רק רוצה להגיד שמבינה ממש את הקושי

אין לי איזה עצה חכמה לתת..

מקווה שתקבל פה עצות שיעזרו לכם

אם נתמקד לרגע באסטרטגיה ולא בהלכה, נראה שבמצב הנוכחי לא לשמור נגיעה יוביל הרבה יותר מהר לאיסורים נוספים, במיוחד כשזה הפך לאישיו. 

מה הקטע להמיר את זה בחיבוק/כל נגיעה של שניה ובהרגשת כישלון של חודש?

ואני כותב את זה בתור אחד ששומר נגיעה לאורך כל החיים.

הדיל לא שווה.

אין מה לעשות, הנגיעה לא תהיה מותרת.

מדובר באיסור חמור.

ולא משנה מה יכתוב איזה חנפן מהפורום.

תתחזקו וזהו.

תחשבו איזה מתוק יהיה לשמור נגיעה.

זה ירים אותכם לאורך כל החודש ולאורך כל החיים.

וכמה מר יהיה לגעת. ולהכשל.

ולדעת שאנחנו ברמה דתית ירודה.

ואין מה לצפות מאיתנו..

ואנחנו חלשים איכס.

יאללה תבחרו בחיים.

ואני לא אומר את זה רק מהפן הדתי התורני.

רק כשבאמת צדיקים.

כשאתה עם פה של ג'ורה אבל מנסה להיראות צדיק זה רק צבוע ומרחיק

על מצוות התורה.

וזוהי חנופה.

ואני מוחה.

לא יכול להיות שתתן לגיטימציה לחטא

ולמעבר על מצוות ה' מדאורייתא.

ושורה אח"כ תקבע גם מי צדיק.

אתה סוג של חוצפן, 

וגם אני וגם אתה מודעים לזה.

יפה עכשיו לגופו של עניין אתה טועה

כי שמירת נגיעה מתוקה ואולי בפרט אחרי חטא.

כמו בסיפור של רבי אלעזר בן דורדיא.

אלא יוצא לנו, שאתה רומז שאותו כותב

הוא לא באמת צדיק.

אז תכתוב לו מה שאתה חושב עליו

כמו שאתה כותב לי מה שאתה חושב עלי

בלי כל המילים מסביב

הלוואי שאתה תמים ונאיבי, כי לזרוק משפטים של "פשוט תשמרו נגיעה אתם לא יודעים עד כמה זה מתוק" זה לא להתייחס לעניין, אני גם יכול להגיד לך שאתה לא יודע עד כמה עוצמתי החיבוק שאתה נותן לחברה שלך אחרי חודש בעזה.

אתה כנראה חי בבועה אם אתה אומר "תשמור הלכה וזה רק יעשה לך טוב בחיים" לשמירת הלכה יש מחירים מאוד כבדים, נראה אותך שומר שבת שלמה ולא נוגע בטלפון שמסביבך כל המחלקה בטלפון ומעשנים. ההבדל בינך לבין החנפן מהפורום זה שאתה חי בבועה מאוד קטנה ובבועה תמיד קל לשמור על הכל והחנפן מהפורום קצת התחכך עם החיים, ולא, הוא לא אומר שזה מותר וגם אני לא חושב שזה מותר אבל צריך להסתכל למציאות בעיניים, כנראה אתה פשוט לא נפגשת עם מציאות מורכבת.

אני לא כועס עליך או משהו כזה, פשוט הייתי שמח אם היית מבין קצת מורכבויות..

אנחנו לא יכולים לפסוק לך לעבור עבירות.

ליבי איתך,אבל זה מעבר לסמכות שלנו.

הכל שאלה של רמת האמונה. זה משליך על הכל בסופו של דבר. 

תברר עם עצמך מאיפה אתה שואב את האמונה ועל מה היא מבוססת.

המצב שלכם נפיץ מאד כי ברור שיש משיכה וכשיש דיבור על מצבים מיניים שהיו זה ישר מעלה יותר קשיים כי צצות מחשבות על מה אם..

רואים שאכפת לך מהנושא זה + גדול עליך מעיד שאתה בחור ערכי ועם יראת שמים. הרבה מהבחורים לא היו מתלבטים ופשוט מנצלים תמצב.

אני לא אומר לך עכשיו שמרו נגיעה כמו זוג דוסים כי בואו, אתם ממזמן לא שם.

מה שאתם כן הייתי ממליץ לכם לעשות ולהצליח לשמור עליו. זה גבולות גזרה ז"א מה כן מותר ומה אין מצב.

נגיד להיות ביחד לבד בדירה, להתנשק.. כל זה קו שחור שלא עוברים

לתת ידיים, חיבוק ..

וכל זה בהנחה שהקשר שלכם חזק ומוביל לחתונה

אם לא אז זה סתם חבל מאד אחי לשניכם 

שמע, כל עוד שניכם מדברים  על זה ומגיעים להחלטה הזאת וסוגשל מבהירים אחד לשני שנפילה תגרום לתסבוך וצער לצד השני אז החיבור בינכם יכול להיות מה שיתן לכם כוח.

אגב,  כשיש גבולות מסוימים למרות כל המשיכה זה יוצר הרגשה מיוחדת ממש וזה מחזק תקשר פי מליון. מסתם להשתחרר ולעשות מה שבא

אבל לפי מה שאני מרגיש לפי מה שאתה מתאר כרגע

לא יודע כמה יהיה הבדל בקושי בין המצב כרגע לבין שתהיו נשואים

היא בכל מקרה דואגת לך רצח כבר עכשיו

והיא יכולה להישאר עם אותה סביבה וחברה

אם היא בקשר טוב עם המשפחה אז יכולים להמשיך לגור ליד או אפילו ממש אצל המשפחה שלה, מה שמתאים לכם ולהם

ברור שיהיה לה קשה שאתה לא איתה... אבל אם עושים את זה מראש מתוך בחירה ומודעות זה יכול להיות יותר קל

ושלפחות היא תדע שאתם כבר ביחד, ובטיפה יציאות שיהיו לך אתם כן תוכלו להיות ביחד ובטוב ובטהרה בעזרת השם

קיצור נראלי שווה לך לדבר איתה על זה ולשמוע מה דעתה

נשמע שזה כן משהו שאפשרי

בכל אופן המון בהצלחה שתהיה לכם

וזה באמת מדהים הרצון שלך לשמור על מה שאפשר למרות שאתם כן נוגעים כבר וכאילו קצת טועמים את הרצון ליותר

ברור לי שזה קשה בטירוף אז באמת שאפו ענק

ערכתי והורדתי באמת

תודה על ההארה

כל אחד היה רוצה את זה

אבל אנחנו במלחמה... לא מצב נורמלי

מבין האופציות כרגע

שזה או שאתם ממשיכים בקשר ככה ואוכלים את עצמכם לגבי האם וכמה לשמור ולהיזהר

ומה שלא תעשו זה יהיה עם המון כאב וקושי

או שאתם מתחתנים מראש מתוך הבנה שבמצב הלא נורמלי של המלחמה זה מה שנכון לכם

ובעזרת השם שהמצב יירגע אתה תוכל להשקיע בה ובכם כמו שאתה רוצה וצריך

אני לא אומר שזה מה שנכון לכם

אני רק אומר שזה כן אופציה שכדאי לכם לחשוב עליה

כמובן שמה שטוב לכם

אתה יודע הכי טוב מה נכון לך

בכל מקרה שיהיה לכם בהצלחה עם הדיון הזה ביניכם...

