אולי תספר לנו סוף סוף, מי זה ה'מנהיג עם שכל', שהיה מצליח לא להיכנע לביידן שנה שעברה, לשנות את כל מפת המזרח התיכון, לאיין את הכח של חיזבאלה, להחזיר את רוב החטופים בחיים להשמיד את רוב מנהיגי הטרור. כל מה שלא נעשה עשרות שנים.

תכנית המאה, כמו כל התכניות שטראמפ מציע, גם עכשיו, היא תוכנית של נתניהו עצמו ולמעשה זהה לנאום בר אילן. טוב מאוד שנפל לו האסימון שצריך לגנוז אותה, תמורת קצת ריבונות בבלונים על חוטים, היינו מקבלים שטחים עצומים, שחלקם הגדול מיושבים היום ביהודים - שאסור להתיישב בהם. ההסכם עם האמירויות, שנמכר לעולם כתמורה לריבונות, השיג דה-פקטו הרבה יותר מריבונות, הוא הוכיח שאפשר לעשות שלום עם העולם הערבי שבחוץ בלי וויתורים ובלי 'פתרון לסוגיה הפלסטינית'.

בנתיים בצלאל עובד יומם ולילה על ריבונות דה-פקטו, משנה את המפה במציאות. יותר ויותר בניה, יותר ויותר ישובים מוכרים יותר שטח בידיים יהודיות. E1 יוצא לבניה, כביש אלון יהודי מכל הכיוונים. השטחים הפתוחים (בזכות הרבה מסירות של החבר'ה בגבעות ובחוות ובתמיכה אקטיבית של המנהל/סמוטריץ') הרבה יותר בידינו, כולל כאלו שרגל יהודי כנראה לא דרכה בהם מאות שנים.

עזה מזורבבת כך שפחות משנה מה התכניות - לשלושה קילומטר משדרות או שלוש מאות מטר מכרם שלום - הם כבר לא יחזרו.

האירופאיםהאנטישמים יכולים להכיר במדינה פלסטינית, כמו שהם יכולים להכיר בזה שהירח עשוי מגבינה, כשהמדינה הזאת לא קיימת, אין לה כח אמיתי, אין לה גבולות שהיא שולטת בהם - זה חסר משמעות.

יוסי דגן עובד קשה בשומרון, אבל ארץ בנימין פחות מעניינת אותו, אם בכלל.

E1 יוצא לבניה, אבל אף דירה על הניר עדיין לא מוצעת שם למכירה.

דיבורים כמו חול על הרחבת השטח המוניציפלי של גבעת זאב, והכרזתה כעיר ואם בישראל, אבל בינתיים... אין מה לאכול.

יוסי דגן שהוזכר קודם, רוצה ריבונות, אבל בלי רמאללה, ובלי ג'נין, ובלי שכם, והלכה למעשה הוא מקדם את תכנית המאה של טראמפ בשינויים קלים. שבצלאל מקבל עכשו בהסכמה שבשתיקה.

מיליון יהודים יעברו מישראל הקטנה ליהודה ושומרון, אם יהיו שם מקומות תעסוקה שלא יחייבו הגעה לגוש דן. אפילו המכון הישראלי (הקפלניסטי) לדמוקרטיה מודה בזה.

ביום שהתלות של עם ישראל במדינת תל אביב תהפוך לנחלת העבר, הכח הפוליטי הקפלניסטי יתאדה כאבק פורח וכחלום יעוף.

אנטנה סלולרית פה ושם, משאת חייו של בצלאל, זה סבבה, אבל לא מספיק כדי לסמן לאויב הערבי שמקומו מחוץ לנחלת אבותינו.

גמר חתימה טובה.

בעצם זה שהוא נתן סמלי ישוב לאביתר ומלאכי השלום ומעודד את החוות בכל האזור. כך בבניית חומש ושא נור, כך בהרחבת ציר שישים, הציר הראשי של בנימין (משום מה אתה מתעלם ממנו) ובתמיכה אקטיבית בהרחבת הבניה בישובים ובגבעות סביבו. כך גם בגוש עציון ובהר חברון - זו ריבונות דה-פקטו לכל דבר ועניין, גם אם דה-יורו, צריך חתימה של אלוף הפיקוד.

אתה מאוד מוטרד דווקא מגבעת זאב, אז למרות שאני פחות מכיר טרחתי למענך לעשות גוגל ויצאו לי כמה וכמה פרוייקטים חדשים שם, של אלפי יח"ד, כולם אושרו בקדנציה הנוכחית. לדוגמא זה:

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.nadlancenter.co.il/article/11718&ved=2ahUKEwjSoeS47_WPAxVh4AIHHXZmI8MQFnoECFkQAQ&sqi=2&usg=AOvVaw1AR5F0VQ6dIroP2g_5VYXs

על 443, סמוך לכניסה החדשה. עוד תלונות? רק רע כל היום?

בקדנציה הקודמת אלפי החסידים הצביעו לסמוטריץ' בהוראת הרבי, אבל אחר שפער את פיו ויצא נגדם בחרב ובחנית, הוא הפך בעיניהם למוקצה מחמת מיאוס, וכף רגלו לא תדרוך שם עוד.

כן, הרבי ביוזמתו פנה אל סמוטריץ' למטרת קידום בניה עוצמתית בגבעת זאב, אבל כעבור זמן הודיע לו: לא מעוקצך ולא מדובשך, מה שלא מפריע לסמוטריץ' למחזר את הרגלו הנקלה לקחת קרדיט על עשייה של אחרים.

