אנסה לענות בכמה מישורים:

א. אם הילד כבר נכנס לגן עירייה, יש לו ביטוח תלמידים שתקף 24/7. שווה לבדוק מה אפשר לקבל מהביטוח הזה.

ב. האם השבר ידרוש מכם הוצאות מיוחדות או הפסד הכנסה? למשל אם תצטרכו להישאר איתו בבית במקום ללכת לעבודה, או אם הוא יידרש לטיפולי פיזיותרפיה שתעדיפו לעשות באופן פרטי וכו'.

אם כן, לדעתי אין בכלל שאלה שאת ההפסד הישיר שלכם הייתי מצפה לקבל מבעלי הצימר.

ג. אם הם בחרו לא לעשות ביטוח, הם העבירו את הסיכון מחברת הביטוח אליהם. הם *לא* העבירו את הסיכון אליכם, ולכן זה לא הוגן שהם מנגנים לכם על המצפון. זאת הייתה החלטה שלהם לחסוך כמה גרוש ולא לבטח, והם היחידים שצריכים לשאת בנטל.

אם למשל מישהו יפגע ברכב שלי ויגיד לי שהוא לא עשה ביטוח מקיף/צד ג' ולכן הוא לא מעוניין לשלם, זה ממש לא יעניין אותי. הבחירה לא להעביר את הסיכון אל חברת הביטוח גרמה לזה שהסיכון יהיה שלו, לא שלי. 

ד. אחרי כל זה,

אם באמת אין לכם הוצאות מיוחדות בעקבות השבר וכל הרצון לקבל פיצוי הוא על הכאב ועגמת הנפש והסבל הרב של הילד, כן הייתי שוקל להגיע איתם לפשרה שמצד אחד לא תעיק עליהם כלכלית ומצד שני כן תכיר בסבל של הילד ובאחריות שלהם לכך.

והכי חשוב - רפואה שלמה!

ביטוח תלמידים תקף בחלק מהמקרים, כאן כנראה ולא, ואם כן זה לא סכום משמעותי. בודקים בכ"א.

לגבי היעדר עבודה קשה לומר אני עובדת מהבית אז לא נעדרת אבל בטח שלא מצליחה לעבוד רגיל... איך לאמוד?

בכל מקרה, מומלץ לשמור כל תיעוד לכל סוג של הוצאה הקשורה לשבר, וכן תיעוד מיילים עם הבוס (או לקוחות אם את עצמאית) שבהם את מודיעה על היעדרות בעקבות טיפול בילד, תיעוד התיק הרפואי וכל מסמך רלוונטי אחר.

התיעוד הזה ישמש אותך גם אם תבחרי ללכת לבית משפט, וגם אם תבחרי לסגור איתם פשרה (תוכלי למשל להגיד - סבבה פשרה, אבל אם ההוצאות הישירות הן 15 אלף שקל אז פשרה בסך 3 אלף זה לא רלוונטי בעליל)

בתכלס, אני יכולה לעשות שהפרנסה לא תיפגע ישירות.

ועדיין ככ הרבה עגמת נפש, גם לנו וגם לו...

וזה תלוי בפרטי המקרה הספציפי

בגדול זו תביעה שבכיף יכולה לנוע סביב 50,000 פלוס מינוס.

זה סכום לא מבוטל בכלל

ואם הוא באמת מגיע לכם בגלל נזקים מכל סוג שהוא בעקבות מה שקרה אז אולי אין ברירה לתבוע

אבל אני לא רוצה להיות מופעלת מהמקום של "וואלה מגיע לי, נעשה קופה"

כי גם אם הם ממש אשמים, עדיין זה ירושש אותם ממש. סגום יותר נמול הגיוני לקחת הלוואה, לפרוס לתשלומים.. 

שהם בוודאות אשמים בעיקר בגלל רשלנות כלשהי שהיתה שם.

ניסיתם להגיע לפשרה?

הם מוכנים "ברוב טובם" לתת 3000.

שזה מגוחך לכל הדעות...

אם נגרם לכם נזק כלכלי ישיר,

ואם אכן האחריות הייתה על הצימר, כמובן שהם צריכים לשאת בהוצאות. ולכן אם יש נזקים כלכליים ישירים והם לא משלמים, כמובן לתבוע.

אם נגרם חלילה נזק רפואי קבוע ( מקווה מאוד שלא) כמובן שהם צריכים לפצות, ובעיני זה בעצם אפילו פחות כסף שלכם, זה עבור הילד וההתמודדות העתידית שלו. ולכן אם הם לא משלמים כמובן לתבוע.

אם בעצם מדובר כאן על פיצוי על 'עגמת נפש', לא הייתי מניחה מראש שמדובר ב 50000 ש"ח( אבל אני ממש ממש לא מבינה בזה כלום, אולי כן), הייתי מתייעצת עם עו"ד כדי להבין האם זה הסכום בו מדובר במקרה הספציפי שלכם וכמה זמן( ואולי כסף, כשכר עו"ד) זה ידרוש מכם עד שתקבלו אותו.

ועם הנתונים האלה ביד הייתי דורשת מהצימר פיצוי משמעותי יותר.

אבל צריך להבין שפיצוי, או פשרה בהסכם, מן הסתם לא יגיע לסכומים המקסימליים שבית משפט יפסוק לכם, ואולי אפילו לא לחצי מהסכום, וזה די הגיוני.

איזה סכום את חשבת שיציעו לך, נניח? 

אם אין נזק לצמיתות אז בתי המשפט מנסים שתיסגר פשרה, ולא פוסקים פיצויים משמעותיים כשיש ''רק'' כאב ועגמת נפש.

