עשה טוב, צריך את המשחק הכפול

בן גביר לא הועיל בכלום לכאורה בכך שהתפטר, חוץ מבסמליות החשובה שהוא לא מוכן שדבר כזה יקרה והוא לא מוכן להשלים עם זה.

סמוטריץ' משדר לשמאל בדיוק הפוך. הוא לא רוצה שזה יקרה, אבל הוא מוכן להתפשר כדי לשמור על הכיסא.

אגב, עוד לא שמענו את דבר השר על ארבעת הנערים ששוכבים בבית החולים בעקבות ירי השוטר מלפני שבועיים.

ירי שהתרחש שני קילומטר מהבית שלו, ראוי לציין.

הלנו הוא?

יוצא שכל מה שבשבילו בחרנו בו, הלך פארש. כי מר סמוטריץ', לא עושה כלום משיקולים פוליטיים.

הוא מתיר את דמנו בשתיקתו!!! בושה וחרפה!!!

סמוטריץ' משנה בפועל את המצב בהתיישבות. 

כמות הישובים שקיבלו הכרה, החוות שהוסדרו, התחלות הבניה בפועל, אישורי הבניה להמשך, ההכרזה על אדמות מדינה והריסת הבניה הערבית הבלתי חוקית - משנים דרסטית את מצב האחיזה באדמות יו"ש, כמו שלא שינו אותה מאז ממשלת שמיר (כן, לפני שנולדת).

ביבי להזכירך גם הוא עשה דברים, וכן הבטחת הבחירות שלו הייתה להחיל ריבונות על יו"ש.

אז מעכשיו נלקק לביבי?

ולייחס לו את כל הנ"ל זה לא נכון בכלל, אם כבר השרה סטרוק והשר כ"ץ.

בן גביר לא הועיל לעם ישראל בהתפטרות שלו. כתבתי כבר באותו שבוע שהייתי מוכן לקבל מי שיגיד שהממשלה חצתה קו אדום ולכן הוא נלחם להפיל אותה יהיה מה שיהיה.

בן גביר, בסה"כ עשה הצגה לבייס, כשמצד אחד יש לו קלף לקמפיין כשילדים בני 19 וגם מבוגרים שנשארו בהבנה פוליטית של ילדים, קונים את זה שהוא אידיאולוג. מצד שני הבהיר שלא יאפשר להפיל את הממשלה. אם לא תאפשר להפיל, לא עדיף לעם ישראל שתמשיך להשפיע לטובה?! 

ממש איני טוען שסמוטריץ' נביא, רק שיש לו הבנה פוליטית, מה שאין לבן גביר. אגב, סביר גם שראש הממשלה שיתף אותו בסיכומים השקטים. את בן גביר אי אפשר לשתף, כי הכל דולף...

אבל אני חושב שהוא הרע במיעוטו לעומת סמוטריץ', שעם כל הכבוד לו לא עושה כלום, ולא שכחתי את אישורו לביצוע ההרס בגבעה בתור האחראי על המנהל האזרחי.

גם בן גביר לא צדיק גדול, אבל סמוטריץ' גרוע ממנו.

להזכירך, העיסקה כבר בוצעה. מחבלים עם דם על היידים, ביניהם זכריה זביידי שוחררו. זה שכרגע היא נעצרת זה מבורך, אבל זה כמה קרונות מתוך הרכבת שכבר הגיעה לאושוויץ.

בזמן שאחרים עסוקים בהצהרות וגינויים - אקטואליה וחדשות

נכון, הוא עושה טוב. לא מספיק. - אקטואליה וחדשות

ולא בהקשר הזה דיברתי, אלא בהקשר המחבלים ששוחררו ועומדים לרצוח אותנו נפש. והשוטר שירה בחברינו שני קילומטר מהבית שלו. ותרגילי הצבא בהם מדמים את המתנחלים כאויב.(כן, היה עכשיו עוד תרגיל, במהלכו יש מחבל בגזרה, אבל צריך לשלוח עשרות מגבניקים לאיתור עיזים שנגנבו על ידי גבעת עוז ציון)

יכול להיות שבגילך קשה להבין זאת (וכן, אני יודע, יש גם מבוגרים שמעולם לא התגברו) - לא הכל בידינו. עדיין אין רוב בכנסת של הציבור האמוני, כי עדיין אין רוב כזה בעם וגם כי חלק מהציבור הזה מאלף שיקולים מצביע ליכוד/ש"ס/כל שאר המפלגות.

במציאות הזאת יש שתי דרכים להתנהל, השיטה של תלמידי הרב כהנא - הכל או לא כלום. אין ספור מערכות בחירות בהן לא עברו/נפסלו מראש. אבל גם כשעברו, חוץ מנאומים לא השפיעו כלום, כי לא מוכנים לפשרות.

שיטת הציונות הדתית מעל מאה עשרים שנה (בדיעבד גם החרדים אמצו) - לפעול במסגרות הקימות, להטות לטובה את כלל ישראל.

