כי אני נוטה להראות הרבה עניין בדייטים, ומשתדלת שיזרום הכי טוב שיש,

ובאמת מתוך רצון שיהיה טוב ונעים ואולי יתפתח משהו, ולא בהכרח כי אני ממש רוצה את הקשר 🙈

ולהראות אותן כלפי חוץ

בטאקט כמובן, אבל לא לשחק אותה מה שאת לא

עצה שקיבלתי ממישהי עם המון נסיון: לא לשלול לפני 2 פגישות. אאכ וזה משו יוצא דופן. ואם אחרי 2 פגישות לא בא לך להמשיך - לחתוך.

אם יש התלבטות לקחת הפסקה ולחשוב או להמשיך לעוד פגישה אחת ולהחליט.. אבל אין מה להראות התלהבות יתר כשאת לא שם. 

ואנסה לשקף את עצמי בטבעיות ואת התחושות שלי,

זה פשוט לא יזרום ויתקע.

כי אני לא חזקה ביצירת קשרים וקשה לי להיפתח מהר,

לכן משתמשת בדרך הזאת של אוירה נעימה, ושיחה טובה והתעניינות כדי לתת צ'אנס להגיע לדייטים מתקדמים יותר שרק בהם אוכל אולי להתחיל להיפתח ולהעביר את עצמי בחופשיות.. 

בין לדבר בצורה נעימה וטבעיות, לבין להחצין התלהבות

לדעתי תמיד צריך לדבר בצורה נעימה, קל וחומר להיות את. שיחה טובה לא מחייבת החצנת התלהבות

יש הבדל בין הדברים

לפי מה שאת כותבת, יש סתירה. כאילו קשה לך להביא את עצמך מצד אחד לפי מה שאת מאמינה על עצמך, ומצד שני, את כן מצליחה לנהל שיחה טובה לפי מה שאת אומרת.

אם את מנסה רגע לחשוב על זה - מה זו הפתיחות הזו שמגיעה בדייטים מתקדמים? במה היא באה לידי ביטוי? במה היא שונה מהשיחה הטובה הזו בהתחלה? 

זה פתיחות טבעית יותר מצידי 🙈

חשוב שישוקף מי את,

היית רוצה שתחליטו להתחתן על פי מי שאת ולא לפי תדמית שבנית

את אוהבת את הפנטזיה את החלום שיקרה משהו. מי לא אוהב את התחושה שזה מעורר? זה טבעי לגמרי וטוב שזה קיים.

אמנם, ככל שבנאדם נמצא באיזון ביחס לסיטואציה הוא גם ישדר רגשות יחסית מאוזנים, לא?

אגיד שאני מבין את התחושות האלו, גם מעצמי וגם שחוויתי מהצד השני.

לדעתי זה משהו מאוד מאוד דק, זה כמעט אומנות להיום גם וגם, לא לנטות לצד אחד יתר על המידה.

מצד אחד לא לשתף במילים ובהתנהגות שאת "שם" ובעניין לגמרי, ומהצד האחר, לא ליצור אווירה של "הכל כאן לא יציב, אל תצפה למשהו"

ואני יכול לומר מניסיון, שאפשר להעביר את הזמן בנעימים ועם זאת (אם יש התלבטות) לשדר בתדר נמוך, שלא מפריע למהלך הפגישה, ש"אנחנו כולה כמה פגישות ביחד וזה עדיין לא אומר שאני בטוחה בקשר הזה לגמרי"

מקווה שזה מובן

בעקבות קשר כזה שהרגשתי שזה הוויב חשבתי

א. אני לא רוצה לפגוע בה ואם אני יעשה הצגה ואז יחתוך זה יהיה הרבה יותר פוגע אז בשבילה כדאי כבר עכשיו לשקף. (כמובן בטאקט ונחמד וכו)

ב. אני לא אחראי על התחושות שלה. אני יכול לחזק אותה באמונה והכל אבל בסוף אני מביא את מה שאני מרגיש ואם יהיה לא קשה זה עבודה שלה ולא אמור לערבב אותי יותר מידיי.

