בעולם.
האמונה שלי נוטה להיות ממקום הפוך לגמרי, מהמקריות בעולם. המקריות שובר את הסדר הרגיל הדטרמיניזם ומגלה משהו מעבר.
אתן דוגמא, גם אם יכול להיות שיצחקו ויזלזלו:
אתמול ביום ובלילה למדתי מספריו של אחד מגדולי האחרונים שאני מקושר חזק נפשית אליו. כל הדרך לקניות לשבת הרהרתי בתורתו. בעבר חשבתי על זה שהשם השני שלי הוא אותו שם שלו, אבל השם הזה די נפוץ. הקיצור, התיישבתי בבית קפה וכדי להזמין הם רצו את השם שלי, הם לא הבינו את השם הראשון שלי אז פשוט הבאתי את השם השני והם קראו לי בשם הזה כמה פעמים. באמצע שאני יושב, שלחתי רעיון על הפרשה מהשו"ת של אותו גדול לקבוצת ווטסאפ, אז קוראים לי שוב באותו שם המשותף. בזה אני מרגיש השגחת ה', גם אם יזלזלו.
נכון, שזה כבר נושא נדוש, כמו חקירה שכלית או ניסים, רמב"ם או כוזרי ורמב"ן.
סתם כתבתי הגיגיי.
זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו
יש לך זיכרון צילומי לניקים …