למה בעבר (בתורה) וקצת לאחר מכן הגברים הם היו האלה השולטים בעם, בבית ובכל מיני מקומות אחרים..
וכיום הנשים הם אלה ששולטות...
ממה נובע השינוי הזה?
למה בעבר (בתורה) וקצת לאחר מכן הגברים הם היו האלה השולטים בעם, בבית ובכל מיני מקומות אחרים..
וכיום הנשים הם אלה ששולטות...
ממה נובע השינוי הזה?
ימח שם עראפתלמה את חושבת שכיום הנשים הן אלו ששולטות?
וגם בעבר היו בעלות סמכות נשיות, דבורה הנביאה למשל הייתה שופטת.
וכבר הגמרא מדגישה את זה
כי מימד השליטה הפוליטית הוא בכפיה. ונשים שייכות יותר לרצון ופחות לכפיה. אבל נשים השפיעו תרבותית יותר מגברים בימי הנביאים, כי היו יותר נביאות מנביאים (למשל חנה היא הסיבה לכינון המלכות בעם ישראל)
האכיפה השלטונית היא זאת שנעשית בכפיה. אז אולי כדאי שתבדוק את הנתונים ביחס גברים-נשים לגבי מערכות האכיפה והבטחון (פנים, ולא פחות, חוץ).
נשים יודעות טוב מאוד להיות פוליטקאיות, אני יכול לטעון למשל, שהטבע המניפולטיבי (גם הלא מודע) שלהן, הוא אחת התכונות שממרכזות אותן בעמדות השפעה מדיניות וחוקתיות.
וגם אם זה נכון שהיו יותר נביאות מנביאים (אין לי מושג מאיפה הבאת את זה), זה לגמרי לא מוכיח את הנקודה שהייתה להן השפעה תרבותית יותר גדולה מגברים. במיוחד לאור המוטו "כל כבודה בת מלך פנימה".
(גם חנה היא לא ראיה, שכן ייתכן להגיד שרוב (לא כל, רוב) השפעתה הייתה במימד הרוחני, אף אם לולא הוא לא הייתה קמה מלכות בישראל, ולא ברובד הפרגמטי).
בעיקרון זה הטבע האנושי שהאישה יותר מקבלת והגבר הוא המשפיע ותרבות המערב מבלבלת את כל הטבע האנושי וזה חלק מההשפעות שלה...
ככה אני הבנתי.
(ואולי גם בזכות הטכנולוגיה, שהקלה על מטלות הבית ושיחררה נשים לפעילויות אחרות)
מקובל לומר שהקללות של אדם וחווה נחלשות: 'בזעת אפך' - שמונה שעות עבודה במשרד עם מזגן. 'בצער תלדי' - אפידורל. וכנל 'והוא ימשול בך'
בחסידות קושרים את השינוי לפסוק 'כי־ברא ה' חדשה בארץ נקבה תסובב גבר', ולדברי האריזל על עליית מעמד האישה מעל האיש לעתיד לבוא
..
באמת בעתיד האישה תמשול? נראלי לא חכם, המדינה תעבוד על פי אנטרסים ורגשות, ולא על פי שיקול דעת
לפני 200 שנה מנעו מנשים ללמוד רפואה מאותן סיבות בדיוק 🤷♂️
לי אישית זה ממש לא מפריע, ואני חושב שהיו כמה וכמה שליטות מוצלחות מאוד במאה השנים האחרונות. ושבאופן כללי נשים צריכות להחליט לעצמן מה רע או טוב להן
כי שם הרגש יורה לעשות את הדבר הנכון כדי להציל את האדם...
אומרת את זה כי חקרתי סביבות הנושא (רוצה להיות רופאה בעתיד)
באותה תקופה אמרו "לנשים אין את קור הרוח הדרוש כדי להיות מנתחות" ודברים כאלו
רגשניות
את כתבת את זה גם בתגובה אחרת פה, "אם נשים ישלטו המדינה תפעל לפי השכל ולא לפי שיקול דעת."
זה מוזר בדיוק כמו לכתוב שגברים מצ'ואיסטים חסרי רגישות שלא יודעים לתקשר ובגלל זה למנוע מהם כל מיני דברים. רוב האנשים הם לא גרסא מוקצנת של סטריוטיפים על המין שלהם.
זה לא שכל הגברים הם יצורים כאלו שכלתנים והגיוניים שאפשר לסמוך עליהם בעיניים עצומות.