זה קצת הפוך אבל שתיהן עזרו לי

בערך משהו כזה.

אחרי כמה דייטים היא הייתה בעננים.

מאוהבת עד השמיים ואני הייתי בשלב של בירור שכלי ראשוני.

אני אקצר אבל עשיתי איתה בסוף שיחה והסברתי לה בכנות את המקום הנפשי שלי.

אגב בסוף נפרדתי על הנושא הזה.

"אני יודעת שבסוף תחזור, מוזמן תמיד לשלוח הודעה".

מאוד בוגר באמת.

לפי זה, חושב שאולי יש דרך למנוע את הכאב הזה מראש?

זה תפקיד שלנו בכלל, או שהאחריות היא רק על הצד השני לדאוג לעצמו?

כי אני דווקא כן משתדלת שהדייט יהיה טוב... 

שלא צריך לרחם על הצד שני ולנסות לרכך,

הוא בבירורים לא?

זה תלוי בהבנה איך מתפח קשר

בעיני, גם דייט ראשון הוא לא שיכלי

בשלב הבירורים לדעתי רק בודקים כיוון, התכנות של קשר.

אבל וודאי שיש עוד הרבה בירורים שכליים לדייטים עצמם.

לדעתי

אם את רואה שהוא נקשר, תדברי איתו, רק בלי להדגיש :"אני רואה שאתה נקשר ואני לא שם עדיין" כי זה סתם יגרום לו להרגיש טמבל, פשוט דברי איתו כמו נגיד "זה מהיר לי מדי אני רוצה טיפה לעכל מה שקורה בתקופה האחרונה" או משהו בסגנון, ככה את עדיין משאירה פתח להמשך אבל עם יד על הדופק מצד הבחור שיש מצב שנחתוך.

האמת ככה היה לי עם מישהי שמבחינתה היה וואו וקלטתי עליה ובאמת היה לי כיף איתה וחיבור טוב אבל לא הייתי שם כמוה ואמרתי לה דברים בסגנון הזה שאני עוד חושב על הדברים וכו' (וידוי, כשחתכתי ואמרתי לה שאני חושב שאנחנו לא מתאימים והיא מדהימה וכו' היא לא הקילה עליי ובכתה לי ועכשיו פתאום אני נזכר כמה קשה זה היה ואיך הרגשתי לא טוב עם זה וכמה השם עזר לי שם, אז אין פה הבטחה להצלחה רק למזעור נזקים אולי).

ועוד עניין, היו לי עוד קצת מקרים דומים לנ"ל והבנתי שהכי פשוט זה דרך צד ג', ככה לא צריכים את כל העומס הנפשי הזה וגם אפשר להיות אמיתיים עם צד ג' ולבקש שיעזור לבנות איזה עניין שסביבו אנחנו לא מתאימים אם גם דרך צד ג' עדיין לא כל כך נעים וכו'

מלא בהצלחה

אהבתי את העניין של - פשוט לומר משפט שיגרום לו להבין שזה עוד רחוק ממה שהוא חושב.

(וככה אפשר שתהיה אווירה טובה ונעימה זורמת, אבל גם מקורקעת)

ולגבי האפשרות שהעלת בסוף התשובה, מה הכוונה צד ג?? 😮

לערב בן אדם נוסף?? 🙈

בשרשור שאני פתחתי 🙏

ובכלל,

אף פעם לא צריך את זה,

זה מיותר 🙏

הסתובבתי מלא עם הדילמה הזאת.

זו באמת שאלה יפה.

אני לא יודעת לנסח כלל, אני יודעת רק להגיד משהו שעבד לי טוב באחד הקשרים שהיו לי שהרגשתי בדיוק ככה. פשוט- שיקפתי. לא אמרתי שאני לא בעניין כי זה גם לא נכון, הייתי במקום מתבונן, וזה מה שאמרתי לו.

