הוא צריך בת זוג שתפיג לו את הבדידות. בשונה מאיש ההלכה שהבדידות שלו היא יותר צורך טכני ופיזי בעזרה.

לא קראת את הספר?

ואגב, שמעתי שהרב סולובייצ'יק בעצמו החליף מתישהו את האופי שלו מאיש האמונה לאיש האמונה ובחזרה (כמדומני כשנפטרה אשתו). משהו כזה... כך שההקדמה למסה ההיא לא מדויקת ביחס לכל חייו המופלאים של הרי"ד

יש ב”ה חברים טובים אבל משהו חסר, משהו שיותר מהותי מקשר עם חברים/אחים/הורים.

תחושה של בית ושייכות

המחשבה שהזמן עובר, ובינתיים אני לא אמא

רציתי משפחה גדולה...

וגעגוע לתחושה של אהבה. 

זה קצת כמו לשאןל מה עיקר תחושת הקושי במציאןת ללא בית מקדש ושכינה -הכל.

הכל תפל

יש עניין להיות מודע לרגשות השונים שהחוויה מעוררת אותנו ובכך שלא הכל יהיה סלט בראש.

באלי לומר גם שכדאי גם להיות מודע לרגשות הפחות פופולארים - קנאה, תאווה, בושה וכו'

מודעות ריגשית היא דבר חשוב

ברגע שאדם נמצא בבליל רגשות הוא יכול להרגיש חוסר אונים כי הוא לא מבחין איפה זה יושב עליו. ברגע שאדם מה מניע את הרגשות שלו אז רוב הסיכויים שיהיה בחוסר שליטה ביחס אליהם.

*ברור לי שלא התכוונת לסתור את זה אבל ביחס לדבריך רציתי להתייחס לכך.

משהו בהוויה של הדייטינג בגילאי 26 כבר נהיה מאוס, רפטטיבי. זוכר מסיבות אירוסין של חברים שהתחתנו בגילאי 19-21 שהכל היה כל כך מתוק.

בגילאים שלנו אנשים מתחספסים, היציאה השבלונית לדייטים וההתפרנסות לעצמך, ההישארות ער עד מאוחר והיעדר ההקשר פועלים איזה אפקט שאני מרגיש שהוא מנוול עוד הרבה תחומים אחרים שראויים להיות רעננים.

לא שאני חושב שלהתחתן בגיל 19 ולפני צבא זה אידיאלי, אבל לפחות יש שם רעננות של פוטנציאל ואמון משותף בצמיחה. אפשר לזהות בחבורה מקילומטר כיום איזה חברים נשואים ואיזה לא, ולא רק בגלל הכרס.

בקצרה:

שייכות ומגע חסרים מאוד

לדעתי גיל 26 זה אזור הגיל האולטימטיבי להתחתן (אצל בנים). נכון שיש פחות את הרעננות והאמון הטבעיים והיפים שאתה מתאר, אבל אתה מרוויח את זה שאתה מודע יותר לעצמך (וכן היא. בהתאמה גילאית), וממילא הבחירה שלמה ומודעת יותר, וזה נותן תחושה שאין בחתונה בגילאים הצעירים יותר.

מתישהו בגיל מאוחר יותר מתחילות הבעיות האמיתיות של הרווקות המאוחרת, שם אתה מרגיש שאתה יותר נלחם מלחמות הגנה מאשר בונה את עצמך. גם משם אפשר לצאת מחוזק כמובן, אבל זה הרבה עבודה.

בכל אופן, גיל החתונה נקבע משמיים (למי שעושה את שלו) בהתאם למשימות שה' רוצה מהזוג, ברווקות ובנישואין.

בוורקות ישנם הרבה קשיים,

 בדידות, 

חסר למי לתת, 

חסר להשפיע ולקדש שם שמים

חסר ילדים לגדל. 

אני חושב שאפשר לסכם את זה במשפט אחד , חסרים חיים מלאים כדי שנוכל להופיע שם ה' בעולם. 

לכן גם אין כמעט משהו שבו אני אומר לעצמי "פה לא מפריע לי שאני רווק", כי גם אם טוב לי בקצת דברים כרווק (נניח שאני ישן בלי הפרעות בד"כ), אני רואה את זה כטוב שנובע מדבר שלילי, ולכן זה גם מפריע לי.. אבל אני שמח שזה ככה כי פעם כדי לא לסבול הייתי מתמקד בטוב וביתרונות של הרווקות ומדחיק את הרע והחסרונות ובגלל זה לא הייתה לי מספיק מוטיבציה להתקדם במה שצריך.

אגב, לא ממש קשור לשרשור, אבל עלתה לי מחשבה שההבדלים במה שקרה לארבעה שנכנסו לפרדס אולי קשורים/מתבטאים במקום הנפשי של האהבה הזוגית בתוכם.

כולם הרי היו חכמים גדולים ואנשי מעלה, אז למה רק ר"ע יצא בשלום?  

