שאלות של אמא טרייהאליסי

היי   כותבת פה פעם ראשונה אבל קוראת הרבה

אני עם תינוקת בת 3 חודשים ושבוע,  בבית בחופשת לידה,  ויש לי כמה התייעצויות

 

1. היא מאוד רגילה  להיות "על הידיים", נראה שרק ככה היא יכולה להרגע, אבל כעת נוצר מצב שכל דקה שהיא לא על הידיים היא מתחילה לבכות. לי באופן אישי קשה לשמוע אותה ככה אז אני מרימה מיד, בעלי טוען שאני מרגילה אותה לזה ושהיא צריכה לדעת להיות לבד.  (כמובן שאנחנו בסביבה מחייכים אליה מדברים איתה, אין הכוונה לבד לגמרי). כעיקרון לא הסכמתי איתו אבל בימים האחרונים אני ממש מותשת, אני בעצם לא מצליחה לעשות כלום כי כל רגע שהיא לא על הידיים היא לא נינוחה עד שאני מרימה אותה, ואני כבר חסרת סבלנות.

2. שעמום בחופשת לידה- אמנם אני הולכת לכל מיני סדנאות ונפגשת עם חברות אבל בסוף רוב היום אני לבד בבית,  מוצאת את עצמי מטפסת על הקירות. יש באזורנו מעגל נשים ואני הולכת אליו אבל לא נוצרות חברויות של ממש, כמו כן בגלל החורף (קר אצלנו) אני באמת לא רוצה להוציא את הקטנה.  סדרות לא ככ מדבר אליי ואני עושה עבודות בית אבל זה לא מספק וממלא. מה אתן עושות בחופשת לידה?

3. סדר יום - איך אפשר לסייע לתינוקת להתחיל סדר יום? לרוב אנחנו קמות סופית סביב 9:00 ומנסה להרדים ב8:00. ובלילה: היא  מתעוררת כל שלוש וחצי ארבע שעות והייתי רוצה להאריך קצת יותר. היא לקראת כניסה למעון. יש  לכן טיפים לגבי סדר יום ?

 

סליחה על  האורך, לא חייבות לענות על כל השאלות! פשוט פתאום התפנה לי זמן אז ישר שאלתי הכל...

אשמח ממש לכל תגובה!  

כיף יש את הפורום! 

 

מזל טובאורוש3
אני לא מאמינה בפינוק בגיל הפיצי. היא הרגע יצאה לך מהרחם ברור שהיא רוצה לחוש אותך. איפה את שמה אותה כשהיא לא עלייך? יש לה משהו מעניין? זה גיל שכבר מתחילים להכות במשחקים תלויים. אז אוניברסיטה, טרמפולינה כשהיא רואה אותך גם יכול להיות. כל דבר כמה דקות.
הלילות מעולים מעולים לגיל הזה.
לגבי השעמום. האמת שלא מוכר לי. אם את לא ממש עייפה ומספיקה בבית כנראה שהיא תינוקת די טובה סך הכל ומצבך טוב. ב''ה. אולי לפתח תחביב? תפירה? יצירות? ללמוד משהו? לקרא ספרים?
בהצלחה עם הכניסה למעון. לדעתי בינתיים תתנהלי איך שנח לך. שם כבר ירגילו אותה לסדר שלהם.
לגבי שיעמום בחופשת לידהמיואשת******
רואה סרטים קוראת ספרים וישנה. מנשקת את
התינוק.
שעמום? לא יודעת מה זה.
את יכולה לעשות אלבום דיגיטלי בלופה זה מה זה מעסיק ותהיה לך מזכרת מהממת.
חלום שלי להשתעמם קצת😆הריונית ותיקה
בילד השני עוד תתגעגעי לשעמום הזה...
בכל אופן,
לגבי פינוק - לא מאמינה בזה בכלל! יש ילדים שזקוקים יותר שנתווך להם את העולם , גם לי יש תינוק בן ארבעה חודשים שרוצה אותי כל היום ואני מאפשרת לו כי הוא זקוק לי.
כדאי שהילדים שלנו יחוו עוד כמה רגעי חסד לפני המעון שם בוודאי לא ירימו אותם כל היום ....
נשמע שיש לה סדר יום מבחינת השעות ובכל מקרה בכניסה למעון היא תסתכרן עם השעות שלך , תהני!!!
אני ממש מסכימה בעיקרון, אבל..אליסי
בתכלס אני מותשת נורא.קשה לי שהיא על הידיים. יש לי מנשא אבל איתו אי אפשר לשבת וגם לא לעשות כל דבר . ל. מרגישה חנוקה..
ברמה העקרונית מסכימה איתכן בהחלט.
תודה על התגובות!
אני חושבת שאת במילכודשירה515

אם את מסכימה עקרונית עם זה שנחוץ וטוב לילד להיות צמוד פיזית לאמא כל היום, ומצד שני את לא מסוגלת לתת לילד שלך את המענה לצורך הזה בלי להיות חנוקה, אז התוצאה המתבקשת היא רגשות אשם (שלא נגמרים כאן, הם מלווים אמהות לכל החיים...).

 

אני מאמינה שאת אמא נהדרת לבתך, אם תרימי אותה כל היום, וגם אם תחליטי שאת לא. מותר לך להחליט איך גדלים ילדים בבית שלך, וזה ממש לא צריך להיות כמו בבית של השכנה, או של אחותך, או של האמא המושלמת מהכתבה בעיתון. הילדה שלך הופקדה בידייך, ולא בשביל לחנוק אותך!

אני אמא בלי רגשות אשם (רוב הזמן...), וגם את יכולה להיות!

אהבתי, תגובה יפה מיואשת******
תודה רבה לך!אליסי
אכן די להשוואות!חח
תגובה מהממת!!!לפניו ברננה!
גזור ושמור!
אגבאליסי
איך את בלי רגשות אשמה? ספרי לנו@!
האמת? לא יודעת.שירה515
רק לאחרונה גיליתי ש(כמעט) לכל האמהות יש רגשות אשמה, כאלה שמטרידים כשהולכים לישון.
מניחה שכמה הנחות יסוד הצילו אותי מזה:

הקב"ה הביא את הילדים שלי אלי, כי זה מסלול החיים שנועד להם. גם הטעויות שיהיו לי, הן חלק ממסלול החיים שלהם.

אני לא חיה בשביל הילדים שלי, והם אינם מרכז העולם. כולנו חיים למען מטרה גדולה.

לכל אדם יש בחירה חופשית. אני מאמינה בהם וסומכת עליהם, ולא חוששת שכל משבר ישאיר אצלם טראומה שתהרוס להם את החיים.


חוץ מזה, כרגע אני לומדת בחוג הורים בגישת שפר, וזה ממש משחרר! מומלץ!!