אמרתי לו שבגלל שטרם דיברנו על 'יחסינו לאן' חשוב לי לשקף שאני בהתבוננות ומחשבות.

ושזה לא אומר שאני חותכת, רק אומר שאני לא יודעת מה יהיה.

נכון, ככל הנראה זה יגרום לקשר לזרום טיפה פחות- אבל אולי זה מה שאמור להיות? אולי זה מה שיותר תואם שלב?

זה בסדר שלוקח לך זמן להתפתח, זה אומר שיש לך כבוד לעולם הפנימי שלך(:

אולי זה יכול להיות מפחיד שמישהו יברח בגלל שלא יהיה לו סבלנות- אבל אולי דווקא זה יכול להיות לך סינון טוב למי מתאים לך יותר ומי פחות(:

שתדעי שאני ממש חיפשתי מישהו שלא נפתח כל כך מהר, שיש בו משהו סגור שנפתח ככל שהקשר מתעמק- כי אני מרגישה שזה מעיד על עולם פנימי עמוק- שברגע שיחשוף אותו לכל אחת שיצאה איתו 2 דייטים זה משטיח אותו..

קיצר ניסחפתי קצת חח

בחזרה לשאלה המקורית- בעיני כנות (שבאה בשילוב עם עדינות וכבוד לצד השני) היא משהו מאוד משמעותי גם בקשר קצר. 

עד כמה זה מאפשר סיכוי לפתיחות. אם זה רק מוריד את הסיכויים אז אולי מראש לחתוך וזהו?

לא מצדיקה שיחת יחסנו לאן ומצד שני כן מצדיקה שיקוף מסויים ביחס לקשר.

אבל אחרי שאני חושב על זה קצת יותר, נשמע לי יותר הגיוני. 

בין כך ובין כך, המסר כדאי שיהיה בסוף מסר של רצון מסויים לקרבה. גם אם קרבה יחסית על אש נמוכה. אחרת, זה מכבה, בלכבות אין יותר מדי תועלת.

בדרך כלל זה אולי מצריך איתות.

בכללי גם אם זה בשלב מוקדם כאילו הבחור צריך להבין את זה לבד.

אם מישהו היה מייבש אותך, איך זה היה גורם לך להרגיש?

לנהוג רגיל, לא להתלהב יתר על המידהו גם לא פחות, התלהבת תתלהבי, לא אז לא.

למה להתייחס בצורה מלאכותית לדייט?

לגבי החשש - שיא המובן, ועדיין, אל תקחי אחריות על הרגשות שלו!!! אם הוא התלהב על מישהי ובסוף גילה שהיא לא רוצה אותו והתאכזב - זה שלו. אל תקחי על זה אחריות. דמיונות, בסדר... יחטוף כאפה, זה דווקא יעזור לו.

האחריות שלך היא להביא את עצמך עד כמה שאת מרגישה לכוון ולכבד את הבחור ולראות את הצד שלו. לא להרגיש בדיוק את מה שהוא מרגיש. אם הוא נסחף, לא להסחף ביחד איתו.

כשמישהו בא לדייט, הוא בא כי יש לו עניין כלשהו. סקרנות, משהו שהוא רוצה לגלות. אם אין את זה - אין שום סיבה לבוא לדייט. 

לכן מטבע הדברים כדאי לענות על השאלה - מה כן מעניין אותי בו? ולענות עליה. מתוך כך להתרכז בעיקר במה שכן מעניין אותך ולא במה שלא ועל זה לבוא לדייט, להביא את עצמך לידי ביטוי ולתת לפרטנר שלך לבוא לידי ביטוי. אם את סופר סקרנית - תהיי סופר סקרנית. אם את קצת סקרנית - תהיי קצת. אבל תבני את הקשר על מה שיש כעת ולא על מה שיהיה בהמשך.

