שהליכים מתמשכים כל הזמן ולא נחים.

במיוחד ששניכם התחתנם וההנחה היא שמתקדמים.

נורא ואיום.

כמה אכזרי יכול להיות אדם.

ליבי איתך

חיבוק

נדבר לי הלב לקרוא אותך

אכתוב כמה דברים שאת בטח יודעת:

1. ניכור הורי הוא עברה על פי חוק, ולפי הטרמינולוגיה שאת מתארת והסיפורים של מצלמה לצלם את הבית וכדו', לא קשה להתלונן במשטרה על ניכור הורי וחוקר ילדים יוציא את זה מהם די מהר. מה גם שאת יכולה "להעלים" את המצלמה ולגרום לו לבקש אותה בחזרה - ולהידרש להסבר איך היא הגיעה... (ובהקשר זה, גם חרידה לפרטיות והאזנת סתר הם עברה פלילית, בפרט שמסיטים קטינים לפעול בניגוד לחוק).

2. הייתי מציע לך לנסות להבין מה הוא רוצה. מדברייך נראה שהוא לא רוצה כסף, אז לאן הוא חותר? מה הוא מנסה להשיג? ואולי פשוט להתקשר (ולהקליט) ולהוציא ממנו קצת תובנות. אולי הוא צריך עכשיו משהו וניתן לתת לו את זה בלי מאמץ ובלי מריבות ותשקוט הארץ.

אגב, אם הוא חרדי אולי יש מישהו חרדי שלוחץ עליו לקחת את הילדים כדי להפוך אותם לחרדים. מקרה כזה יכול להיות מסובך יותר, כי מאוד קשה להתמודד עם תכתיבים דתיים ו/או חברתיים. מצד שני, אולי יש דרך להיכנע או לא להיכנע, ולהבהיר לו שהוא רק יפסיד מהמלחמות (אחרי הכל חרדים מאודדדד מפחדים ממה יגידו השכנים, וגם ככה הוא גרוש שבחברה החרדית זה טוב מותי מחיי).

3. ואל תשכחי, שמה שלא יהיה  על העקרונות שלך אל תוותרי בשום אופן, גם לא באופן זמני.

בהצלחה רבה!!!

זה שורף את הלב מה שאת עוברת

שה' יתן לך כוחות וישמור על הילדים שלך ועליך

לא פשוט בכלל!!!

שתבשרי לנו בשורות טובות

אני אחרי.

לא פשוט בכלל.

כמות הגועל שהייתי צריכה לשמוע ולהצטדק ולהסביר...

תודה לה' שזכיתי בעו"ד מ'סים ובדיינים שזוכרים את התיק שלנו.

עכשו נשאר לחכות להחלטה שלהם.

(כרגע בעלי מדבר שאולי לא כדאי שיחזרו אלינו לשבת, כדי שיבינו את ההשלכות של הריגול שלהם לטובת האבא... ואני סתם מנסה לאסוף את עצמי)

תוציאו את הילדים מהמלחמה,

הם לא חיילים בלוח השחמט של הוריהם.

לגיטימי לעשות לכך גבול, לא יודע איזה.

כמו תוכנה. זה חזק מהם.

אל תכעסי עליהם.

אני גם רואה איך הם מדברים איתי.

וברגע שאני מחזיר אותם לאמא שלהם

בבת אחת מתחלף דיסקט

והם אומרים דברים מה שנקרא אומרים זמירות אחרות.

אם היית מתחיל להעלב לא היית מגיע להורות

שהגעתי אליה בנתיים.

אני גם זוכר שנפגעתי אבל צריך להתגבר ולהפנים

שהם על אוטומט מנסים להגיד את מה שהם מזהים

שהאימא תאהב לשמוע (או במקרה שלך האבא)

או מה שיוציא תגובה רגשית מההורה

"ניכור הורי להורה מיטיב".

פרופסורים ואנשי טיפול וחוקרי התנהגות היו שם.

