קשה לי אמונית. וגם רגשית.אנונימית בהו"ל

איך אפשר להרגיש קרובים..

ולהרגיש בטחון רגשי..

עם מישהו שלא מבינים אותו ואת המהלכים שלו בעולם?

איך אפשר לאהוב כשבכל רגע הוא עלול להכאיב לך ולא להסביר למה ועל מה?

אז נכון הכל בהשגחה והכל לטובה וחלק ממהלך ולא מבינים מפה וכו

אבל זה מתסכל ככה מערכת יחסים כזאת שבה נאלצת רק להכנע למהלך שנשגב מבינתי


זה לא מרגיש לי כמו קשר

יותר כמו עבדות


פעם לא הרגשתי ככה

הרגשתי קרובה


אבל ברגע שהעולם נהיה עם כל כך הרבה כאב ונסיונות מכל כיוון

וגם העולם הפרטי שלי עבר זעזועים


הלב שלי כבר עצוב וסגור


אנ י מוכנה להכל

אבל שיבא עם איזה הסבר-הנגשה-תקשורת

ההסתר פנים הזה כבר נמאס


כ

💔💙🫂אחת כמוני
העולםoo

מלא באסונות ובדברים קשים

לצד דברים טובים ומופלאים


אני לא תולה את האמונה שלי בטוב או ברע


יש את הדברים שבאחריותי

הדברים שאני יכולה להשפיע עליהם

בעזרת התבונה שקיבלתי מאלוקים


ויש את הדברים שאני לא יכולה להשפיע עליהם

לומדת לקבל אותם באהבה או שלא באהבה

זה לא אץשאלה של אמונה..להאמין אני מאמינה.אנונימית בהו"ל

אבל בלב

לא מרגישה קרבה

קשה לי לאהוב

ולהרגיש בטחון


כשהוא מתנהל באופן הזה

בעינייoo

זה לא התנהלות שלו

זו התנהלות טבעית של העולם

הציפייה שהעולם יתנהל בטוב שגויה

מה זה התנהלות טבעית? טבע מונהג ע''י ה'..אנונימית בהו"ל
הנהגהoo

לא חייבת להיות התערבות בכל דבר שמתרחש

בסדר אבל זה בחירה להתנהל ככה..אנונימית בהו"ל

וזאת בחירה שמייצרת זרות וריחוק בעיני

זאת כפירה לחשוב ככה. העולם מונהג ע"י השגחה פרטיתמהות
"אין אדם נוקף אצבע מלמטה אלא אם כן מכריזים על כך מלמעלה"
זו גישה ביהדות ולא כפירהמתיכון ועד מעון

זו דעתו של הרמב"ם.

ובאופן כללי אותי היה מאוד מעליב אם היו כותבים לי שאני אומרת דברי כפירה.

ברור לי שהתכוונת לעורר, אבל אפשר לנסח קצת אחרת

תודה שכתבתoo
תביאי בבקשה ציטוטמהות
צרפתי ציטוט מדברי הרמב"ם (מתורגם לעברית)מהות
כותב הרמב"ם:


אני מאמין שההשגחה האלוהית בעולם השפל הזה, כלומר למטה מגלגל הירח, היא רק בפרטי מין האדם בלבד, ורק במין זה כל מצבי פרטיו והטוב והרע הבאים עליהם נובעים מן הדין… אלא לדעתי ההשגחה האלוהית, כפי מה שאני רואה, נובעת מהשפע האלוהי. והמין שדבק בו אותו שפע שכלי עד שהפך לבעל שכל ונתגלה לו כל מה שגלוי לבעלי שכל – הוא שנלוותה אליו ההשגחה האלוהית, ושקלה את כל מעשיו על דרך השכר והעונש. אם היתה טביעתה של הספינה על יושביה…  או נפילת הגג על יושבי הבית, במקרה גמור, הרי לדעתנו כניסתם של הללו לתוך אותה ספינה וישיבתם של האחרים בבית לא היתה במקרה, אלא ברצון אלוהי לפי הדין במשפטיו ששכלינו אינם מגיעים לידיעת חוקיהם.[

הבאת קטע קצרoo

מתוך דיון שלם שהוא כתב


זה הקטע שבעיניי רלוונטי לגבי נושא ההנהגה


׳ואומר פנת תורת משה רבנו - עליו השלום - וכל מי שנמשך אחריה היא שהאדם בעל יכולת גמורה - רצוני לומר שהוא בטבעו ובבחירתו וברצונו יעשה כל מה שיוכל האדם לעשותו מבלתי שיברא לו דבר מתחדש כלל; וכן כל מיני בעלי חיים שאינם מדברים יתנועעו ברצונם; וכן רצה האלוה ית' - רצוני לומר שמרצונו הקדום באין תחילה - שיהיה כל בעל חיים מתנועע לרצונו ושיהיה האדם בעל יכולת על מה שירצהו או שיבחרהו׳


וזה הפרק השלם בעניין

מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ג/פרק יז – ויקיטקסט

זה לא סותר .בקטע שהבאת הוא מדבר עלמהות

הבחירה החופשית של האדם. שהקב"ה לא מתערב בה.

וגם על הבחירה החופשית של האדם יש דיעות (בקבלה ובחסידות למשל) שהקב"ה מתערב:"יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ואם אין הקב"ה עוזרו -אינו יכול לו"

זה למהoo

העולם מלא גם ברע

כי חלק מהאנשים בוחרים לעשות רע

וזו הבחירה החופשית שלהם

והטבע גם הוא מלא בפעולות שפוגעות בבני אדם

אך ורק במסגרת ההשגחה הפרטיתמהות

ז"א ,אם לאדם לא היה מגיע עונש עבור משהו מסויים שעשה, אף אדם לא היה יכול לגרום לו לרע, וגם הטבע לא היה יכול לגרום לו לרע,אלא אם לאדם מגיע בהשגחה פרטית עניין מסויים- "מגלגלין זכות...וכו'.

חלילה לחשוב שהפעולות של הטבע או בגלל שאנשים בוחרים לעשות עוול, אדם מסויים סובל מזה.

אם לאדם לא מגיע משהו בגזרת שמים -הוא לא ינזק. אין כזה דבר- כל בני האדם יש השגחה פרטית לכל הדיעות-גם לדעת הרמב"ם.

העולםoo

תמיד יכיל גם רע

בגלל הבחירה החופשית


לא נכנסת לחשבונות שמים שאיני מתיימרת להבין בהם


אבל לא מצפה לעולם אופטימלי נטול אסונות וזוועות 

הרמבם כותב כך. זה לא כפירהשיפור

תביאי בבקשה ציטוט.לא ידוע לי שהרמב"םמהות

כותב כך, מלבד מה שהוא כותב שלימות המשיח עולם כמנהגו נוהג. כתבתי תגובה והבאתי ציטוט למעלה שמוכיל שהרמב"ם אומר שיש השגחה פרטית על בני אדם. כל המחלוקת היא רק לגבי דומם/צומח..

זה היה עולם מאוד עצוב אם הוא היה כמו שטענת שהרמב"ם סובר

זה מחלוקת עוד מימי הגמרא איך להתייחס לעולםחילזון 123
לגבי המין האנושי אין מחלוקתמהות

אלא לדעת כולם -כולל הרמב"ם. על בני אדם יש השגחה פרטית והנהגת שכר ועונש

להתפלל על זה בדיוקשוקולד פרה.

שה' יפתח את הלב להרגיש אור.

לטעום משהו מקדושה. לחוש קרבה לקדושה. להרגיש רצון לזה בכלל.

הלב לא נפתח כי השכל כל הזמן שומר עלייך. השכל מנתח דברים במציאות ומגיע למסקנה אחת- זה לא הוגן. זה לא פייר. יש לנו אבא 'קפריזי' שאי אפשר לצפות אותו מראש. הטוב הוא רעוע. הנה, תראו מה קרה לצאלה גז הי"ד. הנה הרע ניצח את הטוב.


 

ואני באמת מאמינה שיש צדק בטענות האלה כלפי שמיא. למה, למה הוא מביא כאב מטורף כזה על ילדים קטנים? למה בגיל צעיר כל כך הם צריכים לשאת משא בלתי נסבל כזה. הלב שלנו מזדעזע מזה.


 

ואני באמת באמת מניחה את זה בלי תשובה. כי לתת הסבר וצידוק לסבל של ילד קטן, זה משהו שנראה לי מנותק מאוד.


 

אבל אני עדיין חושבת שעולם של קדושה ושכל של קדושה הוא שכל אחר ממה שאנחנו רגילים ביום יום שלנו.

וכל עוד אנחנו נמצאים בשכל הטבעי, אנחנו עדיין בתוך הערפל והחושך ותחושת אי הצדק.

ולכן אנחנו רוצים לרצות שכל של קדושה.

אבל העניין הוא לרצות בזה...

אם כבר דיברת על קפריזיותאמאשוני

קשה שלא לחשוב על נשיא ארה"ב טראמפ,

שמוביל אותנו גם ברכבת הרים רגשית.

וגם עליו אומרים שהוא קפריזי,

אבל האמת שגם במהלכים שלו יש הרבה סדר.

