קשה לי אמונית. וגם רגשית.אנונימית בהו"ל

איך אפשר להרגיש קרובים..

ולהרגיש בטחון רגשי..

עם מישהו שלא מבינים אותו ואת המהלכים שלו בעולם?

איך אפשר לאהוב כשבכל רגע הוא עלול להכאיב לך ולא להסביר למה ועל מה?

אז נכון הכל בהשגחה והכל לטובה וחלק ממהלך ולא מבינים מפה וכו

אבל זה מתסכל ככה מערכת יחסים כזאת שבה נאלצת רק להכנע למהלך שנשגב מבינתי


זה לא מרגיש לי כמו קשר

יותר כמו עבדות


פעם לא הרגשתי ככה

הרגשתי קרובה


אבל ברגע שהעולם נהיה עם כל כך הרבה כאב ונסיונות מכל כיוון

וגם העולם הפרטי שלי עבר זעזועים


הלב שלי כבר עצוב וסגור


אנ י מוכנה להכל

אבל שיבא עם איזה הסבר-הנגשה-תקשורת

ההסתר פנים הזה כבר נמאס


כ

💔💙🫂אחת כמוני
העולםoo

מלא באסונות ובדברים קשים

לצד דברים טובים ומופלאים


אני לא תולה את האמונה שלי בטוב או ברע


יש את הדברים שבאחריותי

הדברים שאני יכולה להשפיע עליהם

בעזרת התבונה שקיבלתי מאלוקים


ויש את הדברים שאני לא יכולה להשפיע עליהם

לומדת לקבל אותם באהבה או שלא באהבה

זה לא אץשאלה של אמונה..להאמין אני מאמינה.אנונימית בהו"ל

אבל בלב

לא מרגישה קרבה

קשה לי לאהוב

ולהרגיש בטחון


כשהוא מתנהל באופן הזה

בעינייoo

זה לא התנהלות שלו

זו התנהלות טבעית של העולם

הציפייה שהעולם יתנהל בטוב שגויה

מה זה התנהלות טבעית? טבע מונהג ע''י ה'..אנונימית בהו"ל
הנהגהoo

לא חייבת להיות התערבות בכל דבר שמתרחש

בסדר אבל זה בחירה להתנהל ככה..אנונימית בהו"ל

וזאת בחירה שמייצרת זרות וריחוק בעיני

זאת כפירה לחשוב ככה. העולם מונהג ע"י השגחה פרטיתמהות
"אין אדם נוקף אצבע מלמטה אלא אם כן מכריזים על כך מלמעלה"
זו גישה ביהדות ולא כפירהמתיכון ועד מעון

זו דעתו של הרמב"ם.

ובאופן כללי אותי היה מאוד מעליב אם היו כותבים לי שאני אומרת דברי כפירה.

ברור לי שהתכוונת לעורר, אבל אפשר לנסח קצת אחרת

תודה שכתבתoo
תביאי בבקשה ציטוטמהות
צרפתי ציטוט מדברי הרמב"ם (מתורגם לעברית)מהות
כותב הרמב"ם:


אני מאמין שההשגחה האלוהית בעולם השפל הזה, כלומר למטה מגלגל הירח, היא רק בפרטי מין האדם בלבד, ורק במין זה כל מצבי פרטיו והטוב והרע הבאים עליהם נובעים מן הדין… אלא לדעתי ההשגחה האלוהית, כפי מה שאני רואה, נובעת מהשפע האלוהי. והמין שדבק בו אותו שפע שכלי עד שהפך לבעל שכל ונתגלה לו כל מה שגלוי לבעלי שכל – הוא שנלוותה אליו ההשגחה האלוהית, ושקלה את כל מעשיו על דרך השכר והעונש. אם היתה טביעתה של הספינה על יושביה…  או נפילת הגג על יושבי הבית, במקרה גמור, הרי לדעתנו כניסתם של הללו לתוך אותה ספינה וישיבתם של האחרים בבית לא היתה במקרה, אלא ברצון אלוהי לפי הדין במשפטיו ששכלינו אינם מגיעים לידיעת חוקיהם.[

הבאת קטע קצרoo

מתוך דיון שלם שהוא כתב


זה הקטע שבעיניי רלוונטי לגבי נושא ההנהגה


׳ואומר פנת תורת משה רבנו - עליו השלום - וכל מי שנמשך אחריה היא שהאדם בעל יכולת גמורה - רצוני לומר שהוא בטבעו ובבחירתו וברצונו יעשה כל מה שיוכל האדם לעשותו מבלתי שיברא לו דבר מתחדש כלל; וכן כל מיני בעלי חיים שאינם מדברים יתנועעו ברצונם; וכן רצה האלוה ית' - רצוני לומר שמרצונו הקדום באין תחילה - שיהיה כל בעל חיים מתנועע לרצונו ושיהיה האדם בעל יכולת על מה שירצהו או שיבחרהו׳


וזה הפרק השלם בעניין

מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ג/פרק יז – ויקיטקסט

זה לא סותר .בקטע שהבאת הוא מדבר עלמהות

הבחירה החופשית של האדם. שהקב"ה לא מתערב בה.

וגם על הבחירה החופשית של האדם יש דיעות (בקבלה ובחסידות למשל) שהקב"ה מתערב:"יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ואם אין הקב"ה עוזרו -אינו יכול לו"

זה למהoo

העולם מלא גם ברע

כי חלק מהאנשים בוחרים לעשות רע

וזו הבחירה החופשית שלהם

והטבע גם הוא מלא בפעולות שפוגעות בבני אדם

אך ורק במסגרת ההשגחה הפרטיתמהות

ז"א ,אם לאדם לא היה מגיע עונש עבור משהו מסויים שעשה, אף אדם לא היה יכול לגרום לו לרע, וגם הטבע לא היה יכול לגרום לו לרע,אלא אם לאדם מגיע בהשגחה פרטית עניין מסויים- "מגלגלין זכות...וכו'.

חלילה לחשוב שהפעולות של הטבע או בגלל שאנשים בוחרים לעשות עוול, אדם מסויים סובל מזה.

אם לאדם לא מגיע משהו בגזרת שמים -הוא לא ינזק. אין כזה דבר- כל בני האדם יש השגחה פרטית לכל הדיעות-גם לדעת הרמב"ם.

העולםoo

תמיד יכיל גם רע

בגלל הבחירה החופשית


לא נכנסת לחשבונות שמים שאיני מתיימרת להבין בהם


אבל לא מצפה לעולם אופטימלי נטול אסונות וזוועות 

הרמבם כותב כך. זה לא כפירהשיפור

תביאי בבקשה ציטוט.לא ידוע לי שהרמב"םמהות

כותב כך, מלבד מה שהוא כותב שלימות המשיח עולם כמנהגו נוהג. כתבתי תגובה והבאתי ציטוט למעלה שמוכיל שהרמב"ם אומר שיש השגחה פרטית על בני אדם. כל המחלוקת היא רק לגבי דומם/צומח..

זה היה עולם מאוד עצוב אם הוא היה כמו שטענת שהרמב"ם סובר

זה מחלוקת עוד מימי הגמרא איך להתייחס לעולםחילזון 123
לגבי המין האנושי אין מחלוקתמהות

אלא לדעת כולם -כולל הרמב"ם. על בני אדם יש השגחה פרטית והנהגת שכר ועונש

להתפלל על זה בדיוקשוקולד פרה.

שה' יפתח את הלב להרגיש אור.

לטעום משהו מקדושה. לחוש קרבה לקדושה. להרגיש רצון לזה בכלל.

הלב לא נפתח כי השכל כל הזמן שומר עלייך. השכל מנתח דברים במציאות ומגיע למסקנה אחת- זה לא הוגן. זה לא פייר. יש לנו אבא 'קפריזי' שאי אפשר לצפות אותו מראש. הטוב הוא רעוע. הנה, תראו מה קרה לצאלה גז הי"ד. הנה הרע ניצח את הטוב.


