אולי תספר לנו סוף סוף, מי זה ה'מנהיג עם שכל', שהיה מצליח לא להיכנע לביידן שנה שעברה, לשנות את כל מפת המזרח התיכון, לאיין את הכח של חיזבאלה, להחזיר את רוב החטופים בחיים להשמיד את רוב מנהיגי הטרור. כל מה שלא נעשה עשרות שנים.

תכנית המאה, כמו כל התכניות שטראמפ מציע, גם עכשיו, היא תוכנית של נתניהו עצמו ולמעשה זהה לנאום בר אילן. טוב מאוד שנפל לו האסימון שצריך לגנוז אותה, תמורת קצת ריבונות בבלונים על חוטים, היינו מקבלים שטחים עצומים, שחלקם הגדול מיושבים היום ביהודים - שאסור להתיישב בהם. ההסכם עם האמירויות, שנמכר לעולם כתמורה לריבונות, השיג דה-פקטו הרבה יותר מריבונות, הוא הוכיח שאפשר לעשות שלום עם העולם הערבי שבחוץ בלי וויתורים ובלי 'פתרון לסוגיה הפלסטינית'.

בנתיים בצלאל עובד יומם ולילה על ריבונות דה-פקטו, משנה את המפה במציאות. יותר ויותר בניה, יותר ויותר ישובים מוכרים יותר שטח בידיים יהודיות. E1 יוצא לבניה, כביש אלון יהודי מכל הכיוונים. השטחים הפתוחים (בזכות הרבה מסירות של החבר'ה בגבעות ובחוות ובתמיכה אקטיבית של המנהל/סמוטריץ') הרבה יותר בידינו, כולל כאלו שרגל יהודי כנראה לא דרכה בהם מאות שנים.

עזה מזורבבת כך שפחות משנה מה התכניות - לשלושה קילומטר משדרות או שלוש מאות מטר מכרם שלום - הם כבר לא יחזרו.

האירופאיםהאנטישמים יכולים להכיר במדינה פלסטינית, כמו שהם יכולים להכיר בזה שהירח עשוי מגבינה, כשהמדינה הזאת לא קיימת, אין לה כח אמיתי, אין לה גבולות שהיא שולטת בהם - זה חסר משמעות.

יוסי דגן עובד קשה בשומרון, אבל ארץ בנימין פחות מעניינת אותו, אם בכלל.

E1 יוצא לבניה, אבל אף דירה על הניר עדיין לא מוצעת שם למכירה.

דיבורים כמו חול על הרחבת השטח המוניציפלי של גבעת זאב, והכרזתה כעיר ואם בישראל, אבל בינתיים... אין מה לאכול.

יוסי דגן שהוזכר קודם, רוצה ריבונות, אבל בלי רמאללה, ובלי ג'נין, ובלי שכם, והלכה למעשה הוא מקדם את תכנית המאה של טראמפ בשינויים קלים. שבצלאל מקבל עכשו בהסכמה שבשתיקה.

מיליון יהודים יעברו מישראל הקטנה ליהודה ושומרון, אם יהיו שם מקומות תעסוקה שלא יחייבו הגעה לגוש דן. אפילו המכון הישראלי (הקפלניסטי) לדמוקרטיה מודה בזה.

ביום שהתלות של עם ישראל במדינת תל אביב תהפוך לנחלת העבר, הכח הפוליטי הקפלניסטי יתאדה כאבק פורח וכחלום יעוף.

אנטנה סלולרית פה ושם, משאת חייו של בצלאל, זה סבבה, אבל לא מספיק כדי לסמן לאויב הערבי שמקומו מחוץ לנחלת אבותינו.

גמר חתימה טובה.

בעצם זה שהוא נתן סמלי ישוב לאביתר ומלאכי השלום ומעודד את החוות בכל האזור. כך בבניית חומש ושא נור, כך בהרחבת ציר שישים, הציר הראשי של בנימין (משום מה אתה מתעלם ממנו) ובתמיכה אקטיבית בהרחבת הבניה בישובים ובגבעות סביבו. כך גם בגוש עציון ובהר חברון - זו ריבונות דה-פקטו לכל דבר ועניין, גם אם דה-יורו, צריך חתימה של אלוף הפיקוד.

אתה מאוד מוטרד דווקא מגבעת זאב, אז למרות שאני פחות מכיר טרחתי למענך לעשות גוגל ויצאו לי כמה וכמה פרוייקטים חדשים שם, של אלפי יח"ד, כולם אושרו בקדנציה הנוכחית. לדוגמא זה:

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.nadlancenter.co.il/article/11718&ved=2ahUKEwjSoeS47_WPAxVh4AIHHXZmI8MQFnoECFkQAQ&sqi=2&usg=AOvVaw1AR5F0VQ6dIroP2g_5VYXs

על 443, סמוך לכניסה החדשה. עוד תלונות? רק רע כל היום?

