אבל אתה צודק,שעיקר העבודה היא מאהבה ולא כי אנו חייבים על פי דין

היכולת שלי לקבל את מציאות הקב"ה עוברת גם דרך הצינור הפילוסופי... וכך כל ההתעסקות עם רוע בעולם סה"כ לא מעסיקה אותי. 

להבנתי, כל הטענות שהבאת הן מאוד ריגשיות, אז בצד של הרציונל כאילו זה לא עובר, כי השכל עובד בכלים אחרים.

אני יכול להתמודד עם השאלות שלך כלים הרציונאלים, אבל זה פשוט לא זה. זה לא שייך.

כן מאוד מזדהה עם האדרת האמונה של עמ"י בדבקות בקב"ה. 

חסד שעושים עם כלפי שמיא בודאי שיש לו צד מטאפורי מסויים.

בכל אופן, איך שלא נקרא לזה, תנועת החסד בין שיהודי חש לקב"ה היא חשובה מאין כמוה בעבודת ה'.

לכן כנסת ישראל נקראת "חולת אהבה"

חולי זה לא מצב מאוזן

מסתבר שזה בתחום שמעל השכל, אבל אז אני נכנס לשאלה אחרת, באלו כלים אני יכול להתייחס לזה?

מעבר לכך..

לא בגלל לימוד בפסוקים בתנ"ך הייתי מגיע למסקנה שלא צריך לעבוד את ה' מהדין.

לכאורה השאלה שלך, זאת השאלה של אלישע בן אבויה. הרי כתוב על קן ציפור יגיעו רמיך והיה מי שעלה לעץ שילח את האם על הבנים נפל ומת..

החילול השם הנושא כאשר עם ישראל סובל זה עניין משמעותי. הסבל שלנו כביכול הסבל של ה'. אבל שוב, זה רק כביכול. 

ה' הוא מעל הכל, זה מה הקו העליון שמנחה אותי לפי שאני נגיש לכל שאלה.

אם ה' הוא מעל הכל, אז מותר לי גם לא להבין אותו. 

אם ה' מעל הכל, אז אני חייב לשמוע לו.

גם אם אני לא מבין אני מחוייב.

וגם מבחינת עבודת ה' הפנימית ולא הפילוסופית - אני רוצה להרגיש מחוייב! זאת תחושה בלתי נפרדת בעבודת ה'.

כמו מצות ציצית. אין איסור לא לשים ציצית. אני חייב לשים ציציות בבגד של ארבע כנפות, אז לכן שמים ציצית  כדי להתחייב במצווה. "גדול המצווה ועושה".

ונחזור לשכל - מבחינה שיכלית זה הקב"ה הוא בעל הסמכות העליונה - זאת הנחת יסוד. בכל טענה שיכלית יש הנחות יסוד. כל הטענות השיכליות כפי שאני מבין את הקשר עם הקב"ה מושתות על הנחת יסוד זו. זאת לא תוצאה של הנחת יסוד אחרות אלא היא הנחת יסוד בפני עצמה לכן אני לא אוותר עליה.

ה' לא בא בטרוניא עם בריותיו, לזה אני מחוייב במיליון אחוז.

אך האם זה אומר שהכל יהיה נעים וטוב, לא!

לא הכל אני מבין, ואני גם לא מתהיימר להבין.

ה' רוצה להעביר שפע דרכי, אך מה שלא תחת אחריותי - עלי להתפלל עליו. אבל האם זה מחוייב - כלל וכלל לא!

אם היינו בדור שהיתה נפוצה הנבואה אז הייתי יכול ללכת לשאול נביא, למה זה ככה ולא אחרת.

אבל נביא זמין לצידי, אז נשתמש בבחינת "חכם גדול מנביא" ונחשוב בשכל שלנו אילו שאלות יכולות לקדם אותנו ועל פי זה להניח איזה מה הקב"ה היה רוצה שנשאל.

לא כל שאלה היא מקדמת את המציאות! 

