שינה במיטה של ההורים בלילהdanron
שלום,
הבת שלי בת 7 וחצי חודשים ובלילה שהיא קמה לינוק היא אח"כ לא מוכנה לחזור לישון במיטה שלה, היא מוכנה לישון או עלינו או במיטה שלנו ביננו.
מה עושים???
זה מפריע לך?אנונימי (פותח)
אני אישית לא רואה בזה בעיה, כל עוד זה מצב שנעים לכולם, הבת שלי ישנה איתי עד גיל שנה ו7, בערך עד שהפסקתי להניק אותה, עד שכבר החלטתי לגמול אותה כדי לפנות מקום לילד הבא בע"ה....
אני רואה בזה רק דברים טובים, אבל ברור שיש שחולקים עליי, וכמובן שבגיל קטן יותר זה מחייב זהירות מרובה!!!
כןdanron
אחרת לא הייתי שואלת...
גם זה לא נוח לנו וגם לי זה נראה מצב לא בריא.
חוץ מזה מה עושים כשאסורים והמיטות נפרדות???
אם זה לא נוח זה משהו אחד....אנונימי (פותח)
אבל יש פתרונות למצב כאשר צריך להפריד מיטות: לדוג' לשים מזרן דק בין 2 המיטות בצורה שהוא יהיה מספיק גבוהה, אני לא זוכרת מה הגובה הנדרש, אבל יש לזה מקור הלכתי.

אבל אם את אומרת שזה לא נוח,אז צריך להתעקש ולהחזיר אותה בכל פעם , עד שהיא תבין שזה הנוהל.
אבל לא בריא מצד מה?נפשי? פיזי?
אני אישית לא חסידה של שינה עם ילדים...veredd
הקטן ישן איתי עד גיל ארבעה חודשים, וגם אז זה היה רק כשהוא סירב לחזור למיטה, כי כשהוא לא התעקש- הוא ישן בעריסה שלו לכמה שעות. אחרי גיל ארבעה חודשים, כשהתחיל לישון לילה, העברתי אותו לידי בבוקר והתעוררנו ביחד מאוחר...
לדעתי- אם לא נוח לך, לגיטימי לגמרי להפסיק את זה. לי אישית כיום מאוד מאוד קשה לישון עם הקטן במיטה (כשהוא חולה, או כשאין עריסה או כשהוא בוכה בלילה והוא עובר אליי- אני ממש לא מצליחה לישון. פעם אחת הוא אפילו בעט בי מתוך שינה וכמעט פתח לי את השפה...) ואל תרגישי רע בגלל זה!
לדעתי, תורידי את השלב במיטה שלה עד הסוף, ותשבי לידה, ותלטפי אותה ותשירי לה עד שהיא תחליט לישון. תסבירי לה יפה שאמא ישנה במיטה שלה והמתוקה במיטה משלה. אם תעשי את זה בהחלטיות ועדינות- היא תהיה בסדר (אא"כ מתחילות צרחות היסטריות או משהו כזה) וגם תבדקי מה היא רוצה- אולי חם לה יותר איתכם? אפשר לחמם את החדש שלה, ואז היא גם תהיה יותר ישנונית, אפשר גם לסדר לה מיטה בחדר שלכם, כשלב ביניים, ככה שהיא בחדר איתכם אבל לא במיטה.
כשהבן שלי היה קטן והתחיל עם הבעיות בשינה (בערך בגיל 7 חודשים, גם) הרגשתי שהוא באמת מקבל גם הנקה, גם המון חום ואהבה, ואין שום סיבה שאני אפסיק לישון בלילות כשהוא מסוגל יפה מאוד לישון לבד...ביום משחקים ונהנים עם אמא, ובלילה- לישון! ברגע שהייתי החלטית- הוא כאילו הבין את זה! גם חשוב מאוד ת-מ-י-ד ללכת אליהם כשהם בוכים. אם הם ממש בוכים סתם, אז אפשר ללכת, להרגיע לנשק ולחבק, ולצאת ולחזור תוך דקה שתיים. זה מה שאני עשיתי בכל מקרה... כיום הוא יודע שכשהוא צריך אותנו בלילה- אנחנו תוך דקה שם. מצד שני, הוא מתעורר לעיתים רחוקות, כי תשומי רציני מגיע רק ביום לא בלילה...
אגב...veredd
אפשר להרדים אותה לפני שמורידים אותה למיטה. אני עושה את זה עד היום, זה יותר כיף להירדם שצמודים על אמא.
תודה! אבל אשמח לעוד דעות ועצותdanron
היא עדיין ישנה איתנו בחדר ואני מרדימה אותה לפני שאני מנסה להכניס אותה למיטה. אבל, ברגע שאנחנו מתקרבים למיטה שלה היא מתחילה בבכי היסטרי(למרות שהיא כבר ישנה שם כמה שעות טובות בתחילת הלילה). בלילות אני נזכרת שהבחורה ג'ינג'ית.... כשאני בכ"ז מכניסה אותה אני מעסה לה את הגב ולוחשת לה דברי אהבה והרגעה.
זה לא נוח גם פיזית וגם לא נראה לי בריא לחיים הזוגיים של בעלי ושלי...
אשמח לתובנות חדשות...
תודה!
שבת שלום.
ממליצה בנושא על "הלוחשת לתינוקות"אנונימי (פותח)
הגדולה שלי היתה איתנו במיטה עד כמט גיל שנה ובסוף זה כבר היה ממש בלתי נסבל
גם לשינה שלי גם לחיי הזוגיות שלנו וגם זה היה הופך את כל השלבים של הערב והלילה למאוד קשים
חברה המליצה לי על הספר הלוחשת לתינוקות יש שם בסוף פרק על "קסם 3 הימים" בהתחלה היה לי קשה כי אני לא מסכימה עם כל מה שבספר הזה אבל אחרי שהבנתי שאין לי ברירה הלכתי על זה וזה ממש שיפר את החיים.
לביכום מה שחשוב זה :א. שאת תהיי שלמה עם עצמך בדרך שבה את בוחרת ב. שבעלך יהיה איתך עד הסוף ג. לא להתייאש במיוחד בימים הראשונים וגם בנסיגות שאח"כ ד. לא ללכת כל פעם שלב שלב (לדוג' לא לגמול אותה מהנקה למים ואח"כ תצטרכי גם לגמול אותה מהמים) אלא ללכת עד הסוף!!
בהצלחה רבה!!
אצלנו זה ממש כלל ברזלחבילת טישו
אין ילדים במיטה שלנו!
 
המיטה היא שלנו ורק שלנו.
 
לדעתי זה פוגע במידה מסוימת בזוגיות וזה לא בריא.
 
פשוט צריך להחליט החלטה ולהיות עקביים.
 
בהצלחה רבה! לפעמים זה דורש השקעה של יום- יומיים אבל ברגע שהיא תבין ש'אין מצב' היא תפסיק עם זה.
מרוב עייפות אני מתייאשת....danron
מה עושים?
צריך קצת נחישות...חבילת טישו
ממש כך. פשוט להחליט שזה נגמר ואין יותר ולא יהיה
 
