למה את חושבת שכיום הנשים הן אלו ששולטות?

וגם בעבר היו בעלות סמכות נשיות, דבורה הנביאה למשל הייתה שופטת.

וכבר הגמרא מדגישה את זה

כי מימד השליטה הפוליטית הוא בכפיה. ונשים שייכות יותר לרצון ופחות לכפיה.  אבל נשים השפיעו תרבותית יותר מגברים בימי הנביאים, כי היו יותר נביאות מנביאים (למשל חנה היא הסיבה לכינון המלכות בעם ישראל)

האכיפה השלטונית היא זאת שנעשית בכפיה. אז אולי כדאי שתבדוק את הנתונים ביחס גברים-נשים לגבי מערכות האכיפה והבטחון (פנים, ולא פחות, חוץ).

נשים יודעות טוב מאוד להיות פוליטקאיות, אני יכול לטעון למשל, שהטבע המניפולטיבי (גם הלא מודע) שלהן, הוא אחת התכונות שממרכזות אותן בעמדות השפעה מדיניות וחוקתיות.

וגם אם זה נכון שהיו יותר נביאות מנביאים (אין לי מושג מאיפה הבאת את זה), זה לגמרי לא מוכיח את הנקודה שהייתה להן השפעה תרבותית יותר גדולה מגברים. במיוחד לאור המוטו "כל כבודה בת מלך פנימה".

(גם חנה היא לא ראיה, שכן ייתכן להגיד שרוב (לא כל, רוב) השפעתה הייתה במימד הרוחני, אף אם לולא הוא לא הייתה קמה מלכות בישראל, ולא ברובד הפרגמטי).

בעיקרון זה הטבע האנושי שהאישה יותר מקבלת והגבר הוא המשפיע ותרבות המערב מבלבלת את כל הטבע האנושי וזה חלק מההשפעות שלה...

ככה אני הבנתי.

(ואולי גם בזכות הטכנולוגיה, שהקלה על מטלות הבית ושיחררה נשים לפעילויות אחרות)

מקובל לומר שהקללות של אדם וחווה נחלשות: 'בזעת אפך' - שמונה שעות עבודה במשרד עם מזגן. 'בצער תלדי' - אפידורל. וכנל 'והוא ימשול בך'
 

בחסידות קושרים את השינוי לפסוק 'כי־ברא ה' חדשה בארץ נקבה תסובב גבר', ולדברי האריזל על עליית מעמד האישה מעל האיש לעתיד לבוא

..

באמת בעתיד האישה תמשול? נראלי לא חכם, המדינה תעבוד על פי אנטרסים ורגשות, ולא על פי שיקול דעת

לפני 200 שנה מנעו מנשים ללמוד רפואה מאותן סיבות בדיוק 🤷‍♂️

לי אישית זה ממש לא מפריע, ואני חושב שהיו כמה וכמה שליטות מוצלחות מאוד במאה השנים האחרונות. ושבאופן כללי נשים צריכות להחליט לעצמן מה רע או טוב להן

כי שם הרגש יורה לעשות את הדבר הנכון כדי להציל את האדם...

אומרת את זה כי חקרתי סביבות הנושא (רוצה להיות רופאה בעתיד)

באותה תקופה אמרו "לנשים אין את קור הרוח הדרוש כדי להיות מנתחות" ודברים כאלו

רגשניות

את כתבת את זה גם בתגובה אחרת פה, "אם נשים ישלטו המדינה תפעל לפי השכל ולא לפי שיקול דעת."

זה מוזר בדיוק כמו לכתוב שגברים מצ'ואיסטים חסרי רגישות שלא יודעים לתקשר ובגלל זה למנוע מהם כל מיני דברים. רוב האנשים הם לא גרסא מוקצנת של סטריוטיפים על המין שלהם.

זה לא שכל הגברים הם יצורים כאלו שכלתנים והגיוניים שאפשר לסמוך עליהם בעיניים עצומות.

ברמה הכי בסיסית, לאישה ממוצעת יש שיקול דעת סביר כמו לגבר הממוצע. זה שיש הבדלים בין גברים לנשים לא אומר ששניהם לא בני אדם שאפשר לסמוך עליהם לתפקד בחברה ברמה הבסיסית.

עד שמישהו עוקף אותם בכביש,

או מסתכל בצורה לא נכונה על החברה שלהם,

ואפשר להמשיך את הרשימה הזאת או פשוט להסתכל על כמות האסירים הגברים לעומת האסירות הנשים...

בדיוק כמו שכתבת - גברים ונשים הם לא אוסף סטיגמות, הם בני אדם אינדיבידואליים.

