כאשר אשתו והילדה היו איתו ברכב. אם הוא רוצה שבסוף יקרה משהו איום כמו זה?

הכביש הוא לא תחרות, הכביש הוא מסלול מכשולים מסוכן!

תנסי לפתוח איתו את הנושא בצורה נעימה על איזה כוס קפה בזמן נוח.

תגידי לו שזה מאוד מפחיד אותך והוא נוהג בצורה שמסכנת אותו, אתכם ואחרים בכביש.
אני חושבת שאולי גם תתנצלי על כך שאת מרבה להעיר לו ולהסביר שזה לא נובע מביקורת אלא מפחד אמיתי, ואם הוא לא מתכוון לשנות את הרגלי הנהיגה שלו את תצטרכי למצוא דרך חלופית לך ולילדה. כי יותר חשוב מהאגו שלו- חשובים השפיות הנפשית והבריאות שלכם.

לנסות לא לבוא בנימה תוקפנית אלא בגישה שיש פה בעיה- בוא נראה איך פותרים אותה ביחד.

הייתה לי בדיוק את אותה הבעיה לפני כמה שנים. אני כ"כ מבינה את ההרגשה שלך. זה חוסר אונים ותיסכול גדול. התפללתי לקב"ה שיעזור לי, ובחסדי ה' יתברך גנבו לנו את האוטו.. לא היה לנו ביטוח על זה, ולא הייתה לנו אפשרות לקנות רכב עד היום ב"ה.. אמנם ממש לא התפללתי שיגנבו לנו את הרכב, פשוט ביקשתי מה' שיעזור לי ושאני והילדים ממש בסכנת חיים כל פעם שבעלי נוהג - ואלו לא היו דימיונות, הסתכלתי כל פעם על מד המהירות וחשכו עיניי, ופשוט התפללתי שנזכה להגיע הביתה בריאים ושלמים, והקב"ה ראה את הפחדים שלי ואיך שבעלי מתרגז כל פעם שאני מבקשת ממנו להרגיע, וה' החליט שהכי טוב שפשוט לא יהיה לנו רכב.. ותאמיני לי שכמה שקשה לנו להסתדר עם אוטובוסים עם הילדים הקטנים, לפחות אני לא צריכה להיות על סף התקף לב כל פעם שעולים לרכב עם או בלי הילדים..

בכל אופן.. תנסי להמשיך להשפיע עליו שיסע יותר בזהירות, ואם הוא באמת לא מבין, אולי תנסי לנסוע יותר בתחבורה הציבורית, או במצבים של לחץ ואין ברירה אז אולי במונית. בהצלחה רבה, ושה' ישמור עליכם.

כמהר.

אם הוא נוסע במהירות המותרת, תעבדי על עצמך לסמוך עליו יותר. כשנוסעים עם אדם שסומכים עליו לא מרגישים נסיעה מהירה (בדומה, נניח, לטיסה במטוס).

אם הוא באמת נוסע מעל המהירות המותרת או בצורה פראית את יכולה להגיד לו שיש פוסקים בני זמננו שאמרו שלאדם כזה יש דין רודף ומותר להרוג אותו כי הוא מסכן אנשים אחרים... אולי זה ישפיע.

הילדים שלי תמיד נסעו ללא חגורות והייתי משתגעת-

פעם עצר אותי שוטר ואמרתי לו שיביא לי קנס וסבבה והכול אבל שיסביר לילדים הוא היה חמוד ממש ודבר איתם בנחרצות ומאז אין מצב ללא חגורה והם גם מלמדם את הקטן והכול בא על מקומו בשלום...

אחותי אומרת שמאז הנהיגה המונעת היא נוסעת זהיר כי היא לא מסוגלת את השעמום הזה עוד פעם...

אז משהו בכיוון הזה

אחרי שפעם אחת הוא לקח סיבוב מהיר וכמעט עשינו "צלחת" (ב"ה זה היה בשטח חקלאי שומם) כעסתי עליו והוא נעלב אבל זה פתח שיח שבסיומו בכיתי והסברתי לו שבתור יתומה מגיל צעיר, מוות אצלי זה דבר מאוד מוחשי, זו לא מילה או כותרת בעיתון, זו הוויה שלמה של אובדן.

הבהרתי באמת בדמעות שאני לא רוצה להיות בכותרות ביום המחרת ושאני באמת מסוגלת לדמיין את הכותרות האלו באופן ממשי...

ורק אז הוא הפשיר...וקיבל...ושינה... 

בהריונות הייתי מבקשת שיאט כי זה עושה לי בחילות...זה גם עזר לפני השיחה הזו...

שזה מה שנשמע שרוב הנשים פה מפחדות ממנו.

בנוסף, ביו"ש הוא עשוי להיות מציק אם אתה יורד המון לשוליים.

(ספציפית - יש לי מובילאיי, אוהב אותו)

אצלי המובילאיי לא מזהה תמרורים/רמזורים וכד'.

ומתסכלת מאוד!!!

פחות בגלל הנסיעה האיטית, יותר בגלל נסיונות עקיפה מסוכנים של מי שנוסע מאחוריכם ומתחרפן.

אם אני נוסע לאט, זה מפתה נהגים מולי לצאת לעקיפות מסוכנות כשיש משאית או רכב איטי בצד שלהם.

כשאני נוסע קצת יותר מהר, הם לא מעיזים.