וממש ממליצה על 'הלוחשת לתינוקות'.
תודה רבה על התשובה!אליסיאחרונה
מחזק. אהבתי ממש מה שכתבת
מה עם מנשא? מה עם אוניברסיטה? טרמפולינה ושארוואוו
אטרקציות?
את נשמעת אמא נהדרת!בלדרית
בנוגע לידיים, לא ממליצה להוריד בכוח ולתת לתינוקת לבכות, זה עלול להכניס אותה לחרדות. כל תינוק נפרד בקצב שלו, ובסוף כולם יורדים מהידיים (ואנחנו אלה שמתחננות לחיבוק ). תחשבי על נשים אפריקאיות או על קופים, זה הטבעי שהתינוק צמוד לאימא. ומי שאומר לך אחרת טועה. חשוב מאוד להשיג מנשא נוח ללבישה ולסחיבה. לי יש בייביביורן והוא אחלה, הוא יקר אז עדיף להשיג ממשפחה או יד 2. ניסיתי גם לופיקס והוא נחמד לגילאים קטנים.
בנוגע לשינה, בלי לחץ, תשכיבי מוקדם יוצר תכבי אורות, גם אם לא תירדם לאט לאט תבין מתי יום ומתי לילה. וזה בסדר לישון מאוחר בגיל כזה, אם זו הסיבה.
שעמום- לא נשאר לך הרבה זמן בחופשה, אז דווקא לא נורא להשתעמם קצת, לפתח תחביבים, אולי לפתוח עסק אם מתאים לך. חורף זו באמת תקופה של הרבה בבית, תנצלי ימים יפים ליציאות החוצה.
מצב נורמאלי מאוד!תוכניתנית

גם אני הייתי ככה בבת הראשונה שלי. היא היתה תינוקת ממש בסדר ואני כל כך השתעממתי בבית, לקחתי עבודות פרטיות ועדיין - - - בסוף חזרתי מוקדם לעבודה.

עם הבת השניה הארכתי את החופשה.... כבר לא היה משעמם, רציתי לנצל את הבקרים למנוחה לפני שהגדולה תחזור.

בקשר ל"ידיים", יכול להיות שהתינוקת שלך סובלת מכאבי בטן שרק כשאת מחזיקה אותה (בד"כ זה לוחץ על הבטן) אז נרגע לה קצת. 

הבת השניה שלי לא היתה רגועה בכלל, רק רק רק על הידיים כולל גם באמצע הלילה... עד שהלכתי למומחה לרגישויות ואלרגיות, ד"ר היימליך, והוא הביא לי כדורים הומאופטיים. ביום שהתחלתי לתת לה היא נרגעה קצת ואחרי חודש (גיל 5 חודשים) עבר לה לגמרי. תודה לקל.

יתכן מאוד גם שמתי שהיא לא בידיים שלך את עוברת לחדר אחר, והיא לא רואה אותך. תנסי להיות קרוב אליה, לשבת לידה, לשים עליה יד.

את יכולה גם לשים לידה בקבוק מים חמים שהיא תרגיש חום כמו כשאת מחזיקה אותה...

בהצלחה!

לא מאמינה במה שכתבו בכללסלמנקה
לא אקרא לזה פינוק אבל יש הרגלים בגיל מוקדם.
ההשוואה לנשים באפריקה או לגורילות לא שייכת בכלל. התינוקות שם נמצאים בתנאי הישרדות לא טובים בכלל ונאחזים באימא כדי שלא יפלו. זה לא מצב אידיאלי. אנחנו לא קנגרו ולא גורילות ולא חיים באפריקה.
הילדה יצאה לך מהבטן. עכשיו היא נפרדת ממך וצריכה לחוות את העולם בדרך שלה. נכון שאת נותנת אהבה וחום אבל אם את מצמידה אותה אלייך את גם מגבילה אותה. גם פיזית- ההתפתחות שלה תהיה בעייתית. גם תודעתית. היא צריכה להכיר את העולם כאדם עצמאי.
אני ממליצה להרגיל אותה לאט לבלות עם עצמה. לשכב לידה כשהיא באוניברסיטה. לשחק איתה כשהיא על משטח הפעילות. לאט לאט היא תלמד להעסיק את עצמה. היכולת שלה להיות עם עצמה זו המתנה הטובה ביותר שאת יכולה להעניק לה לדעתי!
בקשר לתעסוקהסלמנקה
מאמינה שהמשאבים צריכים להיות על התפתחות הילדה. במסגרת זה היא צריכה להיות כמה שיותר פעילה (על הידיים את מגבילה את הפעילות). תנסי לגרות לה את החושים, לגרות הפעלה של גפיים, להסתכל, להחזיק וכו'. גם חשוב מאד לשמור על סדר יום מסודר. זה חשוב לה מאד (אוכל, פעילות, שינה). לא מאמינה בלצאת לקניונים עם הילדה.
שמירה על סדר יום קבוע שנותן יציבות וגירוי הילדה לפעילות מילא לי את כל היום בחופשות הלידה.

מניחה שהיא נרדמת על הידיים. אם היא לקראת כניסה למעון אולי זה הזמן לקרוא קצת ולהתחיל לאמן אותה להרדם לבד.
לגמרי איתך בתגובותהמקורית


אני ממליצה בחודשים הראשונים כמה שיותר אמאוואוו
וקרבה גופנית . זו לא פגיעה בהתפתחות. אלא זה הצורך האמיתי הנפשי וגם הגופני של התינוק . עם הזמן הוא יתפתח ויתנתק.
לא סותרסלמנקה
אפשר להביע המון חום ואהבה ועם זאת לכבד את המרחב של הילד.
הילדים שלי גדלו מחובקים ומנושקים ורואים שהם יודעים שהם אוהבים ויודעים גם לחבק, אבל עם זאת נתתי להם את המרחב שלהם ואת העצמאות שלהם והם רואים מזה רק ברכה.

את חופשות הלידה הארוכות שלי השקעתי בלהיות איתם ולאפשר להם להתפתח אבל הם ממש לא הרגישו בטוחים רק על הידיים.

אני רואה גם קורלציה בין אימהות שמסתובבות עם מנשאים עם הילדים עליהן (מתוך אמונה חזקה שזה מה שהילד צריך) להתעלמות מצרכים אחרים של הילד- למשל סדר יום. אימא שמבלה את הימים בקניון, גם אם הילד במנשא, לא קשובה לצרכים שלו. לפי מה שאני רואה, הידיים והמנשא מעיקים על האימא ובסוף מרחיקים אותה מהילד. המרחב חשוב לשני הצדדים.

אפשר ורצוי לתת חום. זה ממש לא אומר שכל רגע בלי מגע הוא רגע שהילד סובל.
סליחה, אבל הכתיבה השיפוטית הזו מאד לא נעימהמיואשת******
לא התכוונתי לכתוב שיפוטי.סלמנקה
התכוונתי לתת תובנות ממה שאני רואה.
רוצה להבהיר קצתסלמנקה
מצטערת אם נשמע שיפוטי. רציתי להבהיר נקודה וכנראה לא הצלחתי.
אם חשוב מאד לאימא שהילד יהיה רוב הזמן או כל הזמן עליה, אז מה עושים עם הילד? בהתחלה מחבקים, מנשקים, מגרים לצחוק, שרים שירים, משחקי אצבעות ושוב מחבקים. בשלב כלשהו כבר מחפשים לעשות משהו אחר. אז מתחילים להסתובב עם הילד ומחפשים מה לעשות ולפעמים הפעילות לא כוללת את הילד.
לפעמים יוצאים לפעילויות שלא כוללות את הילד (שבמנשא) רק כי לא יודעים מה לעשות כבר.
בעצם יש 2 דברים- 1. מה התעסוקה. 2. האם יש מרחב לאימא ולילד.