אני בהחלט חושב שיש ערך גדול גם להצגת האמת בלא כחל ושרק וטוב שיש מי שעומד עליה. יחד עם זאת, במערכת הפוליטית השיטה הזאת רק מבזבזת כוחות שיכולים לפעול למען התורה, העם והארץ.

כתבתי כאן בעבר לא פעם - אישית אני מאוד מעריך את ד"ר הרב מיכאל בן ארי, למדתי ממנו בעבר ועד היום משתדל לעקוב אחרי הפרסומים שלו, בהחלט הושפעתי מתפיסתו ההסטורית וההסטוריוסופית. יחד עם זאת, אני חושב שהשפעתו היום כאיש רוח, כמרצה, ככותב - גדולה בהרבה מהכמעט 0 השפעה שהיתה לו בשנות הפעילות הפוליטית.

את הנקודה הזאת בן גביר תפס, בשלב שגם את המפלגה של מרזל ובן ארי הוא תפס. לכן הוא שינה כיוון והתנער מהם. זה בהחלט חוסר דרך ארץ, אני בהחלט מקבל שהיה צריך להקים מסגרת חדשה ולא לגנוב להם - אבל ברמה הפוליטית הוא צדק.

יחד עם זאת, מתברר שהצורך להיות אופוזיציה, גדול ממנו. גם בכל התקופה שישב בממשלה, הוא התנהל בחוסר לויליות מוחלט וגרם לקואליציה להזיע על שטויות ושקרים וגם הפרישה שלו לא קידמה את עם ישראל בכלום.

סמוטריץ' לא בעד שחרור המחבלים, לא משנה כמה פעמים תחזור על זה. השאלה שעמדה בפניו אינה אם מחבלים ישוחררו, זאת היתה עובדה קיימת. העיסקה היתה המוצא בלחץ בין טראמפ שצריך הישג לחשש שביידן ברגע האחרון יגרום נזקים נוראיים.

פרישה של סמוטריץ' היתה מורידה ממנו כמה פשקעווילים, אבל לא מקדמת את עם ישראל בכלום. העיסקה היתה יוצאת לפועל כך או כך - אבל נתניהו היה הופך לברווז צולע שימיו בשלטון ספורים וממילא את כל ההישגים של השבועות האחרונים, היינו מפסידים.

אמרתי שזה שסמוטריץ' נשאר בממשלה לא שינה את העובדה שהם שוחררו, גם אם עכשיו חמאס מגמגמים.

לא הבנתי את הצורך שלך במלל על כהניסטים, הם לא מעניינים כרגע. אמרתי לך כבר, אני לא תומך גם בבן גביר.

אבל עם כל הכבוד לכך שהמציאות מורכבת, מר סמוטריץ' לא עושה מספיק. 

לא שמעתי גינוי לאירוע המזעזע בו ארבעה נערים כמעט מצאו בו את מותם, שני קילומטר מהבית שלו.

או בכלל להתנהלות הצבא והמשטרה, ובייחוד השב"כ, המתנהלים כאילו אנחנו האוייב.

אנחנו צריכים מנהיג שכשקורה אירוע כזה, מכל סוג שהוא, הוא לא ישב בחיבוק ידיים, אלא ירים קול, גם אם רפה, ויאמר שהוא לא מוכן שדברים כאלה ישנו.

זה באופן הכי חלש שיש. שירים את קולו. שיגנה. שיאמר שזו בושה וחרפה שהשב"כ מגרש יהודים מביתם ללא הסבר. שיפנה לשר כ"ץ בבקשה לבטל את הצווים המנהליים, או על כל פנים לאפשר לאריאל דנינו לגור באריאל בשומרון, כדי שיוכל להמשיך את לימודיו באוניברסיטה ומשפחתו לא תצטרך לחפש מוסדות לימוד חדשים. הרי אריאל אינה מקום עם חיכוכים, ואילו הר חברון אליו מתיר צו ההרחקה לאריאל דנינו להיכנס כן רווי בחיכוכים.

בקיצור, שידבר. שלא ישתוק כשהציבור שלו נרמס.

או שאנחנו לא הציבור שלו?

וחשוב לשים אצבע על זה שדיין היה זה ששלח אנשים לגור ב'פיתחת רפיח' חבל ימית. והוא היה שר החוץ שהציע את רעיון השלום ומסירת סיני.

אז אולי גם סמוטריץ' ידידנו נמצא בדרכו לשם? כרגע עוזר, לכאורה. או שלא כל כך. ומה שמעתי? הוא צייץ "להחזיר את כולם"? האם הוא התכוון בכל מחיר?

אתה מתעקש על רשימת פעולות/אמירות ספציפיות שמבחינתך הם המדד. הבהרתי שסמוטריץ' פועל הרבה מאוד ומשפר באופן דרסטי הן את האחיזה שלנו ביו"ש, הן את מצב מוסדות החינוך והתורה (שמעתי באוזני מכמה ראשי ישיבות/מנהלים שונים, חלקם ממש לא מחסידיו מראש) והן בשלל תחומים אחרים. 