לא בכדי מקבל סמוטריץ' בכל סקרי הבחירות, בין 3.5 ל- 4.5 מנדטים. 

אם לא יפרוש מהמירוץ בעוד מועד, ידידיו בנט ויאר גולן יהיו ברוטציה ראשי הממשלה הבאים. 

ויחד עם זאת, משער ששום מנהיג אחר לא היה יותר טוב מביבי. גם בנמצא אין אדם שיכול להיות ראש ממשלה וגם מעוניין לבצע את החזון של טראמפ (חוץ מפייגלין כמובן, שככל שתתרחב הלגליזציה יותר אנשים יאמינו שהוא בכלל אלוהים).

היה לנו כבר את הבוחדוזר, הימני, התקיף וה"משלנו", אריק שרון. היו גם ימניים ממש רציניים, אולמרט ובנט. ראינו מה יצא...

בסוף זה בעיקר כמה נכוון בתפילה לשלום המדינה. עובדתית כל אלה לכאורה עושים טעויות קשות וממש מטופשות....

למעשה, הוא הביא לבד מעל 100 אלף קולות, מה ששום פוליטיקאי מז'אנר הימין הלא ליכודניק לא הצליח מעולם .

(באותן בחירות, בנט ושקד יחד הביאו בסך הכול 15 אלף קולות יותר ממה שהוא הביא לבדו).

כוונתי שבסופו של דבר, פייגלין או סמוטריץ וכדו לא באמת יכולים לדבר באום ולשכנע ראשי מדינות ומנהיגים שונים. הם טובים כפוליטיקאים מקומיים והם בטח מקדמים דברים טובים ויפים, אבל בינתיים אין ממש תחליף טוב לביבי שגם אפשר לסמוך עליו (אם כי הרבה אנשים היו אומרים שאפשר מאוד לסמוך על שרון).

פייגלין, במקרה המאוד טוב, נמצא בקטגוריה של הפוליטיקאים המקומיים

שים לב לכמות הצפיות (והתגובות בשפות שונות) בסרטונים הבאים

אל תשכח שיש היום גם הערכה מחודשת דווקא לאנשים המדברים מתוך אמונה דתית (במיוחד כשהיא מתוקנת).

הוא הביא איתו עוד אנשים, עם מסרים שונים שדיברו לציבורים שונים. בסופו של דבר מה שאיחד את הרשימה שלו (ואת חבריה כולל זה שמתנגד לברית מילה) זה הליגליזציה לסמים. זה גם התנאי היחיד שהוא הציב להצטרפות לקואליציה - כנראה שזה גם היה הנושא שהביא את רוב המצביעים.

מעבר לזה ויותר חשוב מזה -

פייגלין הוא אלוף ברעיונות, אלוף בתיאוריות מבריקות. חלקן מדהימות, חלקן צריכות דיווק וליטוש, מה שטוב בהן זה שאף פעם הוא לא היה צריך להעמיד אותן במבחן המציאות. קל מאוד להציג תוכניות לניצחון מהיר, כשאתה לא אחראי לתוצאות. קל מאוד לדבר על איך צריך לפעול, כשלא אתה מטפל במקביל בכמות האמל"ח שיש לנו, או כשבכלל אין לך מושג כמה יש וכמה צריך כדי להלחם כמו שאתה מציע. קל לדבר על זה שעזה היתה צריכה להראות כמו דרזן יומיים אחרי שמחת תורה - כשלא אתה תצטרך להתמודד עם ההשלכות של אי הטלת ווטו במועצת הביטחון או של חרם יבוא תרופות של ארגון הבריאות העולמי שעלול להקריס כאן את מערכת הבריאות.

הרבה לפני שאדם הולך להיות ראש ממשלה, הוא צריך לעבור בתפקידים וצמתים של קבלת אחריות והחלטות תחת לחץ. לצבור נסיון במציאות שמצריכה שכלול נתונים וקביעת סדרי עדיפויות בהקשרים ציבוריים, כשהרבה פעמים המציאות היא שצריכים להחליט בין דחוף לחירום, בין חשוב מאוד לחשוב מאוד מאוד, בין יציאה למהלך עם מחירים כבדים לבין המחירים של וויתור על המהלך.

פייגלין, עם רעיונות חשובים מאוד, אבל גם עם מלוגמניה, ביטחון שהוא גדול מהרעיון וממילא הוא מדבר בגוף שלישי על 'מפלגת זהות והמועמד שלה לרשות הממשלה'. ממילא הוא התמודד שוב ושוב בהתמודדות עקרה מול נתניהו על ראשות הליכוד וגם היום הוא רק מחכה לרגע שיכתירו אותו לראשות הממשלה, בלי מוכנות להשתפשף במה שזה דורש בדרך (והרוב, לא מגיעים לפסגה וזה בסדר).

גם מי שהגיע בגלל הלגליזציה, זה הגיע עם חיבור בעיקר לפייגלין.

הוא כן היה חבר כנסת וסגן יו"ר הכנסת, צודק שהוא לא עמד הרבה בדברים מעשיים.

אןלי כדאי לתת לו כוח מעשי, וככה הוא יוכל גם "להשתפשף", סתם זורק רעיון מהפכני...