כששאלו את מו"ר הרב חנן פורת בראיון האחרון איתו "איך אתה רוצה שיזכרו אותך?" אז הוא אמר "זאת שאלה שיש בה קטנות מסויימת.. חנן פורת לא צריך לחשוב מה לעשות כדי שיזכרו אותו אלא מה לעשות כי זה האמת" (ציטוט לא מדוייק). 

היהדות מתעסקת בשאלת "צדיק ורע לו" מהתנ"ך עד לחז"ל ולראשונים והאחרונים.

אך באינטאיציה האישית שלי, זה לא מתחיל..

אני לא מתהיימר לומר שהאינטואיציה שלי אידיאלית או הכי בריאה אבל שאלת ביחס למה שאני מרגיש אז עינתי לך

השאלה כמובן על ההווה, כי לעתיד לבוא ברור שבסוף יהיה טוב לגמרי ללא שום רע

וודאי לי אמונה בה' ושכל מה שהוא עושה זב בהשגחה ולטובה ושבסוף יהיה טוב לגמרי בלי רע.

אבל עדיין השאלה קיימת כשאלה, לא כקושיא.

ואפילו הנביאים שאלו זאת ולא קיבלו תשובה

זה שכל הנביאים שאלו זה אומר שגם אני אשאל חח

בלי להגיד אם זה טוב או רע לא הבנתי את הצורך לשאול.

הקב"ה מאיתו הטוב והרע. אז הוא יוצר גם רע. מה השאלה?

למה שיטרידו אותי חשבונות שמיים? בקושי את החשבונות שלי אני מחזיק

הפרשנות האנושית היא כאין וכאפס בפני הכוונה הא-להית.

מבחינתי בטענה הזאתי נפתרה התהיה הקיומית

מה שאתה עונה זה כבר תירוץ על השאלה, שה' יודע יותר טוב מאיתנו, אבל השאלה מתחילה והתירוץ רק חלקי, כי בסוף נותרת סתירה בין האמת האלוקית לחווית הרע של האדם, וברור שזה שהאדם לא תופס את האמת ונשאר עצוב זה רע, ובמילא נשאלת השטלה - למה ה' גורם לכך אם היה יכול להיות טוב (או שהיה יכול לסדר מצב שיהיה לנו ברור שבעצם המצב הרע הוא האמת האלוקית)?

בתור הנחת יסוד. בהנחות יסוד של התפיסה שלי החוויה הזאת לא נמצאת.

החוויה שלי שאין לי מושג מה ה' רוצה. אין לי מושג אם מה שאני רואה זה טוב או רע, מוכרח מהמציאות או ניתן לשינוי.

אני לא עונה תירוץ על אף שאלה.

לא מטריד אותי רע או טוב, כי מראש ההסתכלות שלי פחות נותנת מקום לחוויה האנושית שאתה חווה. כי אני לא אתה, אני חווה חוויה אחרת.

האדם חווה רע בעולם, אין פה שום סתירה, לא חלקית ולא בטיח. בטח שיש רע. וולקאם טו דה וורלד. זאת התפיסה הבסיסית שלי. אף פעם (ממה שזכור לי) לא פקפקתי בקיומו של הרע.

וזה בדיוק השאלה- למה ה' ברא עולם שבו הרע זה תופעה נורמלית?

לא חשבונות שמיים, אלא שאלה קיומית.

ולא הבנתי , לא מפריע לך כשרע לך?

וברור שה' רוצה שבסוף יהיה טוב לגמרי - זה וודאי מעצם טוב ה' המוחלט (ואז נשאלת השאלה אז למה זה כבר לא עכשיו)

חוסר נוחות זה לא קושי קיומי 

ברור שהרע מפריע לי ברמה החוויתית האישית. 

אבל באותה מידה, אם לא פחות, פשוט לי גם שהוא חלק מהעולם הזה. אין לי שום ערעור על זה.