בקדנציה הקודמת אלפי החסידים הצביעו לסמוטריץ' בהוראת הרבי, אבל אחר שפער את פיו ויצא נגדם בחרב ובחנית, הוא הפך בעיניהם למוקצה מחמת מיאוס, וכף רגלו לא תדרוך שם עוד.

כן, הרבי ביוזמתו פנה אל סמוטריץ' למטרת קידום בניה עוצמתית בגבעת זאב, אבל כעבור זמן הודיע לו: לא מעוקצך ולא מדובשך, מה שלא מפריע לסמוטריץ' למחזר את הרגלו הנקלה לקחת קרדיט על עשייה של אחרים.

לא בכדי מקבל סמוטריץ' בכל סקרי הבחירות, בין 3.5 ל- 4.5 מנדטים. 

אם לא יפרוש מהמירוץ בעוד מועד, ידידיו בנט ויאר גולן יהיו ברוטציה ראשי הממשלה הבאים. 

ויחד עם זאת, משער ששום מנהיג אחר לא היה יותר טוב מביבי. גם בנמצא אין אדם שיכול להיות ראש ממשלה וגם מעוניין לבצע את החזון של טראמפ (חוץ מפייגלין כמובן, שככל שתתרחב הלגליזציה יותר אנשים יאמינו שהוא בכלל אלוהים).

היה לנו כבר את הבוחדוזר, הימני, התקיף וה"משלנו", אריק שרון. היו גם ימניים ממש רציניים, אולמרט ובנט. ראינו מה יצא...

בסוף זה בעיקר כמה נכוון בתפילה לשלום המדינה. עובדתית כל אלה לכאורה עושים טעויות קשות וממש מטופשות....

למעשה, הוא הביא לבד מעל 100 אלף קולות, מה ששום פוליטיקאי מז'אנר הימין הלא ליכודניק לא הצליח מעולם .

(באותן בחירות, בנט ושקד יחד הביאו בסך הכול 15 אלף קולות יותר ממה שהוא הביא לבדו).

כוונתי שבסופו של דבר, פייגלין או סמוטריץ וכדו לא באמת יכולים לדבר באום ולשכנע ראשי מדינות ומנהיגים שונים. הם טובים כפוליטיקאים מקומיים והם בטח מקדמים דברים טובים ויפים, אבל בינתיים אין ממש תחליף טוב לביבי שגם אפשר לסמוך עליו (אם כי הרבה אנשים היו אומרים שאפשר מאוד לסמוך על שרון).

פייגלין, במקרה המאוד טוב, נמצא בקטגוריה של הפוליטיקאים המקומיים

שים לב לכמות הצפיות (והתגובות בשפות שונות) בסרטונים הבאים

אל תשכח שיש היום גם הערכה מחודשת דווקא לאנשים המדברים מתוך אמונה דתית (במיוחד כשהיא מתוקנת).

הוא הביא איתו עוד אנשים, עם מסרים שונים שדיברו לציבורים שונים. בסופו של דבר מה שאיחד את הרשימה שלו (ואת חבריה כולל זה שמתנגד לברית מילה) זה הליגליזציה לסמים. זה גם התנאי היחיד שהוא הציב להצטרפות לקואליציה - כנראה שזה גם היה הנושא שהביא את רוב המצביעים.

מעבר לזה ויותר חשוב מזה -

פייגלין הוא אלוף ברעיונות, אלוף בתיאוריות מבריקות. חלקן מדהימות, חלקן צריכות דיווק וליטוש, מה שטוב בהן זה שאף פעם הוא לא היה צריך להעמיד אותן במבחן המציאות. קל מאוד להציג תוכניות לניצחון מהיר, כשאתה לא אחראי לתוצאות. קל מאוד לדבר על איך צריך לפעול, כשלא אתה מטפל במקביל בכמות האמל"ח שיש לנו, או כשבכלל אין לך מושג כמה יש וכמה צריך כדי להלחם כמו שאתה מציע. קל לדבר על זה שעזה היתה צריכה להראות כמו דרזן יומיים אחרי שמחת תורה - כשלא אתה תצטרך להתמודד עם ההשלכות של אי הטלת ווטו במועצת הביטחון או של חרם יבוא תרופות של ארגון הבריאות העולמי שעלול להקריס כאן את מערכת הבריאות.

הרבה לפני שאדם הולך להיות ראש ממשלה, הוא צריך לעבור בתפקידים וצמתים של קבלת אחריות והחלטות תחת לחץ. לצבור נסיון במציאות שמצריכה שכלול נתונים וקביעת סדרי עדיפויות בהקשרים ציבוריים, כשהרבה פעמים המציאות היא שצריכים להחליט בין דחוף לחירום, בין חשוב מאוד לחשוב מאוד מאוד, בין יציאה למהלך עם מחירים כבדים לבין המחירים של וויתור על המהלך.

