בלעדיו

ואם רוצים להוסיף עוד זה יעזור

דינגו: כמו שאמרו כל אחר מגדיר אחרת נקי ויש המון שטח אפור בזה לכן מצד אחד אף פעם לא יביאו ספר ממש בוטה ומצד שני יגידו על ספר אחר זה טיפה לא נקי ויש אנשים שזה פחות מפריע להם 

פלש: בעיקרון אתה צודק באמת זה מצחיק שמישהו ממליץ בלי פרטים בסיסיים.

והעלית פה רעיון תותח אולי נפתח שרשור רציני בעניין 

לא התכוונתי שאם יש שם קצת בינו לבינה ישר לתייג את זה כלא נקי, אבל באמת היו פה הצעות על ספרים שהם באמת ממש מלוכלכים (ואני באמת יחסית לא קפדנית בעניין הזה). אם בשביל מי שקרא את הספר זו רמה שבעיניו היא בסדר- סבבה, אבל אם הוא בעצמו חושב שזה מלוכלך, אז נראה לי הוא יכול לחסוך את זה...

אני במצב לא טוווווב!! קראתי את כל הספרים שיצאו

לאור השנה! (בערך.. )

כבר סיימתי 3 ספרים טובים!

אני סיימתי8-לבינתיים.

קראתי עשכיו את מרק שבור נחמד..אבל אני חייבת ספרים!!

חוץ מסרט ופעם ב...  אם יש פעולה, או לפעמים חברות ,.

אז אני ממחזרת..

כמה שיותר,

הבעיה הגדולה היא שפשוט אין לי זמן......עצבים.

סיימתי מלא מתחילת החופש..

שגמרו כבר כמה ספרים טובים אז למב שלא נעשה "שידוך"[מלעיל]?

שמי שקרא יומר איזה ספרים טובים הוא קרא ואז כל מי שאומר שאין לו מה לקרא יוכל לקרא את הספרים האלה 

l מרגיש גאוןl

אז כל מי שנבהל, יכול להרגע..

אבל בטח כבר קראת

אפשר תמיד לקחת מהספריה ערימה של הרלן קובן\דייויד בלדאצ'י.

אבל את קובן, מניסיון לצערי, אני מבטיח לך שלא כדאי לך לקחת ספר שלו. למרות שהוא כותב מעולה - וזאת אולי אחת הבעיות החמורות כי קשה להניח ספר שלו אחרי שהתחלת - בעיות הצניעות בספריו מרקיעות שחקים והורסות הכל! פשוט סכנת נפשות לקרוא את הספרים שלו! חבל שצריך להכללי את כל הספרים אבל כשהרוב זבל זורקים הכל ולא בוררים...

(גאווה ודעה קדומה, השפעה....) 

"הטית לב"

והם דיי כבדים.

לפחות בתרגום החדש. הוא מאוד קולח (למעט בכל הקטעים המשמימים של מיסטר קולינס...) 

את 'השפעה' קראתי בתרגום המחודש והוא היה פחות קולח... 

הכרחתי את עצמי לקרוא את כל המונולוגים של כולם. זה ספר חמוד והכל, אבל הם מדברים הרבה יותר מדי...

מי יודע לנגן על תופים??????

כששלושתם בעצם עדיין הנאום שלו!
זה מזעזע XD

סוחף בסגנון ג'יין אייר ואפילו יותר מזה

ו"בת העשן והעצם"- לא כל כך צנוע אם זה משנה לך, אבל ממש ממש סוחף.

כל ט' באב אני מקפיד לקרוא את ירושלים אתגר של ישראל ואריה אלדד. גם מרתק וגם מתאים.

אז את שירת מרים ספר מרגש וממש מחזק!! מספר על מרים פרץ הגיבורה שאיבדה שני בנים בצה"ל

אפשרות שניה זה בלבב פנימה גם ספר על אמונה צבא וכל מה שמסביב.. אבא של אהרון קרוב שמספר על הפציעה, ההתמודדיות וכו'..

עוד ספר.. קיץ כתום על כמה נערות מהגוש שהסתבכו.. וקראתם דרור- אחד הספרים על דרור וינברג ז"ל.. קיצר ספרים יפים- אם יש לך ראש לזה!!

בהצלחה!!