אני מזדהה עם השאלה במישור הריגשי אבל לא מעבר לכך.

ולכן אני יוכל להתפלל על זה שיהיה יותר טוב..

אבל גם פה, אני אבקש מהקב"ה - תעשה שלא יהיה אתגר וקשיים. אני אבקש ממנו שיתן לנו כח ותבונה לעמוד באתגרים שהוא מציב בפנינו.

זה לא חוסר נוחות, זה סבל.

לא הבנתי את החלוקה שלך בין רגשי לקיומי, נשמע שאתה מדחיק את המימד הרגשי ומקבל שרק האמת האלוקית האובייקטיבית היא הדבר היחיד הקיים בעולם, ואילו הפן הסובייקטיבי של איך אדם מרגיש לא חשוב

יש הרבה דברים שלא נוחים ולא נעימים לי בעולם. לא רואה צורך להשליך אותם על הקב"ה.

השאלה היסודית שיותר מטרידה אותי היא - מהו העולם? מה המטרה שלו? 

השאלה הזאת כוללת את השאלה שלך. העולם שלנו מורכב מטוב ורע במהותו. 

האדם עשוי מנשמה וגוף, יש דואליות בעולם במהות שלו. ולכן השאלה היסודית המעניינת היא מהו העולם? מה המטרה שלו?

זה כמו לשאול למה הקב"ה ברא אותנו כבני אדם ולא כמלאכים.

אני אישית לא מקנא במלאכים...

למה הקב"ה ברא אדם? שאלה טובה. 

האם היא מטרידה אותי? לא.

אבל כן מפריע שרע לי.

זה לא שאלה אינטלקטואלית מסקרנת, זו שאלה כי היא מטרידה

ולכן השאלה האמיתית היא למה אתה בכלל בנאדם..

אם לא הייתה בנאדם, השאלה לא היתה נשאלת בכלל. לבני אדם יש רוע, זה חלק מובנה מהמערכת של האדם.

זאת השאלה שהכי מטרידה אולי אותך, ואולי את כל השאר.. אבל למה שזה בהכרח יגיד שזה מטריד גם אותי?

אדם מהותית כן מחוייב שהטוב לא יגיע מעצמו אלא מה' , ולכן אדם מתפלל על הזמן כי אין לו מצד עצמו אלא ה' נותן לו. אבל עדיין השאלה אז למה ה' לא עונה תמיד מיידית לתפילה שלנו שיהיה טוב? כי בנתיים יש הרבה רע.

לא מטריד אותך שרע לך. כלומר לא אכפת לך אם רע לך או טוב? אתה זורם עם זה שרע לך ולא היית רוצה שיהיה טוב?

יותר מעניין אותי מה אני יכול לעשות איתו.. מה הקב"ה רוצה ממני בעולם שיש בו רע? 

זה כן מטריד ומעניין..

מכיר את "איש הגורל ואיש הייעוד" של הרב סולובייצ'יק?

חז"ל פירשו את הפסוק "מי הקדימני ואשלם", שהקב"ה אומר לנו כך:

מי קילס לפני עד שלא נתתי בו נשמה?

מי מל לפני עד שלא נתתי לו בן זכר?

מי עשה לפני ציצית עד שלא נתתי לו טלית?

מי עשה לפני מעקה [עד שלא נתתי לו גג?

מי עשה מזוזה] עד שלא נתתי לו בית?

מי עשה לפני סוכה עד שלא נתתי לו מקום?

מי הפריש פאה עד שלא נתתי לו שדה?

מי הפריש תרומה ומעשר עד שלא נתתי לו גורן?

מי הפריש בכורות ומעשרות וקרבן עד שלא נתתי לו בהמה?

במילים אחרות: אנחנו ב"חוב" כלפי הקב"ה עוד לפני שהתחלנו לקיים את המצווה הראשונה.

אז אנא, אל תנסו לבוא ל"דין" מול הקב"ה, זה לא רעיון מוצלח...