האלימות הגברית הרבה יותר מגיעה מאטימות רגשית לעומת תגובה אלימה נשית שמגיעה מרגשנות. לכן תופעה של אלימות כרונית נפוצה אצל גברים יותר.

זה שאנו אינדבדואלים זה לא קשור. כל גבר מבטא טת גבריותו בצורה שונה, וכל אשה את נשיותה בצורה שונה. כמובן יש יוצאים מהכלל.

ואישה שמתחתנת עם זקן בודד בשביל הירושה שלו, נראית לי די קרה ומחושבת. (הלכתי בכוונה על הדוגמה המאוד סטריוטיפית)

זה לא שאין נטיות כלליות שמאפיינות את רוב הגברים או את רוב הנשים, אבל זה זה גם לא אומר שלנשים אין שכל או שלגברים אין רגש.  

אני משהי שמאוד הולכת לפי השכל הישר ולא לפי הרגש, ועדיין הרגש שלי עובד הרבה יותר מאשר בגבר ממוצע...

נגיד אפילו בדברים הקטנים הילד שלך ישחק מולך את תתני לו לנצח כדי שהוא ירגיש טוב נכון? לעומתך בעלך ישחק מולו וינצח אותו כדי ללמד אותו איך משחקים באמת

זה נראה לי קצת מוזר...

הרב יהושע שפירא

הרב ניר מנוסי

הגרון הלך למרק, הכרעיים לתבשיל עם תפוחי אדמה, החזה לטיגון...

כשאין מקררים בעולם, בכל יום חייבים להכין מאפס את כל האוכל של אותו היום, משלב הקנייה ועד ההכנה. זה מטורף! אנחנו בכלל לא יכולים לדמיין היום דבר כזה, שבכל יום חייבים לעשות קניות של חלב ועוף וביצים ומה שנשאר הולך לפח, וכך חוזר חלילה יום אחרי יום.

כביסה הייתה עניין של שעות ולא של 5 דקות הפעלת מכונה, בשביל לנקות את הבית היה צורך לשטוף ולטאטא ללא שואבים וללא רובוטים...

הטכנולוגיה באמת חסכה שעות רבות בכל יום, ושחררה את האשה לעשות דברים אחרים שיותר טובים גם עבורה וגם עבור הכלל.

כשאשה עובדת בתור מורה או מתכנתת או עוסית או אחות או רופאה או כל דבר אחר, היא תורמת לעולם הרבה יותר מאשר שהיא מבשלת ומכבסת בכל יום במשך שעות.

אבל הם הרבה יותר מעורבות ומובילות עשיה מפעם

שהנשים לקראת זמן הגאולה מכובדות ושולטות יותר מפעם

מכיוון שהגברים חטאו בעגל והנשים סירבו להשתתף בזה  (אולי דווקא לקראת זמן הגאולה ירדו נשמות דור המדבר לתקן)

משהו כזה...

צריך לחפש את זה לקרוא מה בדיוק כתוב

כשאין מכונת כביסה ואין תנור, ואין מוצרי היגיינה לנשים, ואין רכבים אלא סוסים וחמורים, והרבה עבודות מצריכות עבודה פיזית מסוג מסויים, ואין תחליפי מזון לתינוקות,

וכל דבר לוקח הרבה זמן, ואי אפשר לעשות הכל, אז ממילא מתבצעת חלוקה טבעית בין גברים לנשים (מבחינת כח, מבחינת הנקה וילדים, וכו) ולזה עצמו יש השלכות גם כן כך שבסוף האישה נמצאת יותר פנימה והגבר נמצא יותר בחוץ.

הטכנולוגיה שינתה את זה דרמטית.

זה עצמו אפשר את עליית הפמיניזם.

ועל גבי זה באו כל מיני אג'נדות של נקמה שגם הן עושות את שלהן בהשפעה על החברה.

בעבר היה הרבה יותר קשה להיות אישה. זה אחד ההסברים למה מברכים "שלא עשני אישה". וכשאישה מברכת "שעשני כרצונו" זה למעשה צידוק הדין. קבלת הגזירה האלוקית בבריאה.

ממה שידוע לי זה רק יילך ויחריף בצורה קיצונית עד שהאיזון יחזור בצורה טבעית

בצבא, משטרה, שירותי הכבאות וכו' הגברים עדיין שולטים בכיפה.

בכל אופן, ברור שמעמדן של הנשים השתנה לבלי הכר בזכות המדע והמהפכה התעשייתית. פחת עד כדי נעלם הצורך בעקרות בית שנשארות עם הילדים, מכבסות, מנקות ומבשלות. הנשים קיבלו אפשרות לרכוש השכלה ולהתפתח. 

