זה כמו לשאול את הבנות איך להתנהג בדייט. 
אבל אתה לא בת. אתה בן. התשובה תהיה מהזוית -שלהן-. וזה ממש ממש לא מה שאתה רוצה.

אוקיי, עכשיו ששאלת.
זה תלוי.
אין כאן נכון או לא נכון.
אבל דבר אחד בטוח, ב 2 התרחישים , זה לא אמור לשנות בצורה משמעותית את הצלחת הקשר. 
לכן לא לעשות מזה סיפור.

אבל כבר עשית מזה סיפור. פתחת שירשור על זה ולכן :

 -לדעתי-, במקום שתחשוב מה יהיה מתאים -לה- ב 4 ימים האלה,
תחשוב מה מתאים -לך-. זה תמיד עדיף. כי אז לפחות פעלת בדרך שלך.
הדבר -הכי מחליש- זה שניסית לפעול בדרך -שלה- וגם זה לא יצא משהו. 

איפה המצב משתנה דרמטית ?
כשהיא שולחת הודעה ומבקשת ממך משהו.
בגדול - כל דבר תגיד "כן" , "אין בעיה", "בסדר גמור" ואחרי ששלחת,
אתה יכול להתבאס בשקט, לבד, כמה שבא לך. אבל לפחות עשית את הדבר הנכון. אתה בשלב החיזור.

בהצלחה.

מישהי שממש הייתי מעוניין בה שאלה אותי בהודעות לפני הדייט השני :

יש 2 אנשים.
בחור אחד הולך למכון כושר. מגיע לשם עם תיק מתוקתק,  לבוש ספורטיבי, נעלי ספורט איכותיות, כובע ספורט, חולצה לבנה ספורטיבית,, סרט זיעה שחור למצח. וגם  ליד.
כמו פרסומת למתאמנים בחדרי כושר. מהסרטים. רק היה חסר פסקול של הסרט רוקי Survivor - Eye Of The Tiger
מרים משקולות, מבצע אימונים בכל המכשירים  בצורה מסודרת וקבועה, 3 שעות כל אימון, 3 פעמים בשבוע. לא מפסיד -דקה-.
אממה...הבן אדם בשגרה, כשהוא לא במכון כושר, אוכל המון ג'אנק פוד, פיצות, המבורגר, צ'יפס. חטיפים מלוחים,  בקיצור, אוכל זבל מעובד באופן שגרתי. זה המזון שלו.


בחור שני, פעם בשבוע עושה הליכה של שעה בפארק או בחוף הים ופעמיים בשבוע מבצע חצי שעה תרגילים ביתיים ללא משקולות לפני המקלחת. קצת שכיבות שמיכה , קצת כפיפות בטן.
אממה...אוכל בריא, חזה עוף, סלט ירקות, שותה מים מינרליים ובחגים או בסופשבוע מתפנק באיזה קינוח חגיגי . כל השאר, אוכל בריא.

ואז היא שאלה, מי יותר צדיק לדעתך ?

מה היית עונה ? תשובה לא נכונה- אין דייט נוסף.
נראה אותך מתאם ציפיות עכשיו. בהצלחה.

 

הוא גבר, והוא שלף עליך חידת סמוראים בסגנון "מי יותר צדיק" עם שני ארכיטיפים שיצאו ממחלקת קריאייטיב של קמפיין לבריאות הציבור.

עכשיו תבין – הוא לא באמת מחפש תשובה. הוא מחפש וייב. הוא מרחרח התאמה אידיאולוגית במסווה של טרילוגיה על כושר ותזונה.

בוא ננתח:

הבחור הראשון – בוא נקרא לו רמבו של חדרי כושר. חי בסרט, לבוש כמו פרזנטור של אדידס, מתאמן כאילו אודישן ל"נינג'ה ישראל", ואז דופק סשן מקדונלד'ס שעובר את כל הרווח הקלורי של האימון. שואף לקוביות בבטן, אבל מסתובב עם כרס מבפנים.