והיא תקלוט אין זה. אין ברירה, לפעמים צריך נחישות
בעלך בעניין להתגייס לזה?חבילת טישו
כי אם כן, זה ממש יכול לעזור.
גברים באופן כללי יותר עקביים ולא מרגשים כל כך וזה עוזר מאוד...
תינוק חש את גישתם של ההוריםאנונימי (פותח)
אם אינך יודעת מה לעשות ולא סגורה על זה. המצב הזה ישאר, ויש כאלה שזה קורה להם עד גיל 3.
הפתרון הוא להיות נחושה בדעתך. הילד חש את מחשבותיו הפנימיות של ההורים בדיוק כמו שהוא חש לחץ ומתח (ולא מפסיק לבכות)
אם הדברים ברורים לך-
זאת אומרת שביחסי הורה וילד אסור שלצד אחד יהיה קשה מידיי, ואם קשה לך תינוק במיטה, זה שיא הלגיטימי ועליך להחזיר את המצב לאיזון שלכל אחד קצת קשה (לו קשה לישון לבד ולך קשה להניק) אבל בגבול הסביר.
אחרי ההחלטה מגיע שלב המעשה שמילת המפתח בו היא עקביות.
אם הצינוק בוכה חצי שעה ובסוף את נשברת- מחר הוא יבכה מינימום חצי שעה, כי ברור לו שתבואי בסוף. לעומת זאת, בחצי שעה הזאת שקורעת את הלב, תתפללי, ותתחזקי שזה לטובת שניכם, התינוק ירדם אחרי 40 דק', ולמחרת, כשהוא יודע שזה לא עוזר הוא ינסה 20 דק' ואחר כך 10. דעי לך שתמיד ילד בוכה 5 דק' לפני ההרדמות, זה סוג של התעייפות, פריקת מתח, ומחאה על הנפרדות מן ההורים.
יעבור זמן, חודשים, או אפילו שנה, וההרגל יהיה אצל הילד כ"כ חזק שהוא ירוץ לבד למיטתו, יעלה, וישים ראש בלי לבכות. (וכמובן יש ימים יוצאי דופן אחת לשנה כשלילד יש חלום רע או חום ואז אני 'שוברת' את הכלל ליום יומיים)
אני פשוט מבטיחה לך שזה יקרה אם תשתמשי ברעיון הזה.
ודרך אגב, אני לומדת קורס באונ' על הורות בגיל הרך 0-5 שנים. וכל תיאורית ההתקשרות מדברת על האיזון, שצריך לתת לילד את צרכיו הבסיסיים אך לעזור לו ליצור נפרדות בריאה.
בהצלחה ומקווה שעזרתי.
(אם לשלשה קטנים שישנים בלילה. הראשון מגיל 4 חודשים, השני מגיל חודש והשלישית מגיל שבוע)
אני לא הייתי מוותרת...אנונימי (פותח)
הייתי לוקחת אותה למיטה שלה ויושבת לידה כמה דקות ,שתרגיש את הנוכחות שלי (או של בעלי) ותדע שהיא לא לבד. והוכלת לישון ואחרי חמש דקות של בכי (שברור שיבוא) אגש שוב לנחם וללטף ושוב אצא מהחדר.וחוזר חלילה.
אחרי שלושה ימים היא תיתרגל.
חייבים להיות אסרטיבים ונחרצים בעיניין.
הזמן היחיד שהילדים ישנים איתנו זה כשאני כל כך עייפה שאין לי כוח לקום ולהחזיר אותם למיטות או
בבוקר כשעדיין לא צריך לקום והם מעירים אותי בזחילה איטית מיתחת לשמיכות.
בהצלחה.
קשה! להיות אמא!יוקטנה
הסוגיה הזו, של שינה במיטה של ההורים בגיל הינקות (וגם אחריו), מעסיקה כל הורה כמעט. ולא לחינם! המתח בין הצורך של התינוקות לצורך של ההורים, והקושי לגשר על הפער ולהתפשר, והשאלה "עד כמה" ובעיקר "עד מתי", הוא רב מאוד אצל רובנו.
בעיני חשוב לזכור עובדה מרכזית, ולאחר שמפנימים את העובדה הזו, אני ממליצה לכל משפחה למצוא את האיזון שלה, תוך שמירה על תמיכה נפשית לצעירים. להלן העובדה:
תינוק-אדם, בהיותו שייך למשפחת היונקים, בנוי לישון לצד הוריו בתקופה הראשונה של חייו - כל עוד הוא חסר אונים בפני סכנה אפשרית (התינוק לא מודע לעובדה שהוא בטוח לחלוטין בעריסתו בביתו).
משהפנמנו עובדה זו, אנחנו פנויים להסתכל על שאר התמונה: מה נכון למשפחה שלנו? יש משפחות שישנות ביחד עם הילדים, עד שהילדים מבקשים מיטה משל עצמם (אל דאגה! זה קורה תמיד!); יש משפחות בהן התינוק ישן במיטתו, בחדר שלו, החל מהלילה הראשון; יש משפחות בהן התינוק נפרד ממיטת הוריו בגיל שנה; יש משפחות בהן התינוק מתחיל את הלילה במיטתו, ועם ההתעוררות הראשונה הוא עובר למיטת הוריו, ונשאר בה עד הבוקר; ועוד, ועוד... כמספר המשפחות, כן מספר מנהגי השינה.
חשוב לזכור ולהזכיר לעצמנו שאמנם, יש לנו צרכים וקשיים, אבל אנחנו המבוגרים, ועל כן ראוי שנתן משקל יתר לצרכים של התינוק. לצד זה, כאשר אנחנו מרגישים שאיננו מסוגלים להעניק לתינוק את כל צרכיו, ראוי שנעשה את השינוי ברגישות המרבית, ותוך מתן תמיכה מרבית ככל שיזדקק לה, כך שיתאפשר לו להתגבר על המעבר בכמה שפחות נזקים.
מה זה אומר? עבורי זה אומר לא לתת לתינוק לבכות לבד! כאשר הוא בוכה, הוא אומר לנו: "אני עייף, אבל אני לא יכול להירדם, כי ברגע שאעצום את עיני יגיח טורף מהסבך, או סכנה אפשרית אחרת! אנא! הגנו עלי על מנת שאוכל לעצום את עיני ולישון בנחת!". תינוק בוכה במיטתו הוא תינוק שבטוח שחייו בסכנה, ושהוריו לא באים להגן עליו. מנקודת מבטנו הוא "בסדר" - הוא במיטתו, יבש ושבע וחם. מנקודת מבטו - הוא ננטש.
כמו כמעט כל יונק (כמעט), הוא ניתן לאילוף. יש שחושבים שהתינוק לומד: "בעצם אין סכנה ועל כן ניתן להירדם בנחת גם בלי הורי". אני מרגישה שהתינוק לומד: "אין טעם לבכות, כי ההורים שלי לא יבואו להגן עלי ממילא". יש שיאמרו שזה אותו הדבר, אבל אני לא מסכימה. בשנתיים הראשונות המח של הילד מסיים את רוב התפתחותו. אם קבענו במוחו של התינוק שלנו שאין לו טעם לבקש את עזרתנו, כי ממילא לא נעניק לו עזרה, זה מה שישאר במוחו של התינוק גם שיהפוך לילד, וגם לנער. וילדים, ובעיקר נערים ונערות, נתקלים בקשיים כאלה שמאוד חשוב לי להיות מעורבת בהם, לכשיגיעו, אם יגיעו. הדרך הקלה להיות מעורבת, היא שהילד יידע שאמא ואבא תמיד ובכל שעה מוכנים להגיע לעזרתו. גם בשתיים בלילה.
אבל אנחנו רק הורים, רק בני אדם. והרבה פעמים אין באפשרותינו למלא את כל צרכיו של כל ילד. אני גם לא חושבת שזו המטרה. אני חושבת שהמטרה של הורה היא להבטיח לילד שהוא נמצא שם עבורו כשקשה לו. כשלתינוק כואבת הבטן או השן או האוזן, ואין באפשרותנו "להעלים" את הכאב - לא זה תפקידנו. תפקידנו לוודא שיש מי שמנחם את התינוק בכאבו. שהתינוק לא כואב לבדו, אלא חבוק בזרועות אדם אוהב ואהוב. ממש כמונו, המבוגרים, כשקשה לנו!
אז אם החלטנו שהגיע הזמן להיפרד בלילה, נוודא לפחות שהתינוק לא בוכה לבדו במיטתו, מבוהל עד עמקי לנשמתו. נתמוך בו ונעזוב אותו רק כשהוא ישן רגוע ושלו. נכון, זה קשה. נכון, זה לוקח זמן. אבל זה הדבר ההגון ביותר לעשות, בעיני, בתור הורה.

(ממני, שעשתה את כל הטעויות האפשריות, וממשיכה לטעות וללמוד גם היום - בתקווה שלא אפסיק ללמוד לעולם!)

תקשיבי, בטח בלאגן אצלךאנונימי (פותח)
נקטת גישה קיצונית לכיוון השני. בהצלחה לך. כנראה אצלך כולם ערים ובוכים ואצלי שלשה קטנים ישנים מ-שש וחצי עד שש וחצי.
למה?
יש רגישות מול נתינת עצמאות ושמירת האיזון המשפחתי. אני מעדיפה את הקוטב השני ומאמינה בסופו של דבר שזה ממש לטובת כולם.
כל אחת מנהיגה את ביתה בדרכה שלה...
אני חושבת שעדיף להכשל בעודף "אהבה ורגישות",אנונימי (פותח)
מאשר להכשל בכל מיני שיטות חינוך העשויות לתת לילד תחושה של קור ונטישה, אני מעדיפה בית "לא מחונך" מצד הרגלי שינה (והרגלי שינה כלל לא שיכים להגדרה של חינך, במובן העמוק של המילה ) ולדעת שהבת שלי מרגישה חום ונעימות.
הבת שלי ישנה איתי ברשמי עד שנה וחצי והיה לנו טוב חמים ונחמד, עכשיו (בת שנה ו9) כשעוברות עליה תקופות קשות היא פשוט באה ואומרת: " אימי,מקום" מבקשת שאעשה לה מקום לידי, היא נשארת אצלי כמה דקות וחוזרת למיטתה הנוחה, ושקוף שהיא מעדיפה אותה מצד נוחות.