פייגלין, עם רעיונות חשובים מאוד, אבל גם עם מלוגמניה, ביטחון שהוא גדול מהרעיון וממילא הוא מדבר בגוף שלישי על 'מפלגת זהות והמועמד שלה לרשות הממשלה'. ממילא הוא התמודד שוב ושוב בהתמודדות עקרה מול נתניהו על ראשות הליכוד וגם היום הוא רק מחכה לרגע שיכתירו אותו לראשות הממשלה, בלי מוכנות להשתפשף במה שזה דורש בדרך (והרוב, לא מגיעים לפסגה וזה בסדר).

גם מי שהגיע בגלל הלגליזציה, זה הגיע עם חיבור בעיקר לפייגלין.

הוא כן היה חבר כנסת וסגן יו"ר הכנסת, צודק שהוא לא עמד הרבה בדברים מעשיים.

אןלי כדאי לתת לו כוח מעשי, וככה הוא יוכל גם "להשתפשף", סתם זורק רעיון מהפכני...

אם היתה לו את יכולת ההשפעה בכיוונים האלו, הוא היה נשאר בליכוד ומתמודד שוב בפעם הבאה.  אם היתה לו קצת פחות מלוגמניה, הוא היה מבין הרבה קודם, שבמקום התמודדיות עקרות ראש בראש על תפקיד יו"ר המפלגה, שגם מציגה יומרה להוביל מערכת שבכלל לא הכרת מבפנים וגם אוטומטית מסמנת אותך כאויב - היה צריך להתברג מלמטה ולהשפיע, כמו שעשו ועושים היום כמה וכמה שאינם 'אמוניים' פחות ממנו.

מה שכתבת בסוף, מגוחך בעיני. אין לי שום סיבה לבזבז את הכח שיש לי בזכות ההצבעה, על מישהו שאולי בזכות זה הוא ישתפשף ואולי יתברר יום אחד שהוא מצליח להזיז משהו.

כשיש לי זכות הצבעה וזה לא משנה אם זה לוועד הבית, למפלגה בכנסת, לראש מועצה, או בפריימריז פנימי של מפלגה שאני חבר בה - אצביע למועמד/מפלגה שאני חושב, שההצבעה לו תקדם באופן מעשי הכי טוב את העולם האידאלי אליו אני שואף.

לדוגמא היו בחירות מקומיות שאחד המועמדים היה הרבה יותר קרוב אלי ולדעותי מאחרים, אבל הצבעתי לאחר, שלהבנתי אף שהוא יותר רחוק, בחירה בו תקדם את המציאות יותר מבחירה בזה שיותר קרוב.

כך גם מועמד לכנסת/ממשלה. לא רואה שום סיבה לבחור במי שכל מה שיש לו להציג זה כתיבה פובלציסטית, גם אם מוצלחת ורעיונות תיאורתיים, גם אם יפים - כשהדבר היחיד שהוא הצליח באמת 'להרים' בלמעלה משלושים שנות ציבוריות, זה חסימת כבישים אי אז.

פייגלין, כמו גם מורי הרב ד"ר מיכאל בן ארי, לא מצליח בפוליטיקה. אלא שבן ארי הבין זאת וכיום השפעתו כאקדמאי על עולם הדעות, באמצעות פרסומיו בכתב ובע"פ גדולה ממה שהיתה השפעתו כח"כ. אין שום חובה לפעול דווקא מהעולם הפוליטי מפלגתי.

פייגלין תקוע. למעלה מחצי יובל, הוא עוסק באובססיביות ברעיון (שאגב, יזמו אחרים והוא הצטרף) של "הרצת מועמד אמוני לראשות הממשלה". בניגוד לפרסומים הראשונים בעלוני 'לכתחילא' שבהם דובר על מנהיג שיצמח מלמטה, מנהיג שהציבור יבחר כשיראה את הצלחתו בהובלת חיי המעשה לאור האידיאלים האלוקיים, מנהיג שכגדולי אומתנו, ייסרב להצעת השררה ויסכים רק ככניעה להפצרות הציבור - פייגלין נתקע ב'הרצת מועמד אמוני ששמו הפרטי משה ושם משפחתו פייגלין לראשות הממשלה'. הוא משוכנע שהכל תלוי בו, שרק הוא יכול לעשות זאת.  תשאל את כל שותפיו, למהלך של 'לכתחילא' למה עזבו אותו? למה הם כבר מזמן לא תומכים בו?

פייגלין הוליד, או לפחות הדהד הרבה רעיונות, שבהמשך, גם בזכותו קנו שביתה בדעת הציבור. בהחלט ראוי להוקיר אותו על כך. כשמצביעים, חבל לבזבז את הקול, כדאי להצביע למי שהרז'ומה מראה שיש לו הכי הרבה סיכוי - לממש את הרעיונות בזכות הכח שניתן לו.

