הידיעה קובעת שחמאס הגיב בחיוב להצעת המתווכות.

להצעת המתווכות- כן.

להחלטת ממשלת ישראל- לא.

הבעיה היא שהרמטכ"ל הפחדן שלנו זה שהחליף רמטכ"ל פחדן אחר, לא רוצה להלחם... והדברים נאמרים בחדרים סגורים, שסמוטריץ' יושב בהם, ובנסיבות אלה אין לממשלה ברירה אלא למזער הפסדים.

לי מותר לומר שצהל חייב להכריע את חמאס, עכשו, גם במחיר מותם של כל החטופים. אגב, גם לסמוטריץ' מותר לומר, אבל הוא לא יאמר, כי על איתמר הוא גיבור גדול.

הבעיה אינה מתחילה בצה"ל, היא מתחילה בראש הממשלה ובקבינט, אם ראש הממשלה אכן סובר כמוך, עליו לשנות את מטרות המלחמה ולהגיד זאת בקול.

אגב, כשהם התעקשו למנות את זמיר לרמטכ"ל, 'תורת לחימה צעקו שהוא עוד מאותו דבר, לפי מורשתו ומאמריו, למה נתניהו וכ"ץ האמינו אחרת?!

אבל הוא לא יאמר כי הוא חושב שאמירות שיכולות להתפרש לכאן ולכאן ישרתו אותו פוליטית גם בריצה עצמאית וגם כשוליה של פלוני.

הוא כמובן טועה בגדול וישלם בענק.

על סמוטריץ' להביא הצעות למזכירות הממשלה ולוודא בפעולות שכנוע שיש להן רוב, אבל בינתיים הוא רק מדבר.

לגבי זמיר, צריך לומר ביושר שלא היו מועמדים רציניים אחרים, ושכל המטכ"ל היה מעורב באירועי שמחת תורה במידה כזאת ואחרת.

מה לעשות שהחרדים תומכים אידיאולוגית בכניעה, לא משנה איזה ציטוט מלבישים על זה ובליכוד לעולם לא מורדים ב'מנהיג'. כלומר, אולי יהיו שניים או שלושה שיצביעו נגד כל עוד שזה חסר משמעות, אבל כשיגיע רגע האמת, מנהיג הליכוד, מי שזה יהיה ישיג רוב למה שהוא רוצה.

אם הטפשים בציבור שלנו, בישובי יש"ע בהמוניהם ובערים יפסיקו להצביע ליכוד ויצביעו סוף סוף למי שבאמת מייצג אותם - יהיה יותר כח מול הליכוד. כרגע בכח המוגבל שלו, הוא עושה את המקסימום.

הוא לא החמיץ שום הזדמנות להכות בחרדים, ועכשו מיילל שהם שמים לו אצבע בעין ומסנדלים אותו, ופועלים על דרך השגרה הפוך ממנו מסיבות טקטיות.

לו ישמע בקולי הוא יאזור עוז וימצא את הדרך והזמן להתפייס איתם.

הטפשים לדעתך בציבור שלנו, מסתבר שהם לא כל כך טפשים.

הוא לא עשה שום דבר נגד החרדים. הוא כמעט היחיד שלא עשה דבר נגדם, למרות שבהחלט החוצפה שלהם להתעקש, כשאנחנו שנתיים בתוך מלחמה, שאף שבאבניק לא יגוייס - היא עזות מצח ועמידה על הדם שאין כמוה.

בס"ד

כל עוד מדובר על כיבוש הרצועה ואין עסקה על הפרק - הוא נותן מנדט מלא לנתניהו. ברגע שיעלה שיח על עסקה חלקית - נתניהו יודע את עמדתו, והוא יפעל מחד לעצור אותה. לא זוכר אם זה היה בראיון לשרון גל ב-i24news או בראיון בערוץ 14, אבל זה בדיוק מה שהוא עשה הערב.