הלוואי שתצליחו למצוא את הדרך שתהיה טובה לשניכם 

בחורות רוצות להתחתן

היא אוהבת אותך תשמור עליה..

מוכר היטב והמילכוד מורגש מאוד...

אני גם חושב שהחלטה הדדית זה הפיתרון היחיד שריאלי ושאפשר לסמוך עליו.

אני אישית גם חושב שכדאי לנסות להתאמץ לחזור לשמירת נגיעה אפילו שזה קשה 

וזה מאוד קשה לחזור לשמירת נגיעה משתי סיבות:

1. שער שנפתח קשה לסגור

2. מוזר להגביל את עצמך שוב, כלומר במובן של לחזור להרגל מרוסן, בלי קשר למשיכה (כמו נגיד לחזור לטבעונות אחרי שבירה)... בגלל שכבר חוויתם קרבה קשה להצליח להתרחק

אבל עם מודעות לדעתי יכול לעבוד ולא חושב שמגע הכי מינימלי חייב להיות slippery slope (חיבוק כבר בעייתי)

-

בכל מקרה, וזה העיקר  - החלטה הדדית זה משמעותי. כל הקטע במשחק עם המשיכה זה שברגעים של חוסר ריכוז או משמעת היצר מיד בוחן את הגבולות. אבל כשיש אינטרס הדדי ריאלי זה יותר קל להבטיח שלא תדרדרו אחת את השנייה.

אבל! זה לא ריאלי אם אתם רק מנסים להימנע מקרבה מלאה... אתם צריכים לדעת שגם דברים יותר מרוסנים הם מאותה המשפחה. אם אתם מציבים את הגבול רק במגע מיני מלא, אבל מגע של קרבה כשאתם לבד זה בסדר, אז אתם משחקים עם כוח שגדול מכם ואין סיכוי שלא תעשו משהו שאתם לא רוצים לעשות...

לכן צריך להציב גבול במקום שתרגישו מוגבלים, ולא להתיימר להציב גבול איפה שכבר אין לכם סיכוי להיות מאופסים. כלומר לדעתי גם על חיבוקים שווה להתנזר

חוץ מזה - אני יודע שמראש הצבת את זה כנתון מוגמר שאתה דתי ברמה מינימלית והשלמת עם זה כרגע ואין לך כוח לשאוף להיות יותר מקפיד במצוות, אבל מבחינה פנימית ולא טכנית אני חושב שזה בא בעוכריך. יש הפרש מטורף במידת הכוח והריכוז לא לעשות שטויות בין אדם שחולם על בית וזוגיות בקדושה וטהרה לבין אדם שמנסה להישאר יבש כשהוא רץ בין הטיפות... כלומר בגישתי הלא חינוכית הייתי אומר לך שהפשרה שלך לא ריאלית ושעדיף כבר לשרוף את המועדון אבל זה לא יפה.

תתאמצו! חרא של דבר אבל שווה את זה, ולא נהייה יותר טוב או בהיר אם נופלים.

אתייחס, לגבי ההצעה לחזור לשמירת נגיעה, מסכים איתך שזה האידיאל ואני חושב שזה מאוד נכון לזוג לא נשוי לשמור, אבל, כשהזוג מכיר את עצמו ויודע שזה פשוט לא יחזיק מים אז צריך לחשוב על אלטרנטיבות.

מסכים לגמרי שזה צריך להיות החלטה הדדית ואכן אנחנו רוצים להגיע לאיזשהוא כיוון להחלטה כי זה באמת חזק החלטה של שניים.

לגבי החלק האחרון, זה באמת באסה לחיות יובש רוחני, אבל כשהתורה נגעה בבנאדם גם אם הוא הרבה זמן לא נפגש איתה הוא לא רוצה להתרחק, אני יודע שהאדישות היא זמנית ובסוף תבוא האהבה והקשר לה', במציאות חיי אני אדיש אבל לא שכחתי את הרגעים המתוקים שהיו לי עם הקשר לקודש, אז לא צריך לוותר ולהתייאש ולזרוק הכל, מה שאפשר שומרים ומתקדמים ואני לא רואה בזה צביעות, אם אני נוגע בבחורה ביום ולומד מסלש בלילה, זאת לא צביעות, אתה כן צודק לגבי הסיכון שזה יכול להפוך את הבנאדם למחליט מהו הטוב ומה רע, ולכן צריך זהירות וענווה ולהגיד אני יודע שהמציאות חיי לא מתוקנת ולא שלמה ואני יודע איפה אני רוצה להיות אבל טהרת המעשים חייבת לבוא עם טהרת הלב

מקווה שהסברתי את עצמי כמו שצריך...

מאוד התרשמתי ממה שהגבת ישלך את זה

*הבהרה לפני התגובה - לא שיניתי את עורי. אני מתמודד בהתמודדויות דומות. התגובה נכתבה בשבילך בכבוד והערכה מתוך ידיעה שכל אדם אחראי על עצמו בלבד, במטרה לעזור אולי לתת עצה טובה. אם לא מדבר אליך תמשיך הלאה... לדעתי עצות טובות

____________________________

אני חושב שאתה טועה בנוגע לנזק של איסורי עריות ומבלבל בין תחומי סכנה. שוב אני אומר - התפיסה הדתית שלי בנושא היא שהכל מותר ושאפשר לעבור על כל ההלכות שרוצים ואפשר גם אם רוצים לשמור באדיקות על חלק מההלכות ועל אחרות בכלל לא לשמור, אבל זה טיפשי ורע ולא כדאי בשום צורה.

חז"ל אמרו מה שאמרו על הבטה באצבע קטנה, לא כי זה אידיאל של קדושי עליון אלא כי זו מציאות רוחנית. הברדק באיסורי עריות הוא שיבוש כושר השיפוט (אפרופו ללמוד מסל"ש בערב - עצת היצר היא להכשיר בעיני האדם דברים שאילולי הטביעה ביצר הוא לא היה מכשיר אותם).

בהודעה הקודמת שלי נגעתי בשתי נקודות: מבחינה טכנית טיפים שיכולים יותר לעזור למנוע מגע מלא; ומבחינה עקרונית הצבעה על הבעיה היותר גדולה שהיא הריחוק מהקודש.