1. אם לא נבצע שינוי רדיקלי אחרי ה7 באוקטובר, מתי נעשה?

יש גם מעלה במי שלא נמצא במערכת הקיימת ועדיין לא "השתפשף" בקונספציה.

2. פייגלין קיבל בהתמודדות מול ביבי מעל 30%, שזה בערך מה שסער קיבל בזמנו.

3. אל תתפלא אם בסוף פייגלין ירוץ עם בן ארי, יש רמזים לכך...

1. בוודאי שצריך שינוי ולכן אני מקווה שרבים יצביעו לאלו שכבר הוכיחו יכולות עשיה לטובת העם והארץ. העובדה שפייגלין 'לא היה במערכת' (למרות שכבר שלושים שנה הוא מנסה באובססיה), רק מדגישה את זה שהוא לא האדם המתאים לפעול בתוכה.

2. אז מה? אנשי פייגלין פקדו באגרסיביות רבה רבים שיצביעו לו.

כמעט כל מי שהתפקד אז, או עזב או התפקח והיום דוחף לרשימה אנשים כמו אביחי בוארון או עמית הלוי - שמביאים לוועדות ולחקיקה את העמדות האמוניות, אך לא מבזבזים את הזמן והכחות על התנגחות ראש בראש עם רה"מ והד.נ.אי הליכודי. (אגב, לענ"ד היה הרבה יותר משמעותי מכמה יחסית 'אמוניים' בליכוד, אם היו עוד ח"כים במפלגות הלויין, להן כח אמיתי מול רה"מ, אבל זה כבר דיון אחר).

3. כבר שנים מופצות שמועות על כל מיני איחודים שלא מגיעים למימוש. הפערים בסגנון ובדעות גדולים מאוד. גם אם כן, מסתבר שלא יעברו את אחוז החסימה ואם יעברו, יצערו מהאופוזיציה ויהיו חסרי משמעות...

גם פייגלין, בשעה וחצי שהיה בכנסת, היה חבר לכל דבר ועניין בקואליציה, גם כשצוק איתן הסתיים בתיקו שמקבע את הקונספציה לכל דבר ועניין. אין לי ביקורת עליו על כך - פוליטיקה היא אומנות האפשר והיכולת להשפיע במגרש הפוליטי דורשת את המסוגלות להשיג את המקסימום, בלי לקרוע את החבל.

מבחוץ מאוד קל להכריז באיזה ממשלות הוא לא ישב. כשהוא לא היה שותף לממשלות קונספציה, כלומר לא הזיק באותה מידה שלא הועיל בכלום. בזמן הזה סמוטריץ' וסטרוק שינו מציאות.

בן גביר הבין זאת, כש'חצה את הרוביקון' של תנועת כ"ך וומשיכה בפוליטיקה והסכים להכנס לקואליציה למרות...

פייגלין, במשך קדנציה שלמה פמפם שבגלל חוסר הסכמה על האידיאולוגיה מא-ת "תנועת זהות תתמוך לראשות הממשלה רק בעומד בראשה" (מדהים כמה אדם יכול להיות מלוגמן, כדי לדבר על עצמו בלשון נסתר פעמיים באותו משפט, כל אדם סביר הבין את המשפט כ "משה פייגלין שמחליט בתנועת זהות, יחליט לתמוך רק במשה פייגלין לראשות הממשלה"). ואז, כששניה וחצי לפני הבחירות מישהו הבהיר לו, שגם אם יעבור את אחוז החסימה הרי 61 לא יהיו לו, הוא פתאום החליט שיתמוך בראשון שיכריז על לגליזציה. כלומר אם הוא היה האצבע ה-61 בקואליציה של מירב מיכאלי, יאיר גולן ומנסור עבאס, הוא היה תומך תמורת לגליזציה.

ליחיד שצועק "המלך הוא עירום" 30 שנה רצוף, (והיום, דווקא החלק הכי "הזוי" במצע שלו שלבושתי גם לי עצמי היה נראה מעט הזוי, נהפך כמעט למיינסטרים) וגם מציג חזון מקיף לכלל הנושאים הציבוריים.

בן גביר ושות' אכן פועלים קצת, אבל אני לא בטוח שהם עושים שינוי מהותי במערכות כך שיישאר גם אחרי עזיבתם את עמדות ההשפעה בהן הם נמצאים.

לגבי פייגלין בכנסת, היו דברים שגם אז הוא עמד עליהם, וכולם כעסו על "הילד שלא מבין את הכללים", ואחר כך די הודו שצדק.

הנה דוגמה:
פייגלין מחרים: לא מסוגל לשמוע גרמנית בכנסת

פייגלין לחברי הבית היהודי: למה בכלל ישבתם שם מלכתחילה?