ממש צחקתי, תודה. (כתוב בצורה מוצלחת)

את יכולה להגיד לו שאם הוא יסע מהר תתקשרי למשטרה שתחכה לו צומת הבאה וישללו לו את הרשיון.

ואם זה מעניין אותו- אז מבחינה הלכתית יש לו דין רודף לכל דבר ועניין..

בהצלחה!!

מה כן הורג: חוסר ריכוז בכביש, עקיפות מסוכנות בכביש לא פנוי, צמיגים/בלמים לא תקינים.

נסיעה לאט שגורמת לנהגים מאחוריך לעקוף בצורה מסוכנת, זה למשל הורג.

אם יש לכם רכב מ-5 השנים האחרונות, אפשר להיות רגועים גם עם נהג קצת יותר זריז. ABS, ESP ומערכות שונות ברכב דואגים שלא יקרה לכם משהו מסוכן מדי.

ברכבים קצת יותר ישנים או פחות בטיחותיים (ע"ע רנו לוגאן שהתפרסמה לאחרונה), הסיכוי למות בתאונה חזיתית עולה בהרבה.

האם הבלמים שלכם תקינים? האם הרכב מתוחזק תקין?

האם הנהג מרוכז בכביש או מתחיל לרחף?

המשטרה בישראל בעיקר אוהבת לעשות את מה שקל. דו"ח מהירות בכביש פנוי באמצע הלילה למשל. נראה אותם מוצאים את העוקפים בפס לבן בכבישי השומרון, או את אלו שנוסעים על 60 בכביש מהיר בצד שמאל - עבירת תנועה לכל דבר ועניין ובכך מכשילים את מי שנוסע סביבם בלעקוף אותם מימין.

מה זה נקרא אצלך קצת מהר? תדייק

במקום 90 -110? או במקום 90 -150?

מדינת ישראל משקיעה מליארדים בכבישים ישרים ואיכותיים יחסית (6, 471, 5,  חלקים מ-1 המחודש ועוד) ואז שמה עליהם תמרור של 90, או של 110.

אין שום סיבה לא ליסוע מהר בכביש כזה בשעות הלילה כשהוא ריק.

למעט כמובן המצלמות, שהן מחוללות תאונות-חזית אחור בעיקר של אנשים שרואים אותן ובולמים בפאניקה.

תזכורת: הילדה בת השלוש שנהרגה מזריקת אבנים בכביש 5, נהרגה למעשה בתאונת חזית-אחור עם משאית, שבלמה כתגובה ליידוי אבנים. אפקט דומה בדיוק לנהג שפתאום מגלה שיש לימינו מצלמה.

גם 150 קמ"ש זה סבבה לרכב מודרני שאינו מיני ועם בלמים תקינים וצמיגים שאינם סיניים. מתאונה במקרה כזה תצאי עם נזק פח וצליפת שוט, ולא מעבר לזה.

זה לא נעים, אבל לא נורא. בשביל זה יש לאוטו שלך "כלוב" ברזל וציוד נוסף.

(גם זה מנסיון, אמנם לא כנהג אבל הייתי ברכב בקרות התאונה).

אבל ברכב ממול יכולים להיות הרוגים-כמו שראינו עם המשפחה,תושבי הזיפ נשארו בחיים והמשפחה ממול נמחקה

אז לא חכמה לחשוב רק על החיים של עצמך שאתה מוגן, כשאפשר למחוק חיים לאנשים אחרים.

גם לי שנים בעלי אומר שאין בעיה שהוא נוהג ב150. לפני כמה ימים עצר אותנו שוטר על המהירות הזאת, לא לדבר על שלילה וקנס וכ. השוטר  הוציא אותי מפגרת ותמימה שאני לא מבינה את הבעיה ב150.

אומר לי מה את ילדה קטנה את לא מבינה שזה נהיגה מופרזת????????????????????????

אחרי ששנים בעלי עושה ממני סתם חרדתית ואין בעיה.תאמין לי בעלי יצא כל כך מושפל מכך ששנים הוא מאכיל אותי שהמהירות הזאת מעולה על אף פחדי המיותרים. ופתאום שוטר מסביר בפנים עד כמה אני צודקת

המהירות המותרת היא סתם קשקוש של פקיד על נייר. נתחיל מזה.

בטח כשמדובר בכבישים מודרניים וחדשים יחסית. 

רוב התאונות לא נגרמות ממהירות מופרזת. רמזור אדום לא קשור למהירות מופרזת אלא לרמזור אדום. גם אלכוהול לא קשור למהירות מופרזת אלא לעייפות.

"קורס נהיגה מונעת" (עברתי) הוא קשקוש שנועד לספק פרנסה לשוטרים בגימלאות. בסדר, שיהיה.
לא נתקלתי בשום דבר מעניין באמת שם. כולל לא באיך רכב מתנהג לפני התהפכות או איך מונעים "זריקת ת..ת" כשזו מתחילה.

הולכי רגל לא קשורים בכלל. הולכי רגל יש בדרכים עירוניות ושם לפעמים גם 50 קמ"ש זה יותר מדי. אין הולכי רגל על כביש בין עירוני, אני מקווה לפחות.

"רוב תאונות הדרים נגרמות על ידי גברים". אמת. גם רוב הגננות המתעללות הן נשים.  עניין של ק"מ על הכביש, לא מעבר לזה.