אין נזק מתמשך מוכח. והלואי שלא יהיה נזק כזה

גם אני לא רוצה,
מצד שני תכלס הם לא בסדר..

לא הייתי תופסת את זה.

זה לא שאת עכשיו שברת רגל ואת עובדת בהדרכת כושר והלכה לך העבודה עכשיו.

נכון זה לא נעים,

אבל הקב"ה הוא זה שמחליט מה יקרה למי.

כמובן שכדאי וחשוב לעשות ביטוח,

אבל מי שלא עשה ביטוח זה לא אומר שהוא חייב מיתה.

נכון לא נעים, ומבאס בשביל הילד שלך,

אבל אם לא נפגעת ממש טכנית מיזה, לא הייתי דורשת כסף.

תחשבי מה היה קורה אם זה היה הפוך.

היית רוצה שלצד השני יצוף במח האש היהודי והמרחם ויתן לך לצאת מיזה בקלות.

אם יש משהו אחר שלדעתי יפצה, אם את כואבת את ההפסד של הבןש לך ובאלך שירגיש יותר בטוב

חושבת ש3000 שקל יפצו אותו יופי.

הכאב לב הוא מול זה שיש לך פה הזדמנות לעשות כסף גדול ובחינם.

לדעתי תחשבי על הצד השני פשוט. אם היה הפוך.

הכל בידי שמים, גם רשלנות פושעת ותביעת נזיקין בעקבותיה.

וגם אם אין פגיעה כלכלית - על רשלנות שגרמה לנזק גופני, לעגונת נפש, לסבל, לכאבים, לטרטור ובזבוז זמן בהליכים רפואיים, משלמים.  

אפילו על הטרדה של ספאם בסמס משלמים.  

החוק קובע שניתן לתבוע על הודעות ספאם ללא הוכחת נזק, כאשר בית המשפט מוסמך לפסוק פיצוי של עד 1,000 ש"ח לכל הודעה שנשלחה ללא הסכמת הנמען, או שהופרה ההסכמה.

אני לא רודפת כל איש שבטעות פגע בי.

וכן. אם מישהו נתקע לי באוטו בטעות אני יקח ממנו מינימום של תיקון וסלאמאת.

למה להתפזר.

וגם ברכב - מי שלא עושה ביטוח צד ג', לא צריך לצפות שזה יקנה לו איזו שהיא הנחה אם הוא יפגע ויעשה נזק.

כמובן לא צריך לסחוט אנשים לחינם, לא לבקש עשרות אלפי שקלים על תיקון שריטה. חלילה לא כתבתי בשום מקום שצריך לנפח את הסכום, להפך, כתבתי למדוד כמה הנזק האמיתי.

אבל רגל אין לה עלות.

לכן אמרתי שזה לא מדד של כסף.

זה לא שאם הם יתנו לה 50000 זה יחזור אחורה ויתבטל.

וגם באוטו - לא אומרת לוותר על הכל. לקחת מה שצריך בשביל להחזיר אחורה הכי טוב שאפשר.

במקרה של רגל - היא אמרה שזה לא עלות של טיפול, ולא עלות של הפסד עבודה.

נטו כי זה מבאס ולא כייף, כמו פיצוי עוגמת נפש.

כשזה עוגמת נפש, זה במילים אחרות, לעשות לי טוב על הלב אחרי שהיה לי רע.

אם זה על חשבון מישהו אחר, שידפק - וואלה לא הכי בסבבה.

לא סתם יש לה מצפונים על לתבוע אותם...

ברור שהם אשמים והכל,

והיו צריכים לעשות ביטוח.

אבל זה כבר קרה.

הם לא עשו.

עכשיו מה.

לדעתי יש מקום לשיקול של זה.

ברור שמבחינת הדין הם חייבים לשלם לה פיצוי.

השאלה מה מבחינת הלב.

לא הדין.

וזה לגמרי להעביר על מידותיו.

לא אומרת שזה טבעי או מובן מאליו לא לתבוע אותם.

אבל כן מבינה שהסיטואציה מורכבת עבור אנשים שלא עבדו מלא זמן בגלל המלחמה,

והעסק לא מתפקד,

וכן. ביטוח עסקי יכול לעלות הון, וכשאין לך גם ככה כמעט מטיילים זה שיקול ואתה לא תמיד יכול לאפשר את זה לעצמך.

וזה לגמרי להמר.

אבל זה כבר אחרי מעשה.

אז מה עכשיו?

אני חושבת שיש מקום ללב. לעם ישראל. להבנה.

רכב, כמעט לא מעניין אותי נגיד.

ובגלל זה אני מתלבטת.
אמא שלי נניח אומרת לי לתבוע אותם וזהו אבל אין לי לב..

עבירה על החוק לא מוחקת את הבן אדם מלחיות.

גם אם יתקע בי מישהו בלי ביטוח חובה אני לא ירושש אותו עם תביעה.

מה הקשר החוק פה.

יש מלא חוקים במדינה הזאת שלא הייתי עפה עליהם.

מתקשרים אלי מקופת העיר כל הזמן

המועצה לצרכנות ממליצה לכל צרכן המוטרד על ידי חברה מסחרית כאמור לשלוח לה מכתב רשום בו פרטי הצרכן (שם ומספר הטלפון בו החברה עושה שימוש) ולדרוש את מחיקת פרטיו מהמאגרים שלה, והפסקת פניות טלפוניות. כמו כן מומלץ מאד לתעד במכתב את התנהלות החברה: מספר וקצב הפניות הטלפוניות, שמות הנציגים, השעות בהן הנציגים מתקשרים, היינו כל פרט המעיד על הטרדה.