רק אצל ר"ע הייתה עם אשתו אהבה עליונה ואחדותית שהורגש שהניגודים הם רק התפרטות שלה, ובזכות זה הוא הצליח לתפוס נכון גם את התפרטות האחדות האלהית (אולי אני לא מדייק במושגים. אבל העקרון).

ולכן הוא גם הדגיש לחבריו מראש "כשתגיעו למקום אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים"- אמנם השיש הטהור צלול כמים, אבל בפנימיות זה משהו אחר. ככה אתם אל תדמו את מה שאתם רואים לחוויות ותפיסות שאתם מכירים, ובפרט לעניין האהבה הזוגית, כי אז לא תבינו נכון (הוא ידע שהם לא חווים ורואים את האהבה הזוגית כמותו). תנסו כמה שיותר לבוא בהקשבה פסיבית ופתוחה לגמרי.

לאחר, לעומתו, הייתה שייכות נפשית לאהבה עליונה כמו של ר"ע, אבל בפועל לא הייתה לו אהבה כזו, ולכן הוא טעה בעניין מיטטרון. לא הייתה לו חוויה נפשית של אהבה זוגית ברמה הנדרשת כדי לקבל ממנה משל "נפשי" מספק על האחדות האלהית שכן היה לו את הפוטנציאל לתפוס אותה. וכשיש פוטנציאל לא ממומש, כשיש שייכות לעניין ואתה לא מצליח לממש אותה, התוצאה היא לא מוות או שגעון, אלא הליכה לצד השני- כפירה (אפשר גם לקשר את העניין לזה שאביו הקדישו ביום מילתו ולא הייתה כוונתו לש"ש, לעניין של הפרוצה- נפילת האהבה, לעניין של רכיבה על הסוס לפני בית קה"ק- מקום האחדות השלמה).

בן זומא הציץ ונפגע. נטרפה דעתו, אבל הוא לא קיצץ בנטיעות כאחר, משום ש"עדיין בן זומא מבחוץ", כלומר הוא לא מספיק שייך להשגה הזו, ולכן אין חשש שיבין משהו לא נכון. כאדם שרואה מרחוק משהו מעורר השתאות ומסתנוור מחיצוניותו וקורס. "דבש מצאת אכול דייך פן תשבענו והקאתו".

בן עזאי הציץ ומת. "יקר בעיני ה' המוותה לחסידיו". כואב לה' על שבן עזאי החסיד עשה משהו שגרם לו למיתה. למרות גדולתו העצומה של בן עזאי, לא היה עליו להיכנס.

דרגתו ומקומו של בן עזאי היו שהוא יכול להגות בתורה יומם וליל בלי להרגיש חסרון באהבת אישה (המדרש בשיה"ש רבה. אגב, גם שם הדרשה קשורה למים, על הפס' "מי מדד בשעלו מים").

זה מראה שבניגוד לר"ע (חמיו), שרואה גם בעוה"ז השתקפות של האור האלהי העליון (שיה"ש קודש קדשים), וממילא אין סיבה ואף אסור לוותר עליו, בן עזאי נמצא במקום אחר, מקום של התעלות לרוחניות שמעל העולם ופרישה מהעולם. דרגה כזו לא תעמוד בפני הכניסה לפרדס, היא תחשף לאור הגדול ומיד תידבק בו ותפרח מהעוה"ז, שבו היא לא רואה את האור הזה (רש"י- הוקשה מיתתו לפניו לפי שמת בחור ואעפ"כ אי אפשר שלא ימות משום שנאמר כי לא יראני האדם וחי).

אבל ר"ע, בגלל שעלה בשלום (גרסת התוספתא), כלומר מתוך תפיסה שלמה של העוה"ז ומתוך ואהבת שלמה לאישה, גם ירד בשלום.

אולי זה קשור גם למשנה בידיים למחלוקת על שיה"ש וקהלת.

ברווקות.לא?

טוב היות האדם לבדו כתוב

רצון לבית, מקום בטוח, חוסר בנפש, לאהוב ולהיות נאהב/ת

וכל מה שכתבו...

ובעיניי כמה שכמובן לא מתחתנים בגלל הסביבה ולא חיים את החיים ע"פ הסביבה, בסוף כן גם יש קושי עצום בלא להיות מותאמים לסביבה, לנורמליות ולתכתיבים החברתיים.

מצד אחד זה טוב שהנורמל זה כן זוגיות ומשפחה וכו', מצד שני מי שלא בתלם הזה מכל סיבה שהיא, אין לו מקום בחברה הכללית ובפרט הדתית ויש תחושה מסוימת שנובעת גם מזה וגם מעוד דברים של חוסר במשמעות אמיתית וזה לא משנה אם עסוקים בדברים משמעותיים אחרים... (ותמיד אפשר להוסיף את כל החסרי טאקט)

לעשות…

סתם.

נשמע ציני

אבל זה באמת ככה.

מרגישה שקופה ובלי אמונה אמיתית שזה באמת יכול לקרות לי יום אחד

בדידות שאין מי שבאמת יבי אותך או ינסה. וגם הקושי הוא בלצאת לפגישות או לחכות להצעה ואז אתה תוהה לעצמך כמה המסע הזה יהיה ארוך

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.