פרקטית, אם התשתית תהיה סלחנית, גם נהגים אשמים לא יגרמו לתאונות.

מי שנוהג לאט מדי אשם. הוא נוהג מתחת למהירות המותרת או נוהג בשמאל ולגמרי אפשר להעמיד אותו לדין.

בוודאי שמי שאשם בזה שיש גמל על הכביש  הוא בעליו של הגמל. גמל לא צריך להיות על הכביש.

רמזור  אדום לא קשור למהירות גבוהה בכבישים מהירים, שם כידוע אין רמזורים בכלל.

סטטיסטיקות של מוקדי סיכון

גורמים שהמטרה שלהם זה להרוויח יותר כסף על ידי זה שיש פחות תאונות.

וספציפית כביש 90 -

כביש דו נתיבי מפותל מהסוג הזה הוא מסוכן גם במהירות 80 קמ"ש. עדיף שלא יהיו כאלה.

המצלמות הם בפרוש גורמות לתאונות -אנשים נוסעים מהר לפניהן ואחריהן ובולמים באמצע.
 

אלכהול ועייפות הם באמת גורמי תאונות ומי שלא ישן בלילה עדיף שלא ינהג.

מהירות *מחמירה* תאונות, אבל לא בהכרח *גורמת* לתאונות.

לגבי האלה שהמכונית שלהם פחות חזקה משלי- יש בלימה אוטונומית (שוב, מחשב שמחליף נהג), וכמובן בכל כביש לא מופרד אסור לנסוע מהר מהסיבה שציינת. בכביש מופרד- אם שמרת מרחק, אתה היחיד שאחראי לחיים שלך ובמרבית המקרים אתה זה שתמות או תינזק בתאונה.

התנהלות פרטית - תחמיר על עצמך, תנהג יותר טוב.

התנהגות כללית - לא כל הנהגים משתמשים בוויז (למשל, בצבא אסור), ולא כולם רואים את המצלמה בזמן = המצלמה בשורה התחתונה מסכנת ולא מועילה לציבור בכלל, גם אם יש כאלה שהיא גורמת להם להאט (ליד המצלמה בלבד כמובן...).

לגבי הרענון נהיגה- מי שעושה את הרענון הנהיגה הוא בדיוק אותם פקידים שאומרים לשים את המצלמות. אם רוצים להתווכח על מה נכון ומה לא נכון יש מחקרים בשביל זה, וממש לא פקידים במשרד התחבורה הם אלה שצריכים לחנך את הציבור לעניין.

מי שאמור לקבוע כמה מסוכן לנסוע או לא זה חברות הביטוח, הן משלמות בסוף והן בעלות האינטרס הגדול ביותר להפחתת תאונות הדרכים (בארה"ב יש להם איגוד שבודק את בטיחות המכוניות - הIIHS, וגם מנהל כמה מחקרים מעניינים על הדרכים והתחבורה בכלל).

יש גם מחיר לנסיעה איטית: הירדמות.

אחד הכבישים עם הכי הרבה תאונות דרכים הוא כביש 90 בדרך לאילת. הבעיה העיקרית שם היא כביש ארוך ומונוטוני שפשוט "מרדים" נהגים שנוסעים לאט מדי.

סיבת התאונה היא סטיה מנתיב. תקראי את התוכן ולא רק את הכותרת.

אם הבחור היה נוסע 20 קמ"ש יותר אבל לא סוטה מנתיב (למעשה, נרדם כנראה), הכל היה בסדר.

היא פשוט לקחה תמונות שלה ושל הילדים כתבה עליהם "מחכים לך בבית בריא ושלם" ותלתה את זה ברכב ככה שהוא אמור לראות את זה ממש טוב כל פעם שהוא קצת מזיז עיניים. זה היה הזוי לגמרי אבל עבד!

ילדתי בשערי צדק

והעברתי המון המון שעות של צירים בלתי נסבלים במיון

כי לא הייתי פתיחה 4 אלא 3.5

לא נתנו לי חדר לידה עד שביקשתי אפידורל

אז חשוב לי לדעת דבר ראשון ששם יש סיכוי שיתנו גם אם אני פלא פתיחה 4 ולא רוצה עדיין אפידורל

וגם כמה נורא להעביר שם צירים במיון?

כי בשערי צדק זה היה מזעזע

וגם שהמיילדות (עברתי כמה וכמה עד שילדתי) יהיו אנושיות ומכבדות

ויקשיבו לי בלי להתנשא עליי

והרופאים כנ"ל

והמחלקה

איך זה בלי ביות? ואיך זה עם?

כמה יולדות בחדר?

כמה פרטיות?

כמה נותנים למלווה להיות איתי?

לגבי אפידורל לא לקחתי והכניסו אותי לחדר לידה הרבה לפני פתיחה 4 בשביל שתהיה לי מקלחת צמודה פרטית. לא ממש העברתי צירים במיון, העברתי קצת במחלקה ואז בחדר לידה. המיילדות היו מדהימות אחת, רופאים לא ממש פגשתי כי ב"ה הלידה הייתה טבעית ובלי סיבוכים, פגשתי רופא במיון ובפעם הבאה רק כשבאו לתפור. מי שפגשתי היה אחלה ממש, שאלו לפני כל דבר שעשו והסבירו מה עושים.

