שאלות של אמא טרייהאליסי

היי   כותבת פה פעם ראשונה אבל קוראת הרבה

אני עם תינוקת בת 3 חודשים ושבוע,  בבית בחופשת לידה,  ויש לי כמה התייעצויות

 

1. היא מאוד רגילה  להיות "על הידיים", נראה שרק ככה היא יכולה להרגע, אבל כעת נוצר מצב שכל דקה שהיא לא על הידיים היא מתחילה לבכות. לי באופן אישי קשה לשמוע אותה ככה אז אני מרימה מיד, בעלי טוען שאני מרגילה אותה לזה ושהיא צריכה לדעת להיות לבד.  (כמובן שאנחנו בסביבה מחייכים אליה מדברים איתה, אין הכוונה לבד לגמרי). כעיקרון לא הסכמתי איתו אבל בימים האחרונים אני ממש מותשת, אני בעצם לא מצליחה לעשות כלום כי כל רגע שהיא לא על הידיים היא לא נינוחה עד שאני מרימה אותה, ואני כבר חסרת סבלנות.

2. שעמום בחופשת לידה- אמנם אני הולכת לכל מיני סדנאות ונפגשת עם חברות אבל בסוף רוב היום אני לבד בבית,  מוצאת את עצמי מטפסת על הקירות. יש באזורנו מעגל נשים ואני הולכת אליו אבל לא נוצרות חברויות של ממש, כמו כן בגלל החורף (קר אצלנו) אני באמת לא רוצה להוציא את הקטנה.  סדרות לא ככ מדבר אליי ואני עושה עבודות בית אבל זה לא מספק וממלא. מה אתן עושות בחופשת לידה?

3. סדר יום - איך אפשר לסייע לתינוקת להתחיל סדר יום? לרוב אנחנו קמות סופית סביב 9:00 ומנסה להרדים ב8:00. ובלילה: היא  מתעוררת כל שלוש וחצי ארבע שעות והייתי רוצה להאריך קצת יותר. היא לקראת כניסה למעון. יש  לכן טיפים לגבי סדר יום ?

 

סליחה על  האורך, לא חייבות לענות על כל השאלות! פשוט פתאום התפנה לי זמן אז ישר שאלתי הכל...

אשמח ממש לכל תגובה!  

כיף יש את הפורום! 

 

מזל טובאורוש3
אני לא מאמינה בפינוק בגיל הפיצי. היא הרגע יצאה לך מהרחם ברור שהיא רוצה לחוש אותך. איפה את שמה אותה כשהיא לא עלייך? יש לה משהו מעניין? זה גיל שכבר מתחילים להכות במשחקים תלויים. אז אוניברסיטה, טרמפולינה כשהיא רואה אותך גם יכול להיות. כל דבר כמה דקות.
הלילות מעולים מעולים לגיל הזה.
לגבי השעמום. האמת שלא מוכר לי. אם את לא ממש עייפה ומספיקה בבית כנראה שהיא תינוקת די טובה סך הכל ומצבך טוב. ב''ה. אולי לפתח תחביב? תפירה? יצירות? ללמוד משהו? לקרא ספרים?
בהצלחה עם הכניסה למעון. לדעתי בינתיים תתנהלי איך שנח לך. שם כבר ירגילו אותה לסדר שלהם.
לגבי שיעמום בחופשת לידהמיואשת******
רואה סרטים קוראת ספרים וישנה. מנשקת את
התינוק.
שעמום? לא יודעת מה זה.
את יכולה לעשות אלבום דיגיטלי בלופה זה מה זה מעסיק ותהיה לך מזכרת מהממת.
חלום שלי להשתעמם קצת😆הריונית ותיקה
בילד השני עוד תתגעגעי לשעמום הזה...
בכל אופן,
לגבי פינוק - לא מאמינה בזה בכלל! יש ילדים שזקוקים יותר שנתווך להם את העולם , גם לי יש תינוק בן ארבעה חודשים שרוצה אותי כל היום ואני מאפשרת לו כי הוא זקוק לי.
כדאי שהילדים שלנו יחוו עוד כמה רגעי חסד לפני המעון שם בוודאי לא ירימו אותם כל היום ....
נשמע שיש לה סדר יום מבחינת השעות ובכל מקרה בכניסה למעון היא תסתכרן עם השעות שלך , תהני!!!
אני ממש מסכימה בעיקרון, אבל..אליסי
בתכלס אני מותשת נורא.קשה לי שהיא על הידיים. יש לי מנשא אבל איתו אי אפשר לשבת וגם לא לעשות כל דבר . ל. מרגישה חנוקה..
ברמה העקרונית מסכימה איתכן בהחלט.
תודה על התגובות!
אני חושבת שאת במילכודשירה515

אם את מסכימה עקרונית עם זה שנחוץ וטוב לילד להיות צמוד פיזית לאמא כל היום, ומצד שני את לא מסוגלת לתת לילד שלך את המענה לצורך הזה בלי להיות חנוקה, אז התוצאה המתבקשת היא רגשות אשם (שלא נגמרים כאן, הם מלווים אמהות לכל החיים...).

 

אני מאמינה שאת אמא נהדרת לבתך, אם תרימי אותה כל היום, וגם אם תחליטי שאת לא. מותר לך להחליט איך גדלים ילדים בבית שלך, וזה ממש לא צריך להיות כמו בבית של השכנה, או של אחותך, או של האמא המושלמת מהכתבה בעיתון. הילדה שלך הופקדה בידייך, ולא בשביל לחנוק אותך!

אני אמא בלי רגשות אשם (רוב הזמן...), וגם את יכולה להיות!

אהבתי, תגובה יפה מיואשת******
תודה רבה לך!אליסי
אכן די להשוואות!חח
תגובה מהממת!!!לפניו ברננה!
גזור ושמור!
אגבאליסי
איך את בלי רגשות אשמה? ספרי לנו@!
האמת? לא יודעת.שירה515
רק לאחרונה גיליתי ש(כמעט) לכל האמהות יש רגשות אשמה, כאלה שמטרידים כשהולכים לישון.
מניחה שכמה הנחות יסוד הצילו אותי מזה:

הקב"ה הביא את הילדים שלי אלי, כי זה מסלול החיים שנועד להם. גם הטעויות שיהיו לי, הן חלק ממסלול החיים שלהם.

אני לא חיה בשביל הילדים שלי, והם אינם מרכז העולם. כולנו חיים למען מטרה גדולה.