הטענה שלי היא שכשנותנים לילד להיות פעיל ומחפשים בשבילו פעילות אז יש משהו חדש לעשות. אוניברסיטה, כדורים, בובות, תרגילים לגוף. הילד גם מתעניין בעוד דברים וגם לאימא פחות משעמם וזה גם תורם להתפתחות ואפשר גם לבנות סדר יום (למשל הוספת טיול).
בנוסף, יש מרחב לכל אחד מהם להיות קצת עם הגוף שלו וזה גם צורך, לדעתי, לשניהם.
האמת שאין לי כח להיכנס לויכוחמיואשת******
אני רק אומר כמה דברים
1. לכל אמא משעמם בחופשת לידה וגם אימהות שמאפשרות מרחב יוצאות עם הילדים לקניונים וכו. לא רואה שום בעיה בזה
2. יש אינספור מחקרים על כמה הילד נתרם מהמגע עם האמא. גם רגישות וגם התפתחותית. זה לא סותר זמן לבד אבל אי אפשר להתעלם מהכח העצום שיש במגע עם האם ולטעון שזה רק במצבי מצוקה או משהו דימה שכתבת בהודעה הקודמת
3. לכל אמא יש צרכים אחרים וצורת האימהות שלה נגזרת מזה וזה בסדר. מותר וכדאי לומר לאמא שאין שום נזק, ויש גם תועלת, מתינוק שנמצא הרבה על הידיים בחודשי חייו הראשונים. זה לא סותר כהוא זה את העובדה שאפשר גם אחרת, ואם זה לא טוב לאמא היא צריכה למצוא את הדרך שלה שיהיה לה טוב.

מה שבעיקר. היה מאד לא נעים לקרוא זה את ההגדרה שלך שיש קורלציה בין מי שמשתמשת במנשא/הרבה ידיים לזה שהיא מתעלמת מצרכים אחרים של הילד ומסתובבת איתו בקניון. זה פשוט לא נכון . זה הכל
תקשיביאורוש3
בגיל הקטנטן הם יורדים ממני ממש ממש ממש מעט. עכשיו בן תשעה וקצת חודשים בא לו לרדת והוא בהחלט לא מוכן להיות מוחזק כשמתחשק לו לרדת להשתובב. אז הידיים בהתחלה זה צורך. בוודאי שלא פוגע התפתחותית (מחקרים מוכיחים אחרת ולא, אין לי כח לחפש). כמובן יש ילדים שזקוקים לכך פחות ויש שיותר. כמו בכל צורך. יש תינוקות שישכבו שעה שלמה ויסתכלו על קשת בעגלה. ויש שיבכו אחרי עשר שניות. את מבינה? זה לא קטע של הרגל בגיל חודש. זה צרכים שונים. נשמע מהמם איך שאת דואגת לפתח את שלך. לא לכולן זה מתאים. ועדיין ילדים תקינים מתפתחים סבבה. מסכימה שאם לאמא יש קושי אפשר לנסות להרגיל לאט לאט ובהדרגה גם להישאר קצת לבד. לאט. עם קשר עין והקשבה. אבל אני פשוט לא מאמינה שהכל תלוי בנו. קטני שלי עכשיו רק סיים תקופה איומה של צרחות באוטו (עוד בוכה לפעמים ממש לא ברמה שהייתה ב''ה) בערך מאז שנולד. האחרים לא עשו את זה. הוא ילד אחר. עם קשיים שונים וצרכים שונים. כך זה בכל דבר. עצמאות זה משהו שנרכש לאורך כל החיים (וואלה אני עוד מתקשרת לאמא להתייעץ כשחולים לי). ובהתאמה לשלב ההתפתחותי ועם הקשבה לאם ולילד...
לדעתי כל תינוק וכל אימא הם בעלי צרכים אחריםבלדרית
ונכון, לא נורא שהתינוק יהיה -קצת- במצוקה, אם הוא תינוק חרדתי במיוחד אז מלמדים אותו עצמאות לאט יותר. אם יש לו הרבה חוסן נפשי אז מהר יותר.
אבל-
יש צרכים שהם טבעיים ומשותפים לכל תינוק אנושי באשר הוא. ולא סתם כתבתי על קופים. כל תינוק זקוק למגע צמוד לאימא שלו. לא כל היום. ואפשר גם שאדם אחר יחזיק אותו כדי לספק את הצורך- אבל כאשר התינוק מאותת על צורך במגע, לפי כל פסיכולוג שעוסק בנושא- כדאי לאפשר לו.
במיוחד בגילאים הצעירים עליהן שאלה פותחת השרשור.
נכון שזה קשה וחונק לפעמים. לא קל לגדל תינוק. ולאט לאט הם יורדים מהידיים, מגלים עצמאות ובאמת שבשלב מסויים כל אימא מתגעגעת לרגעים האלה של הביחד ושל היצור הקטן שתלוי בה.
לישון לישון לישון כל רגע שהילדה ישנהמיכל ממב

וכשהיא לא ישנה - על הידיים כמה שניתן במיוחד כשהיא לפני כניסה למעון

תצברי כחות למען הילדה שלך

אתן בתהליכים של היפרדות זה לוקח זמן

ככל שתהיה איתך יותר כן ייטב לה.

בהדרגה נסי לשים אותה על המיטה קרוב קרוב אליך ולשחק איתה כשהיא לא על הידיים זה ירגיל אותה למשחק

ומקווה  שגם בעלך ייקח איתך חלק בזה

בהצלחה!

 

לגבי שיעמום - ספרים, ללמוד ביו טיוב לעשות דברים ולעשות אותם! נסי לחשוב על כל דבר שיכול לעניין אותך

גינון, בישול, יצירה, סריגה, ניהול חשבונות, תכנות  פתיחת סתימות בכיור.... הכל אפשרי!

תודה רבה לכולכן!אליסי
תודה רבה לכולכן על התגובות !
בתאוריה אני מבינה את הצורך במגע, אבל בפועל זה קשה לי, זאת האמת!
הייתי רוצה להיות אמא טוטאלית שכזו, אבל כנראה שאני גם צריכה את המרחב שלי לפעמים ומכאן גם היא חשה ממנה חוסר סבלנות לפעמים.
בכל מקרה לקחתי את הטיפ של לשמור איתה על קשר עין ומגע לסרוגין.
והייאוש מהשעמום קשור גם לחורף כנראה .. אגב עוד משהו שעשיתי זה לאגד את כל המתככןים שאספתי מאתרים לחוברת אחת ..
חורף חם חכולן!
זה באמת קשה לספק את הצורך במרחב..בלדרית
אני מאמינה שדווקא אם תספקי לה את הצורך בקרבה היא דווקא תגלה יכולת להתנתק מהר יותר.
פשוט תדמייני שאת עדיין בהריון ותעשי הכל כרגיל כשהיא במנשא ואם כבד לך תשבי.
אבל היא בהחלט לא חייבת להיות במנשא או ביד, אם את רואה שהיא בסדר במיטה/עגלה/טרמפולינה אז שתהיה שם בכיף.
וגם, בדרך כלל אם לא יהיה כואב לה משהו או מציק היא פחות תצטרך אותך.
אנסה לעזורהמקורית
אני לצערי לא אמא של ידיים. מאוהבת בילדים שלי אבל לא מסוגלת. ב"ה שהם מסתדרים עם זה. (וכבר עברו לי ייסורי המצפון )
פשוט משאירה אותם קרוב אליי בלול או בטרמפולינה או על השטיח ברצפה ובסוף זה זורם.
אני כן הייתי מתעקשת לצאת בימים לא גשומים שלא קפוא. את צריכה את זה. לא פשוט להיות כל היום בבית. במיוחד בחורף המדכא הזה. אפילו פעם בשבוע פעמיים. ואם יש מי שישמור עליה בזמן הזה עוד יותר טוב.
לגבי סדר יום - קימה מוקדמת ככל הניתן. אוכל קצת משחקים ולישון וחוזר חלילה. זה ניסוי וטעייה עד שתצליחי לזהות מתי למשוך בערב כדי שתישן מוקדם.