אם למרות שנקטת בכל הפעולות הסבירות להפסיק את השיחות הללו אליך, עדיין ממשיכים להטריד אותך, אפשר להגיש תביעה קטנה לפי חוק הספאם.

https://www.consumers.org.il/category/telephone_harassment

פיצוי בגין משלוח דברי פרסומת ללא הסכמה של הנמען (חוק הספאם)

אבל אני א מסכימה.
לא להיות יותר צדיקה מהאפיפיור.
יש לי הוראה מגדול הדור שאפשר ללכת לדין תורה...

תראי את התגובה שלי לפשוט אני, הסברתי שם מה אני חושבת,

אבל אם אין לך ספק,

וקיבלת אישור כדברייך מהרב,

אז מה שאלת פה בדיוק??

כל השאלה שלך היתה כי את לא סגורה על זה.

ורב זה לא בשביל לקבל אישורים. לפחות לא אצלי. 

יש לך שיקול דעת ולב. מותר להקשיב גם להם.

לא האם לדרוש פיצוי באחת מהדרכים האלה או לא בכלל..

בדיוק כמו שכתבתי על האוטו.

מה שצריך מבקשים, ואין ספק על זה.

השאלה מאיזה בחינה זה צריך.

זה מה שכתבתי.

שלדעתי אם זה בשביל לעשות לך טוב על הלב, אחרי העוגמת נפש, הייתי חושבת שוב.

בטוחה שלא הייתי תובעת.

אם היה עושה לי טוב על הלב כמה אלפים הייתי לוקחת, אבל אם לא משמעותי לי הייתי אומרת לבריאות ומסבירה להם כמה חשוב ביטוח.

כמובן שיש פה גם שיקול של איזה אנשים הם,

אם הם סתם חסרי אחריות שאת רואה את זה שמתוך זה הם לא עשו ביטוח,

אז אולי באמת לתבוע וילמדו אחת ולתמיד.

אבל היה נשמע שהם אנשים טובים והתבאסו ממש...

אמנם תבעתי בית חולים ולא אדם פרטי,

וכמובן לבית החולים יש ביטוח,

אבל כן יש לזה משמעות על אדם מסוים. בסופו של דבר רופא שגורם לביטוח לשלם כסף, יצטרך לשלם יותר כסף בפעם הבאה כשהוא יעשה ביטוח אחריות מקצועית.

תבעתי לא בשביל להתעשר,

לא כדי להרגיש טוב,

אלא כדי לוודא שבית החולים לא יעשה שוב את מה שעשו לנו, לאף בן אדם אחר. 

רציתי שיבוא מנהל הסיכונים של בית החולים, ויטלטל קצת את הרופא שחטא למקצוע שלו.

(בסוף לא הגענו לבית משפט כי הם רצו לסגור פשרה, ואנחנו כאמור לא רצינו להתעשר אלא רק שילמדו להבא).

כן,

יש משמעות ערכית שכאשר עסק לא דואג לאורחים שלו - יהיו לזה השלכות.

ויש משמעות סופר סופר ערכית שכאשר עסק לא עושה ביטוח, שזה דבר כ"כ בסיסי, זה לא יגרום לאחריות לעבור אל האורחים אלא אל העסק עצמו.

אחרת מחר כל העסקים יבטלו את הביטוחים שלהם, ואז יעשו לכל אורח שייפגע מצפון על כך שאין להם כסף לשלם.

בדיוק בשביל זה יש ביטוח, בשביל שהעסק לא יתרושש אם מישהו ייפגע. ואם העסק בוחר לוותר על הדבר החשוב והבסיסי הזה - האחריות עליו, לא על הלקוחות. זה לא פוטר אותו מתשלום.

גם אני כתבתי שאם אין הוצאות, אז אפשר לדעתי לסגור פשרה הוגנת שלא תרושש אותם.

אבל מכאן ועד להגיד שזה בכלל לא בסדר לקחת מהם כסף, לדעתי יש מרחק.

ולגבי "הקב"ה הוא זה שמחליט מה יקרה למי" - אז אסור לכעוס, להאשים ולתבוע אף בן אדם בעולם על שום נושא?

גם לא לתבוע נהג שיכור שפגע בילדים?

גם לא לתבוע מחבל חמאס שרצח אנשים?

עד איפה הטיעון הזה עובד?

לא אומרת שהכל משמים וכולו מן אללה ומרימים ידיים.

כן אומרת לפשפש בפנים אם היא כבר כן אוכלת על זה תסביך,

ולא ברור לה חד משמעית כמו שאתה מציג את זה,

שזה טבעי וברור לה שהיא הולכת לתםבוע אותם ואין לה שיקולים מעבר.

מה שהיא העלתה פה זה שהיא לא מרגישה בטוב עם זה ולא באלה להרוס להם.

לכן אמרתי, וואלה אם את עושה את זה רק בשביל לעשות קופה, אז כןץ לא לתבוע.

נכון יש לך אופציה.

יש לך גם אופציה לא.

זהו.

כשהבן שלך יגדל ויקח לך את האוטו בלי ביטוח ובמקרה ישרוט בחניה דווקא טסלה,

פתאום אז כן תצפי לאיזשהי התחשבות מצד האחר.

לא אומרת שהוא יוותר לך על הכל.

אבל כן תצפי שהוא יסכים ללכת למוסך זול ולבקש ממך רק תשלום על התיקון בלי עוד פיצויים וסכום מלא שהוא יכל לקבל מהביטוח ולהרוויח.

אז כן,

גם כשיש לך הסכמה מרב גדול,

יש לך גם לב, ומותר לך להקשיב לו.

מותר לך גם לא.

