ראיונות מלטפים, מאמרים שלו מתפרסמים במקור ראשון ובבמות אחרות, מזמינים אותו כנואם מכובד לימי עיון בהתיישבות.

צריך להדגיש, הוא לא היה סתם חייל ש'רק מילא פקודות', הוא פיקד על כל העסק. כאיש קבע הוא יכל לבקש לא לקבל את התפקיד, יתכן שזה היה מסיים לו את הקריירה, אבל כל הנרצחים בגלל מעשיו - גם סיימו את הקריירה.

אם היה לנו טיפה עמוד שדרה, הוא לא היה מעז להוציא את אפו מהבית. בטח שלו להציג את עצמו כמציל המפעל הציוני.

מה שהבנאדם הזה עשה

לערוץ 7 עניין לטשטש את פשע הגירוש בכלל ?

שמתם לב לכך שבערוץ הנכבד הזה כלל לא עוסקים ולא מדברים על הגירוש ?

ערוץ 7 לא מדבר על ה"גירוש", אלא משתמש במילה האלגנטית "התנתקות" ...

("קושיה" נוספת על ערוץ 7 יש לי בעניין התאריך שבו החלה המלחמה.

בערוץ חוזרים שוב ושוב על המונח "שבעה באוקטובר", ואותי זה ממש מקומם.

אאל"ט, אצלנו המלחמה התחילה ב**שמחת-תורה תשפ"ד**,

ולא בתאריך-הלועזי-חסר-המשמעות ההוא !!!)

האם ערוץ 7 מנסה לעשות לנו הנדסת-תודעה ???

זה כבר זמן ארוך ככה. לא ברור למה ואיך, אבל יש פערי ענק בין ערוץ 7 לעיתון בשבע.

הסדר הוא כזה:

הארץ

 |

סרוגים

 |

ערוץ 7

פעם אחרי סרוגים היה פשוט ריק, וערוץ 7 היה ברשימות אחרות. היום לצערינו לפעמים נראה כאילו יש תחרות סמויה עם סרוגים מי יהיה הסניף הדתי של הארץ.

עקירת גוש קטיף | ערוץ 7

בס"ד
 

כמה מילים שכתבתי במקום אחר, אחרי צפייה בפרק השני של סדרת ההתנתקות (אגב, בעניינו של גרשון, היה מוטב לו היה שותק ולא מזכיר לכולם שגם את הלבטים שהיה בסדרה - לו במציאות לא היה בכלל)

מבקרי סדרת ההתנתקות מהשמאל טוענים כי היא "מלבינה" את המציאות שהייתה בגוש קטיף ערב הפינוי. אלא שהם מתעלמים מהעובדה שמבחינת מי שחווה את הגירוש מן הצד הימני, יוצרי הסדרה דווקא חושפים פצע אחר לגמרי ומנסים להלבין אותו.
 

שילה מאז"ה מציג את סיפורו של מפקד הגירוש, גרשון הכהן. מאז"ה זה ר"ת מזרע האהרון הכהן, וגם מי שלא הבחין בכך בצפייה, לא יכול היה לפספס את דבריו של עמוס תמם בריאיון ל"ישראל שישבת" בסוף השבוע האחרון, שם הזכיר זאת במפורש.

הצפייה בסדרה מייצרת תחושה חזקה של אמפתיה כלפי שילה. יוצריה מצליחים לשכנע כי החלטתו לפעול "מבפנים" נבעה מרצון אמיתי למנוע מלחמת אחים, גם אם הדבר כרוך במחיר אישי. במקביל קשה להישאר אדישים לניכור שנעמה מאז"ה חווה מצד חברותיה ומטופליה.

חודש שעבר, במלאת 20 שנה לגירוש, שבו ועלו קולות המאשימים את מובילי ההתנתקות, בהם גם הכהן, על סירובם להתנצל. כך גם נפתחת הסדרה, בדמותו של שילה מאז"ה, חודשיים לאחר הפינוי, מול חבריו של בנו על גבעת טרשים בשומרון. הוא נשאל על כך ישירות על ידי בני הנוער - ומסרב להתנצל.

האם בזמן אמת מישהו מאיתנו היה מוכן שאשת מפקד הגירוש תיקח חלק באחד הרגעים המשמעותיים בחיינו? כנראה שלא. היום, המבט לאחור יוצר תחושת אי-נוחות, אך גם מספק פרספקטיבה צלולה יותר.

וזה לדעתי גם מה שמנסה לעשות כעת: היא מאפשרת לנו להיכנס לראשם של מבצעי ההתנתקות, להבין את הדילמות ולחוש את המתח. היא איננה ניסיון להציג את גוש קטיף כגן עדן אבוד, אלא ניסיון, אולי לראשונה,  לגעת בפצע שעדיין מדמם, בשאלת הסליחה והזיכרון.
 

הערה אחרונה: עיצוב הלבוש בסדרה נאמן למקור להפליא, המוזיקה קצת פחות. השילוב של קטעים מקוריים מגוש קטיף ומאירועי הפינוי מרגש ומעורר זיכרונות חזקים.