אנחנו חייבים לעבוד את ה' וזהו

אל תבלבל אותנו עם סיפורי שואה.

עם ישראל גם עוברים עברות כל יום.

אל תנסה להלחם במי שברא אותך ואת העולם

שהוא קצת יותר חכם ממך

ויודע חשבון יותר טוב ממך

ולא תבע עדיין את הדם של אחד ממיליוני הנרצחים לאורך הגלות

זה לא ממקום של להלחם בו ממש לא.

זה ממקום של להבליט מה זה עם ישראל

אתה סתם מתריס כאילו ה' לא יודע להשגיח על העולם.

וזה לא נכון, עוד מעט יהיה אלול

ופתאום זה יהיה כל כך חי כמה ה' כאן

וכמה הוא משגיח וכמה אנחנו מכירים בשליטתו

על כל אדם, וכמה הוא הכל

ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה

לפי דעתי אתה בעצמך לא יודע מה אתה רוצה

זו לא הצורה של עבודת ה' על ידי התרסה

יש דרכים אחרות מקובלות לפנות לה'

יש המון טוב בעולם.

ואתה צריך לקלוט שאם היה פה בן אדם קדוש

כגון האר"י,

והיה לו את האפשרות והזמן, הוא היה יכול להסביר לך בדיוק מה קרה למי ולמה ומה זה מועיל.

אם אתה לא מאמין שקיים הסבר כזה.

אז אתה לא מכיר בה' שעליו נאמר

אל אמונה ואין עוול, צדיק וישר, חנון ורחום

וכל האשרי יושבי ביתך.

זה לא חמוד ההתרסה הזו בעצם אתה רומז שה' לא משגיח ולא איכפת לו.

כשתהיה אלוקים , תתן לה' הצעות יעול.

כרגע כשאתה לא יודע כלום,

ומה קרה בכלל, את הנתונים העובדתיים אין לך,

כמה אנשים נולדו היום, ומה כל אחד עשה בבית שלו,

ומה הוא חשב בלב שלו, ומה היעוד שלו ושל העולם ומה המגמה.

אז תהיה בשקט ובדממה.

ציוץ אני לא רוצה לשמוע ממך.

לא אמרתי שהשם לא יעניש אותם או לא העניש אותם. ברור לי שכן העניש אותם בעולם הבא.

פשוט בעולם הזה הוא עדיין לא העניש אותם

"ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחוץ בדם הרשע"

לראות במפלת הגוים הרשעים שהתאכזרו אלינו זו גאולה. היא פשוט עדיין לא התרחשה ולא התחילה להתרחש, כי מציאות השם עדיין נסתרת. מאד.

לרמה שיש מאות מיליוני אתאיסטים בעולם

ותכלס אף אחד לא יכול עדין להוכיח להם שהם טועים. בימי קדם לא היה מושג כזה בכלל שאדם אומר שאין אלוהים כי היה שכינה ומציאות השם הייתה מוחשית.

עם ישראל הולך עם השם באש ובמים אע"פ שבימנו כמעט ולא רואים כלום מההשגחה. אדם יכול להרגיש השגחה באופן פרטי אבל זה משהו אחר.

אני יכול להרחיק לכת עוד ולא יהיה לך מה להגיב חוץ מלומר שנסתרות דרכי השם ושאסור להתבלבל מזה בלה בלה אבל תכלס זה רק בגלל שאין לך תשובה לשאלות האלו.

מטרת השירשור לא הייתה להתרעם נגד ה' הפוך.

להראות את כבוד השם על ידי כבוד ישראל כי חד הם.

"לראות במפלת הגוים הרשעים שהתאכזרו אלינו זו גאולה."-אנחנו ראינו.

"לרמה שיש מאות מיליוני אתאיסטים בעולם

ותכלס אף אחד לא יכול עדין להוכיח להם שהם טועים."- מי אמר שאי אפשר? גם אטאיסטים מבינים שטעו וחוזרים בתשובה.

