אולי זה מגיע כי בדרך ככל שואלים רב את ההלכה ואז נוצרת אשליה מוטעת שנשים לא זוכרות הלכות.

או אולי בגלל שגברים לומדים גמרא אז נוצרת אשליה כזאת.

מה יותר נשים טובות בו ומה יותר גברים.

העקרון מובן.

בכל מקרה לא נראה לי שיש הבדל בין כשרון זכירת פרטי הלכה בין נשים לגברים

מאותתת שמאלה, לא בהכרח תפנה ימינה, כנראה תמשיך ישר

ועדיף בנתיב השמאלי שתיאלץ לנסוע לאט כמו קראצער

במקום לומר "אסור\מותר לעשות כך וכך"

לומר "השו"ע כותב שמותר!"

זה לא בהכרח קורה בגלל שאת אישה.. זה קורה גם לת"ח צעירים. או לת"ח "מזרוחניקים" מול חרדים. כל עוד לא התקבע אצלם שאת מומחית בתחום מסוים הם יפקפקו.

גם באקדמיה, להבדיל, צריך לספק מקורות בכל עבודה, סמינריון, ומחקר שמגישים.

בגלל הרבה אנשים שהבינו את "כל המלמד ביתו תורה כאילו לימדה תפלות" כביכול יש איסור גורף לנשים ללמוד תורה, ישנה מגמה של אי לימוד תורה לנשים, אפילו בחלקים שקשורים אליהן.

ישנו גם עוד עיוות, מכך שנשים פסולות לעדות, הסיקו שאסור להאמין להן לשום דבר.

חזקי ואימצי, עלי והצליחי בלימודך, ותתחילי להתעטף בציצית ולהניח תפילין

(שומרי המצוות שביניהם את חיה הר-המורניקים במקרה?)

ולא אני לא הר-המורניקית. 

סתם חרדלי"ת...

אצל הר המורניקים יש הרבה רבניות ידועות חשובות בתחום האמונה

אבל השרשור פה דיבר על זכירת פרטי הלכה,  לא פתחו דיון על לימוד גמרא לנשים ופסיקה מחודשת

אגב דברי חז"ל מפורשים ששרה גדולה מאברהם בנבואה. עיין רשי על פי חזל "כל אשר תאמר אלך שרה".

ועובדה שלגבי תלמוד תורה נשים לא חייבות

רק מהקב"ה

אם אנחנו עובדים את החברה אז שהחברה תדחה אותנו זה יעשה לנו אנטי

אם אנחנו עובדים את הקב"ה, החברה אולי תעצבן אבל לא יהיה קשר בין זה לקרבה אליו יתברך.

קל לחשוב, קשה ליישם.. כמו הרבה אמיתות חשובות בחיים

אבל התנצחויות בתחום ההלכה היא לא דבר ייחודי כלפי נשים...

(למעשה, גם כלפי רבנים נחשבים אפשר לשמוע לעתים קרובות התנצחויות וערעורים, אלא שאז זה בדרך כלל נעשה ביותר כבוד.)

(דבר שיהיה יותר מדד, זה אם מישהו לא יודע מה ההלכה בנושא מסוים,

נגיד הוא בא ושואל שאלה כלשהי, ואז כשאת עונה לו הוא לא סופר...

אז אם זה ככה וכשגבר עונה לו הוא כן מתייחס ברצינות, אז כנראה שזה באמת נובע מסטיגמה...)

בשם כל בו ע"פ המסורת כתבה אותו אישה מתחילת זמן הגאונים

שאגב כך אומרים שהיית מעבירה שיעורים בישיבה מאחורי וילון

אבל סליחה על הדימוי אם נניח אדם נמצא באוניברסיטה יוצא מההרצאה מבואס שלא ממש הבין ויגש אליו המנקה אאריטראי ויסביר לו את החומר הוא לא  יאמין לו 

ולא יתייחס בירצינות למה שנאמר אפילו שאותו מנקה למד זה מכייון שלא רגילים לראות דבר כזה מנקה מלומד 

אותו דבר פחות או יותר

זו רק שמועה שכתבה אותו אישה, לא מסורת.

ולא מדובר על זמן הגאונים אלא הראשונים.