מדאיג אותי לחשוב שיש שיטה אחת שמתאימה לכל הילדים, כל ילד כל כך שונה באופיו, מה שכן ברור שיש שיטה אחת שנוחה ומתאימה לכל ההורים.
בתקווה שכל אחד ידע מה מוביל את הבית שלו להיות שמח.
תודה!!danron
וגם אחריותינו כהורים היאאנונימי (פותח)
גם לחנך.
הילד יודע שאת שם עבורו גם בהצבת גבולות.
ברור שיש בי רצון לתת לו את הכול הכול הכול כולל הכול, אבל לא בטוח שזה לטובתו. מניסיוני הדל ילדים כאלה שהוריהם נותנים להם את הכול כולל הלילות והמיטה הם שורה תחתונה פחות ממושמעים ויותר בכיינים ותלותיים
פעם חשבתי כמוך,אנונימי (פותח)
היום עם יותר פז"ם ובעיקר אחרי ניסיון מר וכואב כשנתתי לביתי להסתדר בכוחות עצמה ולא שמתי לב מוקדם מספיק שזה היה מעבר לכוחותיה, ועד היום (עברו שנתיים וחצי) אני אוכלת את הלב רק על זה מכל השגיאות החינוכיות הרבות.
בקיצור: לחנך אנחנו משתדלים, אבל טעויות בחינוך אפשר לתקן ויש תמיד גם מחנכים אחרים בסביבה. אהבה ואהבה ואהבה ואהבה וגם חום-לזה אין תחליף.
 
לא יודעת אם זה אופציהאנונימי (פותח)
אצלנו הילדים ישנים איתנו עד שנגמלים מהנקה והאמת זה פשוט כיף לנו חמים ונעים וגם נותן לנו ביטחון ושינה שקטה יותר כשהם קרובים אלינו (גם אנחנו הורים לזן היונקים...-(ע"פ יוקטנה) 
בזוגיות אני לא מרגישה שזה פוגע כי יש לנו שעות שינה שונות מהזאטוטים שלנו ובימים שנפרדים המיטה ליד הקיר והתינוק בייני ובין הקיר (שקר וכזב, זורקים אותי כמו כלב למזרון על הרצפה . הערת הבעל)
כמו כן המעבר למיטה בנתיים (אצל שני הגדולים) היה חלק
אבל כל זה טכני, העניין שכיף לנו פשוט בחמימות הגורית הזאת ועם התנועות המתוקות שלהם תוך כדי שינה.
מומלץ בחום !(תרתי משמע)   
מצטרפת לחובזה! גם אנחנו ישניםאני ירושלמית
עם הנסיכה וכולם ב"ה מרוצים מאד!!!
דרך אגב, אמי שייכת לאסכולה הישנה שאומרת שתינוקות 'מתקלקלים' משינה במיטת ההורים... ולפני כמה ימים היא באה לביתנו וראתה את העלמה ישנה עמוקות במיטתנו...וכמובן מיד פתחה והזהירה ואמרה שאם לא נגמול אותה אנחנו 'נסבול' מזה...(כולה בת שלושה וחצי חודשים...)
אבל אני שמה אטמי אוזנים וירטואליים כשהיא מדברת ככה ופשוט ממשיכה להנות מהשינה המשותפת והכיפית הזו...
זה טוב ויפה עד ש-אנונימי (פותח)
כל עוד זה לא מפריע לכם ולא גורם לכם לישון באופסייד או לישון עם רגליים של שלושה ילדים על הפנים או לישון עם מרפק של זעטוט בבטן או לישון חצי באויר-
 מה טוב.
אבל השואלת מתארת מצב שקשה לה עם הסיטואציה.
באמת חשוב להיות קשובים גם לצרכים הנפשיים והפיזיים של התינוק וגם לצרכים של ההורים.
כמובן.. אני רק מתארת את מה שהולך אצלנואני ירושלמית
וכל אחת תעשה את מה שטוב לה ולבעלה ולתינוקם!
איזו התלבטות קשה...veredd
למרות שאני לא בטוחה שזה אכן "טובת ההורים" מול "טובת הילד", זו אכן התלבטות קשה לשני הצדדים...
מצד אחד- שינת לילה רצופה ומתוקה, כשכל אחד במיטתו בשקט- זה דבר שלא יסולא בפז, אצל רוב ההורים וחלק מהילדים (כמו שציינתי- הבן שלי לא מסוגל לישון לידי או עליי יותר משעה... אנחנו ממש סובלים מזה!!), מצד שני- מיטה משפחתית זה דבר ככיפי לאללה. אבל אני מרגישה שאנחנו נהנים מכל העולמות- אנחנו מאוד קרובים לקטנצ'יק, מביאים אותו אלינו למיטה לפעמים ומשתוללים. מצד שני- הוא יודע שיש מיטה ששלו ומיטה שלנו- והוא ממש מתרפק על המיטה שלו...
אני לא יודעת אם ילד באמת בנוי לישון עם הוריו בשנה הראשונה. ככה זה אומנם היה פעם, אבל פעם גם היו ילדים שרק ינקו ותו לא עד גיל שנתיים, וגם לאמא היו כמה משרתות שהיו עושות כל מה שהיא רוצה... קיצר היו הרבה מציאויות שלא מתאימות היום. כמה שה חיבור עם ההורים הוא עדיין חשוב, ישנו חינוך מסויים לעצמאות כיום, שלדעתי הוא נדבך חשוב של הדור הזה, ובכלל.

רצוי שכל אחד ישן במיטה שלונמרוד
אולם, מסיבות של נוחות בזמן הנקה, סיבות של עייפות וכו' יש מצבים בהם הורים מעדיפים לא להתמודד עם הבעיה ולהשאיר את הילד אתם במיטה.
ככלל זה מצב לא רצוי וככל שהילדים גדלים בודאי שהוא פסול. יש גם מקרים של ילדים בגילאים סמוכים ואז מה? האחד כן והשני לא?
אז - מסדרים מקום לשניהם או מצטופפיםחילזון 123
יישר כח ליוקטנה!!!פיגא
רבים מהתגובות (לטעמי, רבים מדי) מדברים על הזכות (והחובה?) של ההורים לישון בנפרד מהילדים.  כואב לי לקרוא את הדברים.  נכון, כל משפחה ומה שנכון לאותה משפחה...
 
אבל נראה לי ש"חונכנו" למתכונת חיים לא נורמלית ולא בריאה לילדים.  מי החליט שתינוק שתלוי במבוגרים סביבו
ל-כ-ל שגרת יומו - אוכל, חיתול, הרגעה וכו', גדול מספיק לדאוג לעצמו במשך לילה שלם, לבד?!?!?!?
 
מדוע להורים זה בסדר לישון עם מישהו בלילה, אבל דוקא התינוק, שאינו מסוגל להתבטא במילים ולהסביר את עצמו, הוא נזרק לחדר אחר?
 
נכון, דבריי נשמעים אולי חריפים, אך הם תגובה לקיצוניות השניה.
 
אגב, אפשר להיות יצירתיים במסגרת השינה המשותפת - הצמדת מיטת תינוק, עם הדופן מורד, למיטה של אמא.  התינוק ישן שם, ולאבא ולאמא יש המון מקום במיטתם.  אפשר להצמיד מיטה נוספת, צרה, והתינוק ישן שם.  או, בתחילת הלילה התינוק ישן במיטתו, ההורים פנויים, וכשהתינוק מתעורר, הוא מוזמן להצטרף ולהתכרבל.
 
חשןב לזכור גם שאמהות הישנות עם תינוקן מגלות שהשינה שלהן ושל תינוקן מסונכרן.  זמן השינה העמוקה והשינה הרדודה של שניהם זהה, ולכן כשהתינוק מתעורר לינוק, נוח לאמא להתעורר.  בנוסף, אמא יכולהלשכב בהנקה ואף  להרדם ., היא יודעת שהתינוק במקום בטוח ולא יתגלגל חלילה.  אמא תזכה בהרבה יותר שינה ממה שהיא חושבת.
 
מטרת התינוק איננה להרוס את החיים של הוריו.
 
אני בוחרת בשיטה שאומרת שאני אמא גם אחרי שהשמש שוקעת.  לכן אני החלטתי שהתינוקים והילדים שלי מוזמנים תמיד אלינו למטה.  כמו שנאמר, מגיע היום שהם רוצים "מרחב מחיה". 
 