ושוב, חובת ההוכחה כבר לא חלה על בן גביר. הוא הוכיח במעשים, ולא בדיבורים, מה הקו האדום שלו. בכל מקרה הלעג לסמוטריץ' היה על האיומים (סליחה, התדרוכים באיומים, אני מדייק) החוזרים ונשנים מבלי לעשות שום צעד בפועל, לא על עצם הדרישה.

אגב, הקבינט לא הסמיך את נתניהו לדון בעסקאות חלקיות, כך שבן גביר לא יכל להצטרף לבן גביר ולתמוך בהצעה. נכון שלא יצא סעיף או תת סעיף ששולל עסקאות חלקיות - אבל יש הבדל בין הדברים. כך שהטענה שהוא הסמיך את נתניהו לדון בעסקאות חלקיות - לא נכונה בשום צורה.

סמוטריץ' לא מאיים ולא מתדרך באיומים.

הוא דרש דרישה פשוטה לפני ששוב שולחים אלפי ועשרות אלפי חיילים, במסירות נפש לכבוש וכשידוע שחלקם לא יחזרו וחלקם יחזרו פצועים בגופם ובנפשם - שיהיה ברור ומוחלט שהמסירות נפש שלהם היא על מנת לנצח ולא על מנת ללחוץ עוד קצת בשביל משא ומתן עקר.

משום מה בוויכוח הזה ובתדרוכים שבעקבותיו, בן גביר היה בצד של דרעי וטען שעדיף לצאת למבצע, למרות שכולם יודעים והחוסר החלטה (שסוכמה מראש ונתניהו התקפל בגלל דרעי!) אשרר זאת - שנתניהו משאיר דלת פתוחה למשא ומתן חלקי.

בן גביר, בהצגת הפרישה שלו, כשמראש מסוכם עם הממשלה שהתיקים יוחזקו זמנית אצל שרים מכהנים וכל הכוורת נשארת, ולבסוף חזר בלי שום הישג תמורת חזרתו, לא הוכיח כלום. רק הפסיד הזדמנות להועיל לעם ולארץ.

בס"ד

אבל אם אתה רוצה, אני מסוגל ללכת גם עשר שנים אחורה, לקדנציה הראשונה של סמוטריץ' בכנסת בשנת 2015, כדי להוכיח שמכל האיומים לעזוב את הקואליציה או להצביע נגדה - מעולם לא קרה דבר.

הנה לקט קטן (הדוגמה מגלצ היא האהובה עלי ביותר. אותו מראיין, אותה התוכנית ורק שבוע הבדל)

בקדנציה ההיא, כשהוא מקום אחרון ברשימה, שכל הזמן מזכירים לו שנכנס רק כי אורי אורבך נפטר - הוא עדיין הביא הישגים משמעותיים מאוד והיה הח"כ המצטיין. למצוא ציטוטים מלפני עשור, כדי לטעון שהוא 'כל הזמן מאיים', זה פשוט מביך.

לי ברור לחלוטין, שבמודע לגמרי הוא לא איים השבוע. הוא חזר שוב ושוב על צפיותיו והצליח לקפל את האמירות של רה"מ. אין שום ממשלה טובה יותר באופק וכל מי שמאיים/פורש, כדאי שיקח זאת בחשבון.

בס"ד

1. הריאיון ליהודה שלזינגר בו הוא אומר בבירור שיפרוש מהממשלה במקרה של שחרור חטופים - גם אם זה יביא לסיום דרכו הפוליטית (15.07.24).

2. ישיבת הקבינט האחרונה בא סמוטריץ' צוטט שהוא אומר "מבחינתי אפשר לעצור הכל ולתת לעם להכריע" - כמו שאני מבין, המשמעות של לתת לעצור את הכל = פירוק הממשלה, ולתת לעם להכריע = בחירות.