על אישה אחרת מזמן הגאונים מסופר שהיתה ראש ישיבה.

והדימוי שלך באמת גרוע, והלכת מאוד רחוק להשוות אריתראי, שחא שייך לזה בכלל, לאישה יראת ה' שמקיימת הכתוב בפועל.

לגופו של ענין, אין סיבה שאישה לא תוכל להביע עמדה הלכתית מנומקת, על פי אותם סטנדרטים המחייבים בפסיקה גם אצל גברים.

כל פסק הלכה נתון לביקורת מדוקדקת של הלומדים, ומחויב לקריטריונים מאוד ברורים.

כך נקבעים פוסקי ההלכה המקובלים, אלו שקשה להתווכח (לא בלתי אפשרי), עם קביעותיהם.

ברור שיהיה שינוי בנושא הזה ומעמד הנשים ביהדות יהיה זהה לשל גברים ברוב מוחלט של הדברים, את סוללת את הדרך לשם ויש את מי שמתקשים להשלים עם זה. עובדתית הצדק איתך וזה מה שחשוב

פשוט בגלל שפגשתי כבר כמה נשים מ''הסוג שלומד הלכה'', והרבה מהן (ובאמת שחלילה לא כולן, אבל כן זו תופעה לא מבוטלת) הגיעו לאיזה עמידת מוצא כזאת של אני יכולה לפסוק לעצמי, גם בדברים באמת מורכבים עם מסורות ברורות שגם רבנים צעירים לא היו מעיזים לפסוק, אבל היא ''למדה את הסוגיה ונראה לה ככה'', וואלה עושה לי ישר אנטי לשמוע פסקים מאשה, אפילו כשזה לא איזה הכרעה אלא רק ציטוט מספר, במיוחד אם זה משהו כמו שו"ע, שהרבה מההלכות שכתובות שם תלויות במנהגים השונים ולא מקיימים אותן כפשוטן..

כמובן אני לא אומר שנשים לא צריכות ללמוד הלכה, להפך, בהלכות יום יום הן חייבות לחלוטין לשלוט, אבל עת תחושת האנטי, בטח ליותר למדניות שבהן- אני לחלוטין מבין

אך נראה לי שכדאי פחות להכליל ולדון כל מקרה לגופו

באופן כללי זה נכון, ונראה לי גם לנידון פה

אבל עצם זה שאת מדברת עם גברים עושה רושם שאת לא יודעת את ההלכה

אני לא יודע מה היה המקרה שם אבל בדרך כלל זה עושה אי נוחות כזאת וציפיה שתלכי וישר יוצר אנטי

לא אצל כולם ואין סיבה טובה לכך בעיני.

לא צריך להכליל במדברים עם אנשים, מאוד רצוי להתייחס לאדם כשלעצמו

וחוץ מזה שזה אמור להיות אינסטינקט בריא גם אם זה לא נכון

"וטוב מאד לאדם שיהיה שקוע לחשב חשבון עצמו, ולחטט במומיו הנפשיים ולהביט בעין יפה על אחרים שיוכל באמת להיות שיש במצפונם גם אוצר טוב הסמוי מן העין" (הרב קוק, מסע המחנות), לכן לא נראה לי שצריך לדווקא לתת תשובה לשאלות האלה. התשובה "איני יודע" היא גם טובה.

פעולת נגד ("אנטי") כלפי משהו שלא בטוח קיים היא נשמעת לא כל כך טבעית כי לא בטוח שהמשהו הזה קיים בכלל. תמהון/סקנות/פחד הן פעולת שנדמות לי יותר טבעית.

פשוט אמרתי שזה מפריע למלא גברים אחרים

לפחות החטיף

זה תחושה

בריאה גם לי יפריע אם אישה תגיע ותתחיל לדבר איתי

דובר על גברים שהיא מכירה, זה לא שהיא הולכת ברחוב ומתחילה להסביר לאנשים רנדומלים כיצד מעברים את השנה. הנושא הוא שאותם גברים מעקמים אפם כשאישה אומרת להם משו הלכתי.

יפריע לך אם מישהי שאתה מכיר תדבר איתך? לצורך העניין שכנה שלך, שתתעניין אם אתה מודע לכך שאסור להשקות בשביעית? כי אם כן אז תדע שזה ממש לא תחושה בריאה.