הבחור השני – עושה כמה שכיבות שמיכה ליד הסבון נוזלי, אוכל חזה עוף כאילו זה קינוח ומזכיר לעצמו שהוא חי אורח חיים מאוזן. נשמע כמו מישהו שבחר לוותר על חדר כושר כדי להשקיע בלהיות צודק מוסרית.

ואז – הוא בא אליך עם שאלה:

"מי יותר צדיק לדעתך?"

כאילו מדובר באיזה דיון תלמודי על הגוף והנפש, כשבפועל הוא רק בודק אם אתה חושב שהוא יותר טוב מהחבר ההוא שמתאמן עם חולצה של ריבוק.

ובוא נהיה אמיתיים – ברור שהוא הבחור השני. כל החידון הזה בנוי כמו מערכון שבו הוא מחכה שתגיד:

"הבחור השני, חד משמעית. מאוזן, לא קיצוני, משקיע איפה שזה באמת חשוב. גבר גבר."

מה הוא רוצה ממך?

– ולנטידציה. אישור.

– טפיחה דמיונית על השכם.

– מישהו שיגיד לו, "וואו אחי, אתה באמת מבריק, מאוזן וחכם. לא צריך משקולות כדי להיות גבר."

איך לענות לו בציניות שהוא יעריך? ככה:

"שמע אחי, צדיק זה מישהו שלא צריך פס קול של רוקי כדי להרגיש חי. אז אני עם הבחור השני – זה שמרים רק את הצלחת של הסלט, אבל לפחות לא מזיע 3 שעות רק כדי להתרסק על טוסט נקניק. צדיק מודרני."

או אם בא לך לקצר:

"יותר צדיק? זה שאוכל כמו בן אדם ולא כמו ילד בן 6 במסיבת פיצה. משקולות זה אחלה, אבל סיבים תזונתיים לא מגיעים עם סרט מצח."

בקיצור – זה לא מבחן כושר, זה מבחן השקפת עולם במסווה של דיון על מי יותר גבר.

והוא רק רוצה לדעת שאתה בצד הנאור, כמובן. 

בדייט מולה תשאל אותה מה נוח לך.. לתאם קצת ציפיות

אוהבת / מעדיפה שלא 

אבל .. היא גם יכולה לחשוב שאתה מפחד שהיא לא זוכרת שאתם נפגשים.. יכול להיות לה קצת מוזר..

היי🙂

בע"ה היום בערב ב...

כדאי שתביאי סוודר מתחיל להיות קריר בערבים

ניפגש

זה מראה שאתה גבר מתחשב + שאתה זוכר את היום שקבעתם והכל טוב

לא הבנתי אתה מפחד להראות אמפתיה?

סתם לא. אני פשוט חושב שהתוספת של הסוודר נשמעת קצת מטריד.. נכנס לה כאילו לפרטים מה ללבוש..

מיותר בעיניי..

החלק הראשון היה מצוין. 

הוא מציע לה להביא סוודר כדי שיהיה לה נעים

לא נתן עכשיו קוד לבוש

בקטע של.. סתם מיותר. תוספת מיותרת. זה לא שהם מכירים עכשיו הכרות קודמת.. אז זה קצת אובר מה שנקרא..

ההתחלה הייתה ממש טובה. "היי🙂

בע"ה היום בערב ב..."

בלי נפגש. מספיק סמיילי בסוף.

כן.. זה תפור עלי.

אני חושבת שזה סבבה להראות התחשבות בכל שלב בקשר

בעלי כבר בפגישה 1 שלח הודעה אם הגעתי הביתה אז זה טו מאצ? ממש לא זה הראה לי שהוא גבר מתחשב ואכפתי

אבל זה באמת תלוי ברמת הפתיחות שהרגשתם אחרי הפגישה. 

חחח אני תמיד במתח אם הוא הגיע

לא נעים לי

למה שלא יגיע??

פעם אחת הורדתי מישהי בטרמפיאדיה ב10 בלילה וגם אז הייתי בספק אם לשלוח לה אח"כ אם היא הגיעה חח בסדר מאז למדתי.

בסוף אנשים הולכים בדרכים והכל בסדר, לא? פספסתי משהו?