לכל אדם יש בחירה חופשית. אני מאמינה בהם וסומכת עליהם, ולא חוששת שכל משבר ישאיר אצלם טראומה שתהרוס להם את החיים.


חוץ מזה, כרגע אני לומדת בחוג הורים בגישת שפר, וזה ממש משחרר! מומלץ!!

וממש ממליצה על 'הלוחשת לתינוקות'.
תודה רבה על התשובה!אליסיאחרונה
מחזק. אהבתי ממש מה שכתבת
מה עם מנשא? מה עם אוניברסיטה? טרמפולינה ושארוואוו
אטרקציות?
את נשמעת אמא נהדרת!בלדרית
בנוגע לידיים, לא ממליצה להוריד בכוח ולתת לתינוקת לבכות, זה עלול להכניס אותה לחרדות. כל תינוק נפרד בקצב שלו, ובסוף כולם יורדים מהידיים (ואנחנו אלה שמתחננות לחיבוק ). תחשבי על נשים אפריקאיות או על קופים, זה הטבעי שהתינוק צמוד לאימא. ומי שאומר לך אחרת טועה. חשוב מאוד להשיג מנשא נוח ללבישה ולסחיבה. לי יש בייביביורן והוא אחלה, הוא יקר אז עדיף להשיג ממשפחה או יד 2. ניסיתי גם לופיקס והוא נחמד לגילאים קטנים.
בנוגע לשינה, בלי לחץ, תשכיבי מוקדם יוצר תכבי אורות, גם אם לא תירדם לאט לאט תבין מתי יום ומתי לילה. וזה בסדר לישון מאוחר בגיל כזה, אם זו הסיבה.
שעמום- לא נשאר לך הרבה זמן בחופשה, אז דווקא לא נורא להשתעמם קצת, לפתח תחביבים, אולי לפתוח עסק אם מתאים לך. חורף זו באמת תקופה של הרבה בבית, תנצלי ימים יפים ליציאות החוצה.
מצב נורמאלי מאוד!תוכניתנית

גם אני הייתי ככה בבת הראשונה שלי. היא היתה תינוקת ממש בסדר ואני כל כך השתעממתי בבית, לקחתי עבודות פרטיות ועדיין - - - בסוף חזרתי מוקדם לעבודה.

עם הבת השניה הארכתי את החופשה.... כבר לא היה משעמם, רציתי לנצל את הבקרים למנוחה לפני שהגדולה תחזור.

בקשר ל"ידיים", יכול להיות שהתינוקת שלך סובלת מכאבי בטן שרק כשאת מחזיקה אותה (בד"כ זה לוחץ על הבטן) אז נרגע לה קצת. 

הבת השניה שלי לא היתה רגועה בכלל, רק רק רק על הידיים כולל גם באמצע הלילה... עד שהלכתי למומחה לרגישויות ואלרגיות, ד"ר היימליך, והוא הביא לי כדורים הומאופטיים. ביום שהתחלתי לתת לה היא נרגעה קצת ואחרי חודש (גיל 5 חודשים) עבר לה לגמרי. תודה לקל.

יתכן מאוד גם שמתי שהיא לא בידיים שלך את עוברת לחדר אחר, והיא לא רואה אותך. תנסי להיות קרוב אליה, לשבת לידה, לשים עליה יד.

את יכולה גם לשים לידה בקבוק מים חמים שהיא תרגיש חום כמו כשאת מחזיקה אותה...

בהצלחה!

לא מאמינה במה שכתבו בכללסלמנקה
לא אקרא לזה פינוק אבל יש הרגלים בגיל מוקדם.
ההשוואה לנשים באפריקה או לגורילות לא שייכת בכלל. התינוקות שם נמצאים בתנאי הישרדות לא טובים בכלל ונאחזים באימא כדי שלא יפלו. זה לא מצב אידיאלי. אנחנו לא קנגרו ולא גורילות ולא חיים באפריקה.
הילדה יצאה לך מהבטן. עכשיו היא נפרדת ממך וצריכה לחוות את העולם בדרך שלה. נכון שאת נותנת אהבה וחום אבל אם את מצמידה אותה אלייך את גם מגבילה אותה. גם פיזית- ההתפתחות שלה תהיה בעייתית. גם תודעתית. היא צריכה להכיר את העולם כאדם עצמאי.
אני ממליצה להרגיל אותה לאט לבלות עם עצמה. לשכב לידה כשהיא באוניברסיטה. לשחק איתה כשהיא על משטח הפעילות. לאט לאט היא תלמד להעסיק את עצמה. היכולת שלה להיות עם עצמה זו המתנה הטובה ביותר שאת יכולה להעניק לה לדעתי!
בקשר לתעסוקהסלמנקה
מאמינה שהמשאבים צריכים להיות על התפתחות הילדה. במסגרת זה היא צריכה להיות כמה שיותר פעילה (על הידיים את מגבילה את הפעילות). תנסי לגרות לה את החושים, לגרות הפעלה של גפיים, להסתכל, להחזיק וכו'. גם חשוב מאד לשמור על סדר יום מסודר. זה חשוב לה מאד (אוכל, פעילות, שינה). לא מאמינה בלצאת לקניונים עם הילדה.
שמירה על סדר יום קבוע שנותן יציבות וגירוי הילדה לפעילות מילא לי את כל היום בחופשות הלידה.

מניחה שהיא נרדמת על הידיים. אם היא לקראת כניסה למעון אולי זה הזמן לקרוא קצת ולהתחיל לאמן אותה להרדם לבד.
לגמרי איתך בתגובותהמקורית


אני ממליצה בחודשים הראשונים כמה שיותר אמאוואוו
וקרבה גופנית . זו לא פגיעה בהתפתחות. אלא זה הצורך האמיתי הנפשי וגם הגופני של התינוק . עם הזמן הוא יתפתח ויתנתק.
לא סותרסלמנקה
אפשר להביע המון חום ואהבה ועם זאת לכבד את המרחב של הילד.
הילדים שלי גדלו מחובקים ומנושקים ורואים שהם יודעים שהם אוהבים ויודעים גם לחבק, אבל עם זאת נתתי להם את המרחב שלהם ואת העצמאות שלהם והם רואים מזה רק ברכה.

את חופשות הלידה הארוכות שלי השקעתי בלהיות איתם ולאפשר להם להתפתח אבל הם ממש לא הרגישו בטוחים רק על הידיים.