וגם "איסתרק" ו-"מהללאל" ספרים ממש יפים וסוחפים.

בעיה בתשעה באב לקרוא דברים שיסיחו את הדעת מצער החורבן.

יש לקרוא ספרים שעוסקים באבל כמו ספרי שואה...

ובבניין ירושלים ננוחם.

אבל יש לי המלצה לכמה ספרי שואה טובים, אם אתם רוצים -

הסיפור של דוגו / זהבה קור

פעמיים שואה / פנינה קאופמן בלום

המפקדת הקטנה / גלילה רון פדר.

בנוסף, אפשר לקרוא בספר התודעה על החורבן.. אני עושה את זה כל שנה (:

בציפייה לגאולה!

-מתנדבת במכון שואה-

בס"ד

ספרי שואה - הקבוע שלי זה "הרוח שגברה על הדרקון" (פרל בניש) ספר מדהים ועצוב מאוד. אי אפשר שלא לבכות תוך כדי..

יש לנו גם את "אחד מעיר" (לא זוכרת מי הכותב)

ספרים תורניים:

ספר איוב - כדאי לחפש פירוש שמתחברים אליו. אולי דעת מקרא וכדאי לבדוק גם את מלבי"ם.

פניני הלכה - הלכות בין המצרים ותשעה באב (בכוונה עוד לא קראתי הלכות תשעה באב כדי שיישאר לצום עצמו)

ספר התודעה של חודש אב (לא לקרוא על ט"ו באב.. )

קינות (יש קינות ממש ממש יפות!! לאוהבי ספרות.. ). אפשר גם לחבר קינה ויש גם קינות "מתחדשות" מהשנים האחרונות על גוש קטיף.

אפשר אולי גם את פרקי החורבן של ירמיהו עם מפרשים.

אגדות החורבן - אפשר מתוך ספר האגדה או כמובן מהמקורות בגמרא...

ספרים אחרים -

כבר כתבו לפני - "שירת מרים" על מרים פרץ. עצוב ומדהים ממש.

ספורי צדיקים (לא זוכרת בשם מי שמעתי שכיוון שאסור ללמוד תורה בתשעה באב זה הזמן לקרוא סיפורי צדיקים)

או מלחמות היהודים של יוספוס פלביוס. מרתק, ומכניס חזק לאווירה של החורבן.

בקריאה ראשונה הם בסדר אבל ככל שקוראים את זה בא להקיא. זה פשוט סיפור על אינטרסים של אנשי ממשלה.

ספר קצר (חיסרון) ממש ממש יפה!

וגם מתאים לצום-על השואה,אבל זה לא דיכאוני ולא כבד.בכלל.

ספר מהמם!
 

יש בו קצת קטעים גסים , אבל סה''כ אחלה ספר... קלאסי כזה. ..

הוא גם לא ממש צפוי, שזו מתנה!

כי יש ממש קצת ספרות על רמה כשרה לקריאה (יש, אבל מעט)

ממש לא ממליצה לקרוא, אבל שיא הנהנתי מהספרים האלה!!!!!!!!1

רדוד, פלצני, לא משנה מה תגידו אלה ספרים שהצליחו לגעת לי אי שם בנפש, וכן אולי לשנות אותה קצת,

זה אומר שיש בהם משהו, לא??

ואם לא הבהרתי מספיק - אני נ-ג-ד דמדומים!!!!!הפסקתי ונשבעתי לעצמי לא לפתוח יותר את הספרים האלה.

עצרתי בספר הרביעי!!!!1וזה שיא הקשה ואני לא קוראת כי גם אני מאמינה שזה משפיע לרעה וזה זבל,

אבל גם , מצד שני זה באמת עצוב, אבל הזבל הזה הצליח להתמקם לו בלב שלי....

וגם אצלי דמדומים מצא מקום.

עצרתי באמצע השלישי. הבטחתי לעצמי שאני לא פותחת אותם יותר.

בהתחלה באמת קשה. מאד. אבל תאמיני לי שזה כ"כ משתלם!!

היום, אחרי שנה וחצי שאני לא נוגעת בספרים האלה,

אני יכולה להגיד לך שזה יעיל, כי באמת באמת התנקיתי מהם.

(דבר שלא האמנתי שיקרה. הפסקתי רק כדי לא להרוס עוד..)