כל איש עשיה, חייב לתעדף דברים אלו על אחרים. מדד ההצהרות, אינו מדד לשום דבר, למרות שהח"כים של עוצמה מצטיינים בזה (ורק בזה...).

האם הוא צודק בכל החלטה ובכל תיעדוף? מטבע הדברים, מי שלא עושה כלום לא טועה לעולם ומי שעושה, לפעמים טועה.

וכמובן, הכי קל לשבת בחוץ ולזרוק האשמות.

כי אם סמוטריץ' היה פורש, הממשלה היתה נופלת והכנסת היתה מפזרת את עצמה.

ופועל יוצא, הולכים לבחירות שמבהילות את סמוטריץ' מפני תוצאותיהן הנחזות. 

אני לא אומר שסמוטריץ' יראה את הכנסת הבאה מהבית, אבל יש די והותר אנשים שמהמרים שכך יהיה.

אשר ליחסיו עם בן גביר, יש משהו סודי במערכת שביניהם, משהו בסדר גודל של מפעל הטקסטיל בדימונה, בגינו שני השוורים האלה כבר לא יחרשו יחדיו.

או במילים אחרות, סמוטריץ' הוא בעת ובעונה אחת, גם אידיאולוג גדול, ואף אחד לא יקח את זה ממנו, אבל גם חנווני פוליטי לא קטן.

הוא היה מרוויח הרבה נקודות בבייס. הרבה יותר קל לשווק את זה, מלשווק את ההשארות. בכל זאת הוא תיעדף את ההשארות וההשפעה, על פני הנקודות בבייס וההמנעות מזריקת הבוץ ע"י בן גביר.

(טוב, האמת שבן גביר זרק בוץ גם קודם, עם שלל טענות מהגורן והיקב. כל פעם שהטענה הקודמת התבררה כספין שקרי, הוא המציא ספין חדש)

הסיבה שאנחנו מתנגדים לעיסקה היא כי אנחנו מסתכלים לטווח הארוך ולא רק לכאן ועכשיו.

אם הוא היה מפיל את הממשלה אז זה היה נזק גדול לטווח הארוך (בחירות, עצירת המלחמה, קמפיין שמאלי בזוי על סטרואידים, סכנת חזרת השמאל לשלטון, חטופום נמקים לנצח), וגם לטווח הקצר (לפיד היה נכנס במקומו, וכל שאר שונאי ישראל, והנזק היה גדול עוד יותר).

וזה מה שאני טורח להסביר כאן כבר חודש.

יש כאן שאלה מהותית, מתי הגבול שבו ממשלה איבדה את הלגיטימציה. מבחינתי הצעד של בן גביר - גם לאבד את מוקדי ההשפעה שלו וגם להמנע מלהפיל את הממשלה, זו האפשרות הכי מטופשת.

בסופו של דבר נבחרי הציבור שלנו איכזבו אותנו כבר לאחר חודשיים מהמלחמה כשהתברר שאין כוונה לנצח לא בצפון ולא בדרום.

הם פשוט מגלגלים את הבעיות כדי שאנחנו נתמודד איתן רק על סטרואידים בעוד 15-20 שנה      

כל כך הרבה מחבלים והחזירו את המחבלים בעזה וטןענים שבגלל זה יצביעו לימין מפוקפק כמו בנט או שלא יצאו להצביע.

עם בן גביר יש למי להצביע.

השאלה איך זה יקדם את עם ישראל, בצעקות מהמליאה?

אלא אם כן יש לך אופציה אחרת. כל עוד שאין ממשלה טובה יותר, צריך לראות איך מקדמים מתוך המציאות הזאת.

נפתחו בשבועות האחרונים אופציות, שגם אם לא יתממשו מחר בבוקר - מרחיבות את האופק הלאומי בצורה משמעותית. נכון שנתניהו עם רזומה ארוך של חיפוש שקט לטווח קצר, תוך מישכון הטווח הארוך, אבל המציאות מקדמת.

חוץ מלחכות...

נקווה לטוב אבל נראה לי לא יקרה שום־דבר מעניין, מקווה להתבדות

חמישה ימים לפני השבעתו הבטיח לפתוח את שערי הגיהינום על עזה.

אמר עזה והתכוון לישראל.

במקום למרוח את חמשת הימים, הבהיל לכאן את היהודון סטי ויטקוף שאילץ אותנו (מעכשו לעכשו) לשחרר אלף רוצחים עם דם על הידיים, תמורת 33 חטופים, רבע מהם מתים.

ועכשו, בעצומה של עסקת כניעה שנושאת את שמו, ההפכפך הזה משחק אותה גיבור גדול, ופולט אולטימטום לשחרר את כל החטופים "עד 12 בצהרים". חחה.