זה מתחיל במרכזניקים ממשיך בחצי טאצ' ונגמר בואיבערס

ממשיך בלימוד חובה והמצאת לשון הרע, ונגמר בטמבל.

שנשים הם בורות יש לי טקט בכל זאת

זה מתחיל בהוצאת שם רע וכולי

בנוח אם אישה תדבר איתי לא על הנושא בכללי @שדמות בחולות  אם לא הבנת אותי נכון אני מתנצל

מאוד מתחבר לחשיבה על א-להים לפי המחשבה הפילוסופית עליו, שאי יהיה אפשר להבין אותו אף פעם

מי שנות את הכל ומי שנותן את הערך לכל.

חבר, אבא,מלך.

אמונה-הסיבה שאנשים מצליחים לחיות במציאות ההוויה הזו.

תורה-דרך חיים שיכולה להפוך גם את היצור הכי גשמי ונמוך היהלום הכי גדול ונקי...

אך זה שאני מתפלל אליו.

ללמוד לפסח, הלכות והכנת הלב

אני לא על זה בכלל לצערי

אתה צריך להיות מדריך באיזה מוסד גמילה או משהו שאנשים עוברים שם התפתחות אישית וצריכים את המוטיבציה והצעדים המעשיים

אם היית בגיל המתאים גם מדריך בתיכון היה יכול להיות טוב

הדפוס התעניינות הזה מתאים יותר למדריך ולא לשאלה כללית בפורום..

תודה על האכפתיות אבל לא התכוונתי לדווח פה

נקודות שעלולות להחמיץ ולשים לב אליהם ולטפל בהם. מעשית. הכי מעשית שיש.

שחוסר הכרות הטוב נמשלה לחמץ, שהיא גם תופחת כמו בצק.

שמשהו קצת יכול להעיב על הכל.

ובאמת כתבתי את זה מהמקום שלי.

אויל זה גם מתקשר לפסח ביחס לשירת הים.

שכאמור בחזל חזקיה היה אמור להיות משיח והוא לא היה כי לא אמר שירה.

תודה זיויק על החיזוק העצמי בשרשור הזה!

🤭

הרגעים הנעימים הם נקודות שצובעות כל שאר הזמן.

לכן הם חשובים, ועוד יותר - לכן חשוב להבחין בהם!

העלית בי געגועים

עוד משהו שעורר בי געגועים לאחרונה:

אדבר על מחשבה שאני עושה עם עצמי בתקווה שאולי זה יוכל להיות גם שייך אליך במידה כזו או אחרת

על מה הצער שלי?

שציערתי את ה' יתברך?

זה באמת צער גדול.

אך יש לך אפשרות לשמח את אבא! יש לך אפשרות לתקן ולהגיע למדרגה יותר גדולה!

ואתה יודע מה - ה' יתברך שמח על הצער הזה! חח כן זה יכול להשמע קצת מוזר אבל זה נכון.

אולי בכלל הצער הוא על זה שאני לא כזה צדיק כמו שחשבתי שאני כזה.

אם כך - זה לא כזה צער חיובי שה' שמח בו.

ולכן המחשבה על הצער והתיקון לא בהכרח יעזרו במצב הזה..

אז מה כן יעזור? המחשבה שהצער הזה הוא לא כזה אמיתי ונכון.

ממה אני מצטער שאני לא כזה צדיק. נו שויין. 

אני במדרגה בה הקב"ה שם אותי בה ומשם הוא רוצה שאני אעבוד אותו!

אין לי מה להצטער על זה שאני במדרגה נמוכה ממה שחשבתי כי מה שמעניין את ה' יתברך זה לא באיזו מדרגה אני, אלא איך שאני עובד אותו לפי כל הכוחות שיש לי במצב הנתון.

י"ר שנזכה לרחמי שמיים גדולים ונעלה מעלה מעלה במעלות היראה והאהבה

בתחילת הנישואין @יעל מהדרום הכינה לי מעיין יצירה עם הפסקה הזו ותלינו אותה בסלון, אני לא יודע לאן היא נעלמה.