כדי להביא את העולם הערבי להסכם סילוק חמאס היה צריך להעלות רעיונות גרועים יותר עבורם, וטראמפ עשה את זה יפה, בכיוון מה שהוא רצה לעשות בלאו הכי בזמנו עם הנורמליזציה עם סעודיה.

יש דברים שאפשר לדרוש רק מהמשיח. כל מי שחשב שיהיה פה שינוי תפיסה מטאורי. על אחריותו בלבד.

בינתיים הוא הצליח עם ההצהרות מהצהרים, להוריד את מחיר הנפט, למרות שצבא ארה"ב, כמו גם צה"ל, ממשיכים לתקוף באירן.

לא נמאס לך?

אם תציע לעזתים פנים אל פנים ובאהבה ננצח, החברים שלך מומחים לזה, הם מרצונם החופשי יעלו על סירות ואוטובוסים, ויפנו את האדמה.

בענייננו, אז התמהמנו (נניח), אבל אפשר לחזור אם הג'ינג'י יסכים. ספוילר: הוא לא.

טראמפ לא התהפך עלינו, טראמפ זרם איתנו.

זו המציאות, גם אם ביביסטים התרגלו שלושים שנה להאשים את כל האחרים. 

הג'ינג'י רוצה לסיים את המלחמה לפני נסיעתו לסין לעשות עסקים.

ביבי חשוב לו, אבל פחות ממה שאתה חושב, ובפרט אחרי ששיקר לו ואמר שהאירנים יצאו לרחובות.

ואת ראש מפלגתך הוא לא סופר, כמו 98% מאזרחי ישראל.

איש עסקים לא אומר דבר והיפוכו באותו משפט. לא בכדי הוא הוכרז 4 פעמים פושט רגל.

כפוליטיקאי, אירופה לא סופרת אותו, וגם משמרות המהפכה האירנים למדו עם מי יש להם עסק. הוא נפל בקסמיו של ביבי אבל בעוד 8 חודשים יש לו בחירות אמצע וביבי הוא אבן נגף.

אם המשא ומתן עם האירנים יכשל, הוא יחזור לעסוק בבוז'י הרצוג.

להכניע את האירנים לא בראש שלו, ואשמח להתבדה ולאכול את הכובע. 

הנסיעה לסין תחכה...

לא מתאים לו לנסוע לפרוקסי של אירן ברקע של מלחמה מול אירן, לכן הוא רוצה להפסיק את המלחמה בתוך שבוע, ולהתכונן לנסיעה בעוד חודש ושבוע.

בדבר אחד אפשר לסמוך על טראמפ. הוא יאשים בכשלונו את ביבי, שיאשים את סמוטריץ', שיאשים את בן גביר, שיאשים את קפלן... חד גדיא, חד גדיא.

לא מתאים לו לנסוע למפעילה/ בת ברית של אירן ברקע של מלחמה מול אירן, וכו'.

אבל בניגוד להנפצה שלך, שהוא רוצה לסיים את המלחמה מהר, לפני הביקור המתוכנן בסין - הוא דווקא דחה את הביקור בסין, כדי להיות פנוי למלחמה.

משיב דבר בטרם ישמע, איוולת היא לו וכלימה.

אולי יש כאן קריאת כיוון לציבור הפרסי - מה התנאים שצריך לעמוד בהם, מי שיחליף את הרפובליקה האסלמית.

על הדרך, בעצם ההכרזה, טראמפ צינן את העליה במחירי הנפט העולמי. הוא אכן יודע לעשות עסקים.

אם כבר רצת למשל של 'זרק מתחת לגלגלים', אז הוא כמו מתאגרף, שמרים את המתחרה מהקרשים לרגע, רק כדי לזרוק אותו שוב, יותר חזק ויותר כואב.

טראמפ חושב שאם הוא ודובריו יתמידו לומר שאירן מובסת, גם הכיפות הסרוגות יהנהנו בראש כאות להסכמה. 

אמרתי שאם אירן תקבל את 15 הנקודות של טראמפ (אין מצב...) זה דגל לבן בוהק.

כי אין כניעה ללא תשלום באדמה.

כך צריך להיות גם בלבנון וגם בעזה.

בינתיים לא ראיתי במתווה של טראמפ דרישה מהאירנים לוותר על הורמוז.

התסריט הטוב ביותר, הוא שזה יקרה כבר תחת אש - מישהו אחר לוקח את השלטון ואת האנרגיה והאמצעים משקיע בשיקום אירן במקום בנשק ארוך טווח ויצוא טרור.

