אין רע בעצם זה שהלוז שלך 'לא טבעי'

כל עוד מסתדר לך עם השבצק - תפאדל

לגבי שוטטות זה קיים גם בשאר אנשים ותטפל ישירות איכשהו

לדעתי כשתראה שאתה מסמן ווי על סדר יום של קימה מאוחרת, תוכל גם בבוא העת או הצורך, לשנות את הזמני היום שלך

למה זה רע לתפור לך לו"ז שמתאים את עצמו לנקודות התורפה שלך?

אני חושב שזה באמת בסדר לעשות את זה. למה זה בעיה?

את ההרגלים זה צעד ראשון והכי חשוב,

אמרת שעוד מעט יהיה לך מקום עבודה שתצטרך להגיע אליו בשעות "נורמליות" אז מן הסתם הלוז שלך ישתנה בהתאם... 

אז איפה הבעיה?

ציפור לילה שמתקשה מאוד להירדם מוקדם.

אמנם לא בשעות כאלה אבל להירדם ב12 זה יום מוצלח שלי. חשבתי שהחיים והילדים יסדרו לי את זה, אבל הם לא.

עולים לי שלושה כיוונים.

1. דחיינות שינה -גורמים פסיכולוגיים שגורמים לנו לדחות את השינה, כמו צורך בשליטה, עומס רגשי, חוסר סיפוק במהלך היום. תבדוק את זה.

2. מלטונין- אולי מדובר פשוט בבעיה פיזיולוגית שאפשר לפתור עם מלטונין.

3. לקבל את זה. שככה אתה.

למצוא פתרונות למצב הזה כמו עבודה בשעות האלה או שאתה אחראי על השכבות של הילדים ואשתך על התארגנות בבוקר וכו'

מלבד הודעות, שעון מעורר ופיקוד העורך ב-00:30. נפתח ב-4:00 (רימון). החיים הטובים

תנסה שיהיו לך את התנאים האידיאליים לישון: לרוץ בצהרים/אחרי צהרים (מצד אחד מעייף מצד שני רחוק מספיק מהשינה כדי לא לעורר. הכי טוב בבוקר, כמה שיותר רחוק). להימנע מלאכול שעתיים/שלוש לפני השינה, במיוחד לא דברים כבדים. להחשיך לגמרי את החדר שינה. לבודד רעשים. לשים כיסוי עיניים אם צריך. אפשר גם לשמוע רעש לבן, אומרים שזה עוזר, לא בדקתי (יש את זה בכל מיני אפליקציות, תחפש תמצא). יש כאלו שאם שותים יין נרדמים כמו תינוק, תנסה תראה אולי גם אתה כזה.

ואפשר לחשוב באמת מה גורם לזה, לשבת עם עצמך למה מנטלית זה קשה. לפעמים זה רק עניין של הרגלים שפשוט צריך להתמיד ולא להתייאש. אתה שוכב שעתיים, תמשיך לשכב. מקסימום לחשוב מחשבות, אבל לא פלאפון (אפשר אפילו להוציא את הפלאפון מהחדר שינה אם הוא מפריע. שעון מעורר אפשר לקנות ייעודי, לא חייב מהפלאפון). אבל יכול להיות שיש פה משהו יותר עמוק שצריך להבין מהו. לי אישית זה לא נשמע שזה משהו פיזיולוגי (יש תופעה פיזיולוגית כזאת של ציפורי לילה) כי אתה מתאר שזה התפתח עם השנים.

בהצלחה!

ויש כמה אנשים שיכולים לשלוח לי הודעה שמעירה אותי במקרה הצורך. גם  צריך מסך כהה בלי אור כחול ועוד כמה.

אני על רטט כל היום אא"כ יש משהו מיוחד, אבל בהחלט חכם לשים השתק. ואני גם עם מסנן אור כחול כל היום.

כל עוד הוא עדיין בפלא.. זו רק אשליה שהפלא נותן לו מנוח זה לא באמת ..

אלא אם כן זו בחירה מודעת מלכתחילה

כשאני בענייני הפלא שקט. כשאני מול מחשב אני רואה הודעות אבל הן לא מצפצפות.

קודם גל הדבר הכי חשוב הוא הרצון.

אתה מוצא מסגרות שמסתדרות עם המצב הזה וזה לא מחייב אותך לעשות שינוי משמעותי.

טיפ פרקטי- להוריד מסכים בשעות הערב. זה קשוח מאוד אבל עוזר. מרגע שמחשיך לא להדליק אורות רק אור קטן וחם- צהוב. לעשות אימון בשעות הערב. ושוב- בלי מסכים.

אני גם נופלת לזה הרבה. לא יודעת למה אפילו!