לצד זה יש כאמור דברים ברורים של השרה אורית סטרוק וח"כ סוכות, ובנוסף רשימה של תדרוכים, שאותם כבר הבאתי, בהם ניכר שהמטרה היא לאיים/להלחיץ/ליצור שיח בנושא. תדרוכים זהו כלי עבודה ודרך להעברת מסרים לכל דבר, וכולם כולם משתמשים בו, לא רק פוליטיקאים.

אנחנו לא יודעים מה בדיוק נאמר, באיזה טון, באיזה הקשר, האם הנוכחים תפסו זאת כאיום או שלכל מי שנכח היה ברור שיש כאן חידוד של נקודה.

יפה, הצלחת למצוא שני ראיונות, שבהם אמר פעם אחת את מה שבן גביר אומר ארבע פעמים בכל ראיון.
 

בסופו של דבר, דרישה שעלת בקבינט וסורבה, לא סורבה סתם, היא סורבה כי מבחינת נתניהו הדלת פתוחה - גם אם כרגע בנסיון לרצות את סמוטריץ' הוא מצהיר אחרת. 

מי שיצא מהדיון שבו מול הדרישה של סמוטריץ', להחליט שאין עסקאות חלקיות, התקבלה בו העמדה החולקת של דרעי (שלמד מבן גביר שאפשר 'לפרוש' מהממשלה, בלי באמת לפרוש...) - לא יכול לטעון שאין לרה"מ מנדט. הוא נתן את המנדט.

1. אני מרשה לעצמי לנחש שמי שהביא למיכאל שמש את הציטוט זה סמוטריץ' עצמו, כמו גם את התמונה בכניסה לבנין של הרב יהושע שפירא וכמובן ההדלפה ביום שישי בצהריים (במקביל לעמית סגל). ניחוש שלי בלבד שאני מעז לזרוק לאוויר.

2. ההבדל בין בן גביר לסמוטריץ' שבן גביר גם עשה את זה, ולא איים/תדרך/לחץ.

3. מתקשה להבין איך מצד אחד גם חוגגים על הההישג של סמוטריץ' שהצליח ללחוץ את נתניהו להימנע מעסקה חלקית, וגם לציין במקביל שזה רק למראית עין.

4. אני מחדד שוב - אין לי בעיה עם איומים ולחצים. מבחינתי זה מעולה ללחוץ את נתניהו, כי בסוף הוא נגרר ימינה. הנקודה היא שאם פעם אחר פעם האיומים האלו ישארו תלויים באוויר ולא ימומשו - אז ברגע האמת לא תהיה להם השפעה. זה כל הסיפור.

בס"ד

האיום של סמוטריץ' לנתניהו - בפגישתם הראשונה מאז הפיצוץ

בס"ד

שואל כי אני לא מכיר - האם יש לך במקרה מקור לכך שהייתה החלטה שסוכמה מראש? מה שאני מכיר זה מצד אחד הודעה מעומעמת של משרד ראש הממשלה, שיצאה ביום שני באותו השבוע, והעלתה שאלות רבות ומצד שני התנגדות של צה"ל למהלך. בלי טיפה אחת של ציניות - אני באמת אשמח לראות על מה אתה מתכוון.

להבנתי, מה שקרה באותה הישיבה, ואת התוצאה אנחנו רואים בימים אלו שצה"ל מסיים את ההיערכות שלו ללחימה ומתחיל לתמרן בפתאי עזה (על פי דו"צ אתמול), שלחה את צה"ל "לעשות שיעורי בית" ולגבש תוכנית שעונה לדרישות הממשלה. זאת הייתה הסוגיה שבגללה דרעי (וסער) קיצרו את ביקורם בחו"ל. כדי לתמוך בעמדת הרמטכ"ל זמיר ביחס ללחימה בכלל. להבנתי, מחזרה אחורה על הדיווחים מאותם הימים, אין התייחסות בכלל לשאלה של עסקה חלקית כן או לא, אלא על אופי הלחימה

כאמור, מה שאנחנו רואים במציאות שעמדת זמיר לא התקבלה. יתרה מזאת, במהלך הלילה, באחת מההצבעות, היו עוד שרים שנמנעו/התנגדו כי הם רצו לראות איך צה"ל מכין תוכנית אופרטיבית שתענה על החלטת הדרג המדיני מאותה הישיבה (מניח שחלק מזה זאת הישיבה הערב).