אני רואה גם קורלציה בין אימהות שמסתובבות עם מנשאים עם הילדים עליהן (מתוך אמונה חזקה שזה מה שהילד צריך) להתעלמות מצרכים אחרים של הילד- למשל סדר יום. אימא שמבלה את הימים בקניון, גם אם הילד במנשא, לא קשובה לצרכים שלו. לפי מה שאני רואה, הידיים והמנשא מעיקים על האימא ובסוף מרחיקים אותה מהילד. המרחב חשוב לשני הצדדים.

אפשר ורצוי לתת חום. זה ממש לא אומר שכל רגע בלי מגע הוא רגע שהילד סובל.
סליחה, אבל הכתיבה השיפוטית הזו מאד לא נעימהמיואשת******
לא התכוונתי לכתוב שיפוטי.סלמנקה
התכוונתי לתת תובנות ממה שאני רואה.
רוצה להבהיר קצתסלמנקה
מצטערת אם נשמע שיפוטי. רציתי להבהיר נקודה וכנראה לא הצלחתי.
אם חשוב מאד לאימא שהילד יהיה רוב הזמן או כל הזמן עליה, אז מה עושים עם הילד? בהתחלה מחבקים, מנשקים, מגרים לצחוק, שרים שירים, משחקי אצבעות ושוב מחבקים. בשלב כלשהו כבר מחפשים לעשות משהו אחר. אז מתחילים להסתובב עם הילד ומחפשים מה לעשות ולפעמים הפעילות לא כוללת את הילד.
לפעמים יוצאים לפעילויות שלא כוללות את הילד (שבמנשא) רק כי לא יודעים מה לעשות כבר.
בעצם יש 2 דברים- 1. מה התעסוקה. 2. האם יש מרחב לאימא ולילד.

הטענה שלי היא שכשנותנים לילד להיות פעיל ומחפשים בשבילו פעילות אז יש משהו חדש לעשות. אוניברסיטה, כדורים, בובות, תרגילים לגוף. הילד גם מתעניין בעוד דברים וגם לאימא פחות משעמם וזה גם תורם להתפתחות ואפשר גם לבנות סדר יום (למשל הוספת טיול).
בנוסף, יש מרחב לכל אחד מהם להיות קצת עם הגוף שלו וזה גם צורך, לדעתי, לשניהם.
האמת שאין לי כח להיכנס לויכוחמיואשת******
אני רק אומר כמה דברים
1. לכל אמא משעמם בחופשת לידה וגם אימהות שמאפשרות מרחב יוצאות עם הילדים לקניונים וכו. לא רואה שום בעיה בזה
2. יש אינספור מחקרים על כמה הילד נתרם מהמגע עם האמא. גם רגישות וגם התפתחותית. זה לא סותר זמן לבד אבל אי אפשר להתעלם מהכח העצום שיש במגע עם האם ולטעון שזה רק במצבי מצוקה או משהו דימה שכתבת בהודעה הקודמת
3. לכל אמא יש צרכים אחרים וצורת האימהות שלה נגזרת מזה וזה בסדר. מותר וכדאי לומר לאמא שאין שום נזק, ויש גם תועלת, מתינוק שנמצא הרבה על הידיים בחודשי חייו הראשונים. זה לא סותר כהוא זה את העובדה שאפשר גם אחרת, ואם זה לא טוב לאמא היא צריכה למצוא את הדרך שלה שיהיה לה טוב.

מה שבעיקר. היה מאד לא נעים לקרוא זה את ההגדרה שלך שיש קורלציה בין מי שמשתמשת במנשא/הרבה ידיים לזה שהיא מתעלמת מצרכים אחרים של הילד ומסתובבת איתו בקניון. זה פשוט לא נכון . זה הכל
תקשיביאורוש3
בגיל הקטנטן הם יורדים ממני ממש ממש ממש מעט. עכשיו בן תשעה וקצת חודשים בא לו לרדת והוא בהחלט לא מוכן להיות מוחזק כשמתחשק לו לרדת להשתובב. אז הידיים בהתחלה זה צורך. בוודאי שלא פוגע התפתחותית (מחקרים מוכיחים אחרת ולא, אין לי כח לחפש). כמובן יש ילדים שזקוקים לכך פחות ויש שיותר. כמו בכל צורך. יש תינוקות שישכבו שעה שלמה ויסתכלו על קשת בעגלה. ויש שיבכו אחרי עשר שניות. את מבינה? זה לא קטע של הרגל בגיל חודש. זה צרכים שונים. נשמע מהמם איך שאת דואגת לפתח את שלך. לא לכולן זה מתאים. ועדיין ילדים תקינים מתפתחים סבבה. מסכימה שאם לאמא יש קושי אפשר לנסות להרגיל לאט לאט ובהדרגה גם להישאר קצת לבד. לאט. עם קשר עין והקשבה. אבל אני פשוט לא מאמינה שהכל תלוי בנו. קטני שלי עכשיו רק סיים תקופה איומה של צרחות באוטו (עוד בוכה לפעמים ממש לא ברמה שהייתה ב''ה) בערך מאז שנולד. האחרים לא עשו את זה. הוא ילד אחר. עם קשיים שונים וצרכים שונים. כך זה בכל דבר. עצמאות זה משהו שנרכש לאורך כל החיים (וואלה אני עוד מתקשרת לאמא להתייעץ כשחולים לי). ובהתאמה לשלב ההתפתחותי ועם הקשבה לאם ולילד...
לדעתי כל תינוק וכל אימא הם בעלי צרכים אחריםבלדרית
ונכון, לא נורא שהתינוק יהיה -קצת- במצוקה, אם הוא תינוק חרדתי במיוחד אז מלמדים אותו עצמאות לאט יותר. אם יש לו הרבה חוסן נפשי אז מהר יותר.
אבל-
יש צרכים שהם טבעיים ומשותפים לכל תינוק אנושי באשר הוא. ולא סתם כתבתי על קופים. כל תינוק זקוק למגע צמוד לאימא שלו. לא כל היום. ואפשר גם שאדם אחר יחזיק אותו כדי לספק את הצורך- אבל כאשר התינוק מאותת על צורך במגע, לפי כל פסיכולוג שעוסק בנושא- כדאי לאפשר לו.
במיוחד בגילאים הצעירים עליהן שאלה פותחת השרשור.
נכון שזה קשה וחונק לפעמים. לא קל לגדל תינוק. ולאט לאט הם יורדים מהידיים, מגלים עצמאות ובאמת שבשלב מסויים כל אימא מתגעגעת לרגעים האלה של הביחד ושל היצור הקטן שתלוי בה.
לישון לישון לישון כל רגע שהילדה ישנהמיכל ממב

וכשהיא לא ישנה - על הידיים כמה שניתן במיוחד כשהיא לפני כניסה למעון

תצברי כחות למען הילדה שלך

אתן בתהליכים של היפרדות זה לוקח זמן

ככל שתהיה איתך יותר כן ייטב לה.