ביחס לקודש אין ואקום, ואם אתה לא פנימי אז אתה חומרי ונופל. ולכן אני מנסה להציע לך לבחון שוב את ההשלמה עם המצב הרוחני הנמוך - אני חושב שאתה מנסה לעשות כאן משהו בלתי אפשרי, כי בלי קשר לקודש אתה לא יכול להצליח ביעדים שלך. חילונים לא שומרים נגיעה כי הם בחומר, ועבורם להילחם נגד המשיכה זה בלתי אפשרי. אם כבר הזכרת את מסילת ישרים, הוא אומר שם מפורשות שרק כשהאדם מפקח על עצמו (כלומר מפשפש וממשמש ובעיקר בעיקר מצליח סוף סוף לראות שהוא התיר לעצמו דברים רק בגלל אובדן כושר השיפוט) הוא יכול להימלט מיצר הרע:

_

"ופשוט הוא שאפילו אם יפקח האדם על עצמו, אין בכחו לינצל אלולי הקדוש ברוך הוא עוזרו, כי היצר הרע תקיף מאד, וכמאמר הכתוב (תהלים לז, לב): צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו, ה' לא יעזבנו וגו'. אך אם האדם מפקח על עצמו, אז הקדוש ברוך הוא עוזרו וניצול מן היצר הרע, אבל אם אינו מפקח הוא על עצמו, ודאי שהקדוש ברוך הוא לא יפקח עליו. כי אם הוא אינו חס, מי יחוס עליו."

_

לכן לדעתי אתה מנסה לנהל מערכה קשה מדי. קשה מאוד לרוץ בין הטיפות ולהישאר יבש. בגלל שאתה נלחם נגד טבע אתה ככל הנראה תפסיד כי הטבע חזק ואי אפשר לכופף אותו לאורך זמן. אני מבין את המשפט הזה במסל"ש שכשאני חוזר לשאיפה הפנימית שלי בחיים ולא נמצא רק בהישרדות רוחנית אומללה אז יש צ'אנס

בכל מקרה בהצלחה והערכה רבה וכבוד גדול על השירות ועל המלחמה חבר יקר! 

זה שאני מקווה שלא תחווה אדישות ויובש, הלוואי שדברים יזיזו לך.

תאמין לי זה לא כיף אדישות

מכיר היטב.

אמרתי מה שאמרתי לגבי הפרקטי והטכני. אתה היחיד שאחראי על חייך. בהצלחה רבה!

מכירה  גם בנות שפחות מקפידות .. אבל ויש אבל גדול

להגיע למצב שהיא הגיעה אליו .. זה לא דבר פשוט

ויפה שזה לא הרחיק אותך ..ובחרת להישאר.

זה שאתה מפחד שתגיעו למצב כזה ..

לא אמור להיות מצב כזה נקודה.

אני אומרת לך שאני מכירה הרבה זוגות לא דוסים שהקדימו את החתונה בדיוק בשביל לא ליפול בזה!

כן גם בנות מסורתיות או דתיות לשעבר ..

אתם דתיים מה קורה לכם?

אני מלווה זוגות שלא שומרים נגיעה והם בעצמם עושים הכל אבל הכל כדי לא להגיע למצב כזה..

מקומות הומים אדם .. נפגשים באור .. מסעדה .. טיול בוקר..

אמרת שהיה חיבוק ברגע של משבר? ( לא אידאלי מבחינתי ,אבל חלק נופלים בזה..

אבל להגיע למצב שתיארת שהיא הגיעה, זה מאוד בעייתי ולא אשקר לך כמו שציינתי אפילו לא דוסים לא נופלים בזה

אם אתם לא לקראת חתונה תתחילו לשים קווים אדומים תעשה איתה שיחה , את רוצה להיות איתי? אני חשוב לך? זה קו אדום אצלי 

תכניסו לתודעה שלכם שאין דבר כזה אולי או כמעט .. זה לא קורה אצלכם נקודה .

לגבי הקדמת החתונה.. אם אתה רואה אותה בתור קשר רציני זה בעייתי למרוח את הקשר 

בטח בטח במצב הזה .

לנסות להקדים את החתונה .. דווקא בגלל שקשה

אחרת מה יהיה? 

לא להפוך את המצב שהיא הגיעה אליו למשהו שהגיוני.. 

דווקא בגלל שהיא הגיעה לזה אל תתן לה ליפול שוב ,עשתה טעות הבנתם את זה .

לא לחזור על זה תבינו את חומרת המצב

תעריך את עצמך שלא נפלת בזה עד היום .. תעזור לה להתחזק!! 

ממש לא צריך להיות דוס כדי לא ליפול בזה 

מצטערת זה בסיסי כלכך

אני ממש מקווה שתיקח את מה שכתבתי בטוב .. כל מה שרציתי זה לכתוב לך שיש הרבה גם לא דוסים/ דובים מאוד לייט/ מסורתיים 

שמקפידים לפחות על זה.

את יותר מידי משתמשת בביטויים דוס, לא דוס וכו'.. מה אכפת לי מה שקורה עם שאר הזוגות בעולם, אנחנו הגענו למצב הזה ולא מעניין אותי השיוך המגזרי, כדאי יותר להתייחס לבנאדם, למקרה, ולא לשיוך מגזרי,

לגבי חתונה, אני לא חושב שכדאי לתת לזה משקל בבחירה מתי להתחתן זה יכול להוביל לפזיזות לא טובה, הבחירה לחתונה צריכה לבוא מ'עשה טוב' ולא מ'סור מרע'

אתה חושב שהתגובה הזו מיותרת

תמשיך הלאה .. לא באה להזיק.

לא מעניין אותך מה שאר הזוגות ?

אתה כרגע לא יכול להתחייב אליה

המינימום שתעשה זה תשמור עליך ועליה

אומרת לך שזה אפשרי .. תכניסו לראש שזה לא עושים נקודה.

אתה צריך להתחיל להציב לה גבולות גם..

לדבר על זה בעדינות .. כאילו זה כלום ושום דבר

נשגב מבחינתי ..

השתמשתי בביטוי דוסים כי כתבת שאתה לא 

אז אמרתי לא צריך להיות דוס כדי לקיים דבר כל כך בסיסי .

תוותר על הדבר הגדול הזה. במצב שלכם כרגע - אתם במתכון שמוביל לנפילה שתשאיר טעם רע בפה. והתגברות והגעה לחתונה גיבורים וטהורים - זאת מתיקות שנשארת לכל החיים, חבל להפסיד!

לדעתי, אם החלטתם להתחתן באופן עקרוני, זרזו את החתונה, למרות המצב והשתדלו להפגש לבד כמה שפחות עד אז. כמובן להתאמץ לשמור על הלכות ייחוד יעזור ממש. חז"ל הכירו יפה את נפש האדם.

אבל כל הכבוד שזה חשוב לכם ואתה מתייעץ.

אשריך, מאחל לך בהצלחה מכל הלב, ושהשם ישמור עליכם בכל המובנים!

אני אגיד לך מהצד שלי, אני בחור דוס יחסית. מאז ומעולם שמרתי נגיעה ולא היה לי קשר עם בנות. וגם כשהגעתי לדייטים זה היה ברור לי שיש את המרחק הזה. אבל ככל שעובר הזמן אני שיותר את האתגר. בהחלט קשה להתחבר רגשית למישהו (גם לסתם חבר) בלי מגע פיזי. אגב זה מוכח מחקרית, מגע מקרב רגשית. ובטח לבחורה שיש משיכה והקשר כבר מתקדם.