יצאתי עם הרבה תובנות.

עוד מעט אני הולכת לפגישה עם עו"ד בה נגיש מכתב שדורש טיפול ותיווך מקצועי.

בכנות, הגעתי למצב שבו אני מפחדת ורועדת כשהילדים חוזרים ממנו.

אולי בגלל שאני גבר...

בכל מקרה אני חושב שרוב מי שסיימה את התהליך כבר מודעת להונאה (כמו כל קורבן-הונאה עלי אדמות, אחרי שזה נגמר מבינים...).

וגם הנשים הפמיניסטיות (החברות שלנו ) מזמן מבינות ומודעות לזה, והשפה שלהן היא אחרת לגמרי.

הלוואי שיהיה לי זמן לנסח את מה שאני חושב על הפמיניזם הפשטני והתוצאה המטופשת והמסוכנת שלו (הייתי אומר שזו אירוניה במיטבה). אבל שוב, אני חושב שרוב הנשים שעומדות מאחורי זה כבר הבינו את הטעות.

אותי, כגבר, הסרטון הזה מאוד טלטל.

אני שומע מהרבה כיוונים את האמירות האלה, ונשים יכולות תמיד לומר "אני לא מתכוונת אליך, אני רק מביעה תסכול, מה רע בקצת העצמה", וכדו'. נשים מרבות לדבר ככה וזה נשמע בכל מקום ומאוד לגיטימי, וגברים יושבים בצד ומבינים בדיוק מה עומד מאחורי זה. תכלס, זה בערך כמו שנער גרמני בשנות ה30 יכול לומר "מה הבעיה בקצת לדבר על הזהות והמורשת שלי והיופי שלה". (יש בסרטון הזה עוד מסרים חשובים מאוד בגנות התרבות הזו, אבל אני מדגים אחד, מתוך ההסתכלות של מי שמעצימים בני אדם כדי שלא יינזקו ממני)

באופן אישי, דיברתי על זה עם כמה מחברותיי הפמיניסטיות (כפי שהבטחתי לפותח השרשור), והן אכן אמרו את זה מה שכתבתי בהודעתי הקודמת - שהמשכילות והמנוסות כבר מזמן לא משתמשות בטרמינולוגיה הזו. מצד שני עובדתית, השיח הזה מאוד נוכח בתרבות ויש לו המון הדים.

וכאן מגיעה שאלתי: האם אחת מנשות הפורום מסוגלת לספר לנו על חוויוציה ועמדותיה בנושא, או שאפילו זה עלול להעיב על האור הנשי?

צריך לרצות מאוד תודעה גבוהה נקיה ואמיתית.

לשבור את הבועה.

הלוואי והוא היה מקיים אתי את מה שכתבת בחיים המשותפים,
 

על הפרוד שלי

לא היה אכפת לו משום אירוע.

זה חלק מהסיבות לפרוד שלא אכפת לו מכלום רק....

1. בילוי משותף עם הילדים בחוץ - בעד

2. בבית שלנו/סעודות שבת - מנצנץ לי טיפה שאלה הלכתית

כי יש את הקטע שאסור הלכתית לגור באותו בניין.

מחשש לתקלות..

אז כל עניין הביחד הגיאוגרפי - הכי טוב תשאלו

רב שמכיר אתכם ואת היחסים ביניכם.

למרות שאם הוא גר כמה דקות הליכה,

ואין בעיה של יחוד. (ילד קטנים מסויימים, לא פותרים יחוד)

אז שבת ומסיבות שיהיה מישהו נוסף. איזה אח או מישהו.

ואז לפי דעתי זה יהיה טוב. אפילו פעם בחודש נגיד

ואז זה לא איזו קביעות לא סבירה, והמסר יחלחל לילדים, 

אבא ואמא עלינו בהורות - משותפת.

זוגיות - הם החליטו להפרד.

אבל יש לנו אבא ואמא. 

מתנה ענקית לילד.