בהדרגה נסי לשים אותה על המיטה קרוב קרוב אליך ולשחק איתה כשהיא לא על הידיים זה ירגיל אותה למשחק

ומקווה  שגם בעלך ייקח איתך חלק בזה

בהצלחה!

 

לגבי שיעמום - ספרים, ללמוד ביו טיוב לעשות דברים ולעשות אותם! נסי לחשוב על כל דבר שיכול לעניין אותך

גינון, בישול, יצירה, סריגה, ניהול חשבונות, תכנות  פתיחת סתימות בכיור.... הכל אפשרי!

תודה רבה לכולכן!אליסי
תודה רבה לכולכן על התגובות !
בתאוריה אני מבינה את הצורך במגע, אבל בפועל זה קשה לי, זאת האמת!
הייתי רוצה להיות אמא טוטאלית שכזו, אבל כנראה שאני גם צריכה את המרחב שלי לפעמים ומכאן גם היא חשה ממנה חוסר סבלנות לפעמים.
בכל מקרה לקחתי את הטיפ של לשמור איתה על קשר עין ומגע לסרוגין.
והייאוש מהשעמום קשור גם לחורף כנראה .. אגב עוד משהו שעשיתי זה לאגד את כל המתככןים שאספתי מאתרים לחוברת אחת ..
חורף חם חכולן!
זה באמת קשה לספק את הצורך במרחב..בלדרית
אני מאמינה שדווקא אם תספקי לה את הצורך בקרבה היא דווקא תגלה יכולת להתנתק מהר יותר.
פשוט תדמייני שאת עדיין בהריון ותעשי הכל כרגיל כשהיא במנשא ואם כבד לך תשבי.
אבל היא בהחלט לא חייבת להיות במנשא או ביד, אם את רואה שהיא בסדר במיטה/עגלה/טרמפולינה אז שתהיה שם בכיף.
וגם, בדרך כלל אם לא יהיה כואב לה משהו או מציק היא פחות תצטרך אותך.
אנסה לעזורהמקורית
אני לצערי לא אמא של ידיים. מאוהבת בילדים שלי אבל לא מסוגלת. ב"ה שהם מסתדרים עם זה. (וכבר עברו לי ייסורי המצפון )
פשוט משאירה אותם קרוב אליי בלול או בטרמפולינה או על השטיח ברצפה ובסוף זה זורם.
אני כן הייתי מתעקשת לצאת בימים לא גשומים שלא קפוא. את צריכה את זה. לא פשוט להיות כל היום בבית. במיוחד בחורף המדכא הזה. אפילו פעם בשבוע פעמיים. ואם יש מי שישמור עליה בזמן הזה עוד יותר טוב.
לגבי סדר יום - קימה מוקדמת ככל הניתן. אוכל קצת משחקים ולישון וחוזר חלילה. זה ניסוי וטעייה עד שתצליחי לזהות מתי למשוך בערב כדי שתישן מוקדם.

בהדרגהפרה

 

תרגילי אותה להיות קצת לבד בהדרגה.

שימי אותה על הבטן על הריצפה (שמיכה...) עם צעצועים ותהיי לידה, לטפי, דברי.  אחרי כמה ימים כשהיא כבר תדע למצוא ענין בעצמה לכמה דקות, תקומי ותסתובבי בחדר, אח"כ תצאי לכמה דקות וכו....

 

הכל בהדרגה. עם ליטופים, דיבורים.....

 

סדר יום, מנסיון כואב, הכי חשוב שעת השכבה.   כשיש ילד אחד נוטים להגיד שלא נורא ישן אח"כ, יבוא איתנו לכל מקום... בטווח הרחוק זה הרסני.  ולכן כדאי שעת השכבה עם דברים קבועים שעושים שמסמנים לילד שהולכים לישון.

 

ובענין השעמום.  אם יש משהו שרצית ללמוד או להשתכלל בו, זה הזמן.

(מגזרות נייר, אפיה, כתיבה, צילום....)

 

בהצלחה.

 

מאזנת...מחי
אני מסכימה שמגע וקירבה לאמא חשובים מאוד מאוד,
לא חושבת שזה צריך להיות 24/7.
כמובן לא לנטוש אותה בוכיה כי זהו, נמאס להחזיק אותה, אבל כן להניח אותה על הבטן לכמה דקות (בהתחלה רק דקה-שתיים כל פעם), זה כבר גיל שהיא צריכה להיות על הבטן כמה פעמים ביום, להרים ראש, לחזק את חגורת הכתפיים. לשכב מולה, לדבר איתה, לעשות קולות, לעודד אותה להרים ראש ולהסתכל עליך, ללטף אותה... לאט לאט היא תתרגל להיות יותר על הבטן ותוכלי להספיק כמה דברים מהירים בכמה דקות שהיא שוכבת ומסתכלת עליך או על המשחקים שלה
אני עם בעלךשירה515

לגמרי מבינה את התסכול שלך מזה שהיא כל הזמן דורשת להיות על הידיים. תינוק בגיל הזה (והרבה קודם...) בהחלט יכול להרדם בעצמו או לשחק (גם בהייה זה סוג של משחק...) בעצמו לפרק זמן. קרבה גופנית, חום ואהבה ללא הפסקה, זה בסדר אם זה טוב לך!

 ממש ממליצה לך לקרוא את 'הלוחשת לתינוקות' ולאמץ מה שנראה לך. לי זה עזר מאוד בלידה הראשונה, וגם בלידות הנוספות (אני אמא ל6). היא נותנת סדר יום, וגם מפרטת מה אפשר לצפות מתינוק בשלבים השונים. בהצלחה!

