אולי תספר לנו סוף סוף, מי זה ה'מנהיג עם שכל', שהיה מצליח לא להיכנע לביידן שנה שעברה, לשנות את כל מפת המזרח התיכון, לאיין את הכח של חיזבאלה, להחזיר את רוב החטופים בחיים להשמיד את רוב מנהיגי הטרור. כל מה שלא נעשה עשרות שנים.

תכנית המאה, כמו כל התכניות שטראמפ מציע, גם עכשיו, היא תוכנית של נתניהו עצמו ולמעשה זהה לנאום בר אילן. טוב מאוד שנפל לו האסימון שצריך לגנוז אותה, תמורת קצת ריבונות בבלונים על חוטים, היינו מקבלים שטחים עצומים, שחלקם הגדול מיושבים היום ביהודים - שאסור להתיישב בהם. ההסכם עם האמירויות, שנמכר לעולם כתמורה לריבונות, השיג דה-פקטו הרבה יותר מריבונות, הוא הוכיח שאפשר לעשות שלום עם העולם הערבי שבחוץ בלי וויתורים ובלי 'פתרון לסוגיה הפלסטינית'.

בנתיים בצלאל עובד יומם ולילה על ריבונות דה-פקטו, משנה את המפה במציאות. יותר ויותר בניה, יותר ויותר ישובים מוכרים יותר שטח בידיים יהודיות. E1 יוצא לבניה, כביש אלון יהודי מכל הכיוונים. השטחים הפתוחים (בזכות הרבה מסירות של החבר'ה בגבעות ובחוות ובתמיכה אקטיבית של המנהל/סמוטריץ') הרבה יותר בידינו, כולל כאלו שרגל יהודי כנראה לא דרכה בהם מאות שנים.

עזה מזורבבת כך שפחות משנה מה התכניות - לשלושה קילומטר משדרות או שלוש מאות מטר מכרם שלום - הם כבר לא יחזרו.

האירופאיםהאנטישמים יכולים להכיר במדינה פלסטינית, כמו שהם יכולים להכיר בזה שהירח עשוי מגבינה, כשהמדינה הזאת לא קיימת, אין לה כח אמיתי, אין לה גבולות שהיא שולטת בהם - זה חסר משמעות.

יוסי דגן עובד קשה בשומרון, אבל ארץ בנימין פחות מעניינת אותו, אם בכלל.

E1 יוצא לבניה, אבל אף דירה על הניר עדיין לא מוצעת שם למכירה.

דיבורים כמו חול על הרחבת השטח המוניציפלי של גבעת זאב, והכרזתה כעיר ואם בישראל, אבל בינתיים... אין מה לאכול.

יוסי דגן שהוזכר קודם, רוצה ריבונות, אבל בלי רמאללה, ובלי ג'נין, ובלי שכם, והלכה למעשה הוא מקדם את תכנית המאה של טראמפ בשינויים קלים. שבצלאל מקבל עכשו בהסכמה שבשתיקה.

מיליון יהודים יעברו מישראל הקטנה ליהודה ושומרון, אם יהיו שם מקומות תעסוקה שלא יחייבו הגעה לגוש דן. אפילו המכון הישראלי (הקפלניסטי) לדמוקרטיה מודה בזה.

ביום שהתלות של עם ישראל במדינת תל אביב תהפוך לנחלת העבר, הכח הפוליטי הקפלניסטי יתאדה כאבק פורח וכחלום יעוף.

אנטנה סלולרית פה ושם, משאת חייו של בצלאל, זה סבבה, אבל לא מספיק כדי לסמן לאויב הערבי שמקומו מחוץ לנחלת אבותינו.

גמר חתימה טובה.

בעצם זה שהוא נתן סמלי ישוב לאביתר ומלאכי השלום ומעודד את החוות בכל האזור. כך בבניית חומש ושא נור, כך בהרחבת ציר שישים, הציר הראשי של בנימין (משום מה אתה מתעלם ממנו) ובתמיכה אקטיבית בהרחבת הבניה בישובים ובגבעות סביבו. כך גם בגוש עציון ובהר חברון - זו ריבונות דה-פקטו לכל דבר ועניין, גם אם דה-יורו, צריך חתימה של אלוף הפיקוד.

אתה מאוד מוטרד דווקא מגבעת זאב, אז למרות שאני פחות מכיר טרחתי למענך לעשות גוגל ויצאו לי כמה וכמה פרוייקטים חדשים שם, של אלפי יח"ד, כולם אושרו בקדנציה הנוכחית. לדוגמא זה:

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.nadlancenter.co.il/article/11718&ved=2ahUKEwjSoeS47_WPAxVh4AIHHXZmI8MQFnoECFkQAQ&sqi=2&usg=AOvVaw1AR5F0VQ6dIroP2g_5VYXs

על 443, סמוך לכניסה החדשה. עוד תלונות? רק רע כל היום?