אגב, גם בהודעה שלשכת רוה"מ הוציאה ביום שישי לפני שבועיים בשעת בוקר מוקדמת אין התייחסות לעסקה חלקית או מלאה אלא נכתב 'השבת כלל החטופים - החיים והחללים, כאחד'. אותו ניסוח מעורפל שהיה עוד לפני ישיבת הקבינט ולמעשה נותר עד לימים אלו.

כך שבשורה התחתונה בן גביר הצביע, כמו רוב שרי הקבינט, נגד עמדת הרמטכ"ל (ודרעי?) ובעד כניסה לעיר עזה. על זה הייתה המחלוקת בישיבת הקבינט שבגללה דרעי מהר לחזור - ולבסוף כלל לא הייתה לו השפעה.

ואני שוב אחזור ואומר - בכל הקשור לעסקה חלקית, בן גביר כבר נמצא מעבר לחובת ההוכחה. הוא שירטט את הקו האדום מבחינתו מתי הוא בממשלה ומתי הוא לא. הוא הוכיח את זה במעשים, (וסליחה שאני בכל זאת חוטא לדיון שלכאורה לא קשור) ולא רק באיומים. בסוף, בסוף, ברגע האמת, כולנו זוכרים מה עמדתו על עסקה חלקית.

אגב, הייתי מחזיר אותך לדברים שאמר סמוריץ' בעצמו, אך לפני חודש, בכנס בכל לבבך של ישיבת רמת גן ביחס לעסקה חלקית. שם הוא קרא לראש הממשלה להציב דד ליין לעסקה שכזאת, ואם היא לא תענה אז לחזור ללחימה. אז נכון, מצד אחד ראש הממשלה לא הציב דד ליין שכזה ומצד שני דברים השתנו מאז, אבל הנה - מסתבר שגם סמוטריץ' השאיר עד לא מזמן דלת פתוחה לעסקה חלקית באופן כזה או אחר.

סמוטריץ': להציב לחמאס דד-ליין של 24 שעות לעסקה חלקית

כולל בכתבה של זאב קם בבשבע שבוע שעבר:

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://besheva.co.il/6765&ved=2ahUKEwja2LrIvJyPAxWpSfEDHScOLyAQFnoECCYQAQ&usg=AOvVaw2th_N8SP6yiNpWzWBNVeUC

(אא"כ תטען שגם זה תדרוך של סמוטריץ'...)

מתאים לעובדה שעד הישיבה סמוטריץ' הכי עזר לנתניהו, ישב איתו שעות הן בפורומים אלו ואלו והן בארבע עיניים וגיבה את המהלכים וההשארות בממשלה.

לגבי הכותרת המוצאת מהקשרה שהבאת, אני מתלבט אם הגעת מהחלל החיצון. אני מסכים שחייזר שהגיע מהחלל החיצון ולא מכיר את המציאות בארץ באותם ימים, היה עלול להבין משהו כמו שניסת להוציא משם. מישהו שכן היה כאן, לא אמור להבין כך.

המציאות אז היתה שממשלת ישראל חיכתה וחיכתה וחיכתה וחיכתה... לתשובת חמאס, שמרח את התשובה כמו מסטיק. בתנאים הללו, סמוטריץ' שכולנו יודעים שהתנגד לעסקה כזאת, קרא לנתניהו שגם לשיטתו לא יתן לחמאס לקבוע את סדר היום ויציב להם אולטימטום. 

צבי יחזקאלי ומוטי קידר, שנים אומרים שכשאנחנו נלמד את כללי הבאזר המזרח תיכוני ולא נהיה 'התייר המערבי' שהכי קל לנצל אותו - מצבינו בכל ההתנהלות ב'שכונה' יהיה הרבה יותר טוב.