ברור שמותר לך לתבוע.

רק אומרת שאת גם יכולה לבדוק בפנים אז זה הרצון להתעשר על חשבון הטעות של השני,

או לא.

ואם לא - סבבה.

אבל אם כן?

זהו. אין מה להתלהם.

ואגב, מכירה גם מישהי שרשלנות רפואית עצובה גרמה לה לגדל ילדCP והחליטה שלא לתבוע.

כי כשהיא בדקה בעומקים שלה, הבינה שה לא יעזור לה, ושאין לה ענין ללמד את העולם.

אולי לך יש.

לה אין.

מותר גם את זה.

או לפחות לא שוללת, אבל אני בהחלט חושבת שהאם שבתה נפגעה רפואית חייבת לתבוע את בית החולים, כי מדובר בכסף של בתה ולא בכספה שלה ובתה לא שיחררה אותה מלעשות זאת או שיחררה את הכספים.

כסף יכול לממן טיפולים רפואיים מקדמים לילדה, הפוגה להורה על מנת לצבור כוח ולטפל בילדה טוב יותר.

לא לחינם יש לנו סנהדרין ובתי משפט יהודיים לאורך ההיסטוריה. 

בכל מקרה, ממה שאני יודעת מרוץ ההתיישנות עבור קטינים מתחיל להיספר החל מגיל 18, כך שייתכן שהאם עוד תשנה את דעתה ועוד תעמוד לו הזכות לתבוע (בשם בתה). 

משמע היתה רשלנות מצידם. אכן יש מקום לשקול תביעה.

אם זה בעקבות רשלנות שלו/שלכם- נגיד קפץ ממקום גבוה וכו' הייתי מוותר על העניין.

בכל מקרה אם מתכוונים ללכת לתביעה

ממליץ לפנות לעו"ד כדי להעריך את סיכוי ההצלחה שלכם.

ממליץ גם לבדוק תביעת ביטוח תאונות אישיות של משרד החינוך 

הוא תקף כל השנה ובכל מקום

הרבה מאוד לוקחים כסף רק כאחוז ממה שמקבלים בסוף בתיק,

כך שאין שום סיכון בלקחת את עורך הדין. אם בסוף לא מתקבל כסף, הוא לא מקבל שקל.

זה גם מעלה את המוטיבציה שלו שהתיק יצליח... 

אני יכול להמליץ בפרטי על אחד תותח שעובד בדיוק בשיטה הזו (אין לי שום קשר אישי איתו, לא חבר ולא משפחה ולא כלום).

אם אתם מוחלים זה בסדר

אבל אולי זה סכום שמגיע לכם בגין הוצאות ולו בגין עוגמת נפש.

ועוד משהו, אם אתם לא תתבעו לא תהיה שום מניעה מבחינתו להמשיך לנהל את העסק באותו אופן לקוי. והמבקר הבא שיפגע בגלל ליקויים יכול לסבול יותר מאשר שבר ברגל. 

כי גם אחרי הסרת הגבס לא תמיד ניתן לחזור לפעילות מלאה

שהם יתקנו את הליקויים ויעשו ביטוח מכאן והלאה כי אולי בפעם הבאה זה יהיה חמור יותר.

בנימה אישית - הבת שלי שברה את המרפק בהפסקה בבית הספר. ביטוח תלמידים לא רלוונטי כי זה לא נזק קבוע ב"ה.
עברה 2 ניתוחים, פיזיתרפיה וכו'. הסתדרנו איכשהו עם העבודה. 

תכלס ילד יכול לשבור רגל גם סתם ככה ברחוב ואף אחד לא יפצה אתכם. אז אני אישית חושבת שהייתי הולכת על ה 3000 שח פיצוי בתנאי שהם מתקנים את הליקוי

אלו תגובות שמזמינות אותה להיפתח יותר. היא כאילו נותנת לך פה קצה חוט ומצפה שתתעניין בעולמה.

תגובות שיפתחו אותה הן כאלו:

"אני שומע. מתי הרגשת את זה לאחרונה?"

"זה נשמע ממש כואב להרגיש ככה לבד. רוצה לספר לי עוד?"

"איך אפשר להיות שם בשבילך?"

"את רוצה לספר לי יותר? אני מאוד רוצה לדעת"

"איך אפשר לתמוך בך ולהקל עליך?"

וכו'

לשאול שאלות ולא להציע פתרון, זו התורה כולה

להיפך התגובה שלך מחממת את הלב.

קודם כל, לצאת מנקודת הנחה שמישהו שמרגיש שלא רואים אותו והוא לא מעניין זה יכול לכאוב מאד מאד מאד. ובסיטואציות של המשפחה שלך, שהיא לא גדלה בה, באירועים משפחתיים שיש הרבה רעש ובלגן ואפשר למצוא את עצמך בצד בלי מישהו לדבר איתו - זה מאד מקשה.

אחר כך, תשאל אותה. תגיד לה שניסית להיות איתה ולעודד אותה. תן לה לחשוב ולענות - מה את רוצה לשמוע? מה היה מעודד אותך שאני אגיד?

לא בשביל שתדקלם את זה פעם הבאה, אלא כדי שתבין לעומק.

התגובה שלך היתה מעולה, אבל זה לא מה ש*היא* ציפתה, או מה ש*היא* מרגישה כעידוד ותמיכה.

זה ממש הגיוני. מישהו אחד צריך שיגידו לו - קטן עליך אתה מעולה ותעבור את זה, וזהו להתעלם מהקושי, ומישהו אחר צריך שיתנו לו שקט במיטה כשהוא הולך למיטה, ומישהו אחר צריך שדווקא יבואו אחריו וישאלו שוב ויכינו לו שוקו וישתתפו איתו בגל העצב הזה עד שיעבור.