אם היתה לו את יכולת ההשפעה בכיוונים האלו, הוא היה נשאר בליכוד ומתמודד שוב בפעם הבאה.  אם היתה לו קצת פחות מלוגמניה, הוא היה מבין הרבה קודם, שבמקום התמודדיות עקרות ראש בראש על תפקיד יו"ר המפלגה, שגם מציגה יומרה להוביל מערכת שבכלל לא הכרת מבפנים וגם אוטומטית מסמנת אותך כאויב - היה צריך להתברג מלמטה ולהשפיע, כמו שעשו ועושים היום כמה וכמה שאינם 'אמוניים' פחות ממנו.

מה שכתבת בסוף, מגוחך בעיני. אין לי שום סיבה לבזבז את הכח שיש לי בזכות ההצבעה, על מישהו שאולי בזכות זה הוא ישתפשף ואולי יתברר יום אחד שהוא מצליח להזיז משהו.

כשיש לי זכות הצבעה וזה לא משנה אם זה לוועד הבית, למפלגה בכנסת, לראש מועצה, או בפריימריז פנימי של מפלגה שאני חבר בה - אצביע למועמד/מפלגה שאני חושב, שההצבעה לו תקדם באופן מעשי הכי טוב את העולם האידאלי אליו אני שואף.

לדוגמא היו בחירות מקומיות שאחד המועמדים היה הרבה יותר קרוב אלי ולדעותי מאחרים, אבל הצבעתי לאחר, שלהבנתי אף שהוא יותר רחוק, בחירה בו תקדם את המציאות יותר מבחירה בזה שיותר קרוב.

כך גם מועמד לכנסת/ממשלה. לא רואה שום סיבה לבחור במי שכל מה שיש לו להציג זה כתיבה פובלציסטית, גם אם מוצלחת ורעיונות תיאורתיים, גם אם יפים - כשהדבר היחיד שהוא הצליח באמת 'להרים' בלמעלה משלושים שנות ציבוריות, זה חסימת כבישים אי אז.

פייגלין, כמו גם מורי הרב ד"ר מיכאל בן ארי, לא מצליח בפוליטיקה. אלא שבן ארי הבין זאת וכיום השפעתו כאקדמאי על עולם הדעות, באמצעות פרסומיו בכתב ובע"פ גדולה ממה שהיתה השפעתו כח"כ. אין שום חובה לפעול דווקא מהעולם הפוליטי מפלגתי.

פייגלין תקוע. למעלה מחצי יובל, הוא עוסק באובססיביות ברעיון (שאגב, יזמו אחרים והוא הצטרף) של "הרצת מועמד אמוני לראשות הממשלה". בניגוד לפרסומים הראשונים בעלוני 'לכתחילא' שבהם דובר על מנהיג שיצמח מלמטה, מנהיג שהציבור יבחר כשיראה את הצלחתו בהובלת חיי המעשה לאור האידיאלים האלוקיים, מנהיג שכגדולי אומתנו, ייסרב להצעת השררה ויסכים רק ככניעה להפצרות הציבור - פייגלין נתקע ב'הרצת מועמד אמוני ששמו הפרטי משה ושם משפחתו פייגלין לראשות הממשלה'. הוא משוכנע שהכל תלוי בו, שרק הוא יכול לעשות זאת.  תשאל את כל שותפיו, למהלך של 'לכתחילא' למה עזבו אותו? למה הם כבר מזמן לא תומכים בו?

פייגלין הוליד, או לפחות הדהד הרבה רעיונות, שבהמשך, גם בזכותו קנו שביתה בדעת הציבור. בהחלט ראוי להוקיר אותו על כך. כשמצביעים, חבל לבזבז את הקול, כדאי להצביע למי שהרז'ומה מראה שיש לו הכי הרבה סיכוי - לממש את הרעיונות בזכות הכח שניתן לו.

1. אם לא נבצע שינוי רדיקלי אחרי ה7 באוקטובר, מתי נעשה?

יש גם מעלה במי שלא נמצא במערכת הקיימת ועדיין לא "השתפשף" בקונספציה.

2. פייגלין קיבל בהתמודדות מול ביבי מעל 30%, שזה בערך מה שסער קיבל בזמנו.

3. אל תתפלא אם בסוף פייגלין ירוץ עם בן ארי, יש רמזים לכך...

1. בוודאי שצריך שינוי ולכן אני מקווה שרבים יצביעו לאלו שכבר הוכיחו יכולות עשיה לטובת העם והארץ. העובדה שפייגלין 'לא היה במערכת' (למרות שכבר שלושים שנה הוא מנסה באובססיה), רק מדגישה את זה שהוא לא האדם המתאים לפעול בתוכה.

2. אז מה? אנשי פייגלין פקדו באגרסיביות רבה רבים שיצביעו לו.

כמעט כל מי שהתפקד אז, או עזב או התפקח והיום דוחף לרשימה אנשים כמו אביחי בוארון או עמית הלוי - שמביאים לוועדות ולחקיקה את העמדות האמוניות, אך לא מבזבזים את הזמן והכחות על התנגחות ראש בראש עם רה"מ והד.נ.אי הליכודי. (אגב, לענ"ד היה הרבה יותר משמעותי מכמה יחסית 'אמוניים' בליכוד, אם היו עוד ח"כים במפלגות הלויין, להן כח אמיתי מול רה"מ, אבל זה כבר דיון אחר).

3. כבר שנים מופצות שמועות על כל מיני איחודים שלא מגיעים למימוש. הפערים בסגנון ובדעות גדולים מאוד. גם אם כן, מסתבר שלא יעברו את אחוז החסימה ואם יעברו, יצערו מהאופוזיציה ויהיו חסרי משמעות...