בס"ד

אבל גם בהשלמת הקריאה עכשיו - נכון שנכתב שהכל היה מושלם ומותאם, אבל אני לא בטוח שזה אומר שמסקנת הדיון נכתבה מראש. להפך, זה נראה שהשר דרמר הציג את עמדת האמריקאים ולפיכך את עצתו מה לעשות - וזה מה שעורר את הדיון בסופו של דבר.

ואגב, ברור שיש פה תדרוך של סמוטריץ' (זה לא בקטע רע, כאמור זאת דרך עבודה לכל דבר. אבל די ברור שהשניים שוחחו לפני שהטור נכתב. וזה גם מסביר פתאום את הידיעה אתמול של זאב קם, שכבר ממזמן לא משמש ככתב בכאן אלא כמגיש).

בכל מקרה, זה שהם עבדו נהדר קודם לכן ושדרו על אותו הגל - לא אומר בהכרח שהיה סיכום מראש איך תסתיים הישיבה, ועל כך שלא יכולים להתגלות מחלוקות. 

בפשטות - דרמר מקורב לאמריקאים, אבל הוא קודם כל איש של רה"מ, לא סתם הוא זה שפרס את הדברים בקבינט, בפשטות הוא הציג את עמדת רה"מ ואחרת לא הוא זה שהיה מציג את הדברים - 

אלא שרה"מ נלחץ שמול קואליציה של דרעי, סער והנגבי, הוא לא יוכל לצאת 'האיש הרע' בעיני התקשורת ולכן התקפל.

בס"ד

1. אגב, ברור שהוא יציג את זה, הרי זה כל תפקידו בממשלה - להציג את הנושאים מהזווית האמריקאית ולהוריד את זה לאסטרטגיה.

2. באמצע היה את הדיווח שדרמר מתכוון לעזוב את החיים הפוליטים בקרוב. מכיוון ואני מתקשה להאמין שהוא בגלל פעם אחת של התקפלות (על פי שיטה זו) של נתניהו, אני רוצה להאמין שהפרישה היא בגלל חילוקי דעות נוספים שהתגלו בין השניים.

כך שלאור שתי הנקודות האלה אני לא בטוח שאפשר לומר *שבהכרח* הוא הציג את עמדת נתניהו.

בעניין הדיבורים על פרישה - ראיתי לא זוכר איפה, שמבחינתו מפעל חייו היה לעצור את הגרעין האירני וכעת יכול לנוח.

הרב טאו מקורבו של נתניהו לוחץ לשלב את הנציג שלו, וסמוטריץ' מתנגד מטעמים מובנים, ומפעיל לטובתו את לשכת ראש הממשלה.

ההשוואה בין מעוז לבן גביר אינה הוגנת בהנתן שבן גביר שלט בשני משרדים מרכזיים, ועוד משרד... בערך. מעוז, ח"כ בודד לא שלט בכלום.

כי משרדים מייצרים קבלות ובייס.

כך ואחרת, אם הרב טאו יורה לאנשיו להצביע מחל תמורת הישג כלשהו לסביבת הר המור, הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל זה לא יקרה.

בס"ד

בכנסת הקודמת (24) בן גביר היה ח"כ בודד וכבר התחיל לצבור כוח רק מעצם כניסתו לכנסת והעובדה שהוא חרש את הארץ לכל אורכה.

וממתי נתניהו הוא מקורובו של הרב טאו?!

ברדיו קול חי הוא הוגדר מקורבו של נתניהו.

כעבור 3 שנים הוא גמל לרב טאו ונשכב על הגדר כדי שמעוז יכנס לרשימה לכנסת.

לא הבנתי את הטבלאות שצירפת.

בהערת אגב, יש הבדל מהותי בין בן גביר שפונה אל קהל ימני רחב, ולכאורה הבייס של הליכוד, ובין מעוז שפונה אל קהל נישתי שבין קטן לקטן מאוד.