כמו בכתב חידה, שעם מפתח הצפנה לא נכון, הכל נראה קפריזי וחסר סדר והגיון,

אבל עם מפתח הצפנה נכון פתאום הכל מקבל מסדר ומשמעות, אז גם במהלכים של טראמפ אפשר למצוא סדר (אפשר להסכים עם זה או לא)

אז קל וחומר אלף אלפי הבדלות,

שגם המהלכים של הקב"ה אינם קפריזיים, אלא שבקטנותינו אין לנו את הפירוש לפענח את המהלכים.

בוודאי שאנחנו עבדיםאמאשוני

כל מהות ראש השנה זה קבלת *עול מלכות שמים*

יש לנו אבא שהוא מלך ומלך שהוא אבא.

לפעמים אנחנו מרגישים בחוש כמה הוא נושא אותנו על כנפי נשרים ונוהג בנו ברחמים ולפעמים אנחנו מרגישים שהוא נוהג איתנו במידת הדין.


בשני המקרים ההשגחה לא פוסקת לרגע, וגם כתבת שאת מאמינה בזה, אז אם מדובר רק על ההרגשה, אז לדעתי זה טבעי ותקין.

אנחנו לא חייבים "לאהוב" את הדרך שה' נוהג עם העולם, אבל אנחנו חייבים לקבל אותה.


לגבי המשפט בסוף, אז כמו שאמרה רחלי פרנקל אחרי שהתברר שבנה החטוף נפתלי פרנקל יחד עם שני הנערים הנוספים נרצחו,

"איפה שנגמר השכל שם מתחילה האמונה"


אם נקבל הסבר על הכל, אז לא תהיה פה עבודה על קבלת *עול מלכות*

ניסיון העקידה של אברהם בא לאחר שהתבשר שמיצחק ייקרא לך זרע.

מצד אחד אברהם אבינו זכה לניסים גלויים, עצם הולדת יצחק הוא בגדר נס. אחרי הולדת יצחק, "מיצחק ייקרא לך זרע" זה המשך הרבה יותר מתיישב בשכל,

אבל דווקא אז אברהם אבינו מצווה (הפעם מבחירה)

לעקוד את בנו ובעצם לסתום את הגולל על ההבטחה הרי לא ייתכן שמיצחק יצא עם ישראל, אם יצחק נעקד.

זה הכי בלי איזה הסבר-הנגשה-תקשורת.


אם נמשיל את זה למדינת ישראל, אז הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל היא בגדר נס וסבירות על טבעית.

ודווקא אחרי שזה קורה לכאורה המשך קיומה של מדינה אחרי שכבר יש לנו תשתית של צבא, הכרה מדינית, כלכלה וכל מה שמדינה ריבונית צריכה,

דווקא אז כל המלחמות עם האויבים, יריבות פנימית, משברים והכל, דווקא אז זה הניסיון הגדול,

להאמין שהמדינה היא ברת תקומה ובית שלישי לא ייחרב. וגם זה מגיע בלי הנגשה בדמות נביא/ משיח ה' שיעשה לנו סדר בדברים.


בכל אופן, חיבוק על הלב הסגור והעצוב, אני חושבת שצריך להרשות לעצמנו גם את זה לפעמים..

❤️‍🩹

אמונה אמיתיתEliana a

זה כניעה רק לבורא עולם

כן

אנחנו קטנים, אבל מול האלוקות השלמה ולא מול סתם אנשים שאין להם תשועה ,

גם לי קשה להכיל את זה 

מזדהה, קוראת אותך ובוכה.דיאט ספרייט

אין לי עצות רק חיבוק.

הלוואי שהקב"ה ירפא לי את הלב

קראתי לא מזמןעוד מעט פסח

על זה שיש לנו 3 מערכות יחסים שונות עם הקב''ה-

כאבא ובן, כבעל ואישה, וכעבד ואדון.


בדור שלנו אנחנו נוטים להדגיש את הקרבה והאהבה ביננו, אבל יש גם יחסי מרות פשוטים, שבהם הקב''ה אמר ואנחנו עושים. בלי לשאול ובלי להבין. כמו עבדים.


ויש זמנים אחרים, בהם אנחנו יותר מרגישים את הקרבה, האהבה והדאגה.


ומבאס אותי שאני לא זוכרת באיזה ספר זה היה ולא יכולה לצלם, כי אני גם לא יכולה להביא דבר בשם אומרו, וגם כי הם כתבו את זה כל כך יפה ואני מרגישה פה שלא העברתי את הנקודה כמו שצריך.

אני לאתקומה

חכמה גדולה.

וכותבת כאן קצת מהבטן


אבל כשקראתי בהתחלה, חשבתי שאת מתכוונת לבן הזו שלך.

ורק אחרי קריאה של כמה פעמים, הבנתי שמדובר על הקשר עם הקב"ה.


ואני חושבת שהקשר בינינו לבין בורא עולם, הוא לא הדדי ולא עובד כמו קשר בין בני זוג.

ואני חושבת ש@עוד מעט פסח כתבה יפה.

שיש כל מיני צורות לקשר של אדם מול ה'.

ובוודאי שאנחנו עבדים של ה'.

עבודת ה' זו עבודה. עבודה קשה. ואנחנו לא תמיד מבינים.

והיא לא הדדית ומתגמלת באופן ישיר כמו קשר זוגי. או לכל הפחות לא בצורה שאנחנו יכולים להבין.

וכן, בוודאי שיש כאן גם מימד של כניעה, כי מול הגדלות של ה' והאפסות שלנו, אנחנו גם נכנעים.

ואני מבינה את הקושי, ואת הריק והעצב.


אבל אולי עד עכשיו תפסת את עבודת ה' בצורה מסויימת, והמשברים עכשיו הם הזדמנות להעמיק באמונה, ולהבין אותה בעוד דרכים. ואולי עכשיו זה קשה, אבל אני מאמינה שמשברים יכולים להוביל לבירור ומשם להתחזקות

תודה רבה לכולן..עונה במרוכז כדי לא להעמיסאנונימית בהו"ל

האמת אני בן אדם מאוד קשור לה'

וזה הבעיה

שהיה לנו קשר מאוד קרוב ואישי

שנים הוא היה באמת החבר הכי טוב שלי- ואגב זה היה בתקופת נסיון קשה. וארוכה אז זה לא שלא הכרתי מה זה נסיונות וכאב..להפך

.. הכי כאב לי אז

ומבחינתי הוא היה איתי

גם כשלא הבנתי וגם כשכאב לי

כי כשזה נסיון פרטי שלי וכנראה גם עם יותר כלים להכיל אותו אז זה בסדר מצידי


 

אבל מרגישה שהמלחמה הציפה בי תחושות אחרות

שהיו קודם כמובן אבל הועצמו


 

מן התנהלות חזקה כזאת של מידת הדין

כואבת מדי

 

גם בכללי מה שקרה לעמ''י

וגם סיפורים קרובים יותר


 

וגם החיים שלי עברו טלטלות וכאבי נפש וזוגיות שעברה משבר ועוד


 

והעניין הוא לא אמונה

ברור לי שהכל זה הוא

וכנראה בסוף הכל יוביל לטוב ולתיקון

ואין לי נסיון להבין בשכל או לקבל הסברים זה לא מעניין אותי ההסבר מצד עצמו


 

זה רק הלב

הלב

שמרגיש

רחוק ומפוחד קצת אולי

כי ההנהגה הזאת קשוחה לו


 

נכון באמת יותר קל לי להתחבר לקשר ממימד של חברים או בני זוג

ולא מהמימד של העבד..

אין לי בעיה

לקבל להכנע להסכים להנהגה

אבל כשאני שם

הלב- מכווץ

הוא לא אוהב שם

הוא לא בטוח


 

זה בעצם הנקודה

שזה לא עובד אצלי במקביל

האהבה והקבלת עול.


 

אין לי חיפוש להתנתק מקדושה

אין לי חיפוש שכלתני

או חוסר יכולת להאמין ולקבל


 

פשוט  ברגש

זה לא מתחבר לי יחד


 

כשכואב לי כשנחשפת לכאב גדול במציאות סביבי

אני לא מצליחה להרגיש אהבה ובטחון רגשי.


 

 

אני קוראת ואקרא שוב מה שכתבתן ואנסה באמת להתבונן וללמוד מזה..


 

וסליחה מודה שהטריגר עכשיו של התאונה+הפיגוע שהיו בשומרון ובכוונה לא מפרטת..פשוט הפך לי את הלב.


 

בסוף הוא יחזור לה'

כי אין משהו אחר

חוץ מלהיות בקשר


 

אבל פשוט עכשיו כואב לו שם

 

לגבי יישוב התחושותאמאשוני

איך גם לאהוב וגם להיכנע בו זמנית,

יש כמה משלים שמאוד עוזרים לשנות את ההסתכלות.

למשל עקבות בחול.. כשנראה שיש רק זוג עקבות אחד, כמוהו כמשל של אב הנושא את בנו על כתפיו.

וכשמקבלים מכה, כמוהו כמו אב ואם אוהבים איכפתיים מאוד שמבינים שזהו תהליך הלמידה והצמיחה של ילדם.

או משל הגולם, זחל שנאבק לפרוץ את חומות הגולם, ורק ע"י כך כנפיו מתחזקות.