גם פייגלין, בשעה וחצי שהיה בכנסת, היה חבר לכל דבר ועניין בקואליציה, גם כשצוק איתן הסתיים בתיקו שמקבע את הקונספציה לכל דבר ועניין. אין לי ביקורת עליו על כך - פוליטיקה היא אומנות האפשר והיכולת להשפיע במגרש הפוליטי דורשת את המסוגלות להשיג את המקסימום, בלי לקרוע את החבל.

מבחוץ מאוד קל להכריז באיזה ממשלות הוא לא ישב. כשהוא לא היה שותף לממשלות קונספציה, כלומר לא הזיק באותה מידה שלא הועיל בכלום. בזמן הזה סמוטריץ' וסטרוק שינו מציאות.

בן גביר הבין זאת, כש'חצה את הרוביקון' של תנועת כ"ך וומשיכה בפוליטיקה והסכים להכנס לקואליציה למרות...

פייגלין, במשך קדנציה שלמה פמפם שבגלל חוסר הסכמה על האידיאולוגיה מא-ת "תנועת זהות תתמוך לראשות הממשלה רק בעומד בראשה" (מדהים כמה אדם יכול להיות מלוגמן, כדי לדבר על עצמו בלשון נסתר פעמיים באותו משפט, כל אדם סביר הבין את המשפט כ "משה פייגלין שמחליט בתנועת זהות, יחליט לתמוך רק במשה פייגלין לראשות הממשלה"). ואז, כששניה וחצי לפני הבחירות מישהו הבהיר לו, שגם אם יעבור את אחוז החסימה הרי 61 לא יהיו לו, הוא פתאום החליט שיתמוך בראשון שיכריז על לגליזציה. כלומר אם הוא היה האצבע ה-61 בקואליציה של מירב מיכאלי, יאיר גולן ומנסור עבאס, הוא היה תומך תמורת לגליזציה.

ליחיד שצועק "המלך הוא עירום" 30 שנה רצוף, (והיום, דווקא החלק הכי "הזוי" במצע שלו שלבושתי גם לי עצמי היה נראה מעט הזוי, נהפך כמעט למיינסטרים) וגם מציג חזון מקיף לכלל הנושאים הציבוריים.

בן גביר ושות' אכן פועלים קצת, אבל אני לא בטוח שהם עושים שינוי מהותי במערכות כך שיישאר גם אחרי עזיבתם את עמדות ההשפעה בהן הם נמצאים.

לגבי פייגלין בכנסת, היו דברים שגם אז הוא עמד עליהם, וכולם כעסו על "הילד שלא מבין את הכללים", ואחר כך די הודו שצדק.

הנה דוגמה:
פייגלין מחרים: לא מסוגל לשמוע גרמנית בכנסת

פייגלין לחברי הבית היהודי: למה בכלל ישבתם שם מלכתחילה?

כדי להביא את העולם הערבי להסכם סילוק חמאס היה צריך להעלות רעיונות גרועים יותר עבורם, וטראמפ עשה את זה יפה, בכיוון מה שהוא רצה לעשות בלאו הכי בזמנו עם הנורמליזציה עם סעודיה.

יש דברים שאפשר לדרוש רק מהמשיח. כל מי שחשב שיהיה פה שינוי תפיסה מטאורי. על אחריותו בלבד.

בס"ד

אם כן, אז כבר הגבתי לך בטוויטר 😅

בלהוסיף מפלגות ששווה להצביע אליהן ולא חרא צרוף בלבד.

למה מפלגת משפט צדק לא ברשימת המפלגות?

מפלגת הפיראטים

מפלגת שרשר לאהבה ואחדות העם

לא מספיק טוב בכלל

לחבר הוא המליץ על ליברמן ורעמ...

הסקר הזה מוטה מאוד שמאלה,

יש אחד ימני יותר שדורש הבעת עמדה בשונה מזה שימליץ לך להצביע אייזנקוט אם אין לך דעה על כלום.

במי לבחור בבחירות 2026? מחשבון בחירות – ענו על 20 שאלות וגלו

הם אינם ביביסטים, אבל גם אינם שמאל... הלכו עם גוש השמאל אבל כמפלגות הם אינם שמאל...

כל תפיסה פנאטית דתית ולא משנה מאיזו דת כולל היהדות, אם אתה מאמין שהאל עצמו שאתה מחוייב לעבוד אותו מצווה עליך לעשות משהו שום הגיון רציונאלי לא יעמוד כנגדו.

איפה כתוב באיסלאם שאי אפשר לחכות מספר שנים? להפך, הבנתי שבאיסלאם יש קטע של

סבלנות וכדומה

אתה לא חייב להיות צודק.

הכבוד המוסלמי הדתי לא יכול לתתל הם להגיד שמוחמד טעה והם הפסידו בפני ה"כופרים"

מנגד אני לא מבין איך אנחנו חיים עם הדרייפוס של מדינת ישראל כבר כל כך הרבה שנים.

1. עמיר כן רצח את רבין (ראה כמה וכמה מאמרים באתר "א. א. קונספירציות" וגם את הפוסט של יגל הנקין על תאוריית הכדורים שהוחלפו)

2. "משפט צדק" כל פעם מקבלת את מספר הקולות השווה למספר העוקבים של עמוד המפלגה בפייסבוק, שזה כ-500. למישהו הזיזו הקולות האלה? גזר הדין של עמיר בוטל הוא הומתק? מי שרוצה לפעול לשחרורו, מוזמן להשתמש בשיטות הרבה יותר הגיוניות כמו למצוא מספיק תורמים ואז לשכור לוביסטים, לנהל קמפיין ציבורי מקצועי ועוד.