בקדנציה הקודמת אלפי החסידים הצביעו לסמוטריץ' בהוראת הרבי, אבל אחר שפער את פיו ויצא נגדם בחרב ובחנית, הוא הפך בעיניהם למוקצה מחמת מיאוס, וכף רגלו לא תדרוך שם עוד.

כן, הרבי ביוזמתו פנה אל סמוטריץ' למטרת קידום בניה עוצמתית בגבעת זאב, אבל כעבור זמן הודיע לו: לא מעוקצך ולא מדובשך, מה שלא מפריע לסמוטריץ' למחזר את הרגלו הנקלה לקחת קרדיט על עשייה של אחרים.

לא בכדי מקבל סמוטריץ' בכל סקרי הבחירות, בין 3.5 ל- 4.5 מנדטים. 

אם לא יפרוש מהמירוץ בעוד מועד, ידידיו בנט ויאר גולן יהיו ברוטציה ראשי הממשלה הבאים. 

ויחד עם זאת, משער ששום מנהיג אחר לא היה יותר טוב מביבי. גם בנמצא אין אדם שיכול להיות ראש ממשלה וגם מעוניין לבצע את החזון של טראמפ (חוץ מפייגלין כמובן, שככל שתתרחב הלגליזציה יותר אנשים יאמינו שהוא בכלל אלוהים).

היה לנו כבר את הבוחדוזר, הימני, התקיף וה"משלנו", אריק שרון. היו גם ימניים ממש רציניים, אולמרט ובנט. ראינו מה יצא...

בסוף זה בעיקר כמה נכוון בתפילה לשלום המדינה. עובדתית כל אלה לכאורה עושים טעויות קשות וממש מטופשות....

למעשה, הוא הביא לבד מעל 100 אלף קולות, מה ששום פוליטיקאי מז'אנר הימין הלא ליכודניק לא הצליח מעולם .

(באותן בחירות, בנט ושקד יחד הביאו בסך הכול 15 אלף קולות יותר ממה שהוא הביא לבדו).

כוונתי שבסופו של דבר, פייגלין או סמוטריץ וכדו לא באמת יכולים לדבר באום ולשכנע ראשי מדינות ומנהיגים שונים. הם טובים כפוליטיקאים מקומיים והם בטח מקדמים דברים טובים ויפים, אבל בינתיים אין ממש תחליף טוב לביבי שגם אפשר לסמוך עליו (אם כי הרבה אנשים היו אומרים שאפשר מאוד לסמוך על שרון).

פייגלין, במקרה המאוד טוב, נמצא בקטגוריה של הפוליטיקאים המקומיים

שים לב לכמות הצפיות (והתגובות בשפות שונות) בסרטונים הבאים

אל תשכח שיש היום גם הערכה מחודשת דווקא לאנשים המדברים מתוך אמונה דתית (במיוחד כשהיא מתוקנת).

הוא הביא איתו עוד אנשים, עם מסרים שונים שדיברו לציבורים שונים. בסופו של דבר מה שאיחד את הרשימה שלו (ואת חבריה כולל זה שמתנגד לברית מילה) זה הליגליזציה לסמים. זה גם התנאי היחיד שהוא הציב להצטרפות לקואליציה - כנראה שזה גם היה הנושא שהביא את רוב המצביעים.

מעבר לזה ויותר חשוב מזה -

פייגלין הוא אלוף ברעיונות, אלוף בתיאוריות מבריקות. חלקן מדהימות, חלקן צריכות דיווק וליטוש, מה שטוב בהן זה שאף פעם הוא לא היה צריך להעמיד אותן במבחן המציאות. קל מאוד להציג תוכניות לניצחון מהיר, כשאתה לא אחראי לתוצאות. קל מאוד לדבר על איך צריך לפעול, כשלא אתה מטפל במקביל בכמות האמל"ח שיש לנו, או כשבכלל אין לך מושג כמה יש וכמה צריך כדי להלחם כמו שאתה מציע. קל לדבר על זה שעזה היתה צריכה להראות כמו דרזן יומיים אחרי שמחת תורה - כשלא אתה תצטרך להתמודד עם ההשלכות של אי הטלת ווטו במועצת הביטחון או של חרם יבוא תרופות של ארגון הבריאות העולמי שעלול להקריס כאן את מערכת הבריאות.

הרבה לפני שאדם הולך להיות ראש ממשלה, הוא צריך לעבור בתפקידים וצמתים של קבלת אחריות והחלטות תחת לחץ. לצבור נסיון במציאות שמצריכה שכלול נתונים וקביעת סדרי עדיפויות בהקשרים ציבוריים, כשהרבה פעמים המציאות היא שצריכים להחליט בין דחוף לחירום, בין חשוב מאוד לחשוב מאוד מאוד, בין יציאה למהלך עם מחירים כבדים לבין המחירים של וויתור על המהלך.

