המתנחלים הצילו את מדינת ישראל – ובגדול.
בלעדיהם, מה שהתרחש בעוטף עזה ב-7 באוקטובר היה מתרחש גם – ואולי אפילו בקנה מידה גדול יותר – בעוטף יו"ש.
כן, יש דבר כזה שנקרא #עוטף_יו"ש.
רק שהתושבים שם (בירושלים, ראש העין, כפר סבא, מודיעין, בית שמש, גוש עציון, בנימין, ועוד עשרות יישובים מסביב) לא מודעים שהם "עוטף".
בדיוק כמו שהיה בעוטף עזה לפני הסכמי אוסלו וההתנתקות – אז אף אחד לא קרא לזה "עוטף", עד שהמציאות הכתיבה את השם בדם.
ההבדל העצום?
המתנחלים ונערי הגבעות – בזכות נוכחותם, עמידתם, התבססותם והרחבתם – יצרו חיץ אנושי, ביטחוני וטריטוריאלי שמונע (בינתיים) תרחיש דומה בגדה.
והמספרים מדברים בעד עצמם:
- בעוטף עזה (לפני 7 באוקטובר 2023) גרו כ-**62,000** תושבים (כיום כבר עלו ל-65,000+).
- בעוטף יו"ש – כלומר האזור שמסביב לקו התפר, כולל ירושלים רבתי (כ-1.25 מיליון תושבים במטרופולין), ראש העין (כ-77,000–84,000), כפר סבא (כ-100,000+), והיישובים היהודיים ביהודה ושומרון עצמם (כ-**541,000** יהודים נכון לינואר 2026, לפי נתוני עדכניים) – מדובר בסדר גודל של **פי 30–40** יותר אנשים מאשר בעוטף עזה.
בלי ההתיישבות הזו – בלי הנוכחות היהודית ההיא על ההרים, בלי החוות, המאחזים והיישובים – האזור היה חשוף הרבה יותר, כמו עוטף עזה לפני שהוקף בגדר (וגם אז זה לא עזר מספיק).
המתנחלים לא "כובשים" – הם **מגנים**.
הם לא "מפריעים לשלום" – הם מונעים טבח נוסף, הפעם בלב הארץ.
מי שרוצה להבין את זה – שיסתכל על המפה, על המספרים, ועל מה שקרה כשהסירו התיישבות (גוש קטיף).
מי שלא רוצה להבין – ימשיך לקרוא לזה "כיבוש".
אבל המציאות לא שואלת לדעה – היא פשוט נשמרת בזכותם.