הוא מזרחן, אבל לא איש משטרה, חוקר פורנזי וכיו"ב.

מה אכפת לך מי מציג אותן?

נער גבעות עם כבשים נראה כמו ילד שטעה בדרך.

… לא מדברים?

אפשר גם באופן הדרגתי, בדיוק כמו הגאולה שמתקדמת הדרגתית מול העיניים שלנו עם ההשתתפות שלנו

אם הוצע לבצע שינויים במערכת המשפט בהסכמה ובאופן הדרגתי, למה לא לבצע אותו דבר ביו"ש, בלי מהפכות קיצוניות ובאופן הדרגתי.

כל תהליכי הגאולה, התחילו מ'משוגעים לדבר' שהלכו כחלוצים לפני המחנה, כשהרוב הדומם קצת העריך מרחוק ותמך וקצת שם להם ברקסים.

כמובן, הדבר הנכון זה שהממשלה תכריז על ריבונות מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת. אבל יש מציאות, לא רק אצלינו גם אצל יהושע בן נון היו אילוצי מציאות. בתוך האילוצים - מה שמקדמים זה חיובי.

אחרי שרה"מ הצהיר על העתקת 'פרויקט החוות' לנגב ולגליל.

(על נקודה 1. בדבריו על הראיון דילגתי, כי אינה רלוונטית לנושא)

2. נתניהו לוקח קרדיט על החוות ביהודה ושומרון ומדבר על העתקתם לגליל ולנגב - גם כאן ניתן לראות עיקרון חשוב. נתניהו כלל לא היה מיוזמי פרוייקט ההתיישבות, ושינוי המרחב ביהודה ושומרון. להפך, במשך שנים הוא התנגד ומנע את פיתוח ההתיישבות. אחרי שנים ארוכות של מאבק של נוער הגבעות, מול הריסות חוזרות ונשנות והתעמרות של הממסד, בעקבות פרשת דומא נבקעה החומה והחל שינוי שהתעצב לאט לאט בדמות החוות החצי-מוסדרות גם אז נתניהו לא היה יוזם, אלא במקרה הטוב נגרר. ההישגים הגדולים של החוות והגבעות - בפירוק מאחזי ההשתלטות של הרשפ, שנתניהו העלים מהם עין במשך שנים, היו כרוכים במאבקים רבים וגינויים מול תפיסות ששלטו בצמרת פיקוד מרכז שנתניהו נתן להם גב. וגם זה היה לאט ומעט, עד שסמוטריץ נכנס לממשלה

למה האמירה הזו חשובה? לא כדי להתחשבן עם נתניהו על העבר, להפך, כדי ללמוד על העתיד. העובדה שנתניהו מנכס לעצמו את השינוי ומדבר על העתקתו לנגב ולגליל - מלמדת שיש שכר לפעולתך. גם דברים שנתניהו מתנגד אליהם, ותחת אחריותו הממסד מתנכל, כשמגיע היום והמציאות מוכיחה את עצמה - הוא יצטרף להצלחה.

וזה כמובן מלמד גם על המאבק על התיישבות בשטחי B. גם אם כיום נתניהו מדבר נגד, ובפיקוד מרכז שולחים מדי יום כוחות הרס לפינוי. יום יבוא והם יצטרפו ואז יקשרו לעצמם כתרים על התהילה.

3. וזו נקודה מאד חשובה: נתניהו מדבר על העתקת מודל החוות לנגב ולגליל. ראוי לשאול למה חוות? אם יש שם מדינה וריבונות, למה לא לעשות פרוייקט ייהוד מסודר מטעם המדינה ולא שישען על חלוצים בודדים?

התשובה היא שצריך להכיר במציאות. בניגוד לכפי שרגילים להגיד בראיונות בתקשורת, ש"היה עדיף שהמדינה תעשה אבל היא לא עושה" וכו'. העובדה שהשינוי ביהודה ושומרון קורה על ידי יחידים, חלוצים, והרבה מאד בשטח האפור, היא לא מצב של בדיעבד, או לפחות לא בדיעבד במובן המקובל.

למדינה יש גם חסרונות, היא דבר מאד מסורבל ומאד כבול. אם זה היה תלוי רק במדינה לא היתה התיישבות ביוש בכלל - לא משנה איזו ממשלת ימין היתה. אם זה היה תלוי במערכת מלמעלה - לא היה ניצחון בעזה אילולי שיטוח המבנים שהתחיל מלמטה. וגם ביהודה ושומרון הערבים היו מנצחים.

הטרור הערבי נשען תמיד על המרחב שיש לו (מעין דוד וגוליית הפוך, להבדיל וכו') מול המדינה. ותמיד הצליח להביך אותה ולהכריע (כאמור, זו היתה הסיבה שרבין התייאש ורצה שהרשפ תטפל בלי בגץ ובלי בצלם. הוא כמובן לא הבין את התכנית של ערפאת). ההצלחה של החוות והגבעות קשורה לזה שנוער הגבעות משוחרר יותר, זה לא באג זה פיצ'ר והפיצ'ר.

אי אפשר להכניע אויב שפועל בטרור בלי פעולות תגמול רק עם פעולות סיכול, וגם כשהצבא מותח את עצמו לפעולות שבעבר לא נעשו זה לא היה יכול להספיק לבד.