פייגלין, עם רעיונות חשובים מאוד, אבל גם עם מלוגמניה, ביטחון שהוא גדול מהרעיון וממילא הוא מדבר בגוף שלישי על 'מפלגת זהות והמועמד שלה לרשות הממשלה'. ממילא הוא התמודד שוב ושוב בהתמודדות עקרה מול נתניהו על ראשות הליכוד וגם היום הוא רק מחכה לרגע שיכתירו אותו לראשות הממשלה, בלי מוכנות להשתפשף במה שזה דורש בדרך (והרוב, לא מגיעים לפסגה וזה בסדר).

גם מי שהגיע בגלל הלגליזציה, זה הגיע עם חיבור בעיקר לפייגלין.

הוא כן היה חבר כנסת וסגן יו"ר הכנסת, צודק שהוא לא עמד הרבה בדברים מעשיים.

אןלי כדאי לתת לו כוח מעשי, וככה הוא יוכל גם "להשתפשף", סתם זורק רעיון מהפכני...

אם היתה לו את יכולת ההשפעה בכיוונים האלו, הוא היה נשאר בליכוד ומתמודד שוב בפעם הבאה.  אם היתה לו קצת פחות מלוגמניה, הוא היה מבין הרבה קודם, שבמקום התמודדיות עקרות ראש בראש על תפקיד יו"ר המפלגה, שגם מציגה יומרה להוביל מערכת שבכלל לא הכרת מבפנים וגם אוטומטית מסמנת אותך כאויב - היה צריך להתברג מלמטה ולהשפיע, כמו שעשו ועושים היום כמה וכמה שאינם 'אמוניים' פחות ממנו.

מה שכתבת בסוף, מגוחך בעיני. אין לי שום סיבה לבזבז את הכח שיש לי בזכות ההצבעה, על מישהו שאולי בזכות זה הוא ישתפשף ואולי יתברר יום אחד שהוא מצליח להזיז משהו.

כשיש לי זכות הצבעה וזה לא משנה אם זה לוועד הבית, למפלגה בכנסת, לראש מועצה, או בפריימריז פנימי של מפלגה שאני חבר בה - אצביע למועמד/מפלגה שאני חושב, שההצבעה לו תקדם באופן מעשי הכי טוב את העולם האידאלי אליו אני שואף.

לדוגמא היו בחירות מקומיות שאחד המועמדים היה הרבה יותר קרוב אלי ולדעותי מאחרים, אבל הצבעתי לאחר, שלהבנתי אף שהוא יותר רחוק, בחירה בו תקדם את המציאות יותר מבחירה בזה שיותר קרוב.

כך גם מועמד לכנסת/ממשלה. לא רואה שום סיבה לבחור במי שכל מה שיש לו להציג זה כתיבה פובלציסטית, גם אם מוצלחת ורעיונות תיאורתיים, גם אם יפים - כשהדבר היחיד שהוא הצליח באמת 'להרים' בלמעלה משלושים שנות ציבוריות, זה חסימת כבישים אי אז.

פייגלין, כמו גם מורי הרב ד"ר מיכאל בן ארי, לא מצליח בפוליטיקה. אלא שבן ארי הבין זאת וכיום השפעתו כאקדמאי על עולם הדעות, באמצעות פרסומיו בכתב ובע"פ גדולה ממה שהיתה השפעתו כח"כ. אין שום חובה לפעול דווקא מהעולם הפוליטי מפלגתי.

פייגלין תקוע. למעלה מחצי יובל, הוא עוסק באובססיביות ברעיון (שאגב, יזמו אחרים והוא הצטרף) של "הרצת מועמד אמוני לראשות הממשלה". בניגוד לפרסומים הראשונים בעלוני 'לכתחילא' שבהם דובר על מנהיג שיצמח מלמטה, מנהיג שהציבור יבחר כשיראה את הצלחתו בהובלת חיי המעשה לאור האידיאלים האלוקיים, מנהיג שכגדולי אומתנו, ייסרב להצעת השררה ויסכים רק ככניעה להפצרות הציבור - פייגלין נתקע ב'הרצת מועמד אמוני ששמו הפרטי משה ושם משפחתו פייגלין לראשות הממשלה'. הוא משוכנע שהכל תלוי בו, שרק הוא יכול לעשות זאת.  תשאל את כל שותפיו, למהלך של 'לכתחילא' למה עזבו אותו? למה הם כבר מזמן לא תומכים בו?

פייגלין הוליד, או לפחות הדהד הרבה רעיונות, שבהמשך, גם בזכותו קנו שביתה בדעת הציבור. בהחלט ראוי להוקיר אותו על כך. כשמצביעים, חבל לבזבז את הקול, כדאי להצביע למי שהרז'ומה מראה שיש לו הכי הרבה סיכוי - לממש את הרעיונות בזכות הכח שניתן לו.

1. אם לא נבצע שינוי רדיקלי אחרי ה7 באוקטובר, מתי נעשה?