חמאס כמובן לא ספר אותו, ובצדק לא ספר אותו, וזה ממש לא מצחיק.

כשהעזתי הראשון יטרונספר מעזה, מדינת ישראל תתחיל לגדל עגבניות על הירח.

אולי אני לא מעודכן, אבל למיטב ידיעתי בכל הסוגיות האחרות – קנדה, מקסיקו, פנמה, ענייניים פנים־אמריקאיים – טראמפ אומר ועושה

בעיה של הממשלה שהיא לא ממנפת

בס"ד

כל האיום הגדול על פתיחת שערי הגיהנום היה כדי להחזיר את העסקה המופקרת למסלולה הרגיל אחרי שחמאס הודיעו שבכוונתם להפר אותה. במקום זה, הגענו למצב שאפילו נשיא המעצמה הגדולה ביותר, עוקף את ממשלת ישראל מימין. אגב, מאוד יכול להיות שכך יהיה גם עם תוכנית הטראנספר של טראמפ, שבינתיים במדיניות הערביות כבר משרטטים תוכנית חלופית להציג בקרוב לנשיא בביקור בבית הלבן.

בקיצור, בינתיים אנחנו בשלב הדיבורים מצד אחד, ומצד שני בעזה ערבים מתקרבים לגדרות ורקטה נופלת רק בטעות בשטח רצועת עזה ולא בישראל. בינתיים, אמש פורסם מגורם מדיני (=רוה"מ) שלאחר התייעצות ביטחונית הוחלט שנושא הקרוואנים יידון בימים הקרובים (ולא, לא מדובר בקראוונים של תנועת נחלה או שמטרתם היא חידוש ההתיישבות היהודית ברצועה. ההפך). כל זאת בזמן שהשרה סטרוק (ע"פ פרסום בטלגרם של דפנה ליאל ביום ראשון ולמחרת באתר ישראל היום) אומרת שמה שראינו זה "רק קצה קצהו למה שמחכה לנו". אז נשאלת השאלה - איפה ההשפעה?!

אגב, לגבי טענת ההדלפות שעלתה פה באחת התגובות. תראה איזה מוכשר בן גביר - גם שהוא לא חבר ממשלה ובטח של חבר קבינט, נראה שהוא עדיין מצליח להדליף דברים לתקשורת מתוך הישיבות. גם הטענה שבן גביר הוא זה שמנסה למצוא את הסולם לחזור לממשלה - אינה מדוייקת. כמובן שאם תחזור הלחימה או שתוכנית הטראנספר תצא אל הפועל - זה יקרה, אבל בינתיים מי שמנסה לשכנע אותו לחזור כבר עכשיו, והוא מסר (כך על פי פרסום של יערה שפירא מיום רביעי בכאן חדשות), זה נתניהו שצריך את האצבעות שלו. לא הפוך, בטח לא אחרי השבוע האחרון שכאמור נכון לרגע זה, נראה שהוא בהחלט בהחלט צדק שפרש.

וזה מאוד מגוחך בעיניי שכל פעם שהרוח נושבת אז באים תומכי פלוני ותומכי אלמוני ומביאים את הסיטואציה העכשווית כראיה לשיטתם. נצחונות סופרים בסוף. מי באמת צדק נוכל לראות רק בסוף של שלב. אי אפשר על כל תנועה לבוא ולהסיק מסקנות, זה טיפשי לגמרי. "אל יתהלל חוגר כמפתח".

בס"ד

אני חייב לציין שאני עדיין מסתכל מאוד בחשדנות בנוגע לטראמפ. נראה, ולא רק בהקשר של ישראל, שהמדיניות שלו מאז תחילת הקדנציה זה לאיים בענק בשביל להשיג תוצאה קטנה. הטרנספר, לדוגמה, בא במטרה לגייס את מדינות ערב להביא פתרון משלהם. אבל שטראמפ עצמו מסתכל בהשתהות ושואל למה מדינת ישראל לא ממשה את האשראי שניתן לה, אין אלא לשאול 'דרשני'.

שראיתי את ההצהרות בשבוע שעבר, אכן קיוויתי שכך יהיה. לכן המתנתי עם התגובה הזאת עד הדד ליין הסופי. אבל הדד ליין עבר ולא נותר לי לתהות בקול מה עוד יקרה?

אגב, אחד "הצ'ופרים" שהבטיחו לסמוטריץ' זה שינוי המדיניות ביו"ש. מה שקורה בימים אלו זה מחסומים שהיו סגורים מתחילת המלחמה, נפתחו חזרה לתנועת פלסטינים. חלקם ממש מתחת לחלון ביתו של השר. זאת אומרת שגם לצד המבצע הנחוץ בטול כרם וג'נין - מחסומים אסטרטגיים באזור שכם נפתחים.

כשבנאום הפרישה שלו הוא הבטיח להחזיק את הממשלה מבחוץ וגם הסביר מתי יחזור...