 

ואני באמת מאמינה שיש צדק בטענות האלה כלפי שמיא. למה, למה הוא מביא כאב מטורף כזה על ילדים קטנים? למה בגיל צעיר כל כך הם צריכים לשאת משא בלתי נסבל כזה. הלב שלנו מזדעזע מזה.


 

ואני באמת באמת מניחה את זה בלי תשובה. כי לתת הסבר וצידוק לסבל של ילד קטן, זה משהו שנראה לי מנותק מאוד.


 

אבל אני עדיין חושבת שעולם של קדושה ושכל של קדושה הוא שכל אחר ממה שאנחנו רגילים ביום יום שלנו.

וכל עוד אנחנו נמצאים בשכל הטבעי, אנחנו עדיין בתוך הערפל והחושך ותחושת אי הצדק.

ולכן אנחנו רוצים לרצות שכל של קדושה.

אבל העניין הוא לרצות בזה...

אם כבר דיברת על קפריזיותאמאשוני

קשה שלא לחשוב על נשיא ארה"ב טראמפ,

שמוביל אותנו גם ברכבת הרים רגשית.

וגם עליו אומרים שהוא קפריזי,

אבל האמת שגם במהלכים שלו יש הרבה סדר.

כמו בכתב חידה, שעם מפתח הצפנה לא נכון, הכל נראה קפריזי וחסר סדר והגיון,

אבל עם מפתח הצפנה נכון פתאום הכל מקבל מסדר ומשמעות, אז גם במהלכים של טראמפ אפשר למצוא סדר (אפשר להסכים עם זה או לא)

אז קל וחומר אלף אלפי הבדלות,

שגם המהלכים של הקב"ה אינם קפריזיים, אלא שבקטנותינו אין לנו את הפירוש לפענח את המהלכים.

בוודאי שאנחנו עבדיםאמאשוני

כל מהות ראש השנה זה קבלת *עול מלכות שמים*

יש לנו אבא שהוא מלך ומלך שהוא אבא.

לפעמים אנחנו מרגישים בחוש כמה הוא נושא אותנו על כנפי נשרים ונוהג בנו ברחמים ולפעמים אנחנו מרגישים שהוא נוהג איתנו במידת הדין.


בשני המקרים ההשגחה לא פוסקת לרגע, וגם כתבת שאת מאמינה בזה, אז אם מדובר רק על ההרגשה, אז לדעתי זה טבעי ותקין.

אנחנו לא חייבים "לאהוב" את הדרך שה' נוהג עם העולם, אבל אנחנו חייבים לקבל אותה.


לגבי המשפט בסוף, אז כמו שאמרה רחלי פרנקל אחרי שהתברר שבנה החטוף נפתלי פרנקל יחד עם שני הנערים הנוספים נרצחו,

"איפה שנגמר השכל שם מתחילה האמונה"


אם נקבל הסבר על הכל, אז לא תהיה פה עבודה על קבלת *עול מלכות*

ניסיון העקידה של אברהם בא לאחר שהתבשר שמיצחק ייקרא לך זרע.

מצד אחד אברהם אבינו זכה לניסים גלויים, עצם הולדת יצחק הוא בגדר נס. אחרי הולדת יצחק, "מיצחק ייקרא לך זרע" זה המשך הרבה יותר מתיישב בשכל,

אבל דווקא אז אברהם אבינו מצווה (הפעם מבחירה)

לעקוד את בנו ובעצם לסתום את הגולל על ההבטחה הרי לא ייתכן שמיצחק יצא עם ישראל, אם יצחק נעקד.

זה הכי בלי איזה הסבר-הנגשה-תקשורת.


אם נמשיל את זה למדינת ישראל, אז הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל היא בגדר נס וסבירות על טבעית.

ודווקא אחרי שזה קורה לכאורה המשך קיומה של מדינה אחרי שכבר יש לנו תשתית של צבא, הכרה מדינית, כלכלה וכל מה שמדינה ריבונית צריכה,

דווקא אז כל המלחמות עם האויבים, יריבות פנימית, משברים והכל, דווקא אז זה הניסיון הגדול,

להאמין שהמדינה היא ברת תקומה ובית שלישי לא ייחרב. וגם זה מגיע בלי הנגשה בדמות נביא/ משיח ה' שיעשה לנו סדר בדברים.


בכל אופן, חיבוק על הלב הסגור והעצוב, אני חושבת שצריך להרשות לעצמנו גם את זה לפעמים..

❤️‍🩹

אמונה אמיתיתEliana a

זה כניעה רק לבורא עולם

כן

אנחנו קטנים, אבל מול האלוקות השלמה ולא מול סתם אנשים שאין להם תשועה ,

גם לי קשה להכיל את זה 

מזדהה, קוראת אותך ובוכה.דיאט ספרייט

אין לי עצות רק חיבוק.

הלוואי שהקב"ה ירפא לי את הלב

קראתי לא מזמןעוד מעט פסח

על זה שיש לנו 3 מערכות יחסים שונות עם הקב''ה-

כאבא ובן, כבעל ואישה, וכעבד ואדון.


בדור שלנו אנחנו נוטים להדגיש את הקרבה והאהבה ביננו, אבל יש גם יחסי מרות פשוטים, שבהם הקב''ה אמר ואנחנו עושים. בלי לשאול ובלי להבין. כמו עבדים.


ויש זמנים אחרים, בהם אנחנו יותר מרגישים את הקרבה, האהבה והדאגה.


ומבאס אותי שאני לא זוכרת באיזה ספר זה היה ולא יכולה לצלם, כי אני גם לא יכולה להביא דבר בשם אומרו, וגם כי הם כתבו את זה כל כך יפה ואני מרגישה פה שלא העברתי את הנקודה כמו שצריך.

אני לאתקומה

חכמה גדולה.

וכותבת כאן קצת מהבטן


אבל כשקראתי בהתחלה, חשבתי שאת מתכוונת לבן הזו שלך.

ורק אחרי קריאה של כמה פעמים, הבנתי שמדובר על הקשר עם הקב"ה.


ואני חושבת שהקשר בינינו לבין בורא עולם, הוא לא הדדי ולא עובד כמו קשר בין בני זוג.

ואני חושבת ש@עוד מעט פסח כתבה יפה.

שיש כל מיני צורות לקשר של אדם מול ה'.

ובוודאי שאנחנו עבדים של ה'.

עבודת ה' זו עבודה. עבודה קשה. ואנחנו לא תמיד מבינים.

והיא לא הדדית ומתגמלת באופן ישיר כמו קשר זוגי. או לכל הפחות לא בצורה שאנחנו יכולים להבין.

וכן, בוודאי שיש כאן גם מימד של כניעה, כי מול הגדלות של ה' והאפסות שלנו, אנחנו גם נכנעים.

ואני מבינה את הקושי, ואת הריק והעצב.


אבל אולי עד עכשיו תפסת את עבודת ה' בצורה מסויימת, והמשברים עכשיו הם הזדמנות להעמיק באמונה, ולהבין אותה בעוד דרכים. ואולי עכשיו זה קשה, אבל אני מאמינה שמשברים יכולים להוביל לבירור ומשם להתחזקות

תודה רבה לכולן..עונה במרוכז כדי לא להעמיסאנונימית בהו"ל

האמת אני בן אדם מאוד קשור לה'

וזה הבעיה

שהיה לנו קשר מאוד קרוב ואישי

שנים הוא היה באמת החבר הכי טוב שלי- ואגב זה היה בתקופת נסיון קשה. וארוכה אז זה לא שלא הכרתי מה זה נסיונות וכאב..להפך

.. הכי כאב לי אז

ומבחינתי הוא היה איתי

גם כשלא הבנתי וגם כשכאב לי

כי כשזה נסיון פרטי שלי וכנראה גם עם יותר כלים להכיל אותו אז זה בסדר מצידי


 

אבל מרגישה שהמלחמה הציפה בי תחושות אחרות

שהיו קודם כמובן אבל הועצמו


 

מן התנהלות חזקה כזאת של מידת הדין

כואבת מדי

 

גם בכללי מה שקרה לעמ''י

וגם סיפורים קרובים יותר


 

וגם החיים שלי עברו טלטלות וכאבי נפש וזוגיות שעברה משבר ועוד


 

והעניין הוא לא אמונה

ברור לי שהכל זה הוא

וכנראה בסוף הכל יוביל לטוב ולתיקון

ואין לי נסיון להבין בשכל או לקבל הסברים זה לא מעניין אותי ההסבר מצד עצמו


 

זה רק הלב

הלב

שמרגיש

רחוק ומפוחד קצת אולי

כי ההנהגה הזאת קשוחה לו


 

נכון באמת יותר קל לי להתחבר לקשר ממימד של חברים או בני זוג

ולא מהמימד של העבד..