כנראה שטראמפ מניח, שאין כרגע מי שמסוגל לתפוס את השלטון. לכן הוא הולך על 'תכנית וונצואלה', כמו ששם הוא לקח את הנשיא ונתן לסגנית להיות המושלת, לפי הוראותיו, כך מנסה לעשות באירן. אם יו"ר הפרלמנט, או כל גורם אחר חותם על 15 הנקודות, זו כבר לא אותה אירן.

שלחנו את סינוואר לגהינום, ועכשו תן לסגן שלו, או לסגן של הסגן של הסגן... לנהל את העניינים, ואל תשכח להחתים אותו על 15 הנקודות.

רגע... זה לא יעבוד ואתה יודע למה.

לגבי האסלם, הפרסים החליפו את שפת הכתיבה שלהם לערבית. השאח האירני החילוני לא זרם עם ההמונים, וזה היה אחד המאיצים המרכזיים להדחתו.

אז כן, האירנים מחוייבים ריגשית לאסלם, ולא כדבריך.

באותו עניין, לא בלתי אפשרי שהשלטון המרכזי באירן- המוכה, יאבד משווי משקלו בגלל זעזועים פנימיים. יקח 5 שנים עד שזה יקרה, אבל אתה רוצה מזנון מהיר, כמו המבורגר מהמזללה... לא יקרה. 

בניגוד אליך, שמשום מה אתה ממהר להכריז על כשלון, חדלון, פקה פקה ועוד כל מיני סופרלטיבים מייאשים מכל ציוץ, אני עם סבלנות. אני בהחלט חושב שאם הנענו תהליכים שמובילים את עם ישראל ואת העולם למקום יותר טוב ובטוח - עשינו הרבה מאוד, גם אם אולי יקח עוד חמש שנים עד שהשלטון שם יקרוס וגם אם בסוף השלטון ישרוד, אבל הוא 'רק' איבד את היכולת להשמיד אותנו באמצעות גרעין, טילים, כטב"מים, פרוקסי מתואמים מכל הכיוונים ושאר מרעין בישין.

מעבר לכך, אין השוואה בין עזה לאירן בשום הקשר. באירן אין לנו שום עניין, ברגע שהשלטון שם לא יאיים עלינו - שתהיה להם ברכה והצלחה.

גם בעזה צריך סבלנות המילה האחרונה עוד לא נאמרה. אבל בשונה מאירן, במהות עזה היא ארץ ישראל. גם צפון הגליל (שבגלל אינטרסים של המעצמות הוכנס בסייס-פיקו למנדט צרפתי ולא בריטי ומשם הושאר תחת הפייק שלטון הלבנוני,) הוא ארץ ישראל. כל מה שהוא בשטח ארץ ישראל, משני עברי הירדן הוא שלנו. אנחנו שייכים אליו ואנחנו מצווים לרשת אותו. גויים מכל סוג שהוא, יכולים להשאר בשטחי ארץ ישראל, רק אם הם מקבלים באופן מוחלט את שלטוננו ושמחים בזכות להסתפח כיחידים בלי שאיפות לאומיות אלינו.

ממילא עזה, כמו לבנון, כמו עבר הירדן המזרחי, לא יתנו לנו שקט ושלווה. יתכן שיהיה איזה שקט זמני לטווח קצר, אבל במוקדם או במאוחר הוא יתפוצץ. שלום אמת לא יכול להתבסס על גזל, כל עוד שארצנו שבויה ביד זרים, בין אם הם השלטון הרשמי ובין אם אנחנו השלטון, אבל משאירים אותם תחתינו, כשהם משמרים תודעה לאומית - לא יהיה שלום בארץ.

אין לי בעיה עם עודף האופטימיות שלך. זה בסדר גמור.

אבל זה שאתה מלבין את השקרים שלו... לא מוצא חן בעיני.

אם יש לך שותף בעסק והוא משקר לך כל שני וחמישי, סביר להניח שלא ימצא חן בעיניך. אתה תגיד לו: לא בבית ספרנו.

בטח ביחס לאיראן. כל שבועיים הוא מכריז על מו"מ מתקדם ואז זה הופך לתרגיל הטעיה וכו' כמו שנוכחנו פעמים רבות.

ועד עכשיו ב"ה כל המהלכים שהוא פעל במזרח התיכון היו בתיאום ובתמיכה של ישראל- גם כשלפעמים עצר בכח כמו בסוף עם כלביא, ולפעמים אפילו רצה יותר כמו פינוי אוכלוסיית עזה ופתיחת גיהנום שם, שישראל לא רצתה. אבל בשורה התחתונה ישראל פעלה כפי הבנתה ובתמיכה אמריקאית מליאה בכל מה שהחליטה.

למשל העצירה של עם כלביא 'עם המטוסים באוויר' איפשרה התחדשות מלאי מיירטים, לאסוף מודיעין על כל בכירי ההנהגה שחוסלו כבר בפתיחה ולאחריה והיערכות טובה יותר ללחימה עצימה וארוכה.