זה מציף את השאלה, האם עדיין יש תועלת ממשית במפלגות נישה מכל סוג שהוא, אבל דומה שלא כאן המקום.

בס"ד

היא מראה שבן גביר הביא בסקרים של הבחירות הקודמות (בתקופה בין פיזור הכנסת לסגירת הרשימות) בין 5-9 מנדטים וזה אחרי שנה וחצי כח"כ בודד. מעוז לעומת זאת לא עשה דבר או חצי דבר כדי לנסות להגדיל את הבייס שלו.

אז כן, אני חושב שמפלגת נישה שקיבלה את הצאנס שלה ולא הוכיחה לא עשייה ולא מעבר של אחוז החסימה - אין מה לפעול למענה.

עכשיו יהיה (שוב?) המבחן של זהות. ניצלו סיטואציה ודחפו אותם לאיחוד. עכשיו יש עבודה אמיתית.

בס"ד

בניסיון הקודם הוא פישל. עכשיו הוא יהיה צריך להוכיח את עצמו שהוא למד להתנהל נכון.

נתניהו מעריך שיותר קולות יאבדו מאשר יכנסו מהרשימה של סמוטריץ ופייגלין בעקבות האיחוד, בעיקר מצד מצביעי פייגלין, אבל יאבדו בתוך הגוש כנראה.

והקולות של מעוז יקלטו מתהום הנשיה של החסימה.

פעילי נעם, מפעלים בימים האחרונים לחצים כבדים ולא בוחלים בשום מניפולציה לקידום העניין. בעשיה פוליטית ממשית הם חלשים, מאוד, אבל ברעש וצלצולים הם חזקים. אני בכלל לא משוכנע שהשמועות על 'לחץ מצד נתניהו', זה לא ספין שהם המציאו.

מסתבר שגם נתניהו יודע, ששריון של מעוז, שכאמור לא עשה בכנסת האחרונה שום דבר מועיל שלא יכל לעשות מבחוץ ורק גרם לרה"מ להזיע, ירחיק יותר מצביעים שעלולים לזלוג שמאלה משיביא מצביעים.

גם בשביל האיחוד בבחירות הקודמות ביבי שילם להם במנדט של הליכוד. יש סיבה למה אנשים לא אוהבים את המהלכים של אבי מעוז.

בראשון נאמר שנועם מבריחה יותר קולות משהיא מביאה, ובשני נאמר שהוא פועל למען שילוב נועם בציונות הדתית.

לפחות אחד מהם הוא שקר, ואולי כדבריך, זה ספין שהם המציאו, או שפשוט הוא חזר בו.

אני לא יודע למה הוא צריך לבחוש בכביסה המלוכלכת במגזר, ולמה המגזר עצמו לא מתאמץ בכל דרך שהיא להגדיל את מספר הפתקים מטעמו שיוכנסו לקלפי.

הלייטים שהתפזרו בין כל מפלגות השמאל הם יעד לחיזור ולהשפעה, ולהשבה הביתה. מדובר בכששה מנדטים, אלא שנתניהו אפילו לא יודע איך להגיע אליהם.

לא צריך להאמין לכל שטות שמתפרסמת בתקשורת. בטח לא בזמן בחירות ובפרט בהגשת הרשימות.

כי הוא עדיין על סף אחוז החסימה.

כי גם אם פייגלין מוסיף מנדט, הוא בהחלט גם מרחיק כמות כזו, בטח כשיש חלופות דומות יחסית כמו עוצמה ווינטר.

לכן כדאי מאד שיחבור גם למעוז שיש לו הרבה מצביעים וגם פעילים מאד איכותיים שיכולים לעשות עבודת שטח חזקה שתביא אליו את המתלבטים האלה. נכון שגם נעם מרחיקה מצביעים אבל הוכח שמצביעים להם בסופו של דבר ופעילים איכותיים יכול להיות משמעותי מאד פה.