אין לי בעיה

לקבל להכנע להסכים להנהגה

אבל כשאני שם

הלב- מכווץ

הוא לא אוהב שם

הוא לא בטוח


 

זה בעצם הנקודה

שזה לא עובד אצלי במקביל

האהבה והקבלת עול.


 

אין לי חיפוש להתנתק מקדושה

אין לי חיפוש שכלתני

או חוסר יכולת להאמין ולקבל


 

פשוט  ברגש

זה לא מתחבר לי יחד


 

כשכואב לי כשנחשפת לכאב גדול במציאות סביבי

אני לא מצליחה להרגיש אהבה ובטחון רגשי.


 

 

אני קוראת ואקרא שוב מה שכתבתן ואנסה באמת להתבונן וללמוד מזה..


 

וסליחה מודה שהטריגר עכשיו של התאונה+הפיגוע שהיו בשומרון ובכוונה לא מפרטת..פשוט הפך לי את הלב.


 

בסוף הוא יחזור לה'

כי אין משהו אחר

חוץ מלהיות בקשר


 

אבל פשוט עכשיו כואב לו שם

 

לגבי יישוב התחושותאמאשוני

איך גם לאהוב וגם להיכנע בו זמנית,

יש כמה משלים שמאוד עוזרים לשנות את ההסתכלות.

למשל עקבות בחול.. כשנראה שיש רק זוג עקבות אחד, כמוהו כמשל של אב הנושא את בנו על כתפיו.

וכשמקבלים מכה, כמוהו כמו אב ואם אוהבים איכפתיים מאוד שמבינים שזהו תהליך הלמידה והצמיחה של ילדם.

או משל הגולם, זחל שנאבק לפרוץ את חומות הגולם, ורק ע"י כך כנפיו מתחזקות.

אמו האוהבת מביטה בסבלנות וערגה שיצליח.

היא לא עוזרת לו, כי העזרה זה פגיעה בו. הכאב והבדידות והיאוש וההפקרה של הזחל אלו תחושות סופר לגיטימיות במיוחד כשהוא יודע שאמא לידו ויכולה לעזור לו לו רק תבחר בכך, לשבור עבורו את קירות הגולם.

איך אפשר לחוש תחושות אלו ביחד עם התחושה שאמי כאן לידי אוהבת אותי ולא גואלת אותי מייסורי??

מהצד זה מתייבש לנו, כי ברור שהכאב בסופו של דבר יוביל למקום טוב.


בנוסף, יש מימד לאומי.

אי אפשר להסתכל על מקרה בודד ולפענח תמונה שלמה. כן לפעמים צדיקים או תינוקות של בית רבן שלא חטאו משלמים את מחיר הלמידה ומחיר הכפרה עבור כל עם ישראל. אנחנו עם אחד. וכשיש איבר אחד עם דלקת, כל הגוף סובל.


לצערינו התינוק של צאלה ז"ל, לא הראשון במלחמה הזו שנולד יתום.

באסון הכרמל נהרג כבאי שאשתו הייתה בהריון והתינוק נולד יתום. ועשו עליהם כתבה על ההתמודדות. בסה"כ הילד גדל בטוב כמה שאפשר.


איכשהו בסוף החיים חזקים מהכל. לא יודעת אם זה מנחם או לא, אבל עם כל הכאב, נעבור גם את זה.

כתבת ממש יפה..אני לוקחת לעצמי ואתבונן על זהאנונימית בהו"ל
תודה


ובכלל תודה על המקום לשים זה עזר מאוד

כמה אני מזדהה איתךאחת פשוטה

התאונה הזו טילטלה גם אותי.

ממש מה שאת מתארת, הרגשה של ריחוק ממש. 

את כותבת כל כך מהלב. ממש מבינה את הכאב הזהשיפור
את הלא מסתדר ביחד. את החוסר יכולת להרגיש בטוחה מול מידת דין קשוחה שכזאת.


נשמע שאת מחוברת לה' בצורה כל כך עמוקה ומוחשית. שאני אפילו לא מתיימרת להשליך את מה שעוזר לי באמונה על קשר כל כך עוצמתי כמו שלך.


אבל נשמע לי, שהכאב הזה, הכיווץ הזה, חוסר היכולת לבטוח, הוא מיצר לצעוק ממנו לה'. ונראה לי שיש דרך מיוחדת. שאת תצטרכי לסלול לנשמה שלך. לקשר יותר עמוק ויותר מורכב ועוד יותר אמיתי. אבל הדרך כל כך כואבת וקשה. אז אני שולחת לך חיבוק ומאחלת לך המון כוחות לדרך הזאת ושתצליחי גם בתוכה להרגיש את הביטחון והקרבה והאהבה.


ונראה לי שהגם וגם הזה הוא חלק מהמורכבות של החיים בדור שלנו. אם פעם עיקר הקשר עם ה' היה ביראה. ולעתיד לבוא נאמר "לא תקראי לי עוד בעלי כי אם אישי" שאז מידת האהבה תהיה עיקר הקשר עם ה'. היום אנחנו במין מעבר שיש בו גם וגם. ויש נשמות גדולות כמו שלך שממש מרגישות את זה.

וואי עשית לי דמעות. תודה. ממש. כתבת עמוק.אנונימית בהו"ל
והאמת שב''ה הרגשתי 'היתי צריכה לדבר את הכאב והכאילו סתירה הזאת.


מרגישה 'מרגע שאמרתי את זה גלוי פתאם התחילו להפתח דברים בלב.. בכל מיני נושאים


תודה לכולן ❤️❤️

טוב לשמוע שדברים התחילו להפתח בלב💗שיפור

והאמת שעוד יותר מרגש שנגעתי בך.

כי הרגשתי שהצלחתי לענות לך בצורה מדוייקת, וממש יכולתי להבין ולהרגיש את התחושות שלך בעקבות מקרה לא פשוט שעברתי שהעלה אצלי רגשות דומים- שונים למה שתיארת. וממש תהיתי למה ה' זימן לי את זה. ועכשיו אני רואה שבזכות אותו מקרה אני יכולה לעזור לאנשים אחרים. אז זה נותן משמעות למה שעברתי. תודה!

לעניות דעתיאישה רגישה

לקחנו קצת רחוק את הביטוי "ה' הוא החבר הכי טוב שלי" והאנשנו אותו יתר על המידה.

נכון שצריך קירבה

נכון שצריך להיות דיבור כדבר איש אל חברו

אבל.....

הייתי מנסה להמשיל את זה לפחות לרב גדול שאת מעריכה אותו ויש לך ערוץ פתוח להתייעץ ולשיתוף.

"חבר" מוריד את זה לרמה שלנו ואז אנחנו מצפים גם להרגיש כל הזמן כאילו הוא חבר 

ואז מגיעה האכזבה - ככה עושים לחבר?

אחי - ככה מתנהגים??

זה לא שם! קחו כמה צעדים אחורה ושימו את הדברים במקום

אסור לאבד את זה!

בשבילי הקשר איתו לא כמו עם חבר אבל גם לאאם_שמחה_הללויהאחרונה

כמו עם רב. הקשר שלי איתו כמו עם אבא.

אולי כי אני יתומה מאבא ,אז זה ממש בא לי בטבעי ואני ממש מרגישה שיכולה לבוא אליו וסוג של לטעון "אתה חייב לדאוג לי אבא! או אתה חייב לדאוג לילדים של!י"

ומצד שני יש לי יראת כבוד ובנה שאני ילדה קטנה ולא מבינה כלום והוא מבין בשבילי

אני ממליצהאישה רגישה

לצפות בראיונות בהידברות  - בשנתיים האחרונות יש שם אנשים מופלאים שמחזקים מאוד! 