ואם לא ברור לך או לא ברור לה - קח את התשובה של שוקולד פרה

זה באמת סוג התגובות שמאפשרות לפרוק רגש. תגובות של פתרון (אז תהיי איתי/אז אל תבואי) או של עידוד לפני שמקשיבים ממש עד הסוף (את מעולה ברור שכיף לדבר איתך) יכולות לתת הרגשה שהרגש שהיא חווה כרגע בעוצמה לא חשוב/לא משנה/משעמם/מתיש אותך.

בגדול אני מרגיש שהיא מצפה שאני אהיה איתה בזה שבאמת לא מעריכים אותה ואעלב יחד איתה אני מנסה לא לבטל את זה למרות שבתוכי אני חושב שהיא נורא נחיתית (כמובן שלא אגיד )אבל אולי איכשהו אני לא מצליח באמת להראות שאני גם חושב שהיא כזאת לא מוערכת (וגם חושב שכשמישהו כל הזמן משדר את זה אז גם לאנשים קצת קשה עם זה)ומרגישה בודדה 'לא מבינים אותה .

בגדול אני חושב שכן הגבתי כמו שכתבתם שאלתי מה היתה הציפייה שלה שאני יגיב וסוג התשובות הם אני בודדה ותן לי להיות עם זה לבד שאין לי זוגיות (כמו שכתבתי זה על קצה המזלג ...פשוט נשברתי עכשיו לבקש עזרה במקרה האחרון)וזה באמת נורא מתסכל לשמוע את זה כל הזמן. אז אם בכל אופן מתוך לב של אשה לאשה אתן יכולות להעמיק את הטעות שלי בתגובה ממש אשמח.

אבל כן כדאי שתחשבו ביחד איך היא יכולה להפגש יותר עם חברות/משפחה, נשים חייבות את זה בשביל לא להרגיש בדידות.

לגבי התחושות שלה שהיא נעלבת ממך קשה לי לעזור, אולי הנשים כאן ידעו יותר.

כתבו פה הרבה עצות חכמות לפניי. אבל אני אתעסק עם משהו אחר:

התפקיד שלך הוא להציב לה גבול רגשי. הרגשות שלך נשארים אצלך. אני נמצה פה בתור בעל ומוכן לחבק ולהיות ולהקשיב וכו. אבל אתה צריך להשאיר את האשמה שלה אצלה.

את ה"כיווץ" בגוף שאתה מרגיש ושלח אותך כנראה לכתוב את הפוסט הזה- את זה תשאיר אצלה. זה שלה. זה לא קשור אליך.

אתה יכול לעזור? אולי. אתה בן זוג מכיל וכל העצות הטובות? כן ! אבל זה שלה. לא שלך.

קרובה יותר לכניסה/מרווחת יותר

כך שזה בדרך כלל יתרון ולא חיסרון.

כמובן שאם זאת חניה שצמודה אליכם בטאבו. אין משמעות לכך שזאת חנית נכים.

זה רכוש פרטי שלך.

כמובן שחובה להקפיד שהחניה תרשם על שמכם בטאבו. אבל זה מובן מאליו.
 

אם בפועל זה יסומן כחניית נעים,

פקח או שוטר יכולים לתת דוח (אפילו אם לא מוצדק), ובנוסף לכך אנשים נכים ירגישו חופשי לחנות שם כי הם יחשבו שזה עבורם

גם אם היא מסומנת חניית נכים.
 

זה חתיכת לאקונה בחוק שבתי משפט פסקו נגד הנכים בקצת שישבתי לקרוא על זה קודם כי זה עניין אותי. גם אצלנו בבניין יש חניית נכה שצמודה לאחת הדירות ואם אני מבין אין מניעה (לבעל החניה) לחנות שם.

עד היום זה לא קרה, ונכים שגררו בעלי חניות פרטיות-נכים לבית המשפט הפסידו שם עד היום. העניין זה התגובה הנוספת שלי ושם זה יכול להסתבך.

מסתבר שזה בעיה יותר קשה  מאז אמצע 2025. עד אז הקבלן צבע את  החניות הנגישות ומכר אותן לאחת הדירות והכל היה סבבה.

והיום, מסתבר, העיריות לא נותנות לזה לקרות ודורשות שחניית נכים תישאר רכוש משותף:

ועדה מקומית רשאית למנוע מהיזם להצמיד חניית נכה לדירה פרטית? - מרכז הנדל"ן

אם כן זה חלק מעבודתו

אם לא, מומלץ להעזר במישהו שיודע לקרוא תשריט בית משותף (לא תורה מסיני. אבל עדין רצוי מישהו שיוכל לוודא שזה נרשם כראוי)

לא חושבת שצריך תו נכה בשביל זה

והיא תהיה מרווחת ונוחה

אצלינו השכן עם החניית נכים נהנה והשאר מחפשים את עצמם ביציאה ובכניסה לחניה

תודה על השיתוף,

משתתפת בצערך, כואב

איזה לב גדול שמתבטא במעשים קטנים שמחממים את הלב ומאירים את היום

איזה אומנות, ללמוד להביע ככה אהבה ותשומת לב בשגרה

ממש תודה שכתבת

אקח את זה גם לזוגיות וגם לילדים, להסתכל עליהם בעין טובה ולשלוח להם מסרים מחממי לב

הרבה כוחות יקרה אחת

שתרגישי את השם איתך 

נשמע איש מדהים ואבידה גדולה כל כך💔

תודה ששיתפת וחיבוק גדול ממש🥲

הלוואי שנצליח לאמץ לפחות חלק

איזה אדם מופלא!