יש גם מעלה במי שלא נמצא במערכת הקיימת ועדיין לא "השתפשף" בקונספציה.

2. פייגלין קיבל בהתמודדות מול ביבי מעל 30%, שזה בערך מה שסער קיבל בזמנו.

3. אל תתפלא אם בסוף פייגלין ירוץ עם בן ארי, יש רמזים לכך...

1. בוודאי שצריך שינוי ולכן אני מקווה שרבים יצביעו לאלו שכבר הוכיחו יכולות עשיה לטובת העם והארץ. העובדה שפייגלין 'לא היה במערכת' (למרות שכבר שלושים שנה הוא מנסה באובססיה), רק מדגישה את זה שהוא לא האדם המתאים לפעול בתוכה.

2. אז מה? אנשי פייגלין פקדו באגרסיביות רבה רבים שיצביעו לו.

כמעט כל מי שהתפקד אז, או עזב או התפקח והיום דוחף לרשימה אנשים כמו אביחי בוארון או עמית הלוי - שמביאים לוועדות ולחקיקה את העמדות האמוניות, אך לא מבזבזים את הזמן והכחות על התנגחות ראש בראש עם רה"מ והד.נ.אי הליכודי. (אגב, לענ"ד היה הרבה יותר משמעותי מכמה יחסית 'אמוניים' בליכוד, אם היו עוד ח"כים במפלגות הלויין, להן כח אמיתי מול רה"מ, אבל זה כבר דיון אחר).

3. כבר שנים מופצות שמועות על כל מיני איחודים שלא מגיעים למימוש. הפערים בסגנון ובדעות גדולים מאוד. גם אם כן, מסתבר שלא יעברו את אחוז החסימה ואם יעברו, יצערו מהאופוזיציה ויהיו חסרי משמעות...

גם פייגלין, בשעה וחצי שהיה בכנסת, היה חבר לכל דבר ועניין בקואליציה, גם כשצוק איתן הסתיים בתיקו שמקבע את הקונספציה לכל דבר ועניין. אין לי ביקורת עליו על כך - פוליטיקה היא אומנות האפשר והיכולת להשפיע במגרש הפוליטי דורשת את המסוגלות להשיג את המקסימום, בלי לקרוע את החבל.

מבחוץ מאוד קל להכריז באיזה ממשלות הוא לא ישב. כשהוא לא היה שותף לממשלות קונספציה, כלומר לא הזיק באותה מידה שלא הועיל בכלום. בזמן הזה סמוטריץ' וסטרוק שינו מציאות.

בן גביר הבין זאת, כש'חצה את הרוביקון' של תנועת כ"ך וומשיכה בפוליטיקה והסכים להכנס לקואליציה למרות...

פייגלין, במשך קדנציה שלמה פמפם שבגלל חוסר הסכמה על האידיאולוגיה מא-ת "תנועת זהות תתמוך לראשות הממשלה רק בעומד בראשה" (מדהים כמה אדם יכול להיות מלוגמן, כדי לדבר על עצמו בלשון נסתר פעמיים באותו משפט, כל אדם סביר הבין את המשפט כ "משה פייגלין שמחליט בתנועת זהות, יחליט לתמוך רק במשה פייגלין לראשות הממשלה"). ואז, כששניה וחצי לפני הבחירות מישהו הבהיר לו, שגם אם יעבור את אחוז החסימה הרי 61 לא יהיו לו, הוא פתאום החליט שיתמוך בראשון שיכריז על לגליזציה. כלומר אם הוא היה האצבע ה-61 בקואליציה של מירב מיכאלי, יאיר גולן ומנסור עבאס, הוא היה תומך תמורת לגליזציה.

ליחיד שצועק "המלך הוא עירום" 30 שנה רצוף, (והיום, דווקא החלק הכי "הזוי" במצע שלו שלבושתי גם לי עצמי היה נראה מעט הזוי, נהפך כמעט למיינסטרים) וגם מציג חזון מקיף לכלל הנושאים הציבוריים.

בן גביר ושות' אכן פועלים קצת, אבל אני לא בטוח שהם עושים שינוי מהותי במערכות כך שיישאר גם אחרי עזיבתם את עמדות ההשפעה בהן הם נמצאים.

לגבי פייגלין בכנסת, היו דברים שגם אז הוא עמד עליהם, וכולם כעסו על "הילד שלא מבין את הכללים", ואחר כך די הודו שצדק.

הנה דוגמה:
פייגלין מחרים: לא מסוגל לשמוע גרמנית בכנסת

פייגלין לחברי הבית היהודי: למה בכלל ישבתם שם מלכתחילה?

כדי להביא את העולם הערבי להסכם סילוק חמאס היה צריך להעלות רעיונות גרועים יותר עבורם, וטראמפ עשה את זה יפה, בכיוון מה שהוא רצה לעשות בלאו הכי בזמנו עם הנורמליזציה עם סעודיה.