בהדרגהפרה

 

תרגילי אותה להיות קצת לבד בהדרגה.

שימי אותה על הבטן על הריצפה (שמיכה...) עם צעצועים ותהיי לידה, לטפי, דברי.  אחרי כמה ימים כשהיא כבר תדע למצוא ענין בעצמה לכמה דקות, תקומי ותסתובבי בחדר, אח"כ תצאי לכמה דקות וכו....

 

הכל בהדרגה. עם ליטופים, דיבורים.....

 

סדר יום, מנסיון כואב, הכי חשוב שעת השכבה.   כשיש ילד אחד נוטים להגיד שלא נורא ישן אח"כ, יבוא איתנו לכל מקום... בטווח הרחוק זה הרסני.  ולכן כדאי שעת השכבה עם דברים קבועים שעושים שמסמנים לילד שהולכים לישון.

 

ובענין השעמום.  אם יש משהו שרצית ללמוד או להשתכלל בו, זה הזמן.

(מגזרות נייר, אפיה, כתיבה, צילום....)

 

בהצלחה.

 

מאזנת...מחי
אני מסכימה שמגע וקירבה לאמא חשובים מאוד מאוד,
לא חושבת שזה צריך להיות 24/7.
כמובן לא לנטוש אותה בוכיה כי זהו, נמאס להחזיק אותה, אבל כן להניח אותה על הבטן לכמה דקות (בהתחלה רק דקה-שתיים כל פעם), זה כבר גיל שהיא צריכה להיות על הבטן כמה פעמים ביום, להרים ראש, לחזק את חגורת הכתפיים. לשכב מולה, לדבר איתה, לעשות קולות, לעודד אותה להרים ראש ולהסתכל עליך, ללטף אותה... לאט לאט היא תתרגל להיות יותר על הבטן ותוכלי להספיק כמה דברים מהירים בכמה דקות שהיא שוכבת ומסתכלת עליך או על המשחקים שלה
אני עם בעלךשירה515

לגמרי מבינה את התסכול שלך מזה שהיא כל הזמן דורשת להיות על הידיים. תינוק בגיל הזה (והרבה קודם...) בהחלט יכול להרדם בעצמו או לשחק (גם בהייה זה סוג של משחק...) בעצמו לפרק זמן. קרבה גופנית, חום ואהבה ללא הפסקה, זה בסדר אם זה טוב לך!

 ממש ממליצה לך לקרוא את 'הלוחשת לתינוקות' ולאמץ מה שנראה לך. לי זה עזר מאוד בלידה הראשונה, וגם בלידות הנוספות (אני אמא ל6). היא נותנת סדר יום, וגם מפרטת מה אפשר לצפות מתינוק בשלבים השונים. בהצלחה!

 

לדעתי קחי את הזמן להכיר את ביתךארץטרופיתיפה
חנוך לנער על פי דרכו...
זה נכון מאד גם לתינוקות!
תני לעצמך זמן להכיר אותה וגם את עצמך כאמא, זה לוקח שנים ואת רק בתחילתו של מסע מורכב, מאתגר ומופלא.
הבת שלך היא בריאה חדשה בעולם שהגיעה אלייך במיוחד. אין מישהי שיכולה לדעת מה טוב לה בלי להכיר אותה.

אני מגדלת ב"ה תינוק שלישי עכשיו ומבינה, עד כמה העצות של נשים היו נכונות לו, אבל לא לקודמיו בשום אופן . פתאום אני מבינה שיש כל מיני סוגים של תינוקות.

אם הייתי מתייחסת לקודמיו כמו שאני אליו - זה פשוט היה לא נכון ולא מתאים.

אתן מכניסות שניצל תירס/נקניקיות/וכל זה.. הביתה?פומלה

כן או לא?

ולמה?

אצל ההורים שלי תמיד היה

ואנחנו לא קונים בכלל.. כרגע..


כל עוד אתם יכולים בלי - אז כמובן עדיףמתואמת

לנו יש בבית... (לא קנינו בתחילת שנות נישואינו) השילוב של ילדים בררניים עם אמא שלא אוהבת לבשל מצריך את נוכחותם (אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)

דברים מהירי הכנה נוספים שאנחנו קונים ובריאים יותר:

פלאפל קפוא וכדורי פירה קפואים (אופים בתנור).

כרובית וברוקולי (אופים בתנור עם תבלינים, אבל כמובן לא כולם אוהבים)

לפעמים גם קונים אורז עם תבלינים בשקית, שרק מבשלים וזהו. לא הכי בריא, אבל יותר בריא מדברים אחרים...

כן למצבי קריסהשמש בשמיים

זה לא ארוחה מאוד בריאה וזה גם מאוד מאוד יקר אבל זה ארוחה הרבה יותר מוצלחת מלא לאכול בכלל, ואז כל היום לנשנש. מה לעשות שיש לנו בהחלט ימים כאלה שאין מה לשלוף ואין זמן להכין ואז זה סוגר פינה ויש משהו לאכול.

כן. מוצרי סויה אוכלים פעם- פעמיים בשבועיעל מהדרום
כןהמקורית

לא רוצה ליצור לילדים חסך כי כולם סביבם אוכלים מלא גאנק

בתכלס לא מאוד משתמשת בזה. נקניקיות יוצא לי לשלוח לילד השנה פעם בשבוע וחצי לצהריים בבית הספר כי אין הזנה (לפני כן אכל אולי פעם בחודשיים)

שניצל תירס הבת שלי מאוד רצתה. אכלה כמה פעמים ומאז לא נוגעת

מעדיפה שלא אבל לא תמיד מספיקה להתארגן על אוכל מבושל בגלל שעןת העבודה אז יש פה 

לא על בסיס קבוע, באירועים חגיגייםאוהבת את השבת

כי הילדים מאוד מבקשים

תכלס קצת לקרוא על זה מוריד את כל החשק

נקניקיות כמעט ולא.ניק חדש2

זה מזעזע בעיני

מביאה לו פעם בכמה חודשים ועושים לו בנינג'ה.

שניצל תירס לא אוהבים

אבל כן יש פה שניצלונים של עוף טוב.

מציל אותי האמת

יש פה ילד בררן קשות+ אסור להביא לגן מוצרי חלב. אז אני שמה לו שניצלונים וקטשופ הוא בעננים.