התנגדות עניינית - הפגנות ותקשורת היא מספיקה.

לא צריך לרדת לחיים אישיים של אנשים.

זה פגם מוסרי.

בגלל סיבות פוליטיות ואחרות אין הרבה קצינים בדרגת אלוף שמביעים עמדות ימניות. גרשון הוא כזה ולכן זה עוזר כדי "להלבין" את פשעיו בתקופת הגירוש.

בגדול קצינים כאלה לא מקודמים ונשארים אל"מ בדרך כלל ולפעמים סא"ל. בסיפור הזה גרשון הוא חריג וממילא כשצריך מרואיין עם רקע בטחוני הוא קופץ לשם יפה יפה.

אה, וכמובן שהוא מפרסם את המאמרים שלו בחינם ולא גובה עליהם תשלום. עוד סיבה.

(בורח...)

במקרה שלו כולם היו גאים בו בתור קצין והעובדה שהוא אומר "את הדברים הנכונים" עם דרגות של אלוף עושה נהדר את העבודה. והוא ידע את  זה מראש כשהיה תא"ל ורצה להתקדם לאלוף בתקופה הארורה ההיא.

האם יש התיחסות לזה שהכהן הפך אחרי ההתנתקות לאלוף. זה יכול להיות הסבר מצוין למה למרות  כל הלבטים המרגשים שלו. בפועל הוא קבל את התפקיד וביצע אותו בשלמות

הרב וייס שחלקו בגירוש לא מגיע לכדי עשירית מזה של הכהן, מוחרם ובצדק, ומנגד הכהן הפך ליקיר המגזר.

בושה וחרפה. אוי לאזניים שכך שומעות.

תמיד תהיתי לעצמי מה הסיבה של המטורללים האלה לשנוא כל כך את נתניהו?

בגלל שנאת הציבור הימני?

בגלל שנאה אישית נגדו?

מישהו חקר את זה?

לטענתו הבסיס הוא הכאב שלהם על הניצחון ב96, כשהם עשו הכל ובצורה המלוכלכת ביותר מתוך תקווה שהלוזר סופסוף ינצח, וביבי הצעיר והטרי עקף אותו מימין.

כמובן שבמקום נורמלי, במקום לפתח שנאה ליריב, עושים חשבון נפש פנימי. אולי התיוג והשנאה וה"כולה שלי" שמלווה אותם בכל צעד, הוא שגורם להפסד הנצחי?! אבל מגלומנים לא נוהגים לעשות חשבון נפש. הבעיות הן תמיד אצל ה"אחרים"...

אז הנה קצת שכל ישר (נחשו באיזה ערוץ...)

הצביעות של השמאל: פתאום "הדם המרוקאי" מרתיח אתכם? - ערוץ 14 | C14

כל מי שמדבר נגדו הוא עם אינטרס

אני לא מכיר את זיו אגמון

אבל יש כזה סגנון שמדברים על עדות.

אולי זה לא הכי יפה.

אבל אני בטוח שאם היינו מאזינים לכל ההקלטות

של כל אלה שהביעו דעה ושאת נפש

גם היינו מוצאים דיבור על האשכנזים

מה אנשי שס נראה לכם לא אמרו מילה בגנות

האשכנזים בחדרי חדרים, בינם לבין עצמם

חצי בצחוק אולי.

אתם יודעים בכתב זה תמיד נראה יותר חמור.

אני לא מזדעזע סורי

שאני לא משתתף בקרנבל האינטרסים

בדיוק אתמול הוא העלה קטע, שבו בתגובה לטענה של בן כספית על העברת חוקים באמצע מלחמה, הוא מסכים בתנאי שגם בג"ץ לא יפסוק פסיקות שנויות במחלוקת באמצע מלחמה.

הוא באמת חושב שבאמצע מלחמה, כשראש הממשלה וכל המערכת הבכירה צריכים להיות ב300% קשב לאירן, לבנון, עזה ושאר החזיתות וגם להחזיק מדינה מתפקדת, הדבר הכי דחוף הוא לבחוש באמירות לא יפות של מישהו?!

(ועוד לעשות לזה פרומו של כמה שעות?!)

וגם אנחנו המצאנו את הקוסקוס.

בינתיים הוא הצליח עם ההצהרות מהצהרים, להוריד את מחיר הנפט, למרות שצבא ארה"ב, כמו גם צה"ל, ממשיכים לתקוף באירן.

לא נמאס לך?

אם תציע לעזתים פנים אל פנים ובאהבה ננצח, החברים שלך מומחים לזה, הם מרצונם החופשי יעלו על סירות ואוטובוסים, ויפנו את האדמה.

בענייננו, אז התמהמנו (נניח), אבל אפשר לחזור אם הג'ינג'י יסכים. ספוילר: הוא לא.

טראמפ לא התהפך עלינו, טראמפ זרם איתנו.

זו המציאות, גם אם ביביסטים התרגלו שלושים שנה להאשים את כל האחרים. 