אולי כי השעות של הלילה הכי רגועות ואני אוהבת אותן לעצמי.

רק רוצה לחזק אותך ולהגיד לך שזאת התמודדות של הרבה אנשים ושזה נורמאלי. בעז"ה עם הזמן זה יסתדר לך. ברגע שתהיה לך עבודה אתה תתרגל ותיכנס לשיגרת שינה נורמאלית בעז"ה.

והכי חשוב אל תתן לזה לפגוע לך בביטחון עצמי, צריך לקבל את עצמנו עם האתגרים שלנו. כולנו מתמודדים ולא סתם באנו לעולם הזה, באנו לעבוד.

זה איך את דואגת שיהיו לך שעות רגועות בשבילך ביום.

כשתדעי את זה, את תשני בלילה.

זה משהו אחר.

אבל כן, אתה צודק.

צאי להליכה כשיורד החושך (סביב 20:00). אפילו להתאמן בגינת כושר או משהו כזה. בלי הטלפון (הוא יכול להיות בכיס אבל לא בשימוש). קחי את הזמן הזה לעצמך ולנפש שלך ותראי איך שהגוף הולך לישון אחר כך.

אה - וגם להתקלח בחושך או קרוב לזה, ובלי אור לבן. שהשינה תתחיל עוד לפני שנכנסת למיטה בפועל.

תודה!

שאתאפס על החיים שלי אולי אתחיל ליישם

הביאו את היום

בעלי גם ציפור לילה, עם קשב.  ישן ב2 בערך כל יום. לפעמים יותר מאוחר

הוא לא עובד כשכיר, אבל הוא בהחלט קם מוקדם ביחס לשעה שהוא ישן בה, סביבות 8. הוא זה זמפזר את הילדים בבוקר והוא גם צריך לעבוד בשעות האלה. פשוט משלים שעות שינה בצהריים כי הוא קורס

שהוא חוקר שינה ופרופסור בברקלי (ולפני כן בהרווארד)

ובספר כתוב שביולוגית בני האדם לא בנויים לישון באותן שעות של הלילה. ויש אנשים שטבעית ישנים יותר מוקדם וכאלו שטבעית הם 'ציפורי לילה'. ושבחברה פרימיטיבית בה תמיד כדאי שמישהו ישאר ער כדי לשמור זה ממש עושה שכל, ובחברה המודרנית 'ציפורי הלילה' בפלונטר

(התלבטתי כמה ימים האם לכתוב את התגובה, כי השיתוף שלך נכתב מנקודת מבט יהודית. ובהחלט אפשר להגיד 'אוקיי זה טבעי אבל גם לכעוס זה טבעי ועדיין עובדים על זה'. בסוף כתבתי בגלל כל מיני 'איבחונים' שהוצעו כאן)

שב עם עצמך תברר מה באמת קורה איתך , מה כואב ..

זה לא עצלות כמו חוסר רצון בגלל כאב אחר שרק אתה יכול לדעת מה מסתתר מאחוריו ..

(אלא אם כן יש לך באמת חוסרים בדם וזה גורם לעייפות.. בדרך כלל זה יותר נפוץ אצל נשים .)

גם אם זה בריחה תנסה פעמים בשבוע

להעביר את המנורה מאור חזק לאור חלש ( מנורת לילה , מנורת שולחן ) עדיף אור צהוב..

שים מוזיקה רגועה .. תעשה התבודדות או תכתוב .. או פשוט תהיה עם עצמך .. אם זה לא עוזר

תפרוק אנרגיה

איגרוף.. ריצות .. כושר..

תגיד לעצמך אני הולך לישון וקם מחר בשמונה ..

ממש תדבר עם התת מודע הוא הרבה יותר חכם ממה שאתה חושב.

להגיד אני לא מסוגל לקום .. זו אמונה מגבילה

עכשיו תשים לב מה מסתתר שם?

א. טראומה (גם קטנה לא משהו גדול) או כאב מסויים שהושתק במשך שנים.

ב. בעיה פיזית ( חוסר ויטמינים וכו'..)

ג. הרגלים לא נכונים שנבנו במשך שנים ..

ד. התמכרות

על הכל אפשר להתגבר תקום .. תרים את הראש

ניסית טיפול תרופתי? יש גם משהו טבעי שמאזן את הפרשת המלטונין, וגם משהו כימי... פנה לרופא

או מה ההבדל בין זה לכימי? חומרים טבעיים הם לא כימיים?
(סליחה. אבל...)

אני כן נעזרת בתוספי תזונה

אבל לא בגלל שהם מאוד טבעיים, בגלל תופעות לוואי מינוריות בעיקר

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית

נראה חיובי בעיניכן?

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.