כולל חטופים שהשתחררו, אבל לא רק

הסתר הפנים הוא חלק מהנהגת השם עכשיוהמקורית

וברור שלא תמיד רואים שזה לטובה. ולפעמים זה כואב מאוד

אבל פה בדיוק נכנסת האמונה, שנותנת משמעות לקושי.

אני יודעת שאני לא מבינה, אבל בטוחה שזה מושגח מאיתך

ואם גם את זה לא מסוגלים להגיד ולהרגיש, אפשר להגיד גם את זה. שקשה לך. שאת רוצה להרגיש את זה מאוד. שאת רוצה להרגיש קרובה.


אני בזמנים קשים אומרת: אם השם הקשה את לב פרעה, הוא וודאי מסוגל להשפיע גם בצד ההפוך אעפ שזו התערבות בבחירה.

ומהצד השני גם אומרת: השם אני לא צריכה לתת לך רעיונות, אתה המומחה הכי גדול בנפש, אז תרפא את שלי. בין אם עלידי שינוי המציאות, בין אם באמצעות שינוי ההסתכלות שלי. לא משנה מה. אני ממש צריכה את העזרה שלך עכשיו.


אני מאמינה שהקשיים בסוף, חלק מהמטרה שלהם, היא שנתקרב להשם. יש הרבה ראיות לכך במקורות.

אבלתשובות ברורות כנראה לא נקבל. ובכל זאת אני מאמינה שהפרשנות שלנו לדברים שעוברים עלינו, היא כשלעצמה חלק ממצוות האמונה.


שולחת חיבוק גדול❤️

וואי כתבת מהמם ונוגע תודה זה עזר לי❤️אנונימית בהו"ל
ממי אפשר תלבקש שיוציאו מהעמוד הראשי של הפורומים?אנונימית בהו"ל

ממש לא רוצה שזה יפורסם שם..

כתבתי אנונימי ופה בכוונה ...

בוצעמשה
כדאי לך לצפותלמה לא123
לא יכולה כבר עם המתח הזה, תהייה מערכה נוספתממתקית

לא תהייה, תהייה לא תהייה אי אפשר לקבוע כלום, כל פעם מהססת מה יהיה, ברור שהשגרה הולכת להיהרס מתישהו, אבל המתח הזה של מתי זה יקרה גומר עליי, אין לי חשק לקבוע כלום ולא להתחייב לכלום.

כבר עדיף שהמלחמה תתחיל, תיגמר, המשיח יבוא ודי.

לי נמאס!!!

האמת שמרובהמקורית

שחוזר הניגון, החלטתי לסנן

באמת אבל

אני באופן אישי גם לא קובעת נופש מראש אף פעם אז זה לא מחרבש לי איזו תכנית שאי אפשר לדחות למועד אחר

אני באמת ממליצה להוריד מינון של חדשות. זה ממש בריאות הנפש

זה שתראי ותתעדכני לא אומר שהתחזיןת נכונות וגם אין לנו שליטה על זה. חבל על האנרגיות הנפשיות שאת משקיעה

היום אין מלחמה? אחלה. אז היום נעשה משו

מחר חלילה תהיה? נתאים את עצמנו

( מקווה שהתגובה במקום, שולחת חיבוק בכל אופן❤️)

בהחלט במקום יקרה, תודה.ממתקית

אני בכללל א בחדשות, כולם מסביב מדברים על זה...בעבודה, בכל מקום.אז אני כל פעם פותחת "וואלה" רק לראות אם מתחיל משהו, קוראת רק כותרת כללית, לא קוראת הכל.מרגישה שרוצה לדעת מה מי מו

אני הכי לא מעודכנת במדינהאוזן הפיל

אבל שומעת קולות.

לא דיבורים, קולות של מטוסים.

אז הלב מחסיר פעימה, ובלי שאני רוצה אני מעבירה בראש שיש מה שצריך בממד.

ומימי הסגרים בקורונה אני לא דוחה יציאות כמה שאפשר.

וכן, ממשיכה להדחיק ולעצום עיניים בכח, ולהמשיך רגיל.

כי אולי כן, אבל אולי לא

ורק משתדלת לכוון יותר בתפילה, בעיקר באנוכיות שלא יבטלו לי את הנופש

ואי ממש לנו יש טיסה שבוע הבאעדיין טרייה

הילדים ממש יתבאסו אם יתבטל 😔

איזה אומץ לקבוע טיסה בימים כאלוממתקית

מאחלת לכם שלא יקרה כלום, וזה סתם איומיםוהכל יחזור על מקומו בשלום

הטיסה נקבעה לפני יותר מחצי שנהעדיין טרייה

ימים האלו זה כבר הפך לשנים אלו...

גם שנה שעברה היה חשש ובסוף טסנו ונהנו.

מקווים לטוב..

יאא כיף לכם!!!ממתקית

נקווה שבאמת יתממש 🙏עדיין טרייה

נראה לי פשוט להתנהל כאילו אין כלוםשיפור

תמיד יכולים להיות שיבושים מכל מיני סיבות בלתי צפויות אבל אי אפשר לחיות ככה את החיים....

נכון, אי אפשר. אני בחוסר וודאות מוחלט.ממתקית

ובד"כ אני בנאדם זורם, ולא אכפת לי מכלום.אבל עכשיו לקראת חופשת קיץ, מבאס.

וואי אני ממש מנותקתבאתי מפעם

מבחינתי חיה את החיים, מתכננת תכניות לעתיד כמו תמיד, מקסימום יתחרבש לי.. ממש לא חיה בתודעת מלחמה מתקרבת... אחד הדברים הכי קשים לחיות איתם זה חוסר וודאות, אני מציעה לך לא להכנס לזה בכלל! כעת היום הכל כרגיל, אז ממשיכים. מה יהיה, לא להתעסק עם זה.

מבחינתיoo

אין מלחמה אלא אם הוכח אחרת במשך כמה ימים (עיין ערך המלחמה שהתחילה ונגמרה באותו יום)

בתקופה כ"כ משוגעת

חוץ מלא להחשף לחדשות

צריך גם לא להתייחס לשמועות שרצות שם

כי אין פרופורציה בין כמות הפעמים שדברו על מלחמה לבין הביצוע

למה מתח, מאיזו בחינה?אמאשוני

מבחינתי ברור שיהיה, וזה רק עניין של ימים.

יש אומרים אחרי המונדיאל שהוא היום.

אבל בעצם לא משנה לי אם זה יתחיל מחר מחרתיים בשבת או עוד שבוע או עוד חודש.

כן קבענו נופש, אולי הוא יתבטל,

יש משימות לסיים בעבודה, אולי זה יהיה מהבית.

הילדים ממילא בבית בחופש.

קניות וסידורים לשנה הבאה צריכה לעשות, חיכיתי לאחרי ט' באב

מקסימום נעשה עם משלוח.

באמת לא יודעת מה כבר יכול להשתבש בשגרה המשובשת ממילא..

ואם לא יהיה גם טוב,

כאילו אין תרחיש שיגרום לתוכניות להשתנות מהקצה לקצה.

היום לקחתי איתי ציוד נחוץ מהמשרד לצורך עבודה מהבית אם אצטרך לפרק זמן ארוך.

מקסימום כל יום אקח ואחזיר מה כבר יכול להיות..

העיקר שלא יהיו לימודים מרחוק, זאת החרדה העיקרית שלי מהתפתחויות מרעישות שכאלו 😜

נכון צודקת בעצם זה לא משנה באמת מתי באמת יתחילממתקיתאחרונה

ועדיין...כמו כזה לפני לידה, שיש מתח מתי ואיך וכמה, חוסר שקט.ככה מרגישה עכשיו

מצחיקה אני

אני פשוט חיה ומתנהלת רגילאורי8

ממילא המציאות לא צפויה ויכולה להתהפך ברגע , אז אני פשוט חיה את חיי רגיל, קובעת מתכננת הכל רגיל. כשנופתע, נתמודד. לא רואה טעם לעסוק בזה.