ההבנה הזו מחייבת חשיבה מעמיקה על הגבולות, על המשמעות ועל הסכנות ובעיקר מצריכה המון המון בהירות דרך ונחישות. אבל בלעדיה אי אפשר לנצח לא ביהודה ושומרון, ולא בגליל.

הצלחה הרבה פעמים היא ברגע שמישהו אחר לוקח אחריות על זה כי הוא מבין שכדאי.

לקח יפה לחיים שלמדתי לא מזמן

שמעתי מתלמיד חכם שהקים מיזם מסויים, שאחד הרבנים שהוא התייעץ איתו על ההקמה, התכנות וכו' אמר לו: "תדעו שהצלחתם, כשיקומו לכם מתחרים".

שנה אחרי שהם הקימו, ארגון רבנים נוסף הקים מיזם מקביל...

נתניהו וסער מפחדים מתגובת האמריקאים והארופים למהלך כזה,מרבית שרי הליכוד מפחדים בעיקר מהתגובה התקשורתית, מהלך כזה יוביל גם לעימות של בכירי הצבא מול הממשלה כמו גם חידוש הסרבנות. מנגד, צריך לזכור שכל מהלך ההתישבות ביו"ש, החזרה לצפון השומרון וכל מפעל החוות בשטחי C, התחיל מעשים "לא חוקיים" של בודדדים, תזכרו כמה פעמים צהל פינה את ישיבת חומש. הבעיה העיקרית היא הפרובקציות של אנרכיסטים שמאלנים ותקשורת עויינת. חבל שבלוט לא מוציא צווי הרחקה מנהליים לאנרכיסטים .

… פשוט רוצה להזכיר את אוסלו כל הזמן.

אין צפיה שהוא ייצג אותנו. יש ערך במקום הסמלי, שקצינים בכירים, גיבורי ישראל, מכירים בזה שערכי הציונות הדתית הם הערכים שראויים וצריכים להוביל את עם ישראל כיום.

מדבריו של יוסי בכר נשמע שהוא בתהליך התפכחות וגם אם אולי מידי מורכב לו כיום בגילו המתקדם לקבל עול תורה ומצוות כמו בנו שחזר בתשובה שלמה ונשוי לנכדת הרב ליאור

(הועברת לדף אחר

להכרזה שלו יש ערך משמעותי.

הוא מאמין בהעתק והמשך של תפיסת הבית היהודי עם איילת שקד, ינון מגל, ואלי אוחנה.

מעוז ולייטנר הם דמויות בעיתיות בעיניו.

חוץ מזה שמעוז אכן בעייתי, סתם בזבז כסא בכנסת ארבע שנים. לא מועיל בכלום וגורם אנטגוניזים לכל מה שכולנו מסכימים עליו.

לא מכיר את לייטנר ושות', אבל אם באמת היה רוצה מקום בכנסת ולא סתם לעקוץ את ג', היה מתחיל מלהתאחד עם 'הקהל' ועם 'אח"י'.

היו מוסיפים עוד 1500 קולות ביחד, וכל קול חשוב.

להזכירך שזה יותר ממספר הקולות שהלך הנוכל לחפש בפחי האשפה של ועדת הבחירות המרכזית.

לגבי 'נעם' ההערכה הפשוטה שלי, אין לי מושג מה סמוטריץ' חשב, שאכן הם ישרפו מעט מאוד והרבה יותר מזה מהמתלבטים בין הצה"ד לכל מיני מפלגות "מרכז" יעזבו.

כלומר - צירוף מעוז היה מקטין את הסיכוי לממשלת ימין.

הפעם לא ישרפו לשמאל כמה מנדטים של מרץ ושל בל"ד.

ולגוש הימין, עוד לפני שהתחלנו בכלל, הולכים להישרף כמה מנדטים של וינטרים וחרדים.

אולי בסוף הרב אברג'יל יורה לחסידיו להצביע לבן גביר (הם מאוד מקורבים), אבל עדיין המצב לא טוב. הכל תלוי בהעלאת שיעורי ההצבעה במעוזי הימין.

ממילא, הוא לא ירצה להצביע לקואליציה הנוכחית.

השאלה היא מה גודל הציבור הזה והאם הציבור הזה יעדיף את וינטר או את אייזנקוט או בנט או גנץ.

לדעתי וינטר צודק והוא יעבור

אלא כדי להביע תמיכה.

אתה בעצם אומר שהוא "סתם" התפקד? בשביל האמירה שבזה

וזה אמירה משמעותית (אומר זאת כאחד שסיכוי סביר שלא אצביע להם עדיין) שמפקד בכיר במילואים במלחמה הנוכחית מביע אמון בסמוטריץ' בהינתן ההישגים וההתנהלות במלחמה.

לדעתי זה מעניין מאוד ומשמעותי שהוא ואיתם שהיו מפקדים במלחמה במילואים כעת מביעים תמיכה במפלגה של סמוטריץ',

אצל נתניהו יש את אלישע מדן וטליק גווילי ששילמו מחיר גדול במלחמה ותומכים בו,

אצל אייזנקוט יש בכירים לשעבר,

אצל גולן יש אנשי מחאה,

אצל וינטר יש אזרחים שהיו מעורבים במלחמה.

זה מעניין ומעורר מחשבה מה כל מפלגה מציגה

הרב טאו מקורבו של נתניהו לוחץ לשלב את הנציג שלו, וסמוטריץ' מתנגד מטעמים מובנים, ומפעיל לטובתו את לשכת ראש הממשלה.