אתם עונים כל אחד דברים כל כך שונים. ומרגישה שכולכם צודקים .

אל תעשה לחברך (לדייטך) מה ששנוא עליך.
ואהבת לרעך כמוך.

זה הכל.

במגזר החילוני-מסורתי, יש "סימנים" (צניעות) של התקדמות בקשר.
אז אני לא יודע מה הסימנים במגזר הדתי-לאומי, 
אבל צריך לבדוק מה הם הסימנים ואם הקשר לא מתקדם מבחינתך, אז לא לעשות את הסימנים האלה.

שמישהו יפתח פוסט על "סימנים" במגזר הדתי-לאומי להתקדמות בקשר.  זה מסקרן.

*מוצ"ש* 
-הוא : שבוע טוב
היא (עדיין בהתלבטות) - היי

*מוצ"ש*
הוא : שבוע טוב
היא ( בעניין) שבוע טוב ומבורך גם לך, בשבוע הבא אשמח שנעשה הבדלה יחד *חיוך ענק*.

זה קורה בצורה טבעית חח

הצגה בין ובין כך לא נשמעת לי וואו

באלך לשלוח סמיילי? תשלח סמיילי.

לא באלך אל תשלח

חחח 

לדבר אמת 

לא להשלות 

זה לא סותר נעימות ונוכחות בקשר. 

אני חושבת שהמסקנה שלי היא כזאת:

צריך לדאוג לאווירה נעימה ואפילו כיפית, אבל לשמור על 2 דברים:

1. אותנטיות, לא לשחק, להגזים, או להתלהב ממה שלא מלהיב. שהאוירה הנעימה תתקבל מהנינוחות שבמפגש ולא מהצגה או משחק של משהו כיפי.

2. אם אני מבחינה שהוא עף על זה, אבל יודעת שאני לא שם, אמנם אני לא אחראית עליו, אבל כדי לעזור לו, אני יכולה לעשות דברים קטנים שימתנו אותו ויראו לו שלמרות שנעים ונחמד זה לא אומר שאני לא מתלבטת, וגככה להכין אותו לזה שיש סיכוי שלא תהיה עוד פגישה.. (:

תודה לכם 🫶 

ויצא לי לומר כבר למישהו-

שאני מרגישה שמתקדמים, וטוב זורם

אבל אני בנאדם שלוקח לו זמן (גם אם זה לא באמת תמיד מאפיין אותי;)

ואני עוד לא באותו מקום כמוהו.

מיכל וולשטיין קוראת לזה "כנות בנעם" נראלי.

אגב , אחלה אינדיקציה לראות איך הוא מתמודד עם זה. האם הוא נותן מקום לקצב שלך או שהוא לוחץ. בעיני כשצד אחד עף לשמיים והצד השני מסוייג זה תמיד קצת מפתיע לראות שהחוויה הרגשית כל כך שונה.. 

את לא שואלת איך להיפרד אלא איך לתחזק על אש קרה.

"איך להיפרד" זו שאלת יחסי אנוש, איך להפסיק קשר ולהיות עדיין נחמדים.

השאלה שלך נטבעת מכך שאת לא רוצה להיפרד אבל את מרגישה שזה מהיר לך מדי, אז זו לא שאלה של טקט אלא שאלה מהותית איך מתחזקים קשר כזה באופן שהוא יילך לנתיב בונה וייבנה בע"ה לבית נאמן בישראל.

בכל מקרה, אין לי הרבה עצות, רק אאחל לך בהצלחה גדולה בהכל!!

ותודה רבה! 🙏

שבמקרה כזה, 

במיוחד למי שתוך דקות כבר קיבל החלטה שזה לא רלוונטי עבורו -

להמשיך את הדייט למשך זמן מקובל (נניח שעה וחצי-שעתיים). 