ולמען הסר ספק מלב, ב"ה יש לנו הרבה יותר מילד אחד... 
מסכימה אבל,אנונימי (פותח)
1. ילדים יותר גדולים שמגיעים להתפנק אצל אמא באמצע הליה גם מפריעים לפרטיות של ההורים
2.וגם בועטים ומכסחים כל הלילה ואנחנו קמים מרוטים ועצבניים.
לפעמים אני שוקלת לנעול את הדלת כל הלילה...
יש רעיונות אחרים?
אאוצ'...veredd
לא יודעת מי צודקת, אני אמא צעירה מדי, ובני רק בן שנתיים. מה שאני יודעת זה שהבן שלי ישן לבד, ובאמת שלא ראיתי הרבה ילדים שכ"כ בריאים בנפשם ושמחים כמוהו, אז כנראה שעשינו משהו נכון, לא?
סליחה, אבל אני מתקשה להבין מה כ"כ חשוב בלישוןarale44
עם ההורים. אני בכל חיי ישנתי אצל ההורים שלי אולי 2 לילות...
הבן שלנו אמנם יישן איתנו יותר, אבל לדעתי משלב מסויים זה כבר מיותר. אם כששמים אותו בלול הוא לא היסטרי, ונרדם יחסית בקלות, איזה נזק זה כבר גורם?? לדעתי, להפך
לא מבינה מה הויכוח בכללאמאקנגורו
כמו שכל משפחה היא אחרת, וכל ילד הוא אחר, וכל אדם עם צרכיו שלו, וכל אדם רואה אחרת את צרכיו של תינוקו...
כך דעותיהם שונות...
אל תעלבי בגלל שמישהי אחרת חושבת שהיא מבינה ומזדהה יותר עם תינוקה ממה שאת...זה ודאי לא נכון וודאי לא מצריך שינוי בדרך החינוך והחיים שלך.
אני אישית מאמינה שכל הורה טוב מבין את צרכי תינוקו בדרכו שלו, ומספק אותם עפ"י הבנתו, וכולנו עושים טעויות, וכל הטעויות שלנו הם חלק מהחינוך והטוב שאנו תורמים להם.
חבל להתווכח על מה יותר נכון כי אין פה שום תשובה אבסולוטית.
אני אחנך את ילדי עפ"י ראות עיני, וגם בין הילדים יש הבדל...
אני אישית ראיתי שלבת אחת שלי היה הכי טוב ורגוע לישון לבד בחדרה, ולאחרת היה נכון לישון צמוד לאמא.
הבן שלי בכלל ישן צמוד אלי כי התעצלתי לשים אותו אחרי כל הנקה בחדר הילדים, למרות ששם ברור לי שישן טוב יותר...אז בעצם עשיתי בכלל מה שטוב לי...
חבל על האנרגיות שאתן מוציאות על לנסות להצדיק את מה שברור שאתן עושות רק מתוך כוונות טובות ונכונות.
נראה לי שהילדים יצאו בסדר גם אם יהיו דבוקים לאמא, וגם אם יהיו עצמאיים מגיל קטן.
כל אמא וכל ילד ומה שנכון להם.

איזה תובנות מקסימותveredd
צודקת לגמרי...
חבל שלא קראתיאת התגובה הזו לפני שהגבתי. 100% צודקתאנונימי (פותח)
ודאי שעשיתם נכון.אנונימי (פותח)
את אומרת שהוא בריא ושמח. ואם הוא היה צריך אתכם בלילה - היית מתנהגת אחרת. לא?
הכי טוב זה אינטואיציה. לפעמים הילד זקוק לשינה עם ההורים. ויכול להיות שאחרי תקופה של ביחד הוא מעצמו ירצה לישון במיטתו.
ואם זה ממש קשה להורים (הם קמים עיפים ומרוטים אחרי לילה ללא שינה טובה ) זה גם יפגע בילד - אז צריך
להציב גבולות ברורים.
המושג "מיטה משפחתית" הוא מושג לא יהודי ולא נכון למישפחה!!!
זאת באמת שאלה שעניינה אותיveredd
טובת הילד בצד, האם המושג של מיטה משפחתית (אני לא מדברת בגיל חצי שנה, אלא בגיל שילדים מתחילים להבין- שנה ויותר) הוא לא בעייתי מבחינת צניעות? כאילו, מין הסתם כשההורים אסורים יש פחות בעיה, אבל כשהם מותרים- זה לא גובל בחוסר צניעות? סתם שאלה. מעניין אותי לחשוב על זה.
יש פתרונות לכל דבריוקטנה
כשיש רצון. אני מכירה לא מעט משפחות דתיות שישנים במיטה משפחתית, באופן כזה או אחר.
אם אי פעם יתחשק לכם לשנות - אל תהססי להתעניין ;)
קראתי שרשור מזעזע ב"באופן טבעי" על הענייןarale44
מה שהלך שם בעיניי גובל בגילוי עריות, אבל לדעת רוב המגיבות, זה "רק תסביך אדיפוס".
גם אני מתקשה לראות את המיטה המשפחתית בחיוב בעיניים יהודיות.
מרגישה חייבת "להקפיץ" את העניין שוב עם משהו שדבי חיה
בעיתון משפחה. (כנראה די ישן שהתגלגל עד שעבר אלי)
מישהי בעלת תשובה מספרת סיפור שלם איך שהיא מסייעת לבעלה בלימוד התורה. אחד הסיפורים היה ע"כ שבעלה פעם אחת החליט לא לנסוע כיו שזה היה בת"א, וחניה עולה שם 25 ש"ח לשעה. היה להם רק את הסכום הזה, והם תיכננו להוציא אותו על קניית "מטרנה לילה טוב". (זה כמעט ציטוט מדויייק). האשה הגבורה אמרה לבעלה שיקח את הסכום עבור החניה, העיקר שלא יפסיד שיעור. והיא אומרת: סבלתי כ"כ הרבה לילות, אז אסבול עוד לילה בשביל לימוד תורה.
 
כ"כ הזדעזעתי  מלקרוא ביטוי כזה. אם ילד מתעורר בלילה כדי לאכול, זה נקרא לסבול?!?!?!
לאן הגענו?!
(סוף הסיפור, למעוניינות: חמיה שבביתו התגוררו חזר באותו ערב עם דוגמית "מטרנה לילה טוב" שחילקו בשכונה, והספיקה בדיוק ללילה אחד...)
כן. זה קשה לקום בלילה ואחר כך לתפקד כמו לביאה ביוםשושנה1
אני מאד מבינה דווקא, בתור מי שלא ישנה כמעט לילות רצופים בשלוש השנים האחרונות.
אם צריך לטפל למחרת בשאר הילדים ו/ או ללכת לעבוד עד 4 ושוב לטפל בילדים לבשל לכבס לנקות, זה מאד משפיע אם ישנים טוב בלילה.
לא אמרתי שלא קשה... גם אני לא ישנה ברצף ב"הדבי חיה
כבר 11 שנים.... אבל יש מילים להשתמש בהם! אני חושבת ש"לסבול" שייך לקטגוריה אחרת.להתעורר לילד בלילה זה קשה, מעייף ומתיש, אבל לא סבל!
לויודעת.. אולי אני רגישה מידי לאילו ש"בא להם בקלות"...
אין כללים. אבל בכל זאת...אנונימי (פותח)
טיפ קטן-
מותר לילד לבכות 5-10 דקות, בלי שיגשו אליו.
אם הוא לא נרגע מביאים לו חיבוק ומחזירים אותו למיטתו (מקומו הטבעי..)
ככה כמה פעמים עד שהוא נרדם.
חשוב לתת פרק זמן לילד להסתגל למצב- אבל זה מצליח בגדול!
ולא נראה לי שזה משאיר משקעים לילד (הוא מקבל מספיק חום ואהבה ביום ותחושה שנמצאים אתו גם בין לבין, בזמן הבכי) שמעתי מד"ר אבולעפיה שזה אפילו מפתח את עולם הדמיון של הילד..
 
הרבה הצלחה! אני התחלתי את זה רק כשהבן שלי היה בן שנה+. ומאז הוא ישן מצוין וטוב לכולנו
העיקר הרבה שמחה ולהיות שלמים עם כל דרך שבוחרים.
מוכרשמחה תמידאחרונה
הבת שלי בת9 חודשים ובסביבות הגיל הזה עשתה אותו דבר מה גם שזה לילה ואין כוח להתווכח איתה..
עזרנו אומץ נתנו לה לבכות קצת ליטפנו חיבקנו עד קצת הנקה עוד קצת דמעות וזה עבר אחרי כמה ימים והיא גם התחילה לישון לילה בלי עין הרע...
קושי בהירדמות עצמאית של ילדים בני 5.5 אחרי טקסאובדת חצות

לקחנו יעוצים אבל ברור לי שהעניין הוא התמדה שלנו. אבל אני רוצה רעיונות מכן: האם למישהי יש ילדים שדורשים שישבו איתם עד שנרדמים? ניסיתי לבקש שישנו לבד (כמובן אחרי טקס שינה), להסביר שאנחנו בסלון רואים טלויזיה, לאיים שלא יצאו משטח החדר, להסביר שהם גדולים ועולים לכיתה א' ב"ה ושם אף ילד לא זקוק להורים להרדמה ושעייפות זה אישי והם צריכים לקחת את עצמם לישון וללא הועיל. הם מתנגדים, בוכים, משתוללים, יוצאים, נלחצים וחרדים ואז זה סיוט. אנחנו נותנים כבר מדבקות אבל זה על עניין אחר, מי שלא בא אלינו לישון בלילה וגם זה בקושי רב  ההצלחהאם בכלל חלקית ביותר (אתמול ילד בן כמעט 6 בא אלינו בלילה 3 פעמים שוב ושוב ונרדם איתנו עד הבוקר). אני מודה שלגבי לבוא לישון איתנו אנחנו לא יציבים, לפעמים מרשים ולפעמים אוסרים, לפעמים מחזירים ולפעמים גמורים מעייפות ונכנעים אז הם מנסים. לפני כמה חודשים נתנו מדבקות ושניהם הצליחו כל פעם לפחות אחד הצליח וזה היה נהדר. צריך לחזור לזה. 