(למרות שגל המחאות שפרץ ודיכויו האלים אולי פגעו באפשרות הפלת המשטר, ואולי לא, איננו יודעים.. אבל מי ידע שתפרוץ שם מחאה כזאת טרם זמנה?..)

אז אפשר לקוות שטראמפ לא ינחית עלינו הסכמים שלא נרצה בהם...

ואם כן, אכן לא מפיו אנו חיים, והמדינה תמשיך לבד בעוז ותעצומות אם צריך. אבל לא נראה, בעז"ה, שזה הכיוון..
 

----

ויותר ספציפי לדבריך-

זה אכן פס' מפורשים שאם לא נכבוש הכל אז הנשארים יציקו לנו.

אבל יש עוד דברים שמביאים עלינו אויבים- כמו הפירוד והמחלוקת= שנאת חינם. או כשלא מכירים את ערכנו ורוצים להיות ככל העמים.

אז הפיתרון השלם זה אכן כשנכבוש את כל הארץ ונתיישב בה, אבל כ'ממלכת כהנים וגוי קדוש' אז נזכה "וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך" ועוד פסוקי נחמה

כי הדברים שאתה מפמפם כאן, על כשלון בכל החזיתות, זהים לטענות של הנוכל הערב.

(נ.ב. משום מה בערוץ 7 בעידכונים, דבריו של הנוכל בנט בכלל לא הוזכרו, חוץ ממשפט אחד על דרעי. למישהו יש הסבר?)

ב'חדשות מהרגע' בוואצפ, עשו זאת טוב מאוד. הביאו את דבריו ואז הביאו דברים מקבילים מרגע לפני הבחירות שבהן הוא הפר את כל דבריו...

ההצלחה היא אכן בכל החזיתות. כן- בכל החזיתות.

ועם זאת יורשה להוסיף שטראמפ משקר כל שני וחמישי, ופעמים שהוא משקר פעמיים ביום.

יאמר לזכותו שהציל אותנו מקמלה. 

לא יודע למה אתה כל כך לחוץ מהמשחק של טראמפ. לא גילת כאן את אמריקה, הוא בהחלט מדבר כחלק מהמהלכים הטקטיים שלו. המסקנה הפשוטה מההבנה הזאת, זה שצריך להתייחס למעשים ולא לדיבורים.

ממילא אין מה לפתוח שרשור הספד ליחסי ישראל-ארה"ב, כל פעם שטראמפ מוציא עוד ספין. במעשים הוא מתואם איתנו, לגמרי. גם במבצעי ההונאה לאויב, שהדיבורים על מו"מ כל פעם הם חלק מהם - הוא מתואם איתנו, לגמרי.

אז הנה קצת שכל ישר (נחשו באיזה ערוץ...)

הצביעות של השמאל: פתאום "הדם המרוקאי" מרתיח אתכם? - ערוץ 14 | C14

כל מי שמדבר נגדו הוא עם אינטרס

אני לא מכיר את זיו אגמון

אבל יש כזה סגנון שמדברים על עדות.

אולי זה לא הכי יפה.

אבל אני בטוח שאם היינו מאזינים לכל ההקלטות

של כל אלה שהביעו דעה ושאת נפש

גם היינו מוצאים דיבור על האשכנזים

מה אנשי שס נראה לכם לא אמרו מילה בגנות

האשכנזים בחדרי חדרים, בינם לבין עצמם

חצי בצחוק אולי.

אתם יודעים בכתב זה תמיד נראה יותר חמור.

אני לא מזדעזע סורי

שאני לא משתתף בקרנבל האינטרסים

אדם פרטי אגב- אבל אדם ציבורי צריך לדעת להזהר בלשונו.

וגם אם אנשי שמאל פחות יחפשו בנרות, אם כי בד"כ דברים בולטים גם בהם זה יתפוס כותרות- וישקע בלא כלום הרבה פעמים, ובשתיקת כבשים רועמת! של כל הצפצפנים למינהם שנהנו לחבוט בליכוד!

אבל סוף דבר, גם אם ברור שאינטרסים שונים סייעו לפוצץ את הפרשה, עדיין נכון שאדם כזה יפרוש. זו לא התנהגות הולמת לאיש ציבור בסופו של יום..

נ"ב- ידע כל נבחר ציבור בימין שהוא על הכוונת ויזהר שבעתיים... אמנם אם הם רוצים הם יתפרו אותך גם על כלום- עדיין ערך רה"מ נתניהו- אבל חבל לעשות להם חיים קלים מידי...

בדיוק אתמול הוא העלה קטע, שבו בתגובה לטענה של בן כספית על העברת חוקים באמצע מלחמה, הוא מסכים בתנאי שגם בג"ץ לא יפסוק פסיקות שנויות במחלוקת באמצע מלחמה.