לשים בראש את המחשבה שלי זה לא מתאים ולא שייך בשום צורה, אבל אולי אם נכיר את האדם שמולינו יותר טוב נוכל לשדך בינו לבין אדם אחר.

לנהל שיחה קלילה עם אדם כהיכרות למשך עד שעתיים, תוך התעניינות - אמור להיות משהו אפשרי לחלוטין.

יצא לי להיות כמה פעמים בדייט עם מישהו, והיה ברור אחרי דקות שהוא ממש לא מעוניין, ומשכו את הדייט - אבל בצורה מאוד מזלזלת ופוגענית.

שהרב סבתו אמר שבפגישות כאלה חייב להמשיך את הזמן מינימום המכבד.. כי בסוף נמצאת מולנו נשמה ואנחנו ח"ו לא רוצים לפגוע בצד השני.

לכן כן אפשר להמשיך נגיד עד שעה וחצי גג ולדבר כמו שיחת חולין ולסיים את זה בצורה מכבדת

לא תמיד זה מעניין

אבל נהגתי בנימוס והקשבה לבחור שמדבר ומספר,  האוירה יותר קלילה כי פחות מחייבת להמשך.

אז לא למשוך את הזמן סתם

אבל כן לכבד את הזמן וההשקעה של הצד השני.

מתי להתקשר לומר את ההחלטה?

הכי מהר שאפשר מדין "ואהבת לרעך כמוך" 

אני אשתדל להמשיך ולהיות נחמדה ולהתעניין אבל במסגרת הזמן המקובל כדי לא להשלות.

וקרה לי שאחרי שדיברנו כמה דקות והכרתי יותר את הבן אדם השתנתה לי ההסתכלות ורציתי להמשיך.

גם אם לא מתאים אני לא ייבש אותו

עדיין אני אשמח להבין מי עומד מולי .

מנגד אני לא אשלה אותו ולא אזרוק משפטים של קירבה שיכולים להתפרש כקרובים

הדבר הכי צבוע זה להשלות אדם.

אם אני לאנארצה אותו אני לא אגיד לדוגמא ואוו ממש היה לי כיף איתך מחכה לפעם הבאה.

לפעמים זה יכול להלחיץ

כן, להפרד ממנה בצורה מפרגנת 

אבל "להגיד היה לי טוב" זאת אמירה עם משמעות שלא תמיד ארצה להשתמש בה.

אולי לא היה לה טוב וזה סתם מעמיד אותה במקום לא נוח ומשדר שאני מצפה שגם לה יהיה ככה.

אולי היה לה טוב אבל היא לא חושבת שמתאים?

אולי היא צריכה לעכל את המפגש?

אולי שתינו עפים אחד על השני אבל מעדיפים לנהל את הקשר בזהירות?

כן, לא תמיד אני יגיד את מה שיש לי בפנים, וזה נראה תלוי שלב ורמת אמון..

זה הרבה פעמים גם קורה טבעית, זה לא אני חושב "אה אני לא יגיד את זה למרות שאני חושב ככה"

"מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך"

חושב לעצמי אילו אני הייתי בצד השני, איך הייתי רוצה שיתייחסו אלי במקרה כזה וכך משתדל להתייחס.

ובכללי, מפגש עם בנאדם הוא לא רק מפגש פונקציונלי.

הוא משמש את המטרה שלי אז אני משתמש בו ואם לא אז אני זורק.. מפגש עם בנאדם זה אירוע. במיוחד שיש לזה הקשר יחסית רגיש.

עדיין מותר להיות מתוסכל, אבל אם זה משפיע על תפקוד לא תקין זה אומר דרשני

אני זוכרת את הניק שלך מלפני זמן רב...

בע"ה שתזכו שיהיה בניין זה בניין עדי עד מלא שמחה, ברכה ושפע ברכת ה' בכל מכל כל.