הייתי ביות מלא והיה מוצלח, כן התאכזבתי קצת מהמענה בנושא ההנקה, ציפיתי ליותר נוכחות של יועצות הנקה. רוב האשפוז שלי היה בשבת אז אולי בגלל זה והאחיות כן השתדלו לרוב לתת מענה בנושא. הייתי במחלקה החדשה שתיים בחדר חלק מהזמן אבל רוב הזמן היינו לבד, יש גם חדרים פרטיים לחלוטין, לא זכינו;) בכל מקרה החדר היה מהמם! נתנו לבעלי להיות איתי 24/7 וגם אמרו לי שלא שואלים את החברה לחדר אם אפשר כי זה זכותי כיולדת שיהיה לי מלווה (היא גם הייתה עם בעלה), כן אסור למלווים להתפנות בשירותים בחדר שזה לגמרי הגיוני.

נשמע טוב

הלכת לסיור לפני הפעם הראשונה שילדת שם?

ידעת כשהגעתם בדיוק לאן ללכת ?

איפה חונים?

אני מפחדת להיאבד שם  חחח

הכניסו אותי פעמיים לחדר לידה בפתיחה 3.5. גם בלי אפידורל.

במיון עצמו תלוי- בשלושת הלידות ביליתי במיון כמה זמן עד שנכנסתי לחדר לידה

בראשונה היה שבת והיה שקט, נתנו לי להיות שם במקלחת והיה ממש בסדר.

בשתי הלידות הבאות מצאנו פינה שקטה יחסית צמוד למיון להעביר בה את הצירים, גם היה בסדר .

מיילדות בעיניי זה עניין של מזל/סייעתא דישמיא- בלידה הראשונה היו לי 3, השתיים הראשונות היו דיי "פרווה" והשלישית כן הרגשתי תחושת התנשאות כמו שאת מתארת.

בשניה היא היתה בסדר אבל לא הייתי הרבה זמן בחדר לידה והיה צריל בסוף התערבות רפואית, אז היא לא ככ הרגישה לי דומיננטית.

בשלישית - מיילדות מדהימות גם במיון וגם בחדר לידה. ב"ה.

אשפוז-הייתי בזמן מלחמה עכשיו, אז אולי לא משקף- החדר היה מלוכלך, לקח זמן עד שהביאו לי כרית ושמיכה. היתה רק אפשרות של ביות (שמבחינתי זה היה טוב). הצוות ברובו היה נחמד. האוכל בסדר. היינו שתי יולדות בחדר. לא יודעת לגבי מלווה כי לא ניסיתי. בהצלחה בהחלטות

ומזל טוב

מקווה ממש שלא יתחיל עוד איזה מבצע בדיוק כשאצטרך ללדת

כי הבנתי שממש צפוף שם בזמן מלחמה

וגם כשזאת לידה ראשונה הם חושבים שיקח לך זמן אז נותנים להסתובב יותר.

אני בלידה ראשונה הגעתי בפתיחה 4 ואמרו לי להסתובב.

אבל זה לא היה כל כך נורא ביקשתי כדור פיזו ונתנו לי להיות במקלחת של המיון אז העברתי ככה את הצירים עד שהכניסו אותי לחדר לידה.

אם מעניין אותך לידה ללא אפידורל אז החדרי לידה הטבעים שם מהממים וגם המיילדות היו ממש מעולות.

בביות מלא 2 יולדות בחדר נתנו למלווה להישאר גם בלילה.

על הילד הראשון לא יודעת להגיד על הלידה כי ילדתי לפני שהגעתי לבי"ח. אבל אחכ ביקשתי ונתנו לי להיות בחדר לידה להוצאת השליה ולהתאוששות. והמיילדת הייתה סופר רגישה ועזרה לי עם הכול (במיוחד שאמא שלי לא הספיקה להגיעה אז היא ממש 'מלאה' את מקומה). 

השני, הלידה הייתה טובה. הכניסו אותי ישר כשהגעתי בפתיחה 5 לחדר לידה. עשו רק בדיקת פתיחה במיון אפילו לא מוניטור. לידת מיים טובה. מיילדת לא ממש בסגנון שלי אבל הייתה ממש בסדר גמור. נתנו חופשיות כמה שאפשר. בהתחלה קיבלו אותי 2 מיילדות כדי לתקתק את הקבלה מהר. קיצר, היה ממש טוב. 

והייתי עם שתיהם במחלקה ג בביות מלא. היה ממש טוב. נעים. שקט. אחיות טובות ונעימות (קצת ערביות, אבל הרוב לא). לא היה כמעט ערביות במחלקה. היינו 2 יולדות בחדר והיה ממש ממש טוב. 

היה איתי כל הזמן מלוות. ונותנים חופשי ביקורים. אם מפריע ליולדת השניה אפשר להיות בחדר אוכל הסמוך (הוא ממש קרוב) ויש שם ספות ואזור אירוח. 

האוכל בשפע. לא עפתי עליו. אבל אני בררנית מטבעי. הוא כן היה נחשב טוב. 

שעצ. לא ילדתי אבל בררתי עליו הרבה. לא רציתי בגלל העומס. בגלל שהם פחות בקטע של לידה טבעית. ובגלל העומסים (3 בחדר הרבה פעמים יכולים להיות במסדרון וגם בקבלה יכולים להתקע.)

לאחרונה.