יש דברים שאפשר לדרוש רק מהמשיח. כל מי שחשב שיהיה פה שינוי תפיסה מטאורי. על אחריותו בלבד.

לא יודע כי לא התעמקתי בזה על איזו פגישה מדובר ומי הם הדמויות המדוברות - באתי לתקן את הרושם שהבאת על המלון

הוא ברמת מחירים דומה לזו של מצודת דוד הסמוך. לא הכי יקר בארץ (קמפינסקי בת"א נחשב ליקר והיוקרתי - יותר מהמלך דוד בירושלים).

היינו בו פעם סוף שבוע, לא צריך להיות עשיר במיוחד.

גם בו וגם במצודת דוד רואים המון חרדים מתארחים.

שיביא עוד חמישה מנדטים גגד השמאל.

הלואי שיצא משהו טוב מהמפגש הזה

זה מתחבר אצלי לנוהג של צעירי המגזר החרדי הנפגשים לדייטים ועושים זאת במיוחד בישיבה בלובי דווקא במלונות היוקרה בירושלים (וגם בהילטון ת"א. לא במלונות ה-'פושטים' במלעיל…)

בתי מלון מגדירים את הלובי שלהם כחצר ציבורית כדי לא לשלם עליהם ארוננה. זה אומר שכל אחד יכול להיכנס בלי לשלם (היי דייטים חרדים) כי מבחינה חוקית זה סוג של לא שטח פרטי.

אבל גפני תמיד היה איש שמאל. זה לא חדש. בשונה מגולדקנוף למשל.

הקרב הליטאי שמגיע עד לנתניהו

הם רוצים פטור מלא מגיוס

ולא שמחים מזה שהוא כבר כמה מערכות בחירות לא מצליח להביא את הפטור הזה

בממשלה הבאה הם ינסו להשיג את הפטור הזה בכל מחיר.

לא בטוח שהמחליפים יהיו טובים יותר לציבור הדת"ל או הימני

אם שילמו, אז צריכים לקבל תמורה. לא ?

השאלה מה הם יעשו עם התמורה

(נשמע כמו התחלה של בדיחה שחורה. והיו הרבה בדיחות שחורות אז)

הרי יכול להיות מאוד שינסו להתמודד בבחירות הבאות כמו הדר מוכתר עם צעירים בוערים וכעת בניסיון להיכנס לליכוד.

הוא באותו סל עם יאיא פינק, חילי טרופר, ואחרים.

ולצפות שיתאחדו, זה די מוזר.

אגב, לא רשמת גם את בן גביר. משום מה אתה עושה לו הנחת סלב.

אגב, סמוטריץ' ופייגלין התאחדו אם פספסת

לא לפי סדר אלפביתי, לא מנת משכל, לא גודל הכיפה, לא ניסיון פוליטי, לא כוח פוליטי, לא פז"מ צבאי, לא מידת הימניות.

כי דרך החכם לשאול שאלות הגונות כפי עומק חכמתו, ודרך הכסיל לשאול שאלות שאין בהם ממש לפי כסילותו.

… אני כסיל על זה שלא הבנתי שהכל לפי זכות הדור . אני זה לא העיקר זכות הדור זה העיקר.

ובאופן ספציפי מדובר בדור הקיים של הציונות הדתית.

אך אני תוהה אם תרצה שבטרם נעמיק בדיון נקדים כמה מילים על מדיניות איחוד ומאוחד, על קיקיוני השמאל שמוחלפים כמריונטה לפני כל בחירות, או דווקא על התשוקה הטהורה שבליבך לראות איחוד גדול בימין וניצחון על חלומות העיוועים של השמאל הסהרורי.

איך אומרת הבדיחה? שני יהודים, שלוש השקפות.

זו שאלה הלכתית נטו, והחצוף עופר וינטר לא צריך להכנס לזה.

שיתעסק בארגון מפלגתו המיותרת והתיאטרלית, ויתפלל לרחמי שמים מרובים לעבור את אחוז החסימה.

המלצות ממנו על פוליטיקאים לא הייתי לוקח.

והזוי שיורד מהארץ, מתיימר להטיף על 'הדרך של הרב קוק'.

לא עזבו את הארץ שבה נולדו - וממקום שבתם עסקו בהכפשת הארץ ומיישביה.

… מאשר הייתי בישראל וזה לבד מצדיק את היותי כאן. גם אם היתי בארץ לא הייתי חוסך בקורת על מה שקורה בארץ וזה לא להשמיץ . אתה צריך ללמוד להכיל בקורת של אנשים שלא חושבים כמוך אבל אהבתם לעם ישראל וארץ ישראל לא פחותה משלך. אני כרגע בדרך לארץ הקודש כפי שאנשי חב"ד נזהרים לכנות את מדינת ישראל בשם הזה ואפילו לא אנשים כמוך יוכלו לכבות את תשוקתי לארץ ישראל ולעם ישראל היושב בארץ וזה כולל אותך. אולי נפגש בסליחות בכותל שנה טובה וחתימה טובה.