איזה איש ובעל מופלא!

וואו וואו

באמת נעתקת הנשימה לקרוא כמה כמה הוא אהב ואוהב אותך! אינסוף, זה באמת באמת אינסוף.

בטוחה שגם עכשיו הוא שומר עלייך מלמעלה ואוהב, כ"כ כ"כ אוהב ורוצה את ההכי הכי טוב עבורך ושתחייכי את החיוך המקסים שלך שכ"כ משמח אותו ❤

ריגשת אותי כ"כ

איזו ברכה ואור עצום הוא והזוגיות שלכם

תודה רבה שנתת לנו הצצה קטנה לאור הגדול הזה שלו, למודל הזוגיות המבורכת הזו, לנתינה, למחשבה על האחר, לאהבה העצומה, לפינוק והשמחה.

זה פשוט מעורר השראה

ב"ה שנזכה כולנו ללמוד ממנו אפילו קצת 🙏

ב"ה שהקב"ה הטוב ישלח לך נחמה עצומה, המון המון כוחות, אור, תקומה וטוב שלם

שלא תוסיפי לדאבה עוד

והלוואי שתיפגשו בקרוב בבריאות בשמחה עצומה בתחיית המתים 🙏

מתפללת עלייך

את בלבי ממש ❤

ומלמד מאוד!

תודה רבה יקרה ששיתפת מהאור הגדול שלו

זה באמת אור אינסוף שבטח ממשיך להאיר

שהשם ישלח לך נחמה כוחות ושמחה!!🙏🩷

מקווה שבאמת ישנה ואפילו רק לאחד מכם משהו

והלוואי שיום אחד הכאב הזה ידהה ויכאב פחות אבל מיום ליום מרגיש שהכאב על מה שנאבד רק מתגבר ולא צריך הרבה מספיק ריח שמזכיר שיר או אפילו תמונה שאין למי לשלוח..שומרת את המילים המחבקות שלכם לזמנים קשים ויש לא מעט כאלה

באמת שאין מילים

הלב נשבר 😢

זה כ"כ כ"כ כואב וקשה מנשוא

אוי ה' איזו אבידה עצומה 😢

שולחת לך אהבה ותפילות וחיבוק ענק

אם יש דרך לעזור מעבר תגידי לנו 🙏

כמובן ששום דבר לא יכול למלא את החלל העצום

אבל אם יש דרך טיפה להקל מעלייך או כל דבר אחר שכן אפשרי?

יקרה שאת ❤️ אני חושבת עלייך הרבה, את בלבי ובתפילותיי, בהדלקת נרות ובתהלים ב"ה ובכלל ביומיום 🙏 

שהקב"ה ילווה אותך יד ביד בכל רגע ויתן לך המון נחמה, כוח, אור, ישועה שלמה

אמן כן יהי רצון 🙏❤️❤️

ליבי ❤️❤️❤️❤️

שה' יימלא חסרונך כמה שאפשר 🩷

חסר מילים

(יש קצת מילים מיותרות, אבל הן לשרשור אחר)

מזכיר לי את המתנה שקבלתי ל38 שלי

תשובה חיובית מעבודה חדשה

עד היום אני שם

המשרה הכי טובה שהיתה לי

בהצלחה

והמעבר לעבודה אחרת... שיהיה בהצלחה.

שתזכה לשנים רבות ונעימות לצד אישתך וליצ'י (עדיין חי הוילדע חייא?).

בכל 19 שנה נפגשים (בערך) הפער בין המולד לבין התאריך הלועזי.

אבל תתכן סטיה של ימים בודדים משיקולי "לא אִדּוֹ ראש" וחבריו (לדוגמא בהיותי בן 19 - היה לי פער של יום אחד, ובהיותי בן 38 - היו יומיים).

וכן להיפך - תתכן פגישה של התאריכים גם בשנים אחרות (לדוגמא לי, הפעם הראשונה שיהיה לי איחוד בין ימי ההולדת - יהיה בהיותי בן 46).

נ.ב. סליחה שקצת הרסתי את ההתלהבות...

יש כלל אחר?

רק שמחה ואושר

שנית

זה לא נכון מה שכתבת כי הם מתאחדים יותר

אומנם רק לכמה שעות מצאת הכוכבים  העברי ועד חצות הלילה הלועזי..

לא יודע מה החישוב המדויק לחשב זאת אבל בפועל ראיתי שזה קורה

אני יודע שביקשת להתעלם מהנושא הכלכלי, אבל לדעתי זה הפיל שבחדר - אי אפשר באמת לשקול מקום מגורים אם אין אפילו טווח ריאלי.

האם למשל בית פרטי ברעננה, תמורת 5-7 מיליון ש''ח, יכול להתאים לכם?

לא חושב שרעננה יענה על קהילתי ושקט, מאמין שזה כנראה צריך להיות משהו בסגנון של יישוב/קיבוץ/מושב וכדומה

לגבי העניין הכלכלי - אנחנו רוצים להבין מה האופציות שיש (שמקיימות את התנאים העיקריים שלנו, כרגע לא ברור לנו אם יש כל כך מבחר), אחרי זה נכניס את הפן הכלכלי לתמונה

זה בשומרון, אבל לפי מה שהם כותבים בפרסומים שלהם - "לא עוברים מחסום" בשביל להגיע אליהם.

אני לא מכירה מאוד מקרוב, אבל הוא נשמע יישוב נחמד ומתאים לבקשות שלכם, והמחירים שם זולים יותר מעיר... (לא יודעת כמה המרחק בדיוק מהשרון, אבל זה אמור להיות יחסית קרוב)

ראיתי שהם כותבים שלא עוברים מחסום, אבל נראה מאוד קרוב לכפרים ערביים

תודה על ההצעה 

אני לא זוכרת את כולם

יש לי משפחה בחמד והם מרוצים...