 

לדעתי קחי את הזמן להכיר את ביתךארץטרופיתיפה
חנוך לנער על פי דרכו...
זה נכון מאד גם לתינוקות!
תני לעצמך זמן להכיר אותה וגם את עצמך כאמא, זה לוקח שנים ואת רק בתחילתו של מסע מורכב, מאתגר ומופלא.
הבת שלך היא בריאה חדשה בעולם שהגיעה אלייך במיוחד. אין מישהי שיכולה לדעת מה טוב לה בלי להכיר אותה.

אני מגדלת ב"ה תינוק שלישי עכשיו ומבינה, עד כמה העצות של נשים היו נכונות לו, אבל לא לקודמיו בשום אופן . פתאום אני מבינה שיש כל מיני סוגים של תינוקות.

אם הייתי מתייחסת לקודמיו כמו שאני אליו - זה פשוט היה לא נכון ולא מתאים.

הערות על המשקלאין לי הסבר

"וואי, איך את כל כך שמנה?"

"ממש רואים שהיית בהריון"

"את נהיית הר''

.

.

.

הערות צובטות, נכון?

לכל אישה שעיניה בראשה ברור שהיא לא תעיר למישהי על כך ששמנה לאחרונה, או שהיא נראית אחרי לידה.

אז למה כשזה לצד השני זה מותר?

למה זה לגיטימי בעיני מרבית הנשים להגיד לי ''איך את כל כך רזה?'', ''לא רואים שילדת!''.

.

.

.

זה לא לגיטימי, בדיוק כמו שלא לגיטימי להעיר על הצד השני.

לתת הערות על משקל, כל משקל שהוא, זה בעייתי.

זה נושא רגיש.

גם אצל מישהי ששוקלת מעט.

.

.

.

אתן לא יודעות מה ההתמודדות של אותה אחת.

אולי יש לה הפרעות אכילה? אולי היא בדיכאון?

אולי היא בטיפולים רפואיים שגורמים לכך?

.

.

.

משערת שאצל הרוב יש ''כוונה טובה'' ומבחינתן זו ''מחמאה''.

אז שתדעו- לפעמים זה לא.

לפעמים זה יושב על פצע פתוח, ולפעמים זה פצע שכבר הגליד.

אבל ''משקל'' זה עקב אכילס גם אם את שמנה וגם אם את רזה.

.

.

.

והלוואי שהצלחתי להאיר עיניים.

והלוואי שאפסיק לקבל 5 הערות כל יום בעבודה על כך שאני רזה.

כי מבחינתי

זו לא

מחמאה.


 

 

חג שמח🌟

מזדההoo

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי


אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)


בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה


ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

❤️אין לי הסבר
את צודקת עם מה שהוספת 
ואי כל מילה שלךלפניו ברננה!

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

❤️אין לי הסבר

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

❤️כל השיח על משקל הוא לא לגיטימיאנונימיות

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

וואו כל כך מבינה אותך❤️סטודנטית אלופה

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

צודקת ממשבתאל1
סליחה מראש אם ההודעה שלי תהיה קצת מעצבנת, אבלכבת שבעים

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.


אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?


כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.


בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

יש הבדל בין לדבר על עצמי לבין לדבר על אחריםאין לי הסבר

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.


אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.


כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.


מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.


מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

הבנתי. תודה על ההסברכבת שבעים
אין לי הסבר- הסבירה מאוד יפה את המקוםסטודנטית אלופה

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

נראה לי שזה תלוי גם הטוןמתיכון ועד מעון

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

את צודקתאין לי הסבר
אבל יש נושאים שעצם העיסוק בהם זו חדירה לפרטיות. כנשים צעירות לי על משקל בד''כ זה בטון חברי וידידותי, אבל עדיין זו חדירה למרחב האישי שלי.
*טריגר* משקל זה קצת כמו לדבר על פגיעות מיניותמרגול

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.


לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.


משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).


נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

כשהייתי רזה המשקל שלי שימח אותי, ועדיין זה לאזוית חדשה
היה לי נעים כששאלו אותי כמה אני שוקלת 
בעינייoo

עדיף לשתוק מאשר לומר דברים שעלולים לפגוע

(סייג לחוכמה שתיקה)


אם רוצים להחמיא על מראה אפשר לומר באופן ברור את רזה ויפה

לא רואה טעם לומר למישהי שלא רואים שהיא ילדה


באופן כללי כדאי להסתכל על שפת הגוף של מי שמשוחחים איתו כדי לראות האם נוח לו בשיחה או לא

אם לא נוח לו כדאי לסיים עם השיחה וללמוד מזה לפעם הבאה להתנסח בצורה שלא תציק

וואי ממש!! ונשים פשוט לא מצליחות להבין את זה!!אמא לאוצר❤

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

מסכימה מאודאין לי הסבר

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

ועודדעדי98

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

מה מה מה😵😵😵לפניו ברננה!
חייבת להאיר גם את הצד השניאין יאוש315

יש נשים שמאוד אוהבות שמחמיאים להן ושמים לב שהן רזו.

זאת אומרת, הן עושות מאמצים גדולים בשביל להגיע לאיזה משקל יעד ושמחות ומוחמאות מזה ששמו לב שהן רזו.


זה ממש לא סותר את מה שהפותחת מרגישה. ואם מעירים לך על זה המון, אז בכלל, זה מטריד ולא לעניין. בייחוד אם את מרגישה שזו חדירה לא לגיטימית למרחב האישי.


אני רק באה להגיד שזה לא שחור או לבן, זה בהחלט תלוי סיטואציה, תלוי קירבה ותלוי בעוד הרבה גורמים שניתן להעריך אותם ברגע נתון ולקלוט את הניואנסים והרגישויות סביב מקרה ספציפי.


הכי חשוב זה באמת לנסות להיות רגישים, מנומסים ואמפתיים לצד השני. שנזכה!

בעיניי זה כן שחור לבןoo

וזה לא תורה גדולה

אם אומרים פעם אחת 'יפה לך רזית' אף אחד לא תוטרד מזה


אבל אם אומרים שוב ושוב או חודרים לפרטים זה הופך מטרד

אם אני מספיק קרובה כדי לדעת שהיא מאודסטודנטית אלופה

רצתה לרזות ועשתה מאמצים לשם כך, בהחלט שאני אחמיא ואפרגן לה.

אך זאת בתנאי שאני בטוחה בכך..

אני לא מדברת על מישהי משתפת אותך שהיא בדיאטהאין לי הסבר

ואז את מחמיאה לה.

כי כאן היא פתחה את הנושא.