בפשטות דברי ההביקורת של הרמב"ם מתייחסים למנהג שהוא מזכיר, שכנראה היה קיים בזמנו להוסיף שמות מלאכים וכד', דבר שאין בו מצווה כלל. מה שהופך בתפיסה של האנשים את המזוזה, ממצוה אלוקית שגם מבטאת שד' שומר עלינו לסוג של קמע.

"שומרת דלתות ישראל" זה טעות.

כשנכנסים ויוצאים מהדלת ומחזיקים בתפיסה כזאת ולא בתפיסה של קיום מצוות עשה מהתורה "וכתבתם על מזוזות ביתך", טועים .

הכתבה שמה דגש על ההגנה והשמירה וזה מטעה.

אונקלוס בן קלונימוס התגייר. שלח הקיסר גדוד של רומאים אחריו] לתופסו ולהביאו אליו...  

חזר הקיסר ושלח גדוד אחר אחרי אונקלוס, להביאו. אמר להם [הקיסר]: אל תדברו איתו דבר. כאשר תפסו אותו והלכו, ראה מזוזה שמונחת על הפתח,  הניח ידו עליה ואמר להם: מהו זה? אמרו לו: אמור לנו אתה.

אמר להם: מנהגו של עולם, מלך בשר ודם יושב מבפנים בארמון, ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, ואילו הקדוש ברוך הוא, עבדיו (בני ישראל) נמצאים מבפנים בבתיהם והוא משמרן מבחוץ, שנאמר: "ה' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם" (תהלים קכא, ח), התגיירו גם הם. 

אולי אתה מעדיף לבדוק מזוזה במקום לפשפש במעשיך - אל תכניס את ההחלטות שלך לפיות של רבנים.

אני חושב שזה בעיקר תלוי בהרגשה שלך.

אם אין, אז לא יפריע לי לכסות אותה בתמונה אחרת

מה הסיפור הגדול?

כל מי שמנוי לעיתון, מחזיק כמה תמונות של רשעים בבית.

(ושלא יהיה מובן שקראתי למישהו "רשע" וכדו)

תמונה יפה סך הכל.  

לא עושה לי הרגשה רעה אם אין בזה בעיה רוחנית

החשש שלי זה לא בגלל התמונה עצמה, אלא שזה הוצאה שלהם ("כח הפועל בנפעל" מה שנקרא)

א. אם אני מבין נכון, הכוונה היא שבפורים זה נס של הגוף - הפיזי, ולא של הנשמה - הרוחנית. זה רעיון זה בסיסי שכמדומני מופיע בלבוש ו/או בט"ז.

ב. השאלה לא מובנת, אם כוונתך לשאול באופן כללי: מה שמחת הפורים תורמת תשאר השנה, זו באמת שאלה אינסופית שאפשר לשאול על כל דבר ומאידך בטח ניתן ליישב אותה בקלות.

אם כוונתך ספציפית על "עד דלא ידע", אז כמדומני שהרמ"א מסביר שהאדם לא יוכל לשקול אם יותר חשוב הנקמה בהמן או ההמלכה של מרדכי, כלומר שהנס בפורים (ולא רק) מורכב מנקמה ושכר בחדא מחתא, ולשיכור קשה לדעת אם יותר חשוב הדין ברשעים או שיותר חדוב השכר לצדיקים. קראתי שהרב אוירבך אמר שזה ההסבר הכי פשוט לדברי הגמ', וגם אני הקטן מסכים עם האמירה הזו

וזה כמובן תורם המון למחשבה על שכר ועונש.

ג. נדמה לי שההסבר בנגלה מספיק טוב. תקרא את הרמב"ן והר"ן במגילה דף א. מדפי הרי"ף.

בתורה כמוך פה בפורום. חוץ מהיסטורי

א. בשבת וביום טוב, קדושת הגוף (והחומר) יושבת על קדושת הזמן. קדושת הגוף כזו היא "לא חוכמה" כי אתה בתוך זמן שמרים אותך למעלה ונותן לך תחושת בטחון שאתה מסובב בקודש (אותו דבר בסעודת מצווה או בסעודה במקום קדוש).

קדושת הגוף העצמית מצריכה שתהיה שם באמת בתפיסה ובתודעה שלך בלי עזרים. שבאמת תבין שיש לגוף קדושה ובאמת תהיה מחובר חזק לה' כדי להרגיש שזה קדוש ושאתה לא עובד על עצמך. באופן קצת אבסורדי, מי ששמה מחובר יותר מאחרים גם לה' וגם לגוף (בצורה נכונה).