אבל כמו שכבר אמרו המחירים שם מאוד יקרים

אולי בעצם לגור יותר רחוק זה אופציה?

אולי לפחדים מה'מעבר לקו הירוק', אין יותר מידי סיבה אמתית ואפשר להתיידד עם הרעיון?

האמת שכבר ניסינו והורדנו כל מיני רצונות אחרים שהיו לנו..

הפחד הוא קשה להתגברות (בעיקר לאשתי)

לגבי המשפחה - 30-40 דקות זה אחרי עבודה של שנים בעבר, הדרישה הייתה באותה עיר או מקסימום עיר שכנה..

אם יש בכל זאת רעיונות (אפשר להתעלם מהפן הכלכלי!) נשמח לשמוע

האיזורים שקרובים לשרון, ברובם הם כאלו שבקושי רואים בהם ערבים.

בקניה, ספק. אולי יחידת דיור בתוך וילה קיימת.

נשמח לשמוע רעיונות אם אתה מכיר יישובים קהילתיים ושקטים שעומדים בתנאים של המיקום

את כפר הראה או אם יש משהו דומה בסביבה (עמק חפר).

אבל כמו שאמרו מעליי, זה יהיה יקר. מאוד יקר.

כמה קהילתי שם? משפחות צעירות?

אבל אולי מישהו אחר מהפורום יכיר.

ויש ישובים נוספים בעמק חפר. אולי יש ישובים נוספים, שפשוט פחות מוכרים, אבל אולי גם הם יענו על הדרישה.

(וגם תלוי איפה בשרון נמצאת המשפחה. אולי גם פרדס חנה נמצאת בטווח שלכם).

וגם צופים רשמית זה לא בדיוק התנחלות.

או בכיוון של אלקנה/עץ אפרים/שערי תקווה.

(לא מכירה אישית את המקומות הנ''ל. זורקת כיוונים).

אבל כשאתה מחפש בית קרקע, חשוב לקחת בחשבון משהו-

ברוב המקומות, הבתים הפרטיים הם בשכונות הישנות, כלומר בהם גרים המבוגרים של הישוב.

הצעירים לרוב יגורו בשכונות הצעירות, שבהן בד''כ כבר תהיה בנייה רוויה (לרוב בניינים נמוכים של 3-4 קומות). אז הרבה פעמים, באותו ישוב ממש, תיאלץ לבחור בין לגור בשכונה של הצעירים, לבין לגור בבית צמוד קרקע (גם אם יהיו לך כמה מיליונים פנויים לרכישת הבית הפרטי).

יש כמה ישנים שעברו הרחבות

השאר קטנים מאוד

אם זה סביר עד 40 דק, אז יש גם את נוף איילון, מבוא חורון, ויישובי נחל שורק- יד בנימין, גני טל, נצר חזני

אצלנו באיזור יש מגוון אפשרויות לצאת לטייל. עשינו זאת בשבוע שעבר אחרי ארוחת הצהריים. היה מזג אויר מאוד יפה ונעים.

בערב שבת אפשר משחקים שמעניינים אתכם.  

משחקים שחמט שיש זמן

או יניב- למי שמי מכיר

היה גשום מידי השבת אז לא יצאנו כמעט,

נשפכנו מעייפות אבל היה טוב 👌

ולכן רצוי לקחת עו"ד שישמור 100% על האינטרסים שלכם ללא שום ניגוד אינטרסים

קחו אחד אחד.

עדיף אחד מומלץ.

המחיר בדרך כלל אחיד.

0.5% ממחיר הדירה

וגם אם לא, אפשר להגיע גם ל-0.3% + מע"מ.

בכל מקרה, מצטרף להמלצות החכמים - לא לוותר על עורך דין שייצג אותך בלבד.

בכל מקרה.

לא שווה לקחת עורך דין משותף כדי לחסוך כמה אלפי שקלים (אם בכלל)

זה פוטנציאל לנפילות גדולות יותר 

מי יפתור את הסכסוכים?

עורך דין אחר על חשבונך? (ועל חשבון המוכר?)

ברוב עסקאות הבתים יש סכסוכים ברמה כזאת או אחרת.

ככלל. עו"ד יהיה יותר נאמן לצד הראשון ששכר את שירותיו.

גם אם לא יצהיר זאת.

זה גם חסך לנו את ההתעסקות בלמצוא עורך דין.

בדיעבד היינו כנראה עושים אחרת כי העו"ד הזה ספציפית שהמוכרים הביאו לנו גם לא היה מאוד מוצלח.

אבל החלטנו באמת שלא כדאי לקחת את הסיכון בשביל הפרש כזה.

תודה לכל המגיבים!

ב"ה המכירה הסתיימה בלי הבעיות שהקונה ניסתה לעשות. מסקנה: בגלל שמדובר בכאלה סכומים גדולים אז בהחלט שווה להוציא עוד קצת כסף על עורך דין מטעמכם שיהיה נאמן לחלוטין לאינטרסים שלכם.

עוד לצד x ולא בשיתוף

בדק בית. לראות שאין בדירה פערים,.לפעמים מאוד סמויים.

מדובר בדירה חדשה יחסית שעדיין יש אחריות של הקבלן, ואנחנו גם מכירים קצת את המוכרים, עדיין חשוב לעשות?