אני מדברת על לגשת למישהי, ולהגיד לה ''ואי, ממש שמנת. כמה את אוכלת?''

אז הפוך

זה פוגעני, וזו חדירה בוטה לפרטיות.

אני מאלו שממש מוחמאת שאומרים לי שרזיתי112233445566

כיף לי ששמים לב לזה.

 

אני זוכרת שמישהי כתבה על זה כאן לפני כמה שניםרוח הרים

ומאוד האיר את עיני.

מאז זה נמצא אצלי בראש.

תודה שהזכרת לכולנו♡

מזדהה, רק לאחרונה הכרתי מקרוב התמודדותממשיכה לחלוםאחרונה

עם משקל נמוך

עד אז פחות נתקלתי בזה, ודווקא משהי שיתפה פה בפורום וזה באמת הולך איתי

אם יש בזה טעם של שיפוט כלשהוEliana a

זה באמת לא כיף

אם זה מחמאה על מראה זה סבבה

כי אם מחמיאים לך באמת עדיין פוגע?

בעינייך זו מחמאהאין לי הסבר

להגיד למישהי ''ממש שמנת! כמה את אוכלת?''

לא.

אז בעיני זו לא מחמאה להגיד לי ''כמה רזית. כמה את אוכלת?''. לא מחמאה בכלל, וחדירה למרחב האישי שלי.

משקל זה נושא רגיש, לא רק למי ששמנה.


גם לי, כבחורה רזה, זה נושא רגיש ואינטימי.

וזה לא נעים ששואלים אותי איך אני רזה כל כך או כמה אני אוכלת?

ואני לא מדברת על הערות חודרניות יותר...

כמו:

''אני אביא לך כמה קילו משלי''

''לא נראה שילדת''

''את אוכלת משהו?''

''עוד רגע את נעלמת''


זה לא נעים.


ברור שלמישהי שמנה בחיים לא תדברי באותו האופן.

אז למה למישהי רזה כן?

אי אפשר לדעת באיזו נקודה זה פוגש בה.


גם אם בעינייך זה מחמאה, את חודרת לי למרחב האישי.

וחדירה כזו היא פוגענית,

גם אם לא הייתה כוונה לפגוע.

או שאלת השאלותסטודנטיתאמא

לא רואים עלייך שאת בהריון, בטוח הכל תקין?

הריון זה תקופה רווית חרדות גם ככה, לא צריך להוסיף שאלות מעצבנות.

הגיע הזמן לשרשור חדש ובו גם יוזמה יפה לחנוכה!זמן רנה


מתחברים בחנוכה תשפ"ו


מוזמנות להצטרף וגם לספר לנו פה איך היה.. וכמובן גם לקחת זמנים נוספים 🙂

מחכה לשמוע איך הלך ❤️לפניו ברננה!
טיול צפונה עם הילדודסשמחה כפרוייקט

אנא עזרתכן

יוצאים לצפון לשלושה ימים עם הילדים

גילאי שנה עד 12

כנראה שהולך להיות קר אבל לא גשום

יש רעיונות למקומות מתאימים?

לא עולה לי שום רעיון שמתאים עם הקטנצ'יק

מצד שני המזג גם קצת מגביל

ולא רוצה למצוא את עצמי באיזה פעלטון שיש לי גם ליד הבית…

תבורכו!

מה זה צפונה?דיאן ד.

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

הלינה תהיה באיזור הכנרתשמחה כפרוייקט

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

תבדקו את ירכא מיי ביייבידיאן ד.

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

 

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

 

מיי בייבי ממש שווה ומתאים לכל הגילאיםעדי98
האיזור שם בסדר? בטוח?שמחה כפרוייקט
את מתכונת מבחינת האוכלוסייה?עדי98

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

בעיני לא שייך לפרנס ערביםבורות המים
הם דרוזיםעדי98
וגם מתגייסים לצבא ומשרתים .. זה לא כפר עוין . הרבה מהם חברים של בעלי בצבא ואחלה איתו גם מכבדים מבחינה דתית. אבל כמובן שכל אחת ודעתה ..
אני אוסיףהשקט הזה
שדרוזים באמונה שלהם מחוייבים להיות נאמנים למדינה שבה הם גרים. ז"א הם לא בעלי שאיפות לאומיות או רצון לאדמה משלהם. הם לגמרי מחוייבים ונאמנים לנו. לפי הרב מלמד אפשר להתייחס אליהם לגמרי כאל גר תושב..
אם אתם רוצים קצת טבע יש בלי סוף מקומות יפיםדיאן ד.

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

 

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

 

 

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

נשמע מהמםשמחה כפרוייקט

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

כן אגמון החולה מהמם!!דיאן ד.

לנו כשיצא להיות שם שכרנו רכב גולף לנסיעה בשבילים

אפשר גם לשכור אופניים לילדים הגדולים אם אין להם בעיה לרכב הרבה זמן.

 

אולי כדאי לשאול אותם אם אין בעיה של בוץ.

 

היתרון של חנוכה זה שאפשר לטייל בלי להזיע בכלללתודה לה''

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...


החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת


ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...


בהצלחה!!


לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...


הבית בנמל בעין גבצוצקהלה
היינו פעמיים וממש ממליצה! ממש על הכינרת, לקטנים יש משחקייה מתוקה ולגדולים יותר יש איזור אומנות שמתאים לכל הגלאים עם מגוון חומרים, הרכבות ויצירות מהממות! מקום סגור שמתאים לימים חמים וקרים במיוחד...
מקום נחמד מאד בטבעהריון ולידה

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.


עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

היינו שם לפני חודש, ממש מאכזב כי אין כמעט מיםאמא לאוצר❤

אז אין זרימה של כל המפלים וכו' .. וגם היה מאד מלוכלך ..

השאלה היא אם הגשם שהיה מאז שינה משו משמעותי 

כן הזרימה לא חזקה אבל אנחנו לא באנו לשחות בסכרהריון ולידה

כמו שכתבתי עשינו את ההליכה לאורך הירדן

המשכנו גם אחרי הסכר

השביל לאורך הנחל נקי וממש נעים, שקט ורואים את המים יפה גם אם אין זרימה חזקה

בדרום הגולן יש מסלולים קלילים גם עם עגלותבורות המים

ונוף לכנרת ולא קר שם

בכללי טבריה יכל להיות נחמד כי לא קר שם

נשמע. טוב. את יכולה למקד?שמחה כפרוייקט
יש טיילת יפה בין כפר חרוב ליישוב לידתודה לה''
ממש מעל הכנרת
נכון לזה נראה לי התכוונתיבורות המים

מנסה להזכר בשם.