אני כ"כ לא עוקבת שעד עכשו לא דאגתיואני שר

עכשו קראתי אתכן ונזכרתי שהדאגה העיקרית שלי ממצב כזה זה שיקפיצו אותו למילואים ואני אשאר להשתגע לבד עם הילדונת 😒

איף.

משיח דחוף.

מה עושים עם תיקנים? ראיתי כבר כמה פעמים😒אוהבת את השבת

היצור הכי מגעיל בטבע בעעמסע של החיים

הדברה.

אפשר לנסות קודם תחנת פיתיון שמוכרים בסופרים, שמעתי שזה די עוזר.

אני לא לוקחת סיכונים והולכת על הדברה טובה מראש רק כדי לא לפגוש את היצור הדוחה הזה

מה עושה מדביר?יעל מהדרום

לק"י

אנחנו פעם הבאנו, והוא השתמש במזרק של הג'ל.

לא יודעת אם היה לו חומר טוב יותר ממה שמוכרים בחנויות, ובהרבה פחות כסף ממה שהוא לקח🤦‍♀️

מדביר שמכבד את עצמו יעשה הדברההמקורית

ולא ישים ג'ל

אנחנו עושים פעם בשנתיים, וועד הבניין עושה כל שנה לפני הקיץ בבניין והם מתים עוד לפני שהם מגיעים לבית

אני גרה פה 6 שנים ונכנסו גוקים רק פעמיים.

מה?? למדביר יש חומרי הדברה ייעודייםמסע של החיים

למדביר שמכבד את עצמו כמובן, צריך לחפש המצלות..

או שעקצו אותךרקאני

או שלא הבנת נכון מה החומר שהוא שם

כששמים מזרק רגיל מהסופר זה עוזר לכמה ימים גג

הדברה של מדביר עוזרת לפחות לשנה שנתיים

הוא היה מדביר שהמליצו עליו אצלינו בשכונהיעל מהדרום

לק"י

בפועל גם הדברה לפשפשים הוא סתם עשה משהו לא נכון.

לכן, לא מתפלאת שגם לג'וקים הוא עשה משהו לא מקצועי. אלא אם כן, יש לו איזה חומר ייעודי. אבל מן הסתם שלא...

לכן שאלתי מה מדביר מקצועי עושה.

הזוירקאני

למה המליצו עליו

אנחנו עשינו חא מזמן הדברהמקרמה

ריסס את כל הפנלים- צריך להזיז מיטות

מרסס פתחי ביוב

אדני חלון

ארון מתחת לכיור

ואם גרים בקרקע אז גם את היקף הבית

כל האורחים הבלתי קרויים נעלמו כל עומת שבאו

וצריך לנקות אחר כך? נניח שיש וכאלה?יעל מהדרום

החומר משאיר סימנים לבניםמקרמה

אנחנו עשינו הדברה ביולוגית שהיה אפשר להיכנס במידית הביתה

(אין לי כרגע תינוק זוחל... עם תינוק ההנחיה היא לחכות כמה שעות)

היה אפשר להעביר סמרטוט עם מים באותו היום

אבל לשטוף עם חומר רק ביום למחרת

מראש ההנחיה היא לא להשאיר דברים פתוחים על השיש

לא זוכרת שהיה איזשהו סיפור עם הנקיון

אני לא גרה בקרקעהמקורית

והוא ריסס מחוץ לבית כשהזמנו+ על המסגרת של המרפסת בחוץ

איך אפשר לרסס בקומה גבוהה?מקרמה

מרפסות ברור שעושים

בקרקע כושים כם את כל הממשק בין הבית לקרקע...

מחוץ לדלת אין בעיה לרססהמקורית

הדברה.. ולנסות לאטום חורים שלא יכנסובעלת תשובה

זוועה. גם לנו יש מכה בביתיעל מהדרום

לק"י

וזה דוחה. בעיקר במטבח.

תקיני סף לדלת הכניסההמקורית

ותוודאי שאין חורים בקירות

חורים זו אחת הבעיות חד משמעית. במיוחד חורים במטבחPandi99

יש סבון לשטיפת רצפה נגד תיקניםרק טוב!

גריקן ירוק בהיר שקונים בסופרים. של ריצפז.

כתוב עליו בגדול מקדימה 'דוחה תיקנים'

את מרגישה שהוא עוזר לך?יעל מהדרום

אני לא משתמשת בורק טוב!

ההורים שלי משתמשים. לא יודעת אם בגלל שהיה בעבר תיקנים או שפשוט אין בגללו. לא רואה אצלם שיש.

אני לא כ"כ משתמשת בסבון לרצפה כי זה כנראה גורם לעקבות של סימני רגלים אחרי זה בגלל הסוג ריצוף. לא מצאנו פתרון טוב יותר.

איך הריח שלו? חחכנה שנטעה

לא זוכרתרק טוב!

לא מסריח.

אפשר בסופר לפתוח ולהריח לפני שקונים (וכמובן לסגור טוב אחרי זה)

נעים. אני אוהבת ועכשיו כבר לא משתמשת אלא מרססתנפש חיה.

רק מדבירSeven

בדברים האלה לא שווה לחסוך

בריאות הנפש ושקט נפשי שווה יותר

במיוחד אם את גרה בבית פרטי/קומת קרקע

מדביר מרסס, וצריך לרוקן ארונות ולא לשטוף?יעל מהדרום

לק"י

(יש לי סיוט מהדברות אחרות שעשינו. אומנם שם זה היה בלגן רציני. אבל עדיין אין לי כח לזה).

מדביר לא מרסס בארונותטארקו

צריך להרחיק רהיטים שאפשר מהקירות(ספות, מקרר, מיטות.. לא עכשיו ארונות וספריות)

וכמובן להשאיר רצפות פנויות ושיש ריק והכל

זכור לי שאפשר לחזור אחרי כמה שעות ולשטוף אחרי יממה משו כזה

תודה. אוותריעל מהדרום

אם יש חור בארונות כדאי לסתום אותםהמקורית

לפני שמזמינים מדביר. סביר להניח שתיקנים מגיעים לארונות מטבח מחורים בקיר. אם לא יטופלו החורים - חבל על הכסף של ההדברה

יש יותר מידי חורים🤦‍♀️ אין לי כח לזה...יעל מהדרום

לק"י

אבל אולי כדאי.

אוךי במקום לשלם למדבירהמקורית

תביאי הנדימן שיסתום לך ?

נראה לי עדיף

יש בזה משהו. האמת שצריך כמה תיקונים בביתיעל מהדרום

אממ אצלנו המדביר מזיז תרהיטים שצריךSeven

ומדביר גם את הבור ביוב החיצוני

חוץ מלצאץ מהבית ל3 שעות אני לא עושה כלום

אחכ 3 ימים לא שוטפים וזהו..

די השתלטתי לך על השרשור. מקווה שהועלתי גם לךיעל מהדרום

לק"י

ולא שאני שמחה שיש לכם ג'וקים, אבל שמחה שאם כבר יש, אז כתבת על זה.

לפעמים צריך אנשים שיזדהו איתך....

חד משמעית!!אוהבת את השבת

מה השאלה...? ריסוס כמובןמדברה כעדן.אחרונה

ויש לזה אחריות

איך שורדים את זה שהבעל מתפרק כל הזמן?אנונימית בהו"ל

לבעלי יש קטע שבמצבי לחץ קשים

הוא מתפרק ומתפרץ או שהופך הכל עליי ויוצא עליי בעקיצות, בציניות

זה יכול להיות צרחות. ניתוקי טלפון, בצורה משפילה מאוד

אם אני לא שותקת, זה כמו כדור אש מתגלגל לריבים וכאסחים מטורפים

אם אני שותקת זה יכול להירגע אבל אני יוצאת עם תחושה רעה ועלבון

וזה חוזר על עצמו שוב ושוב ושוב כך או כך

ברור לי שהוא חייב טיפול כי זה משפחתי אצלו

אבל הוא לא בכיוון של טיפול

קשה לי ממש!!!!!! עוברים עכשיו איזה מצב לחוץ ממש והנה הופ

הכל יוצא עליי בצורה הכי דוחה שיש

התפוצצתי עליו עכשיו בוואטספ אז הוא פגוע

ומה איתי?????