ממה נפשך, אם הממשלה איבדה לגיטימציה, תפעל להפלתה! אם אתה ממילא ממשיך לתמוך בה, למה לוותר על מוקדי ההשפעה שלך?!

לצערי הרב, ההסבר היחיד הוא שהפרישה היא הצגה לציבור שלא מבין בפוליטיקה ובמורכבויות המציאות.

אחרי 7 באוקטובר היה צריך להגיד בצורה פשוטה נכשלנו.

ולהתפטר

כל הממשלה הזאת ולא רק הם

זה קיים כבר שנים רבות על מיליוני כלי רכב, גם בישראל.

כי קשה לי מאוד לקרוא טקסטים ארוכים שלא מחולקים לפסקאות, אז אני קורא רק את השורה הראשונה

בסרטון שיצא בהתחלה ראו את קסטלמן יורה במחבלים (אולי באמת פריג׳ה גם ירה)

אחר כך רואים גם את פריג׳ה וגם את קסטלמן שמוריד את הנשק, את החולצה ואז פריג׳ה יורה בו

זה אפילו לא היה דו"צ

ורץ לספר לחבר'ה.

דעת.  יש אדרנלין של הלחם או ברח במצב כזה. הרי לסכן את החיים שלך ולירות במחבל ולא לברוח זה עצמו דבר שנוגד אינטינקטים. יש מצב של מעיין שכרות כשיורים במחבל, כמובן כל אחד לפי אישיותו. אל תשפוט בבקשה.

מקסימום היה פה מקרה אלאור עזריה 2, שהוא חשב שזה מחבל וירה בו למרות שהיה מנוטרל (וגם זה כנראה לא נכון. אתה לא יודע אם יש עוד רובה למחבל או סכין או חגורת נפץ. ובמצב כזה שיקול הדעת לא עובד).

גם אם זה מקראה אלאור עזריה 2, לא צריך להעניש. אחרת כל חייל יחשוב לפני שמנטרל מחבל. זו רדיפה של הפרקליטות השמאלנית.

כמובן עצוב מאוד והלב בוכה על קסטלמן ז"ל. אבל כמו שלא מענישים חיילים בדו"צ למרות הכאב, כך גם פה.

אתה סתם מדבר ומאשים אותו על לא עוול בכפו.

ולפרקליטות. שחוששת ממקרי אלאור עזריה נגד מחבלים, וקסטלמן ז"ל לא מעניין אותה כקליפת השום

מרים ידיים ומוריד אפילו חולצה?

ובכל אופן פריג׳ה יורה בו?

תגלה שהילדים שלהם, שהורשעו ונגזר עליהם מאסר, הם ברובם הגדול צדיקים גדולים שלא יכולים לפגוע בזבוב

את פריג'ה. אף אחד לא יכול לדעת באיזה מצב הוא היה בעת הפיגוע. יש אנשים שמאבדים את כל שיקול הדעת שלהם בעת פיגוע, וזה לא אשמתם

זאת אפילו לא טענה שהוא או עורכי דינו העלו.

המושג "לאבד שיקול דעת" לא קיים בשפה המשפטית, מה שכן קיים זה חוסר כשירות כאשר לא יודעים להבחין בין טוב לרע.

אם הוא יטען "באותם רגעים לא ידעתי שזה רע לפגוע ביהודי", הוא בעצם יעשה גול עצמי כנגד טענת ההגנה העיקרית שלו, שהיא "חשבתי שהוא מחבל מסוכן וזה היה סביר לחשוב כך באותם רגעי אימה".

אם הוא יטען "באותם רגעים פשוט יריתי כי לא היה לי שיקול דעת", הוא ייכנס לכלא לשנים רבות, ובצדק. מי שמקבל נשק צריך לפעול בשיקול דעת, ואם הוא לא מצליח להפעיל שיקול דעת - שיזרוק את הנשק לריצפה ולא יירה באנשים.

אדם שמתגונן מפיגוע נמצא בסוג של שכרות זמנית, שלא באשמתו. קשה מאוד להחליט החלטות בשניה כשיש סכנת חיים, ובוודאי שאדם לא אשם שהחליט בטעות החלטה מוטעת.

אדם בהבזק שניה לא חושב מה סביר או לא, זה לא אהרון ברק שיושב על כורסתו הנוחה בביתו וחושב מה יעשה האדם הסביר, זה פיגוע בזמן אמת.

מי שקיבל נשק צריך לפעול בשיקול דעת, אלא אם כן שיקול הדעת הזה נשלל ממנו בעל כרחו, זה לא רשלנות, זה אונס גמור.

ואם באמת ככה המשפט בישראל קובע כמו שאמרת, אני עכשיו עוד יותר מבין את "השיבה שופטינו כבראשונה, והסר ממנו יגון ואנחה", ואת "מקום המשפט שמה הרשע".