מיון יולדות וחדר לידה יחס מדהים. הגענו גם בזמן רגוע יחסית.

האשפוז פחות. אבל לא יודעת מה קורה המקומות אחרים.

מוזמנת לשאול ספציפית..

הרבה יותר זורמים עם היולדת והמחלקה מקסימה

בעין כרם דרשו ממני להיות על המיטה והיתה סטודנטית ששאלה אותי שאלות באמצע הצירים. והמחלקה היתה לא משהו

מלא מלא ערבים שם? 🙈

רעש בנשימה אומר שהאוייר לא עובר בצורה חלקה. לפעמים יש לזה כל מיני השלכות, וחבל לסבול מזה.

נשמע כמו חסימה כלשהי: פוליפים/שקדים/מחיצת אף עקומה וכדו'...

אלרגיה מחמירה את החסימה,

מבינה שהייתם כבר אצל א.א.ג. ושלח לבדיקות נוספות אז נשמע שאתם על זה.

במקביל בינתיים טיפול באדים, עדיף חמים (מכשיר אדים/מקלחת חמה/כוס תה עדיף עם נענע, רק זהירות מכוויות).

ספריי של מי מלח גם יכול להקל.

לקחת בחשבון שאף סתום פוגע מאוד באיכות השינה, שינה עם ראש מוגבה יכולה לעזור.

כדאי אולי גם טיפול תרופתי נגד אלרגיה, אנטי היסטמנים וכדו אבל לברר עם רופא מה מתאים לגיל ולמשקל.

האף אוזן גרון טוען שהסיבה אופטי יותר מדוייק

אבל היא לא הסכימה לעשות

רעשים בלתי נסבלים

לקחתי אותו לאף אוזן גרון אמר שיש סטייה במחיצה אבל לא משמעותית כרגע בשביל ניתוח

וגילו לו אלרגיה לקרדית האבק אז הוא מתמלא נזלת דיי מהר ברוב ימות השנה.

לא ישרה. מעט עקומה

גנטיקה מבעלי

אבל בעלי בסוף היה צריך ניתוח כי הוא גם שבר את האף אח"כ.

העומס של מעייני הישועה לא מדבר אליי בכלל.

ולא ילדתי בביות מלא
הייתי במחלקת האשפוז החדשה, נהניתי מכל רגע. ביקשתי להישאר עוד לילה...

השאלה גם מה זה בשבילך פינוק?
אצלי זה האוכל בשפע שמוגש נקי וטעים 

חדר נקי ומפנק
אחלה תינוקיה, אחיות זורמות ממש.
מה עוד הייתי צריכה?
 

נראה לי בגלל החוויות של אמא שלי משם לפני 30 שנה 😅

ואולי גם כי יש שמועה שאומרת שהם פחוצ מקצועיים אם חס וחלילה משהו מסתבך

הייתה לי חוויה שחורה שם ...

חוסר מקצועיות החל מהקבלה שהרופאה אמרה לי למה העלית כל כך הרבה במשקל ,יכולת לגרום סכרת לתינוק...(ביום שבאתי ללדת..כאילו מה המשפט הזה שייך?)

להמשיך בכך שנתנו לי זירוז ללא אפשרות לאפידורל ,סבלתי 16 וחצי שעות עם צירים לידה ,ירדתי על ארבע בבכי התחננתי ואמרו לי אין מקום בחדר בכזו נונשלנטיות מחרידה...בלי להסביר מה הזירוז עושה ולמה לצפות והאם יש אפשרות אחרת ...סך הכל הגעתי עם ירידת מים, היו צריכים להכניס למחלקה בסיכון ולהמתין יומיים שתתפתח לידה וגם לא הציעו את זה...

אחר כך המיילדת חתכה אותי בצורה לא מקצועית וגרמה לי לדימום יתר וכתוצאה מכך ההמוגלובין ירד ל6 וקיבלתי מנת דם..

אחר כך באשפוז כשחמותי באה לישון איתי, הייתה שם מאבטחת שנכנסה לחדר והכריזה שהמלווים ילכו הביתה ושהיא עושה סיבוב ושהיא חוזרת שהיא לא תהיה כאן. חוצפנית ברמות התחלתי לצעוק עליה ולהגיד לה שזה לא חוקי בכלל ושתצא מהחדר שלי. אחר כך אמא שלי פגשה בה בשחרור והטיחה בה והיא עשתה את עצמה לא מבינה על מה מדובר. הייתה שם גם רופאה שהתחילה לצחוק עליי שאני מסטולה מהאפידורל כי אני אומרת שילדתי בשלישי והיא טוענת ברביעי..

בקיצור....

לא ממליצה....

ואת כל הפרטים האלה אני זוכרת היטב למרות שעברו 11 שנים לצערי.

ילדתי שם 4 פעמים

לידה אחרונה תאומים

מאוד מקצועיים . הסבירו הכל בנחת ונתנו אפשרויות בחירה להחלטתי.

צוות מדהים, מקצועי ומסור. בדגש על מקצועי.

יש לך שם גם פגיה לכל מקרה.

מה גם שהמחלקות שם חדשות, יש אפשרות לבקש בחדרים הפרטיים ,מקסים שם. מרגיש בבית. כל הזמן עוקבים אחרייך ואחרי התינוק . קיבלנו שי ממועדון היולדות שם גם. בגדול הם ממד זורמים עם מה שאת רוצה. לגבי כשרות יש אפשרות כמובן לכשרות מהודרת, לנו הספיקה כשרות רגילה, לא ניסינו את המהדרין.