לדעתי לרוב משהו בין פגישה שניה לחמישית

אז רק כשהקשר כבר חזק למדי. (זה אינדיבידואלי באיזו פגישה זה קורה)

אם יש השפעה על חיי היומיום - אז כשהקשר כבר יחסית יציב אבל עוד אין קרבה חזקה (מניחה שזה בערך בפגישה שלישית-רביעית).

לתת את כל המידע.

לק"י

אולי להוציא מידע רפואי בנושא ולתת לו.

להציע לו להתייעץ עם בנאדם מקצועי בתחום.

ובהצלחה!

התמודדות לא קלה.

בעיניי,

קשר זוגי מבוסס על כנות. קשר שיש בו הסתרה מכוונת של מידע - רק עצם ההסתרה היה מרחיק אותי מהקשר.

אם זה לא משהו שאת מתכננת לספר מראש -

הייתי מספרת אחרי שיחת "יחסינו לאן". 

תיאור שלבי הקשר:

א. הצעה. ב. בירורים. ג. שיחת טלפון. ד. דייט ראשון. ה. שיחת טלפון. ו. דייט שני. ז. שיחת טלפון. ח. דייט שלישי. וכו'

אחרי דייט שלישי (או אולי רביעי\חמישי), אם הקשר החזיק עד אז - בד"כ מנהלים שיחה שבו אנחנו מחליטים את אנחנו רוצים להמשיך בקשר או לא. כלומר, בתחילת הדרך, בפגישות הראשונות, רוב הקשרים לא ממשיכים - רוב הקשרים נגמרים תוך פחות מכמה פגישות.

לכן בשלב הזה, אחרי שכבר יש היכרות ראשונית, ואת מעוניינת להמשיך בקשר - הייתי משתפת - וכמובן בוחרת את המילים. אולי אפילו מביאה איזשהו סיכום רפואי שמפרט מה זה בדיוק אומר. כלומר, אחרי כמה דייטים ראשונים, כשאת מחליטה להמשיך בקשר, ואת שומעת מהצד השני שגם הוא מעוניין - אז כחלק מהשיחה הזאת, את אומרת לו שיש לך משהו שהיית רוצה לשתף, שאת לא רוצה להסתיר את המידע הזה אבל זה לא נראה לך משהו כזה עקרוני, ולפרט. (האם המצב שלך עלול להחמיר?)

[אם לא מפריע לך לשתף ואת בכל מקרה אנונימית כאן, את יכולה לכתוב במה מדובר, ואולי יש כאן עוד מישהו שמתמודד עם זה?]

ועוד הערה: כולנו בני אדם. סביא להניח שכולנו נושאים איתנו איזשהו עניין רפואי, בין שאנחנו יודעים מכך ובין אם לא, ברמות סיכון שונות. אם את יוצאת עם מישהו, שלא יודע להכיל את העניין הזה - אז אולי זה לא מי שאת רוצה להקים איתו בית..

גם אנשים עם בעיות\מחלות וכו' מתחתנים, וגם אנשים שדי בריאים לא תמיד מתחתנים מהר ומוקדם...

לצאת עם שניים שיש להם טרשת במשפחה.

ממה שאני זוכרת, אחד סיפר כבדרך אגב בדייט ראשון; לא היה דייט שני, אבל לא בגלל זה.

השני, מי שהציע את ההצעה היתה גיסתו, והיא סיפרה על זה (וגם על הבירורים שהיא עשתה לפני שהתחתנה). לא יודעת אם זה בר מיוזמתה או מיוזמתו וכו' - גם שם לא היה דייט שני, ולא בגלל זה.

יש לי גם חברה נשואה עם טרשת, אבל היא אמרה לי שהמצב שלה עלול להחמיר בצורה רצינית.

ממה שאני מבינה, זה מחלה שיכולה להתבטא בהרבה דרכים, ולכן כדאי לדעתי לפרט מה בדיוק יש לך, ואיפה זה עומד וצפוי לעמוד. לתת מקום לצד השני לשאול שאלות, לא להקטין את החשש והספק - תוך שאת מבהירה כמה זה מינורי בעינייך.