-לדעתי מעוז לא אשם בזה. הוא רק ח"כ בודד ולא נתנו לו כלום מהקצת שהוא ביקש. וכשאתה פועל נגד הזרם, בשונה מהדברים הנפלאים שבן גביר קידם שיש להם תמיכה רחבה בכנסת, אז קשה מאד לפעול כח"כ יחיד, ואדרבא חלק מהתנאים להצטרפות הפעם צריך להיות שייתנו לו גיבוי גם שאר השותפים. כי בלי זה הוא באמת מיותר בכנסת

היה שסמוטריץ ווינטר היו מתחברים פשוט. ואבי מעוז אם גם יצטרף זה היה נחמד וממקסם יותר קולות אבל פחות קריטי.

כל ה'אכלו לי, שתו לי' - לא לגיטימי בפוליטיקה. חלק ממה שצריך לדעת בפוליטיקה, זה להתנהל בשיתוף פעולה, ההשגים מגיעים בתמורה לשיתופי פעולה. אם היתה סיעה של שמונה מנדטים ולא של שבעה, אולי אבי מעוז היה יכול להטריל קצת פחות - אבל כל הדברים המהותיים שחשובים לו, היו מקודמים יותר. ההתעקשות שלו לעבוד כסיעת יחיד, שממילא אין לו גם אמצעי לחץ על הקואליציה - היא שגרמה שהוא מסיים עם הרבה נאומים ו0 עגול של הישגים.

מעבר לזה - הוא הצליח להיות סדין אדום בעיני רבים. הקולות שהוא ירחיק מהמפלגה, רבים מאוד מהקולות שהוא יביא. לטעון שהקרבה לאחוז החסימה היא סיבה להכניס אותו - זה חוסר הכרות מוחלט עם הציבור.

גם הוא תומך בנתניהו.

לא יודע כי לא התעמקתי בזה על איזו פגישה מדובר ומי הם הדמויות המדוברות - באתי לתקן את הרושם שהבאת על המלון

הוא ברמת מחירים דומה לזו של מצודת דוד הסמוך. לא הכי יקר בארץ (קמפינסקי בת"א נחשב ליקר והיוקרתי - יותר מהמלך דוד בירושלים).

היינו בו פעם סוף שבוע, לא צריך להיות עשיר במיוחד.

גם בו וגם במצודת דוד רואים המון חרדים מתארחים.

שיביא עוד חמישה מנדטים גגד השמאל.

הלואי שיצא משהו טוב מהמפגש הזה

זה מתחבר אצלי לנוהג של צעירי המגזר החרדי הנפגשים לדייטים ועושים זאת במיוחד בישיבה בלובי דווקא במלונות היוקרה בירושלים (וגם בהילטון ת"א. לא במלונות ה-'פושטים' במלעיל…)

בתי מלון מגדירים את הלובי שלהם כחצר ציבורית כדי לא לשלם עליהם ארוננה. זה אומר שכל אחד יכול להיכנס בלי לשלם (היי דייטים חרדים) כי מבחינה חוקית זה סוג של לא שטח פרטי.

הם הודיעו עכשיו שלא ירוצו עם וינטר כי לפי הסקרים לא בטוח שיעברו, אבל הם כן יהיו בכנסת הבאה, איך בדיוק??

אבל את פייגלין הוא לא רוצה, ולכן ירוץ בנפרד, וישרוף ביחד עם כולם.

גם לייטנר לא נראה לי יפרוש כי הוא רוצה להוכיח למפלגות החרדיות את כוחו.

יגמור מחוץ לכנסת.

תרשמו.

אבל אם יוכל להזיק אז יוכל להשתמש בזה בשביל "איחוד" בסבב הבא. כמו בן גביר וכמו פייגלין.

אבל גפני תמיד היה איש שמאל. זה לא חדש. בשונה מגולדקנוף למשל.