בשניצל עוף אני לא רואה בעיהיראת גאולה
אולי יש הבדל בין החברות, במה שראיתי היו רכיבים רגילים שיש גם בלחם פרוס... לא שיא הבריא אבל ממש מקל עלי במקום לעמוד לטגן שניצלים.
אז תלוי איזההשקט הזה
יש חברות שזה ממש מעובד בטירוף עפ מלא תוספות חוץ מהעוף ויש כאלה שזה בעיקר עוף. 
כמעט ולאמתיכון ועד מעון

טבעול בכלל לא, נדיר ממש, ברמת פעם בשנה בערך...

נקנקיות רק שעושים על האש.

מעדיפה לבשל אוכל מזין

מוצרי טבעול לא אוהבים, נקניקיות עוף דווקא כןכולנה

בעיקר הילד הבררן שלי

מכירות מותג בריא של נקניקיות עם כשרות טובה?

נקניקיות ובריא זה בדרכ לא הולך יחד המקורית

זה מוצר סופר מעובד

אני לא מכירה בכל אופן אבל אשמח להחכים

יש נקניקיות המתאימות לתזונת פליאוכולנה

שזה אמור להיות בריא ולא מעובד..

זכור לי שפעם חיפשתי ולא מצאתי משהו נגיש בכשרות טובה אבל אולי השתנה משהו מאז 

כן.מוריה
כי נח לי שיש משהו לשלוף. ולי זה טעים.
כן. אבל לא אוכלים על בסיס יום יומיואילו פינו

נקניקיות לארוחת צהריים של יום שישי

שניצלים של עוף יש לי בשביל ארוחת צהריים לגדולה שלוקחת לבית ספר. לרוב יש לי בשרי מבושל וזה במקפיא ליאת ביטחון לימים שאין לי משהו לשלוח לה.  

לא באופן קבועהשקט הזה
פעם ב.. לחול המועד או לג בעומר כזה קונים נקניקיות.

אבל האמת היא שהסיבה היא שאני מכורההה לטבעולים. אוהבת את כל הסוגים. טעים לי התעשייתי הזה🤣 אז מעדיפה לא להחזיק בבית כדי שאני אוכל אוכל נורמלי ולא את זה. שומרת את חגיגות הטבעול לתשעת הימים.

טבעול לא, נקניקיות כןשומשומונית

משתדלת למעט בנקניקיות אבל אוכלים מדי פעם. לפעמים צריך אוכל מהיר או משהו למנות...

טבעול מאוד מאוד יקר. אני מאוד אוהבת הילדים- תלוי מי ומה. התחליפים לרוב משתווים למקורי, ממש בודדים אפשר למצוא שהם טעימים. יש שנים שאנחנו קונים בתשעת הימים, כדי שיהיה מה לאכול...

לא קונה כי אני אוכלת הכל🤣🤦🏻‍♀️ברונזה
הילדים לא אוהבים ולא מחפשת שיאהבו ;)
כןאמאשוני

אבל החזקנו הרבה שנים בלי.

הכנסנו בעיקר בגלל תקופות מילואים ארוכות שהגדולים שמרו על הקטנים, אבל לא היו מספיק גדולים כדי לבשל בעצמם אוכל של ממש.

היו פה גם מנות חמות כי הילדים התלהבו. לשמחתי מיצו את זה מהר.

כל עוד מצליחים להחזיק עם אוכל אמיתי זה בוודאי מבורך.

גם אם תחליטו בעתיד  להכניס זה לא מבטל את היתרון בתקופה שלא היה.

לאדיאן ד.

אבל חושבת שאם זה עוזר ולא אוכלים באופן רבוע / לעיתים קרובות מידי זה בסדר גמור.

שניצל תירס מדי פעם, נקניקיות רק צמחוניותמעיין34

וגם זה קנינו לעצמאות פעם אחרונה וזה עדיין במקפיא .

שניצל תירס יותר מבוקש אצלנו,  גם אני אוהבת.. אבל ממש ממש לא קונים קבוע. קנינו גם בעצמאות וכשנגמר לא קנינו עוד.

מלוואח קניתי בהריון הקודם שלי, לנפילות. ופה זה נגמר

אנחנו קוניםהשם שלי

נקניקיות בשריות.

זה אחד הדברים הבודדים שהילדים אוכלים.


דברים אחרים אנחנו לא קונים.

לא יודעת אם יאהבו אצלי.


הרבה פעמים ארוחת צהריים לא כוללת חלבון. כי הילדים לא אוכלים. או שאני מכינה ורק אני אוכלת.

בהחלט כןדיאט ספרייט

שניצל תירס אוכלים פה כל הזמן.

אפילו ביניים לפעמים כשקצת רעבים.

נקניקיות או שניצלים מוכנים אוכלים פעם בשבוע.

במלחמות יותר.

לפעמים לעמוד להכין אוכל עושה אותי עצבנית.

אותי באופן אישי.

אז אני מעדיפה לתת נקניקיות ולהיות שמחה ורגועה מלטגן שניצלים מההתחלה (המשימה הכי קשה ביקום בערך לדעתי) ולהיות עצבנית פחד.


 

אצלנו יש חלק ובמידהטארקו

כלומר גם מה שיש זה לא שאוכלים מהכל כל יום כל היום

אלא בערך פעם בשבוע ויותר...


מבחינתי זה ממש בסדר

בוחרת את הסוגים שיותר חלבוניים ויחסית פחות מעובדים.

נקניקיות מדי פעם, מוצרי סויה לאשיפוראחרונה
שניצלוני כן, רק עם אחוז עוף גבוה
ביטלו את הלימודים מחר בכל הארץ.. איזה הזיהפרח חדש

כנראה כדאי לשים את הילדים בממד לישון למי שיש ממד

ולהיות מוכנים לאזעקות

מהה איפה ראית את זה?רקאני
עדכון הנחיות פיקוד העורף מהדקות האחרונותואני שר

בגלל צפי ירי מאיראן


תפילות

זה מה שיש לנו

עכשיו אני רואהרקאני

יואווו

סיוטטטטDoughnut
אני בדיוק חולה ותכננתי לנוח בבוקר😖
אוייישש איזה גרוע :-/רקלתשוהנ
הם בדיוק נרדמו לי לפני שעהניק חדש2

מתלבטת אם להעביר אותם

לא להלחיץ אותם במידה ולא יתפתח לאיזור הדרום משהו

אני לא העברתידרקונית ירוקה
אבל ארגנתי את הממד עם מזרונים ושמיכות למקרה הצורך
אני לא הייתי מעבירה עכשוואני שר
כן מתארגנת - לסגור את החלון של הממ"ד, לשים שם ציוד בסיסי נחוץ (מים, משהו מתוק, לפי מה שאתם צריכים...)

בשורות טובות וישועות גדולות!

נניח יש לכן עכשיו בת בכינרת?מתיכון ועד מעון

באופן היפותטי כמובן, מה הייתן מציעות לה לעשות כרגע?

קודם שתלך למרחב מוגן הלילהזיקוקים
ומחר תבדוק איך היא חוזרת הביתה

כל זאת בתקווה שהיא בעניין לחזור....

מצאה מרחב מוגןמתיכון ועד מעון

יש לה גם רכב.