 

 אז אני לא יכולה גם לתת מדבקות על שינה עצמאית. ניסיתי להתרחק עם כסא  ולשבת רחוק כל פעם אבל הם מתעקשים על ליטוף\גירוד\שנשב איתם ולפעמים זה מפתה להיות איתם ושירדמו במקום להתעמת איתם כי הם ממש נגד לישון לבד בעצמם אחרי הטקס והסיפור. אבל להיות איתם זה סיוט, לשבת עם הנייד במשך שעות, לאכול ארוחת ערב בעשר בלילה(אני לא רעבה ב-18\19 כשהם אוכלים) וזה פשוט נראה לי לא תקין ובטח לא פאייר כלפינו. ובוודאי לא להם. מרגיש סיוט שכל הערב שלי הולך על לשבת איתם כל שעות הערב, ובפרט שיש הורים שנותנים נשיקה וחיבוק ושולחים לישון. הייתי רוצה לשים בחופש הזה זרקור על הירדמות עצמאית אבל איך אפשר לעשות את זה?????????????נניח שאני נרתמת לזה והולכת על זה בכל הכוח אבל מה אפשר לעשות אם הילדים תלותיים ופשוט יותר חזקים מאיתנו בזה ושמים פס ודורשים שנהיה איתם?

מסכימה מאדאוזן הפיל
סקר מעשרותיהלומה..

האם אתם מקפידים להפריש מעשרות?

למי אתם בדרך כלל נותנים את כספי המעשר?

האם הרגשתם ברכה מיוחדת מאז שהתחלתם לעשר?

זאת גישה כלליתצלולה

מכירה גם מרבנים אחרים שאומרים ככה.

ברור שככל האפשר עדיף תמיד לתת יותר

סתם פריקהאנונימית בהו"ל
אמא שלי אמרה לי היום (בפעם המאה), שאני לא מנקה מספיק את הבית. ושכולם מנקים הרבה יותר ממני.

ובואו נגיד, יחסית אליה הבית באמת מטונף. היא הטיפוס שאם שמו סלט על השולחן, גם אם אף אחד לא נגע, ילך לפח. אם נכד מלקק איזה צעצוע, כל הסט ילך אח"כ לאמבטיה לקירצוף יסודי עם סבון.


אמרתי לה שזה בלתי אפשרי מבחינתי לנקות יותר מעכשיו. אני עובדת משרה מליאה, עם ילדים קטנים, מבשלת כמעט כל יום ארוחת צהריים לילדים, הכביסה תחת שליטה ומקופלת כמו שצריך, בעלי על הכלים כמה שהוא יכול, הילדים מקולחים, מצעים מגבות מוחלף פעם בשבוע, שואב שוטף כמעט כל ערב ולפעמים אני גם מעבירה סמרטוט אחריו כשהמצב קטסטרופלי.


שלא לדבר על גוזלי הזמן האחרים שלי כמו לקחת לחוגים, לרופא, ללכת למוסך, ימי הולדת, חברים, קניות בסופר.. הרי אפשר לנקות בזמן הזה לא?


אם יש איזה פרי רקוב בסלסלה, או פירורים על השולחן והוא לא נקי, או אם התחתית של הכיור כבר מצהיבה וצריך לשפוך אקונומיקה, תמיד יש לה מה להגיד.


מבחינתה אני פשוט לא מנקה מספיק. איך היא אמרה? כולם מנקות יותר ממך. וואלה לא נראה לי. בתנאים שלי, זה נראה לי דיי והותר...

תגידי לה שממש לאמולהבולה

מורידה בפניך את הכובע על מה שאת עושה

אני לא בכיוון מרוב עומס

נושא רגיש- אכזבה קשה מאד ממין- מי שרגיש לה לא להכנלכובע שלי

הי

אז אני אחרי 3 חודשים של התמודדות לא פשוטה של ידיעה על הריון תאומים. לקחתי את זה מאד מאד קשה.

ולצערי הדבר שהרים אותי היה התקווה הכל כך גדולה שיהיה בן ובת זה היה הדבר שהחזיק אותי ממש ממש, אופציה שניה גם לא פשוטה היה 2 בנות

יש לי בבית 3 בנים ובת שניה. קוותי בשבילה שיהיה לה אחות.כל לילה אחרי קריאת שמע היא מבקשת מהקבה אחות.

אין בתכנון עוד הריון. מבחנתינו סגרנו את הענין של הריונות נוספים. ואתמול הבשורה הכי קשה מבחנתי שיכולתי לייחל לעצמי הגיע.


2 בנים

ומכאן אני לא רוצה לפרט מהם התחושות, אבל תחושות מאד מאד מאד קשות.


שוב ,מי שלא מתאים לה שתסגור.

אני מאתמול בצהרים במיטה, ממש בדכאון עמוק עמוק, לא יודעת איך מרימים את עצמי מכאן.

גם ככה לא רציתי להגיע ללידה בכלל  . אז עכשיו עם הידיעה שזה שתי בנים- חרב עלי עולמי.

וזה לא קלשאה


מחפשת כל כך משהי שתמצא מילים לנחם אותי

רק אל תכתבו לי פרופצריות - העיקר בריאות. עברתי בחיים שלי מספיק דברים קשים וקשים מאד בשביל לדעת מזה כאב אמיתי.

אמא נפטרה בגיל צעיר כך שאין לי את הלב של אמא.


מי תוכל להציל אותי מהמחשבות הקשות.

כמובן שאשמח לשמוע גם על ארגון כלשהו שאולי יכול לעזור לי. לא יןדעת איך.


סליחה על הכובד משקל

ותודה על קראתן עד לכאן


אני רק חיבוק ענק🫂❤️סטודנטית אלופה
גם אני שולחת חיבוק🫂אוזן הפיל

ואם תרשי לי, אני גם נכנסת איתך מתחת לשמיכה.

זה באמת מאד מאכזב.

אני לא חושבת שאת צריכה הצלה כרגע.

מותר לך להתאבל על החלום שכל כך רצית, את אנושית ומוצפת ועובדת כל עך קשה לגדל את הילדים שמחוץ ומבפנים

אז באמת חיבוק גדול

אני גם מתאכזבת איתך.


 

קשה מאד להרגיש פרופורציות בשלב שהוא מאד סוער והורמונלי. זה נראה לי בסדר גמור להיות עצובה כמה ימים.

אם זה ממשיך אז כמובן לפנות לקבלת עזרה.

אבל שבוע של פרידה והפנמה נשמע לי סביר בהחלט.


 

את מקבלת את כל ההנחות הקיימות וגם שלא קיימות.

אני מורידה בפניך את הכובע על זה שאת הולכת להביא חיים כפולים לעולם

❤️

חיבוק גדול גם ממנישואלת12

משום מה בהריון האחרון הייתי בטוחה שסוף סוף תגיע בת וששמעתי שזה עוד בן לקח לי זמן להתאושש..

מאחלת לך שתתאוששי מהר ותמצאי אור במצב הזה.

נשבר לך החלוםזיקוקיםאחרונה

תני לעצמך זמן לעכל את זה

את ציפית שהבית שלך יבנה באופן מסויים וזה לא קורה.

ברור שהכל לטובה אבל כרגע קשה לראות מעבר לשברים.

תני לעצמך זמן להתאבל על שברי התמונה שציירת לעצמך

בכדי שתוכלי לראות בהמשך את התמונה החדשה באופן מיטבי


שמלות הריון ליום יוםמבכירה

מי יודעת איפה אני יכולה לקנות שמלות קיץ קלילות מפיסה אחת עם שרוולים מרפק בערך ואורך ברך +-, כלומר שלא צריך כלום מתחת. בירושלים.

עדיף שכן יהיה סבבה ומכובד גם לעבודה במשרד. לא זרוק לגמרי. בקניונים לא מצאתי.

ועוד- חולצות צמודות יחסית באורך מרפק שאפשר ללבוש בפיסה אחת בלי משהו מתחת, יחד עם חצאית ג'ינס נגיד.

ושמחמיא להריון.

עזרה פליז

חולצות אולי בלורד קיטשכורסא ירוקה.
שמלות בקמיליוןאמיץ(ה)

חצאיות בלורד קיטש מצאתי מוצלחות.

תסתכלי באתר לטיפהבת.
באתר של פוקס יש חולצות פשוטותיעל מהדרום
לק"י

זה נמצא בקטגוריה "נשים"- "לציבור הדתי".


גם באתר של הודיס.

שמלות של prato, יש בכל מיני חנויותהתברזל!
בלורד קיטשילדה של אבאאחרונה
יש גם הרבה שמלות
מקווה תקוע בערב שבתתתתאני בהוצאה לאור

הלווואי ויהיה לכן רעיון בשבילי.


זו אני שברוב סכלותי שכחתי לעשות בדיקה ביום הכי קריטי, והטבילה נדחתה לי מחמישי (היום) לערב שבת.

וזה ערב שבת הכי לא מתאים, אחיות שלי ואני כבר הרבה זמן רוצות לעשות ערב שבת ביחד, וכבר אתמול הן שאלו מה קורה.