יש שם גם את העמותה הזו שכחתי את שמה שעוברת ומציעה קפה תה עוגה... הבנתי שיש גם עמותה שמביאה אוכל לשומרי כשרות למלווים . כל פעם שביקשתי אוכל גם עבור בעלי הביאו לנו. יש בחדר הפרטי ספה נפתחת למיטה למלווה מקלחת ושירותים בחדר פרטי ללא יולדות נוספות. לגבי הדלתות אני לא זוכרת כי אני לא יצאתי לטייל ונשארתי בחדר.

התחלתי זירוז ביום שלישי ,התאשפזתי במחלקה בסיכון ואחרי פחות מיממה ירדתי לחדר לידה . אחרי הלידה העבירו למחלקה ב' החדשה שם היינו עד יום ראשון . אני יודעת שנותנים 2 לילות אבל יכול להיות בגלל התאומים רצו לראות שהכל בסדר ושאני בסדר כי היה לי חום אחרי הלידה ,לא יודעת למה אבל משמיים יצא ככה ,אז לא יודעת אם זה לכולם כי בשאר הלידות הייתי לפעמים יומיים ולפעמים 3-4 ימים . בכל מקרה אחרי השחרור הלכנו למלונית שיבא בייבי בתל השומר ממליצה חוויה נהדרת ונותן המון כח לפני החזרה הביתה במיוחד כשיש עוד ילדים .... המון מזל טוב ובהצלחה !

ילדתי שם פעמיים.

הם בהחלט מקצועיים.

לגבי החוויה האישית..

לידה ראשונה חוויה מזעזעת. אפס יחס.

השאירו אותי בחדר עם כאבים, יושבת על המיטה בלי לזוז כי ככה ביקשו, צועקת ואף אחד לא בא.

כשסוף סוף הגיעה המרשימה לא בדקו פתיחה - כשהסתובבתי המיילדת הייתה בהלם. התינוק היה בספינות פלוס 2.

בלידה האחרת שהייתי שם, בגלל המלחמה, לא כי רציתי.

בחסד ה' הובלתי את הלידה כמו שרציתי.

היה נראה שהמיילדת לא ככ שולטת בליילד לידה פעילה אבל לומר לזכותה היא ממש השתדלה וזרמה איתי!

הייתה חוויה מתקנת 💖

לכן צריכים לבוא בטוחים בעצמנו ולכוון את המיילדת.

לגבי האוכל- בשתי הפעמים קיבלתי חמגשית (כי ביקשתי מהדרין) והמלווה לא יכול היה לקבל. רק אם נשאר משהו ולרוב אמרו שאין גם בשביל המלווה. הייתי צריכה לחלוק את המנה שלי עם המלווה (כי רציתי כמובן).

לגבי שבת- אין שם אווירת שבת בכלל..

ילדתי גם בשיבא וב"ה היה מדהים. המיילדת, יש שם חדר אוכל, מלא שומרות תו"מ, מהדרין, יותר אווירת שבת.

תמיד תשמעי סיפורים לכאן ולכאן.

המון הצלחה ובידיים מלאות!! 💓

יודעצ שבסוף זו חוויה אישית.

יש שם עמותה בשם ''חסדי יואל'' שמפעילה שם בשבתות מערך אוכל מהדרין מטורף. בחינם. יש אפשרות לאכול בחדר האוכל שלהם ויש אפשרות לקחת מחדר האוכל ויש אפשרות לקבל לחדר. אוכל טעים ובשפע..

הייתי פעמיים אחרי לידה בשבת בלינסון וקבלנו מהם אוכל גם לבעלי. טעים ובכמויות.

יש להם גם אפשרות לינה למלווים (לא היה בזמני חדרים פרטיים עם מלווה).

האוכל מהדרין של ביה''ח עצמו הוא אכן בחמגשיות (אבל טעים).

בשבת חסדי יואל לגמרי ממלאים את הפונקציה.

(לגבי שאר הדברים ששאלת- מבחינת החוויות שלי שם הם מקצועיים מאוד ולא דחפו להתערבויות לא נצרכות והיו קשובים אלי מאוד. ויש לי לידות ארוכותתתתת.. עברתי כמה וכמה מיילדות בלידה.. ועדיין היו סבלניים וקשובים אלי מאוד. גם באשפוז הרגשתי שיש מענה לבקשות שלי. עזרו בכל מיני פרוצדורות רפואיות שלא בהכרח היו צריכים לדאוג להם. למשל פתיחה של לשון קשורה.. ממליצה מאוד)

מעתיקה לך מהאתר את המידע על חסדי יואל:

לינה למלווי חולים בשבתות וחגים

יש לתאם עם האחראי מטעם ''חסדי יואל'', לינה בקרוואן בשטח בית החולים. כ"כ אפשר לפנות לרב בית החולים או למפקח השבת לדירות אירוח של בית החולים הנמצאות בסמיכות מקום.

לינה למלווי חולים גם בכל ימות השבוע

יש לתאם עם האחראי מטעם ארגון החסד "עזרה לתקווה", קבלת חדר בהכנסת אורחים ברח' קפלן, בטלפון: 03-9691717.