יש לציין שבלי זה הוא בעל מהמם

נשמה זה אלימותאמאשוני

זה כמו שתגידי במצבי לחץ הוא מוריד לי סטירות,

אבל חוץ מזה הוא בעל מהמם.

זו חלק מהדינמיקה של האלימות וצריך לטפל בזה.

משפחתי, לא משפחתי גם הילדים רואים וסופגים את זה,

מישהו צריך לעצור את ההעברה הזאת בתוך המשפחה.

אין מנוס מטיפול, ואם הוא לא מוכן תלכי לפחות את, שתדעי מה האפשרויות שלך ולאן את לוקחת את זה.

תזכרי שאת לא אשמה בכלום!

בהצלחה יקרה!

אופציה גהמקורית
עבר עריכה על ידי המקורית בתאריך ה' באב תשפ"ו 18:21

לשתוק באותו רגע ולסיים את השיחה

ובזמן אחר - נניח בערב, להגיד לו - שומע בעלי? ההתנהגות שלך לא לעניין

אני מצפה ממך להצליח לאסוף את עצמך כשאתה לחוץ ולהתנהל בצורה נורמטיבית. ההתנהגות הזו לא מקובלת עליי ואני לא מתכוונ לקבל אותה.

צריך להציב אולטימטום, גבולנעמי28

שאין אפשרות כזאת שמישהו שחייב טיפול ופוגע באחרים מסרב ללכת לטיפול.

תדברי איתו על זה בזמן שהוא רגוע.

הוא מודע לבעיה שלו?שלומית.

מכיר בזה שמשהו ההתנהלות שלו לא תקין?

אני חושבת שזה הצעד הראשון

אמoo

מה זה 'התפוצצתי עליו'

צעקות?

זה שונה ממה שהוא עושה?

אולי שניכם צריכים ללמוד איך לתקשר אחרת

אין מה לדרוש ממשהו לעשות מה שאת לא מסוגלת

בדרכ אם מישהו אחד מתקשר בצורה רגועה

זה משפיע על השני

אם זה חד צדדי ומתמשך

למרות שצד אחד מתנהל בצורה תקינה

זו בעיה אחרת

משמע ממש קשוחשוקולד פרה.אחרונה

בשבילך כאישה.

עוד לפני השאלה איך אתם זוגית.זה שם אותך כל הזמן עומדת על המשמר, בהיכון, חסרת מנוחה במצבי לחץ או משבר, מוכרחה לאסוף את עצמך כשאת בעצמך צריכה משענת חזקה וביטחון.

אני לא חושבת שאת צריכה להכיל את זה.

אבל זה גם לא אומר לפרק את הבית.

זה אומר שבשעת התפרצות כדאי לך לסנן. הכל. פשוט לא להיפגע. להיות בפוקוס על דבר אחד- איך אני מצמצמת מגע ואיך אני שומרת את הכוח שלי לי ולילדים.

מה שהוא אומר זה פשוט פצע פתוח ומדמם.

שכמובן ף הוא *חייב* לטפל בזה או לשלוט בזה

אבל אם הוא מרשה לעצמו להתפרץ קשות, תגני את על עצמך והילדים.

והכי מובן שזה לגמרי קשה לך. בסוף את רוצה שקט בעצמך, ואולי שהוא יעזור בבית עם הילדים,

ובמקום שיעזור ויתמוך, את צריכה להיות חזקה בשביל כולם ועוד לשמוע צרחות וניתוקים.

זה הזוי.

אבל בהינתן שכרגע זה המצב שלך והחלטת לא להתגרש- הדבר החשוב הוא לא להיכנס אצו לפצע או לתהום הזאת. את עכשיו עומדת על האדמה בעוד הוא עמוק בבור. התפקיד שלך זה להיאחז באדמה ששומרת עלייך. להיאחז ביציבות הנפש ולא להיכנס אתו פנימה. זה לא בריא לך ולא מועיל לך.

ואני חושבת שאת צריכה לדבר אתו על מה הוא מפסיד כשהוא בוחר לא לשלוט בכאוס שלו.

הוא מפסיד את הכבוד שלו

הוא מפסיד את היכולת שלך להיות אינטימית אתו

הוא מפסידאת הביטחון של הילדיםשלו

והוא מפסידמול עצמו- באמון שו בעצמו שהוא מסוגל לשלוט בכמנו כאדם בוגר

אני ניחה שכל אחו יהדהדו בלבו.

חיבוק חזק!

איזה מאכל התעכל לכן בתחילת הריון עם הקאות?מעיין34

גיליתי על עצמי שפירות , ירקות חיים, וגבינה צהובה עושה לי רע ואירי כמה שעות של אי תפקוד- אני מקיאה וזה עובר.

כעכים לא מסוגלת לאכול יותר.

ומשתוקקת לאוכל בריא

פליז כל רעיון יתקבל בברכה מניסיון🙏

את לא תרצי לדעת...ממתקית

אבל רק קאסטות מהסופר.וגם זה בקושי...חחח

קאסטות הגלידות כאילו? כי במקרה גם את זה יצא לי להקמעיין34

ברורא גם הייתי מקיאה אותםממתקית

אבל לפחות היה נבלע איכשהו

צנימים.מוריה

בלי כלום.

לא מצליחה לאכול יותר מאכלים יבשים😭מעיין34

תפוציפס טבעי או פרינגלסאםאני

לא הכי בריא בעולם,

אבל זה מה שאני מצליחה לאכול,

קורנפלקס עם או בלי חלב גם, על הבוקר לפני שמתחיל ההקאות.

פתיתים/אורז- זה מרגיש 'אוכל'. (ולי יש חשק דווקא לפתיתים קרים😂 משהו נדפק שם בהריון)

אבל שמתי לב שזה לא רק מה לאכול זה גם איך. חדר קר ומאורר ומקומות שלא מעלים לך יותר בחילה.

אני למטבח לא נכנסת, אוכלת רק בסלון.

אני אוהבתאנונימית בהו"ל

קורנפלקס עם חלב

מלפפון ככה

נשנושים שמנת בצל

עוגיות או עוגות לא יותר מידי שוקולדיות

ענבים

חמצוצים בטעם תפוח וקולהאמאשוני

אבל תנסי קודם סודה.

מבינה אותך ממש עם הצורך למשהו בריא.

אני לא מצאץי ממש משהו בשלב הזה.

לפעמים טונה אם סחטתי לגמרי את השמן ושמתי מלא לימון.

הייתי אוכלת עם קרקרים יבשים, ממש הדיקט. לא הקרקר זהב השומני.

לחם קלוי בטוסט, קרח מלאאא קרחדיאן ד.

לדעתי תשחררי את הבריא ותתמקדי באפשרות לאכול משהו....

אני אכלתי את הירח מתוקאוזן הפילאחרונה

לא בריא, אבל זה החליק לי ומילא קצת את הקיבה.

אפשר גם להכין לבד בבית אם יש מי שיעשה את זה

המלצה לטיפול זוגיטיפול_זוגי

מחפשת דחוף

באזור מרכז- צפון, לא מכירים כלום

אם אישה- אז חייב שתהיה דוסית וצנועה

אם גבר- שיהיה עדין וירא שמיים

בכללי מה עדיף? מטפל או מטפלת?

זה ניק חדש בשביל השאלה, אז אפשר בפרטי דרך המנהלות

הניקית נגמרו לי השמות מטפלת זוגית מדהימה!!!אוהבת את השבת

יעל זקש השם שלה..

וואו היא אלופה!!! אתם תרוויחו המון!!! ממליצה ממש!!