כמה הילדים שלי ביקשו, ומבקשים גם היום

אבא בא תראה את הבית שלנו, את החדר שלי.

(גם היום הקטנה ביקשה)

אבל אימא לא מרשה..

אומר אמירות נחרצות כמו

"לא מתאים".... שאהיה עם הילד במקומו הטבעי כשהוא חולה, למרות שאביו לא שם....

שויין.....

של גבר, שמנסה ללקט את הפרורים האחרונים של הכבוד שלו...

אבל אני מקבלת וחיה מעולה גם ככה

למה למוטט אותו לפירורים?

ואם הוא פגוע אז עוד יותר כדאי לכבד אותו, לעזור לו לקום מהמשבר ולהגיע איתו למערכת יחסים טובה. 

מותר לבנאדם שתהיה לו פרטיות, בפרט שאתם עדיין באיזשהו הליך.

היה מאוד נחמד ומרגש אם הוא היה מאפשר, אבל לגיטימי לגמרי לא לאפשר.

ויחד עם זאת, מסביר לך שיש גבולות כלשהם של היגיון.

ובפרט עם בן זוגך (לבינתיים) שידוע כאדם מאוד נינוח ומלא בגמישות מחשבתית 😉

מי שיכול להבין שאפשר לפרק חבילה אמור להבין שאפשר לבקש פרטיות. בייס. סליחה על הגסות, אבל זה דיי צועק פה.

הסיפור כמובן מוצג פה כמשהו תלוש ממציאות מאוד מורכבת.

לא - פתאום קם אדם והחליט לפרק ביתו... (במקרה הזה אדמה)

כלומר אין מה לשלוח אותי לבדוק הלכתית עם רב

שאלתי תיאורטית בעיקר

רושמת גם כי פנו אלי כמה בפרטי שדאגו..אני שומרת על ההלכה ב"ה והשאלה הייתה לפתח שיח שמדבר על גבולות בין גרושים בין קשר טוב לידידות מוגזמת.

מרגיש שחלק לא הבינו למה כיוונתי..

אין לי תשובה לכל המצבים שתיארתי.

רק לציין שזו שאלה שיש סעיפים בהלכה שנראה

שגובלים בה. ואולי אפשר ללמוד מהם.

אסור לגור באותו מבוי יחד, כן באותו רחוב.

ניתן לחכמים לענות. אבל ברור שחובה לשמור

על יחוד עם כל אשה שאתה לא נשוי לה

ויש פה אפילו ריעותא, כי כבר היו יחד.

כל עוד לא יכול לבוא לתקלה ולדברים של חיבה

אסורה אז סבבה שהקשר שלהם יבנה שוב

לא רואה פה בעיה

הדבר הכי שמח בעולם

שיחזור לביחד שלהם.

מה יבינו?

עם ניסיון בעניין

בקיצור, אם אשמיע את ההקלטות יאמינו למה שאמרתי שזה מה שנאמר בפגישות שלי עם העו"ס.

מצד שני, מסוגלים מעכשיו להיוצ לגמרי לרעתי היות ואני מכיזה להקליט(למרות שיש מצב שנם מקליטים )

לא רציתי לענות כי ב"ה אין לי ניסיון עם זה, אבל כן יש לי ניסיון קטן עם רשויות הרווחה בכל מיני הקשרים שונים ומשונים.

אישית לא הייתי מוציא הקלטות אם זה לא אקוטי. רוב הסיכויים שגם ככה הם לא מתייחסים אלייך ולא לשום פנייה שמגיעה, ומצד שני העוסים רכלנים מאוד וכולם מכירים את כולם. ככל ש"תעשי בעיות" הם רק יתייגו אותך כ"המעצבנת ההיא" ותקבלי שירות בהתאם.

בנושא כזה הייתי פונה לעו"ד לראות מה עושים עם זה.

עובדתית, בדרך כלל מבקשים ליידע את הפרטנר לשיחה, שהוא מוקלט.