עכשיו אני זוכרת קצת שמות פה ושם...

גם כן לא לגמרי...

אבל זה נראלי בעיקר כי כפיתי על עצמי גם לא לחשוב על זה.

ספר מגעיל (ולא ממשיכה להשמיץ... אבל יש עוד מה.)

בהצלחה!

(כל אחד לעצמו)

אם אתה נותן לעצמך לרדת בגלל שאין ספרות איכותית מספיק בשביל האדם שאתה רוצה להיות,

או שאתה דבק במטרה ומוותר על הקריאה...

(לצערי אין אפשרות אחרת, כי באמת אין ספרות מספיק נקיה שהיא גם מעניינת מספיק..)

רק רציתי להסב את תשומת לב העולם ואשתו לשאלה הנ"ל,

כי כמה שזה קשה- זה גם יעיל.

(וצריך לשים לב שהזמן הזה לא הולך על המחשב, אלא על דברים שבונים את הבנאדם...

ואז בכלל יצא טוב..)

וגם ההתעסקות בהם הורסת את הבנ"א, לענ"ד.

אני בהלם עד עכשיו מהרעיון שסופר שהוא ר"מ בישיבה מכניס תיאורים שכאלה.

כשסופר מתאר תיאורים - הוא מצפה מאיתנו שנדמיין אותם.

עצרתי בנקודה מסויימת ומשם ממש לא יכולתי להמשיך, מרוב תיסכול.

ואני יכולה להגיד את זה- כי אני מרגישה כמוהו.

אני חושבת שיוני בסדר.. מפותח מספיק.

אבל הקטע עם עילית היה דיי מגעיל. אומנם הגישה של יוני לא הייתה.. מוצלחת. בכלל לא מוצלחת. אבל מכאן ועד מה שהתברר בסוף הדרך ארוכה.

דיי אהבתי את ערן. אם יוני לארוך כל הדרך היה שחור ואבוד, ערן היה התגלמות האפור. כאילו הוא חזק ויציב בתוך האפרוריות המיסתורית שלו.. דמות מוצלחת. 

המ... מה שעבר על יוני בגיל שלוש דווקא לא מעניין במיוחד. ההשלכות, שהרבה יותר מעניינות, נראו דיי הרבה. מבחינת קצוות פתוחים- יש יחסית מעט.. 

מיצדי הצניעות היתה בסדר.. אבל זאת אני. האם כר"מ הוא עבר גבולות? אני לא חושבת. 

אבל השאלה המעניינת היא- האם אדם עם כיפה על הראש צריך להגביל את עצמו בכתיבה גם כשלעצמו הוא מרגיש עם זה בסדר? 

הסוף היה סגור לגמרי! הסוף היה נהדר, לדעתי. החוק הועבר. יוני נשאר בודד. מה נשאר פתוח?..

הספר היחיד שלו שקראתי מעבר לחוק למניעת בדידות היה "אבדות" והוא נקרא לפני שנים מספר, אני לא זוכרת ממנו מספיק כדי לענות.. 

אבל בעניין הבדידות.. לא. זה לא עבר אלי. לא יצאתי עם מחשבות מיוחדות.. זאת גם לא הרגישה המטרה. לא נראה לי שהיה כאן ניסיון להבין את המשמעות של הבדידות מעבר למה שיוני הקטן מרגיש. 

לדעתי, הספר הזה לא בא להעביר מסר גדול, לא התיימר לעורר אנשים, סה"כ בא להראות נשמה של מישהו. לתת לנו לכאוב קצת. (או הרבה..) להבין לנפש..

אבל לא לעומקה של בדידות, אלא לעומקו של רגש.

לפעמים הייתה הרגשה שהעלילה עמוסה וחונקת.. אבל לא נורא. 

דווקא הגיוני.. יש הרבה מאמרים על כך שעשיו היה ערפד.. תחפשי באינטרנט..

אז כאילו היה לו כוחות על וכאלה?? אז למה הוא היה צריך לעזאזל נזיד עדשים????

אם עשיו היה ערפד, וידוע שאליפז היה בנו ועוד ידוע שהערבים הם בני אליפז - אז ערבים הם ערפדים?????

מוזר....