ככל שיש יותר צער, יש יותר בהירות מה לא טוב וזה ממש מוביל לבהירות מה כן טוב.

ממליץ לך בחום לעלעל מדי פעם ב"אורות התשובה", זה ייתן לך עוד יותר אור ועוד יותר אור.

בהצלחה חבר יקר!!!

מקורות נוספים (ואולי גם מיקוד פרקים באורות התשובה) מידיעתכם וניסיונכם

בדגש על אותו תת נושא בתוך התשובה של הצער על העבר.

שהכותרת שלו היא

ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ

הזמן שבו הצער עולה בטבעיות (זה לא יקרה לנצח) הוא גם הזמן הטוב ביותר לתרגם את התחושה הזו להחלטות נכונות וריאליות לשיפור והתקדמות, שהוא השלב החשוב בתשובה הנקרא "קבלה לעתיד". מה אעשה שלא יקרה שוב, איפה צריך גדרות ובד"כ גם הוספה בלימוד תורה...

שעם הזמן זה נהיה פחות כואב...

אולי מתבגרים

אולי התשובה עולה קומה

אולי יש פחות זמן...

בכל אופן לי היו לילות בלי אוויר!!! על דברים שעכשיו עוברים כמו גל...

הגישה הנכונה ללימוד תורה ולא פחות חשוב מזה הגישה הלא נכונה ללימוד תורה.

אני רוצה לנסות להסביר: אני מכיר כל מיני כיוונים, אני למקד את עצמי מתוך החוכמה של החוויה שלכם דברים שנגעו בכם (משהו שאין ל-AI). אני מחפש רעיונות מפותחים ומתפתחים בנושא למשל על בסיס: "שלא ברכו בתורה תחילה"/ "לא זכה נעשית לו סם"/ "הרבה עשו כר' שמעון ולא עלתה בידם" ועוד.

מקווה שהשאלה וההקשר מובנים תודה.

"משל, למה הדבר דומה - לשועל שהיה מהלך על גב הנהר, וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום, אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה, ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות? לא פקח אתה, אלא טפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתיראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה!"

ברכות ס"א עמוד ב' - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D
 - התלות בלימוד התורה, זה עניין מאוד יסודי בעיני. זה לא רק צ'ופר, אלא זה זה החיים. גישה לא נכונה ללhמוד תורה מוצאת "אלטרנטיבות" אחרות או פשוט לא מבינה את ההכרחיות של לימוד תורה.

יש עוד פסקה של הרב קוק בשמונה קבצים שחזיקה אותי ביחס ללימוד שלא לשמה, פסרמתי אותה פה פעם אחת, לא מוצאת כעת. העתיק אותה לכשאמצא.

על הכיוון. באמת חשוב לי החיבור הישיר למדרשים ולמקורות (לא מאמרים מודרנים שונים של ד"ר מנותקים אלא משהו רציני) אבל כמו שאמרתי אני רוצה למקד את עצמי לפי היכרות של רעיונות יותר מפותחים - מהרעיון אל המקור, במקביל למה שאני אישית מתייגע בחיפוש עצמי מהמקור לפירוש.

יש שמחה על ההתקרבות לה'. בזמן שאתה בצער אתה מקיים מצוות תשובה, וממילא אתה דבוק אז בה'.

"מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה. אלהים אלי אתה א‍שחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך".

על אותו משקל, תיקח את הרגשת הכאב על החטא להרגשה כאב כללית ויסודית על הריחוק מה' כשאין השראת שכינה ומקדש. תרגיש כאב על זה שה' נסתר.

אולי יעזור לך ללמוד קצת את הפרק שבו הרב קוק מדבר על ייסורי התשובה ועל הטוב שצומח מהם(נראלי אזור פרק ט)

אבל זה שלב שצריך לעבור כדי להתקדם הלאה

צער ועצבות הם עצת היצר, לדרדר את האדם להמשיך לחטוא...

עיקר התשובה הוא ההתקדמות, אחרי החרטה כמובן.

לא לשכוח עם ישראל חטאו בעגלה, סמוך למעמד הר סיני והנה כולנו כאן. אז קל וחומר שאפשר לעשות תשובה על רוב החטאים רנדומליים ולהתקדם