אמו האוהבת מביטה בסבלנות וערגה שיצליח.

היא לא עוזרת לו, כי העזרה זה פגיעה בו. הכאב והבדידות והיאוש וההפקרה של הזחל אלו תחושות סופר לגיטימיות במיוחד כשהוא יודע שאמא לידו ויכולה לעזור לו לו רק תבחר בכך, לשבור עבורו את קירות הגולם.

איך אפשר לחוש תחושות אלו ביחד עם התחושה שאמי כאן לידי אוהבת אותי ולא גואלת אותי מייסורי??

מהצד זה מתייבש לנו, כי ברור שהכאב בסופו של דבר יוביל למקום טוב.


בנוסף, יש מימד לאומי.

אי אפשר להסתכל על מקרה בודד ולפענח תמונה שלמה. כן לפעמים צדיקים או תינוקות של בית רבן שלא חטאו משלמים את מחיר הלמידה ומחיר הכפרה עבור כל עם ישראל. אנחנו עם אחד. וכשיש איבר אחד עם דלקת, כל הגוף סובל.


לצערינו התינוק של צאלה ז"ל, לא הראשון במלחמה הזו שנולד יתום.

באסון הכרמל נהרג כבאי שאשתו הייתה בהריון והתינוק נולד יתום. ועשו עליהם כתבה על ההתמודדות. בסה"כ הילד גדל בטוב כמה שאפשר.


איכשהו בסוף החיים חזקים מהכל. לא יודעת אם זה מנחם או לא, אבל עם כל הכאב, נעבור גם את זה.

כתבת ממש יפה..אני לוקחת לעצמי ואתבונן על זהאנונימית בהו"ל
תודה


ובכלל תודה על המקום לשים זה עזר מאוד

כמה אני מזדהה איתךאחת פשוטה

התאונה הזו טילטלה גם אותי.

ממש מה שאת מתארת, הרגשה של ריחוק ממש. 

את כותבת כל כך מהלב. ממש מבינה את הכאב הזהשיפור
את הלא מסתדר ביחד. את החוסר יכולת להרגיש בטוחה מול מידת דין קשוחה שכזאת.


נשמע שאת מחוברת לה' בצורה כל כך עמוקה ומוחשית. שאני אפילו לא מתיימרת להשליך את מה שעוזר לי באמונה על קשר כל כך עוצמתי כמו שלך.


אבל נשמע לי, שהכאב הזה, הכיווץ הזה, חוסר היכולת לבטוח, הוא מיצר לצעוק ממנו לה'. ונראה לי שיש דרך מיוחדת. שאת תצטרכי לסלול לנשמה שלך. לקשר יותר עמוק ויותר מורכב ועוד יותר אמיתי. אבל הדרך כל כך כואבת וקשה. אז אני שולחת לך חיבוק ומאחלת לך המון כוחות לדרך הזאת ושתצליחי גם בתוכה להרגיש את הביטחון והקרבה והאהבה.


ונראה לי שהגם וגם הזה הוא חלק מהמורכבות של החיים בדור שלנו. אם פעם עיקר הקשר עם ה' היה ביראה. ולעתיד לבוא נאמר "לא תקראי לי עוד בעלי כי אם אישי" שאז מידת האהבה תהיה עיקר הקשר עם ה'. היום אנחנו במין מעבר שיש בו גם וגם. ויש נשמות גדולות כמו שלך שממש מרגישות את זה.

וואי עשית לי דמעות. תודה. ממש. כתבת עמוק.אנונימית בהו"ל
והאמת שב''ה הרגשתי 'היתי צריכה לדבר את הכאב והכאילו סתירה הזאת.


מרגישה 'מרגע שאמרתי את זה גלוי פתאם התחילו להפתח דברים בלב.. בכל מיני נושאים


תודה לכולן ❤️❤️

טוב לשמוע שדברים התחילו להפתח בלב💗שיפור

והאמת שעוד יותר מרגש שנגעתי בך.

כי הרגשתי שהצלחתי לענות לך בצורה מדוייקת, וממש יכולתי להבין ולהרגיש את התחושות שלך בעקבות מקרה לא פשוט שעברתי שהעלה אצלי רגשות דומים- שונים למה שתיארת. וממש תהיתי למה ה' זימן לי את זה. ועכשיו אני רואה שבזכות אותו מקרה אני יכולה לעזור לאנשים אחרים. אז זה נותן משמעות למה שעברתי. תודה!

לעניות דעתיאישה רגישה

לקחנו קצת רחוק את הביטוי "ה' הוא החבר הכי טוב שלי" והאנשנו אותו יתר על המידה.

נכון שצריך קירבה

נכון שצריך להיות דיבור כדבר איש אל חברו

אבל.....

הייתי מנסה להמשיל את זה לפחות לרב גדול שאת מעריכה אותו ויש לך ערוץ פתוח להתייעץ ולשיתוף.

"חבר" מוריד את זה לרמה שלנו ואז אנחנו מצפים גם להרגיש כל הזמן כאילו הוא חבר 

ואז מגיעה האכזבה - ככה עושים לחבר?

אחי - ככה מתנהגים??

זה לא שם! קחו כמה צעדים אחורה ושימו את הדברים במקום

אסור לאבד את זה!

בשבילי הקשר איתו לא כמו עם חבר אבל גם לאאם_שמחה_הללויהאחרונה

כמו עם רב. הקשר שלי איתו כמו עם אבא.

אולי כי אני יתומה מאבא ,אז זה ממש בא לי בטבעי ואני ממש מרגישה שיכולה לבוא אליו וסוג של לטעון "אתה חייב לדאוג לי אבא! או אתה חייב לדאוג לילדים של!י"

ומצד שני יש לי יראת כבוד ובנה שאני ילדה קטנה ולא מבינה כלום והוא מבין בשבילי

אני ממליצהאישה רגישה

לצפות בראיונות בהידברות  - בשנתיים האחרונות יש שם אנשים מופלאים שמחזקים מאוד! 

כולל חטופים שהשתחררו, אבל לא רק

הסתר הפנים הוא חלק מהנהגת השם עכשיוהמקורית

וברור שלא תמיד רואים שזה לטובה. ולפעמים זה כואב מאוד

אבל פה בדיוק נכנסת האמונה, שנותנת משמעות לקושי.

אני יודעת שאני לא מבינה, אבל בטוחה שזה מושגח מאיתך

ואם גם את זה לא מסוגלים להגיד ולהרגיש, אפשר להגיד גם את זה. שקשה לך. שאת רוצה להרגיש את זה מאוד. שאת רוצה להרגיש קרובה.


אני בזמנים קשים אומרת: אם השם הקשה את לב פרעה, הוא וודאי מסוגל להשפיע גם בצד ההפוך אעפ שזו התערבות בבחירה.

ומהצד השני גם אומרת: השם אני לא צריכה לתת לך רעיונות, אתה המומחה הכי גדול בנפש, אז תרפא את שלי. בין אם עלידי שינוי המציאות, בין אם באמצעות שינוי ההסתכלות שלי. לא משנה מה. אני ממש צריכה את העזרה שלך עכשיו.


אני מאמינה שהקשיים בסוף, חלק מהמטרה שלהם, היא שנתקרב להשם. יש הרבה ראיות לכך במקורות.

אבלתשובות ברורות כנראה לא נקבל. ובכל זאת אני מאמינה שהפרשנות שלנו לדברים שעוברים עלינו, היא כשלעצמה חלק ממצוות האמונה.


שולחת חיבוק גדול❤️

וואי כתבת מהמם ונוגע תודה זה עזר לי❤️אנונימית בהו"ל
ממי אפשר תלבקש שיוציאו מהעמוד הראשי של הפורומים?אנונימית בהו"ל

ממש לא רוצה שזה יפורסם שם..

כתבתי אנונימי ופה בכוונה ...

בוצעמשה
כדאי לך לצפותלמה לא123
נראה לכן תקין? (מקרה במקווה)אחת מאיתנו🌹

היי חברות יקרות

נראה לכן תקין שמישהי יוצאת מהחדר ונוזפים בה למה זה לקח לה כל כך הרבה זמן ושכולן מחכות בחוץ?

לא הבנתי בשביל מה יש אמבטיה מאובזרת אם לא כדי לאפשר הכנות?

ואם היא איטית ומסורבלת יותר, לא מרגישה טוב?

למה לנזוף מול כולם בחדר הקבלה?

נראה לכן תקין?

וואו. חיבוק ענק!!!אוהבת את השבת

איזה קשה

ממש

ממש

ממש


בע"ה שיהיו לכם מלא בשורות טובות!!..

איתך בלב.....

מטפלת חדשה, האם אני מגזימה ?אנונימית בהו"ל

היי

אז הכנסתי את התינוק בין ה5 חודשים למטפלת אתמול.

מתלבטת אם אני חרדתית או שזה מוצדק.

אחותי שולחת לשם ילדה בת 13 חד ומרוצה

כשבאנו לראות ( לפני חודשיים )הייתי נחרצת מאוד שחשוב לי שיישן בלול ולא בעגלה, היא אמרה לי שיש לה לולים אבל הבנים שלה בחדר, אוקי.