נראה לי שהיא יועצת זוגית אם זה משנהשיפור

תוכלי לפרט מה ההבדל?טיפול_זוגי

ממה שאני מבינהמתיכון ועד מעוןאחרונה

יעוץ זוגי מתאים לבעיות בהתנהלות שגרתית של החיים, לשפר ולהעצים את הקשר הזוגי, טיפול הוא יותר לקשיים מעמיקים

אפרת צור בכרמיאלסתם שם 1

ממליצה בחוםDoughnut

על @נגמרו לי השמות המהממת! מצילה בתים בישראל. מקבלת ברחובות וגם בזום. דוסית וצנועה כפי שביקשת, וגם עדינה ורגישה מאד.

אני מבינה שאני צריכה עזרהשמחה כפרוייקט

מרגישה כבר תקופה ארוכה שאין לי שמחה בגידול הילדים.

הכל עול

הכל קשה

הכל מתיש

סבלנות, סבלנות ועוד סבלנות שפשוט אין לי.

והבית מתלכלך בשניות וכביסות בלי סוף ובאלגן בכל פינה.

לא בהריון, לא לפני ולא אחרי

ועדיין לא מצליחה לאהוב או לשמוח.

הם רעבים, הם צריכים, הם רוצים, הם מלכלכים, הם מציקים, הם רבים, הם בוכים, הם קמים בזריחה, הם רוצים מלא צומי והם הורסים דברים בבית.

ככה כי הם ילדים.

ואין לי כח אליהם.

לא פיזי לא מנטאלי.

יש לי חברות, יש לי זוגיות טובה, אני יוצאת ואני חיה.

אבל לא כיף לי האמהות.

ואולי יש עוד מושהי שמרגישה כמוני?

עוד לא התחיל הקיץ ואני על סף ייאוש

מרגישה כלואה בתוך זה

לא בא לי

מתואמת

יש בי בהחלט הזדהות עם מה שכתבת.

מחזקת אותך למצוא לך טיפול מיטיב❤️

מזדההילדה של אבא

אין לי עצות, חוץ מלפעמים

שאני מרגישה שברגע שאנחנו מרפות ומקבלות את התקופה הזאת בנחת, אז הכל נהיה הרבה יותר קל.

ברוב הזמן זה פחות ככה.. מותר להתלונן באמת זה קשה🫤

בא לי לשתף אותךהלוואייי

כי הכנות שלך נגעה בי

האמת יש פעמים שהרגשתי בדיוק ככה

אבל פחות עם המילה 'הם' מול הילדים.. אלא מול חוסרים וכאבים אחרים בחיים שלי שמקרינים גם לאמהות שלי..

נגיד מרגישה שבגלל שאין לי משפחה ושייכות אז אין לי כח לילדים כי אין לי על מי להשען אף פעם..

וזה שאין לי חברה קרובה אז אין לי את מי לשתף ..ואז פחות סבלנית בבית..

והרגשתי ש-

אני לא שמחה

לי אין כח

אין לי חשק

אני לא חיה

אני בלי אנרגיות

וכו וכו

הבנתי

שלי חסרה שמחה ואנרגיות בחיים.

והבנתי עמוק בבטן שאני לא מוכנה להיות שם יותר. שזאת תהיה החוויית חיים שלי.

כי זה לא קשור אליהם.או למה שחסר לי.

זה קשור אלי.

להתמקמות שלי מול החיים ומה שהם דורשים.

ראיתי את זה בחוש כי לפעמים דוקא שהכל היה רגוע ובסדר..הלב היה כבוי.

וכשהיה אתגר- לפעמים כן הצלחתי להרגי ש חיוניות ושמחה למרות.

ואז כשזיהיתי את זה

אז הבנתי.שאני חייבתת לחזור לחיות.

עם מה שקשה. ועם מה שאין. ועם כל הטוב.

אז את נורמלית

וחיבוקקקק

וממליצה ללכת לטיפול טוב ישעשה סדר ויתן חיבוק ללב

שתפי אותישמחה כפרוייקט

מה עזר לך לחזור לחיות

ואיזה סוג של טיפול אני צריכה לחפש

תודה יקרה

אני עוד לא מצאתי מטפלת קרובה אלי שהתחברתי אליההלוואייי

ניסיתי כמה ולא היה לי מקדם

והמלצות נתנו לי על מטפלות מהממות אבל רחוקות..

לי אישית עוזר לכתוב ולעשות עם עצמי כל יום עבודה פנימית.. עם מטרות ויעדים לממש..ותובנות שמגיעה אליהן..

שמה לב איזה מחשבות מחלישות ומכבות אותי..ולומדת לזהות אותן בזמן אמת.. ואיזה נותנות לי כח..ואיזה תדר אני מחפשת ביום יום כדי להיות מי שאני רוצה

לומדת לנתק בין הנתונים בחוץ של מה קרה ומה הילדים עשו ומה חסר לי לבין איך אני מרגישה ומתנהלת.. לומדת שזה לא מחייב שאם משהו קרה לא לפי התכנון או אם חסר לי משהו - אז אני אכבה ואתנהל בעייפות.. לומדת שיכולה לבחור להיות מי שאני אוצה ושזה לא תלוי בבחוץ

מרגישה שזה המון עבודה כל הזמן מחדש

גם לומדת ימימה וזה מאוד עוזר

ופשוט שמחה זה ממכר

ברגע שגיליתי שאפשר לבחור בשמחה באותה המציאות ממש

אז פשוט בא לי מזה עוד

זה כיף להיות שמחה!!! כיף להרגיש כיף לחיות!!

ושווה להתאמץ עבור זה!

יכולה לשלוח לך בפרטי מס' של מטפלת שהמליצו לי עליה ..וכן ממליצה לך לברר על מישהי טובה באזורך.. ופשוט לקבוע..לתת לזה הזדמנות

תןדה שכתבת!אוהבת את השבת

יש גם רגעים שאת מצליחה לראות את הטוב?המקורית

רגעים של הנאה מהם? נחת?

התיאורooאחרונה

שלך הוא תיאור מדויק על ילדים

במיוחד בגיל קטן

זה פשוט מאד קשה

במיוחד אם יש כמה קטנים

אני הרגשתי הרבה שנים

אח"כ הם גדלו והצלחתי להנות מהם

וגם ללדת עוד אחד ולגדל אותו בטוב בלי עומס גדול מדי

יש איזשהי פנטזיה על אמהות מהנה

עם כמה ילדים קטנים ועם העומס

אולי יש כאלו שזה עובד אצלם

אבל אם זה לא עובד

זה לא אומר שמשהו לא תקין

כי זה הכי הגיוני שיש

נראה לי העזרה הכי טובה היא עזרה פיזית של מישהו אחר שיטפל לפעמים בילדים ואת תוכלי לנוח/ לבלות

וגם כדאי לתכנן ילודה קדימה

כדי להנות מהאמהות כשהם גדלים

תגידואנונימית בהו"ל

רק לי אין כוחות לשבת?


לשבת עצמה כן


אבל לא לבישולים, לסידורים לאירגונים לפני ואחרי..


ברמת לא מסוגלת.


לא מסוגלת לעמוד על הרגליים כל כך הרבה זמן

ותמיד לא מצליחה לתקתק את זה

גם לי איןהמקורית

למרות שהבית שלי לא במצב קשה הפעם. ברוך השם. ואני לא מבשלת הרבה בכלל, מכינה רק דג וחמין ושקשוקה לצהריים

לא יודעת להסביר את זה, אין לי כח בימי שישי כבר הרבה זמן

וואי מזדהה ממש עם הסוףכורסא ירוקה.
טוב לך יש גם סיבה טובה, את עם תינוק לא?המקורית
זה סיבה טובה?כורסא ירוקה.
לא יודעת.. מבחינתי אם הסיבה שלי טובה הציפיות צריכות לרדת. אם עדיין מצופה ממני לארגן את שבת כרגיל כנראה שזה לא נחשב סיבה טובה
בוודאיהמקורית

רוב הפעמים הבעיה היא באמת הציפיות

או שלנו או של אחרים

צריך ללמוד לשים גבול לציפיות לא ריאליות 

בדיוק ראיתי את כל האנשים שמעליםאנונימית בהו"ל

לסטטוס שיש להם זמן לבית קפה...