הוא באמת חושב שבאמצע מלחמה, כשראש הממשלה וכל המערכת הבכירה צריכים להיות ב300% קשב לאירן, לבנון, עזה ושאר החזיתות וגם להחזיק מדינה מתפקדת, הדבר הכי דחוף הוא לבחוש באמירות לא יפות של מישהו?!

(ועוד לעשות לזה פרומו של כמה שעות?!)

וגם אנחנו המצאנו את הקוסקוס.

לעומת זאת, אדם שבשיח אישי עם חבר (או לפחות חשב שהוא 'חבר'...) מתבטא לא יפה על ציבורים שלמים, זה לא יפה ולא ראוי, אבל זה לא באמת פוגע באף אחד.

תמיד תהיתי לעצמי מה הסיבה של המטורללים האלה לשנוא כל כך את נתניהו?

בגלל שנאת הציבור הימני?

בגלל שנאה אישית נגדו?

מישהו חקר את זה?

לטענתו הבסיס הוא הכאב שלהם על הניצחון ב96, כשהם עשו הכל ובצורה המלוכלכת ביותר מתוך תקווה שהלוזר סופסוף ינצח, וביבי הצעיר והטרי עקף אותו מימין.

כמובן שבמקום נורמלי, במקום לפתח שנאה ליריב, עושים חשבון נפש פנימי. אולי התיוג והשנאה וה"כולה שלי" שמלווה אותם בכל צעד, הוא שגורם להפסד הנצחי?! אבל מגלומנים לא נוהגים לעשות חשבון נפש. הבעיות הן תמיד אצל ה"אחרים"...

ומעדיף את הרבנים החרדייים, גם בהתעלם מהסחר מכר ושמור לי ואשמור לך, סביב הג'ובים.  

היתה על כך כתבה מצויינת במקור ראשון בשבת האחרונה.  

מאת הרב דוד סתיו.

רבנים חרדים נבחרים כי החילונים פוחדים מהדתיים-לאומיים

גם בערוץ 7 כך נבחרים רבנים חרדים גם בערים חילוניות 

השאלה היא למה בכלל יש ערך שהרב יהיה דוקא דת"ל?

או שזה רק עניין של חשבון נפש?

הקונפליקט שבינם לבין הציבור הדת"לי מחייב אבחון קליני רחב.

תבין...

הרב סתיו צודק וטועה.

הוא צודק באבחנה שהחילוני האדוק, מסוגם של חולדאי או לפיד, ממש לא מעדיף רב סא"ל בצה"ל על פני רב שלא שירת בצה"ל.

הוא טועה בגדול, כשהוא מדמיין שהבעיה היא חוסר אמפתיה, או חוסר השתתפות בפולחן החטופים והכנעתינו במלחמה.

האמת היא שבניגוד לדמיונות של כל מיני שבות רענן ומתן כהנא - אין 'ברית משרתים' ומעולם לא היתה. אנחנו טובים בשביל יאיר לפיד למות במלחמה ולנגח את החרדים, אבל ברגע האמת - הוא מעדיף רב שיקים מוסדות ולא רב שרוצה להשפיע על דמותה של המדינה.

זכור מאמרו של אלוף בן בהארץ, נגד הרב סתיו, תחת הכותרת: 'אין רבנים מתונים'.

כי הוא עונה על הסטיגמה ומאפשר הפרדה ברורה בין הנעלים החילונים לבין החרדי הפרמיטיבי. "תן לחרדי את ליטרת הזהב" שלו, וקבל חיים שבהם אתה יכול לדפוק אותו, לבזות אותו, לנדות אותו, וגם לחיות את מלוא תאוותיך המערביות.

כמובן כל זמן שלחרדי אין שום כוח אמיתי. במקרה של כוח, כן יהיה חשש אמיתי מהפיכה לתאוקרטיה.
 

לעומת זאת, רב ציוני דתי הוא מחוץ לטטיגמה, כי הוא תורם לצבא, ועובד לא רק בתור גננת, ונותן למדע את המקום שלו, ומלא רגשות אהבה לעם ולארץ, ושאר מעלות טובות. ולכן זה מטשטש לחילוני הרדיקלי את ההבחנות שהוא מנסה לעשות.
 

חוזר בתשובה (או שמא זו הייתה אישה) אמר פעם שאין להם בעיה להסתובב בכל מקדש של כל דת שהיא אבל לעולם לא לבקר בכותל או בבית כנסת בדיוק בגלל זה. לילד החילוני ברור שהמסגד לא קשור אליו וממילא גם לא האיסלאם, וברור לו שמקדש השינטו לא קשור אליו ולכן גם לא עבודת האלילים, אבל היהדות היא בהחלט קרובה אליו ויכולה להיות מובנת ולכן הריחוק והתיעוב והסלידה. ממש הקלירל הקטן של אלתרמן.

צ