באוסטרליה, אתה יותר יהודי רפורמי

אם נתניהו יסרב זה אומר שגוטליב מביאה כמות יפה של קולות - מה שיתן לה כח בתוך הליכוד.

אם נתניהו יסכים - יש קולות שישתמשו בהסכמה הזו ויעזבו את הליכוד ויחזקו את בן-גביר (כי אפילו נתניהו הסכים).

בן-גביר עצמו יצא כאן "מכבד" את נתניהו ובכך ניטרל לפחות קמפיין אחד של הליכוד נגדו.

שורה תחתונה: יופי של שח.

אבל כהרגלו הוא יקבל החלטה לגביה כשעתיים לפני סגירת הרשימות.

יש מצב שהיא תמצא את עצמה מחוץ לרשימת הליכוד ועדיין לא ברשימה של בן גביר.

נתניהו "יתנצל" על הטעות, והיא תעתור לועדת הבחירות המרכזית שתעיף אותה מכל המדרגות.

במקרה הכי גרוע הוא לא ירוויח את האקסטרה שאולי היה מקבל. כך או כך הוא שיחק יפה.

חזקה על בן גביר שעשה שיעורי בית, מה שהביא אותו להתלבט אם יהיה נבון להכניס אותה אליו הביתה- למפלגה.

במצב של תיקו פוליטי נתניהו יגיד שהוא לא חייב לו שום דבר וילך עם איזנקוט

בס"ד

(הסקר השלישי, לא בדק את התרחיש)

היא לא שווה כמה מנדטים כטענתה, ולכל היותר שווה את המנדט של עצמה.

על כף המאזניים השניה נמצא הפה הגדול שלה, והמהלכים הפוליטיים שהיא תעשה קרוב לודאי, שלא לרצונו של ראש המפלגה.

מנגד, הליכוד יותר מישמח אם היא תוותר על מקומה ברשימת הליכוד לכנסת.

בס"ד

אלמוג כהן, שהוא הדוגמה הנגדית, לא העביר מנדט מעוצמה יהודית לליכוד. גם לא המעבר של אילוז לליברמן או של אדלשטיין לגלעד ארדן (הם דווקא ממש היו שמחים למנדט אחד, שגם את זה אין להם ברוב הסקרים) כך שגם המנדט הזה של גוטליב יש בו הישג גדול שלא כל ח"כ ברשימת הליכוד היה מצליח להביא.

נכון, המנדט הזה מגיע עם עוד אישיות ציבעונית ולא פשוטה, אבל בעוצמה יהודית מכירים אותה מספיק טוב (אולי אפילו יותר מאשר נתניהו מכיר אותה) ונראה שהם עשו את הישקול הפנימי שלהם.

כי מספר המנדטים שיקבל הליכוד בקלפי נשאר בגדר תעלומה ונע בסקרים השונים בין 19 ל- 32 מנדטים.

נוכל לראות כמה היא משפיעה על המנדטים. גם בכיוון ההפוך כמובן, כלומר כמה יחזרו לליכוד (אני מקבל לצורך העניין את ההנחה שהיא באמת "הבריחה" כמות משמעותית).

מבחינתו הוא עדיין ניצח את המהלך כי הוא אוהב אנשי פרונט כאלה. עוד אדם קולני יעשה לו רק טוב מבחינתו.

עמית סגל טוען שבליכוד אולי יפסידו קצת מצד אחד, אבל ירוויחו יותר מאלו שמסוייגים מהסגנון וההתנהלות שלה. את עוצמה אף אחד לא יעזוב בגללה, ככה שרק ירוויחו.

אני לא בטוח שהוא לגמרי צודק, כי יש אנשים כמוני. בבסיס יותר נוטה לצה"ד אבל מבועט מזה שבפתק שלי אאלץ להכניס את המלוגמן פייגלין, (שגם הערב היה צריך להכריז שאם הוא לא שר הביטחון הוא באופוזיציה).

ככה שהפתרון היחיד יכל להיות להצביע עוצמה. אבל להכניס את הוולגרית גוטליב, זה לא יותר טוב...

שאלת מיליון הדולר היא כמה מנדטים ישיג בסך הכל "גוש הימין", ולא כמה תשיג כל רשימה בנפרד, ואם הליכוד ועוצמה ירויחו מנדט, או יאבדו.

כפי שצויין, פייגלין הכריז שאם הוא לא שר בטחון הוא באופוזיציה, וזה אומר הפסד מנדט שלם לגוש הימין. אל מול זאת נאמר שאם ישאר מחוץ לכנסת ההפסד יפוזר בין כל הסיעות.

לתת לפייגלין דריסת רגל בכנסת היא טעות פוליטית שתעלה על השלחן מתי שהוא, אבל את שנעשה אין להשיב.