מעשו [מגדיאל>רומי>נצרות] וכולם זוכרים את עלילות הדם שכאילו היהודים משתמשים בדם של נוצרים בשביל המצות (סוג של ערפדות)

שכאילו הכמרים בנוצרים היו ערפדים, שתו להם דם בסבבה ואז האשימו אותנו???

זה ממש גאוני מה שהולך פה....חחחח....

תופתעו או לא, אבל - 

כלבת ^^

כמה מהסיפטומים של המחלה זה הסתתרות מפני אור שמש ופחד ממנו, משום הפגיעה במערכת העצבים שבעין, ולעיתים אף נשיכה של דברים שונים... יש גם ריור אם זה מתאים לערפדים. 

כך או כך, טוענים גם שהרוזן דרקולה המפורסם [היה אדם שלקה בכלבת ומכאן המקור לאגדת הערפדים [: 

עוד עליה- 

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%91%D7%AA

לאדם להתנהג לגמרי כמוכלב [כן ברצינות, הוא נושך מזיל ריר נמנע מאש וכו']

האמת שקראתי איפושהוא שהמקור לסיפורי האנשי זאב היו אנשים חולי כלבת ואולי הם גם לבשו פרוות [זה באירופה]

אז יש גם אנשי זאב וגם ערפדים????נראה לי אנשי זאב זה סתם מיתוס, כי יש גם את החצי בנאדם חצי תיש וכל העניין הזה, אז זה נראה לי מבוסס על זה אבל ערפדים???נראה לי המציאו אותם איזה כת של מפנטזים....

זאב?

תשובה: יש המון אפשרויות תלוי את מי שואלים

זה יכול להיות אדם שלגמרי ניראה כמו זאב

זה יכול להיות חצי אדם  חצי זאב

וזה יכול להיות אדם שמתנהג כמו זאב [כמו בשוליית הערפד]

וזה הגיע מסיפורים שכניראה התבססו על חולי כלבת

[וזה לא קשור לסטירים]

במילים אחרות שונה משאר הזאבים, (בגודל, במחשבה, בצורה....) כך ברוב האגדות - לכן

הוא די דומה לסאטיר מבחינה עקרונית.... חפירות חפירות....

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A1

לערפדים וכלבת עוד אפשר איכשהו להאמין, אבל אנשי זאב זה חארטות..

על כל הגוף ממש על כל הגוף(רואים את הפנים שלו....זה מזעזע) יש לו שיער שחור ודי ארוך ככה שלא רואים איפה מסתיים השיער האמיתי. רואים רק עינים שחורות, פה ובליטה של אף שגם מכוסה בשערות גדולות וצפופות....אבל שם קראו לזה "שיעור יתר" (מלשון יותר מידי שיער)  וכתבו שזה עובר בתורשה - מתאים לזאבים....

אין כזה הבדל בין אנשי זאב לערפדים.... הם מעטלפים והם מזאבים זה הכול

אבל מה שמטריד אותי בכל האגדות הוא איך לעזאזל כל היצורים המשונים קיבלו

פתאום כוחות על ויפי סופר מגה מדהים???

נראה לי שרב האגדות המדברות על ילדי אלוקים (חזקים עוצמתיים יפים מדהימים)

(אגדות ערביות, היוונים..)

מבוססות גם הן על הסטוריה-

שנאמר:

(בראשית ו' ד')

"הנפילים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבואו בני האלו-הים אל בנות האדם וילדו להם"

רשי:

 הנפלים -
על שם שנפלו והפילו את העולם, ובלשון עברית לשון ענקים הוא:
בימים ההם -
בימי דור אנוש ובני קין:
וגם אחרי כן -
אף על פי שראו באבדן של דור אנוש שעלה אוקיינוס והציף שליש העולם, לא נכנע דור המבול ללמוד מהם:
אשר יבאו -
היו יולדות ענקים כמותם:

ואח"כ- (במדבר י"ג ל"ג)

"וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת-הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק--מִן-הַנְּפִלִים"

ורש"י שם...

הקיצור... באמת לרב האגדות יש בסיס, כי למוח האדם קשה לדמיין ולהמציא דברים שמעולם לא היו...

אבל זה שיש בסיס זה רק אטומר מאיפה המציאו את כל השטויות האלה, ומה גרם לחשוב עליהן.

לא שזה נכון.