ארגון חסד למתן ארוחות

בבית החולים פועל ארגון ''חסדי יואל''. האוכל כשר למהדרין, בהכשר הבד"ץ, חדר האוכל ממוקם בקומה 1- , בנוסף ניתן לקבל ארוחות שבת בהזמנה מערב שבת בטלפון 1800-30-30-44.

אבל קשה לי לשנות מבלינסון

ושמעתי שיש שם מנתח פצצה

איכילוב לוקח בפער את כולם

לגבי הכשרות לא יודעת לענות לך

שבת שלמה הייתי עם בעלי היה תענוג

לא מנסיון אבל שמעתי המון טוב על בלינסון

 7 לידות ב"ה

מרוצה מאוד לפני ואחרי הלידה.גם במחלקה הריון בסיכון מדהימות.

בלידה האחרונה שהייתה בקיסרי היה לי סיבוך וזו הייתה מחלקה חדשה מאוד

עם כמה נשות צוות חדשות

הרגשתי דווקא מהמבוגרות זלזול

הייתי לבד הרבה שעות בגלל סיבה מסוימת וממש ישבתי ובכיתי מכאבים

והיו רגעים שלא התייחסו וזלזלו ממש ואני אישה עם סופר כוח סבל וזה ממש התיש אותי כל הסיפור הזה.

אם תרצי אכתוב לך בפרטי את המחלקה ותבקשי לא ללכת לשם

הלידות קודמות החוויה הייתה טובה בפער!!!! עם מלא אמפתיה והכלה למגוון מצבים.

מוסיפה- שהחדרים לבד זה חלום!!!! אני יולדת רק בקיסרי שמבחינתי זו הייתה מתנה להיות לבד בחדר למרות שגם עם עוד אחת בחדרים החדשים זה לא נורא בכלל.

לכתחילה את יכולה לבקש חדר לבד ייתנו לך ברצון.. אלא אם יש עומס מטורף

אז חיכיתי בחדר כמה שעות עם עוד מישהי ואז העבירו אותי

האוכל נחמד.

שבת יש דתיים אבל זה לא בית חולים דתי וגם לא ילדתי בדתי אף פעם

אז לא יודעת איך האווירה

אני באה לשם בגלל המקצועיות ואני גם בהריונות בסיכון גבוה

כך שאין לי ברירה והסיכון גבוה שם מדהימים!!!! אין דברים כאלה

אם ההסתרה גובה כ"כ הרבה השקעה, אולי אפשר לוותר על זה?

לפחות לסביבה הקרובה תספרי ותרגישי בנוח

המון מזל טוב

אפשר לא לספר

אבל לא להתאמץ להסתיר.

בצורה בולטת מאודדד

מוכר ככ!!

האמת כן השתדלתי ללבוש רחב עד שבוע 14 כזה..

שיהיה קצת סודי לבינתיים..

אולי סריגים?

או סרפנים?

בע"ה שיהיה לך בבריאות ובקלות!! וילד בריא בע"ה 

(ואולי עוד מעט יהיה שוב מלחמה ולא תתראי עם הרבה אנשים🫣) 

גרה רחוק ממרכזי קניות, ואני מותשת וחלשה עם נפילות לחץ דם,

הלואי שיחזרו משלוחים סדירים משיין!

רק תדעי שלפעמים יוצאת כזאת בטן

קטנה וחמודה

ונראית הריונית

כשזה לא הריון....

אז אפשר להכחיש ולהגיד וואי השמנתי וכזה

לא הזוי

הבטן שלי נראית ממש הריונית עגולה ויפה, בהריונות קודמים לא יצאה לי כל כך מוקדם, אבל עכשיו ממש בולטת, וברגיל אין לי בטן כמעט, אז זה חריג.

אבל מקווה לשחרר לאט לאט את הפחד ולהצליח לשתף יותר. בתפילה שההריון ימשיך להיות בריא ולהתפתח תקין🙌

וכבר לפני שבוע וחצי ראיתי ילדים מוכרים בצמתים

אנחנו בד"כ כן שמים דגלים על האוטו, השנה ספציפית לא כי שכחנו/ לא היה בחנויות במקום מספיק בולט כדי שנזכור לקנות.

מבחינת אבא שלי, מאז הגירוש קשה לו מאוד לתלות דגלים.

באותן חנויות ששנה שעברה כן היה?

אצלנו גם לא מכרו בצמתים, אבל כן שכנים עשו הזמנה מרוכזת וקנינו דרכם.

לק"י

אבל אתמול ראית דגל שהוא שילוב של ישראל וארה"ב😳

הזוי.

(לא יודעת מאיפה זה בא. אולי בעקבות המלחמה האחרונה שהיא בשיתוף עם ארה"ב. אבל בואו לא נגזים).

שמעתי שיש אחות בתינוקיה ערביה

אני ממש נהנתי.

אין לי מושג לגבי אחות ערביה, אבל בכל התינוקיות של בתי החולים בארץ יש אחיות ערביות.

אולי במקרה יש איזו מחלקה או שתיים בלי, אבל בכל בתי החולים יש

אני בכל מקרה לא שמתי בתינוקיה בלי קשר לאיזה אחיות היו שם 

ואיל האוכל שם?