להגיד להן לא מתאים לי השבת בלי סיבה זה קצת תמוה כי הן יודעות שאנחנו מחכות.

בעלי אמר לי להגיד שאנחנו אוכלים ערב שבת אצל אחיו, ואני לא רוצה את השקר הז, כי זה לא חברה שאני אומרת לה את זה וזהו...

זה אחיות שלי ואמא שלי גם תדע וישאלו אותי איך היה שם שבת וכו' הן מאוד מעורבות ולא מתאים לי השקר הארוך הזה.


ואם אני אחלי ללכת אליהם ערב שבת, איפה אני אשים את הילדים? איך הם יכחו לי? אךי אני אסביר למה אנחנו מגיעים מאוחר יותר? זה התארגנונת מורכבת (הדרך מהמקווה לבית של אחותי זה 10 דק בערך)


וזה עוד אחרי שאני אגיד שסבבה ערב שבת ביחד אבל לא אצלי (שזה גם תמוה כי לרוב זה אצלי, וגם השבת יותר מתאים לכולם אצלי)


מה אני יכולה לעשות? אני לא מציעה לדחות את המקווה אפילו, הוא ייפגע החמוד.

אולי תגידי שעמוס לך השבוע, את מעדיפה בשבוע הבא?שיפור
גם אם יהיה קצת תמוה זה לא נורא... 
אני חוששת שייפגעואני בהוצאה לאור
כי זה באמת ייראה תמוה 
אבל אם את מזמינה שבוע הבא, למה שייפגעו?שיפור
אולי תגידי שיותר קשה לך לבשל ולארגן אחרי הצום?שיפור
אבל אני לא צמה אני בהוצאה לאור
כי אני לא יכולה שבוע הבאאני בהוצאה לאור

רוב השבתות אנחנו לא בבית

אז עד שיוצא….

ברור שלא לדחותבאתי מפעם
תכתבי הודעה בצהריים של שישי שאת גמורה מעייפות כואב לך הראש ממש ולא התאוששת מהצום, אם את צמה , ואיזה באסההה שלא נצליח להיפגש
הרעיון הכי טובאמאשוני

זה ללמוד להגיד מה טוב לך, לא בצורה פוגעת אבל בלי להיכנס להסברים.

כמה שתהיו אחיות קרובות ואוהבות, יש לכל אחת מכן חיים פרטיים.

תשתי מיץ אומץ ותגידי:

פחות מתאים לי השבת, בע"ה נמצא מועד אחר.

צודקת וגם עשיתי את זהאני בהוצאה לאור
בכל מיני פעמים שבעלי היה אחרי משמרת ארוכה בשישי ורצה שקט

לכן זה עדיין תמוה וגם תכלס מתאים לנו מאוד וכאן הבעיה

אז זהו שלא מתאים בגלל הטבילהשיפור
מצטרפת למה שאמא שוני כתבהקנקן שבור
בסיטואציות דומות (אנחנו אוכלות הרבה פעמים ביחד, האחיות. לפעמים גם ספונטני), יש לכל אחת את החיים שלה וזה בסדר ומתקבל שאחת מאיתנו אומרת שלא מתאים לה, או חוזרת בה אחרי שכבר אישרה. זה בסדר אנחנו בני אדם.

בעיני זה גם עושה את כל ההתנהלות הזאת הרבה יותר יציבה לאורך זמן. כשלומדים לקבל ולכבד בלי לחקור או להיות בעמדת מספק תירוצים


בהצלחה!

מצטרפת להגיד שלא מתאים וזהו לא צריך לפרטדיאן ד.

וכל מי שיש לו שכל בקודקודו יכול לשער למה אבל זה יישאר בגדר השערה

בכללי זוג נשוי תמיד צריך להיות פתח שלא יכולים לבוא תמיד.

ואף אחד לא חייב לתת דין וחשבון על החיים האישיים שלו.

תבקשי מהאחיות לקבוע בשבת הבאהיהלוםנוצץ

לדעתי לא כדאי להגיד שאת אצל האח, למה לך להיכנס לזה בכלל. תגידי שלא מתאים לך ואת מצטערת וממש רוצה לפגוש אותן בתאריך אחר.

אבל למה שלא יסתדר?יראת גאולה

אם את רוצה לאכול אצל אחותך,

הבעל ייקח את הילדים לבית כנסת, או לגינה בדרך,

תיפגשו אחרי המקווה ותגיעי אליה.

אתן נפגשות בד"כ מיד בכניסת שבת? עשר דקות הליכה, עדיין תגיעי הרבה לפני שחוזרים מבית הכנסת. (מקווה בשבת זריז, עשר דקות וסיימת)


אם לא מתחשק לך, את לגמרי לא חייבת, מותר ללמוד לומר לא מסתדר לי.

אבל אני באמת לא מבינה איפה זה מתנגש.

איך ייקח את שניהם לבית כנסת?אני בהוצאה לאור

ובדרך כלל אני מגיעה לאחותי בכניסת שבת

כמה זמן בערך מכניסצ שבת עד המקווה? 

למה לא? בעלי עושה את זה לא מעטהמקורית

וגם - מקווה נפתח בבין השמשות

איך שנכנסת שבת תלכי אחרי הדלקת נרות.

טבילה בערב שבת זה קצר כי לא מתארגנים שם.

אשכנזיה או ספרדיה?יראת גאולה

ספרדיות טובלות לפני צאת הכוכבים

ואשכנזיות טובלות מצאת הכוכבים

צאת הכוכבים בערך ב20.20


אם אי אפשר לקחת אותם לבית הכנסת, שיהיה איתם בגינת שעשועים ויתפלל יחיד (או ימצא מניין מוקדם או מאוחר).


אם נראה מוזר שאת מגיעה מאוחר, תגידי וואי היה קשוח היום לצאת. לי נראה שכל עוד לא הגעת אחרי הקידוש לא צריך להסביר כלום.

קרה לי מקרה דומהכחל

אגב, בעלי לפעמים גם בלי קשר לוקח את 2 הילדים לבית הכנסת

אם פחות זורם אז שיתפלל יחיד, הרי גם אם תישארו בבית, צריך איזשהו פתרון לילדים, לא?

בכל אופן, פעם קרה לי שאחותי הזמינה לסעודת ליל שבת והיה לי מקווה והתלבטתי ממש

כי גם אני בד"כ הייתי מגיעה לפני כניסת שבת

יכולתי כמובן להגיד שלא מתאים, גם בלי לפרט וזה היה מתקבל בלי תמיהות, אבל גם רציתי ללכת אליה

בתכל'ס בסוף זמן קצר לפני שבת, רשמתי לה שהיה לי יום עמוס ואני לא מספיקה להגיע לפני ואגיע בהמשך

מבחינתי, זאת האופציה ומקסימום תנחש הכל טוב, עוברים הלאה ומי יזכור את זה בכלל

וככה עשיתי, הלכתי זריז והספקתי להגיע לפני שבעלה חזר מהתפילה

אחרי כמה שבועות, יצא לי לדבר איתה על זה ושאלתי אותה אם ניחשה, ומסתבר שהיא בכלל לא חשבה בכיוון, מבחינתה הגיוני שהיה לי יום עמוס עם הילדים וההכנות לשבת ולכן לא הספקתי

סתם כותבת לך כי לפעמים הכל בראש שלנו, בכלל שאנחנו במחשבה על המקווה שיש לנו, אנחנו בטוחים שכולם ישר יחשבו שזאת הסיבה

בעלך יכול לקבל שבת מוקדם?השם שלי
ואחר כך להיות עם הילדים בזמן שאת הולכת?
אולי זה יכול להיות פתרון(אהבת עולם)
תקבלו שבת מוקדם ואז גם ככה לא תוכלי לבוא, כי זה בזמן הסעודה שלכם.
^^^ רציתי גם להציעהשקט הזה

שבעלך יכניס שבת מוקדם, נראה לי שצריך לפחות קידודש והמוציא לפני שקיעה אבל אני לא בטוחה שכל הפרטים ההלכתיים.

בכל מקרה, הוא יוכל להיות עם הילדים בזמן שאת טובלת ואז תלכו לאחותך.. תמצאי כבר תירוץ על זה שאיחרת.. תגידי שאת צריכה קצת לנוח ותגיעי מאוחר יותר

בעלי לוקח 8🫣😉 חח הם משחקים בחוץנחת-רוח
והקטנים באים ויוצאים

ולגמרי מקובל לקחת ילד או 2 ובזמן טבילה אפילו מותר לו להשאר להתפלל בבית ..

אני רוצה להגיד לך משהודיאט ספרייט

ואני מקווה שתקבלי ברוח טובה.

יש  עדויות של ילדים או של מי שהיו ילדים שטוענים שדווקא בבית הכנסת, בזמן שילדים נכנסים ויוצאים ואבות עסוקים בתפילה, יש מקרים (מעטים אומנם) של פגיעות מיניות.