אבל עשינו את זה שנה אחת והיה באמת ממש כיףכי היה נוף מהמם של הכנרת והיינו עם תינוק וילדה בת שנתיים ןעוד כל השאר והיה קליל וכיף

מבוא חמה אולי? ומסתיים במצפה השלוםתודה לה''
חושבת שזה השמות
המלצה חמה, לך ולכולן-יעל...אחרונה

כנסי לאתר "יש לאן",

יש להם משחקי שטח מדהימים ממש, בהרבה מקומות בארץ, ניווט עם משימות וחידות.

ספציפית אנחנו היינו ביער מבוא חמה, שזה מסלולון כיך, עשינו עם עגלה גם ויש לו תצפית מדהימה על הכינרת.

עם "יש לאן"- זה הפך למשחק כייפי, מצחיק, מלמד, ומגבש.

ממליצה ממש ממש בחום!

התלבטות לגבי הטיולוןשירה_11

החמוד בן ה 5.5 חודשים עדיין באמבטיה, תכף אעביר לטיולון.

יש לי עגלה של אינגלזינה אלקטה והטיולון שלו כזה גבוה והעגלה בשימוש ב"ה כבר 3 שנים תכף


אני מתלבטת אם לקנות טיולון של אינפינטי מון שהוא נראה נוח ונמוך ושכיבה מלאה וקליל כזה

או להישאר עם הטילון של האינגלזינה


השיקולים בעד לקנות:

נראה יותר נוח, שכיבה מלאה, וזה נראה שאם אקצה להכניס שם את בת ה3 בנוסף לתינוק מידי פעם זה אפשרי

וגם פחות בלאי של השלד של העגלה, הוא בכל זאת כבר 3 שנים בפעולה…


נגד:

חבל על הכסף יש כבר טיולון


אשמח לעצתכן אני חושבת שאני צריכה לשמוע ממנוסות

מקפיצה לך❤️סטודנטית אלופה
תודה לך 💝שירה_11
אני לגמרי בעד טיולון, הרבה יותר נוח לשימושמתואמת

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

אני אוהבת טיולוןושלומית.

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

כשאתן רושמות טיולון אתןשירה_11

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

כן, ברור.מתואמת
האמת שטיולון של העגלהחנוקה

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר

אני בטיולון של העגלהמנגואית

יותר כבד. יציב. אפשר לשים 2 ילדים לפעמים והכל טוב.

אפשר לתלות קניות.


חיסרון - שוחק ממש ויש מצב שלא ישרוד מתישהו.


בעבר הייתי עם טיולון נפרד זול (וילדים אחרים שכבר גדולים). הטיולןן אם היה עמוס בקניות ובלי ילד היה מתהפך. לא היה מקום ל2 ילדים. ובסוף הוא נשבר אחרי שימוש של כמה שנים 

חייבת לומר שטיולון פשוט ששורד כמה שנים זה יפהיעל מהדרום
לק"י


וכנראה שמרתם עליו טוב.

אז את לא בעד?שירה_11
אני קונה זולים והורסת אותם🙊יעל מהדרוםאחרונה
נראה לי שזה מאוד תלוי בשימושבארץ אהבתי

אצלנו היה טיולון פשוט שהחזיק עם ארבעה ילדים. היה בשימוש לא מעט (כולל גרם מדרגות בכניסה לבית שכל פעם צריך לעלות/לרדת). אבל לא העמסנו עליו בצורה מוגזמת (לא שני ילדים בו זמנית, וגם לא המון שקיות של קניות וכדו').

אני משאירה בטיולון של העגלהרק טוב!

עד שהם יושבים יציב ועם מספיק משקל.

בערך עד גיל שנה.

כשהם קטנים ורזים (לפחות אצלי) ולא יציבים, אז מרגיש לי כאילו הטיולון (לא של העגלה) לא מחזיק אותם וקל מידי...

הטיולון של העגלה לפעמים גם יותר סגור ומוגן שזה טוב לך עכשיו בחורף. 

זהו שדווקא נראלישירה_11

שהטיולון הנפרד יותר סגור

העגלה שלי זה אינגליזינה ודווקא היא נראית לי לא יציבה

רגע שולחת תמונה

אני ההפך מכולן לא אוהבת קלילים מדיבורות המים

כי הם לא יציבים כל הישענות או תיק מפיל אותם

וכי הגלגלים נתקעים בכל אבן ואני גרה במקום עם דרכי עפר גם


קונה רק עגלות משולבות קלות משקל ונוחות  ולא מסורבלות ומשתמשת בטיולון שלהן


לי יש בייבי בוס בובקט שוקלת 7 קילו

ממ שקלה נוסעת חלקקק ןיציבה ומתקפלת ביד אחת

באמת לא מוצאת חסרון או סיבה לעבור לטיולון אחר


קונה יד שניה בזול ממ ש לא מפחדת שישחק

מקסימום לילד הבא אקנה חדש

וגם בעיני זה ממש בזבוז כסףבורות המים

לקנות גם עגלה משולבת וגם טיולון

אני קונה יד שניה בסביבות ה300-400 עגלה משולבת במצב מעולה ..יש גם ב500..


כבר שנים קונה ככה

מוכרת בזול את הישנה

ולהוציא את הסכום על טיולון קליל שנשבר אחרי ילד אחד מרגיש לי בזהוז

בסוף במצטבר זה לא בהכרח יוצא יותר זולהשקט הזה

אם את כל ילד קונה ב400-500.. או שלא הבנתי נכון

לי יש ספורטליין שקניתי ב-2000 שח ומשמשת אותי כבר לילד שלישי ב"ה, אז יוצא שעד כה היא עלתה לי 600 שח לילד+- ומאמינה שתחזיק גם לעוד ילד אחד לפחות, אז לגמרי שווה לי את המחיר.


ומחזיקה גפ טיולון פשוט כי לפעמים יוצא שאנחנו יוצאים עם שתי עגלות, או שנוח שהטיולון הקליל באוטו ומשתמשת בו ליציאות קצרות עם האוטו 

מה פתאם...קונה עגלה לכמה שנים טובותבורות המים

והן גם לא נהרסו או משהו בדוקא לפעמים החלפתי כי רציתי מסיבות אחרות


עגלה שקניתי ב300 החיזקה לי ל3 ילדים

לדוגמא

אהה אוקייהשקט הזה

זה נשמע אחרת.