צוות תינוקיה מושלם, יכול להיות שהייתה ערבייה לא זוכרת אבל הייתי שנה אחרי בבית החלמה אחר ובלי השוואה בכלל. הדסה בייבי מקצועיות ונחמדות, אוהבות את התינוקות ממש!

מבחינת אוכל יש שפע ו2 ארוחות בשריות ביום שבשבילי זה היה פלוס. לא יודעת אם ברמת מסעדה אבל טועם סבבה ומגוון.

גם שירות חדרים טוב היה לנו איזה תקלה מיד באו לתקן והציעו לנו להחליף חדר.

בתינוקיה יש מטפלות רוסיות ואחת ערביה. (רובן בכלל לא אחיות רק מטפלות. ואחיות ערביות יש בכל בי"ח ומחלקת תינוקות בארץ....)

רוב הזמן התינוק היה איתי כי בשניה שהתחיל  לבכות קראו לי, גאם אם זה היה 2 דקות אחרי שהבאתי אותו וסה"כ רציתי ללכת לאכול....

אז החלטתי להשאיר אותו אצלי גם בלילה והבאתי אותו רק כשהלכתי לאכול, תמיד היה לי טלפון מהם להגיע....

יש 2 ארוחות בשריות ביום. אותי זה אכזב כי אוהבת יותר חלבי והיה לי כבד מדי בשרי גם בערב.

אני פחות נהניתי מהאוכל

גם היה לי לא נעים הרישום שעושים לכל יולדת שהגיעה ומסתכלים לה בצלחת כמה שניצלים לקחה......

אבל יש שם שקט מושלם, חדר נקי ונעים.

הייתי אח"כ בביכורים ונהניתי כפליים

לקחת ויטמינים ,b12,ויטמין c,d,

לפעמים החוסר שלהם גורם לנשירה וכאלה

אפשר גם למרוח מסיכה פעמיים בשבוע, להשתמש בשמפו ומרכך איכותיים שמשקמים ...

יש גם אמפולות מיוחדות שעושים אצל ספרית שמחייה את השיער..תבדקי

ואני לא מבינה כלום במסכות וכאלה

יש משו שאת ממליצה? 

אבל זה הפיתרון המרכזי בעיני

החלקה

גם אני עושכ כושר ומורידה כיסוי אבל יש לי החלקה...

וחוץ מזה להשקיע במסכה טובה גם עוזר

כלי ועפה בעברו לפחות

וגם נוח לי לפעמים שאני יכולה לעשות קוקס עם קצת נפח מתחת למטפחת ועם שיער חלק ממש בטח אי אפשר

שבעיני נתנה תמורה טובה למחיר

אם יש חכמות ממני עם המלצה טובה גם אני אשמח

יחסית קצר.

יותר קל לתחזק, ולא צריך למעוך ולעצב אותו עם מלא קליפסים. וכשמורידים את הכיסוי הוא נראה יותר קליל וכיפי

שגרת טיפוח טובה לשיער.

שלי חלק אז אין לי מושג במה טוב ואיזה חברות או חומרים,

אבל הבנתי שזה ממש משפיע מהבחינה הזו. שיהיה מלא לחות ונעים ואז גם עם ברק..

כשאני מורידה בבית אני מיד עושה קוקו נמוך. לא אוהבת את השיעור אסוף גבוה, זה חושף את כל המפרצים. 

אני גם מנסה לשים קרם שיער ששמתי לפני החתונה, אבל ברור שלא באותה תדירות.

גם אחרי החתונה כדי לטפח את השיער. כשאני יודעת שאני לא מתכננת לצאת מהבית באותו היום, יכול להיות שאני אפילו אשקיע לסדר אותו עם קרם וקליפס, מיד נותן תחושה טובה.

וגם תרמתי את השיער גם אחרי החתונה, הרבה יותר נוח כשהוא קצר יחסית.

אפשר להכין עיסה כזו (יש כל מיני פטנטים והסברים בגוגל),

אני מידי פעם קוראת ובגדול מכינה לבד

החינה מחזקת את השיער, מבריאה אותו ומאפשרת להינות מצבע שיער יפה וטבעי לחלוטין, ללא כימיקלים, לאורך זמן יחסי.

(החינה משפיעה טוב בכלל, מייחסים לה כל מיני סגולות)

אפשר להכין עיסה כזו (יש כל מיני פטנטים והסברים בגוגל),

אני מידי פעם קוראת ובגדול מכינה לבד

[צריך בשביל זה בגדים שאפשר ללכלך/ מגבת גדולה, כובע רחצה, מטפחת משומשת או כובע ים ישן] לתהליך עצמו צריך פניוּת ויום חופשי כי התהליך לוקח זמן]

החינה מחזקת את השיער, מבריאה אותו ומאפשרת להינות מצבע שיער יפה וטבעי לחלוטין, ללא כימיקלים, לאורך זמן יחסי.

(החינה משפיעה טוב בכלל, מייחסים לה כל מיני סגולות)

אלא אם כן, יש לך דרך לעשות בלי ריח.

רוזמרין - לוונדר נוכח מאד

רוזמרין אישית יותר נעים. 

זה ישמור לך על הצורה של השיער יפה

את יכולה לשים עליו גם קרם לחות לפני וזה ישדרג

כשנמצאים הרבה שעות עם כיסוי ומתחת גולגול שמערבב את השיער, זה באמת נראה פחות טוב פזור כי השיער תופס את הצורה