יש טיעון שאומר "יריתי בו כי היה סביר לחשוב באותם רגעים שהוא מחבל מסוכן" - זה טיעון לגיטימי שצריך להיבדק בבית המשפט. ברור שבית המשפט יבחן את זה מנקודת מבט של חייל בזמן הפיגוע, ולא מנקודת מבט של משרד ממוזג. אף אחד לא ישפוט אותו לפי "אהרון ברק שיושב על כורסתו הנוחה בביתו". זה סתם זריקת הדיון למקום לא רלוונטי.*

אבל הטיעון "באותם רגעים הייתה לי שכרות זמנית, כמו אדם מסומם" זה טיעון גרוע, שישלח אותו לכלא ובצדק. לא סתם עורכי הדין שלו לא משתמשים בטיעון הזה.

לפי הטיעון הזה, הוא בכלל לא היה כשיר לבחון האם עומד מולו יהודי חף מפשע או מחבל, ואם אתה לא כשיר לבחון זאת כי אתה "בשכרות זמנית" - תזרוק את הנשק על הריצפה ואל תעיז להשתמש בו.

להיות שיכור זו לא טענת הגנה כאשר אתה מואשם בהריגה.

*לא רק במצב מלחמה ולא רק בנושאים כאלה, שופטים חייבים לדעת לשפוט לא מנקודת המבט הנוחה של הכסא שלהם. איך אפשר לשפוט רופא שעשה טעות בזמן ניתוח ולכן נתבע? איך אפשר לשפוט מהנדס בניין שבגלל פיפס קטן בחישוב הוא גרם לבניין שלם להתמוטט?

מה שמשותף לכל המצבים האלה, הוא שיש כאן שאלה של "מה האדם הסביר היה עושה". האם חייל סביר היה יורה בקסטלמן? האם רופא סביר גם כן היה עושה את אותה הטעות?

במצבים כאלה, גם ההגנה וגם התביעה מביאים עדים מומחים מהתחום הרלוונטי, והעדים המומחים מספרים מניסיונם הרב וממחקרים בתחום וכו' על מצבים דומים ומה מצופה בהם.

כך למעשה השופט לא מכריע בין דעתו של הנאשם לבין הדעה של עצמו, אלא בין עדים מומחים שונים שעלו לדוכן.

שהיה לו!

זה משתנה מכל אדם ואדם. יש מי  שמצליח לשמור על קור רוח במצב חירום ויש מי שלא. תשאל פסיכולוגים מומחים.

חובת ההוכחה על מערכת המשפט שהוא היה בצלילות דעת באותה עת. אחרת הם שולחים לכלא אדם שבחזקת חף מפשע והם רשעים.

לא אכפת לי מה עורכי הדין משתשמים או לא. ייתכן שכל מערכת המשפט מרושעת, ושתתוקן במהרה בימינו "ואצרפה כבור סיגייך ואסירה כל בדיליך, אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה. ואשיבה שופטיך כבראשונה. ציון במשפט תפדה".

בדין תורה אדם שוגג קרוב למצב אנוס שהרג אדם, לא מוענש. 

ברור שלא היה לו זמן לבחון אם הוא בשכרות זמנית או לא! 

בן אדם! הוא היה במצב שכל שניה הוא יכול למות! אתה יושב על כורסתך ובוחן בהילוך איטי את הפיגוע וחושב מה היה טוב לעשות. לו לא היה זמן לחשוב על כל הפילפולים היפים האלה! ואני לא בטוח שאתה היית נוהג אחרת.

במצב של רופא או מהנדס אז אם הם התנהגו ברשלנות מודעת הם יענשו. אם ידוע שאדם לוקה בפיגור/שכרות זמנית בעל כרחו/התקף פסיכוטי וכו' (אם הוא שתה לפני שנהג אז זה רשלנות שלו כמובן) אז הוא לא יענש. 

לא הולכים לפי האדם הממוצע, אלא לפי האדם הנידון לפנינו. אם הפסיכולוגים אומרים שבהתאם לאופי האדם שמולינו, הוא יאבד את קור הרוח בעל כרחו המצב חירום, אז הוא לא אשם!

אם המשפט כיום הולך לפי האדם הממוצע, אז זה משפט רשע. (ולפי טענתך גם אדם עם פיגור קשה או פסיכוטי ילך לכלא כי הולכים לפי האדם הממוצע).

השופט צריך להכריע על פי חוות דעת של פסיכולוגים שבחנו לעומק את הנידון, אם יש לו אישיות שנוטה לאבד את צלילותו במצב חירום או לא. ואם יש ספק גם קטן, לא שולחים אדם לכלא. לפי הכלל שגם אם יש ספק קטן שאדם חף מפשע אז לא שולחים לכלא.

וגם לפי דבריך אז זה מקסימום גרימת מוות ברשלנות, לא הריגה.

אתה באמת חושב שגם עורכי הדין *שלו* הם רשעים, ולכן הם לא משתמשים בטיעון שיכול לעזור לו?