בכלל לא.

באמת הכל חראטות!!

(בדיוק היום קראתי על זה..)

יש עטלפים שמוצצים דם מבעלי חיים וקוראים להם "עטלף הערפד"..

אולי זה מבוסס על זה?

והנשיכה שלהם לא הופכת דברים לעטלפים

כנראה מבוססת על זה שיש כתות שנוהגות לשתות דם

(לא לשוא התורה אסרה, פעם זה היה אפילו מקובל...)

ויש (אפילו היום) כתות שנוהגות להקריב אדם ולשתות מדמו...

(או שהיום זו חיה? לא בטוחה.. בכולופן- ברור שבעבר היו גם שותי דם אדם)

כנראה על זה זה מבוסס...

וגם קניבלים 

מה שקראתי היה ממש יפה וגם חברים שלי ממש ממליצים על זה

בא לי.

ממ ומהסיבה הזאת אין לי צורך בכלל להתחיל לקרוא ספר

אני שונאת כשבסוף אני לא מבינה הכל ולא הכל ברור לי |עיקום אף|

בס"ד

אבל כמו שיויו אמרה זה תלוי בעלילה

"בדידותם של המספרים הראשוניים" (שאגב, בזכות אזכור שלו כאן חיפשתי אותו ) והסוף שלו כ"כ פתוח ומעצבן שפשוט... התעצבנתי! מילא שיהיה פתוח עם אפשרויות טובות, אבל הוא פשוט נגמר בלי סוף בכלל, בלי אפשרויות...

מישהו קרא אותו?

וזה באמת היה סוף מעצבן!!!!!!!
[קראתי אותו השבוע במקרה.לא ברור עדיין למה..]

אם זה נגמר לחלוטין אז זה משעמם, נניח הסוף שאלמוני (מי שמדובר) התחתן עם...נולדו לו.. ונפטר, זה משעמם כי אז אין אפשרות כ"כ להמשיך, אבל זה בעיקר תלוי בעלילה.

לדעת מה קרה לכולם ומי הרוצח ולמה רצח. השארת קצוות פתוחים זה סתם נסיון של הסופר להתחכם

לא פנטזיה ולא מדע בידיוני,

חוץ מזה- כל הסגנונות העיקר שיהיה מעניין ונקי.

אלימות? 

סתם נשיקות?

איסתרק מהללאל עצבנו אותי

למרות השם הלא משהו... הספר נהדר!! ספר מתוק שכייף לחזור אליו...

הוא נקי לגמרי? כאילו, אפשר להביא אותו למישהי חרדית דוסית לקרוא

בלי מילים לא יפות וכאלו?..

שלמרות היותו ספר חרדי הוא ברמה ספרותית מאוד גבוהה 

שרלוק הולמס - ספר בלשי (מלפני 100 שנה) אחד הספרים הטובים שיצאו נקי לגמרי לפי מה שזכור לי 

איסתרק ומהללאל..

מומלץ (ואני לא מאוהדי הספרות החרדית..)

אורנה בורדמן.

האי ברחוב הציפורים.

אחד מכולם.
גבורה באדום.
 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t362649#4428653

העיקרית שאני זוכרת זה טעות בין גיל המוות של ניק בלי ראש בתחילת הספר הראשון, כשבאמצעו כבר נחגג יומולדתו ה500

הספר הכי יפה שקראתי.

שמגניב ומעניין לראות שיש בו גם טעויות לפעמים ושגם היא אנושית

ב-1 קווירל לא אמור לגעת בהארי,

אבל הוא לוחץ לו יד בקלחת הרותחת בהתחלה...

ב-5 הארי רואה את הת'סטראלים שלוקחים את הכרכרות להוגוורטס כי ב-4 הוא ראה את סדריק דיגורי מת...

אבל כשהוא היה פיצי הוא ראה את ההורים שלו מתים!!

אז הוא היה צריך לראות אותם מההתחלה!!!

יש עוד אבל זה ארוך... 

ואז זה לא נחשב, כי סתם לראות זה לא משנה משהו בתודעה שלך..

אבל כנראה שהוא לא זכר את זה ולא היה לו את הטראומה הזאת....

(אפילו שהיה לו של אור ירוק..)
 

1. בספר החמישי הארי שובר את השרביט- לא מוזכר על זה שום דבר!