אתמול מגיעים בפעם הראשונה אז ביקשתי לראות את הלול, היא אומרת משהו שוב על הבנים שלה אז אמרתי לה שאני פשוט חרדתית ורוצה לראות שהמזרן קשיח כי ישן על הבטן אז אמרה לי שתפנה את זה ותוציא את זה מחר שאראה. שבאנו לאסוף ראינו שבדיוק צרח ואמרה שסרב לבקבוק ( אנחנו עובדים על זה כבר כמה שבועות ). טוב ניתן עוד יום.

היום מגיעים, היא מראה לי מזרן של לול ( פיצי ) ואמרה תשים אותו לישון לידה אין לי מושג איך כי הרי לא הוציאה את הלול, אוקי.

הוא היה עייף ואחרי דקה שומעת אותו צורח

נשארתי כמה דק' אבל הייתי חייבת לקחת את הגדול לגן

חוזרת אחרי שעה וחצי שומעת אותו מדבר קצת היא בדיוק כותבת לי שישן ואכל יפה. אחרי כמה דק' מתחיל לצרחחחח שומעת עוד ילדים בוכים אחרי כמה דק' שומעת אותה עושה ששששש נשמע שהרגיעה אותו ואחרי כמה דק' שוב

בתכלס הייתי שם 40 דק', מתוכם צרח 25 שמעתי אותה כמה פעמים אומרת שששש ופעמיים 'שקט!'

נשברתי ודפקתי לקחת אותו, העיניים שלו אדומות, ריסים רטובות ומשתנק קצת

היא אומרת לי שהוא מאוד רגיש אבל ישן ואכל יפה שיחק קצת וכו'

אני שואלת אם הוא בכה כי הוא קצת נשנק כזה והיא עונה שדווקא לא בכה עכשיו ושגם בבוקר הוא עשה לה את זה 🤦‍♀️

מילא, הוא רגיל יותר לידיים כי היה איתי אבל למה לשקר לי ???? מרגישה שאני לא יכולה לסמוך ככה. אמא שלי טוענת שיש אמהות שלא רוצות לדעת שבכו אבל אני ביקשתי לדעת, אמרתי לה שאני רואה שנראה שעכשיו בכה !

גם מה הסיפור שאני לא יכולה לראות איפה ישן, זה מדאיג אותי

וחוץ מזה שלא שמעתי אותה מדברת עליהם חוץ משנכנסתי

בעלי רוצה להוציא, לא יודעת אם הוא מגזים. ואל תגידו לי ללכת עם המצפון כי אם כן בחיים לא הייתי שולחת ילד ובגלל זה ביליתי שעות במיון בהריון חחח

יצא פריקה,סליחה

אשמח אם יש למישהי עצות

תחתונים לילדון קטן מימדיםהשם שלי

הבן שלי בן שנתיים וארבע.

קטנצ'יק בגודל.

עד עכשיו היה במידה 6-12, עכשיו התחלתי להלביש לו בגדי קיץ במידה 12-18.

אני מתכננת לגמול אותו מטיטול בזמן הקרוב, ומחפשת תחתונים שיתאימו לו בגודל.


מישהי מכירה מקום שאפשר לקנות בו תחתונים יותר קטנים מהרגיל?

בנקסט ראיתי במידה 1.5-2. היה גם משהו אחד יותר קטן, אבל יקר.


למישהי יש ניסיון עם תחתונים במידות קטנות?


חשבתי אולי לקנות לו תחתונים של בנות. אולי זה יהיה יותר קטן.

נראה לכן שזה באמת ככה? והאם תחתונים של בנות יתאימו גם לבנים?

אליעקספרסמנגואית
ניסיתי לחפש שםהשם שלי
אבל לא הצלחתי.

יש לך קישורים לדברים ספציפיים?

יש שמלות של תינוקות שיש להן תוספת של מעין תחתוןמתואמת

כדי להביש מעל הטיטול.

או לפחות פעם היה... את כל אלה שהיו לי זרקתי, כי אני לא אוהבת להלביש ככה (מעדיפה טייץ או גרביון).

אולי תחפשי מישהי כזו שעושה כמוני, ותבקשי ממנה את התחתונים האלה? הם במידה קטנה יותר מתחתון רגיל...

יכול להיות שיש לי כאלההשם שלי

גם אני לא מלבישה ככה, ויכול להיות ששמרתי.

לא יודעת אם זה באמת יותר קטן, כי זה מיועד להיות מעל טיטול.

השאלה אם זה מתאים בתור ממש תחתונים, בלי טיטול מתחת.

תנסי לבדוק, ותנסי לראות מה איכות הבדמתואמת

לי זכור שזה היה איכותי.

בכל אופן, אם זה לשמלה שמתאימה לגיל חצי שנה - אז גם אם התחתון גדול יותר הוא עדיין קטן מספיק...

למה לא לשים מידה 2 ?פילה
נראה לי זה יהיה גדול עליוהשם שלי

אם אני אמצא תחתונים שנשארו לי מהגדול, אני אוכל לבדוק.

אבל בדרך כלל המידה הכי קטנה זה אפילו לא 2, אלא 2-4.

לקטנטנה שלי זה היה בסדרמתיכון ועד מעון

וגם לאחרים שהיו די קטנים אבל לא פיצים כמוה

מהניסיון שלי מידות תחתונים יותר קטנות מבגדיםשיפור
יש לי ילד שלובש מידה 2 ברוב הבגדים ומידה 8 בתחתונים .
בד"כ מידה 2 מאוד קטןיום שני
ויש גם גומי, לא נורא אם קצת רחב העיקר שהגומי תופס...

ואני ראיתי שבדווקא בבזארים הזולים כמו "ביגוד" המידות של התחתונים קטנות מהרגיל. אני קונה לילדים שלי מידה מעל

מבינה על מה את מדברת. היינו שם...לשאלה..

ה1.5-2 של נקסט היה הכי קטן שמצאתי.

קניתי אותם והצרתי עם תפר בגומי.

עכשיו אמנם קיץ אבל אני בחורף שאחרי הגמילה הסתבכתי גם עם למצוא גופיות שאין להם סגירה של תיקתקים למטה...

נסי בחנויות הזולות את המידה הקטנה 2-4קופצת רגע

תקני אחד מכל סוג: בנים רגיל, בנים בוקסר, בנות,


ותבדקי מה הכי מתאים.

מקסימום אפשר להצר קצת עם חוט ומחט

איזה שלב מרגש - בהצלחה!שושנושי
וואי אני לא זוכרת איזו חברה אבל אני יודעתגפן36

שיש חברה אחת שקניתי לילד ולילדה שנגמלו במידות האלה.


אולי בבזאר שטראוס?

הגומי למעלה עבה מהרגיל. זה מידה 2-4 אבל קטנהה וזה היה להם מצוין. (כשהגיעו ל2-4 שלך חברות אחרות זה היה להם צפוף ממש) וממש רואים שהם קטנים יותר.

תמיד בחנות פתחתי חבילה והוצאתי אחד להשוות. 

נכון! אולי חברת שרייבר?יראת גאולה
היה לי גם 2-4 של החברה ה'קטנה' וגם 1.5-2 של נקסט. ושל נקסט היו גדולות יותר.
תבדקי בשייןחילזון 123
זה לא נורא אם יהיה מעט גדולאמאשוני

זה נתפס עם המכנסיים.

יש בזה יתרון שלא צריך להתאמץ להוריד שני בגדים כשמתפנים.

תקני את של נקסט, אם יהיה גדול מדי תשמרי לו, ותחפשי יותר קטן.

לא הייתי קונה את של הבנות.

לדעתי מידה 2-4עוד מעט פסח

ההכי פשוטים, כמו שכתבו לך.

אצלי דווקא הבעיה היתה עם המכנסיים, כי רוב הגזרות שלהן בנויות לטיולים, וזה פשוט נראה מוזר בלי.

אבל זה מה יש (שלי לא היה קטן, אבל כן נגמל מוקדם).

התחתונים של נקסט מידה 1.5-2 מתאימים לקטנטנים.עודהפעם

גם הבת שלי פצפונת וזה היה לה טוב. נגמלה בגיל 2.5.

נכון. אני מתחילה איתם לילדי גיל שנתיים. אצלי גם,שגרה ברוכהאחרונה
קטנים ורזים
לא בטוחה לגבי הגודלאחת כמוני
אבל בזמנו קניתי דיי קטנים בדלתא

בהצלחה 

תודה על כל התגובותהשם שלי

נראה לי אני אזמין מידה 1.5-2 מנקסט, ונראה אם זה יהיה לו בסדר.


@גפן36 ו@יראת גאולה, אם אתן מצליחות למצוא לי בדיוק על מה מדובר, אני אשמח.


ניסיתי לחפש באלי אקספרס ובשיין, אבל לא הצלחתי למצוא משהו.

אם למישהי יש קישור למשהו ספציפי, אשמח שתשלח.


התחתונים הרגילים, מידה 2-4, אני לא מאמינה שיהיו טובים עליו.

הבת שלי שבת 4.5 עדיין במידה הזאת. (עם תחתונים שהתרחבו קצת במהלך הזמן).