בעיני עגלה שמחזיקה לכמה ילדים שווה להשקיע ולקנות חדשה אבל אפ הצרכים משתנים וכל כמה זמן צריך להחליף עגלה אז באמת שווה לשקול את האופציה של יד2

מנסיוני הן כמו חדשותבורות המים

לפעמים בזול מדי יהיו כתמים..ולפעמים לא..


אבל אם תשלמי 500-800 נגיד יש עגלות ממש במצב חדש

לא רואה אפילו סיבה אחת לשלם פי 2 או 3


אבל אני ככה בכל דבר..לא מכירה חנויות

גם לי יש בייבי בוסרק טוב!
ולא החלפתי לטיולון. אני איתו כבר 6 שנים כמעט רצוף. מחזיק מעולה. רק הגגון כבר מלוכלך והמושב קצת דהוי. אבל אפשר לקנות ריפוד חדש לגגון אם נרצה. 
מתייגתשירה_11

@רוני_רון אני זוכרת שרשמת משו על הטיולון שלך

אשמח ❤️

אני בעד לקנותרק טוב=)
בעיקר מהסיבה שזה שוחק את השלד של האמבטיה 
למה לא לחשוף ילדים למסכים?אנונימית בהו"ל

אשמח ממש לתובנות..

למאמרים, להכל.

אני שמעתי שזה גורם לקשב וריכוזכבתחילה
אלימות, שיעמום מדברים אחרים/מיצוי מהר של דברים אחרים. 
ממש לא בריא למוחDoughnut
זה גירוי חזק מדי למוח וגורם לנזקים מגוונים. יש הרבה מידע ברשת אם מעניין אותך.
ציפייה לא ריאלית למענה שיתן לך כאן רשימות וקישוריםאלישבע999אחרונה

לים המידע שקיים בנושא, מאמרים ומחקרים.

זו באמת ובתמים שאלה קלאסית למנועי החיפוש באינטרנט, ולא לפורום בו התשובות לשאלות הן קצרות ותמציתיות.  


בגדול - מאוד תלוי גיל.  

0-2, 2-5, 6 ומעלה.  

כל טווח גילאים עם המלצות רלוונטיות גיל.  


בנוסף, לכל הגילאים:

1.ללא מסכים לפני השינה: יש להימנע ממסכים 60 דקות לפני השינה ולהרחיק אותם מחדר השינה.

2. ללא מסכים בארוחות: המסך לא צריך להיות מופעל בזמן ארוחות משפחתיות או אינטראקציות חברתיות.

3. תיווך ובחירת תוכן: כאשר צופים, ההורה צריך להיות מעורב, לבחור תוכן מתאים ולשוחח עליו עם הילד.

4. דוגמה אישית: ההורים צריכים לשמש דוגמה אישית טובה בהתנהלותם עם המסכים.

לימוד אנגלית לגיל הרך מה דעתכן?דיאן ד.

הבן שלי בן 4 מאוד מתעניין באנגלית

כל היום שואל אותי

אמא איך אומרים שולחן באנגלית? איך אומרים תודה באנגלית?

 

יש לנו בבית משחק של אותיות באנגלית אז כבר מכיר ומזהה את כל האותיות באנגלית.

 

קצת מתלבטת אם ללמד אותו מעבר לכך

ובעיקר אם כן אז איך עושים את זה?

 

אני בעצמי יודעת אנגלית די בסיסית, שלא לדבר שהמבטא שלי איום ונורא

קצת חושפת אותו למילים שזה אומרים ככה וזה ככה

אבל לדעתי זה לא משהו שיעזור לו לדעת מעבר ויחזיק מעמד.

 

סרטים לא באים בחשבון! הילדים אצלנו לא חשופים למסכים בכלל בכלל

אז לא סרטים ולא שיעורים (שזה גם לא נראה לי מתאים בגיל)

 

חשבתי בעיקר משחקים, ספרים ושירים.

אני מאוד רוצה שייחשף לא דרך המבטא שלי שכאמור הוא לא משהו.

יש רעיונות בקהל?

וגם אני רוצה משהו חוויתי וכייפי.

אצל הבן שלי יש חוג אנגלית בגן והוא ממש נהנה ואוהבכבתחילה
חוזר כל שבוע עם מילים חדשים ושירים באנגלית.


אפשר לחפש אם יש באזורכם חוג אנגלית קליל לילדים. 

היי! לא היית פה הרבה זמן, לא?השקט הזהאחרונה
אולי ספרים מנגנים?שומשומ

יש ספרים מנגנים  עם מילים בסיסיות לפי נושאים

(כמו בעברית..)


אם מסך לא בא בחשבון אולי רק שמע? סיפורי ילדים באנגלית 

יש לכן רעיון מה לקנות לגיסתי?ואז את תראי

מגיעים להדלקת נרות אצלה,

נפגשים פעם באף פעם...

אולי משהו לילדים? תאומים בני 9.

או לבית?


אשמח לרעיונות,

משהו שקל למצוא לא יקר 

אם את מביאה משהו לאכולאהבה.

סלט או פשטידה אפשר להביא בכלי יפה שיהיה להם לבית

אפשר גם מגבות יפות למטבח

משחק לילדים או ספר זה רעיון יפה 

אפשרחולמת להצליח

נטלה יפה,

שעון קיר.

משחק קופסא לילדיםעודהפעםאחרונה

תמיד נחמד בעיני

מידות בנקסטשמ"פ

הזמנתי עד חודש ועכשיו נהיה קטן אז הזמנתי מידה עד 3 חודשים וענקקקק

איך המידות שלהם עובדות?

זה לפי אורך/גובה של הילדכורסא ירוקה
ואמור להספיק עד שהוא יהיה גדול יותר אז הגיוני שגדול לו עכשיו. 
אז פשוט הוא בין מידותשמ"פ
ההבדל בין המידות די דרסטי
כן, הגיוני. אל תדאגי הם גדלים מהר כורסא ירוקהאחרונה
ככה זה...ואני שר
המידה הבאה תמיד גדולה בהתחלה, לפחות מהניסיון שלי...
כן ככה זהשומשומ
אבל מהר מאוד הוא יגדל והבגד יתכווץ וזה יהיה מעולה 

אולי יעניין אותך