יש לי רגעים שאני שואל את עצמי איך אסתדר ברגע שיהיה לי קשר משמעותי כמו שלך יש ב''ה (לא זכיתי עדיין🤭)

קרה לי סיפור דומה אבל שונה. אחרי שיצאתי מעזה בתחילת המלחמה, באתי לבקר את המשפחה המורחבת. אני במשפחה ידוע כדוס שומר נגיעה וכו' ומעולם לא היו נסיונות עם זה...

איך שדודה שלי קלטה אותי, רצה לעברה וחיבקה אותי חזק בלי שבכלל הספקתי למצמץ😅. ואני מצידי לא התנגדתי, איך אפשר במצב הזה?? אחרי כל הדאגה והאכפתיות שלה כלפי בתקופה הזו... אולי זה ישמע לך טהרני קצת, סיפור קטנוני של דוס  מנותק כמוני, מה זה לעומת ההתמודדות שלך?

אז קודם כל אני רוצה לומר שאני מעריך אותך על הכנות והרגישות לבעיה, והפתיחות לקבל עצות חופרות מדוסים יפי נפש..😜

אבל פה אני חושב יש את התפקיד החשוב של ההלכה. בסוף זאת מטרתה של שמירת הנגיעה, להוות גדר מפני הקירבה הרגשית והפיזית. על מנת לעגן את הזוגיות והאהבה הגדולה בינכם, התורה דורשת מאיתנו להתחתן עם בחירת ליבנו. ולא להתגלגל בקשרים רומנטיים חולפים, או לעשות 'פגע וברח'.

זה בהחלט נראה שאתה מודע ושותף למצווה הזאת

ולא רוצה לפול בזה.

אני אוסיף נקודה משמעותית: ההלכה היא לא חוק שעובד לפי טאבו. כלומר זה שאדם עבר על מצווה מסויימת, לא אומר שמחר כבר אין משמעות להקפיד עליה.

גם לי קרה וקורה להיכשל, בשוגג או ביודעין, במראות לא צנועים. האם זה מוריד מערך המצווה? האם זה אומר שהלך הכל? האם בגלל זה אני צריך להתייחס לבנות בזלזול ובהחפצה? האם אני אתן לזה לדפוק לי את הזוגיות שאני רוצה לעתיד? (הקרוב בעז''ה🙏) ברור שלא! יש את מה שאני מאמין ורוצה שיקרה, ויש גם קשיים והתמודדויות שעוברים עלי בדרך..

(ואני לא אומר, זה באמת נושא כאוב ומורכב. שנים מלווה אותי השאלה מהי אהבת אמת..)

כך גם שמירת נגיעה, נכון שזה משהו שהוא יותר שחור לבן, שומר או לא? אבל עדיין. זה שבעבר לא הקפדנו  לא אומר שאי אפשר לקבל להתחזק הלאה. וגם אם ניפול שוב, והגיוני שיקרה, זה לא אומר שחייבים להדרדר הלאה מעבר לזה! אפשר וכדאי לעצור את השטף. בטח כששינכם לא רוצים בזה ומעריכים את ההלכה!😇 אל תהיה טהרני מדי.

ולעצה פרקטית יותר (למרות שאני לא רב)

גם בשמירת נגיעה יש מה שנקרא מגע של חיבה רומנטי (נשיקה, חיבוק, ליטוף וכו'), ויש מגע יותר תמים (כיף, לחיצת יד, טפיחה על השכם... כן הכי סאחי שלי😅)

אולי כפתרון שאינו אידאלי דווקא אבל תואם את מצבכם:

*תנסו להקפיד שלא להגיע למגע של חיבה. אבל בעת הצורך, כאשר מרגישים שקשה מדי עם המרחק, תרשו לעצמכם מגע תמים יותר. *

נכון זה לא מאה אחוז, ולא יספק את רגש האהבה, וגם פה אפשר להידרדר הלאה. אבל זה פתרון של באמצע, שיכול לעזור להתמודד בינתיים..

מאמין שתוכלו לתת גם למגע הקטן הזה משמעות יותר מאשר סתם לחיצת יד יבשה של עורך דין... 😏

מאחל לכם שתגיעו בעיתו ובזמנו לפתרון הסופי- חתונה בע''ה 😉🥳

העצה הריאלית: תשימו ג"ג ביניכם (בלי התייחדות, בלי מפגשים בלילות וכו'), כי להפסיק שמירת נגיעה זה לדעתי על גבול הבלתי אפשרי כשאין אמונה ממש חזקה.

העצה ההזויה שהרבה כנראה יצאו עלי פה בגללה: שהיא תטבול, ואז אם כבר במילא אתם עוברים איסורים לפחות שלא יהיו כל כך חמורים (אני מודע לכך שיש איסור לרווקה לטבול, אבל פחות גרוע לגעת ברווקה טהורה מאשר רווקה נידה).

אם כי אני מסתייג מהעצה הזו, כי היא עלולה להוביל אתכם בדיוק למקום שאליו אתם לא רוצים להגיע, דווקא מתוך מחשבה שזה פחות גרוע (ובכל זאת, אני באמת תוהה האם פחות גרוע לגעת בנידה או להיות לגמרי עם בת זוג שמיועדת רק לך כשהיא טהורה).

ולפותח היקר, כפי שכתבו לך לפני - תתאמצו להחזיק ולחיות לפי התורה. כל מאמץ נחשב. גם אחרי חודש וחצי - להפגש רק במקומות הומי אדם, לא בשעות מאוחרות, לא במקומות שמזמינים אווירה קלילה מידי.

בהצלחה רבה ותודה רבה על הלחימה למען כולנו.

אם מישהו היה לוחש לו שאם יעשה את זה, יהיה זה .. האחרון... הוא לא היה עושה את זה. זה מאוד פשוט..

לדעתי מי שמנותק הוא זה שלא מכיר במציאות הפשוטה ומחפש להרכיב אותה יתר על המידה מסיבותיו שלו..

לק"י

וזו לא התגובה היחידה הלא נעימה שלך כלפיו.

אנשים מנסים לעזור לך....

כי כתבתי את זה במילים אחרות

שאם מישהי כבר באה לטבול והיא כבר חוטאת עם מישהו, לא למנוע ממנה (מהסיבה שאמרת) שלפחות יהיה פחות חמור

אבל לייעץ למישהי לטבול זה כבר בעיה

(הספק שלי לגבי השורה השניה האם זה מדוייק. ככה אני זוכר כמעט בוודאות)

ולהגיד "סברות של נואפים", אפילו כטיעון זה לא נכון. זה כמו להגיד שהמימרא הבאה זה מתן לגיטימציה לבצע עבירות:

אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא

האם מכאן ניתן להסיק שלחלל שם שמיים בסתר זה בסדר? ברור שלא. כנ"ל לגבי העצה שאני אמרתי, שיש מקור תלמודי להשקפת העולם שעומדת מאחוריה.