יש לנו תחתונים 2-4 שמתאימים לקטן ויש 2-4 לגדולשמש בשמיים

באמת מחברות שונות הגודל ממש שונה, אבל נראה לי שגם הקטנים אצלנו יהיו קצת גדולים עליו. החברות הקטנות שיש לנו זה שרייבר ורדבק (עוד חצי שנה לדעתי הם כבר יהיו קטנים מדי לבן שנתיים וחצי שלנו)

מנסיוןרק טוב!

הילדים שלי גם קטנטנים. ומידה 2-4 הרגיל לא התאים לחלקם.

לשרייבר יש מידות קטנות באופן כללי. התנסתי עם תחתוני בנות שלהם. לבת שלי היה מצוין! גם היתה במידות בגדים כמו הבן שלך.


ולבן קניתי משילב. התחתונים שלהם גם ממש קטנים (ויותר יקרים. ויותר יפים). גם ממליצה. 

מוסיפהרק טוב!
יש חברה של תחתונים שהסמל שלהם זה סוס. גם אצלם מידה 2-4 זה קטן. 
נכון, גם לי יש את אלו.שיפור
ראיתי בגרביים עד הבית מידה 1-2ביבוש
מישהי מבשלת בנינג'ה גריל? מצ"ב תמונהאובדת חצות

נינג'ה גריל NINJA GRILL AG301

 

המכשיר יושב ומעלה אבק-וחבל.

אשמח לדעת אם מישהי יכולה להסביר לי איך לעבוד איתו?

יש לי דגם אחרהשם שלי

אבל נראה לי שדי דומה.


אני מכינה בעיקר בשרי:

נקניקיות, קציצות בלי רוטב, חזה עוף, עוף


וגם צ'יפס ותפוחי אדמה אפויים.


יש לי תבנית עמוקה שבה אני מכינה עוף ותפוחי אדמה, כתחליף לתנור.

יש מגש של טיגון באוויר חם, שבו אני מכינה צ'יפס ונקנקיות.

ויגש של גריל, שבו אני מכינה קציצות וחזה עוף.

יש לי דגם אחר, הגודל שונה אבל התבניותקופצת רגע

נראות לי דומות.


אני מכינה בזה גם שניצלים ושניצל דג, בתוכנית של air fry, לא יוצא ממש כמו מטוגן אבל אם שמים שמן מתחת ומעל יוצא טוב.

על רשת גריל עושים המבורגרים, שיפודים וכו', מוכנים בבית או קנויים, וגם סתם חזה עוף עם קצת תבלינים. אוהבת גם' לשרוף' בזה תפוחי אדמה שלמים או בטטות חצויות לשניים, יוצא כמו ממדורה אם את יודעת למה הכוונה.


גם סתם לחמם דברים מהמקרר, על תוכנית reheat יוצא ממש טעים, נניח שניצל יוצא קריספי.

לי יש כזה- הוא מצויין! פירוט בפניםnik

בתכנית אייר פרי- מכינה שניצלים שיוצאים פגז (צריך להתיז עליהם שמן משני הצדדים), מחממת אוכל (מרגיש טרי) ואפשר גם ירקות ופרגיות.

בתכנית גריל- שמה פרגיות ונקניקיות, חושבת שבתכנית של מדיום.

השימוש העיקרי שלי בו הוא לחימום אוכל- זה יוצא טעים ברמות! 

על איזה תכנית את מחממת?רוני 1234
יש לך את הדגם של פותחת השרשור?
אייר פרי, וכןnik
מתייגת את המקוריתטארקו

שכותבת המון על השימוש שלה בנינג'ה גריל..

@המקורית

מנצלשת לשאלה- לדעתכן יכול להחליף לגמרי תנור בשרי?הדס=)

אנחנו מתלבטים אם לקנות נינג'ה גריל אבל יהיה צפוף לשים גם וגם...

 

משפחה עם עוד מעט 7 נפשות בעז"ה

עושה אוכל די פשוט, תבנית אחת כל פעם

בעיקר מנסה להבין אם יש גודל של נינג'ה מומלץ שיכול להכיל תבנית עוף גדולה עם תפוחי אדמה או שקטן מדיי?

ואם יש עוד דברים חוץ מהגודל שנפסיד אם נעבור לניגג'ה במקום לתנור....?

גם הדגם הגדול קטן למשפחה של 7 נפשותואילו פינו

כשאני מכינה לכל המשפחה אני עושה 2 נגלות או בתנור בתבנית גדולה..

לעצמי מכינה שם המון! 

לא יודעת לגבי גודלכנה שנטעה

כי אנחנו כרגע רק 3 נפשות,

אבל מבחינת שימוש - אצלי הנינג'ה מחליפה לגמרי תנור בשרי!! אני מכינה בה ההההכככללללל

עוף וירקות, תפוא, מוסקה, שיפודים, על האש, שניצלים, צ'יפס, רולים, מה שבאלך.

יש בזה כלכך הרבה אופציות ועובד כל-כך מהר ומצוין שמבחינת השימוש נטו זה שיא המשתלם, לדעתי ומניסיוני

נראלי אני אבקש מהם אחוזים על שיווק🤭

לדעתי קטן ולא מחליף.המקורית
זה קטן מדירוני 1234
עונה מנסיוננו הדלרק טוב!

שלנו רק מפסח..

אז אנחנו עוד צריכים ללמוד איך לנצל אותו. אבל מאז שיש לנו אותו התנור הבשרי לא עבד אפילו פעם אחת (משפחה של 8 נפשות).

ציפס בפסח (לא אןכלים קטניות. אז הכנו כמעט כל יום והרבה) היה הרבה יותר מהיר איתו מאשר בתנןר. ככה שבארוחה יכולנו לעשות 2 נגלות כדי שיספיק לכולם.


תפוא כמו של מדורה, מאוד אוהבים פה. לוקח הרבה פחות מבתנור.


שניצל תירס כנל.


ירקות כנל.


השאר עוד לא יודעת. בנתיים שניצלים ועוף עשינו בסיר. מניחה שזה גם מהיר יותר מתנור. ככה אומרים.  

אכן משתמשת בו לא מעטהמקורית

מכינה בו בשרים, ירקות, אופה והשוס - הוא מחמם אוכל למצב שהוא טעים כאילו עכשיו הכינו אותו.

אבל יש לי דגם אחר האמת


מכל מקום, זה נורא תלוי מה אוכלים בדכ. אני למשל לא מכינה בו שניצלים/ חצילים ואצלי הוא לא מחליף טיגון אבל אני מתחזקת (מנסה לפחות😅) תפריט תזונתי מסוים שממש מקל עליי להשתמש בו

אני משתמשת בתכניות reheat, grill, bake, roast בעיקר.


מכינה המון דבריםואילו פינו

שעועית ירוקה,  אנטיפסטי,  נקניקיות צ'יפס המבורגר סטייק, עוף, תפוחי אדמה, עראייס, דגים,שניצלים, לביבות, קציצות טונה

מקצר זמנים ממש!

רק כשאני מכינה עוף לכל המשפחה אני משתמשת בתנור הבשרי..

יש לך מתכונים?רק טוב!

או רוצה לפרט מה הכללים?

שלנו חדש ובנתיים משמש בעיקר לציפס ותפו"א.

עשיתי גם חציל שלם אבל נראה לי היה אפשר לעשות אותו טוב יותר.

עוף, דגים, שעועית ירוקה, קציצות אשמח לדעת איך לעשות.

יש לנו את הדגם מקס פרו נראה לי. 

אני לא מבינה בדגמים.. יש לי משהו שונה ממה שהפותחתואילו פינו

וזה הרבה ניסוי וטעייה, להבין את המכשיר..

שניצלים מצפה כרגיל, מרססת ספרי שמן על כל צד ועל תוכנית אייר פרי ל13-16 דקות תלוי בעובי של השניצל (יותר ארוך מטיגון אבל היתרון מבחינתי שזה לא דורש השגחה צמודה כמו טיגון ויותר בריא)


שעועית ירוקה עושה גם על אפיה וגם אייר פריי. שמה קפוא מהשקית, שמן זית ומלח (אפשר גם קצת רוטב סויה ושומשום אם זה באפיה) ל10 דקות.


אנטיפסטי-חותכת את כל הירקות שיש לי במקרר (גזר קישוא בצל סגול, בצל רגיל, שום, בטטה גמבה שעועית, ברוקולי וכרובית.. או חלק כל פעם) לגודל אחיד, מתבלת

על אפייה או אייר פריי. הזמן מאוד משתנה לפי הגודל של הירקות. מרבע שעה עד 35 דקות בערך. כדאי לערבב באמצע


עוף על אפיה עם רוטב שאוהבת/פירורים כמו שניצל ל35 דקות פלוס (תלוי בכמות של העוף, זה בד"כ מכינה בתנור כי מכינה כמות גדולה. כשעושה רק לעצמי רבע עוף אז כחצי שעה..)


דגים עם רוטב שאוהבת/עשבי תיבול על אפייה לרבע שעה 20 דקות..

תודה רבה על הפירוט!רק טוב!
מנצלשת, משהיא משתמשת בנינג'ה פודי?1112
אשמח לרעיונות
מנצל''שת-עוד מעט פסח

מה בעצם היתרון של הנינג'ה בהנחה שיש לי בבית תנור בשרי, פלנצ'ה איכותית ואפילו גריל גז בחצר?

מה היתרון שלו?