זה כמו שלהגיע להיות נביא כשיש השראת שכינה זה לא הכי חוכמה, החוכמה זה להיות נביא שחצב את כל הדרך מלמטה עד שהגיע לנבואה (וזה לענ"ד ההסבר למה כבר הרבה שנים אין נבואה).

בימי פורים (עוד לפני שהוא היה חג) ובמה שקרה לפני כן, התגלתה הקדושה הזו (נכון שאז זה היה כתוצאה מדחיפה אלהית, אבל לומדים משם את העקרון).

כיום זה יום חג אז יש בו גם את קדושת הזמן, אבל זה הפוך משבת ויו"ט- בפורים קדושת הגוף הובילה לקדושת הזמן, הגוף כל כך קדוש עד שגם הזמן התקדש (ויש בו גם מימד של קדושת המקום- קשור קצת לשאלה ג- יש הבדל בין המקומות מתי חל החג).  

העיקר הוא ללמוד מפורים את היסוד לכל שאר השנה.

ב. כשתופסים שזה לא וורט אלא אמת- כל המבט על החיים משתנה (למי שרודף אחרי האמת ומחפש לחיות אמיתות ולא ריגושים).

מי שלדוג' מבין ש"בידו אפקיד רוחי בעת אישן ואעירה" (לא מבחינה פיזית שזה רק תהליכים פיזיולוגיים במוח, אלא נשמתית), כלומר שבכל לילה הנשמה שלו עולה למעלה, תופס את השינה והקימה אחרת.

או לשיר בשבת "דורשי ה' זרע אברהם אוהבו" ולתפוס שיש בכל אחד מאיתנו "אברהמיות" מוחשית, וזה לא רק וורט או משהו פסיכולוגי או חינוכי, אלא משהו שאכן קיים בתוכנו.

ובכלל לא בשנמהמ.

ב. יום אחד משפיע על כל השנה

ג. מוקף אור מקיף פרוז אור פנימי. איממנטי טרנצננצדני. @צדיק יסוד עלום  מבין בזה

יציאת מצרים מוזכר יותר בתורה/נ"ך.

וסיפור יציאת מצרים לוקח יותר פסוקים מהמגילה.

בסוף אסתר זה סםר קצר.

גם על רות יש ספר שלם, בכל זאת היא לא חשובה יותר מדוד או שלמה או שמואל או משה או יהושע או יעקב שאין להם ספר שלם.

יש תופעה של "משלוח מנות תורני", שהביא לנו ספרים שלמים מדמויות כמעט לא צפויות, על מגילת אסתר.

לדוגמה, "מחיר יין" לרמ"א, ו"מנות הלוי" לר"ש אלקבץ.

זה מקסים בעיניי

אלא רק לשתות מים במקרה הפחות טוב.

שהוא הקדים בחודש

ראה שרשור מיקום מקביל והשווה:

https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=24&topic_id=873061&forum_id=1364

ככה יוצא שיש שלוש חומרות יחד..

חומרא בשיעור כזית, כדעת התוס'

חומרא שהתקטנו השיעורים

חומרא ללכת לפי משקל (זו לא בדיוק חומרא אבל לצורך העניין)

* עוד לא הייתי בחו"ל. לא יוצא מהארץ.

* לא שומע כלל שירים בספירת העומר ובשלושת השבועות.

* אוכל 2 כזית במוציא מצה.

* שנתיים צמתי צום בכורות כמו שכתוב בעולת ראיה. מזל שידעתי לעצור בזמן..😅

(אם אני לא טועה בכל הדוגמאות יש פוסקים שסבורים שזה עיקר הדין ויש פוסקים שסבורים שניתן פחות אז מניח שזה עונה להגדרה של להחמיר.. כמו שכתבו פה על שתיה לפני התפילה.. יש פוסקים שסבורים שזה הדין, ויש שהקלו יותר וממילא לשיטתם זה חומרא..).

ותענית בכורות זה לא חומרה שמביאה לידי קולא?
 

כי בסוף לא מתרכזים במגיד מרוב רעב

מזכירים את בני רב פפא, להראות שאפשר לגדל משפחה של עשרה תלמידי חכמים גדולים.
 

הרמ"א כתב בסוף תשובותיו, שרב פפא היה עשיר גדול ומחזיק תורה ובזכות שעשה לבניו סיומים ושמחה לגמר מסכת, זכה שכל עשרת בניו היו גדולים בתורה. הוא ממשיך ומוצא בהם רמזים לעשרת הדברות ולעשרה מאמרות.

תודה!