ובעיניי, להסתיר את זה לאורך זמן - זה נותן לזה נפח הרבה יותר גדול. מבינה למה לא לשתף כל אחד שאת יוצאת איתו, אבל לדעתי, כמו שכתבתי בהודעה הקודמת, אחרי שיחת יחסינו לאן הראשונה - זה הזמן הכי מאוחר.

או רביעית, אחרת אדם עם חולי כלשהו לעולם לא יצליח לצאת לדייטים.

פגישה ראשונה זה גישוש ראשוני.

פגישה שנייה זה אומר שפגישה ראשונה היתה בסדר.

פגישה שלישית זה כבר אומר שרוצים באמת לנסות.

לכן, בשלישית - או אולי ברביעית - זה אכן הזמן לספר. כדי לא להיכנס למערכת יחסים ואז להפיל משהו, שהצד השני עלול לפרש כתיק וכהסתרה, וכמובן אם נפרדים אז שלא יהיה מטען רגשי כבד מידי.

יש ספקטרום של אנשים בנוגע ליחס למחלות שונות, חלק יבהלו מכל דבר, חלק יכילו גם מצבים קשים, וחלק יהיו דינמיים וזה יכול להיות תלוי במזל או ברצון שלהם להמשיך עם הדייט - לכן כדי לאפשר הזדמנות לכולם, ממתינים טיפה ואז מספרים. זה הרציונל.

זה מאפשר לכולם הזדמנות אמיתית.

בהצלחה רבה!

זה לא משהו חדש.

להרבה מוסדות יש (כבר שנים) שדכן רשמי, או אולי פחות רשמי.

אולי אני לא מבינה למה אתה מתכוון, אבל למה שזה יהיה שלילי?

אני לא מדבר על עצם זה שיש שדכן או שדכנית. ובוודאי שכוונתם לש"ש. מסקרן אותי לשמוע מה דעתכם על השיטה עצמה.

היכן בחור\בחורה דוסים ילכו לחפש שידוך?

הגיוני ליצור כתובת, שבו יש "אוכלוסיית יעד" רלוונטית.

הגיוני שעם אדם עם השקפת עולם דומה לשלך יותר קל ליצור שפה משותפת.

(יש לי סטטיסטיקה יפה בעניין, אבל דיברתי עליה לאחרונה הרבה בחיים האמיתיים, אם זה מעניין אפשר לפנות בפרטי).

בהכללה, ובמיוחד צעירים,

דוסים פחות יהיו באירועי פו"פ. פחות באפליקציות ובאתרים. פחות אצל שדכנים "רשמיים". מההתרשמות שלי, רובם מסתמכים על החברים והסביבה המוכרת, ורק בשלב שני פונים לאפיקים אחרים. כלומר - לא מתייחסים לשאלה איך הבחורה המיועדת בכלל תכיר אותם, אלא בונים על זה שהיא אחות\בת דודה\שכנה של החברותא. או הר"מ. ומי שפחות טוב בהתברגות החברתית שלו, יקבל פחות הצעות, ובטח אם הוא כבר לא במסגרת ישיבתית.

יש אנשים ש"מקובלים" יותר או פחות. 

אני מאמינה שאנשים שיותר בולטים מבחינה חברתית, יקבלו יותר הצעות מהחברה סביבם.

אנשי השוליים, פחות.

בעיני, זה ממש טוב אם זאת תהיה נורמה יותר חזקה, שאין מוסד תורני ללא מי שאחראי מטעמו שכל אחד יכול להרגיש נוח בכך לפנות אליו.

צריך לחזק את העניין הזה.

כמו בהרבה פעמים בחיים צריך  שיהיה את האיש המתאים במקום המתאים

אלא לשיטה עצמה. על פי מה השדכנים משדכים. מסקרן אותי לשמוע מגוון מחשבות על כך

כאילו איזו שיטת שידוכים יש פה?