ברמה הכי בסיסית, לאישה ממוצעת יש שיקול דעת סביר כמו לגבר הממוצע. זה שיש הבדלים בין גברים לנשים לא אומר ששניהם לא בני אדם שאפשר לסמוך עליהם לתפקד בחברה ברמה הבסיסית.
עד שמישהו עוקף אותם בכביש,
או מסתכל בצורה לא נכונה על החברה שלהם,
ואפשר להמשיך את הרשימה הזאת או פשוט להסתכל על כמות האסירים הגברים לעומת האסירות הנשים...
בדיוק כמו שכתבת - גברים ונשים הם לא אוסף סטיגמות, הם בני אדם אינדיבידואליים.
האלימות הגברית הרבה יותר מגיעה מאטימות רגשית לעומת תגובה אלימה נשית שמגיעה מרגשנות. לכן תופעה של אלימות כרונית נפוצה אצל גברים יותר.
זה שאנו אינדבדואלים זה לא קשור. כל גבר מבטא טת גבריותו בצורה שונה, וכל אשה את נשיותה בצורה שונה. כמובן יש יוצאים מהכלל.
ואישה שמתחתנת עם זקן בודד בשביל הירושה שלו, נראית לי די קרה ומחושבת. (הלכתי בכוונה על הדוגמה המאוד סטריוטיפית)
זה לא שאין נטיות כלליות שמאפיינות את רוב הגברים או את רוב הנשים, אבל זה זה גם לא אומר שלנשים אין שכל או שלגברים אין רגש.
אני משהי שמאוד הולכת לפי השכל הישר ולא לפי הרגש, ועדיין הרגש שלי עובד הרבה יותר מאשר בגבר ממוצע...
נגיד אפילו בדברים הקטנים הילד שלך ישחק מולך את תתני לו לנצח כדי שהוא ירגיש טוב נכון? לעומתך בעלך ישחק מולו וינצח אותו כדי ללמד אותו איך משחקים באמת
זה נראה לי קצת מוזר...
הגרון הלך למרק, הכרעיים לתבשיל עם תפוחי אדמה, החזה לטיגון...
כשאין מקררים בעולם, בכל יום חייבים להכין מאפס את כל האוכל של אותו היום, משלב הקנייה ועד ההכנה. זה מטורף! אנחנו בכלל לא יכולים לדמיין היום דבר כזה, שבכל יום חייבים לעשות קניות של חלב ועוף וביצים ומה שנשאר הולך לפח, וכך חוזר חלילה יום אחרי יום.
כביסה הייתה עניין של שעות ולא של 5 דקות הפעלת מכונה, בשביל לנקות את הבית היה צורך לשטוף ולטאטא ללא שואבים וללא רובוטים...
הטכנולוגיה באמת חסכה שעות רבות בכל יום, ושחררה את האשה לעשות דברים אחרים שיותר טובים גם עבורה וגם עבור הכלל.
כשאשה עובדת בתור מורה או מתכנתת או עוסית או אחות או רופאה או כל דבר אחר, היא תורמת לעולם הרבה יותר מאשר שהיא מבשלת ומכבסת בכל יום במשך שעות.
אבל הם הרבה יותר מעורבות ומובילות עשיה מפעם
שהנשים לקראת זמן הגאולה מכובדות ושולטות יותר מפעם
מכיוון שהגברים חטאו בעגל והנשים סירבו להשתתף בזה (אולי דווקא לקראת זמן הגאולה ירדו נשמות דור המדבר לתקן)
משהו כזה...
צריך לחפש את זה לקרוא מה בדיוק כתוב
כשאין מכונת כביסה ואין תנור, ואין מוצרי היגיינה לנשים, ואין רכבים אלא סוסים וחמורים, והרבה עבודות מצריכות עבודה פיזית מסוג מסויים, ואין תחליפי מזון לתינוקות,
וכל דבר לוקח הרבה זמן, ואי אפשר לעשות הכל, אז ממילא מתבצעת חלוקה טבעית בין גברים לנשים (מבחינת כח, מבחינת הנקה וילדים, וכו) ולזה עצמו יש השלכות גם כן כך שבסוף האישה נמצאת יותר פנימה והגבר נמצא יותר בחוץ.
הטכנולוגיה שינתה את זה דרמטית.
זה עצמו אפשר את עליית הפמיניזם.
ועל גבי זה באו כל מיני אג'נדות של נקמה שגם הן עושות את שלהן בהשפעה על החברה.