הטעות בתפיסת העולם שעומדת מאחורי טענות כגון "סברות של נואפים" ו"גדולי הדורות אסרו" היא שיש בה התכחשות לעובדה הבסיסית שלא כל בני האדם מסוגלים כלל לא ליפול לפיתויים למען אידיאלים. לכן לנסות לחזק אותו ולעודד עם משפטים כמו: "תשמור נגיעה", "זה יהפוך את הרגע שלכם למתוק" ו"יהיה לכם סיפוק אדיר כשתחיו בקדושה וטהרה" בעיני זה כמו לצבוע קיר עם מכחול. הם צריכים לעשות חושבים עם עצמם עד כמה הם חזקים באמונה ובדרך החיים שלהם, ושידעו שאם כבר הם נשברים שילכו על הבחירה הפחות גרועה מבין הקיימות. 

לק"י

1. אתה לא יודע מה המצב שם באמת. ייתכן מאוד שמה שהם צריכים זה חיזוקים ועיצות איך כן להשמר.

2. לתת עיצה כזאת בפומבי זה מאוד בעייתי.

אפילו דברים שמותרים הלכתית במקרים ספציפיים לא הייתי מפרסמת בפומבי, אלא מציעה להתייעץ עם רב ולקבל הדרכה פרטנית למקרה הספציפי.

אז קל וחומר כשמדובר בדבר אסור.

(ושוב אומרת, שמדובר בפורום דתי, ולכן אין פה מקום להציע דברים שאסורים לגמרי עפ"י ההלכה).

לא אמשיך עם הדיון 🙏

כל הקולות האלה יביאו אותו למקום גרוע.

אין עצה אין חכמה ואין תבונה כנגד ה'

ואם צריך להתאמץ

לצבוע קיר עם מכחול

אז מתאמצים לאורך כל החיים.

וככה כולנו עושים.

אין אפשרות שניה.

אין אחטא ואשוב.

ואין אפשרות ביניים לעבור בנתיים רק על איסורי כרת ואם הבן אדם אכן יכרת?

ואין מספקים בידו לעשות תשובה.

התורה יכול להיות התכונה ברצינות

הקב"ה לא סתם משתמש בביטויים קשים

תסמוך עליו.

אין באמור לגרוע מהאפשרות לחזור בתשובה וכולנו מקווים להתקבל בתשובה אצל הקב"ה

אבל מכאן ועד לעשות משא ומתן וטריידים על קיום מצוות ועבירות משל התורה היא של אותו דתי והוא מרשה לעצמו לתת לחבר שלו להכרת כי הוא סומך על החבר שלו שהוא לא מספיק צדיק, ואין לו סיכוי ממילא.

וכותב לי תודה

הרי לא הגבתי אלייך.

אני לא מבין את האנשים פה בפורום

רואים חוטא מרעיפים עליו באהבה

רואים את אח שלהם שאיתם בתורה ובמצוות, מפוצצים אותו בביקורת ובזלזול

מרגיש קצת כמו כת חנפים.

שלא מקבלת פני שכינה.

וודאי שלא הגבת לי, התודה הייתה על שהתגובות דלך הן הנורמטיביות היחידות כאן בשרשור

נראה לי דלא הבנת שאני בצד שלך דוד

רק לא רצה להגיד שכאן זה סדום

לך אסור

סביר להניח שתרצי לומר שאני לא בדרגה שלו, שלא למדתי מספיק תורה, שאין לי רוח הקודש או אמירה דומה.

אני לא מקבל את הטענות האלה, בעיני הן נראות חסרות ביסוס לנושא הזה כי הגיגים מוסריים של רבנים הם לא פסקי הלכה ועל כן דעתי היא שזכותי לצדד בהגיג כזה או אחר בהקשר דומה.

יתר על כן, זה פשוט אבסורדי להגיד דבר כזה, כי לפי המסקנה שלך גם יוצא שאסור לי להגיד לבן אדם שלא יעליב בן אדם אחר מכיוון שזו מימרא מהגמרא "נוח לו להפיל אדם לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים". כי מה שמותר לרבנים מהגמרא להגיד אסור לי להגיד. 

יתכן שהמשפט שכתבת הוא מה שאכן אענה למי שכבר חוטא ויבוא לשאול. אבל אי אפשר לתת עצה כזאת.

ונוגדת לגמרי את ההלכה

ואז מה עשינו בזה 

לק"י

כנראה מעוניינים לשמור על ההלכה.

אז ממש לא לעניין לתת עיצה שסותרת את ההלכה.

לק"י

יש לי עצה ריאלית גנרית ועצה הזויה - לקראת נישואין וזוגיות

ומניחה שגם אתה לא באמת רוצה לקבל עיצות כאלה, אחרת היית מפרסם את ההודעה שלך במקום אחר.

זה לא אומר שאני משתיק,

מסכים שיש פה אווירה מסוימת שצריך לכבד אותה אבל זה לא אומר שכל אחד שאומר משהו שלא כתוב בשו"ע צריך לסתום לו את הפה

יש כללי התנהגות בכל מקום, וגם אם זה לא כתוב בפירוש, זה אמור להיות ברור.

(וזה לא משהו שרק לא כתוב בשו"ע, זה לא איזו פסיקה הלכתית שונה מהרגיל. זה פשוט אסור).

זה על הפנים כשאנשים לא מבינים מורכבויות, בין הרצוי למצוי, בין השאיפה למציאות ובין שמים לארץ, אפחד פה לא מזלזל בהלכה ולהערכתי כולם פה בשאיפה רוצים ומשתדלים לשמור הלכה, אבל המפגש עם החיים והמציאות לצערנו מורכב ולא פשוט.

אז נכון אפשר להתעלם מהפער הזה ולאנוס את ההלכה עלינו, אבל אני חושב שצריך להתייחס לפער ולא להתעלם.

יעל, מה שאת עושה זה לעצום עיניים מורכבות, להגיד זה אסור בהלכה וזה לא רלוונטי אז זאת התעלמות מהמורכבות של המפגש בין התורה לחיים, אני מדגיש, זה לא צריך להגיע ממקום שאנחנו מכופפים את התורה לרצונות הפרטיים שלנו אלא ממקום של ענווה שאנחנו יודעים את הדרישה של התורה ממנו ואנחנו יודעים שאנחנו לא סופרמן ויש דברים שאנחנו כרגע לא מצליחים לקיים כמו שצריך

לק"י

מה עדיף, תפנה לרב שמבין בנפש האדם.

לכתוב עיצה כזאת בפורום פתוח מול כולם, זה מאוד מאוד בעייתי. זה לתת לגיטימציה לחטוא, במקום לנסות לחזק או לתת עיצות שיעזרו לאדם לשמור על ההלכה כמה שאפשר.

אף אחד לא מצפה שכולנו תמיד נשמור הכל ולא נחטא לנצח.

אבל צריך לדעת מה הגבולות בנתינת עיצות, מה מתאים למי ואיפה (ולתת עיצה כזאת לבנאדם לא מוכר, שלא ידוע מה בדיוק המצב שלו, זה אחד הדברים הלא שייכים).