וסתם אנקדוטה: מערכת המשפט לא צריכה להוכיח על אף אדם שהוא שפוי. הוא זה שצריך להוכיח שהוא לא שפוי, אם הוא רוצה להשתמש בטיעון ההגנה הזה.

אדם עם פיגור קשה בהחלט יוכל להשתמש בטיעון "לא יודע להבחין בין טוב לרע", אבל זה טיעון אחר מהטיעון של הרופא או המהנדס או החייל שבכלל טוענים "עשיתי מעשה סביר בהתאם לנסיבות" ולא טוענים "אנחנו לא שפויים". אתה פשוט ממשיך לערבב...

את הטיעון של האדם הממוצע כתבתי על מקרה של אדם שנאשם בכך שהוא התרשל וגרם לנזק, זה בכלל לא קשור לטיעון של אי שפיות.

הטיעון של אביעד במשפט שלו הוא "פעלתי לפי הנהלים, חשבתי שהוא מסוכן וזה היה סביר לחשוב כך".

אם הוא יטען "לא פעלתי לפי הנהלים כי הייתי כמו שיכור" - זה יהיה הדבר הכי מטומטם שהוא יכול לעשות לעצמו. לא סתם עורכי הדין שלו לא מעלים את זה, וגם הוא לא.

אמרתי שייתכן (אם אתה צודק) שהמשפט בישראל הוא רשע, או שהשופטים רשעים או חלקם.  

אם המשפט עצמו הוא רשע אז לשופט אין מה לעשות אלא חייב לפסוק לפי המשפט. ועורכי הדין גם לא יכולים לעשות כלום, מטעם ההגנה זה לא יעזור לו. ומטעם המדינה, זה התפקיד שלו לנסות להראות למה הוא צריך להיכנס לכלא. ייתכן שהפרקליטות רשעה, אני לא יודע איך מערכת המשפט עובדת וזה כלל לא רלוונטי.

אני מדבר מבחינה מוסרית, לא מבחינת איך מערכת המשפט(ההגונה או הרשעה) בישראל עובדת.

לפי דעתי אם יכניסו אותו לכלא זו פקודה בלתי מוסרית בעליל ולכן על הסוהרים לסרב פקודה.

מערכת המשפט צריכה להוכיח שאדם שפוי אם הוא היה במצב שיש אנשים שנוטים לאבד את צלילותם כמו בפיגוע. חזקת החפות. אחרת מכניסים הרבה חפים מפשע לכלא.

מטומטם או לא, זה הדבר המוסרי. ואם אתה צודק, אז המשפט בישראל פשוט מרושע.

זה כרטיס "צא מהכלא" לכל אדם שיהרוג אנשים בשעת פיגוע.

הוא אפילו לא יצטרך להוכיח שהוא חש סכנה, הוא יכול גם לירות באנשי איחוד הצלה שיגיעו 10 דקות אחרי הפיגוע, כי לשיטתך אי אפשר לשפוט אנשים במצב הזה ולא צריך להיכנס לדקויות כמו "האם הם חשו סכנה".

אבוי לנו אם נגיע למצב הזה.

את אישיותו של האדם ולראות עד כמה הסיכוי שיאבד את צלילותו בפיגוע.

וכמובן בסיכוי קטן מאוד לא מתחשבים. סיכוי קלוש שאדם ייפגע באיחוד הצלה(אלא אם כן ידוע לנו שהוא עם פיגור/פוסט טראומטי/פסיכוטי ואז הוא זכאי), אבל במקרה של פריגה זה היה ממש בעת הפיגוע עצמו, וודאי שהוא לא היה הורג את קסטלמן אם היה יודע שהוא לא מחבל, וודאי שלא רצה לפגוע בסתם אדם.

אבל נכון, הרבה פושעים מסתובבים מחוץ לכלא חפשי כי אנו נוהגים לפי הכלל "מוטב שמאה פושעים יסתובבו חופשי מאשר חף מפשע אחד יכנס לכלא". ויש חזקת חפות. כך נוהגים בכל מדינה נאורה. לעיתים המפשט מחייב בדיני ממונות ומזכה באותו מקרה בפלילי, כי אין מספיק הוכחות.

זה גם לא יעזור להרתעה אם נכניס לכלא אנשים שאיבדו את צלילות דעתם בפיגוע, כי תמיד יהיו עוד כאלה, והם יאבדו את הצלילות בפיגוע למרות ההרתעה. כך שהכנסה לכלא לא תעזור להבא.

באותו עקרון לא מכניסים לכלא על מקרי דו"צ שקרו לא ברשלנות. למרות שידוע לנו שבכל מלחמה יהיו לצערינו אירועי דו"צ, וכמו שידוע לנו שבכל שנה תקרה תאונת דרכים שנובעת מאונס. אנחנו חיים עם מקרים מצערים ולא מענישים למרות זאת על מקרים שאדם היה אנוס. ובכל מקרה הרתעה לא תעזור באירועי דו"צ או בנהג שנסע מרוכז אבל דרס.