"עם ישראל הולך עם השם באש ובמים אע"פ שבימנו כמעט ולא רואים כלום מההשגחה."-מה??? אתה מחשיב 'מיעוטו ככולו'? למה לא רואים כלום מההשגחה? צריך להיות עיוור כדי להגיד את זה.

"אני יכול להרחיק לכת עוד ולא יהיה לך מה להגיב חוץ מלומר שנסתרות דרכי השם ושאסור להתבלבל מזה בלה בלה אבל תכלס זה רק בגלל שאין לך תשובה לשאלות האלו."-להגיד נסתרות דרכי ה' זה נכון וזאת אחלה תשובה, ובאמת אין לנו ידיעה בחשבונות שמיים. אילו ידעתיו הייתיו וכו. 

באמת ראינו? מתי? איפה?

אחת הסיבות העיקריות למלחמת גוג ומגוג היא שה' יעשה נקמה בגוים. יד ה' עדיין לא התגלתה בעולם. אלא אם כן את ציוינית שסוברת שמדינת השם ישראל היא יסוד כסא ה' בעולם והיא זו שנוקמת בגוים הרשעים אבל אני בספק שאת חושבת כך.

המציאות מוכיחה שאי אפשר.

אילולי כן לא הייתה כפירה, ורבנו כבר הזכיר את זה המון שתבוא תקופה נוראית כזאת עם הסתר פנים וכפירה. כמה עשרות צעירים שהתחזקו אצל הרב אמנון יצחק זה כלום לעומת מאות מיליונים. ואני אומר מאות כי באמת חלק ניכר מסין ורוסיה חסרי דת, שלא לדבר על העולם המערבי שנטש תנצרות.

זה ממש לא מיעוטו ככולו. רוב עם ישראל לפחות במדינת ישראל מסורתיים/דתיים.

לגבי עניין ההשגחה שוב תצתרכי להביא לי מקורות ברורים. צריך משקפיים דתיות כדי לראות השגחה ורואים טביעות אצבע אבל לא רואים התגלות אלוקית, עדיין.

להגיד נסתרות דרכי השם זו לא תשובה זו התחמקות, זה אולי סותם פיות כן אבל לא מסיפוק אלא מתסכול.

"באמת ראינו? מתי? איפה?"- במלחמה עם איראן, בחיסול של אוייבים ערבים גדולים, אפילו ב7 לאוקטובר שהיה צריך להיות יותר גרוע(ככה אומרים) ,בעצם החיים שלנו באזור מוקף אוייבים.ועוד.

"אחת הסיבות העיקריות למלחמת גוג ומגוג היא שה' יעשה נקמה בגוים. יד ה' עדיין לא התגלתה בעולם. אלא אם כן את ציוינית שסוברת שמדינת השם ישראל היא יסוד כסא ה' בעולם והיא זו שנוקמת בגוים הרשעים אבל אני בספק שאת חושבת כך."-יד ה' פועל בעולם! אך,בצורה של הסתרה, מי שרוצה לראות רואה. זה לא קשור לציונות אם יש השגחה או לא. המדינה היא בסה"כ שליחה של ה' בין לטוב בין למוטב, כמו שאיראן שליחה של ה' להרע.

"אילולי כן לא הייתה כפירה, ורבנו כבר הזכיר את זה המון שתבוא תקופה נוראית כזאת עם הסתר פנים וכפירה"- את זה רואים בהודעה הפותחת שלך.

"כמה עשרות צעירים שהתחזקו אצל הרב אמנון יצחק זה כלום לעומת מאות מיליונים."- אגב זה לא עשרות.זה הרבה יותר.

"ואני אומר מאות כי באמת חלק ניכר מסין ורוסיה חסרי דת, שלא לדבר על העולם המערבי שנטש תנצרות"- ע"ז זה יותר טוב מאטאיזם? פעם היה ע"ז לאלילים היום האלילים שונים(כסף, האני,מפורסמים), אני לא יודעת להגיד מה פחות גרוע.