ההשוואה בין מעוז לבן גביר אינה הוגנת בהנתן שבן גביר שלט בשני משרדים מרכזיים, ועוד משרד... בערך. מעוז, ח"כ בודד לא שלט בכלום.

כי משרדים מייצרים קבלות ובייס.

כך ואחרת, אם הרב טאו יורה לאנשיו להצביע מחל תמורת הישג כלשהו לסביבת הר המור, הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל זה לא יקרה.

בס"ד

בכנסת הקודמת (24) בן גביר היה ח"כ בודד וכבר התחיל לצבור כוח רק מעצם כניסתו לכנסת והעובדה שהוא חרש את הארץ לכל אורכה.

וממתי נתניהו הוא מקורובו של הרב טאו?!

ברדיו קול חי הוא הוגדר מקורבו של נתניהו.

כעבור 3 שנים הוא גמל לרב טאו ונשכב על הגדר כדי שמעוז יכנס לרשימה לכנסת.

לא הבנתי את הטבלאות שצירפת.

בהערת אגב, יש הבדל מהותי בין בן גביר שפונה אל קהל ימני רחב, ולכאורה הבייס של הליכוד, ובין מעוז שפונה אל קהל נישתי שבין קטן לקטן מאוד.

זה מציף את השאלה, האם עדיין יש תועלת ממשית במפלגות נישה מכל סוג שהוא, אבל דומה שלא כאן המקום.

בס"ד

היא מראה שבן גביר הביא בסקרים של הבחירות הקודמות (בתקופה בין פיזור הכנסת לסגירת הרשימות) בין 5-9 מנדטים וזה אחרי שנה וחצי כח"כ בודד. מעוז לעומת זאת לא עשה דבר או חצי דבר כדי לנסות להגדיל את הבייס שלו.

אז כן, אני חושב שמפלגת נישה שקיבלה את הצאנס שלה ולא הוכיחה לא עשייה ולא מעבר של אחוז החסימה - אין מה לפעול למענה.

עכשיו יהיה (שוב?) המבחן של זהות. ניצלו סיטואציה ודחפו אותם לאיחוד. עכשיו יש עבודה אמיתית.

בס"ד

בניסיון הקודם הוא פישל. עכשיו הוא יהיה צריך להוכיח את עצמו שהוא למד להתנהל נכון.

נתניהו מעריך שיותר קולות יאבדו מאשר יכנסו מהרשימה של סמוטריץ ופייגלין בעקבות האיחוד, בעיקר מצד מצביעי פייגלין, אבל יאבדו בתוך הגוש כנראה.

והקולות של מעוז יקלטו מתהום הנשיה של החסימה.

פעילי נעם, מפעלים בימים האחרונים לחצים כבדים ולא בוחלים בשום מניפולציה לקידום העניין. בעשיה פוליטית ממשית הם חלשים, מאוד, אבל ברעש וצלצולים הם חזקים. אני בכלל לא משוכנע שהשמועות על 'לחץ מצד נתניהו', זה לא ספין שהם המציאו.

מסתבר שגם נתניהו יודע, ששריון של מעוז, שכאמור לא עשה בכנסת האחרונה שום דבר מועיל שלא יכל לעשות מבחוץ ורק גרם לרה"מ להזיע, ירחיק יותר מצביעים שעלולים לזלוג שמאלה משיביא מצביעים.

גם בשביל האיחוד בבחירות הקודמות ביבי שילם להם במנדט של הליכוד. יש סיבה למה אנשים לא אוהבים את המהלכים של אבי מעוז.

בראשון נאמר שנועם מבריחה יותר קולות משהיא מביאה, ובשני נאמר שהוא פועל למען שילוב נועם בציונות הדתית.

לפחות אחד מהם הוא שקר, ואולי כדבריך, זה ספין שהם המציאו, או שפשוט הוא חזר בו.

אני לא יודע למה הוא צריך לבחוש בכביסה המלוכלכת במגזר, ולמה המגזר עצמו לא מתאמץ בכל דרך שהיא להגדיל את מספר הפתקים מטעמו שיוכנסו לקלפי.

הלייטים שהתפזרו בין כל מפלגות השמאל הם יעד לחיזור ולהשפעה, ולהשבה הביתה. מדובר בכששה מנדטים, אלא שנתניהו אפילו לא יודע איך להגיע אליהם.

לא צריך להאמין לכל שטות שמתפרסמת בתקשורת. בטח לא בזמן בחירות ובפרט בהגשת הרשימות.

כי הוא עדיין על סף אחוז החסימה.

כי גם אם פייגלין מוסיף מנדט, הוא בהחלט גם מרחיק כמות כזו, בטח כשיש חלופות דומות יחסית כמו עוצמה ווינטר.

לכן כדאי מאד שיחבור גם למעוז שיש לו הרבה מצביעים וגם פעילים מאד איכותיים שיכולים לעשות עבודת שטח חזקה שתביא אליו את המתלבטים האלה. נכון שגם נעם מרחיקה מצביעים אבל הוכח שמצביעים להם בסופו של דבר ופעילים איכותיים יכול להיות משמעותי מאד פה.