אם הדיבור הוא ביחס לסטיגמות של ישיבות ומדרשות - אז אפשרי בהחלט להשתמש, כמו שאפשר להשתמש בכלל הכללה, תוך כדי כמובן לקחת אותה בערבון מוגבל ולא השתעבד אליה.

כן הייתי ממליץ לאנשים מסויימים לחפש תלמידים או בוגרים של מקומות מסויימים שהם יותר בז'אנר שלהם, אבל ברור שזה לא סותר שכדאי לבחון כל הצעה לגופה.

אני לא מכיר "שדכנים" ואני לא יודע פי מה אותם שדכנים שאני לא מכיר משדכים..

כן יכול לומר שיש שני סוגים של דרכים לשדך - 

להיות פסיכולוג - להבין לעומק מה בנאדם מחפש, מה מעסיק אותו, מה החוזקות והחולשות שלו ולפי זה להתאים בין אנשים שיכולים להתאים. שימלאו אחד לשני צורך נפשי.

להיות סוציולוג/אנתרופולוג - לזהות כל מיני סממנים תרבותיים וחברתיים שבדרך כלל אומרים משהו על הבנאדם, כגון איפה הוא למד השכלה תורנית ואיפה הוא רואה את עצמו ביחס למגזר ועל פי זה לזהות את המשותף בין אנשים. צריך מידה קטנטנה של ציניות ביחס לזה. מי שתמים לגמרי לא יכול להבין את השיטה. השיטה הזאת לא מושלמת בכלל בכלל, אך היתרון העיקרי שבה שהיא מאפשרת לשדך גם לא ע"י היכרות מעמיקה. ומה לעשות, לא כולם מקבלים הצעות מחברים.

חבר יכול לשדך על פי סטיגמות (וזה יכול להיות מצויין לדעתי אם זה נעשה בטוב טעם)

שדכן יכול לערוך ראיון עומק עם מי שהוא משדך משני הצדדים ולשדך על פי זה, כן, בדרך כלל זה פחות נפוץ אבל לך תדע.

אתה צודק שבהכללה חבר זה יהיה לפי שיטת הפסיכולוג ושדכן יהיה לפי שיטת הסוציולוג.

א. זה לא תופעה.

ב. זה מעולה שמשדכים בין ריכוזי בנים לריכוזי בנות.

ג. טוב ששידוכים נעשים בצורה מסודרת.

ב. כיצד נעשים השידוכים? מה הם שיקולי הדעת? מדוע זה מעולה לדעתך?

ג. האם זה שונה מפניה רגילה לשדכנים? או שאין הבדל?

קו מסויים וגם באים לשם בחורים בסגנון מסויים 

שלי הוא יותר צורך מידע מחו"ל.

על כל פנים, זה נראה כמו רצון לקשרים אמתיים, אולי באמת המגמה זה הכסף.

אבל כבר גלוי וידוע שיש כוחות חזקים מאוד שמריצים במערב תופעות שנועדו ליצור כאוס וסטייה חברתית.

ראיתי פעם הרצאה של סוכן ק.ג.ב שערק למערב והוא מסביר את הבחישה הקומוניסטית במערב. השמאל הקיצוני ממשיך בזה, כמו שניתן לראות מכל מיני גופים וארגונים. וכמובן שרוסיה, סין, איראן, קטאר וייתכן שעוד אחרים משקיעים באותו כיוון.

האג'נדה היא פירוק ערכים של חברה מלוכדת, כדי להביא לתסיסה חברתית, שתביא לפיקפוק קולקטיבי בערכי המוסר המקובל באותה חברה, וכך לאפשר כניסה של רעיונות זרים ומתוך כך לשקיעה.

אם אמצא את ההרצאה, אחזור לעדכן.

לאותו סוכן קראו "יורי בזמנוב". זה ביוטיוב.