סמוטריץ' הבטיח לעצמו באמצעות פייגלין מקום בכנסת הבאה, בעוד ממשלת ימין פחות מעניינת אותו, לכאורה.

כיוצא בזה, גוטליב, אם לא יתנו לה את תיק המשפטים היא לא תצביע עם הקואליציה, וזה אומר שבטרם בחירות נזרקו שני מנדטים ריאליים לפח האשפה.

ולכן, אם לא יהיו ב"גוש" לפחות 64 מנדטים כדי לנטרל את שני ההזויים הנ"ל, היציאה היחידה של נתניהו מהפלונטר תהיה באמצעות קואליציה עם גדי ונפתלי.

לפי שעה, אפילו הסקרים המפנקים של פילבר מראים פחות מ- 64 מנדטים.

ההערכה שלו היא שזה מחזיר לליכוד בוחרים שסולדים מוגוטליב ועלולים להצביע למפלגות המרכז.

לגבי פייגלין, גם אם הוא באופוזיציה - הוא לא ישלים למרצ-רעם. ממילא זה שהוא לא ישרוף עשרות אלפי קולות, מוריד את הסכנה.

בייחס לסמוטריץ', אתה כמו אדריינוס עם: "יהודי למה אמרת שלום לקיסר?, יהודי למה לא אמרת שלום לקיסר?"

אם הוא לא היה מתאחד, היית טוען שזה שהוא לא מתאחד עם רסיסי המפלגות, מוכיח שלא אכפת לו מהגוש. עכשיו שהוא התאחד עם רסיס ומוכן לעוד איחודים - אתה טוען שזה מה שמוכיח שלא אכפת לו.

הערכות על המהלכים של סמוטריץ', נשמח לשמוע מאנשים שלא אובססיביים כלפיו.

היה עובר את אחוז החסימה על בטוח, אבל הוא לא חבר אליהם כדי לא להרגיז את הלייטים שכבר מזמן ברחו מהאורווה.

ויש גם את הסכסוך הבלתי נגמר עם הר המור.

סקר של מעריב מהבוקר נותן לסמוטריץ' 5 מנדטים, ויוצא מזה שהמשקל של פייגלין בבלוק הטכני הוא זניח, חרף כל הרעש והצלצולים.

פייגלין לא ישלים לרע"ם, שמחת זקנתי, אבל גם לא ישלים לימין, וזה כבר סיפור אחר. אם הקואליציה תהיה גבולית במספר חבריה, הצבעת נגד של פייגלין תפיל את התקציב והממשלה תיפול.

המעברים בין עוצמה לליכוד הם בתוך הגוש, לכאורה. הבעיה תהיה במשא ומתן להרכבת הממשלה. בן גביר כלשון מאזניים ידרוש את כל העולם ואשתו, והיה לו ממי ללמוד, או אז יאלץ נתניהו לבחור בין ממשלת רוטציה לישיבה באופוזיציה.

לאופוזיציה יש אידיאולוגיה מובהקת שמאחדת את כולם- רק לא ביבי.

לקואליציה יש מעכשו את פייגלין שהכין שיעורי בית, ובמקום לומר רק לא ביבי ולחטוף, הוא דורש לעצמו את תיק הבטחון שזה בעצם אותו הדבר.

לא שאני מתלהב מהכנסת פייגלין, אבל עם סקר מעריב אפשר לעטוף דגים - כל התייחסות מעבר לכך היא בזבוז אנרגיה.

אגב וינטר, הוא אמר אתמול שאם בישורת האחרונה יתברר שאין לו סיכוי, הוא ישקול לפרוש.

חזרה לפייגלין, במצב של תיקו 60 אם איזנקוט יציע לו את תיק הבטחון, הוא יקח, ולא תעמוד לימין הטענה שפייגלין הוא בנט 2, אחרי שהצהיר במפורש שבלי תיק הבטחון הוא לא עם הימין.

קודם כל, לא נאמרה המילה האחרונה, כך שמוקדם להתלונן. יש עד יום שלישי בעשר בלילה, ונאמר בפירו שעובדים על עוד איחודים.

לגבי לייטנר אפשר לדעת מי הוא? מה דעותיו בכל מיני נושאים שעל הפרק? יש לו דעה על אופן ניהול המלחמה? מה הוא חושב על השתלטות מערכת המשפט והפקידות על סמכויות נבחרי העם? הוא תומך בהתישבות או שכמו הרבה חרדים בכלל אוחז מהשבועות? ובכלל, כמה אנשים באמת עומדים מאחוריו (ומאיפה המימון לכל המסע תעמולה כשאין לו כרגע יחידות מימון?)?