כי אבא באמצע שמונה עשרה, ושניים לידו והוא חושב ששניים אחרים שומרים על השאר,מישהו יכול לבוא ולעשות מעשה אסור, גם אם לא מדובר במעשה שלם, או ארוך. גם נגיעה מיותרת משאירה רושם.

עכשיו מה שהילדים שלך עושים נפוץ מאוד.

בעיקר בקהילות, בעיקר ביישובים.

אבל מה לעשות, שגם כאן אצלנו מתחת לבית קורים דבר וצריכים להתנהל גם כאן בעיניים פקוחות ובעיקר חשדניות. 

ממש לא מקרים מעטים למרבה הצערDoughnut
אני מבינה מה את אומרת..אבל אני לא אשאר בבית בגללנחת-רוח

זה..אני לא מאמינה בזה שאפשר לברוח מכל מרחב שאולי עלול לקרות בו משהו..

בדיוק כמו שאני גרה גם באזור שלא פשוט בטחונית ואני עדיין פה..


מה שכן

אני מסכימה מודעות היא חשובהההה ממש

חשוב שאני אדע מזה שזה אופציה לצערינו

וחשוב שאהיה בתשומת לב

חשוב שאדריך את הילדים בכללי מוגנות

וגם אתפלל עליהם אם כבר הגעתי לבית כנסת😉


בסוף הקטנים הם בעיקר איתי או עם בעלי בקבלת שבת. בערבית הם צמודים אלי.


הגדולים יותר אכן עצמאיים אבל האמת הם תמיד עצמאיים גם בכל הקשר אחר..ישוב קטן אז זה באמת ככה בכללי..


ונכון זהירות ומודעות זה חשוב!!


ואגב היה פעם אחת כמדומני משהו כזה שקרה באיזו סיטואציה...לא חושבת שברמה חמורה(אבל טופל מקצועית וכו)

אבל מדברים על זה גלוי

לפני כל חג שולחים הודעות להורים ליש'ם לב וכו


קיצר מסכימה איתך בגדול

מה הבעיה שיקח את שניהם?ניגון של הלב

ואם הוא לא יסתדר אז שיקבל שבת ויתפלל מוקדם ואז ישמור עליהם בבית או בגינה או שיתפלל ביחידות. ולגבי הלהגיע לאחותך, הייתי כותבת לה שאת ממש עייפה מהשבוע אז בעלך שומר על הילדים ואת נחה קצת בערב שבת, ככה יש לך תירוץ להגיע מאוחר יותר וגם הסבר למה הוא עם נילדים אם זה לא רגיל אצלכם

לא מסובך כמו שאת חושבתSunnאחרונה

אז הפעם תתעכבי ותגיעי מעט מאוחר יותר.

בעלך יכול לעזור ולהישאר עם הילדים בבית/ לקחת לבית הכנסת ואחרי הטבילה תוכלי לקחת ממנו את הילדים במיד והוא יתפלל בבית הכנסת או תיפגשו בדרך ותמשיכי לאחותך .

הכל טוב ולא להילחץ 

אולי להגיד שצץ לך משהו דחוף מהעבודה בשישיממשיכה לחלום
ולא תצליחי להתארגן
מה עם להזמין אותן לארוח"צ בשבת או לסעודה שלישית?מפה בשם אחר..
עבר עליי יום מלחיץ וקשוח😢🫄 🙈לב המעיין

בנות יקרות, משתפת כי עבר עליי יום מלחיץ וקשוח😢🫄 🙈 אני בתחילת הריון שבוע 8 שנה אחרי ניתוח קיסרי.


 

עשיתי בירור במרפאת כבד בגלל תפקודי כבד שיצאו מוגברים ושתן כהה, הייתי אתמול באולטראסונד בטן עליונה הכבד מוגדל עם הסננה וגם הטחול מוגדל. היום הרופא דיבר איתי על חשד לכולסטזיס שכבר היה לי בהריון קודם אבל הופיע ממש בסוף ההריון אז לא קיבלתי טיפול משמעותי , קיבלתי הפניה למרשם אורסוליט והמוווווווווון בדיקות להמשך ההריון.


 

ממש נבהלתי מהטרימנולגיה הרפואית, מהחוסר ודאות, וחוששת מהכדור הזה ברמות קראתי שהוא לא כזה מומלץ בהריון רק אם התועלת עולה על הסיכון, עכשיו אני בעיקר צריכה מעקב, בדיקות חומצות מרה ותפקודי כבד, ותזונה יותר מסודרת פחות שומנית.


 

אם יש כאן מישהי שעברה כולסטזיס/או לקחה אורסוליט בהריון, אשמח לשמוע חוויות מרגיעות 🙏

שולחת לך חיבוק!! 🫶shiran30005

לי בכללי יש הפטיטיס B כרוני שהיה מאופס ולא היווה בעיה. בהריונות האחרונים הערכים עלו בצורה חריגה, נשלחתי למלא בדיקות גם ובסוף החליטו לתת לי תרופה לכבד שלא מומלץ בהריון אבל לא היה ברירה

המשכתי לקחת גם אחרי הלידה וגם בהריון שאחריו

ב"ה הילדים בריאים והכל בסדר.

אני עדיין נוטלת את הכדור ובמעקב.


מתפללת עבורך שהכל יעבור בצורה חלקה 

איזה נשמההה את. איך קראו לכדורלב המעיין
חיבוקשמ"פ
מתייגת את @מולהבולה שאם אני לא טועה היה לה בהריון

בשורות טובות והריון קל ומשעמם

תודה. קיבלתי אורסוליט ברמות מאוד מאוד גבוהותמולהבולה
אין לך ממה לחשושעוזרת

לקחתי את הכדור חודשיים

הייתי מאושפזת גם שבועיים בגלל זהירות יתר מבחינתי 

לא שמעתי ובה לא נתקלתי בשום תופעת לוואי

למרות שלקחתי מינון גבוה מאד

 

למה אשפזו אותך לכל כל הרבה זמן בגלל זה?מולהבולה

או משהו אחר?

אותי אשפזו ליומיים על זה

כי המדדים לא ירדו בהתחלהעוזרת
רק שהעלו את המינון בצורה משמעותית וזה לקח זמן
דימולהבולהאחרונה

לאיזה רמות הגעת ובאיזה שבוע?

אני בשבוע 24 הייתי על 58 ואמרו לי שזה המווווון לשבוע הזה

אבל כן שחררו עם הכדורים

חיבוק קודם כל!מולהבולה

לקחתי בשתי הריונות והכל בסדר ב"ה!!

אין כל כך ברירה אחרת

בעיקר איך את מרגישה?

קצת מוזר כולסטזיס מופיע אחרי שבוע 20

בזכות זה שניתנו לי בדיקות ישירות לזה כל חודש משבוע 20 בגלל

היסטוריה של כולסטזיס הפעם עלו על זה אצלי בזמן והצליחו לאזן אותי

אני פה כדי להרגיע!!

מעבר דירה- אני יודעת דהיו מלא שירשורים אבל ספציפיתחמדמדה

אנחנו כרגע בבית קטן, יחידה של ההורים כזה

צריכים לעבור עוד חודש בעז"ה

תכננו להתחיל לארוז עוד שבועיים.

עכשיו מרגיש לי שבגלל שהבית קטן ואין לנו הרבה מידי דברים אני לא יודעת כילו מה לארוז מראש חח

מטבח נגיד הכל אני משתמשת אין לי הרבה סירים או כלים כי המטבח שלי קטני חמודי

וגם ראינו באיזה אתר שממוצע 15 ארגזים לחדר

אההה זה לא המון??? יש לי שתי דלתות של תלייה, אחת של מקופל, לבעלי אחת של תלייה וקיפול יחד

והבגדים של הבנות כל הקיפול נמצא בשידת החתלה (דחוס אבל שם) ויש להן ארון תלייה קטן

ויש ספריית קודש ועוד כזה שידות ליד המיטה וכזה

אנחנו חדבנו עשרים ארגזים להכל

חיים בסרט?

מתי להתחיל לארוז?

כמה זמן לוקח לנקות בית ריק?? ( ממשחשוב לי לנקות הכללל לפני שנכנסים, לא הכי נקי הדירה שעוברים אליה ואחרי שיש רהיטים וארגזים קשה לנקות יותר)

טיפים לי הבו😄


(המוכרים אני יודעת- צבע לכל ארגז ולכל חדר ואז לשים ארגזים בחדר המתאים, רשימה מה בכל ארגז,  הדברים ההגיוניים אני אסתדר חח)

תתחילי בבגדי חורף, ספרים, משחקים חוץ מקצתואילו פינו

בצד לעכשיו

מצעים מגבות חוץ מעוד סט בחוץ להחלפה.

מטבח מה שאפשר לעבור לחד פעמי


אני הלכתי לנקות יומיים לפני המעבר

תכלס באמת אפשר לארוז בשבוע הכל.

ואז שבוע לפני תארזי מזוודה עם בגדים לשבועואילו פינו

מצעים מגבות לכל אחד.