מבחינתי מהירות. מתחמם מאוד מהר ומבשל מאוד מהרואילו פינו

צ'יפס בתנור לוקח שעה לפחות על החום הכי גבוה, בנינג'ה לוקח לי 17 דקות... וזה הרבה היה יותר טעים.

אין לי גריל גז.. אבל את הפלנצה מסרתי אחרי שקניתי את הנינג'ה כי כבר לא היה לי בו שימוש 

לנו יש גריל גז גדול יחסית בחצר. כשיש אורחיםקופצת רגע
מפעילים אותו והרבה פעמים יושבים בחוץ.

בנינג'ה אנחנו עושים סתם ככה כנפיים וקבבים לבן שלי כשהוא רוצה, סטייקים פה ושם, המבורגרים. לא צריך לצאת, וזה זריז מאוד.


אני משתמשת בו הרבה אבל האמת שקניתי לצורך ספציפי, של טיגון ללא שמן. בלי זה לא יודעת אם הייתי ממליצה, זה תופס מקום על השיש

מנצלשת מי שיש לה, יש חסרון גדול מבחינתי....ממתקית

איפה מאחסנים???
זה מכשיר ממש ענק לא? 
ומבינה שהוא לא מכיל הרבה (הפלסטיקה מסביב יותר תופסת מקום)?
מצד שני, מבינה שהוא מהיר, וניתן להכין בפחות שמן.
יש עוד חסרונות או יתרונות?

לי יש מקום עבורו במטבח האמתהמקורית

בפינה נסתרת. וחוץ ממנו יש לי רק קומקום על השיש

אם הייתי צריכה להכניס ולהוציא מהארון, סביר להניח שלא הייתי קונה/ משתמשת כמו עכשיו

תודה!!! צודקת צריך מקום נוח לשליפה, לי איןממתקית
האמת שגם אם היה לך ארון לשים אותו בוהמקורית
לא הייתי ממליצה כי זה מכשיר כבד 
שמנו אותובשורות משמחות
בארון שבעיקרון אמור להיות למיקרוגל
ואיך את פותחת אותו? הארון מספיק גדולהמקורית

כדי שהוא יעבוד שם? או שאת מוציאה?

כי ארון המיקרוגל שלי ממש לא יכול להכיל נינגה פתוח למשל

כןבשורות משמחות

הארון בגודל סטנדרט

והנינג'ה נפתח כמעט רובו אז לא מפריע לשימוש בו

וגם שמנו תאורה בפנים

יש לי דגם שונהבשורות משמחות
אבל כן משתמשת דיי הרבה
אני בקושי, כי אין מקום בשיש והוא מאוחסן בארון כתרPandi99
כל מי שיש לה נינג'ה - איך הניקוי שלו?כבת שבעים

סביר? או שלוקח הרבה זמן שכבר לא שווה את הבישול המהיר?...

סיוטטטט לכן לא משתמשת ככ..Pandi99
אני שמה את התבניות במדיח האמתהמקוריתאחרונה

וגם את הרשת, אז זה ממש בקטנה

לאמא שלי אין מדיח וכן, לא סבבה לנקות אותו. התבניות שלו כבדות

ממליצה לשים נייר אפייה על התבנית בכל הכנה בו, זה מצמצם את הלכלוך 

מה טיפ הזהב שלך לסכרת הריון?שירה והודיה

כדי לא להעביר חודשים ארוכים באומללות החלטתי ללקט עצות טובות מנסיונכן.

מה אוכלים? איך מתפנקים?

איך שומרים על מורל סביר גם כשהבדיקות לא יפות?

איך מוצאים אוכל שהוא גם מתאים וגם טעים?

מה יכול להרים ברגעים קשים?


תודה אהובות.

מקפיצה לך.נפש חיה.
בוגרת פעמיים (שני הריונות)חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק זה קשה ממש.

דבר שני- מה שלי הכי עזר:

1. הייתי ממש רזה וחטובה כי בלי פחמימות זה מרזה ממש.

2. להוריד פחמימות כמה שרק אפשר.

לקנות ירקות שווים, עלים, נבטים.

חלבונים שאוהבת.

להכין לעצמך סלטים שווים עם אגוזים וכו.

3. לפנק את עצמך באוכל פחמימתי שאת אוהבת בגרסה קיטוגנית.

לי יש חולשה לפיצות- הכנצי לי פיצה מבצק כריבית, מקמח חומוס, יש מלא ברשת.

לכל אירוע תגיעי עם משהו מתוק שווה בתיק- עוגה מקמח שקדים בלי סוכר- יש מתכונים ברשת.

במקום סוכר אני שמתי בננה.

וממש להקפיד ולהתמיד כי זה ממש ממש חשוב.


תבדקי עם דיאטנית שנותנים מהקופה איפה את כן יכולה להתפנק- במבה, לי היה מותר מידי פעם גלידה עם אחוזי שומן גבוהים.


ושוב חיבוק. מי שעברה מבינה. 

חיבוקדפני11

מה שעזר לי זה ההבנה שתכלס אם אני לא אקפיד אני אשכרה מסכנת את התינוק שלי.

וגם להפך- כשאני מקפידה אני שומרת על התינוק שלי!!! אין יותר מספק ומחזק מזה.


לא יכולתי לשאת את המחשבה שהתינוק שלי יסבול בגלל שלא הצלחתי להתגבר על שוקולד או כל חשק אחר.


זה פשוט לא פייר עבורו..... מגיע לו לקבל הזדמנות לחיים בריאים וטובים- כמו שגם אני קיבלתי כשהייתי תינוקת.


בונוס נוסף ולא פחות שווה

סיימתי את ההריון יפה חתיכה ורזה.

הייתי נראת מליון דולר ביום שילדתי. וכמובן גם אחרי. (למרות שאני משמינה הרבה בהנקה- אגב רק הורמונלי לדעתי, לא משנה מה אןכלת- הפעם זה לא היה ככ נורא כמו תמיד).

והאמת זה היה כיף ברמות.


בהצלחה רבה וחיבוק.

בכיתי את חיי כשאמרו לי שצריכה להקפיד על תזונת סכרת ולא לאכול שוקולד.... וכל כך רציתיייי וזה היה רגע לפני פורים... פשוט בכיתי בלי סוף.

לגבי הפחמימותדפני11

דווקא חשוב גם לאכול פחמימות. כבר לא זוכרת למה אבל הדיאטנית ככה הסבירה לי.

ממליצה ללכת לדיאטנית שתבנה לך תפריט.

ובעיקר להתכונן יום מראש- מה אני אוכל מחר.

לי זה ממש עזר.


חוץ מזה- שפע של ירקות מכל הסוגים והמינים. לא להתקמצן בכלל.

בדיוקשומשומונית
גם לי היא אמרה לא לוותר על פחמימות. אבל לדאוג שיהיו כמה שיותר טובות ובריאות.
עוקבת, כי איןלי הרבה עצותשומשומוניתאחרונה
וזו ממש לא פעם ראשונה שלי... מאתגר כל פעם מחדש.
ילד ראשוןחדשה223

היי יקרות

קראתי כאן קצת בהריון ואשמח לשמוע מחכמתן

ילד ראשון ב''ה

מתוק מאוד מאוד!!

אבל זה אינטנסיבייי וקשוח ועייף ודביק וכל היום מניקה- גרעפס- טיטולים ושוב..

ואין משמעות לזמן, ואין זמן לכלום, והכל ככ אותו דבר.

והוא הכי מתוק בארץ

וחיכינו לו מאוד ושמחה בו

ואני מאוד הייתי רוצה לעבור את הזמן הזה בתודעה אחרת, גבוהה יותר, שמחה יותר, רגועה יותר.

יש לי גם הרבה חוסר ביטחון, האם אני מספרת את הצרכים שלו מדליק טוב ומספיק מהר, ומבינה את הסימנים שלו. וחוסר אונים יחד איתו שכואבת לו הבטן. אבל זה כבר נושא אחר.


אז לענייננו-

אשמח לשמוע קצת מחשבות גבוהות יותר על אימהות

מבחינה רוחנית, או המלצות את מי לשמוע.

כי היומיום ככ שוחק שאני שוכחת שיש כאן מהות מאוד גדולה ותפקיד מאוד חשוב.


וגם אולי טיפים לאמהות טובה ונוכחת.

(אני מרגישה שנוכחות זה שם המשחק פה, לא תמיד מצליחה אבל כשמצליחה להתמסר לרגע ולא להיות באחרי ולא לחכות רק שיישן זה יכול להיות מתוק)



בן כמה הוא?איזמרגד1

זה נשמע שהוא קטנטן ממש ואתם ממש בהתחלה, נכון?

תני לכם זמן. הרבה זמן ובנחת. אתם תלמדו אחד את השני, הוא יגדל וזה כבר יהיה הרבה פחות אינטנסיבי...

אימהות זה למידה והתפתחות כל הזמן, פשוט תני לזה לקרות בטבעי... לא צריך להיות בלחץ, בטח לא בשלב כל כך התחלתי של האימהות🩷

מסכימה איתך עם כל מילהשושנושי
בן שבועייםחדשה223
את ממש-ממש-ממש בהתחלה!מתואמת

זו תקופה מעורבבת ומבלבלת אחרי כל לידה, לא רק אחרי לידה ראשונה. אבל בלידה ראשונה פי כמה, כי הכול חדש לחלוטין.