(גם במקרים אחרים, אם צריך פסיקה פרטנית, צריך לפנות לרב. גם כשמדובר בדברים שמותרים במקרים ספציפיים. ולא ניתן עיצות כאלה בפומבי לכולם).

מקווה שהצלחתי להבהיר את דברי.

שאתה בורח כל פעם לקטע הדתי

לא יודעת איך לספר לך את זה אבל גם בנות מסורתיות לא מתנהגות ככה..

לא לוותר על זה כל-כך מהר

זה מה שאמרו לך זה הכל

לא אמרת שהיא חיבקה אותו אמרת שהיה הרבה יותר מעבר ..

ולא נפרט..

אז כן אמרת למה אתם חוזרים לדוסים .. זה לא דוסים זה כבר מסורתי אפילו מקפיד

מכירה הרבה דתי לייט וחלקם מראש לא שומרים נגיעה .. אבל להגיע למה שכתבתם 

לא ממש לא..

שתדע את החומרה זה הכל

שזה לא יהיה לנגד עינייך בכלל

כמו שאתה לא אוכל חזיר 

לשמור על המצווה הזו זה כל-כך חשוב ..

אף אחד לא הטיף לך פה על שמירת נגיעה 

אלא על שאר מה שכתבת 

כן נכון בענייני לשמור הכללי שמירת נגיעה

אבל זה כבר שלך ..

אבל שלא יעבור לך בראש אפילו להגיע למצב כלכלך נמוך של מה שכתבת. 

כי שוב יהודי מסורתי / לייט  לא פועל ככה

אין מקום להתיר איסורים, כפי ש@הסטורי ציין נכון, חכמי הדורות גזרו שרווקות לא תטבולנה בדיוק מהסיבה הזו וממילא הם שקלו את הערכים והגיעו למסקנה שההצעה ההזויה אינה מתאימה.

וככלל, מדובר בפורום דתי ולכן אמורים להציע בו רק דברים המותרים הלכתית (לפחות לפי דעות מסוימות) ולא להציע הצעות הנוגדות את ההלכה כפי ש@יעל מהדרום ציינה.

נסו להיפגש במקומות ציבוריים יותר ואם אפשר לא לגמרי לבד

אולי יהיו הפתעות וזה יחזק את הקשר הרגשי, אולי יהיו נפילות וזה ידרוש שיח ועידוד

אם מראש תוותרו על רף גבוה, הסיכון של הנפילה גדול מאד

הנובע בסך הכל ממקום חיובי.

כמה הצעות שלדעתי יכולים לעזור:

להיפגש במקומות ציבוריים ולהקפיד מאוד על ייחוד כדי שלא תעשו דברים שהייתם מתביישים שאחרים יראו, זה יקל עליכם לשמור על ההלכה והקשר במקום הנכון למרות האתגר.

לזכור את דברי רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו במדרש ולהזכיר זאת בקול בכל פעם:

"אמרו לו רבינו ברכנו אמר להם יהי רצון ושתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם אמרו לו תלמידיו עד כאן אמר להם ולואי תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם" (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כח עמוד ב)

תחשבו על זה כדרך לראות שאתם מספיק רוצים אחד את השניה ברמת הנפש ולא רק ברמת הגוף.

עבר עריכה על ידי חתול זמני בתאריך ב' באלול תשפ"ה 23:13

אוף כתבתי תגובה ארוכה וזה שלח רק את הכותרת

מה שבאתי לומר:

– ברגע שחוצים גבול, מאוד קשה לחזור חזרה, כי אז מתחילות מחשבות כמו "טוב עשיתי את זה כבר פעם אחת, מה ההבדל בין פעם אחת לשתיים או שלוש, זה עדיין מספר חד־ספרתי, מקסימום אעשה תשובה אחר־כך / גם ככה אני יורד לגיהנם עם החטאים שלי אז מה זה משנה" וכן הלאה וכן הלאה זה פשוט מדהים איך היצר יודע להמציא סיפורים. לכן תציבו לעצמכם גבולות ברורים שאתם לא חוצים אותם, דברו על זה ביחד, תבטיחו אחד לשני ("נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך"), ותנסו לעזור אחד לשני בזה. לא יודע היכן אתה רוצה למתוח את הגבול אבל כמה שיותר רחוק יותר טוב.

– אפשר להגיד הרבה מה לא, אבל אני חושב שחסר גם מה כן, כלומר, אני מאמין שהרצון למגע מורכב גם מיסודות מופשטים יותר שיכולים לבוא לידי ביטוי בדרכים אחרות – כמו מילים, מתנות, מחוות וכיו"ב. אז אפשר לבדוק האם אפשר למצוא תחליפים למגע? אולי מתנה או שוקולד או פרחים או משהו במקום חיבוק? או להתמקד יותר בשיחה שלכם ופחות במגע? זה קל מאוד להפוך קשר למלא במגע ואינטימיות, אבל להצליח בלי זה, זאת אומנות כשלעצמה. אז בסדר חיבוק אחד אחרי שלא ראיתם המון זמן וכל הרגש הטעון הזה, אוקיי, לא וואו אבל לא מאשים אותך יותר מדי והכי חשוב זאת לא סיבה להתפרק לדעתי.

– שמירת נגיעה זה לא רק עניין דתי, וגם לאו דווקא מהפן של כמה זה תורם או לא תורם לזוגיות. הסבא מסלבודקה טוען שכל המצוות שאנחנו מצווים בהן, אפשר לומר שעוד לפני שהן בין אדם למקום או בין אדם לחברו, הן בין אדם לעצמו, וגם הרש"ר הירש מגדיר את מצוות העריות כמשהו שבין אדם לעצמו (למרות שכל מצווה נכנסת לכל אחת מהקטגוריות, אכמ"ל). כלומר זה משהו שנוגע לכבוד שלנו כבני־אדם, לצלם אלוקים שלנו, להיותנו נסיכים ונסיכות (בניו ובנותיו של מלך הכבוד), אנשים רציניים ומכובדים עם תפקיד בעולם, השגרירים של הקב"ה, נושאי המסורת והאמונה היהודית, נציגים של עם ישראל, עוד לפני שזה פוגם בעולמות עליונים או מביא אותנו לגיהנם, זה לא בכבוד של בן ישראל להתחיל, סליחה על השפה, להתמזמז עם כל־מיני בנות. לא יודע כמה זה מדבר אליך, אולי כן ואולי לא, פשוט עבורי זה רעיון מאוד חזק.

אם הייתי רואה נסיכה אמיתית, יעני עם בגדים מלכותיים וכתר על הראש ומשמר כבוד וכל זה, הייתי מפחד בכלל להתקרב אליה, כל־שכן להתחיל לפלרטט וכו', מעצם יראת הכבוד. לדעתי ככה ראוי גם להתייחס לבנות ישראל הקדושות, כל כבודה בת־מלך פנימה. וגם לכיוון השני, עכשיו תאר לעצמך שגם אתה נסיך או שר חשוב עם בגדי מלוכה וכתר על הראש וניגש לאיזו בחורה ומתחיל להתגפף איתה, לא מכובד אחי. סתם זרקתי רעיון למחשבה, אני לא בא להטיף לך מוסר פשוט להציע כיוון מחשבה בלתי־שגרתי שאולי ימצא חן בעיניך.