השאלה אם אפשר לנהוג ככה

היו לנו בצפון עכשיו 5 אזעקות ברצףזיקוקים
לא הייתי לוקחת סיכון
אני הייתי אומרת לה לחזור, כן...טארקו
אם את מכירה אותה בתור אחת שתתמודד נכון בזמן התרעה ולא תילחץ.
נראה לי הייתי אומרת לה לחזוראורוש3
מה עשתה בסוף?רוני 1234אחרונה
מה עכשיו אני לא מבינהההשירה_11
עוד עזה?? עוד פעם כל כמה חודשים סבב שלא מסתיים?!?!

זה בלתי כבר בלתי!!!


סופריקה

נראה לי שטראמפ יעצור את זה מהרהמקורית

הוא רוצה הסכם ויש סברה שאומרת ששנה של מונדיאל מקצרת מלחמות🤭

חחח אהבתישירה_11
אני חייבת לקנות ולהתאים דיאפרגמההריון ולידה

אבל מבירור שעשיתי עולה 650 שח הייעוץ ועוד 390 הדיאפרגמה!! אין לי אפשרות כלכלית

הוצאתי הון על מניעות במהלך השנתיים האחרונות וכל דבר הסתבך וכרגע זאת הברירה היחידה!!

מה עושים?? 😩😭

כואב לשמועהמקורית

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים


 

 

 

אבל אני כבר עכשיו שנתיים אחרי לידההריון ולידה

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

אבל אחרי זה עדיין תצטרכי שוב מניעההמקורית

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

מנצלשת- מחפשת מתאמת רגישה ועדינה בירושליםאביגיל ##
לי מילר. מקבלת בבית זיתאוהבת את השבת
תודה.מחפשת בירושלים עצמהאביגיל ##
זה באמת יקר.. אני גם הןצאתי את זה עכשיו...אוהבת את השבת

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...


תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו


וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...


יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...


בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

המתאמות כן ממליצות על שימוש עם קוטל112233445566

להגנה מירבית

משנה מאוד!ממשיכה לחלום

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

הבנת לא נכוןאפונה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

קראתי באינטרנט שמחקרים עדכניים אומרים שדיאפרגמהאוהבת את השבת

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

מענייןאפונה
אשמח לקישור אם יש לך
האמת זה היה ממזמן, אחפש עוד מעט בע"האוהבת את השבת
זה באמת יקר וזה מבאס112233445566

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

 

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

 

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

יש מצב שיש לך רופאת נשים שמתאמת?שאלה גנים
לי (לאומית) הרופאת נשים התאימה ולא שילמתי על זה שקל
וואי זאת לא פעם ראשונה שאני קוראת על זה פה בפורוםפרח חדשאחרונה

אני בקופת חולים כללית וממש הייתי רוצה לדעת איזה רופאה מתעסקת עם זה

הבעיה שהתקשרתי למרפאה בבני ברק והם אפילו לא ידעו מה זה דיאפרגמה כבר מתביישת להתקשר שוב 🙈

מישהי יכולה לעזור???

כי אני מאוד מתעניינת בזה אבל אין לי חשק כרגע ללכת למתאמות פרטיות (פחות בגלל העניין הכספי)

בהריון ואוכלת רק אבל רק שטויותהרמה

שבוע 14

עם בונגסטה

רק לאחרונה מצליחה לאכול

אבל הבעיה זה המה

אני נגעלת מחלבונים

בשר מן החי או הצומח

רוצה רקקק פחמימות ריקות עם כמה שיותר שמן

פסטה פיצה טוסט

מה יהיה?!?! לאן אני אגיע בקצב הזה? אוף

וואי כנל. ואני שבוע 20. פחחת בחילות.. אבל עדייןןל,שגרה ברוכה

ומרדף בכל מקום אחרי חלבון חלבון חלבון. והתחלתי בעודף משקל אז בכלל.. ודייי לא באלי.

דוחפת בכח לחם "בריא" במקום הלבן בסנדוויץ' לעבודה

וחביתה וכו'

כי צריך כי אומרים כי חייב


כשבעצם.. קיץ. חם לי כללל הזמן

רוצה קר מתוק נקודה.

ואם מבושלת אז פסטה מנחמת לעצבים

(ניסיתי מעדני חלבון ןכאלה.. אמאלה לא יודעת איך כולם גומרים על זה את ההללל ואיזה טעים. דוחה. לא מצאתי משו שהצלחתי לסיים חצי. וגם למה זה כזה ענק כל קוםסא?! חחח);

תאכלי אבטיח המקורית
חח אוכלת (אבל גם זה מלא סוכר בואי),שגרה ברוכה
זה עדיף מאוכל מעובד אבל ומכיל הרבה נוזליםהמקורית
יש מאכלים שקרובים לטעם של הג'אנק והם בסדררקלתשוהנ

למשל, סלט עגבניות חריף עם שום ופלפל חריף. הרבה מיץ לימון מלח שמן זית. בריא ממש וטעים. וסתם ככה כשבא לי אוכל של בחוץ זה יכול לתת איזה תחליף

אולי אם טוסט אז תיקני לפעמים טוסט נקניק? נקניק אמיתי (ולא נקניקיה) זה נראה לי לא נורא, וזה יוסיף לך קצת חלבון.

או אולי לעשות בטוסטר טוסט פתוח עם שמן זית וזעתר מעל, ואז לאכול עם טחינה או עגבניה מעל, במקום טוסט גבנ"צ?

או שווארמה, את בקטע? אפשר או לקנות אמיתית, או לקנות תבלין לשווארמה/לגריל ואז זה מוסיף טעם של מונוסודיום גלוטמט שזה תכלס מה שאת מחפשת

אולי לעשות צ'יפס בתנור מירקות שורש שתפרסי ממש דק, ואז זה כן נותן איזה טיגון ומלח וכו אבל קצת יותר גיוון?

 

ואם רק לאחרונה את מתחילה לאכול, אז את בטח ממש בחולשה. אז רק אם יש לך או למישהו כוחות להשקיע. אם לא, את עושה את הכי טוב שיש לך :-*
ותשתדלי לקחת את המולטי ויטמין, ואולי אפשר להתייעץ על תוספים נוספים שיעזרו לגוון לגוף את המרכיבים

 

 

 

בהיריון השלישי שליאפרסקה

הכנתי כל יום ארוחת צהריים מושקעת לעבודה, וכשהגיע הזמן לאכול זרקתי הכל לפח וקניתי מנה חמה מהמכולת ליד 😅 ברמה שהבוס שלי שאל אותי למה כל הג'אנק 😂

תרגישי בסדר עם עצמך, העיקר שאת מצליחה לאכול משהו

חכי עוד טיפה. בעז"ה תרגישי טוב יותר ואולי תצליחיאמהלה

לאכול עוד דברים.

כרגע תאכלי מה שעושה לך טוב ונותן לך תחושת שובע

בשעה טובה

כנ''ל....אורוש3אחרונה
משתדלת גם וגם בכל זאת. וכל הזמן רעבה אז הכל עובד. אבל לגמרי הנטיה לפחממות ריקות ואכלתי מליון שטויות ועליתי במשקל. ואני ב''ה הצלחתי לאכול לאורך כל התקופה אז....
צימרים ביו"שבוקר אור

לא הכי קשור אבל אשמח לעזרה ממי שמכירה מניסיון.