עם זאת, בישראל אין כל כך התעסקות ב"פירות העץ המורעל" (או שבכלל אין איסור חוקי כזה). כך שתיאורטית אם את רוצה להשיג משהו על סמך הקלטה, גם אם היא לא חוקית סביר שיתחשבו בהקלטה ויתנו לך מה שאת צריכה.

השאלה כאן, בעיניי, כמה זה כדאי לך ומה התועלת שלך מפרסום או העברת ההקלטה. תחשבי לבד מה המחיר של להיות "ההיא שמקליטה ואחר כך מתלוננת".

למה אני חושבת שאני פראיירית כשאני משלמת חצי משכנתא...

כי הוא זה שגר בבית המשותף וצריך לשלם לי שכר דירה. אז זה מתקזז

תהליך גירושין זה ממש לא זמן להיות תמימה!

לא הבנתי מה את מחכה? שהוא יבחר איפה יותר נוח לו שהתיק יתנהל וזה ידפוק לך בדלת עם דרישות מצידו??

שאננות לא מתאימה לסיטואציה

דבר ראשון תפתחי תיק (הרבה פעמים לאישה עדיף בבית הדין בעיקר אם הילדים שלך קטנים אבל תתייעצי עם עו"ד)

את מחכה שדבריפ יקרו באופן פאסיבי וזה לא המקופ ולא הזמן

דבר ראשון זה לפתוח תיק ליישוב סיכסוך אחכ זה להתחיל לחפש עו"ד והלוואי ותגיעו להסכם..

פתיחת תיק

אסל מי שפותח את התיק ראשון אפילו בדקה בוחר איפה כל התיק גירושין שלכם יתנהל

אם זה אכן כך

ואיפה אני אמורה לעשות את זה

על מה את מתכננת לא לוותר בני כמה הילדים שלך?

איזה מתכונת משמורת את רוצה להשיג

את התשובה הנכונה רק עו"ד יידע לומר לך

אם תפרטי נוכל לכוון אותל אבל הכי נכון זה ללכת לעו"ד זה החיים שלך וכל החלטה או אי עשייה כאן אחכ יכולה לעלות ביוקר

אל תמתיני עם זה

לאיזה עו"ד ללכת.

שדמות בחולות שלחה אותי לשליח נאמן ויקר.

בכלל ה' יתברך מלווה אותי בחסד ורחמים מרובים...

זה כמעט מסתכם עם זה.

נתתי לילדים לבחור ( איך אפשר שלא) והם בחרו להישאר בסביבה הטבעית שלהם.

תכלס זה היה נכון גם לי. אני נבראת מחדש וצריכה את הלבד הזה.

ויתרתי על הההכל, חוץ מחצי דירה. זהו.

הוא - את כבודו האבוד מבקש

המחיר - דחיית הגט....

אבל ההבדל שאני רציתי את נפשי ואת נפש ילדיי

ילדים צריכים אמא שימי לב שכשאת בוחרת בעצמך הם לא נעלמים לך בין הידיים..

לא כדאי לך לדעתי להתרחק מהם וגם לא לוותר עליהם

בהצלחה רבה

כל הכבוד על ההתקדמות, הלוואי שתשחררו מהר זה מזה לחיים טובים ולשלום.

אם אני מבין נכון, השיקול לרוץ לבית משפט או בית דין, זה בעיקר בשביל מזונות. השאלה אם מזונות זה נושא משמעותי אצלכם.

אם הנושא הוא חלוקת הרכוש, לכאורה גם בבית הדין יפסקו חצי חצי, אז לא אמור להיות הבדל (אגב  אין לי מושג מה הבסיס ההלכתי לזה. עד כמה שזכור לי ממסכת גיטין דף עז, אפילו את הגט אישה לכאורה לא הייתה יכולה לקבל לעצמה 😳. אז אולי כדאי לשאול רב האם מותר לבצע את הוראת ביה"ד וזה לא גזל).