קראתי חלק מהליטופים שקיבלת פה מחלק מהאנשים שרואים את העולם כמו שצריך ויש להם סברות ישרות, אני איני כמותם.

"אנחנו לא שומרים נגיעה, אנחנו יודעים שזה לא בסדר אבל זה לא כזה מפריע לנו" אז מה אתה רוצה מאיתנו? שניתן לך בראש כמה זה חמור? מה זה אשמח לכיווני מחשבה? איזה כיווני מחשבה בדיוק? הרי לגעת זה אסור, ולא קראתי את כל ההודעות של מביני הדבר פה בפורום שהגיבו לך אבל אם מישהו אמר לך שמותר או שתעשו רק ככה או רק ככה אז הוא שיקר לך. אסור אחי.

אין לך עניין לשמור נגיעה אז מה באת להתייעץ ? ואל תתחיל עכשיו עם "אתה לא יודע כמה זה קשה" אתה אינך יודע מי אני ומהיכן באתי ידיד נפשי היקר, אנא טיפה של ענווה.

קשה זה אמת, אבל אינך בכלל בעניין של לשמור אז שוב, מה באת להתייעץ? לקבל ליטופים מאותם בעלי סברות ישרות שבשבחם פתחתי את הודעתי? קיבלת אחי..מה עכשיו? עוזר לך העצות הידידותיות שלהם למשתמש החדש לעמוד בנסיונות עתידיים? כנראה שלא.

"חשבנו לחזור לשמור נגיעה למרות כל הקושי כדי לקחת צעד אחורה שלא נגיע ח"ו לחטא חמור, אבל במחשבה שנייה זה לא נכון כי הפחד הוא שאם נשבר בנגיעה זה יתפוצץ עד הסוף.." אני מבין שהתייעצת עם סמי והוא נתן לך סברה חזקה מאוד בסדר הוא פה כבר כמעט 6000 שנה, לא פלא שהוא חריף.

במצבך הנוכחי שמחפש ליטופים והכלה("בבקשה תגובות רלוונטיות ולא שיפוטיות") אין לי עצה לתת לך דוד, רק חזק ואמץ ובשביל זה יש הלכה גם אם היא לא לרוחך ואינך "דוס" התורה לא ניתנה לדוסים היא ניתנה ליהודים ועד כמה שאני מבין אתה כזה. אל תעקור את עצמך מהתורה בעצת סמי השקרן והרמאי.

ובנימה אופטימית זו ידידי ורעי אשריך על הנקודת אמת הפנימית שיש לך וזועקת מתוכך, כי כאמור אין לך עניין לשמור נגיעה ובאת לכאן כדי לשמוע שמותר לך ושזה בסדר ואשריך, משמע אתה מחפש אישור לדבר, משמע אם אתה מחפש אישור לדבר אתה יודע שהוא אסור אז יש טיפת נחמה בתוך הכאוס.

ובנימה אופטימית עד למאוד זו, תודה לך על שאתה שומר על עם ישראל בגופך הקדוש🙏

תכלס כן, מנעד התשובות פה לא יכול להיות גדול מדי. בסוף כמו שמנהלת הפורום אמרה, זה פורום של דתיים (כן, אני יודע שאני ספציפית הצעתי משהו יומרני/פרובוקטיבי, אבל הרוב לא).

זה שהיה טעות לפתוח אותו, מה חשבתי לעצמי? שאנשים מאחורי מסכים שלא מכירים אותי ואת הסיטואציה יעזרו לי?

מאוד התרשמתי לטובה מרמת השיח פה, מהגובה, מהעומק, מהאכפתיות ומהרצון לעזור.

אז תודה רבה אנשים יקרים על כל התגובות הנהדרות, המכעיסות, המלטפות, העוזרות והמיותרות.

נתתם לי חומר מחשבה לתמרון הקרוב.

תודה רבה גם למי שנתן בראש, רק מילה לתגובות הלא מתפשרת, הי, שכחתם שיש גם את האישה בסיפור? התייחסתם רק אלי לתשוקות ולעבירות שלי, אבל אנשים, יש גם את הצד השני, ומה אם האישה לא רוצה לשמור נגיעה וחייבת אבל חייבת את המגע? אני לא המחליט היחיד בסוגיה הזאת, נראלכם הגיוני להנחית על האישה "שומעת החלטתי שאני מתחזק- שומרים נגיעה" זאת חייבת להיות החלטה משותפת, ואם האישה לא רוצה ולא מסוגלת לשמור נגיעה אז אני לא עומד להנחית עליה

אני אולי נשמע טהרן מצטדק, אבל אני בטוח שה' לא היה רוצה שניפרד בגלל דבר כזה, יש אהבה ויש עומק בקשר, אז על דבר כזה לפרק זוגיות?

הוא לא גילה את דעתו בצורה מספקת בכדי שלא תחשוב כך ? 

אתה לא אמור "להנחית" עליה כלום, לכתחילה לא היה לך היתר להיות איתה. 

מז"א אתה לא המחליט היחידי? ברור שאתה המחליט הבלעדי כי אתה המנהיג של הקשר הזה.

"על דבר כזה לפרק זוגיות" .. מי אמר לך שהזוגיות תתפרק? אתה באמת חושב שהיא עד כדי כך לא מעריכה אותך שהיא תפרק את הקשר כי אין מגע? 

מה הקשר בין הדברים בכלל? תשאפו להתחתן כמה שיותר מוקדם ..

אני לא יודע אם רצון ד' שתפרדו, אני כן יודע חד משמעית שרצון ד' הוא שלא תהיה שום נגיעה של חיבה בין איש לאשה שאינם נשואים. נקודה. בהחלט יכול להיות שהיא צודקת והגיע הזמן להתחתן כדת משה וישראל, אבל למרוח קשר בלי חתונה, זה בהחלט מתכון לנפילות למקומות שאינך רוצה להגיע אליהם ובוודאי שד' לא רוצה שתגיע אליהם.

(ואגב, גם לנשואים יש זמנים של היתר וזמנים של איסור).

לפרק חד משמעית

זה עקרונות

אם היא תגיד לך שגם אחרי החתונה היא לא. מוכנה ללגףכת למקווה או לשמור שבת, הכל מתקבל??

לא אחי. השם לא רוצה ש"תהיה בזוגיות" , הוא רוצה שתקים בית. ואתה כותב שאתה בכלל לא בכיוון.

ההבדל הוא שבזוגיות אתה לא מחויב לכלום, כשהתחתנת אתה כן. והשם רוצה המשכיות לעולם, לא סתם שתהיה בזוגיות, וכשאתה נשוי זה חובה ואף מצווה, כשאתה רווק בזוגיות זה כרת.

לא בא להפחיד אני ממש לא מהאלה פשוט משקף לך את המציאות דוד, אתה חי את החיים שלך בסוף לא אף אחד, וזה שחברה שלך אולי לא תהיה מוכנה לשמור נגיעה ?