זה הזמן שלך לישון בכל פעם שאפשר, לבקש שיכינו לך אוכל טוב ולא לחשוב בכלל מחשבות מעמיקות.

בעוד חודש-חודשיים, כשקצת תתאוששי, תתחילי לחשוב יותר על מהות האימהות. יכול להיות שזה כבר יגיע לך באופן טבעי

יש נשמה חדשה בעולםרקלתשוהנ

אני תמיד מסתכלת על הפיצים האלה וחושבת לעצמי, מה הוא יודע שאני לא? מאיפה באת? מה אתה זוכר משם?

קטנטן כזה, תלוי כל כך, שייך לעולם אחר...כמעט רק נשמה, בגוף הקטנטן הזה שתלוי בי כל כך...

 

תחשבי שיש נשמה חדשה בעולם

שזוכה להגיע לזוג ידיים אוהבות, מכבדות, שרוצות בטובתה

יש זוג אנשים בעולם שמוכנים להיות ערים בלילה וגמורים ביום, ולרוץ לסופר פארם מאה פעם, ולהחזיק על רגל אחת עם הפנים לצפון מערב כי רק ככה הוא נרגע, שכל יישותם רוצה את טובתו, שאהבתם אליו תלך ותגדל ותעמיק.

תחשבי על זה שהחוויה שלו מהעולם היא אתם, הגישה הכי ראשונית שלו לעולם - היא אתם.

ואם כואב לו יש מי שיחבק, ואם הוא בוכה יש מי שמנסה להבין למה, והוא מחובק ומנושק ומנוקה ומלבישים אותו, והוא שומע את הלב שלכם.

 

זה מאד סזיפי, וגם בלידה הרביעית שלי הרגשתי את מה שאת מתארת

אבל יותר ויותר מצליחה להפנים שלא צריך דברי תורה גדולים

את נוגעת בנשמה חדשה בעולם הזה, את בוראת לה דרך הסתכלות בריאה לעולם הזה, איפה יש נס גדול כזה?

 

ואחרי כל זה, אני רק אומר שבחופשת לידה, בטח בשלב שלך, אני אמנם מרגישה וחושבת דברים כאלה, אבל גם דברים אחרים לגמרי - חוסר אונים זה כל כך הגיוני בהתחלה, בטח בהתחלה ראשונה וענקית כזאת. ולא לדעת מה הוא רוצה - הוא לא יודע לדבר, ואת רוצה לדעת, ולא תמיד את יכולה. את יכולה לעשות את מה שביכולתך.

ואני גם קוטרית על כאבים ועל עייפות, כי הנשמה המיוחדת הזאת הגיעה דרך הגוף שלי, הזה ממש, שעשה את הבלתי ייאמן אמנם אבל הגב כואב ואני עייפה ורעבהההה ומותשת וחסרת אונים...

 

בקיצור

בליל של תחושות

הגיוניות מאד והגיוניות פחות

תהיו יחד, זה העיקר, ומזל טוב ענק

שבועיים זה פיצי ממש!!איזמרגד1

בזמן הזה הגיוני בהחלט להיות כל היום סביבו, הטיפול מאוד מאוד אינטנסיבי. בהמשך זה נרגע ונהיה קל יותר וגם כיף יותר כי הוא גדל ומתקשר.

עכשיו זה הזמן לישון הרבה, להתפנק, לתת לעצמך קצת זמן שקט כשמתאפשר, ולנשנש ולהסניף את התינוק מדי פעם😍

התקופה הזאת עוברת מהר ממש ומתגעגעים אליה אחר כך🙂 אבל במקביל היא גם יכולה להיות ממש לא קלה, בטח בילד ראשון. כל מה שאת מרגישה זה בסדר, תשתדלי לא להיכנס למצפון על מה שאת עדיין לא מצליחה איתו. אימהות זה תהליך ארוך שלא נגמר אף פעם🙂

בשלב הזה לא הצלחתי לחשוב בהיגיוןשושנושי
ואת כבר חושבת על איך להיות אמא טובה יותר - מלכה שאת. 
וואו תודה לכן!!חדשה223

ממש מה שהייתי צריכה לשמוע

אני דומעת כאן מהתרגשות או ההורמונים לא יודעת

אבל ממש מילים שבמקום. תודה לכן ממש!!

להתכרבל ועור לעור מחבר ומרגיע..ברית היום

להנות מהזמן איתו, להתענג על הרגע....

משם כבר מגיע תחושת המשמעות..

הוא פצפון עדייןדיאן ד.

אני חושבת שבגיל הקטן הטיפול מצד אחד הוא מאוד טכני להאכיל, לחתל, לקלח להלביש

מצד שני מאוד חשוב גם לתינוק וגם לך קשר רגשי של לדבר אליו ולהיות קרובה אליו.

ומצד שלישי הוא עדיין לא נותן לך משוב מעבר לבכי.

 

לי אישית בגיל יותר גדול כשגדלו פתאום נפל האסימון עד כמה אמא היא משמעותית לילדים 

כמה שידעתי קודם, רק כשהילדים גדלו חילחלה לי ההבנה.

 

ממליצה על הספר "מה אימהות עושותתהילנה

בייחוד שנראה שאינן עושות דבר".

בעיני ספר חובה לכל אמא (אני קראתי בהריון)


לגבי נוכחות- אני רואה שמה שהכי עוזר לי זה פשוט לחשוב: זה חד פעמי, לא יהיה לי את זה שוב. איתו, ואולי גם לא יהיה לי עוד ילדים (כרגע עם שניים ואין תוכניות לעוד מבחינתי)

שבועיים אחרי לידה לא הייתי מצפה לכל זההמקורית

את ממש לא שם כרגע

כל מה שאת צריכה לעשות כרגע זה לדאוג לצרכים החיוניים של התינוק, ולאכול ולישון טוב בעצמך

לא מעבר בעיניי

איך אפשר לחשוב על רוחניות כשאת גמורה מעייפות? עליי זה היה גדול ממש. הכי קרוב לזה אצלי היה להתפעל מהפלא הזה של אדם חדש בעולם שיצא מהגוף שלי, הפלא של ההנקה, ולנשנש קצת את הדבר החמוד הזה, אבל זה קרה בשלב יותר מאוחר.

הטיפול האינטנסיבי הזה, הנתינה הזו, בונה את הקשר שלך אליו וזו האמהות כרגע


חיבוק♥️

בגיל הזהאפונה

אין זכרונות קונקרטיים

הוא לא יזכור כשיגדול שהרמת אותו, שקילחת אותו, שקמת אליו בלילה, שדיברת אליו וכו' וכו'.

אז מה נשאר מכל זה?


התחושה הבסיסית של הקשר הבטוח,

הצרכים שלי נענים

יש מי שדואג לי ומטפל בי ויודע מה לעשות

יש מישהו שנמצא איתי כל הזמן ומשגיח ושומר עלי.

אני יכול להיות רגוע, אני פנוי ללמוד את העולם

לחקור, להבשיל.


ילדים שזוכים להיקשרות בטוחה בינקותם, יגדלו בסבירות גבוהה לנהל קשרים בטוחחם ובריאים במערכות היחסים השונות שלהם, בדגש על קשר זוגי.


כשאת מרגיעה כשבוכה, מאכילה כשרעב, מרדימה כשעייף - את בונה לו דפוס היקשרות בריא. אנשים משלמים במיטב כספם לפסיכולוג כדי לשנות דפוסי היקשרות. ואת מעצבת לו מפש בריאה מלכתחילה.

את שואלת שאלות טובותעם ישראל חי🇮🇱

זה באמת נכון, הטיפול בעולל קטן וחסר ישע יכול להיות תקופה שכל יום נראה זהה לקודמו ,וזה באמת יכול להצטייר כמשהו משעמם או מונוטוני שחוזר על עצמו כל יום...

אבל קודם כל שתדעי שמתקופה לתקופה זה משתנה.

יש את התקופה ההתחלתית שהם ממש גורים קטנים שאפילו לא מצליחים ממש לראות כמו שצריך ועד מרחק מסוים, יש את השלב שהם כבר לא שולחים "סתם חיוך" שהתפלק אלא ממש מזהים אותך ואת בעלך ומחייכים , יותר מאוחר התהפכות ראשונה ,זחילה, למצוץ אצבעות, להתגלגל מצחוק, להתחיל טעימות, לעמוד פעם ראשונה, להגיד מילה ראשונה, וכן הלאה.

כל תקופה וכל חלק בגידול משמעותי גם לך וגם לו. למעשה בעיני זו התקופה הכי יפה וחמקמקה של תינוק חדש, והיא עוברת ככ מהר, שלא תביני איך כבר הסתיימה "חופשת " הלידה.

במהלך הימים שעוברים את בונה איתו קשר,הוא מתרגל אלייך ואת אליו, קשר שנרקם לוקח זמן, תני לכם את הזמן הזה ביחד ,מגיע לכם אותו. וזה זמן שלא יחזור שוב,תהני כל עוד אפשר. לגבי המהות הרוחנית ,

תנסי לא לחשוב על מה יהיה ומה היה, ומתי ,תני לרגע שלכם להיות. גם אם הוא משעמם וגם אם כל יום נראה אותו דבר.