פער בעצם המיקום וכו

לפני בעיות ישירות במבנה

לא יודע אם ניתן בפלטפורמה הזו יותר מדי

תחכה להתייחסות של כמה

** נגמרו לי השמות

ושאר החכמים

הצלחה רבה

@נגמרו לי השמות 

נראה כי זה מסוג הפעמים שרק היכרות מעמיקה בעולם האמיתי וראייה של התמונה הרחבה יכולים לתת בהירות במענה, להתאימו ולדייקו.

בצורה כזו בדברים המתוארים לצערי אינני חושבת שאוכל לתרום דרך הודעה בפורום.

כל תגובה תוכל לא לדייק במקרה הטוב, ולא לראות דברים מהותיים ואקוטיים במקרה הפחות טוב, ובכך לפספס את כל ההתאמה במענה.

לכן בהחלט חשוב לפנות בעולם האמיתי לכתובת מותאמת ולברר עד תום את כל מהלך החיים ולהביא לידי בהירות שלמה, החלטות טובות, הגעה לאיכות חיים ושמחה ב"ה.

הרבה ברכה והצלחה ב"ה

להבין מניין נובע לאשתך הפער הלא שגרתי הזה, והאם יש איך להתמודד - מבחינה מקצועית ומבחינת רצון שלה לתהליך. שזה קודם כל להבין שיש כאן אירוע חריג .

כל זה בקיצור ניסיתי לעזור

אתה היית מעוניין בהריונות האלה?

לא נכון להאשים לנצח את השידוך או בחירה גרועה שנעשתה אי שם.

אחריה נעשו ונעשות עוד כמה וכמה החלטות שאת חלקם אתה עדיין בוחר - כמו להביא עוד ילדים, כמו להישאר.

מה היתה העמדה שלך לכל אורך השנים? היו תקופות טובות? הייתם / היית בטיפול?

אני לא יודעת כלום מכמה שורות על היחסים ביניכם אבל אתה כותב עליה בצורה לא יפה.  

מנסה ללמד זכות שכתבת את הדברים במצב של מצוקה. 

קודם כל תברר אם עצמך אם אתה רוצה לשקם.

במקומך הייתי נעזר בטיפול אישי, ואם יש טעם, להמשיך לטיפול זוגי.

שהיא אוהבת לקרוא ולראות סדרות ופחות אוהבת להתערב במריבות ילדים

מזדהה עם זה לגמרי

גם אני מבלה הרבה שעות עם ספרים וסדרות

לא ממש אוהבת להיות הבוררת במריבות ילדים

גם לא מחבבת גדולה של עשייה

ויכולה לרבוץ על הספה שעות

אבל עדיין יש לנו זוגיות טובה

ולא הייתי מגדירה את עצמי כעצלנית

אז כנראה זו לא חייבת להיות סיבה לזוגיות לא טובה

וגם לא בטוח שהיא עצלנית

תמיד אפשר להתגרש

כנראה כדאי קודם לנסות לשנות משהו

נראה לי בתור התחלה כדאי לשנות גישה

לא מה היא עושה או לא עושה

אלא

מה אתה צריך ורוצה

מה היא צריכה ורוצה

והאם הצרכים והרצונות שלכם יכולים למצוא דרך משותפת 

שהוא הגדיר אותה "עצלנית" לא רק בגלל רביצה על הספה וצפיה בסדרות/קריאת ספרים.

כנראה שזה הרבה מעבר לכך.

מכירה כמה שאוהבות לרבוץ/לקרוא/לצפות

והן ממש ממש לא עצלניות! אפילו ההפך הגמור.

תמיד היתה כך?

יכול להיות תסמין של דיכאון או יותר גרוע מכך

הילדים באמת מוזנחים?

משהו מאוד חסר בתיאור שלך.

 התחתנה איתי בגלל זה שהיא פחדה להישאר הרווקה המבוגרת  ,

תאמת הדבר היחיד שמעניין את אשתי זה לקרוא ספרים ולראות סדרות

ושכול הבית ישרף

 היא יכולה לרבוץ על הספה שעות

שהילדים יהרגו אחד תשני

היא אחת הנשים הכי עצלניות  בעולם

מדי פעם עושה איזה משהו מזיזה את עצמה ,

היא נטו הייתה צריכה אותי בשביל הזרע שלי

להיות בוטה …

אבל אם קשה לך הבלאגן תביא עוזרת בית, אם קשה לך הילדים תקח ביביסיטר אם אתה רוצה אוכל תזמין.

לא זה המטרה בנישואים עם אישה.

ותשקיע בנישואים שלכם אם זה חשוב לך, אולי אם היא תרגיש מלאה מהזוגיות והחיים שלכם היא תוכל גם לתרום מעצמה לבית ולא לחפש להתמלא במקומות אחרים.

אתה אומר שהיא רק רצתה תורם זרע, אף פעם לא הרגשת קשר מיוחד אליה, נראה שאתה מרגיש סלידה ובוז כלפיה...

אז למה רצית להתחתן? ממתי התחושות האלה התחילו? לא היה ביניכם טוב גם בהתחלה?

נשמע שכדאי לך ללכת לטיפול אישי או זוגי כדי להבין לעומק מה קורה איתך ואיתכם ולקבל החלטות ולראות מה לעשות. ככה, בגישה הזאת כלפיה,

ובחוסר הרצון הזה ודאי לא כדאי להמשיך.

במקום סתם להתלונן בפורום, אל תהיה במקום קורבני של עשו לי שתו לי, גם אתה החלטת להתחתן איתה כנראה, מסיבותיך, צא למסע להבין מה באמת קורה פה, איפה האחריות שלך על הדינמיקה שנוצרה ביניכם,

ומה הדבר שנכון לך לעשות מכאן.