גפני כנראה היה איש ימין חסוד ביחס למה שיחליף אותו.

הקרב הליטאי שמגיע עד לנתניהו

הם רוצים פטור מלא מגיוס

ולא שמחים מזה שהוא כבר כמה מערכות בחירות לא מצליח להביא את הפטור הזה

בממשלה הבאה הם ינסו להשיג את הפטור הזה בכל מחיר.

לא בטוח שהמחליפים יהיו טובים יותר לציבור הדת"ל או הימני

כי זו ההוראה שקיבל מהחצר.

החלפתם מתבקשת בעקבות ההנהגה החדשה שקמה לדגל התורה.

גפני נאמן ביתו של הרב שך שהלך לעולמו, ומקלב נאמן ביתו של הרב אלישיב, שגם הלך לעולמו.

המנהיגים החדשים הם הרב לנדו והרב הירש, וטבעי שההנהגות החדשות תעצבנה את החצרות שלהם כלבבם.

ככה עובד מינהל תקין, בלי בג"ץ ובלי בצלם, ולא כמו בכירי המשפט והפרקליטות שלנו שהם מסמר בלי ראש.

גדול הרבה יותר, מהבזיון שעשו לו השבוע.

כשהרב שך זצ"ל כבר לא היה, גפני הפעיל את מלא המניפולציות, כדי לנטרל את הרב רביץ (שאגב, בשונה מגפני באמת היה תלמיד חכם), דאג שב'יתד' לא יזכירו אותו במילה, למרות שזה הבטאון של התנועה שהוא עמד בראשה.

אפילו כשהרב רביץ נפטר, ביתד הוא לא הוזכר, לא הוספד, לא נערכו עליו כתבות. האבסורד היה שתנועת דגל התורה וכל הגורמים המסונפים אליה - שמו מודעות אבל עליו - ביתד, אבל בכתבות ובטורים לא היה לו זכר (או זייכער).

על דאטפת אטפוך על מלא.

הח"כים הראשונים שנבחרו לכנסת מטעם דגל התורה היו רביץ וגפני. מאוחר יותר נכנס מקלב מקורבו של הרב אלישיב, שהתחמם על הקוים. רביץ פינה מקום, גפני התקדם, ומקלב סומן מספר 2.

38 שנים היה גפני בכנסת, תקופה מרשימה ללא ציניות. שורשיו חסידיים והוא חובש ספודיק בשבתות ובחגים, ובמובן מסויים הוא סדין אדום בעיני ליטאים רבים.

ידוע שנפטר זמן קצר מאוד לאחר פרישתו או שהופרש מהכנסת.

צריך לראות מודלים שעבדו בעולם ואנחנו רוצים לייבא אותם לכאן, לא להמציא סתם מצוץ מהאצבע בוא נראה מה ילך.

שיטות ממשל זה לוחות טקטונים שמזיזים קצת כל פעם או פעם אחת בצורה דרסטית כשיש עושק מאוד בולט לעין וזה צריך להעשות פעם בכמה מאות שנים אם בכלל.

אי אפשר לראות "בואו נראה אולי ננסה להגביל כמות מפלגות נראה מה יהיה מקסימום נחזיר את זה עוד חצי שנה" לא משנים את חוקי המשחק כל פעם שמפסידים.

וגם פייגלין.

כולם צריכים להתמזג עם הליכוד ולהשפיע מבפנים.

הליכוד, עוצמה, והציונות הדתית מדברים אל אותו קהל יעד, ומייצגים אותם ערכים כביכול, ועדיף ממפלגה שיש לה כ- 50 ח"כים

המפד"ל ההיסטורית ייצגה ערכים יהודיים ודתיים, אבל יורשתה מתעסקת בכל דבר, חוץ מענייני דת. ענייני דת כל כך לא מעיינים אותה, שאפילו נציג מטעמה במשרד הדתות היא לא דרשה.

נראה שיש לו קצת ניסיון בזה.

וזה לא עובד ככה.