בכזו זוגיות אתה חושב שהשם רוצה אותך? זוגיות שעלולה להוביל אותך לכרת?

"ואם האישה לא רוצה ולא מסוגלת לשמור נגיעה אז אני לא עומד להנחית עליה" ממש רחמיו על כל מעשיו, שוב פעם דוד זו עצה של סמי. הוא מתהדר בתורה וכאילו אכפת לו מהבריות. עשה כרצונך רק אל תגיד שזה בגלל שהיא מסכנה ולא בא לך להנחית עליה, תהיה גבר ותדבר אמת אחי, לפחות עם עצמך פנימה. לא חייב לשתף אותנו.

אבל רק הערה לגבי הסוף

בזוגיות יש שני צדדים...

ואם אתה מגיע להחלטה שאתה כן רוצה לשמור על ההלכה

אז זה לא משהו שאפשר לבטל אותו ככה אוטומטית רק כי לצד השני זה מאוד קשה

יש לך עקרונות והיא צריכה ללמוד להתחשב בהם ואתם תדונו ביחד מה הדרך שתתאים ותעשה טוב לשניכם

ברור שצריך לדעת לומר את זה נכון ולא בצורה פוגעת ולא מתחשבת

אבל בלי קשר למקום ההלכתי אתה לא אמור בלי מחשבה ודיון למחוק דברים שחשובים לך בשבילה...

ברור שבזוגיות כל צעד הולך לקראת השני... אחרת אין מה לדבר

אבל צריך גם לדעת לשים גבולות... איזה דברים אני לא יכול להתפשר עליהם כי הם עקרוניים

כמו למשל שיש הרבה זוגות דתילונים שאחד מבני הזוג דתי והשני חילוני וזה ברור שבגלל שהדתי חייב לשמור על טהרת המשפחה אז הצד החילוני מתחשב...

והם שומרים בזמנים שאסור

למרות שברור שזה קשה, ויכול להיות אפילו זוג שהתחתנו חילוניים ולא שמרו ואז אחד הצדדים חזר בתשובה... ברור שזה ממש קשה וזה שינוי דרסטי... אבל בזוגיות שני הצדדים חשובים ולא מוחקים אחד לטובת הצד השני

(אם זה מעניין אותך יש על זה הרבה סרטונים ביוטיוב)

אז ברור לי שיש ספק וקושי גם אצלך

אבל רק מה שבאתי לומר, זה שאם לך זה חשוב אז זה לא צריך להתבטל אוטומטית רק בגללה

אתם צריכים לדבר על זה ביחד ולחשוב מה אתם עושים

קודם כל, זה שיש משיכה בקשר זה מעולה וחשוב.

דבר שני, בא לי להגיד לך לא להתפשר, בעיניי, ממש מרגש ורומנטי לשמור את החוויה הזאת לאחת שלך בע"ה. ראיתי שגם הזכרת משהו בעניין הזה באחת התגובות. נראה לי חבל לחוות משהו כ"כ משמעותי ויפה עם מישהי שהיא לא אשתך (אם בע"ה תתחתנו, מהמם, אבל אי אפשר לדעת עד שזה לא קורה).

גם לי היו כמה קשרים שממש רציתי מגע, עם אחד מהם חשבתי שאתחתן (ואגב הוא דווקא לא שמר), אבל כשזה נגמר ממש שמחתי שלא "בזבזתי" את החוויה הזאת איתם, ובע"ה זה יהיה משהו שמיוחד לבעלי.

ואגב, הרבה זוגות התחתנו במהלך המלחמה, נראה לי עדיף דווקא להיות נשואים במצב הזה מאשר להישאר תקועים ככה, במיוחד כשלא יודעים מתי היא תיגמר.

זה מצב מסובך בהחלט

לא שאלת אם זה מותר לפי השולחן ערוך, ולכן לא אתייחס,

מצב לחימה אינטנסיבי זה אירוע

להיות בצבא בחברה שמקובל חברה זה אירוע

אתה מודע לעצמך

מוכן לחשוב ולחשב את צעדיך ולשלם מחיר

ומתנהג לפי נורמות מוסריות מחמירות בתנאי החברה המקובלים 

אלו נקודות שאני רואה בכתיבה שלך

אם למדנו במילואים האלו משהו אחד, זה - יש לך אח . תהיה איתו. תנסה להבין איפה הוא ומה הוא צריך. לאו דווקא מה שנראה לך שנכון לו . 

באת להתיר עבירות?

אני לא מושלם אבל אחי אם באת לקבל חיזוקים איך להתגבר סבבה, אם באת כדי לקבל פה בפורום לגיטימציה לעבירות זה ממש לא לעניין.

אתה לא שומר נגיעה? יהיו לזה מחירים רוחניים וגם אישיים לקשר ביניכם. מה כל ההתפלפלות הזאת? יש לצערנו גם מלא חילונים שלא שומרים נגיעה, מה הקטע לבא לאתר שומר מצוות (לכאורה) ולנסות להכשיר שמירת נגיעה?

והשאלה של חתונה היא רק מתי, אז בעיניי שווה לחכות.

להגיד היא כבר היתה עם גבר וזה לא יהיה משהו שאי אפשר להחזיר לאחור, זו מחשבה כל כך לא נכונה. וכל כך הרבה גברים נוטים למחשבה הזו.... 

אפילו אם היא לא בתולה כל מעשה כזה הוא בפני עצמו.

יחסים הם הרבה יותר מהאקט עצמו מבחינת היחס הריגשי בין לגברים ובין לנשים. אז כן אולי אם תעשו את זה זה יוריד את הרצון הגדול מבחינת הראשוניות וההתלהבות- גם ההלכה מכירה בזה. למשל בנישואי נידה שאסור לזוג להתייחד.

אבל!!! מה זה יהיה שווה אם תרגישו טעם מר אחרי בגלל החטא! וזה מה שתישאו על גביכם למשך כל החיים שלכם יחד.

אז תתאפקו עכשיו, ובע"ה אחרי החתונה כשתעשו את זה בקדושה וטהרה ותוכלו כל חייכם להיזכר בזה כזיכרון מתוק של מעשה האהבה הראשון שלכם!
בתקווה שתחזור לשלום מהמלחמה ותוכלו לבנות חיים טובים ומאושרים ביחד

סליחה מכולם אני מתנצל, לא הייתי אמור לפתוח את הנושא כאן, מנהלים אולי כדאי שתמחקו את הדיון ונשכח מהכל, לא התכוונתי להכעיס אף אחד ואין לי שום כוונות נסתרות לקבל ליטופים או ביקורת.

אני סתם יהודי שמרגיש בתוך מבוך, בתוך לופ אינסופי. ממש מבקש סליחה לא רציתי שזה יהיה ככה.

אתה באת להתייעץ וקיבלת תגובות.. אתה פשוט צריך לשנות גישה ולא להתעלם מכל תמרורי האזהרה ששמנו בפניך. זה לא שייך לביקורת או ליטופים.

לי נראה שבקשת הסליחה זה עוד מנגנון הגנה שהיצר בנה לך בכדי להמשיך בדרך.