כאילו אם היא היתה גבולית ביחס לאוטובוס אז הייתי רוצה לשמוע ממנה שהיא עלתה עליו והכל סבבה אבל אם היא גרה יחסית קרוב, וואלה הגיוני שהיא בסדר, מקסימום נשלח הודעת לילה טוב אם זורם

ברגע שהוא מוסיף משהו.. ולא משנה מה..

זה קצת מוציא את הקאצ' בהודעה שאמורה להיות זורמת וקלילה... מבינה?

לפעמיים כשאתה מתחיל יותר מידי לקשקש... אתה מאבד את הקלאסה.

הכוונה למה שלומך?

למה לחכות ליום שנפגשים

בעיני זה נחמד.

מה  שכתבת פה

הכוונה אפילו להודעת תזכורת ביום הפגישה - לקראת נישואין וזוגיות

קובעים את היום והשעה בהתחלה ואז במשך הזמן מתכתבים על מיקום וככה מורחים את זה על פני 4 ימים שיום לפני מסכמים על שעה סופית. כמובן כבר על היום הראשון אתה מציע שתי אופציות לפחות. כי באמת אין צורך להתכתב פול, אבל כן רצון לשדר "היי! אני קיים ואכפת לי ".

אתה גם שולח הודעה ורואה איך הבחורה מגיבה. אם היא מייבשת, אז נשארים יותר בטכני, אם זורמת אפשר צחוקים.

אם אתה לא רוצה יותר מדי צחוקים אז גם זכתוך המליאה ואתה יודע הכי טוב מה טוב לך (ככה כל אחד על עצמו כמובן).

ואני מזדהה עם השדר ש@מוקי_2020 האגדי אמר. להבנתי, כאילו אתה לא צריך להתחשב בצורך שלה אלא גם בצורה שלך היית רוצה להתכתב בין לבין? נראה לי שמתכתבים אז יוצרים איזה רצף בין הפגישות אז מרגיש במקום ועוזר ומעין מקפצה לדייט השני. מוסיף חשק להפגש. 

תהיה אתה.. עם טקט כמובן. והקשבה לצד השני עד כמה שניתן

אם היא תפסול אותך על זה שהיית נחמד מידי, אולי זה סימן שהיא לא בשבילך...

מותר לצד השני גם להגיד שהוא צריך קצת מרחב או רוצה יותר קשר.

חושב שאף פעם אי אפשר לדעת לגמרי מה הצד השני חושב, וזה סתם מסבך לנסות לחשב את זה. בפרט בתחילת קשר, בשלב שבו כל צד מנסה ליצור תיאום עם השפה של הצד השני.
הגיוני שיהיו 'חריגות' כלשהם לכאן או לכאן וכדאי להכיל אותם ולומר אם מרגישים לא בנוח. זה פותר כל כך הרבה ספיקות וכאב ראש.

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

גם לחיוב וגם לשלילה

רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.

מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית

ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)

ולזכור עבודת המידות.

לא רק בחתונות

בכל נושא

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

מעריך את הבדיקה.

נבדוק אם רלוונטי

שלא יהיה אופציה בפנים?

לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר

ונבחר באותו יום או יום לפני

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה

הטיילת בארמון הנציב

גן הורדים

הליפתא

עין חנדק

עין לבן

גן סאקר

מקומות בפנים בתשלום יחסית קטן:

בית הקפה בגן הבוטני

בית קפה בסנטר 1

המסעדות בקומה 2 במרכזית (אם כי שם קצת רועש לשבת)

מניח שמוסולין גם לא יקר

פלאפל דורון

פלאפל בן יעקב

(הייתי מחפש מקומות של גלידה או פלאפל כי הם יהיו יחסית זולים)

ברמות אשכול - רובם דתיים. צפוף למדי. אבל אפשר לשבת בחוץ. מקום הומה.

בדניה - יושבים בחוץ. מאוד נחמד. לרוב - חילוני.

יש גם בקניון רמות אבל זה בפנים והמקום קטן למדי.

לא ממליצה להיפגש בערב בגינה.