מחפשת צימר בגוש עציון או בשומרון, לא בגבעה נידחת

נעים, מותאם לזוג+3 ומקבל אשראי😁

ואם כבר- מה חשוב לברר על צימר? בחיים לא סגרנו בעצמנו 😅יודעת שצריך לבדוק מה יש שם מבחינת אוכל, מה עוד? בריכה פחות רלוונטי לנו

יש בבית חגי אחד מתוק ממשפצלשהריון

יש לזוג ונראה לי גם למשפחה

אולי קוראים לזה חברותא

ויש גם בעותניאל אחד ממש כיף

תודה! האזור שפ קצת מלחיץ אותי משןם מהבוקר אור
לא רציונלי, אבל זה מה יש
יש ביצהרמתיכון ועד מעון

צימרים על ההר

מקסים

יש באש קודש בקתה בכרם, יש בה בריכה שווה ממש...(למרות שזה לא רלוונטי לכם)

יצהר זה לא קצת גבעה?😅בוקר אור
אבדוק את זה
זה לגמרי ישוב!מתיכון ועד מעון

אבל הוא באמת יחסית "בעומק"

הנוף מהמם

חח ממש לאשלומית.
אני מכירה בעפרה, נקרא קדם עפרה, חמודאולי בקרוב
תודה! בודקתבוקר אור
גם בנופי פרת יש משהו, מוזה אולי קוראים להםאולי בקרוב
אבל זה לא מניסיון, לא הייתי שם
בדרך כלל אין אוכל בצימרמתואמת

אפשר לשאול מה יש בו שמאפשר הכנת אוכל (קומקום חשמלי, כיריים... אם יש כלים אז חשוב לוודא שיש הקפדה על כשרותם).

אם אתם צריכים - אז לבדוק שגם יש אפשרות של מיטות נפרדות בשבילכם או מזרן נוסף...

מכיוון שאתם באים עם שלושה ילדים מן הסתם תעדיפו שני חדרים נפרדים, אז תבררו גם על זה.

וכמובן - לקבל המלצות על הניקיון של הצימר... וגם על הבטיחות שלו מבחינת ילדים - חשוב מאוד!


אנחנו היינו פעם אחת בבית ההארחה של הר ברכה. פשוט מאוד-מאוד, אבל לנו זה הספיק.

מעבר לזה היינו עם הילדים רק בצימרים בצפון, אז אין לי המלצה... (ועל אחד מהם אני לא ממליצה🤭)


בהצלחה ותיהנו!

כן הכוונה להכנת אוכלבוקר אור

היינו בהר ברכה, מחפשים משהו יותר מפנק

תודה על הנקודות שכתבת!

היינו גם שנה שעברהמתיכון ועד מעון
בסבלט בכוכב השחר והיה מוצלח, אבל לא זוכרת פרטים 
אממ פחות זורם לנו סבלט..בוקר אור
תודה
יש באלון מורהשלומית.

משהו ששמעתי ששווה, נראה לי ביקב כביר

גם בבת עין יש כמה צימרים טובים 

ביקב כביר זה לזוגות, אבל יש באלון מורהטארקו

את צימר נוף שומרון שהוא משפחתי ושמעתי שממש נעים

ובעלת הצימר היא שפית שיכולה לבשל לכם אם רוצים.

בין הפרחים בקדומיםזיקוקים
מקום מקסים!
שמעתי המלצות על בין הפרחים בקדומיםשיפור
אתנחתא בבת עיןחנהלה
בקתה בכרם באש קודשחנהלהאחרונה
מישהי מצאה פיתרון לבחילות בהריון? עדיף משהו טבעימעיין34
תנסי כדורי ג'ינג'ר (ויש נוזיקס, שזה בשילוב עם בי6)יעל מהדרום
קולה ובייגלהKayom
ויטמין b6פרח חדש
יש מקרים שאין ברירהמוריה
אלא לקחת בונגסטה. ואם זה לא עוזר אז מוסיפים גם זופרן.
זה באמת עוזר? עכשיו הקאתי 3 פעמים ואני רק בהתחלהמעיין34
ויש לי אירועים משפחתיים בקרוב שאני צריכה להתנהל רגיל

איך עושים את זה?

לפעמים זה עוזר. לפעמים קצת עוזריעל מהדרום
לק"י

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

לי זה עזר.מוריה
לקחתי עד הלידה 🙄
תפוחים ירוקים!!! פחיות לימון ותות, קרקריםפומלה
לאכול משהו קטן כל כמה זמןים...
אני מסכמת כי הכל מתקבל בברכה, מאתגר לימעיין34

ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),

קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),

קולה,

בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)

ארוחות קטנות

קרח/מאכלים קרים

תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)


כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה

גם עזר לי יוגורט 3 אחוז שומן ביחד עם נקטרינות/פומלה
עבר עריכה על ידי פומלה בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 21:25

אפרסקים/כל פרי שבא לך

ומוסיפה קינמון ודבש

וגם קוטג' עם נשנושים זעתרפומלה
והמלצתי על הפחיות לימון תות של שוופספומלה
כי זה בול חמוץ אבל עם טיפה תות וזה ממש טוב
תודה רבה לכולן, התחלתי את הבוקר עם תפוחים חמוציםמעיין34אחרונה

לאט לאט אתאפס על עצמי

ממש תודה עליכן

רופאת נשיםאבןישראל

אולי מפה תבוא הישועה?

מחפשת רופאת נשים נעימה להוצאת התקן באזור שומרון/ מרכז אפשר גם בנימין ירושלים , שיש לה תורים או שמתפנים לפעמים תורים ואפשר להיכנס מהיום להיום.

תודה

איזו קופה?שלומית.

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

לאומיתאבןישראל
שכחתי להוסיף. תודה
שילך בקלותאוהבת את השבת

ובשעה טובה!

לא מכירה..

הילה הוכלר בכוכב השחרלפניו ברננה!
לי יצא להשיג אליה תור מביטול של יום קודם..
כדאי להתקשר למרפאה ואז המזכירה רושמת לעצמהלפניו ברננה!
וחוזרת אלייך אם מתפנה. היא ממש חמודה המזכירה שם..

ממליצה112233445566
את יודעת אם היא מומלצת גם להכניס התקן?אנונימית בהו"ל

מחפשת רופאה נעימה להכנסת התקן.

כתבו פה פעם על ד"ר תמר שלם אבל עד שהצלחתי להגיע למזכירה שלה גיליתי שהיא לא מקבלת בשעות שאני אוכל להגיע, אז מחפשת עוד המלצות.

(ואפשר לקבוע אליה גם אם אני לא בלאומית? היא מקבלת דרך עוד קופות או בפרטי?)

ד"ר שאול ברוךסטודנטית אלופהאחרונה

מקבל בירושלים ובית שמש

הוא מקבל פרטי, אבל יש החזר מלאומית על רוב הסכום (לאומית זהב).

ד"ר בת חן עמיראנונימית בהו"ל

מקבלת בקרני שומרון בימי חמישי אחרי צהריים ובעמנואל בימי שלישי (אולי גם בחמישי בבקרים).

אם אין תור פנוי, תתקשרי למרפאה ותבדקי אם יש אפשרות להגיע, לפעמים זה עוזר. 