בעבר היה הרבה יותר קשה להיות אישה. זה אחד ההסברים למה מברכים "שלא עשני אישה". וכשאישה מברכת "שעשני כרצונו" זה למעשה צידוק הדין. קבלת הגזירה האלוקית בבריאה.
ממה שידוע לי זה רק יילך ויחריף בצורה קיצונית עד שהאיזון יחזור בצורה טבעית
טוב, זה מה שאמרתי, לא לכל שטות, רק לחלק
ימח שם עראפתבצבא, משטרה, שירותי הכבאות וכו' הגברים עדיין שולטים בכיפה.
בכל אופן, ברור שמעמדן של הנשים השתנה לבלי הכר בזכות המדע והמהפכה התעשייתית. פחת עד כדי נעלם הצורך בעקרות בית שנשארות עם הילדים, מכבסות, מנקות ומבשלות. הנשים קיבלו אפשרות לרכוש השכלה ולהתפתח.
אני מחפש מקורות לנושא בכותרת. אשמח לכל הפניה, גם אם זה רק לפרק יחיד בתוך ספר.
אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
תודה
תודה לGEMINI
שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".
א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)
ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)
לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים
חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש
"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16
פירוש נוסף-
בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה
[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17
כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)
הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...
לט אבות מלאכה שאסורות בשבת נעשו לצורך בניית המשכן.
לשם מה נצטרכו בבניית המשכן למלאכות של הכנת הלחם?
זורע, חורש, קוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, אופה?
@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.
@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.
(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת
)
רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות
האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו
מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן
וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ
בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.
הכי שיש ביהדות.
בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו
כְּקֶדֶםאחרונהשאלה ממש בסיסית.
לפעמים אני רואה בקבוצות שו"ת בווצאפ שאלות על קיום מצוות שילוח הקן ואני מבין שניתן לקיימה גם בימינו.
טשמח להבין האם זה אומר שהשואל בהכרח מעונין לאכול את הביצים שבקן?
גם לפעמים מדובר כבר בגוזלים ממש
הם רוצים לקיים מצווה
בגדול יש שתי גישות: אחת שאומרת שהמצווה היא רק סייג כשמתחשק לך לקחת את הביצים או הגוזלים, ואין עניין וחבל להציק לציפורים סתם ככה. הגישה השניה אומרת שיש עניין לקיים את המצווה כעניין בפני עצמו, גם אם לא מתחשק לך לאכול חביתה. בתוך הגישה השניה, יש כאלו שאומרים שמספיק לשלח את האם ולא צריך לקחת את הביצים
מחשבה שלי- לפעמים כבר אין לנו מה לעשות, כזה כבר התייאשנו, אתה מרגיש שזה כבר מעבר לך.
אתה כל כך עמוק בתוך, ואין לך שמץ אין יוצאים. באמת.
זה כמו כזה ייאוש עמוק, או פשוט שום שמץ מה לעשות.
ואז נשאר פשוט להגיד לה'- וואלה אני עשיתי את שלי, איפה אתה אבא?! כואב לי, איפה המקום שלך?
למה צריך את זה? בוא דבר.
וזה בא מהמקום הכי עמוק. וצועקים ''איההה'' איפה אתה אבא
.. אמנם ברכות התורה מסתמכות על פסוק מהתורה בפרשת האזינו.:
כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ: (דברים פרק לב
את ברכת התורה בבוקר לפני עסק בתורה הוא מדאוריתא. לכן מי שספק אם ברך ברכת התורה (לא מדבר על עליה לתורה) , ספק דאוריתא לחומרא, ויברך רק את "אשר בחר בנו". או שימתין לברכת אהבת עולם ויפטר בה
קראתי השתכנעתי
הבית יוסף (בסימן קלט) מסביר על פי הראשונים שחזל תיקנו לברך תמיד כשקוראים בציבור (גם אם העולה בירך לעצמו רגע לפני כן) משום כבוד התורה
…כנראה כבוד התורה עולה על ספק ברכות להקל.
למשל שאם אין לוי הכהן עולה גם לשני ומברך שוב, למרות שהוא בירך את אותן ברכות לפני רגע
אז אני משער שלכן זה לא היה בשבילם ספק..
… במועד שני של גלויות גם הם לא לבטלה למרות
שמועד שני של גלויות כבר לא נחוץ מאז שלוח השנה קבוע ולא משתנה.