הג'ינג'י רוצה לסיים את המלחמה לפני נסיעתו לסין לעשות עסקים.

ביבי חשוב לו, אבל פחות ממה שאתה חושב, ובפרט אחרי ששיקר לו ואמר שהאירנים יצאו לרחובות.

ואת ראש מפלגתך הוא לא סופר, כמו 98% מאזרחי ישראל.

איש עסקים לא אומר דבר והיפוכו באותו משפט. לא בכדי הוא הוכרז 4 פעמים פושט רגל.

כפוליטיקאי, אירופה לא סופרת אותו, וגם משמרות המהפכה האירנים למדו עם מי יש להם עסק. הוא נפל בקסמיו של ביבי אבל בעוד 8 חודשים יש לו בחירות אמצע וביבי הוא אבן נגף.

אם המשא ומתן עם האירנים יכשל, הוא יחזור לעסוק בבוז'י הרצוג.

להכניע את האירנים לא בראש שלו, ואשמח להתבדה ולאכול את הכובע. 

הנסיעה לסין תחכה...

משיב דבר בטרם ישמע, איוולת היא לו וכלימה.

אולי יש כאן קריאת כיוון לציבור הפרסי - מה התנאים שצריך לעמוד בהם, מי שיחליף את הרפובליקה האסלמית.

על הדרך, בעצם ההכרזה, טראמפ צינן את העליה במחירי הנפט העולמי. הוא אכן יודע לעשות עסקים.

אם כבר רצת למשל של 'זרק מתחת לגלגלים', אז הוא כמו מתאגרף, שמרים את המתחרה מהקרשים לרגע, רק כדי לזרוק אותו שוב, יותר חזק ויותר כואב.

טראמפ חושב שאם הוא ודובריו יתמידו לומר שאירן מובסת, גם הכיפות הסרוגות יהנהנו בראש כאות להסכמה. 

ומעדיף את הרבנים החרדייים, גם בהתעלם מהסחר מכר ושמור לי ואשמור לך, סביב הג'ובים.  

היתה על כך כתבה מצויינת במקור ראשון בשבת האחרונה.  

מאת הרב דוד סתיו.

רבנים חרדים נבחרים כי החילונים פוחדים מהדתיים-לאומיים

גם בערוץ 7 כך נבחרים רבנים חרדים גם בערים חילוניות 

השאלה היא למה בכלל יש ערך שהרב יהיה דוקא דת"ל?

או שזה רק עניין של חשבון נפש?

הקונפליקט שבינם לבין הציבור הדת"לי מחייב אבחון קליני רחב.

תבין...

הרב סתיו צודק וטועה.

הוא צודק באבחנה שהחילוני האדוק, מסוגם של חולדאי או לפיד, ממש לא מעדיף רב סא"ל בצה"ל על פני רב שלא שירת בצה"ל.

הוא טועה בגדול, כשהוא מדמיין שהבעיה היא חוסר אמפתיה, או חוסר השתתפות בפולחן החטופים והכנעתינו במלחמה.

האמת היא שבניגוד לדמיונות של כל מיני שבות רענן ומתן כהנא - אין 'ברית משרתים' ומעולם לא היתה. אנחנו טובים בשביל יאיר לפיד למות במלחמה ולנגח את החרדים, אבל ברגע האמת - הוא מעדיף רב שיקים מוסדות ולא רב שרוצה להשפיע על דמותה של המדינה.

זכור מאמרו של אלוף בן בהארץ, נגד הרב סתיו, תחת הכותרת: 'אין רבנים מתונים'.

כי הוא עונה על הסטיגמה ומאפשר הפרדה ברורה בין הנעלים החילונים לבין החרדי הפרמיטיבי. "תן לחרדי את ליטרת הזהב" שלו, וקבל חיים שבהם אתה יכול לדפוק אותו, לבזות אותו, לנדות אותו, וגם לחיות את מלוא תאוותיך המערביות.

כמובן כל זמן שלחרדי אין שום כוח אמיתי. במקרה של כוח, כן יהיה חשש אמיתי מהפיכה לתאוקרטיה.
 

לעומת זאת, רב ציוני דתי הוא מחוץ לטטיגמה, כי הוא תורם לצבא, ועובד לא רק בתור גננת, ונותן למדע את המקום שלו, ומלא רגשות אהבה לעם ולארץ, ושאר מעלות טובות. ולכן זה מטשטש לחילוני הרדיקלי את ההבחנות שהוא מנסה לעשות.
 

חוזר בתשובה (או שמא זו הייתה אישה) אמר פעם שאין להם בעיה להסתובב בכל מקדש של כל דת שהיא אבל לעולם לא לבקר בכותל או בבית כנסת בדיוק בגלל זה. לילד החילוני ברור שהמסגד לא קשור אליו וממילא גם לא האיסלאם, וברור לו שמקדש השינטו לא קשור אליו ולכן גם לא עבודת האלילים, אבל היהדות היא בהחלט קרובה אליו ויכולה להיות מובנת ולכן הריחוק והתיעוב והסלידה. ממש הקלירל הקטן של אלתרמן.

צ