את נבחרת להיות האמא שלו מכל האמהות, תבטחי בעצמך שאת יודעת יותר מכולם מה הכי נכון וטוב עבורו . תסמכי על תחושות הבטן שלך.

לגדל ילדים זה מאוד אינטנסיבי, תובעני, לפעמים מרגיש כאילו אנחנו כמעט ומבטלות את עצמינו לגמרי.

אבל בסוף ההשקעה משתלמת . האהבה חוזרת אלייך בענק. התחושה שאני מקימה את הקן שלי ומשקיעה בו מניות ,מביאה את הבן או הבת שלי לחינוך של תורה ומצוות ,ללכת בדרך השם, זאת שליחות. וכן זה אומר שלפעמים בתחילת הדרך, הדרך לא קלה וכיפית והכל ורוד. לא,זה מסע של בניה גם שלך, וגם של בעלך, של הבנות של שניכם יחד, של הילד/ים שלכם. הילד הראשון מלמד כל כך הרבה, עליו עושים את כל הטעויות האפשריות . בכלל כל ילד מלמד אותנו דברים על עצמינו, ומשמשים הרבה כמראה כדי שנראה את הטעויות שלנו, את הפיספוסים שלנו ,את החוזקות והחולשות שלנו. לזמן יש הכי הרבה משמעות. תסתכלי על זה כמו על השקעה, בהתחלה את צריכה לשים סכום רציני וקצת להיחנק , אבל אחרי תקופה יש תשואה ושווה כל שקל. זורע צדקות צומח ישועות.  יהי רצון שתמצאי ותראי איזה שליחות מדהימה קיבלת ושתדעי איך להוציא ממנה את המירב בשבילך .

לגבי החוסר ביטחוןכורסא ירוקה

שתדעי שזה טבעי. את נשמעת אמא מאד מסורה ואכפתית, אז אני בטוחה שאת דואגת לו מספיק. המחשבות שלך הן טבעיות ויותר נפוצות דווקא אצל אמהות מסורות מאד ואכפתיות מאד שלא רוצות לטעות ולפספס, אז שתדעי שהכל בסדר. הוא לא צריך את המענה בשניה שמתחיל לבכות, לפעמים קורה שאת מתעכבת רגע, לפעמים יש אילוצים, אבל העובדה שהוא יודע שאם הוא בוכה את נענית לו זה העיקר. ממה שאת כותבת נשמע שאת ממש שם בשבילו,,אז גם אם מדי פעם יש חריג והוא יחכה יותר זה לא משהו שיעשה לו רע.


להבין את הסימנים זה משהו שבא עם הזמן. לכל ילד סימנים משלו, שבועיים זה עוד מוקדם, אבל את תראי שתוך כמה שבועות את תדעי איזה בכי זה רעב ואיזה לא, מתי כואבת לו הבטן ומתי סתם צריך חיבוק או מוצץ.


וגם חוסר האונים טבעי. תמיד קשה לנו לראות מישהו בסביבה שלנו מתמודד עם קושי כשאין איך לעזור לו. גם בין מבוגרים. עם ילד שבאחריותך זה קשה כפליים. הדבר שהכי יעזור לו בזה זה חיבוק.

מצד שני, זה לא את, זה הפורמט - להיות עם ילד שבוכה מכאבי בטן במשך כמה זמן יכול להטריף את הדעת וכל מה שתרצי יהיה רק שקט.

וחכן תמיד כדאי לדאוג למלאי מבוגרים שיכולים להחזיק אותו לכמה דקות שבהן את הולכת לחדר אחר ושומעת שקטטטטטטט כדי לחזור אליו עם כוחות מחודשים.


מזדהה מאד עם אין משמעות לזמן ואין זמן לכלום. הכי חשוב לצאת מהבית. עדיף לפגוש אנשים אבל גם אם לא העיקר לצאת. תעשי לך זמן ביום, כל יום, שאת מתלבשת ויוצאת איתו לסיבוב אפילו הכי קטן ברחוב מסביב לבית. במנשא או עגלה, מה שנוח לכם. אבל אחהצ בזמן שיש אור וכבר לא חם בטירוף, פשוט לצאת לנשום אויר ולראות את האור בחוץ. זה מחזיר לחיים.


אני גם ממליצה על הספר מה אמהות עושות שהמליצו לך למעלה, וגם על מלידה עד גיל שנה. הראשון שלי רצה רק ידיים והמשך חודשים הייתי יושבת מחזיקה אותו ביד אחת, מושבתת ממטלות בית, ומחזיקה ספר ביד השניה, זה מה שהשאיר אותי שפויה 😅

איזה מהממת אתרקאניאחרונה

שזה מה שבראש שלך שבועיים אחרי לידה ראשונה

אני הייתי רק בהלם ממה שנפל עליי ואיך יכול להיות שהתינוקת הזאת יצאה ממני😅

בכל מקרה עכשיו זה הזמן שלך ושל הבייבי להתאושש מהלידה

לאכול טוב לישון טוב ולנוח הרבה

כל מה שהוא צריך זה את אמא שלו לידו

וככל שתתחזקי יותר ותנוחי ותתני לעצמך להתאושש ככה יהיה לו טוב

הביטחון מגיע לאט עם הניסיון

את לומדת להכיר אותו

וזה בסדר אם לא תמיד מבינים למה הוא בוכה או מה מציק לו

וככל שהוא גדל הוא גם מתקשר יותר ומחייך ומקשקש

וככה גם נהיה חיבור יותר גדול 

 

ומלא מלא מזל טוב

שאלה פדחנית לכן מאנונימיתאנונימית בהו"ל

אתן שואלות את הבעל על כל קנייה שאתן עושות?

האם זה מתאים כרגע?

אני במצב הזה קצת ומתחילה להרגיש מפודחת שאישה מעל גיל 30 צריכה לשאול מישהו

מה לקנות ומתי

כמה שמסבירה לו כבר שנים שזה לא נעים והוא באמת מנסה לשחרר

זה לא הולך!!!!

ולא חסר לי שום דבר ב"ה, אני לא מרגישה מסכנה

רק היום למשל היה ממש בא לי להזמין משהו לאכול ואני יודעת שכרגע החשבון

לא במצב הכי טוב וחששתי מהתגובה שלו אז לא הזמנתי

אני יכולה לקנות קפה ומאפה בתדירות גבוהה נניח והוא לא יגיד מילה.

אבל על דברים גדולים יותר הוא ישר מתבאס..נניח מעל 100 שח

והוא בעל מדהים ומפרגן לי בטירוף אבל גדל בדקדוקי עניות קשים וממשיך את זה הלאה לחיים.

הוא עובד על זה מלא ואני הרבה יותר משוחחרת מפעם

אבל יש את הקטנות האלה שנניח הזמנתי משהו,יום למחרת הוא יגיד לי אני רואה שהזמנת

כאילו מה אין לי חיים משל עצמי?

יש לציין שהוא עובד ממש קשה ואני כרגע לא.

 

אני מסכימהאפונה

אם המצב בחשבון לא מאפשר

אז החשש לא אמור להיות מפני הבעל.

אבל לי נשמע שיש כאן דינמיקה שמזינה את עצמה

כי הפותחת נמנעת מאחריות כלכלית

זה משהו שצריך לפתוח ולטפל בו.

גילוי מין העובר בשקיפותהבוקר יעלה

למישהי אמרו את מין העובר בשקיפות ובסוף טעו? שבוע 11+4 אם זה משנה, רוצה לדעת כמה לסמוך על זה כי אני סקרנית מאוד.

הוא כמובן לא אמר באופן חד משמעי, רק מה הוא חושב.. 

רק לקראת שבוע 13 זה נהיה יותר אמיןואילו פינו

ממה שידוע לי..

אמרו לי בת בשבוע 13 וצדקו..

אצלי אמרו וטעומכחול

אמרו 80%, ואחר כך זה היה המין השני.

לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע, נראה לי יותר מאוחר....

מענייןהבוקר יעלה
מה אמרו ומה היה.? 
אמרו בת והיה בןמכחול
אצלי שבוע 12 אמר בן. זה היה בת😄,שגרה ברוכה
איזה קטע, אני צריכה לחכות בסבלנות חחהבוקר יעלה
לי בשבוע 11רקאני

לא בשקיפות, באו"ס רגיל

הרופא אמר בת וצדק

אבל לאחותי אמרו בן בשלב מוקדם לא יודעת איזה שבוע בדיוק וטעו (והיא לא בדקה שוב ככה שהופתעה בלידה חחח)

יו איזה מלחיץ חחהבוקר יעלה
היה לי כל מינימדברה כעדן.
פשוט זה לא שלב שזה אמין... זה כזה 60-70 אחוז...

אצלי פעמיים צדקואחת כמוני

ופעם שלישית טעו

רופא אחר, לא יודעת אם קשור

לא זוכרת באיזה שבוע, אבלריבוזום
אמרו לי בשקיפות 80 אחוז בת, או 90 - לא זוכרת בדיוק - והיה בן.
כןמקרמהאחרונה

בשקיפות הוא היה בן

בסקירה היא כבר היתה בת

אולי יעניין אותך