לגבי מעוז, לא רואה שום סיבה לשריין, חוץ מפרדוקס הסחטן. הוא לא מביא שום ערך מוסף, בניגוד לאחרים שאולי איננו יודעים איך יתפקדו בכנסת - עליו אנחנו יודעים שנוכחותו שם חסרת תועלת. הוא לוקח איתו למפלגה שתשריין אותו מקסימום 20,000 קולות וגם זה בהגזמה, כאשר אם יפרוש - רובם יצביעו ממילא לצה"ד ומיעוטם לש"ס/ג', לא כזה הפסד...

יש לו כ- 50 אלף קולות שילכו לפח אם לא תהיה להם אלטרנטיבה.

אני לא יודע מהם דעותיו בכל תחום, אבל יורשה לנחש שהוא לא יקדם קנביס, ואיסור ברית מילה. הוא לא ידרוש את תיק הבטחון, ועוד כמה דברים טובים שיסנדלו את הקואליציה הבאה. אישית אני לא מכיר אותו, אבל זריקת קולות לפח מפריעה לי.

אתה מחזיר אותי לסמוטריץ, יותר משהוא מעוניין בממשלת ימין, הוא מעוניין בחברות בכנסת הבאה, ואדון פייגלין מבטיח לו את זה, לכאורה.

לכולי עלמא, בלי פייגלין הוא בחוץ.

לייטנר שהבייס שלו נמצא בביתר עילית ומודיעין עילית, לא יפקיר את יהודה ושומרון.

את פייגלין שיכניס לכנסת הבאה מטעם מפלגתו את עצמו בלבד, וקרוב לוודאי שיהיה באופוזיציה, ויגנוב מנדט- אתה מנרמל, ואחרים אתה שולל. אוי השנאה והציניות.

יש שלל מפלגות ורסיסים ואתה: "סמוטריץ' סמוטריץ' סמוטריץ', למה כן, למה לא, אם הוא לא עושה הוא לא בסדר ואם כן הוא - גם כן לא בסדר".

מאחרים אין צפיות, אין דרישה לאחריות, אין כלום.

יש כרגע שלוש מפלגות מחאה חרדיות לפחות - אין לי מושג כמה כל אחת מהן שווה, אבל קודם כל שיתאחדו בינהן, אם הן בכלל רוצות אחדות, כל עוד שזה לא המצב - מסתבר שהן רוצות לשרוף קולות וממילא לא יסכימו לאחדות.

אין לי מושג (וגם לך אין) אלו עוד מהלכים על השולחן, אין לי גם מושג, מה כל אחד מהשחקנים דורש בתמורה לאחדות והאם הדרישות שלו סבירות.

אם אני סמוטריץ', אני ממהר עוד לפני כניסת שבת להציב לחזי נחמה הצעה שלא יוכל לסרב לה. אמנם גם הוא גר על ציר 60, אבל יש לו קצת סדר יום אחר והוא יכול להיות משמעותי כקונארה לוינטר.

כשתתחיל להציב דרישות גם לאחרים, נתחיל להאמין שהדרישות שלך מסמוטריץ' ישרות. דוגמא מובהקת: מפלגת אח"י, של תלמידי הרב אברג'יל - היא בדיוק הציבור שבין ש"ס לעוצמה. אם אתה ישר - תשמיע דרישה לבן גביר להכניס אותם ולמנוע שריפת קולות.

וכשמציבים בפניך מראה, אתה נתלה בקש וגבבה.

עצם הכנסת פייגלין לכנסת תגבה הרבה דמעות פוליטיות ואותנטיות. סמוטריץ' כאמור הבטיח את מקומו בכנסת הבאה וכל השאר מעניין את סבתא שלו.

אם פייגלין שיחזיק במנדט בודד יעמוד על תיק הבטחון, השותף שלו סמוטריץ' עם ארבעה מנדטים משוערים ידרוש גם את תיק הבטחון, וגם את האוצר, והחוץ, והמשפטים, וגם ראשות ממשלה. בעיניו השמיים הם הגבול. הוא מומחה בזה.

ממשלת ימין- ימין לא תצא מזה.

אם אתה רוצה את חזי נחמה במקום פייגלין- לך על זה.

וינטר לא שייך לכאן, ובן גביר לא שייך לכאן. הליכוד ישבור איתם את הראש.

אינך מציב מראה, אתה מציב אובססיה.

אינך יודע אם באמת היו אלטרנטיבות לפייגלין. כלומר - תיאורתית יש כמה וכמה, מציאותית אין לך מושג אם הם בכלל רוצים להתאחד ומה המחירים שהם דורשים בתמורה.

אני ממש לא מחבב (פוליטית) את פייגלין. אבל הדרישה הציבורית היא להתאחד. אני מעריך בפשטות, שמפלגת הציונות הדתית היתה עוברת גם בלעדיו, אבל כעת אנו רואים מי אכן מוכן להתפשר ולוותר בשביל אחדות ובשביל להתרחק מאזור הסכנה, ומי מעריך שהוא ואפסו עוד.

כשתתחיל להציב דרישות גם לשחקנים אחרים בזירה, נתחיל להתייחס ברצינות לטענות המעגליות שלך.