לפי מה שהבנתי, אתה מציע שיטה תועלתנית, שלא מתחשבת באם האדם זכאי או אשם, אלא רק בצורך בהרתעה. לשיתטך נראה שצריך לצלוב חי בכיכר העיר אדם שנסע מעל המהירות המותרת, כי רק כך תהיה הרתעה אמיתית בדרכים.

אם אתה רוצה להעלות את ההרתעה, תחמיר את ענישת המחבלים ותוסיף להם סעיף "גרימת מוות ברשלנות עקב גרימת אירועי דו"צ" בנוסף לסעיף הרצח. כי אני בטוח שהמחבלים שמחים מאירועי דו"צ כמו פריגה וזה חלק ממטרת הטרור, לזרוע בהלה. בסוף המחבל אשם ברצח קסטלמן.

וכמובן כדי למנוע מקרים כאלו להבא, צריך לחדד נהלים בצהל או לכל נושא נשק במטווח, ולחשוב על עוד פתרונות יצירתיים שימנעו דו"צ. נקמה בפריגה לא תעזור כאן ולא תשיב את קסטלמן הי"ד(שה' ייקום מהמחבל , לא מפריגה) לחיים.

כשאתה כותב "וכמובן בסיכוי קטן מאוד לא מתחשבים. סיכוי קלוש שאדם ייפגע באיחוד הצלה(אלא אם כן ידוע לנו שהוא עם פיגור/פוסט טראומטי/פסיכוטי ואז הוא זכאי), אבל במקרה של פריגה זה היה ממש בעת הפיגוע עצמו, וודאי שהוא לא היה הורג את קסטלמן אם היה יודע שהוא לא מחבל, וודאי שלא רצה לפגוע בסתם אדם."

אתה בעצם לא מביא טענת אי שפיות, אלא טענה של "היה סביר לחשוב שהוא מחבל מסוכן".

זאת בדיוק הטענה שהוא משתמש בה, והטענה שאני כתבתי שהיא לגמרי לגיטימית.

כשאתה אומר שהוא לא היה פוגע באיחוד הצלה, והוא לא היה פוגע בקסטלמן אם היה יודע שהוא יהודי, אתה בעצם אומר שהוא *כן* מבין את הסביבה, *כן* שולט בעצמו, ולכן *לא* יכול לטעון לאי שפיות.

כלומר הוא *לא* איבד את צלילות דעתו בפיגוע.

מבחינה מוסרית זכאי לפי הנימוקים שכתבתי.

לא הבנתי, אתה חושב שפריגה זכאי?

כתבתי שגם בסיכוי קלוש מתחשבים אם אנו יודעים שהנידון נוטה לאבד את צלילותו במקרה כזה. אבל אין הרבה אנשים כאלו שייאבדו את צלילותם כשאיחוד הצלה מגיעים. זה לא "היה סביר" על האדם הממוצע, אלא "היה סביר או אפילו סיכוי קטן" על האדם הספציפי.

כמובן שעל סיכויים קלושים אנו כן מכניסים לכלא, אפילו במחיר של חף מפשע אחד ל10000, כי אם כך לעולם לא נוכל להכניס אף אדם לכלא.

אני אומר שבמקרה של קסטלמן אז הגיוני שאיבד את צילות דעתו, זה קרה מייד אחרי הפיגוע, על אדם לא מזוהה.

איחוד הצלה זה כבר הרבה זמן והם מזוהים כלא מחבלים בבירור. אין סיבה שאדם יאבד במקרה של איחוד הצלה את צליליות דעתו.

אני לא עורך דין ולא מבין בטענות משפטיות ובעקרונות משפטיים, אני מדבר על מוסר, לא על עקרון משפטי, יהיה אשר יהיה.

יש צלילות דעת יחסית, שכרון חלקי, שאומר שלאדם אין זמן וצלילות לבדוק "מה רמת הסבירות שהאדם מולי מחבל" אלא הוא מגיב בחלקיק שניה אינסטנקטיבית (הרי במילא מי שרץ לזירת פיגוע להציל עושה זאת גם מתוך אינסטינקט ולא מחשיבה צלולה). השכרון הזה הוא חלקי, ומספיק צלול כדי שאם היה יודע באופן וודאי שקסטלמן יהודי, לא היה יורה בו (כנראה. צריך לבדוק את פריגה פסיכולוגית ולראות). מה לא מובן?

חוץ מזה מה זה משנה באיזו טענה ישתמש? אחריות השופט לברר אם הוא זכאי או לא, גם אם פריגה ישב כאבן בבית המשפט וישתוק.  זה אחריות השופט לברר את הדין , לא אחריות הנאשם.

ואם כבר, יש דברים יותר טובים וחשובים להתפלל עליהם.  

למען כלל עם ישראל.  

תפילה זה דבר חשוב. במיוחד בשביל לבטל גזרות קשות כמו האירוויזיון.