ושימי לך בצד מחבת חלבית וסכין וחדפ לימים הראשונים

זה מרגיש לי מתכון לפירוק ארוךחמדמדה
מעדיפה ניראלי לקחת חופש יום אחרי שעוברים ולתקתק את זה
כשהיינו זוג צעיר ארזנו במשך יומיים שלושה במרץיעל...
וזהו. זה היה מעולה, ממוקד ובלי "סגירות שטחים" שלא נגמרות..
אנחנו זוג פלוס שתיים😉 אז זה יותר ציוד באמתחמדמדה
(כשעברנו ליחידה של ההורים היינו זוג ואכן תוך יום עברנו פרקנו ונגמר)
כשהיינו עם 4 ארזנו בפחות משבועיעל...

אישית, יותר נח לי בזבנג וגמרנו מאשר להיות על ארגזים.

אבל תנסי לראות אם יש דברים שלא בשימוש שאת כן יכולה לארוז מראש

נרטה גם לי הרבה, 15 ארגזים לחדרהמקורית

לפי מה זאת מתארת

אז זה בסדר אם יש לך פחות


תארזו בגדי חורף, כלי פסח, כאלה..

זה מאוד מצחיקחמדמדה

כי בגלל שאנחנו ביחידה שבתות עושים רק אצל ההורים

אין כלי פסח

אין כלי שבת

כילו כל הדברים שאנשים אומרים 'יואו אני לא מגיעה ללארגן את זה' אין לנו😂😂😂

הדבר היחיד שאני חושבת זה בגדים שקטנים הל הבנות ואני שומרת, אבל אז זה פלונטר כי מה אנשיך לשמור? בבטן יש בן… למתי נשמור?…

כמה שנראה לךהמקורית

זה מאוד אישי העניין הזה

בעיניי אם את בעניין של צמודים אז תשמרי

לדעתי אבל זה בזבוז של מקום ותלוי גם במצב הכלכלי וגם בכמה מקום  אחסון יהיה לכם

כן אני תריכה למיין את זהחמדמדה

בעקרון אני שנאת מאגרים

אבל מפאת חוסר כוח

וגם כי עד לאחרונה לא ידענו למה מצפים, פשוט כל מה שנהיה קטן ארזתי ושמרתי

ניראלי אעבור עליהם עכשיו

את היפים והמיוחדים דברים ששווה מספיק- אשמור לבנות שבעז"ה יבואו

אבל הרוב כל החליפות גן וכל זה, נעביר למי שיהנה מזה… חבל שסתם יישב בארון 

מנסיון רבזוית חדשה
תמיד יוצא בסוף הרבה יותר ארגזים ממה שנראה מראש
^^תמיד יוצא יותר מהמשוערזיקוקים

ויש גם בסוף מלא פיציפקעס

וחשוב לזכור לספרים ארגזים קטנים, זה כבד, אי אפשר לדחוס הארגזים גדולים, גם כלי זכוכית ככה,

ככה שזה יוצא הרבה ארגזים קטנים

כלי זכוכית זה באמת בעיהחמדמדה
חשבנו לקחת את העגלה הענקית הזאת של הקמפינג (האלו שזה 4 גלגלים וידית כזו נשלפת) לשים בפנים ללכת ברגל🤣 עוברים לבניין מאחורי איפה שעכשיו חחחח
יש לכם רכב לימים של המעבר? ותעשו הובלה?כתבתנואחרונה

אני אנסה לפרט מה עבד לי כשעברנו קרוב.

מרגע שקיבלנו את המפתח, ניקיתי מטבח והעברתי עצמאית ברכב ערימות ערימות של כלים (מקפלים את המושבים האחוריים ויש משטח יפה להניח עליו דברים), אפשר לרפד בעזרת כמה שמיכות מסוג צמר בין דברים. נוסעים לאט, לא נשברו לנו אף כלים בשיטה הזו. וישר לסדר בארונות של הבית החדש. עגלת קמפינג ברגל- לא יודעת אם זה באותה מידה בולם זעזועים כמו ברכב, ואם רלוונטי.

ארונות: יחסית סמוך להובלה רוקנתי כל מדף לשקית זבל ענקית, אם צריך אז שתיים. סימנתי עם מסקינגטייפ לבן וטוש מה יש בפנים.

קולבים: לקחתי ערימה, תפסתי כמה יחד מהחלק הנתלה של הקולב (אפשר לקבע אותם יחד עם גומיה) הנחתי על המיטה וגילגלתי מהצד של הקולב לגליל והכנסתי לשקית זבל ככה. זה יחסית שומר על הבגדים מצורך בגיהוץ אחר כך- לא ב100 אחוז. והקפדתי שהם יכנסו אחרונים לאריזה ופתחתי אותם ראשונים כשהארונות היו בנויים שוב.

אם את רוצה לעבור ולסנן את צריכה להחליט אם את עושה את זה באריזה או בפריקה ולקחת בחשבון את הזמן שזה מוסיף.

משחקים לפי הסוג חלק בקרטונים חלק שקיות (בובות ודברים רכים).

שידות: הוצאנו מגירות שמנו אותם כמו שהן באוטו והכנסנו לחדר שבו השידה תהיה. גם ספרים לא הכנסנו הכל לקרטונים ועשינו נגלות כאלה ברכב. זה הרבה הלוך ושוב מהבית לרכב ואז לבית השני, אבל לנו זה התאים.

כמובן להשאיר תיק עם בגדים/ נשנושים/ טיטולים וכו' זמינים לשלושה ארבעה ימים.

אה, ולבדוק אם את צריכה דברים כמו חיבור לגז וכד' ולנסות לתאם שיהיה לך כשאת נכנסת לבית ולא תתקעי, או לדאוג לכירה חשמלית, 2-3 סירים וטוסטר זמין.

שיהיה בהצלחה, מקוה שמשהו פה יוכל להועיל לך.

לדעתי זה לא הרבה בכללבוקר אור

לנו יצא יותר מ50 ארגזים לשני חדרים וחצי, ובגדים שמנו הרבה בשקיות

תחשבי שספרים נגיד זה כבד וצריך לארוז בארגזים קטנים, רק עמודה אחת של ספרים זה כמה ארגזים בכיף

יו באמת?!?! זה נשמע לי מחאאאאאחמדמדה

חברה שלי עכשיו עברו וגם היה להם משו כזה

אבל היא בת איזה חמישיפ אז זה בית עמוס ומחא

תמונות משחקים מלא מצעים מגבות מלא 

לנו היה יותר נוח לארוז ברגע האחרוןאמונה :)

כזוג צעיר ארזנו ביומיים את כל הבית והיה ממש כיף לא לחיות על ארגזים

מה שכן, זה היה המוןן ארגזים. תאספי הרבה מראש כי ממש חופר להיתקע באמצע האריזה (היה לנו איזה 60)

ועוד דבר- שהארגזים יהיו קטנים ולא כבדים. הרבה יותר נוח להתנייד ולפרוק אותם ככה.

ותנסי לארוז מסודר לפי הסדר של הבית החדש- נניח אם את מתכננת שני מדפים של חד"פ תארזי אותם מראש ביחד. כך שתוכלי לפרוק מיד למדף המתאים. לי התכנון של האריזה חסך ממש הרבה בפריקה

ועוד ארגז של דברים שאתם רוצים שיהיה במיידי אחרי המעבר... נגיד אני ארזתי מראש תיק לשבת שאחרי המעבר והיה ממש נחמד לא להתחיל לפתוח אלף ארגזים כדי לארוז

שיהיה בקלות ובשמחה!

שקיות ואקום!מרימוש!
שכחתי סיסמה וננעל לי המשתמשכורסא ירוקה.

אז כמה ימים הייתי קוראת שקטה ועכשיו פתחתי יוזר במיוחד כדי להגיב לך 😅

תעשי הפרדה בין ספרים לכל השאר.

ספרים זה בערך 2 ארגזים למדף, לפעמים טיפה יותר (2.5). לנו למשל יש 4 עמודות ספרים ו40 ארגזים רק לספרים. אלה ארגזים קטנים.

חוץ מזה אני חושבת ממה שזכור לי שזוג פלוס 2-3 ילדים קטנים זה באזור ה40-50 ארגזים.

כמובן תלוי ברמת החפצים שלכם. אם את שומרת בגדים בין הילדים גם זה תופס, ואם לך יש 30 שמלות לשבת זה יותר ארגזים ממי שיש לה 5 שמלות. וכמובן מי שיש הרבה משחקים נגיד זה גם תופס המון נפח.


בגלל שאתם עוברים ממש קרוב לא חייב הכל להעביר בארגזים. אתם יכולים יום לפני או אחרי להעביר את כלי המטבח נגיד בארגזים פתוחים, תיק או עגלת קמפינג ישר לבית החדש ולסדר בארונות מהר 

תודה!!!חמדמדה

כן הספרים והזכוכיות זה הביג דיל ניראלי כבד ומסורבל

אין לנו מלא בגדים אבל ברוך ה' יש לנו מספיק חח לא קצת בכלל😂

אולי יעניין אותך