"זה ממש לא מיעוטו ככולו. רוב עם ישראל לפחות במדינת ישראל מסורתיים/דתיים."-להיות מסורתי/דתי(ויש פער גדול בין מסורתי לדתי) לא אומר ללכת עם ה' באש ובמים, עם כל הכבוד. אני שומרת מצוות ואני יודעת על עצמי שאני לא קרובה ללהיות באש ובמים עם ה'.ואני מניחה שיש רבים כמוני. לא לסלף.

"לגבי עניין ההשגחה שוב תצתרכי להביא לי מקורות ברורים. צריך משקפיים דתיות כדי לראות השגחה ורואים טביעות אצבע אבל לא רואים התגלות אלוקית, עדיין."-מקורות למה? שה' משגיח? זה חלק מעיקרי האמונה. מה זה התגלות אלוקית? אתה רוצה שיתגלה לך בסנה?

"להגיד נסתרות דרכי השם זו לא תשובה זו התחמקות, זה אולי סותם פיות כן אבל לא מסיפוק אלא מתסכול."-זה תשובה. חבל שאתה לא מבין שאתה עם שכל של בן אדם לא יכול להבין את אלוקים.וברור שיש עוד תשובות, כנראה שיותר נוח להתעלם מהם.

לא רואים כלום מההשגחה?

ה לא נוקם את נקמתנו?

הרגע ממש לא מזמן תוך 12 ימים הפיל מעצמה סופר חזקה שרצתה להשמיד את מדינת ישראל..

כבר שכחת.

מה זה אם לא עצימת עניים.

והתרסה ברורה.

מזכיר לי קצת להבדיל אלף אלפי הבדלות את ההשוואה המטופשת שאנטישמים עושים לנו בעולם על שואה שאנחנו עושים לעזה כביכול.

שואלים אותנו למה אנחנו הורגים ילדים וחפים מפשע. והתשובה היא- שזו מלחמה. ואין קשר בין זה לשואה.

מלחמה היא בסייעתא דשמיא וכמובן שאנחנו לא יכולים לנקוף אצבע בלי השם. אבל אין שכינה היום ולא נבואה ואין כלום בעצם.

אז מדובר בשורה תחתונה במלחמה ולא בנס ובטח שלא בהתגלות.

למי שלמד היסטוריה יודע שיש מלחמות הרואיות כלומר מלחמות שצד אחד מנצח באופן מוחץ תצד השני.

אגב לא הפלנו אותם ולא קרוב לכך, פגענו בהם אבל הרגנו רק כמה אלפים ועדיין יש שם מיליונים. אם דוד המלך היה חיי היום והייתה שכינה, לא היה נשאר איראני אחד חיי ובטח שלא עזתי אחד.

הדברים הכי מטומטמים שקראתי בחיים שלי.וקראתי.

כתיבה מלאת חוסר הבנה בסיסי מה תפקיד היהודי והאדם, כפיות טובה וטמטום.

אין לדון לגופו של אדם בפורום אלא לגופו של עניין.

אתם חושבים שהתוכן המוצג בפתיחת השרשור הוא כפירה, חוצפה, דברי ניאוץ וכו'? מותר לכם להביע את דעתכם, ואולי אפילו חובתכם.

האם זה מחייב לדון על גופו של כותב הדברים? ממש לא.

ולא משנה מה דעתכם - מאוד לא מומלץ ולא מכבד גם להגרר לדיון הקנטות הדדיות גם אם אתם לא התחלתם עם זה.

י"ר שנזכה להרבות ביראת שמיים וכבוד הבריות כאחת.

עריכה - מחקתי תגובות שפונות בצורה אישית ועולבות בזולת.

השארתי הודעות שנראות חריפות אך לא מדברות על גופו של אדם, גם אם הן לא נעימות למשמע אוזן.

סומך עליכם להבא שתעשו את ההפרדה בין התוכן לבין הדובר.