2. לוולדמורט יש 7 נשמות (או מה שזה לא יהיה...) אז אם הארי הוא גם חלק ממנו, אז יש שמונה!

וסתם תהייה- למה הם שיא המופתעים מחשמל??? ולמה הם משתמשים באש??? מה, חשמל זה פחות מגניב מאש???

ומתי ב5 הוא שובר תשרביט?

למרות שפיטה ניתקע לה ולגייל!!אני שונאת את פיטה,הספר ה2 הכי משעמם!!

כולם מתים!

חחח  סתם

אני אישית חושב שהשני הכי יפה

והורס את הראשון

הראשון הכי יפה, אבל רק כי הוא בעצם מספר את הכל בפעם הראשונה, ובשני זה די חוזר על עצמו.

את השלישי לא גמרתי, אבל מה שכם קראתי, הוא ממש הורס את הסידרה...

אבל שורה תחתונה, אחד הספרים!!

ובסוף את הראשון....

מאנגלית לעברית....

(זהירות שביר, חוקי הבית(סיימתי השבת..) ושומרת אחותי..) וגם לי הפריע השם של הסופרת על חצי כריכה....

ואכן- זהירות שביר נגמר פשוט יפה..אבל רוב הספר חסר עומק ותוכן משמעותי , שבלוני כמו רוב הספרים שלה . יכולתי לנחש את כל הדמויות - שהן כולן שטוחות וחסרות איזה משהו מיוחד...

(ו- חוקי הבית- בערך באמצע הספר הבנתי את הקטע ופשוט חיכיתי שכל האנשים המטומטמים שם יקלטו כבר מה קורה לעזאזל..)

ושומרת אחותי -- כבר נאמר כ''כ הרבה שאין מה להוסיף.....

ורק לי לפעמים נדמה שהיא משתמשת באותן דמיות כל הזמן ומלבישה עליהן סיפורים שונים פחות או יותר?

בכל ספר מופיעה האמא שיש לה אובססיה להגנה על הילד החולה - שגם חוזר על עצמו- הילד השני שיוצא מסכן, וחותך ת'צמו \ שותה אלכוהול\ בעיה נפשית אחרת... האבא הקצת מנותק שתמישד אכשהוא מבין בסוף יותר טוב מכולם, עורך הדין המתוחכם שמראה את כל התמונה -- בכללי , המשפטים והדרך שבה הם מתנהלים כ''כ חוזרים על עצמם...

אני מציעה לקרוא אותו פעמיים. בפעם השניה מגניב לראות איך הסוף הלא צפוי (!!!) באמת מתאים לכל מה שמסופר בהתחלה....

אם כי התחלתי לקרוא (השבת האחרונה!) והיה בזה משהו די מייגע...

ומעורר מחשבה.. אבל הוא בכל זאת הוא לא מסוג הספרים שמושכים אותך כמו מגנט בזמן שקראתי אותו קראתי עוד שתי ספרים במקביל.. אבל אין ספק הוא עדיין אצלי ברשימת הספרים הטובים..

החצי השני כבר הרבה יותר טוב.

ספר נחמד ויפה, לקח לי אחר כך יום שלם לעכל את הסוף.

קראתי לאחרונה והסתכלתי על החיים שלי כאילו מצרפי המקרים קיימים באמת, והסופר סה"כ כותב צירופי מקרים שאכן קורים במציאות בלי סוף!! הסגנון של הצירופים שם כגורמים לשינויי תודעה זה בדיוק איך שבחיים שלנו שרשרת מקרים גורמת לשינוי שלם בתודעה ובחשיבה...קיצר ממש יפה.

אבל חוץ מהרעיון, אין בו  לדעתי איזה עומק או משו... חוץ מהרעיון היפה, הספר די סתמי...

ודווקא זה ספר שלדעתי  כן מתאים לכולם, גם למי שלא קורא הרבה, בגלל הקיטשיות והזרימה של הספר.

אז אל תעשי את הטעות הזאת ותקראי אותו כי קיבלתי סיוטים!!!ספר עצוב ומפחיד נראלי בסוף כיתה ח' כזה..

ככל הזכור לי אין בעיה... כמובן, יש לקחת בחשבון שזה ספר שואה בכל זאת.