-לדעתי מעוז לא אשם בזה. הוא רק ח"כ בודד ולא נתנו לו כלום מהקצת שהוא ביקש. וכשאתה פועל נגד הזרם, בשונה מהדברים הנפלאים שבן גביר קידם שיש להם תמיכה רחבה בכנסת, אז קשה מאד לפעול כח"כ יחיד, ואדרבא חלק מהתנאים להצטרפות הפעם צריך להיות שייתנו לו גיבוי גם שאר השותפים. כי בלי זה הוא באמת מיותר בכנסת

היה שסמוטריץ ווינטר היו מתחברים פשוט. ואבי מעוז אם גם יצטרף זה היה נחמד וממקסם יותר קולות אבל פחות קריטי.

כל ה'אכלו לי, שתו לי' - לא לגיטימי בפוליטיקה. חלק ממה שצריך לדעת בפוליטיקה, זה להתנהל בשיתוף פעולה, ההשגים מגיעים בתמורה לשיתופי פעולה. אם היתה סיעה של שמונה מנדטים ולא של שבעה, אולי אבי מעוז היה יכול להטריל קצת פחות - אבל כל הדברים המהותיים שחשובים לו, היו מקודמים יותר. ההתעקשות שלו לעבוד כסיעת יחיד, שממילא אין לו גם אמצעי לחץ על הקואליציה - היא שגרמה שהוא מסיים עם הרבה נאומים ו0 עגול של הישגים.

מעבר לזה - הוא הצליח להיות סדין אדום בעיני רבים. הקולות שהוא ירחיק מהמפלגה, רבים מאוד מהקולות שהוא יביא. לטעון שהקרבה לאחוז החסימה היא סיבה להכניס אותו - זה חוסר הכרות מוחלט עם הציבור.

הוא מואשם בהטרלה כי כל הפעילות שלו בכנסת היוצאת, לטוב ולרע, היתה בענייני דת ומדינה.

יריבו הגדול סמוטריץ' התעסק בכלכלה, ובבטחון, ובקטטות עם בן גביר, ובאנטנות, ושום כלום בענייני דת ומדינה. החריג היה הפיאסקו עם הרב מיכה הלוי.

וממילא הוא לא הטריל.

פעילות אמיתית לא היתה, לא בדת ומדינה ולא בתחומים אחרים, רק סיפורים והטרלות.

בזמן שהוא הטריל עם החלטות הצהרתיות על 'ריבונות', כשהוא יודע טוב מאוד שראש הממשלה לא יכול לאפשר לזה לעבור, סמוטריץ' דאג לריבונות בפועל.

בזמן שהוא הקריא במליאה סיפורים על פרוגרס, רוטמן דאג להחליש את הדיפ-סטייט שמוביל את הפרוגרס.

בזמן שהוא צעק 'חינוך יהודי, חינוך יהודי, חינוך יהודי, רק אני דואג לחינוך יהודי' - סמוטריץ' דאג שמוסדות החינוך יתפתחו, שההורים יוכלו לעמוד בתשלומים ואורית סטרוק דאגה לבנות השירות שיתנו חינוך יהודי.

ההתבכיינות של חסידיו ש'לא נתנו לו', מראה בדיוק שהם פשוט לא מבינים איך עובדים בפוליטיקה -בשיתופי פעולה- ואין שום טעם לתת עוד הזדמנות לאלו שפשוט לא מסוגלים.

ומנדט שלם לאחר חלוקת עודפים.

אפשר היה להגיע איתו להסכם פרישה מהמירוץ תמורת תופינים כאלה ואחרים בכנסת הבאה.

אבל אוי השנאה.

אבל לתת לו מקום ברשימה, היה מרחיק יותר ממועיל.

אגב, לא חושב שישרוף אפילו חצי מנדט. כן, כמו שכבר ראינו בעבר 1,400 קולות יכולים להיות ההבדל בין ממשלה יציבה, לאין ממשלה.

זה הקו של הר המור (תרתי משמע), בטרם ירד לעולם המעשה.

בסופו של דבר הם אנשים שטבוע בהם ניתוק מהותי מסויים מהפרקטיקה, לטוב ולרע.

רואים את זה גם אצל וינטר, שלכאורה אמור להיות אדם מאוד לוגי וריאלי אחרי כל מה שעבר.אבל עכשיו הוא לוקח סיכון עצום, שהרווח בו, גם אם יהיה, הוא קטן לעומת הללכת על בטוח ולהתאחד (וגם לצאת בסדר מול ה' ושהוא עשה את שלו).

הרי ברור שאם הוא היה ניצב בפני אותו סיכון כשהוא צריך להחליט על פעולה צבאית, הוא היה הולך על בטוח ולא לוקח סיכון גדול מאוד בשביל רווח קטן. אז למה פה, כשזה משהו שנוגע לכל העם, הוא מסתכן?

כי הוא מנותק מהפרקטיקה הפוליטית, שבניגוד לפרקטיקה הצבאית, אין אצלה מסלול מסודר של התחלה בקטן ועלייה לאט לאט.

ליברמן יעזור לו לעבור את אחוז החסימה.

בקרוב נדע עם מי הוא חתם על הסכם עודפים. ליברמן או בן גביר.

והפיקוד הבא שלו יהיה להיות מדסניק במכינת עלי

היא אכן בסכנת סגירה.

העיקר שנם ימשיכו לצעוק, שהם ורק הם התורה בטהרתה.

מנוכחותו בכנסת כשהוא לא מסוגל לפעול בה בשיתופי פעולה.

שבעז"ה אוירה גם יחכים אותך, לראות את הטוב במיישבי הארץ ומוסרי הנפש עליה.

…עומדות היו רגלנו בשעריך ירושלים.

תיזהר מחרדים, הם יחזירו אותך לאוסטרליה...

זה לא בדיחה.