ד''ר תמר צורעוד מעט פסח
מקבלת באריאל.
בפניםאמא לאוצר❤

היה לי איתה חוויה לא טובה

אבל כן מכירה הרבה שמרוצות

אני ממש התחברתי אליהעוד מעט פסח
מעניין איך כל אחת מחפשת משהו אחר.
הייתי אצלה בפרטי להתקן היה ממש בסדרshiran30005
עדינה ונעימה. קיבלה אותי בת"א
התלבטות הריון נוסףקפצתי לבקר

שבוע טוב!

בזמן האחרון יש לי המון מחשבות על הריון וילד נוסף, אבל זה נורא מפחיד אותי

אני כמעט בת 36, בעבודה סופר תובענית, עם ילדים בבית, ורקע של הריונות מורכבים/ בסיכון/ אשפוזים וכו'

לא יודעת איך הכל יכול ללכת ביחד.

עכשיו אני בטרפת של עומס אין סופי, להכניס עוד הכבדה כזו, ואז בעז"ה עוד תינוק חדש עם כל הטלטלה לבית, נורא מפחיד אותי.

מצד אחד מבינה שהחלון הביולוגי הולך ומתכווץ, מצד שני חוששת מאוד מקריסה מעומס. לא רואה שום מקום בחיים שאוכל להרפות להוריד שם לחץ, ולא יודעת איך אוכל לשרוד הריון בסיטואציה הזו. מצד שני- להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל.

אשמח לשמוע את דעתכן, איך משלבים הכל יחד בעומס החיים.. 

נשמע לא פשוט וזו באמת החלטה לא קלההרמה

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

שאלה תאורטית - אם בעוד 3 שניםהמקורית

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?


לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

בעיני העבודה היא השיקול המשני פהרוני 1234

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

מסכימה. התייחסתי למה שראיתי לנכוןהמקורית

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

קודם כל את עדיין צעירהפרח חדש

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.


מנסיוני ככל שעולה הגיל ההריון יותר קשהנירה22

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לא כמה שנים. אבל שנה שנתיים לא חושבתפרח חדש
שזה מאוד משנה
דוקא אצלי לא הרגשתי ככה...יעל מהדרום

לק"י


ילדתי את הילד האחרון בגיל כמעט 37.

וההריון הראשון שלי היה הכי קשה (בגיל 25).

התלבטות קשהדיאן ד.

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

 

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

 

סתם מניחה כיוון קיצוני- למה להתפטר זה לא הגיוני?אוהבת את השבת

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..


לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....


אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

מצטרפת לאוהבת א השבתשלומית.

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

מצטרפת לאמירה שלךבשורות משמחות

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

זה לא הגיוני בין היתר כי הריון לא תמיד מגיע בהזמנהאורוש3
ואז נגיד אם יש המתנה של כמה שנים, מה אז? 
אפשר להתפטר גם רק אחרישלומית.
שנכנסים להריון, לא לפני ...
ואם יש ימי מחלה אפשר לנצל אותםהמקורית

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

את תתפטרי בשביל עוד תינוק? או תורידי משרה?ממתקית

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

את רק 36ים...

תעשי מה שנכון לך לעכשיו ואין

עוד שנה שנתיים, זה לא נורא לחכות.

מכניסים לנו לראש שהפוריות והפוריות והפוריות, בפועל אן אין משהו מסויים שצריך לחשוש ממנו ויש לך ילדים. אז אין מה לדאוג כל כך.

גם אם יקח קצת זמן להיכנס להריון, זה יגיע

אני נכנסתי להריון בגיל 39 אחרי כמעט שנתיים בלי מניעה ובדיעבד טוב שזה לא קרה לפני. סתם היינו מעמיסים על עצמנו. היום שהבנים כבר גדולים, הרבה יותר קל להתפנות לתינוקת

זה לא מדויק מה שאת כותבתמשתדלתלהיותאני

הפוריות באמת יורדת

קודם כל זה שאת נכנסת להריון, לא יכול להעיד כלום על אשה אחרת, סטטיסטית הפוריות מתחילה לרדת בגיל הזה, כמובן שגם הרבה נשים נכנסות בקלות להריון

וגם את מתארת שלקח לך שנתיים, זה לא מעט

והגיוני שזה קשור לגיל

ויש נשים שרוצות וכבר לא מצליחות

הכל לא מדויקים...

זה עיניין של אמונה ושל החיים של כל אחת

פה הפורום הכל זה לחץ סביב הפוריות אבל לא חייב להתייחס בצורה כזו לכל הנושא

אם היא היתה בת 40 התשובה היתה שונה, אבל 36 זה לא מבוגר ובמיוחד שכבר יש לה ילדים

 

 

אני גם חושבת שלהיות בלחץ מפוריות בגיל 36פרח חדש

זה קצת מוגזם

בפרט שיש כבר ילדים

אז אולי באמת לא להיות שאננים 5 שנים אבל שנה שנתיים אפשר ברוגע לתת את הזמן

ואם נתקלים בקושי להיכנס להריון יש היום פתרונות ב"ה

זה לא עניין של הפורוםאורוש3אחרונה

זה די מציאות שהפוריות יורדת בשלב הזה. ברור שזה לא יקרה לכולן באותה דקה אבל זה כן צריך להיכנס בשיקולים. אפשר גם לבקש מהרופא פרופיל הורמונלי ולעשות פרטי בדיקת AMH אם רוצים באמת להיות קצת יותר חכמים. 

@קפצתי לבקר 

קפצתי לבקר יקרה!!אוהבת את השבת

קוראת עכשיו את השרשור בנחת

ומקווה שלא הרגשת מותקפת...


חיבוק בכל מקרה על העומס הפסיכי...

האמת בלי קשר נשמע מטורף..

אבל אני טיפוס שחייבת נחת אז לא אובייקטיבית...


בע"ה תהיה הצלחה בכל והחלטות טובות!!


ורק לסייג שממש לא התכוונתי שצריך להתפטר,

אלא יותר ניסיתי להציע להיות בראש של פתרונות "אמצע" מחוץ לתבניות.. כי כולנו בסוף חושבים בתבניות.. בני אדם...


שוב בהצלחה גדולה בכל!

❤️❤️❤️



בלי קשר להריוןמתיכון ועד מעון

מציעה לחשוב מה יכול להקל לך על העומס בחיים, ההרגשה שהכל עמוס ולחוץ לא נראה לי מיטיבה.

האם יש מקומות שאפשר לשחרר? להקל עם מיקור חוץ ועוד...

לגבי ההריונות בסיכון- בעיני זה נושא חשוב, שכדאי להתייעץ בכובד ראש מה המשמעות, מה הסיכונים ולקבל החלטה קודם כל לגבי זה. אח"כ לחשוב על היתר.

התפיסה שלי בחיים היא שחלון הזמן של היכולת להרות קטן בפער משמעותי מהזמן בו אני יכולה להתקדם בעבודה, אבל זה שיקול שמנחה אותי, לא יודעת אם מתאים לכולן

תודה רבה על כל התגובות!קפצתי לבקר

נתתן לי נקודות נוספות למחשבה.

בעז"ה שאצליח למצוא את הדרך הטובה ביותר.


קראתי את כל התגובות, תודה לכל אחת השקיעה וכתבה🫶🏼

החכמתי

אולי יעניין אותך