מצחיק


הרף של בעלי יחסית גבוה בשבתות

אני משתדלת להוריד אותו כל פעם

אבל אנחנו מאוד אוהבים להיות בבית, ואוהבים אורחים

וזה פשוט לא הולך


נגיד עכשיו אני בעבודה

אתמול עבדתי קשה בטירוף

והוא עושה פינשיים


וממש באלי בית יותר נקי 😔

ופשוט לא מגיעה לזה 

תיאורטית גם לי יש האמתהמקורית

אבל אין לי עם מי😅

גם הרף שלי גבוה. אני משקיעה הרבה בסלטים וקינוחים. הרבה פעמים עושה את הקניות רק בשישי, ואני עושה. ואנחנו כל שבת בבית. עד שהבנתי שזה בלתי אפשרי מבחינתי להתאבד על זה ביחד עם שבוע עבודה, נקיונות כביסות וגיהוצים, ובעלי בכלל לא נכנס למטבח/ מנקה.

ולכן - מורידה הילוך.

קונה קינוחים לפעמים ולחם תמיד, לפעמים מקפיאה סלטים אם הכנתי כמות גדולה ודואגת לפרופורציות

סעודה שלישית למשל אוכלים פה טונה בקופסא/ סרדינים


עשיתי לעצמי מעין תעדוף

קודם כל אוכל שזה בעיקר דג לערב+ מנה פשוטה למחרת

נקיון אחרי.

קינוחים זה בונוס

ובין לבין מנוחה והרבה.

אבל זה רף שלי, לא שלו

אם זה לא עושה לך טוב הרף שלו - דברי על זה. בטח לא כשאת זו כשנקרעת

לעבוד בשישי זה ממש לא פשוט!רוני 1234

לא הייתי מעלה על דעתי לארח ככה 😂

לפחות בחמישי את בבית? 

זה משמרותאנונימית בהו"ל

לפעמים כן ולפעמים לא


פשוט נדיר שמסתדר לנו לארח אותם ספציפית

וכבר הרבה זמן אני רוצה, אז מסתדרים 

אני חושבת שאם אישה מכניסה ליופ שישי בין הארוךפרח חדש

ובין הקצר

משהו כיף בשבילה אז כל היום נראה אחרת.

אחת אוהבת בית קפה

אחת קניות

אחרת פילאטיס

אחרת הליכה בבוקר מוקדם.

אני איתךרקאני

אין לי כוח ולא התחלתי כלום

בא לי לישון

מוכררר. לאחרונה נוסעת מלא כדי לחסוך לי הכנותשיפור
את בהריון? אולי את משקיעה מדי?אמאשוני

כי האמת שאם מכינים רק דברים בסיסיים ואת לא בהריון מתקדם/ אחרי לידה

אז אולי זה כבדות בנפש או שיש חוסרים מסויימים בגוף

או משהו בהתנהלות שאפשר לשנות

שבתות קיץ ארוכות ממש אפשר גם לבשל, גם לנקות בסיסי וגם לנוח או לצאת קצת..


שבת בסיסית מבחינתי יכול להיות מרק עוף גדול לער"ש, אפשר גם עם קוסקוס משקית.

לצהריים עוף עם תפו"א בתנור, שעועית ירוקה מבושלת/ בתנור לפעמים עם כרובית/ ברוקולי, הכל ישר מהשקית לזלף קצת שמן זית ולתנור.

ואורז.

סלטים מכינה סמוך לסעודה וגם זה רק בבוקר בד"כ. לא מתעסקת בבישולים בסלטים בכלל.

חלות ונשנושים, פירות, הכל קנוי.

אז אין הרבה לבשל, אפשר גם להשלים עם קנוי אם רוצים בכל זאת עוד משהו כמו סיגרים או מוקפץ או סלטים מוכנים.


סידורים, ארגונים ונקיון יש מי שעוזר לך?

אולי את לוקחת על עצמך יותר מדי בכללי, ובגלל זה בתחושה שיום שישי צריך לעשות המון?

כן. פרקטיתבאתי מפעם

אל תגלי לאף אחד, אבל אני לפעמים מתחילה להכין את השבת כבר מיום ראשון.

מחלקת כל יום קצת, יום אחד חלות ועוגה,

כשאני מכינה דגים זה תמיד בכמות משולשת ואז מקפיאה לעוד 2 שבתות.

את הבשרי גם לפעמים מקפיאה. ואז יום חמישי תוספות, סלטים. וביום שישי בעיקר ניקיונות... אין לי כוחות לעבוד 6 שעות ברצף, תוך כדי יש גם ילדים ב"ה, כביסות, מקלחות, שיעורי בית, מילואים, ארוחות של היומיום... אין רגע דל.

אני איתך, ולמען האמת לא רק להכנותחוזרת בקרוב

גם לשבת עצמה!

בגלל שאני אוהבת שמושקע וטעים אז מתחרפנת מעבודה לפני, ותוך כדי ולערוך ולהגיש ולפנות וכל השבת לטפל בילדים....

ולהיות איתם לבד שעות על גבי שעות כי בעלי מקםיד על תפילות במניין

לא אוהבת את הקונספט ולא מרגיש לי יום מנוחה

כמה שעות זה כבר תפילות במניין בשבת?המקורית

הוא לא לוקח איתו חלק מהילדים לתפילה?

הוא לא שותף להכנות/ להווי תוך כדי?

אולי כדאי לדבר על זה

אני גם לפעמים מרגישה ככהשיפור

עוד סיבה שאני נוסעת לשבת.

יש מקום לשינוי?הלוואייי

אני נגיד הולכת לקבלת שבת קבוע..עם כולם.. חלק איתו וחלק איתי וחלק הגדולים עם חברים.

ומקסימום יושבת עם חברות בחוץ אם לא הצלחתי להתפלל.. עדיין יוצר תחושת שבת ותפילה גם אם לא הצלחתי לומר בריכוז וברצף

בבוקר אצלי הוא לוקח את הבנים ולפעמים גם עוד כמה

הם אוהבים 5ת זה ומקסימום משחקים קצת יחד בחוץ

אבל גם אם כולם נשארים- למה זה כל כך הרבה שעות? אולי לשנות מניין למשהו יותר קצר?

ו..למה הכל עליך?למה לערוך לבד? למה לפנות לבד? למה לא להתחלק בטיפול בילדים בשעות הצהרים? ואז לנוח..

להוסיף לשבת משהו שעושה לך טוב.. זמן לקרוא.. להפגש עם חברה ללמוד חברותא עם הבעל?לשחק עם הילדים מהשו שנחמד לל?ללכת לשיעור?

לבשל טעים אבל בכמות סבירה שלא תגמור לך את הכוחות. לבחור משהו אחד שמושקע ומפנק אותך. אבל לא להתפרס על הכל..

לנוח ביום שישי

לתת לילדים תורנויות לפנות ולערוך

אצלי מגיל 3-4 הם עורכים-מפנים-מגישים...לא תמיד ברוח התנדבות חח אבל בשביל 3ינוח הם בדר''כ זורמים

קיצר.. זה היה רק דתם זריקת רעיונות

ומנחשת שמיד תגידי על הכל לא רלוונטי

אבל אולי כן תנסי לפתוח ראש יצירתי קצת איך אפשר לייצר שינוי שעושה לך יותר טוב

ועוד שבתות קיץ.. דיי מזדההאחת כמוניאחרונה

אמאלההההה פרעושיםםםםםםםםםם😭😭😭😭😭😭מעיין34

אז בעלי שיחיה חזר מהצבא, ומהשקית קפץ פרעוש. בהתחלה לא הבנתי מה זה הפיצי הזה שקפץ והתעלמתי

מפה לשם הם התרבו!! ואנחנו אכולים בעקיצות

ותפסתי כבר 5 פרעושים ביומיים, רק אתמול זיהיתי מה זה בזכות ai

איכככ מה עושים???

אי אפשר הדברה כי אני בהריוןןן

איככככ פרעושים תמיד היה בשבילי חרק שיש בבתים מוזנחים שלא ניקו שנים, איך קרה אצלי בביתתת😭😭😭😭😭😭

תודה רבה לכן, אעשה את זה🙏מעיין34

אולי יעניין אותך