אם מה שאת רוצה זה בעיקר שחרור ושקט, אולי תקבעי איתו זמן ובהנחה שהוא יסכים תיפגשו, ותתני לו את הכבוד "להחליט" על כל מה שתכלס די ברור מה ההחלטה... אולי כדאי להתייעץ פסיכיאטר או מטפל שמבין בלקויות שונות ומשונות, והוא יוכל לסייע לך איך מקדמים אנשים כאלה להחלטות בצורה נעימה ומכובדת. אם לא יסכים להיפגש, אז תפני לבית משפט/דין לפי רצונך ומצפונך וכדו'. בסופו של דבר, הכבוד שאת נותנת לו הוא המפתח ליחסים טובים שלך עם הילדים.

המון הצלחה יקרה!!

תדעו שיש גם תסריטים אחרים ממה שאתם מכירים.

הבינה האישה מה מפעיל את האיש

הדמימה את המערכת

עד לקבלת דרישה לתשלום

(שכן היא זאת שיצאה מהבית...)

הציבה אולטימטום

פגישה עם מגשר

חתימת הסכם, תוך ויתורים והליכה לקראתו

שכן, היא רק שקט נפשי רוצה.....

אז זהו.

יש התחייבות לגט תוך 10 ימים

בעזרת ה' יתברך!

שתהיינה בשורות טובות לכל עם ישראל!!

ואגב - לא(!) צריך להגיע לבית הדין עם עד. יש שם עדים שלהם.

לא ברור איך יש לכם סיפורים אחרים.

מלאא הצלחה!!

ומה זה משנה הסיפור של כל אחד, הסיפור שלך הוא אחר ומיוחד והוא שלך, וזה הכי חשוב.

שיהיה לך רק טוב!

כוונתי היתה יותר להתייחס לתגובות המאוד נחרצות שכך וכך מתנהלים הדברים...

אז לא.

לא תמיד...

והוא בהחלט זמין גם לזה, בהרבה מובנים.

או שהתכוונת לצד השני במערכה?

מי זה הוא ומה זה הצד השני.

בעיקרון גם אני כתבתי ברמזים כי לא זכרתי במה אני מתבסס על דברים שנכתבו בפורום ובמה על דברים שהתכתבנו עליהם באישי. אז כבר אענה לך על הכל באישי בע"ה.

גם אני בלופ של הקטע הכלכלי,

אמנם מזווית שונה.

מבינה ללבך

שיהיה בקלות 

לא ממש הבנתי למה פירוד כל כך ארוך ולא מגיעים להחלטה.

יש כעסים בינכם?

מה גורם להמתנה הזאת?

למה לא באמת לקבוע גישור ידידותי?

את יודעת אם תעדיפי בית דין או בית משפט?

את סגורה על הגירושין האלה?

החלטות טובות בע"ה ובהצלחה☘

השבח לאל בורא עולם

וזה לא היה הרבה זמן.

רוב הזמן היה פירוד מבחירה

זה אושר עילאי.

קשה להסביר.

לראות אותם מתכתשים.

זה תענוג גדול ואושר עילאי.

ולאאאא, לא. אללל תשווי את זה לפרודה שקוראת

בפורום של גרושים. 

 לא דומה ולא מתקרב.

גרוש בפורום.

זה הדבר האמיתי (:

מדהים ומיוחד

לחיות את החלום!

גרושייך הם מתכתשים כעניים ודלים...

נא עזור להם לצער זה את זו, שוכן מעולים...

אוייי כי אתה רב סליחות....

ואווויייי ובעל הרחמים..

שערי... בית הדין פתח..

ואת הגט הפירוד והניכור ההורי..  לשונאים תשלח..

ואת ההתכתשויות הבלתי פוסקות מהם תיקח

שערי.. בית הדין פתח (: (: (:

תודה על ההאזנה

המשך לילה טוב

היו עימנו..

אתם כתבתם??

לא. לא אני כתבתי.

פגשתי, התחברתי ושיתפתי